שער הכוונות

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שער הכוונות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1511</id>
    <revision>
      <id>3088591</id>
      <parentid>3088474</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T15:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרושי המועדים */</comment>
      <origin>3088591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15595" sha1="66a7cyn9uz4z2278ywmd3n70dkvcdvk" xml:space="preserve">{{שמונה שערים|הכוונות|שישי|ובו מבואר הכוונות של ברכות השחר וציצית ותפילין והקדישים והתפילות של כל ימות החול.}}

{{חיפוש|בסיס=שער הכוונות|}}

===דרושי השחר===
{{קו תחתי|[[שער הכוונות/דרושי השחר/כל|דרושי השחר]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי השחר/ברכת השחר|דרושי ברכת השחר]]
* [[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות|דרושי כוונת הברכות]]

{{קו תחתי|[[/דרושי ציצית|דרושי ציצית]]}}
* [[/דרושי ציצית/דרוש א/|דרושי ציצית (דרוש א)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ב/|דרושי ציצית (דרוש ב)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ג/|דרושי ציצית (דרוש ג)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ד/|דרושי ציצית (דרוש ד)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ה/|דרושי ציצית (דרוש ה)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ו/|דרושי ציצית (דרוש ו)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ז/|דרושי ציצית (דרוש ז)]]

{{קו תחתי|[[/דרושי תפילין/כל|דרושי תפילין]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש א|דרושי תפילין (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ב|דרושי תפילין (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ג|דרושי תפילין (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ד|דרושי תפילין (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ה|דרושי תפילין (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ו|דרושי תפילין (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ז|דרושי תפילין (דרוש ז)]]

{{קו תחתי|[[/דרושי תפלת השחר/כל|דרושי תפלת השחר]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרוש א|דרושי תפילת השחר (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרוש ב-ג|דרושי תפילת השחר (דרוש ב-ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרושי הקדיש|דרושי הקדיש]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/ענין תפלת השחר|דרוש ענין תפילת השחר]]

===[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/כל|דרושי ברכות קריאת שמע וקריאת שמע]]===
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש א|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ב|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ג|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ה|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ו|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ז|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ז)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ח|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ח)]]

===[[שער הכוונות/דרושי העמידה וחזרת העמידה|דרושי העמידה וחזרת העמידה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש א|דרושי העמידה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ב|דרושי העמידה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ג|דרושי העמידה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ד|דרושי העמידה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ה|דרושי העמידה (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ו|דרושי העמידה (דרוש ו)]]

* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש א|דרושי חזרת העמידה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ב|דרושי חזרת העמידה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ג|דרושי חזרת העמידה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ד|דרושי חזרת העמידה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|דרושי חזרת העמידה (דרוש ה)]]

===[[שער הכוונות/דרושי ויעבר|דרושי ויעבר]] [[שער הכוונות דרושי נפילת אפים|ודרושי נפילת אפים]]===
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש א|דרושי ויעבר (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ב|דרושי ויעבר (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ג|דרושי ויעבר (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ד|דרושי ויעבר (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ה|דרושי ויעבר (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ו|דרושי ויעבר (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ז|דרושי ויעבר (דרוש ז)]]

* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש א|דרושי נפילת אפים (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ב|דרושי נפילת אפים (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ג|דרושי נפילת אפים (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ד|דרושי נפילת אפים (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ה|דרושי נפילת אפים (דרוש ה)]]

===[[שער הכוונות/דרושי ספר תורה|דרושי ספר תורה]] [[שער הכוונות/דרושי יתר תפילת שחרית|ויתר תפלת שחרית]]===
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש א|דרושי ספר תורה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ב|דרושי ספר תורה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ג|דרושי ספר תורה (דרוש ג)]]

* [[שער הכוונות/דרוש מזמורי סוף שחרית|דרוש מזמורי סוף שחרית]]
* [[שער הכוונות/דרושי פיטום הקטרת ברכו ועלינו לשבח|דרוש פיטום הקטרת ברכו ועלינו לשבח]]
* [[שער הכוונות/ענין נוסח התפלה|ענין נוסח התפלה]]

===[[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה|דרושי תפילת המנחה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש א|דרושי תפילת המנחה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש ב|דרושי תפילת המנחה (דרוש ב)]]

===[[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה|דרושי תפילת ערבית ודרושי הלילה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש א|דרושי תפילת ערבית (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ב|דרושי תפילת ערבית (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ג|דרושי לילה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ד|דרושי לילה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ה|דרושי לילה (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ו|דרושי לילה (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ז|דרושי לילה (דרוש ז)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ח|דרושי לילה (דרוש ח)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ט|דרושי לילה (דרוש ט)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש י|דרושי לילה (דרוש י)]]

* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/תיקון חצות|דרוש תיקון חצות]]

* [[שער הכוונות/דרוש שינוי התפילות|דרוש שינוי התפילות]]

===[[שער הכוונות/דרושי שבת|דרושי שבת]]===
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/סדר ערב שבת|דרוש סדר ערב שבת ושבת וכונת הטבילה]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג|דרוש קבלת שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ד|דרוש קבלת שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ה|דרוש קבלת שבת (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ו|דרוש קבלת שבת (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ז|דרוש בענין תוספת שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ח|דרוש בענין תוספת שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ט|שבת רגלים וערבית של שבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש י|עמידה של ערבית ליל שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יא|דרוש ערבית ליל שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יב|דרוש ענין שלש סעודות]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יג|דרוש קידוש ליל שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יד|דרוש קידוש ליל שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש טו|דרוש תפלת שחרית דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש טז|דרוש תפלת מוסף דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יז|דרוש סעודת שחרית דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יח|דרוש תפלת מנחה דשבת]]

===[[שער הכוונות דרושי ראש חדש ויום טוב|דרושי ראש חדש ויום טוב]]===
* [[שער הכוונות דרוש ראש חדש דרוש א|דרוש ראש חדש (דרוש א)]]

===דרושי המועדים===
* [[שער הכוונות/דרוש בין שבת ליום טוב/דרוש א|דרוש בין שבת ליום טוב (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש א|דרוש אסרו חג (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ב|דרוש אסרו חג (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ג|דרוש אסרו חג (דרוש ג)]]

===[[שער הכוונות דרושי הפסח|דרושי הפסח והעומר]]===
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש א|דרוש פסח א]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ב|דרוש פסח ב]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ג|דרוש פסח ג]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ד|דרוש פסח ד]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ה|דרוש פסח ה]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו|דרוש פסח ו]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ז|דרוש פסח ז (דרוש העומר א)]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ח|דרוש פסח ח (דרוש העומר ב)]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ט|דרוש פסח ט (דרוש העומר ג)]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש י|דרוש פסח י (דרוש העומר ד)]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יא|דרוש פסח יא (דרוש העומר ה)]]
* [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יב|דרוש פסח יב (דרוש שביעי של פסח)]]

===דרושי חג השבועות===
*[[שער הכוונות דרושי חג השבועות דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות ענין בין המצרים|ענין בין המצרים]]

===[[שער הכוונות דרושי ראש השנה|דרושי ראש השנה]]===
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה הקדמה|הקדמה]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ב|דרוש ב]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ג|דרוש ג]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ד|דרוש ד]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ה|דרוש ה]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו|דרוש ו]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ז|דרוש ז]]

===[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים|דרושי יוה&quot;כ]]===
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים הקדמה|הקדמה]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ב|דרוש ב]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ג|דרוש ג]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ד|דרוש ד]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ה|דרוש ה]]

===[[דרושי חג הסוכות (הכל)|דרושי חג הסוכות]]===
{{:שער הכוונות דרושי חג הסוכות}}

===דרושי חנוכה ופורים===

* [[שער הכוונות דרוש חנוכה דרוש א|דרוש חנוכה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות דרוש פורים דרוש א|דרוש פורים (דרוש א)]]


==מהדורות סרוקות של הספר==
* {{היברובוקס|שער הכונות - ח&quot;א|דפוס ירושלים, שנת תשכ&quot;א (1961), 380 דפים|14181|}}
* {{היברובוקס|שער הכונות - ח&quot;ב|דפוס ירושלים, שנת תשכ&quot;א (1961), 321 דפים|14189|}}
* {{היברובוקס|שער הכונות|דפוס ירושלים, שנת תשע&quot;ה (2014), 528 דפים|64280|}}


==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=שער הכוונות}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:שמונה שערים]]</text>
      <sha1>66a7cyn9uz4z2278ywmd3n70dkvcdvk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088646</id>
      <parentid>3088591</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:16:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרושי הפסח והעומר */</comment>
      <origin>3088646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15595" sha1="ov0dgtrc3j9hyiux9wab6gpmgmv0tgn" xml:space="preserve">{{שמונה שערים|הכוונות|שישי|ובו מבואר הכוונות של ברכות השחר וציצית ותפילין והקדישים והתפילות של כל ימות החול.}}

{{חיפוש|בסיס=שער הכוונות|}}

===דרושי השחר===
{{קו תחתי|[[שער הכוונות/דרושי השחר/כל|דרושי השחר]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי השחר/ברכת השחר|דרושי ברכת השחר]]
* [[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות|דרושי כוונת הברכות]]

{{קו תחתי|[[/דרושי ציצית|דרושי ציצית]]}}
* [[/דרושי ציצית/דרוש א/|דרושי ציצית (דרוש א)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ב/|דרושי ציצית (דרוש ב)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ג/|דרושי ציצית (דרוש ג)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ד/|דרושי ציצית (דרוש ד)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ה/|דרושי ציצית (דרוש ה)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ו/|דרושי ציצית (דרוש ו)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ז/|דרושי ציצית (דרוש ז)]]

{{קו תחתי|[[/דרושי תפילין/כל|דרושי תפילין]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש א|דרושי תפילין (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ב|דרושי תפילין (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ג|דרושי תפילין (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ד|דרושי תפילין (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ה|דרושי תפילין (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ו|דרושי תפילין (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ז|דרושי תפילין (דרוש ז)]]

{{קו תחתי|[[/דרושי תפלת השחר/כל|דרושי תפלת השחר]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרוש א|דרושי תפילת השחר (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרוש ב-ג|דרושי תפילת השחר (דרוש ב-ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרושי הקדיש|דרושי הקדיש]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/ענין תפלת השחר|דרוש ענין תפילת השחר]]

===[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/כל|דרושי ברכות קריאת שמע וקריאת שמע]]===
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש א|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ב|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ג|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ה|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ו|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ז|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ז)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ח|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ח)]]

===[[שער הכוונות/דרושי העמידה וחזרת העמידה|דרושי העמידה וחזרת העמידה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש א|דרושי העמידה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ב|דרושי העמידה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ג|דרושי העמידה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ד|דרושי העמידה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ה|דרושי העמידה (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ו|דרושי העמידה (דרוש ו)]]

* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש א|דרושי חזרת העמידה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ב|דרושי חזרת העמידה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ג|דרושי חזרת העמידה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ד|דרושי חזרת העמידה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|דרושי חזרת העמידה (דרוש ה)]]

===[[שער הכוונות/דרושי ויעבר|דרושי ויעבר]] [[שער הכוונות דרושי נפילת אפים|ודרושי נפילת אפים]]===
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש א|דרושי ויעבר (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ב|דרושי ויעבר (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ג|דרושי ויעבר (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ד|דרושי ויעבר (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ה|דרושי ויעבר (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ו|דרושי ויעבר (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ז|דרושי ויעבר (דרוש ז)]]

* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש א|דרושי נפילת אפים (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ב|דרושי נפילת אפים (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ג|דרושי נפילת אפים (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ד|דרושי נפילת אפים (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ה|דרושי נפילת אפים (דרוש ה)]]

===[[שער הכוונות/דרושי ספר תורה|דרושי ספר תורה]] [[שער הכוונות/דרושי יתר תפילת שחרית|ויתר תפלת שחרית]]===
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש א|דרושי ספר תורה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ב|דרושי ספר תורה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ג|דרושי ספר תורה (דרוש ג)]]

* [[שער הכוונות/דרוש מזמורי סוף שחרית|דרוש מזמורי סוף שחרית]]
* [[שער הכוונות/דרושי פיטום הקטרת ברכו ועלינו לשבח|דרוש פיטום הקטרת ברכו ועלינו לשבח]]
* [[שער הכוונות/ענין נוסח התפלה|ענין נוסח התפלה]]

===[[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה|דרושי תפילת המנחה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש א|דרושי תפילת המנחה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש ב|דרושי תפילת המנחה (דרוש ב)]]

===[[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה|דרושי תפילת ערבית ודרושי הלילה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש א|דרושי תפילת ערבית (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ב|דרושי תפילת ערבית (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ג|דרושי לילה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ד|דרושי לילה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ה|דרושי לילה (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ו|דרושי לילה (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ז|דרושי לילה (דרוש ז)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ח|דרושי לילה (דרוש ח)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ט|דרושי לילה (דרוש ט)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש י|דרושי לילה (דרוש י)]]

* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/תיקון חצות|דרוש תיקון חצות]]

* [[שער הכוונות/דרוש שינוי התפילות|דרוש שינוי התפילות]]

===[[שער הכוונות/דרושי שבת|דרושי שבת]]===
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/סדר ערב שבת|דרוש סדר ערב שבת ושבת וכונת הטבילה]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג|דרוש קבלת שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ד|דרוש קבלת שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ה|דרוש קבלת שבת (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ו|דרוש קבלת שבת (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ז|דרוש בענין תוספת שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ח|דרוש בענין תוספת שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ט|שבת רגלים וערבית של שבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש י|עמידה של ערבית ליל שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יא|דרוש ערבית ליל שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יב|דרוש ענין שלש סעודות]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יג|דרוש קידוש ליל שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יד|דרוש קידוש ליל שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש טו|דרוש תפלת שחרית דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש טז|דרוש תפלת מוסף דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יז|דרוש סעודת שחרית דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יח|דרוש תפלת מנחה דשבת]]

===[[שער הכוונות דרושי ראש חדש ויום טוב|דרושי ראש חדש ויום טוב]]===
* [[שער הכוונות דרוש ראש חדש דרוש א|דרוש ראש חדש (דרוש א)]]

===דרושי המועדים===
* [[שער הכוונות/דרוש בין שבת ליום טוב/דרוש א|דרוש בין שבת ליום טוב (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש א|דרוש אסרו חג (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ב|דרוש אסרו חג (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ג|דרוש אסרו חג (דרוש ג)]]

===[[שער הכוונות דרושי הפסח|דרושי הפסח והעומר]]===
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א|דרוש פסח א]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב|דרוש פסח ב]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג|דרוש פסח ג]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד|דרוש פסח ד]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה|דרוש פסח ה]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו|דרוש פסח ו]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז|דרוש פסח ז (דרוש העומר א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח|דרוש פסח ח (דרוש העומר ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט|דרוש פסח ט (דרוש העומר ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י|דרוש פסח י (דרוש העומר ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא|דרוש פסח יא (דרוש העומר ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב|דרוש פסח יב (דרוש שביעי של פסח)]]

===דרושי חג השבועות===
*[[שער הכוונות דרושי חג השבועות דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות ענין בין המצרים|ענין בין המצרים]]

===[[שער הכוונות דרושי ראש השנה|דרושי ראש השנה]]===
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה הקדמה|הקדמה]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ב|דרוש ב]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ג|דרוש ג]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ד|דרוש ד]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ה|דרוש ה]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו|דרוש ו]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ז|דרוש ז]]

===[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים|דרושי יוה&quot;כ]]===
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים הקדמה|הקדמה]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ב|דרוש ב]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ג|דרוש ג]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ד|דרוש ד]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ה|דרוש ה]]

===[[דרושי חג הסוכות (הכל)|דרושי חג הסוכות]]===
{{:שער הכוונות דרושי חג הסוכות}}

===דרושי חנוכה ופורים===

* [[שער הכוונות דרוש חנוכה דרוש א|דרוש חנוכה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות דרוש פורים דרוש א|דרוש פורים (דרוש א)]]


==מהדורות סרוקות של הספר==
* {{היברובוקס|שער הכונות - ח&quot;א|דפוס ירושלים, שנת תשכ&quot;א (1961), 380 דפים|14181|}}
* {{היברובוקס|שער הכונות - ח&quot;ב|דפוס ירושלים, שנת תשכ&quot;א (1961), 321 דפים|14189|}}
* {{היברובוקס|שער הכונות|דפוס ירושלים, שנת תשע&quot;ה (2014), 528 דפים|64280|}}


==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=שער הכוונות}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:שמונה שערים]]</text>
      <sha1>ov0dgtrc3j9hyiux9wab6gpmgmv0tgn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088674</id>
      <parentid>3088646</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:35:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרושי המועדים */</comment>
      <origin>3088674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15601" sha1="4ho5n1r6nhatqffzm4gkw67ma41bsek" xml:space="preserve">{{שמונה שערים|הכוונות|שישי|ובו מבואר הכוונות של ברכות השחר וציצית ותפילין והקדישים והתפילות של כל ימות החול.}}

{{חיפוש|בסיס=שער הכוונות|}}

===דרושי השחר===
{{קו תחתי|[[שער הכוונות/דרושי השחר/כל|דרושי השחר]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי השחר/ברכת השחר|דרושי ברכת השחר]]
* [[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות|דרושי כוונת הברכות]]

{{קו תחתי|[[/דרושי ציצית|דרושי ציצית]]}}
* [[/דרושי ציצית/דרוש א/|דרושי ציצית (דרוש א)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ב/|דרושי ציצית (דרוש ב)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ג/|דרושי ציצית (דרוש ג)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ד/|דרושי ציצית (דרוש ד)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ה/|דרושי ציצית (דרוש ה)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ו/|דרושי ציצית (דרוש ו)]]
* [[/דרושי ציצית/דרוש ז/|דרושי ציצית (דרוש ז)]]

{{קו תחתי|[[/דרושי תפילין/כל|דרושי תפילין]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש א|דרושי תפילין (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ב|דרושי תפילין (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ג|דרושי תפילין (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ד|דרושי תפילין (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ה|דרושי תפילין (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ו|דרושי תפילין (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש ז|דרושי תפילין (דרוש ז)]]

{{קו תחתי|[[/דרושי תפלת השחר/כל|דרושי תפלת השחר]]}}
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרוש א|דרושי תפילת השחר (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרוש ב-ג|דרושי תפילת השחר (דרוש ב-ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/דרושי הקדיש|דרושי הקדיש]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפלת השחר/ענין תפלת השחר|דרוש ענין תפילת השחר]]

===[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/כל|דרושי ברכות קריאת שמע וקריאת שמע]]===
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש א|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ב|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ג|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ה|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ו|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ז|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ז)]]
* [[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ח|דרושי כוונות קריאת שמע (דרוש ח)]]

===[[שער הכוונות/דרושי העמידה וחזרת העמידה|דרושי העמידה וחזרת העמידה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש א|דרושי העמידה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ב|דרושי העמידה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ג|דרושי העמידה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ד|דרושי העמידה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ה|דרושי העמידה (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ו|דרושי העמידה (דרוש ו)]]

* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש א|דרושי חזרת העמידה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ב|דרושי חזרת העמידה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ג|דרושי חזרת העמידה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ד|דרושי חזרת העמידה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|דרושי חזרת העמידה (דרוש ה)]]

===[[שער הכוונות/דרושי ויעבר|דרושי ויעבר]] [[שער הכוונות דרושי נפילת אפים|ודרושי נפילת אפים]]===
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש א|דרושי ויעבר (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ב|דרושי ויעבר (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ג|דרושי ויעבר (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ד|דרושי ויעבר (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ה|דרושי ויעבר (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ו|דרושי ויעבר (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ויעבר/דרוש ז|דרושי ויעבר (דרוש ז)]]

* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש א|דרושי נפילת אפים (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ב|דרושי נפילת אפים (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ג|דרושי נפילת אפים (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ד|דרושי נפילת אפים (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי נפילת אפים/דרוש ה|דרושי נפילת אפים (דרוש ה)]]

===[[שער הכוונות/דרושי ספר תורה|דרושי ספר תורה]] [[שער הכוונות/דרושי יתר תפילת שחרית|ויתר תפלת שחרית]]===
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש א|דרושי ספר תורה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ב|דרושי ספר תורה (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ג|דרושי ספר תורה (דרוש ג)]]

* [[שער הכוונות/דרוש מזמורי סוף שחרית|דרוש מזמורי סוף שחרית]]
* [[שער הכוונות/דרושי פיטום הקטרת ברכו ועלינו לשבח|דרוש פיטום הקטרת ברכו ועלינו לשבח]]
* [[שער הכוונות/ענין נוסח התפלה|ענין נוסח התפלה]]

===[[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה|דרושי תפילת המנחה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש א|דרושי תפילת המנחה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת המנחה/דרוש ב|דרושי תפילת המנחה (דרוש ב)]]

===[[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה|דרושי תפילת ערבית ודרושי הלילה]]===
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש א|דרושי תפילת ערבית (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ב|דרושי תפילת ערבית (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ג|דרושי לילה (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ד|דרושי לילה (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ה|דרושי לילה (דרוש ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ו|דרושי לילה (דרוש ו)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ז|דרושי לילה (דרוש ז)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ח|דרושי לילה (דרוש ח)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש ט|דרושי לילה (דרוש ט)]]
* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/דרוש י|דרושי לילה (דרוש י)]]

* [[שער הכוונות/דרושי תפילת ערבית ודרושי לילה/תיקון חצות|דרוש תיקון חצות]]

* [[שער הכוונות/דרוש שינוי התפילות|דרוש שינוי התפילות]]

===[[שער הכוונות/דרושי שבת|דרושי שבת]]===
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/סדר ערב שבת|דרוש סדר ערב שבת ושבת וכונת הטבילה]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג|דרוש קבלת שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ד|דרוש קבלת שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ה|דרוש קבלת שבת (דרוש ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ו|דרוש קבלת שבת (דרוש ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ז|דרוש בענין תוספת שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ח|דרוש בענין תוספת שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ט|שבת רגלים וערבית של שבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש י|עמידה של ערבית ליל שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יא|דרוש ערבית ליל שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יב|דרוש ענין שלש סעודות]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יג|דרוש קידוש ליל שבת (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יד|דרוש קידוש ליל שבת (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש טו|דרוש תפלת שחרית דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש טז|דרוש תפלת מוסף דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יז|דרוש סעודת שחרית דשבת]]
* [[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יח|דרוש תפלת מנחה דשבת]]

===[[שער הכוונות דרושי ראש חדש ויום טוב|דרושי ראש חדש ויום טוב]]===
* [[שער הכוונות דרוש ראש חדש דרוש א|דרוש ראש חדש (דרוש א)]]

===דרושי המועדים===
* [[שער הכוונות/דרוש בין שבת ליום טוב/דרוש א|דרוש בין שבת ליום טוב (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש א|דרוש אסרו חג (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ב|דרוש אסרו חג (דרוש ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ג|דרוש אסרו חג (דרוש ג)]]

===[[שער הכוונות דרושי הפסח|דרושי הפסח והעומר]]===
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א|דרוש פסח א]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב|דרוש פסח ב]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג|דרוש פסח ג]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד|דרוש פסח ד]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה|דרוש פסח ה]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו|דרוש פסח ו]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז|דרוש פסח ז (דרוש העומר א)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח|דרוש פסח ח (דרוש העומר ב)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט|דרוש פסח ט (דרוש העומר ג)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י|דרוש פסח י (דרוש העומר ד)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא|דרוש פסח יא (דרוש העומר ה)]]
* [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב|דרוש פסח יב (דרוש שביעי של פסח)]]

===דרושי חג השבועות===
*[[שער הכוונות דרושי חג השבועות דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות ענין בין המצרים|ענין בין המצרים]]

===[[שער הכוונות דרושי ראש השנה|דרושי ראש השנה]]===
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה הקדמה|הקדמה]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ב|דרוש ב]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ג|דרוש ג]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ד|דרוש ד]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ה|דרוש ה]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו|דרוש ו]]
*[[שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ז|דרוש ז]]

===[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים|דרושי יוה&quot;כ]]===
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים הקדמה|הקדמה]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש א|דרוש א]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ב|דרוש ב]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ג|דרוש ג]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ד|דרוש ד]]
*[[שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש ה|דרוש ה]]

===[[דרושי חג הסוכות (הכל)|דרושי חג הסוכות]]===
{{:שער הכוונות דרושי חג הסוכות}}

===דרושי חנוכה ופורים===

* [[שער הכוונות דרוש חנוכה דרוש א|דרוש חנוכה (דרוש א)]]
* [[שער הכוונות דרוש פורים דרוש א|דרוש פורים (דרוש א)]]


==מהדורות סרוקות של הספר==
* {{היברובוקס|שער הכונות - ח&quot;א|דפוס ירושלים, שנת תשכ&quot;א (1961), 380 דפים|14181|}}
* {{היברובוקס|שער הכונות - ח&quot;ב|דפוס ירושלים, שנת תשכ&quot;א (1961), 321 דפים|14189|}}
* {{היברובוקס|שער הכונות|דפוס ירושלים, שנת תשע&quot;ה (2014), 528 דפים|64280|}}


==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=שער הכוונות}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:שמונה שערים]]</text>
      <sha1>4ho5n1r6nhatqffzm4gkw67ma41bsek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדמה מארר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>65660</id>
    <revision>
      <id>3088654</id>
      <parentid>3086344</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:46:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3552" sha1="tpuwemv8bkrw334ql59myoqspzwq25v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם = אדמה מארר
| תמונה =
| כתובית תמונה =
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|הושענא]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:סוכות|סוכות]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|בעבר החוקרים נטו לייחס את הפיוט, ככל יתר ההושענות במחזור אשכנז, לרבי אלעזר הקליר. החוקרים כיום מפקפקים בייחוס זה, ראו במהדורת אליצור לפיוטי הקלירי לסוכות.}}
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1198}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי להושענא רבה בהקפה ו'.{{הערה|ולמנהג חב&quot;ד הסדר של הושענא רבה הוא גם זה של ימי סוכות, לכן היא נאמרת גם ביום ג'.}}{{ש}}
למנהג אשכנז המערבי (כולל וורמייזא) אומרים אותה ביום שישי של סוכות (עלו ב'''ד''', דו בד'''ד'''), חוץ מאם חל בשבת, שאז אומרים אותה ביום ה'.{{הערה|ובשבת אומרים {{צ|[[אום נצורה]]}}.}} למנהג וורמייזא היא נאמרת שוב בהקפה ו' להושענא רבה.
| ויקיפדיה =
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|{{סי|אֲ}}דָמָה מֵ{{סי|אָ|0}}רֶר
|-
|{{סי|בְּ}}הֵמָה מִמְּשַׁכָּלֶת{{רווח|4}}
|-
|{{סי|גֹּ}}רֶן מִ{{סי|גָּ|0}}זָם
|-
|{{סי|דָּ}}גָן מִ{{סי|דַּ|0}}לָּקֶת
|-
|{{סי|ה}}וֹן מִמְּאֵרָה
|-
|{{סי|וְ}}אֹכֶל מִמְּהוּמָה
|-
|{{סי|זַ}}יִת מִנָּשֶׁל
|-
|{{סי|חִ}}טָּה מֵ{{סי|חָ|0}}גָב
|-
|{{סי|טֶ}}רֶף מִגּוֹבָי
|-
|{{סי|יֶ}}קֶב מִ{{סי|יָּ|0}}לֶק
|-
|{{סי|כֶּ}}רֶם מִתּוֹלָעַת
|-
|{{סי|לֶ}}קֶשׁ מֵאַרְבֶּה
|-
|{{סי|מֶ}}גֶד מִצְּלָצַל
|-
|{{סי|נֶ}}פֶשׁ מִבֶּהָלָה
|-
|{{סי|שֹׂ}}בַע מִ{{סי|סׇּ|0}}לְעָם
|-
|{{סי|עֲ}}דָרִים מִדַּלּוּת
|-
|{{סי|פֵּ}}רוֹת מִשִּׁדָּפוֹן
|-
|{{סי|צֹ}}אן מִ{{סי|צְּ|0}}מִיתוּת
|-
|{{סי|קָ}}צִיר מִ{{סי|קְּ|0}}לָלָה
|-
|{{סי|רֹ}}ב מֵ{{סי|רָ|0}}זוֹן
|-
|{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|שִׁ}}בֹּלֶת מִצִּנָּמוֹן || {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=&lt;includeonly&gt;{{שמאל|{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רווח|3}}{{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{ק|'''הוֹשַׁע נָא'''}}}}&lt;/includeonly&gt;}}
|-
|{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|חזן:}}{{רווח}}}}{{סי|תְּ}}בוּאָה מֵחָסִיל || {{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=&lt;includeonly&gt;{{שמאל|{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{הור|קהל:}}{{רווח}}}}{{ק|'''הוֹשַׁע נָא'''}}}}&lt;/includeonly&gt;}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{גדול-מודגש|הוֹשַׁע נָא}}
{{סוף}}

==הערות==
הוֹשַׁעְנָא&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:הושענות ממחזור אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>tpuwemv8bkrw334ql59myoqspzwq25v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בבלי גיטין דף יט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162733</id>
    <revision>
      <id>3088569</id>
      <parentid>3088561</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:10:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* משנה: */</comment>
      <origin>3088569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14868" sha1="6ort3k3ygsat95fut8g9u6j2u3pspy9" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יט|19}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
כדאי הוא רבי שמעון&lt;ref&gt;דמתניתין, דאמר: 'נכתב ביום ונחתם בלילה כשר'&lt;/ref&gt; לסמוך עליו בשעת הדחק&lt;ref&gt;שהלך זה לדרכו, או ניסת כבר בגט זה&lt;/ref&gt;.

והאמר ריש לקיש: 'לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר, אבל מכאן ועד עשרה ימים לא'?

בההיא – כרבי יוחנן סבירא ליה&lt;ref&gt;לרבי יהושע בן לוי&lt;/ref&gt;.

והאמר רבי יוחנן: 'שנים משום עדים וכולן משום תנאי'&lt;ref&gt;ואין כאן הקדמה, דתנאי נינהו, ואפילו לרבנן כשר&lt;/ref&gt;?

בההיא – כריש לקיש סבירא ליה.


==משנה:==

בכל כותבים: בדיו, בסם, בסיקרא, ובקומוס, ובקנקנתום{{דקס|נ&quot;א|ובקנקנתוס}}, ובכל דבר שהוא של קיימא{{דקס|בכתה&quot;י|מתקיים}}.

אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו מתקיים{{דקס|בקצת כתי&quot;י|של קיימא, {{ק|או}}: בר קיימא}}.

על הכל כותבין: על העלה&lt;ref&gt;תלושה&lt;/ref&gt; של זית, ועל הקרן של פרה – ונותן לה את הפרה&lt;ref&gt;בגמרא מפרש טעמא&lt;/ref&gt;, על יד של עבד – ונותן לה את העבד.

רבי יוסי הגלילי אומר: אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, ולא על האוכלים{{דקס|בקצת כתי&quot;י|אין כותבין על [כל] דבר שאין בו רוח חיים, ואף לא על האוכלין.}}.


'''גמרא:'''

'דיו'? – דיותא;

'סם'? – סמא&lt;ref&gt;אורפימנ&quot;ט&lt;/ref&gt;;

'סיקרא'? – אמר רבה בר בר חנה: 'סקרתא' שמה&lt;ref&gt;צבע אדום שקורין מיניא&quot;ו&lt;/ref&gt;.

'קומוס'? – קומא&lt;ref&gt;שרף האילן&lt;/ref&gt;;

'קנקנתום{{דקס|נ&quot;א|קנקנתוס}}'? – אמר רבה בר (בר חנה אמר) שמואל{{דקס|בכל כתה&quot;י ודפו&quot;י מלבד אראס|רבה {{ק|[או: רבא]}} בר שמואל}}: חרתא דאושכפי&lt;ref&gt;אדרמינ&quot;ט {{ק|[משחת נעלים]}}&lt;/ref&gt;.


'''ובכל דבר שהוא מתקיים''' וכו': 

לאתויי מאי?

לאתויי הא, דתני רבי חנינא: כתבו במי טריא&lt;ref&gt;מי טריא – מי גשמים. לשון מורי.&lt;/ref&gt; ואפצא&lt;ref&gt;'מי טריא [ואפצא]’: מים ששורים בו פרי, שהוא כעין עפצים – גל&quot;ש בלע&quot;ז&lt;/ref&gt; – כשר.

תני רבי חייא: כתבו באבר&lt;ref&gt;ששף העופרת במים ומשחירים&lt;/ref&gt;, בשחור&lt;ref&gt;פחמין&lt;/ref&gt;, ובשיחור&lt;ref&gt;חרתא דאושכפי&lt;/ref&gt; – כשר.


איתמר: המעביר דיו על גבי סיקרא &lt;ref&gt;שתי אותיות של סיקרא והעביר עליהם דיו בשבת&lt;/ref&gt; בשבת: רבי יוחנן וריש לקיש, דאמרי תרוייהו: חייב שתים: אחת משום כותב ואחת משום מוחק &lt;ref&gt;מוחק על מנת לכתוב שתי אותיות בשבת – חייב; וזה מוחק התחתונות - סיקרא - וכתב העליונות: דיו&lt;/ref&gt;;

דיו על גבי דיו, סיקרא על גבי סיקרא – פטור &lt;ref&gt;שהרי הוא בתחילה: לא כתב ולא מחק&lt;/ref&gt;;

סיקרא על גבי דיו: אמרי לה חייב ואמרי לה פטור:

אמרי לה 'חייב' - מוחק הוא &lt;ref&gt;ולא כותב, שמתחילה היה כתוב הגון מעתה&lt;/ref&gt;; אמרי לה 'פטור' - מקלקל הוא &lt;ref&gt;והוה ליה כמוחק על מנת שלא לכתוב; ולמאן דמיחייב - לא הוה מקלקל כל כך, שהרי כתבו ניכר&lt;/ref&gt;.

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: עדים שאין יודעים לחתום - מהו שיכתבו להם בסיקרא, ויחתמו; כתב עליון = כתב? או אינו כתב?

אמר ליה: אינו כתב.

אמר ליה: והלא לימדתנו רבינו: 'כתב עליון - כתב לענין שבת' &lt;ref&gt;דהא אמרת לעיל חייב שתים&lt;/ref&gt;?

אמר ליה: וכי מפני שאנו מדמין &lt;ref&gt;'מדמין': שושפצי&quot;ר, כמו 'כמדומים': שאנו אומדים וסבורים, ואומדין מאומד לבנו להחמיר&lt;/ref&gt; - נעשה מעשה &lt;ref&gt;להקל אפילו לענין שבת - אם בא מעשה לידינו בזמן בית המקדש לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה&lt;/ref&gt;?

איתמר: עדים שאין יודעים לחתום: רב אמר: מקרעין &lt;ref&gt;מסרטין&lt;/ref&gt; להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו; ושמואל אמר: באבר &lt;ref&gt;לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחירו - אינו כתב&lt;/ref&gt;.

'באבר' סלקא דעתך? והתני רבי חייא: כתבו באבר, בשחור, ובשיחור – כשר &lt;ref&gt;וכיון דכתב גמור הוא - הוה ליה כדיו על גבי סיקרא, דקאסרינן לעיל&lt;/ref&gt;?

לא קשיא: הא [שמואל] באברא, הא [רבי חייא] במיא דאברא &lt;ref&gt;מים ששרה בהן שחיקת אבר&lt;/ref&gt;.

רבי אבהו אמר: במי מילין &lt;ref&gt;מים ששרה בהן עפצים שחוקים&lt;/ref&gt;.

והתני רבי חנינא: '''כתבו במי טריא ואפצא – כשר'''?

לא קשיא: הא [דברי רבי חנינא] דאפיץ &lt;ref&gt;הקלפים מעובדים בעפצים - רושמין עליהן את העדים במי מילין, דלא הוי כתב&lt;/ref&gt;, שאין מי מילין על גבי מי מילין &lt;ref&gt;שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר, הלכך אין מי מילין על גבי מילין&lt;/ref&gt;, הא &lt;ref&gt;ומתניתין&lt;/ref&gt; דלא אפיץ &lt;ref&gt;בדלא אפיצן&lt;/ref&gt;.

רב פפא אמר: &lt;ref&gt;רושמין להם&lt;/ref&gt; ברוק; וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה &lt;ref&gt;ספסר של שוורים&lt;/ref&gt;: ברוק; והני מילי בגיטין &lt;ref&gt;משום עיגונא, כדלקמן, דלא משכחינא סהדי בקיאי, ובתוך כך יפרש זה לים או ימות, ותיזקק ליבם&lt;/ref&gt;, אבל בשטרות לא &lt;ref&gt;יחזיר אחר העדים בקיאים לחתום&lt;/ref&gt;!

דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות - ונגדיה רב כהנא.

{{ביאור:עמוד ב}}

תניא כוותיה דרב &lt;ref&gt;דאמר מקרעין להן נייר&lt;/ref&gt;: '''עדים שאין יודעין לחתום - ''''מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו; ''''אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? - בגיטי נשים, אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות: אם יודעין לקרות ולחתום חותמין, ואם לאו אין חותמין'''.

'קרייה'? מאן דכר שמה?

חסורי מיחסרא והכי קתני: עדים שאין יודעין לקרות - קורין לפניהם וחותמים, ושאין יודעין לחתום כו' [מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו]; אמר רבי שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? בגיטי נשים, אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות: אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין.

אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שלא יהו בנות ישראל עגונות.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

ורב גמדא משמיה דרבא אמר: אין הלכה.

ואלא כמאן?

כרבנן &lt;ref&gt;דמכשירי לכולהו&lt;/ref&gt;.

והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא!?

תרגמא &lt;ref&gt;להא דרב גמדא&lt;/ref&gt; אקריאה &lt;ref&gt;שאם יודעין לחתום אף על פי שאין יודעין לקרות - שפיר דמי, וקרו קמייהו אחריני, כרבנן; ודרב כהנא - בשאין יודעין לחתום, וגבי &lt;u&gt;חתימה&lt;/u&gt; אמרן לדרב כהנא לעיל&lt;/ref&gt;.

רב יהודה &lt;ref&gt;זקן היה, ועיניו כהות, וכשהיה צריך לחתום בעד או בדיין&lt;/ref&gt; מיצטער &lt;ref&gt;בקריאת שטר&lt;/ref&gt;, קרי וחתים &lt;ref&gt;וקורהו וחותם&lt;/ref&gt;.

אמר ליה עולא: לא צריכת, דהא רבי אלעזר, מרא דארץ ישראל &lt;ref&gt;בקי מכל חביריו; ובמסכת נדה מפרש אמאי קרי ליה 'מרא דארעא דישראל' בפרק שני &lt;small&gt;(דף כ,ב)&lt;/small&gt;&lt;/ref&gt; - קרו קמיה וחתים! ורב נחמן קרו קמיה ספרי דייני וחתים! ודווקא רב נחמן וספרי דייני דאית להו אימתא &lt;ref&gt;רב נחמן - דיין היה, ממונה מפי ריש גלותא וחתנא דבי נשיאה, כדאמרינן בהעור והרוטב ([[חולין קכד ב]]) וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרי&lt;/ref&gt;, אבל רב נחמן וספרי אחריני, ספרי דייני ואיניש אחרינא – לא.

רב פפא - כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של כותים &lt;ref&gt;וחותמיהם עובדי כוכבים, דאכשרנא להו ([[ביאור:בבלי גיטין דף י#עמוד ב|לעיל י,ב]])&lt;/ref&gt; - מקרי להו לשני כותים, זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי &lt;ref&gt;והא דאמרינן בפרק קמא: מבני חורי ולא ממשעבדי? [שם] בנעשה בהדיוט, דלית ליה קלא&lt;/ref&gt;.

אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן: הכי אמר אמימר: 'האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל &lt;ref&gt;וישראל עשאוהו, אלא שכתבוהו לשון פרסי&lt;/ref&gt; - מגבינן ביה ממשעבדי' - והא לא ידעי למיקרי?

בדידעי.

והא בעינן 'כתב שאינו יכול להזדייף' – וליכא?

בדאפיצן.

והא בעינן 'צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה' – וליכא?

בדמהדר.

ואלא מאי קא משמע לן?

דכל לשון כשר.

תנינא: גט שכתבוֹ &lt;ref&gt;כתב שלו&lt;/ref&gt; עברית ועדיו יונית, יונית ועדיו עברית – כשר!?

אי מההיא - הוה אמינא: הני מילי בגיטין &lt;ref&gt;משום תקנת עגונות&lt;/ref&gt;, אבל בשאר שטרות לא - קא משמע לן.

אמר שמואל: 'נתן לה נייר &lt;ref&gt;סתם נייר - של עשבים הוא, ולא קלף מעובד עפצים, דאי עפיץ - הא אמרן 'אין מי מילין על גבי מי מילין'&lt;/ref&gt; חלק ואמר לה: &quot;הרי זה גיטיך&quot; – מגורשת: חיישינן שמא במי מילין כתבו &lt;ref&gt;ונבלעו, ואמרן לעיל: כתבו במי טריא ואפצא - כשר&lt;/ref&gt;.

מיתיבי: '&quot;''הרי זה גיטך&quot; ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד, וחזר ואמר &quot;שטר פסים הוא&quot; ''&lt;ref&gt;'שטר פיוסים': שאומר לחבירו אוהבו ומאמינו שיכתוב לו על עצמו שטר חוב כדי שיראה עשיר&lt;/ref&gt;'', &quot;שטר אמנה הוא&quot; ''&lt;ref&gt;שכתב ללות ולא לוה, והאמינו לוה למלוה שלא יתבענו אלא אם כן ילונו, ומסר לו את השטר&lt;/ref&gt;'' – מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה ''&lt;ref&gt;משום אשתו&lt;/ref&gt;'; טעמא דאיכא כתב, הא ליכא כתב – לא &lt;ref&gt;דאי בנייר חלק נמי אמרינן 'מגורשת' - מכדי תנא אתא לאשמועינן דאף על גב דלא אקרינא אי גיטא הוי אי לא - כיון דאמר לה 'גיטא הוא' - לא הדר ביה תו, ומחזקינן דגיטא הוא; ואי בנייר חלק נמי סבירא ליה הכי - לאשמועינן רבותא יתירתא דנייר חלק&lt;/ref&gt;!?

כי קאמר שמואל &lt;ref&gt;נמי שמגורשת&lt;/ref&gt; - &lt;ref&gt;לא בסתמא אלא&lt;/ref&gt; דבדקינן ליה &lt;ref&gt;לנייר&lt;/ref&gt; במיא דנרא &lt;ref&gt;צבע שקורין פוייל&quot;י, ומעבירים מי הצבע עליו, ופולט אותיות שבלע, ונראות&lt;/ref&gt;: אי פליט – פליט, ואי לא פליט - לאו כלום הוא.

וכי פליט - מאי הוי? השתא הוא דפליט &lt;ref&gt;וכשהיו בלועות לא היה כתב&lt;/ref&gt;!?

שמואל נמי 'חיישינן' קאמר &lt;ref&gt;שמא לא נבלעו יפה, ואם מת - אסורה לכהן, וחולצת ולא מתייבמת דספק גרושה היא&lt;/ref&gt;.

אמר רבינא: אמר לי אמימר: הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי: הני בי תרי &lt;ref&gt;עדי מסירה&lt;/ref&gt; דיהיב גיטא קמייהו - צריכי למיקרייה.

מיתיבי: '''&quot;הרי זה גיטך&quot; ונטלתו וזרקתו לים, או לאור, או לכל דבר האבד, וחזר ואמר &quot;שטר פסים הוא&quot;, &quot;שטר אמנה הוא&quot; – מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה''' ואי אמרת צריכי למיקרייה - בתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי?

לא, צריכא דבתר דקריוה - עייליה לבי ידיה &lt;ref&gt;תחת כנפיו&lt;/ref&gt;, ואפקיה; מהו דתימא חלופי חלפיה? - קא משמע לן.

ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני [לבין חביות] אשתכח מזוזתא [וכאשר חפשו את הגט מצאו מזוזה]. אמר רב נחמן מזוזתא ביני דני לא שכיחא &lt;ref&gt;וזו היא שזרק, זה ואין לחוש שמא גט זרק לה ואבד&lt;/ref&gt;.

והני מילי דאשתכח חדא, אבל תרתי תלת &lt;ref&gt;ואנו ראינו שזה לא זרק אלא כתב אחד&lt;/ref&gt; - &lt;ref&gt;על כרחך חדא הויא התם מעיקרא, ו&lt;/ref&gt;מדהא הואי - הא &lt;ref&gt;חברתה&lt;/ref&gt; נמי &lt;ref&gt;אמרינן&lt;/ref&gt; הואי &lt;ref&gt;התם&lt;/ref&gt;, &lt;ref&gt;וזה - גט זרק,&lt;/ref&gt; וגיטא - אימור עכברים שקלוה.

ההוא גברא דעל לבי כנישתא, שקל ספר תורה, יהיב לה לדביתהו ואמר לה: &quot;הא גיטך&quot;!

אמר רב יוסף: למאי ליחוש לה? אי משום מי מילין &lt;ref&gt;שמא כתב לה גט מבחוץ ואינו ניכר&lt;/ref&gt; - אין מי מילין על גבי מי מילין &lt;ref&gt;וכל גוילים של ספרי תורה שלהם עבודים בעפצים&lt;/ref&gt;;

{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יט|19}}</text>
      <sha1>6ort3k3ygsat95fut8g9u6j2u3pspy9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088570</id>
      <parentid>3088569</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* משנה: */</comment>
      <origin>3088570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15080" sha1="ndiy46qyjmcc11xr4unbrcek3csml5w" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יט|19}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
כדאי הוא רבי שמעון&lt;ref&gt;דמתניתין, דאמר: 'נכתב ביום ונחתם בלילה כשר'&lt;/ref&gt; לסמוך עליו בשעת הדחק&lt;ref&gt;שהלך זה לדרכו, או ניסת כבר בגט זה&lt;/ref&gt;.

והאמר ריש לקיש: 'לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר, אבל מכאן ועד עשרה ימים לא'?

בההיא – כרבי יוחנן סבירא ליה&lt;ref&gt;לרבי יהושע בן לוי&lt;/ref&gt;.

והאמר רבי יוחנן: 'שנים משום עדים וכולן משום תנאי'&lt;ref&gt;ואין כאן הקדמה, דתנאי נינהו, ואפילו לרבנן כשר&lt;/ref&gt;?

בההיא – כריש לקיש סבירא ליה.


==משנה:==

בכל כותבים: בדיו, בסם, בסיקרא, ובקומוס, ובקנקנתום{{דקס|נ&quot;א|ובקנקנתוס}}, ובכל דבר שהוא של קיימא{{דקס|בכתה&quot;י|מתקיים}}.

אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו מתקיים{{דקס|בקצת כתי&quot;י|של קיימא, {{ק|או}}: בר קיימא}}.

על הכל כותבין: על העלה&lt;ref&gt;תלושה&lt;/ref&gt; של זית, ועל הקרן של פרה – ונותן לה את הפרה&lt;ref&gt;בגמרא מפרש טעמא&lt;/ref&gt;, על יד של עבד – ונותן לה את העבד.

רבי יוסי הגלילי אומר: אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, ולא על האוכלים{{דקס|בקצת כתי&quot;י|אין כותבין על [כל] דבר שאין בו רוח חיים, ואף לא על האוכלין.}}.


'''גמרא:'''

'דיו'? – דיותא;

'סם'? – סמא&lt;ref&gt;אורפימנ&quot;ט&lt;/ref&gt;;

'סיקרא'? – אמר רבה בר בר חנה: 'סקרתא' שמה&lt;ref&gt;צבע אדום שקורין מיניא&quot;ו&lt;/ref&gt;.

'קומוס'? – קומא&lt;ref&gt;שרף האילן&lt;/ref&gt;;

'קנקנתום{{דקס|נ&quot;א|קנקנתוס}}'? – אמר רבה בר (בר חנה אמר) שמואל{{דקס|בכל כתה&quot;י ודפו&quot;י מלבד אראס|רבה {{ק|[או: רבא]}} בר שמואל}}: חרתא דאושכפי&lt;ref&gt;אדרמינ&quot;ט {{ק|[משחת נעלים]}}&lt;/ref&gt;.


'''ובכל דבר שהוא מתקיים''' וכו': 

לאתויי מאי?

לאתויי הא, דתני{{דקס|בכת&quot;י ו2 ובדפו&quot;י|דאמר; {{ק|ו1:}} [לאתויי הא] דר' [חנינא]}} רבי חנינא: כתבו במי טריא&lt;ref&gt;מי טריא – מי גשמים. לשון מורי.&lt;/ref&gt; ואפצא&lt;ref&gt;'מי טריא [ואפצא]’: מים ששורים בו פרי, שהוא כעין עפצים – גל&quot;ש בלע&quot;ז&lt;/ref&gt; – כשר.

תני רבי חייא: כתבו באבר&lt;ref&gt;ששף העופרת במים ומשחירים&lt;/ref&gt;, בשחור&lt;ref&gt;פחמין&lt;/ref&gt;, ובשיחור&lt;ref&gt;חרתא דאושכפי&lt;/ref&gt; – כשר.


איתמר: המעביר דיו על גבי סיקרא&lt;ref&gt;שתי אותיות של סיקרא והעביר עליהם דיו בשבת&lt;/ref&gt; בשבת: רבי יוחנן וריש לקיש, דאמרי תרוייהו: חייב שתים: אחת משום כותב ואחת משום מוחק&lt;ref&gt;מוחק על מנת לכתוב שתי אותיות בשבת – חייב; וזה מוחק התחתונות – סיקרא – וכתב העליונות דיו&lt;/ref&gt;;

דיו על גבי דיו, סיקרא על גבי סיקרא – פטור&lt;ref&gt;שהרי הוא [כ]בתחילה: לא כתב ולא מחק&lt;/ref&gt;;

סיקרא על גבי דיו: אמרי לה חייב ואמרי לה פטור:

אמרי לה 'חייב' – מוחק הוא&lt;ref&gt;ולא כותב, שמתחילה היה כתוב הגון מעתה&lt;/ref&gt;; אמרי לה 'פטור' – מקלקל הוא&lt;ref&gt;והוה ליה כמוחק על מנת שלא לכתוב; ולמאן דמיחייב – לא הוה מקלקל כל כך, שהרי כתבו ניכר&lt;/ref&gt;.


בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: עדים שאין יודעים לחתום – מהו שיכתבו להם בסיקרא, ויחתמו? כתב עליון – כתב? או אינו כתב?

אמר ליה: אינו כתב.

אמר ליה: 'והלא לימדתנו רבינו: &quot;כתב עליון – כתב&quot;, לעניין שבת'&lt;ref&gt;דהא אמרת לעיל: 'חייב שתים'&lt;/ref&gt;?

אמר ליה: וכי מפני שאנו מדמין&lt;ref&gt;'מדמין': שושפצי&quot;ר, כמו 'כמדומים': שאנו אומדים וסבורים, ואומדין מאומד לבנו להחמיר&lt;/ref&gt; – נעשה מעשה&lt;ref&gt;להקל? אפילו לעניין שבת – אם בא מעשה לידינו בזמן בית המקדש, לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה.&lt;/ref&gt;?


איתמר: עדים שאין יודעים לחתום: רב אמר: מקרעין&lt;ref&gt;מסרטין&lt;/ref&gt; להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו; ושמואל אמר: באבר&lt;ref&gt;לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחירו – אינו כתב&lt;/ref&gt;.

'באבר' סלקא דעתך? והתני רבי חייא: '''כתבו באבר, בשחור, ובשיחור – כשר'''&lt;ref&gt;וכיון דכתב גמור הוא – הוה ליה כדיו על גבי סיקרא, דקאסרינן לעיל&lt;/ref&gt;?

לא קשיא: הא&lt;ref&gt;[שמואל]&lt;/ref&gt; באברא, הא&lt;ref&gt;[רבי חייא]&lt;/ref&gt; במיא דאברא&lt;ref&gt;מים ששרה בהן שחיקת אבר&lt;/ref&gt;.

רבי אבהו אמר: במי מילין&lt;ref&gt;מים ששרה בהן עפצים שחוקים&lt;/ref&gt;.

והתני רבי חנינא: '''כתבו במי טריא ואפצא – כשר'''?

לא קשיא: הא&lt;ref&gt;[דברי רבי חנינא]&lt;/ref&gt; דאפיץ&lt;ref&gt;הקלפים מעובדים בעפצים – רושמין עליהן את העדים במי מילין, דלא הוי כתב&lt;/ref&gt;, שאין מי מילין על גבי מי מילין&lt;ref&gt;שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר, הלכך אין מי מילין על גבי מילין&lt;/ref&gt;; הא&lt;ref&gt;ומתניתין&lt;/ref&gt; דלא אפיץ&lt;ref&gt;בדלא אפיצן {{ק|[שאין הקלף מעובד]}}&lt;/ref&gt;.

רב פפא אמר:&lt;ref&gt;רושמין להם&lt;/ref&gt; ברוק; וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה&lt;ref&gt;ספסר של שוורים&lt;/ref&gt;: ברוק. 

והני מילי בגיטין&lt;ref&gt;משום עיגונא, כדלקמן, דלא משכחינא סהדי בקיאי, ובתוך כך יפרש זה לים או ימות, ותיזקק ליבם&lt;/ref&gt;, אבל בשטרות – לא&lt;ref&gt;[אלא] יחזיר אחר העדים בקיאים לחתום&lt;/ref&gt;. דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות – ונגדיה רב כהנא.

{{ביאור:עמוד ב}}

תניא כוותיה דרב &lt;ref&gt;דאמר מקרעין להן נייר&lt;/ref&gt;: '''עדים שאין יודעין לחתום - ''''מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו; ''''אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? - בגיטי נשים, אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות: אם יודעין לקרות ולחתום חותמין, ואם לאו אין חותמין'''.

'קרייה'? מאן דכר שמה?

חסורי מיחסרא והכי קתני: עדים שאין יודעין לקרות - קורין לפניהם וחותמים, ושאין יודעין לחתום כו' [מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו]; אמר רבי שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? בגיטי נשים, אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות: אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין.

אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שלא יהו בנות ישראל עגונות.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

ורב גמדא משמיה דרבא אמר: אין הלכה.

ואלא כמאן?

כרבנן &lt;ref&gt;דמכשירי לכולהו&lt;/ref&gt;.

והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא!?

תרגמא &lt;ref&gt;להא דרב גמדא&lt;/ref&gt; אקריאה &lt;ref&gt;שאם יודעין לחתום אף על פי שאין יודעין לקרות - שפיר דמי, וקרו קמייהו אחריני, כרבנן; ודרב כהנא - בשאין יודעין לחתום, וגבי &lt;u&gt;חתימה&lt;/u&gt; אמרן לדרב כהנא לעיל&lt;/ref&gt;.

רב יהודה &lt;ref&gt;זקן היה, ועיניו כהות, וכשהיה צריך לחתום בעד או בדיין&lt;/ref&gt; מיצטער &lt;ref&gt;בקריאת שטר&lt;/ref&gt;, קרי וחתים &lt;ref&gt;וקורהו וחותם&lt;/ref&gt;.

אמר ליה עולא: לא צריכת, דהא רבי אלעזר, מרא דארץ ישראל &lt;ref&gt;בקי מכל חביריו; ובמסכת נדה מפרש אמאי קרי ליה 'מרא דארעא דישראל' בפרק שני &lt;small&gt;(דף כ,ב)&lt;/small&gt;&lt;/ref&gt; - קרו קמיה וחתים! ורב נחמן קרו קמיה ספרי דייני וחתים! ודווקא רב נחמן וספרי דייני דאית להו אימתא &lt;ref&gt;רב נחמן - דיין היה, ממונה מפי ריש גלותא וחתנא דבי נשיאה, כדאמרינן בהעור והרוטב ([[חולין קכד ב]]) וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרי&lt;/ref&gt;, אבל רב נחמן וספרי אחריני, ספרי דייני ואיניש אחרינא – לא.

רב פפא - כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של כותים &lt;ref&gt;וחותמיהם עובדי כוכבים, דאכשרנא להו ([[ביאור:בבלי גיטין דף י#עמוד ב|לעיל י,ב]])&lt;/ref&gt; - מקרי להו לשני כותים, זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי &lt;ref&gt;והא דאמרינן בפרק קמא: מבני חורי ולא ממשעבדי? [שם] בנעשה בהדיוט, דלית ליה קלא&lt;/ref&gt;.

אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן: הכי אמר אמימר: 'האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל &lt;ref&gt;וישראל עשאוהו, אלא שכתבוהו לשון פרסי&lt;/ref&gt; - מגבינן ביה ממשעבדי' - והא לא ידעי למיקרי?

בדידעי.

והא בעינן 'כתב שאינו יכול להזדייף' – וליכא?

בדאפיצן.

והא בעינן 'צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה' – וליכא?

בדמהדר.

ואלא מאי קא משמע לן?

דכל לשון כשר.

תנינא: גט שכתבוֹ &lt;ref&gt;כתב שלו&lt;/ref&gt; עברית ועדיו יונית, יונית ועדיו עברית – כשר!?

אי מההיא - הוה אמינא: הני מילי בגיטין &lt;ref&gt;משום תקנת עגונות&lt;/ref&gt;, אבל בשאר שטרות לא - קא משמע לן.

אמר שמואל: 'נתן לה נייר &lt;ref&gt;סתם נייר - של עשבים הוא, ולא קלף מעובד עפצים, דאי עפיץ - הא אמרן 'אין מי מילין על גבי מי מילין'&lt;/ref&gt; חלק ואמר לה: &quot;הרי זה גיטיך&quot; – מגורשת: חיישינן שמא במי מילין כתבו &lt;ref&gt;ונבלעו, ואמרן לעיל: כתבו במי טריא ואפצא - כשר&lt;/ref&gt;.

מיתיבי: '&quot;''הרי זה גיטך&quot; ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד, וחזר ואמר &quot;שטר פסים הוא&quot; ''&lt;ref&gt;'שטר פיוסים': שאומר לחבירו אוהבו ומאמינו שיכתוב לו על עצמו שטר חוב כדי שיראה עשיר&lt;/ref&gt;'', &quot;שטר אמנה הוא&quot; ''&lt;ref&gt;שכתב ללות ולא לוה, והאמינו לוה למלוה שלא יתבענו אלא אם כן ילונו, ומסר לו את השטר&lt;/ref&gt;'' – מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה ''&lt;ref&gt;משום אשתו&lt;/ref&gt;'; טעמא דאיכא כתב, הא ליכא כתב – לא &lt;ref&gt;דאי בנייר חלק נמי אמרינן 'מגורשת' - מכדי תנא אתא לאשמועינן דאף על גב דלא אקרינא אי גיטא הוי אי לא - כיון דאמר לה 'גיטא הוא' - לא הדר ביה תו, ומחזקינן דגיטא הוא; ואי בנייר חלק נמי סבירא ליה הכי - לאשמועינן רבותא יתירתא דנייר חלק&lt;/ref&gt;!?

כי קאמר שמואל &lt;ref&gt;נמי שמגורשת&lt;/ref&gt; - &lt;ref&gt;לא בסתמא אלא&lt;/ref&gt; דבדקינן ליה &lt;ref&gt;לנייר&lt;/ref&gt; במיא דנרא &lt;ref&gt;צבע שקורין פוייל&quot;י, ומעבירים מי הצבע עליו, ופולט אותיות שבלע, ונראות&lt;/ref&gt;: אי פליט – פליט, ואי לא פליט - לאו כלום הוא.

וכי פליט - מאי הוי? השתא הוא דפליט &lt;ref&gt;וכשהיו בלועות לא היה כתב&lt;/ref&gt;!?

שמואל נמי 'חיישינן' קאמר &lt;ref&gt;שמא לא נבלעו יפה, ואם מת - אסורה לכהן, וחולצת ולא מתייבמת דספק גרושה היא&lt;/ref&gt;.

אמר רבינא: אמר לי אמימר: הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי: הני בי תרי &lt;ref&gt;עדי מסירה&lt;/ref&gt; דיהיב גיטא קמייהו - צריכי למיקרייה.

מיתיבי: '''&quot;הרי זה גיטך&quot; ונטלתו וזרקתו לים, או לאור, או לכל דבר האבד, וחזר ואמר &quot;שטר פסים הוא&quot;, &quot;שטר אמנה הוא&quot; – מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה''' ואי אמרת צריכי למיקרייה - בתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי?

לא, צריכא דבתר דקריוה - עייליה לבי ידיה &lt;ref&gt;תחת כנפיו&lt;/ref&gt;, ואפקיה; מהו דתימא חלופי חלפיה? - קא משמע לן.

ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני [לבין חביות] אשתכח מזוזתא [וכאשר חפשו את הגט מצאו מזוזה]. אמר רב נחמן מזוזתא ביני דני לא שכיחא &lt;ref&gt;וזו היא שזרק, זה ואין לחוש שמא גט זרק לה ואבד&lt;/ref&gt;.

והני מילי דאשתכח חדא, אבל תרתי תלת &lt;ref&gt;ואנו ראינו שזה לא זרק אלא כתב אחד&lt;/ref&gt; - &lt;ref&gt;על כרחך חדא הויא התם מעיקרא, ו&lt;/ref&gt;מדהא הואי - הא &lt;ref&gt;חברתה&lt;/ref&gt; נמי &lt;ref&gt;אמרינן&lt;/ref&gt; הואי &lt;ref&gt;התם&lt;/ref&gt;, &lt;ref&gt;וזה - גט זרק,&lt;/ref&gt; וגיטא - אימור עכברים שקלוה.

ההוא גברא דעל לבי כנישתא, שקל ספר תורה, יהיב לה לדביתהו ואמר לה: &quot;הא גיטך&quot;!

אמר רב יוסף: למאי ליחוש לה? אי משום מי מילין &lt;ref&gt;שמא כתב לה גט מבחוץ ואינו ניכר&lt;/ref&gt; - אין מי מילין על גבי מי מילין &lt;ref&gt;וכל גוילים של ספרי תורה שלהם עבודים בעפצים&lt;/ref&gt;;

{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יט|19}}</text>
      <sha1>ndiy46qyjmcc11xr4unbrcek3csml5w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088571</id>
      <parentid>3088570</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:31:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תחילת קט8</comment>
      <origin>3088571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15117" sha1="ehkbdqxi1ncgxkj72jcj8rlpawennjb" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יט|19}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
כדאי הוא רבי שמעון&lt;ref&gt;דמתניתין, דאמר: 'נכתב ביום ונחתם בלילה כשר'&lt;/ref&gt; לסמוך עליו בשעת הדחק&lt;ref&gt;שהלך זה לדרכו, או ניסת כבר בגט זה&lt;/ref&gt;.

והאמר ריש לקיש: 'לא הכשיר רבי שמעון אלא לאלתר, אבל מכאן ועד עשרה ימים לא'?

בההיא – כרבי יוחנן סבירא ליה&lt;ref&gt;לרבי יהושע בן לוי&lt;/ref&gt;.

והאמר רבי יוחנן: 'שנים משום עדים וכולן משום תנאי'&lt;ref&gt;ואין כאן הקדמה, דתנאי נינהו, ואפילו לרבנן כשר&lt;/ref&gt;?

בההיא – כריש לקיש סבירא ליה.


==משנה:==

בכל כותבים: בדיו, בסם, בסיקרא, ובקומוס, ובקנקנתום{{דקס|נ&quot;א|ובקנקנתוס}}, ובכל דבר שהוא של קיימא{{דקס|בכתה&quot;י|מתקיים}}.

אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו מתקיים{{דקס|בקצת כתי&quot;י|של קיימא, {{ק|או}}: בר קיימא}}.

על הכל כותבין: על העלה&lt;ref&gt;תלושה&lt;/ref&gt; של זית, ועל הקרן של פרה – ונותן לה את הפרה&lt;ref&gt;בגמרא מפרש טעמא&lt;/ref&gt;, על יד של עבד – ונותן לה את העבד.

רבי יוסי הגלילי אומר: אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים, ולא על האוכלים{{דקס|בקצת כתי&quot;י|אין כותבין על [כל] דבר שאין בו רוח חיים, ואף לא על האוכלין.}}.


'''גמרא:'''

'דיו'? – דיותא;

'סם'? – סמא&lt;ref&gt;אורפימנ&quot;ט&lt;/ref&gt;;

'סיקרא'? – אמר רבה בר בר חנה: 'סקרתא' שמה&lt;ref&gt;צבע אדום שקורין מיניא&quot;ו&lt;/ref&gt;.

'קומוס'? – קומא&lt;ref&gt;שרף האילן&lt;/ref&gt;;

'קנקנתום{{דקס|נ&quot;א|קנקנתוס}}'? – אמר רבה בר (בר חנה אמר) שמואל{{דקס|בכל כתה&quot;י ודפו&quot;י מלבד אראס|רבה {{ק|[או: רבא]}} בר שמואל}}: חרתא דאושכפי&lt;ref&gt;אדרמינ&quot;ט {{ק|[משחת נעלים]}}&lt;/ref&gt;.


'''ובכל דבר שהוא מתקיים''' וכו': 

לאתויי מאי?

לאתויי הא, דתני{{דקס|בכת&quot;י ו2 ובדפו&quot;י|דאמר; {{ק|ו1:}} [לאתויי הא] דר' [חנינא]}} רבי חנינא: כתבו במי טריא&lt;ref&gt;מי טריא – מי גשמים. לשון מורי.&lt;/ref&gt; ואפצא&lt;ref&gt;'מי טריא [ואפצא]’: מים ששורים בו פרי, שהוא כעין עפצים – גל&quot;ש בלע&quot;ז&lt;/ref&gt; – כשר.

תני רבי חייא: כתבו באבר&lt;ref&gt;ששף העופרת במים ומשחירים&lt;/ref&gt;, בשחור&lt;ref&gt;פחמין&lt;/ref&gt;, ובשיחור&lt;ref&gt;חרתא דאושכפי&lt;/ref&gt; – כשר.


איתמר: המעביר דיו על גבי סיקרא&lt;ref&gt;שתי אותיות של סיקרא והעביר עליהם דיו בשבת&lt;/ref&gt; בשבת: רבי יוחנן וריש לקיש, דאמרי תרוייהו: חייב שתים: אחת משום כותב ואחת משום מוחק&lt;ref&gt;מוחק על מנת לכתוב שתי אותיות בשבת – חייב; וזה מוחק התחתונות – סיקרא – וכתב העליונות דיו&lt;/ref&gt;;

דיו על גבי דיו, סיקרא על גבי סיקרא – פטור&lt;ref&gt;שהרי הוא [כ]בתחילה: לא כתב ולא מחק&lt;/ref&gt;;

סיקרא על גבי דיו: אמרי לה חייב ואמרי לה פטור:

אמרי לה 'חייב' – מוחק הוא&lt;ref&gt;ולא כותב, שמתחילה היה כתוב הגון מעתה&lt;/ref&gt;; אמרי לה 'פטור' – מקלקל הוא&lt;ref&gt;והוה ליה כמוחק על מנת שלא לכתוב; ולמאן דמיחייב – לא הוה מקלקל כל כך, שהרי כתבו ניכר&lt;/ref&gt;.


בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: עדים שאין יודעים לחתום – מהו שיכתבו{{דקס|בכת&quot;י ו1|שיכתוב}} להם בסיקרא, ויחתמו? כתב עליון – כתב? או אינו כתב?

אמר ליה: אינו כתב.

אמר ליה: 'והלא לימדתנו רבינו: &quot;כתב עליון – כתב&quot;, לעניין שבת'&lt;ref&gt;דהא אמרת לעיל: 'חייב שתים'&lt;/ref&gt;?

אמר ליה: וכי מפני שאנו מדמין&lt;ref&gt;'מדמין': שושפצי&quot;ר, כמו 'כמדומים': שאנו אומדים וסבורים, ואומדין מאומד לבנו להחמיר&lt;/ref&gt; – נעשה מעשה&lt;ref&gt;להקל? אפילו לעניין שבת – אם בא מעשה לידינו בזמן בית המקדש, לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה.&lt;/ref&gt;?


איתמר: עדים שאין יודעים לחתום: רב אמר: מקרעין&lt;ref&gt;מסרטין&lt;/ref&gt; להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו; ושמואל אמר: באבר&lt;ref&gt;לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחירו – אינו כתב&lt;/ref&gt;.

'באבר' סלקא דעתך? והתני רבי חייא: '''כתבו באבר, בשחור, ובשיחור – כשר'''&lt;ref&gt;וכיון דכתב גמור הוא – הוה ליה כדיו על גבי סיקרא, דקאסרינן לעיל&lt;/ref&gt;?

לא קשיא: הא&lt;ref&gt;[שמואל]&lt;/ref&gt; באברא, הא&lt;ref&gt;[רבי חייא]&lt;/ref&gt; במיא דאברא&lt;ref&gt;מים ששרה בהן שחיקת אבר&lt;/ref&gt;.

רבי אבהו אמר: במי מילין&lt;ref&gt;מים ששרה בהן עפצים שחוקים&lt;/ref&gt;.

והתני רבי חנינא: '''כתבו במי טריא ואפצא – כשר'''?

לא קשיא: הא&lt;ref&gt;[דברי רבי חנינא]&lt;/ref&gt; דאפיץ&lt;ref&gt;הקלפים מעובדים בעפצים – רושמין עליהן את העדים במי מילין, דלא הוי כתב&lt;/ref&gt;, שאין מי מילין על גבי מי מילין&lt;ref&gt;שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר, הלכך אין מי מילין על גבי מילין&lt;/ref&gt;; הא&lt;ref&gt;ומתניתין&lt;/ref&gt; דלא אפיץ&lt;ref&gt;בדלא אפיצן {{ק|[שאין הקלף מעובד]}}&lt;/ref&gt;.

רב פפא אמר:&lt;ref&gt;רושמין להם&lt;/ref&gt; ברוק; וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה&lt;ref&gt;ספסר של שוורים&lt;/ref&gt;: ברוק. 

והני מילי בגיטין&lt;ref&gt;משום עיגונא, כדלקמן, דלא משכחינא סהדי בקיאי, ובתוך כך יפרש זה לים או ימות, ותיזקק ליבם&lt;/ref&gt;, אבל בשטרות – לא&lt;ref&gt;[אלא] יחזיר אחר העדים בקיאים לחתום&lt;/ref&gt;. דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות – ונגדיה רב כהנא.

{{ביאור:עמוד ב}}

תניא כוותיה דרב &lt;ref&gt;דאמר מקרעין להן נייר&lt;/ref&gt;: '''עדים שאין יודעין לחתום - ''''מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו; ''''אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? - בגיטי נשים, אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות: אם יודעין לקרות ולחתום חותמין, ואם לאו אין חותמין'''.

'קרייה'? מאן דכר שמה?

חסורי מיחסרא והכי קתני: עדים שאין יודעין לקרות - קורין לפניהם וחותמים, ושאין יודעין לחתום כו' [מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו]; אמר רבי שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? בגיטי נשים, אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות: אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין.

אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל? שלא יהו בנות ישראל עגונות.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

ורב גמדא משמיה דרבא אמר: אין הלכה.

ואלא כמאן?

כרבנן &lt;ref&gt;דמכשירי לכולהו&lt;/ref&gt;.

והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא!?

תרגמא &lt;ref&gt;להא דרב גמדא&lt;/ref&gt; אקריאה &lt;ref&gt;שאם יודעין לחתום אף על פי שאין יודעין לקרות - שפיר דמי, וקרו קמייהו אחריני, כרבנן; ודרב כהנא - בשאין יודעין לחתום, וגבי &lt;u&gt;חתימה&lt;/u&gt; אמרן לדרב כהנא לעיל&lt;/ref&gt;.

רב יהודה &lt;ref&gt;זקן היה, ועיניו כהות, וכשהיה צריך לחתום בעד או בדיין&lt;/ref&gt; מיצטער &lt;ref&gt;בקריאת שטר&lt;/ref&gt;, קרי וחתים &lt;ref&gt;וקורהו וחותם&lt;/ref&gt;.

אמר ליה עולא: לא צריכת, דהא רבי אלעזר, מרא דארץ ישראל &lt;ref&gt;בקי מכל חביריו; ובמסכת נדה מפרש אמאי קרי ליה 'מרא דארעא דישראל' בפרק שני &lt;small&gt;(דף כ,ב)&lt;/small&gt;&lt;/ref&gt; - קרו קמיה וחתים! ורב נחמן קרו קמיה ספרי דייני וחתים! ודווקא רב נחמן וספרי דייני דאית להו אימתא &lt;ref&gt;רב נחמן - דיין היה, ממונה מפי ריש גלותא וחתנא דבי נשיאה, כדאמרינן בהעור והרוטב ([[חולין קכד ב]]) וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרי&lt;/ref&gt;, אבל רב נחמן וספרי אחריני, ספרי דייני ואיניש אחרינא – לא.

רב פפא - כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של כותים &lt;ref&gt;וחותמיהם עובדי כוכבים, דאכשרנא להו ([[ביאור:בבלי גיטין דף י#עמוד ב|לעיל י,ב]])&lt;/ref&gt; - מקרי להו לשני כותים, זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי &lt;ref&gt;והא דאמרינן בפרק קמא: מבני חורי ולא ממשעבדי? [שם] בנעשה בהדיוט, דלית ליה קלא&lt;/ref&gt;.

אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן: הכי אמר אמימר: 'האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל &lt;ref&gt;וישראל עשאוהו, אלא שכתבוהו לשון פרסי&lt;/ref&gt; - מגבינן ביה ממשעבדי' - והא לא ידעי למיקרי?

בדידעי.

והא בעינן 'כתב שאינו יכול להזדייף' – וליכא?

בדאפיצן.

והא בעינן 'צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה' – וליכא?

בדמהדר.

ואלא מאי קא משמע לן?

דכל לשון כשר.

תנינא: גט שכתבוֹ &lt;ref&gt;כתב שלו&lt;/ref&gt; עברית ועדיו יונית, יונית ועדיו עברית – כשר!?

אי מההיא - הוה אמינא: הני מילי בגיטין &lt;ref&gt;משום תקנת עגונות&lt;/ref&gt;, אבל בשאר שטרות לא - קא משמע לן.

אמר שמואל: 'נתן לה נייר &lt;ref&gt;סתם נייר - של עשבים הוא, ולא קלף מעובד עפצים, דאי עפיץ - הא אמרן 'אין מי מילין על גבי מי מילין'&lt;/ref&gt; חלק ואמר לה: &quot;הרי זה גיטיך&quot; – מגורשת: חיישינן שמא במי מילין כתבו &lt;ref&gt;ונבלעו, ואמרן לעיל: כתבו במי טריא ואפצא - כשר&lt;/ref&gt;.

מיתיבי: '&quot;''הרי זה גיטך&quot; ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד, וחזר ואמר &quot;שטר פסים הוא&quot; ''&lt;ref&gt;'שטר פיוסים': שאומר לחבירו אוהבו ומאמינו שיכתוב לו על עצמו שטר חוב כדי שיראה עשיר&lt;/ref&gt;'', &quot;שטר אמנה הוא&quot; ''&lt;ref&gt;שכתב ללות ולא לוה, והאמינו לוה למלוה שלא יתבענו אלא אם כן ילונו, ומסר לו את השטר&lt;/ref&gt;'' – מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה ''&lt;ref&gt;משום אשתו&lt;/ref&gt;'; טעמא דאיכא כתב, הא ליכא כתב – לא &lt;ref&gt;דאי בנייר חלק נמי אמרינן 'מגורשת' - מכדי תנא אתא לאשמועינן דאף על גב דלא אקרינא אי גיטא הוי אי לא - כיון דאמר לה 'גיטא הוא' - לא הדר ביה תו, ומחזקינן דגיטא הוא; ואי בנייר חלק נמי סבירא ליה הכי - לאשמועינן רבותא יתירתא דנייר חלק&lt;/ref&gt;!?

כי קאמר שמואל &lt;ref&gt;נמי שמגורשת&lt;/ref&gt; - &lt;ref&gt;לא בסתמא אלא&lt;/ref&gt; דבדקינן ליה &lt;ref&gt;לנייר&lt;/ref&gt; במיא דנרא &lt;ref&gt;צבע שקורין פוייל&quot;י, ומעבירים מי הצבע עליו, ופולט אותיות שבלע, ונראות&lt;/ref&gt;: אי פליט – פליט, ואי לא פליט - לאו כלום הוא.

וכי פליט - מאי הוי? השתא הוא דפליט &lt;ref&gt;וכשהיו בלועות לא היה כתב&lt;/ref&gt;!?

שמואל נמי 'חיישינן' קאמר &lt;ref&gt;שמא לא נבלעו יפה, ואם מת - אסורה לכהן, וחולצת ולא מתייבמת דספק גרושה היא&lt;/ref&gt;.

אמר רבינא: אמר לי אמימר: הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי: הני בי תרי &lt;ref&gt;עדי מסירה&lt;/ref&gt; דיהיב גיטא קמייהו - צריכי למיקרייה.

מיתיבי: '''&quot;הרי זה גיטך&quot; ונטלתו וזרקתו לים, או לאור, או לכל דבר האבד, וחזר ואמר &quot;שטר פסים הוא&quot;, &quot;שטר אמנה הוא&quot; – מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה''' ואי אמרת צריכי למיקרייה - בתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי?

לא, צריכא דבתר דקריוה - עייליה לבי ידיה &lt;ref&gt;תחת כנפיו&lt;/ref&gt;, ואפקיה; מהו דתימא חלופי חלפיה? - קא משמע לן.

ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני [לבין חביות] אשתכח מזוזתא [וכאשר חפשו את הגט מצאו מזוזה]. אמר רב נחמן מזוזתא ביני דני לא שכיחא &lt;ref&gt;וזו היא שזרק, זה ואין לחוש שמא גט זרק לה ואבד&lt;/ref&gt;.

והני מילי דאשתכח חדא, אבל תרתי תלת &lt;ref&gt;ואנו ראינו שזה לא זרק אלא כתב אחד&lt;/ref&gt; - &lt;ref&gt;על כרחך חדא הויא התם מעיקרא, ו&lt;/ref&gt;מדהא הואי - הא &lt;ref&gt;חברתה&lt;/ref&gt; נמי &lt;ref&gt;אמרינן&lt;/ref&gt; הואי &lt;ref&gt;התם&lt;/ref&gt;, &lt;ref&gt;וזה - גט זרק,&lt;/ref&gt; וגיטא - אימור עכברים שקלוה.

ההוא גברא דעל לבי כנישתא, שקל ספר תורה, יהיב לה לדביתהו ואמר לה: &quot;הא גיטך&quot;!

אמר רב יוסף: למאי ליחוש לה? אי משום מי מילין &lt;ref&gt;שמא כתב לה גט מבחוץ ואינו ניכר&lt;/ref&gt; - אין מי מילין על גבי מי מילין &lt;ref&gt;וכל גוילים של ספרי תורה שלהם עבודים בעפצים&lt;/ref&gt;;

{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יט|19}}</text>
      <sha1>ehkbdqxi1ncgxkj72jcj8rlpawennjb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלי ציון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>162953</id>
    <revision>
      <id>3088677</id>
      <parentid>3080529</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:43:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8989" sha1="jbdajseiqo9066rghq13le9zp2j31ra" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶֽיהָ / כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶֽיהָ {{ש}}
וְכִבְתוּלָה חֲגֻֽרַת שַׂק / עַל בַּֽעַל נְעוּרֶֽיהָ
{|
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|אַ}}רְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ / בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|בִּ}}יאַת מְחָֽרְפֵי אֵל / בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|גָ}}לוּת מְשָֽׁרְתֵי אֵל / [מַ]נְעִֽימֵי שִׁיר זְמָרֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|דָּ}}מָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ / כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|הֶ}}גְיוֹן מְחוֹלֶֽיהָ / אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|וַֽ}}עַד אֲשֶׁר שָׁמֵם / וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|זִ}}בְחֵי תְמִידֶֽיהָ / וּפִדְיוֹנֵי בְכוֹרֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|חִ}}לּוּל כְּלֵי הֵיכָל / וּמִזְבַּח קְטוֹרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|טַ}}פֵּי מְלָכֶֽיהָ / בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|יׇ}}פְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ / בְּעֵת סָֽרוּ כְתָרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|כָ}}בוֹד אֲשֶׁר גָּלָה / בְּעֵת חֻרְבַּן דְּבִירֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|ל}}וֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ / וְשָׂם שַׂקִּים חֲגֹרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|מַֽ}}חַץ וְרֹב מַכּוֹת / אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|נִ}}פּוּץ אֱלֵי סֶֽלַע / עֲוִילֶֽיהָ {{נוא|עוֹלָלֶֽיהָ}} נְעָרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|שִׂ}}מְחַת מְשַׂנְאֶֽיהָ / בְּשׇׂחְקָם עַל־שְׁבָרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|עִ}}נּוּי בְּנֵי חוֹרִין / נְדִיבֶֽיהָ טְהוֹרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|פֶֽ}}שַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה / סְלֹל דֶּֽרֶךְ אֲשׁוּרֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|צִ}}בְאוֹת קְהָלֶֽיהָ / שְׁזוּפֶֽיהָ שְׁחֹרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|ק}}וֹלוֹת מְחָרְפֶֽיהָ / בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|רִ}}גְשַׁת מְגַּדְפֶֽיהָ / בְּתוֹךְ מִשְׁכַּן חֲצֵרֶֽיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|שִׁ}}מְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל / בְּפִי קָמֵי מְצִירֶֽיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|תַּֽ}}חַן יְצַוְּחוּ לָךְ / קְשֹׁב וּשְׁמַע אֲמָרֶֽיהָ
|}
{{רפרן|אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶֽיהָ כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶֽיהָ|וְכִבְתוּלָה חֲגֻֽרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶֽיהָ.}}&lt;noinclude&gt;

== נוסח רומניא ==

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ / כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ {{ש}}
וְכִבְתוּלָה חֲגֹרַת שַׂק / עֲלֵי בַּעַל נְעוּרֶיהָ
{|
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|אַ}}רְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ / בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|בִּ}}יאַת מְחָרְפֵי צוּר / בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ הֲדָרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|גָ}}לוּת מְשָׁרְתֵי אֵל / לְזֹאת תִּבְכֶּה מְקוֹרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|דָּ}}מָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ / כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|הֶ}}גְיוֹן מְחוֹלֶיהָ / אֲשֶׁר דָּמַם בְּעִירֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|וַ}}עַד אֲשֶׁר שָׁמַם / וְרֹב יֶלֶל בְּהָרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|זִ}}בְחֵי תְמִידֶיהָ / וּפִדְיוֹנוֹת בְּכוֹרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|חִ}}לּוּל כְּלֵי הֵיכָל / וּמִזְבֵּחַ קְטוֹרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|טַ}}פֵּי מְלָכֶיהָ / בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{תיקון גירסה|פִּיהָ|{{סי|יׇ}}פְיָהּ}} אֲשֶׁר חָשַׁךְ / בְּעֵת סָרוּ כְתָרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|כָ}}בוֹד אֲשֶׁר גָּלָה / וְגַם חָרְבוּ דְּבִירֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|ל}}וֹחֵץ אֲשֶׁר חֵרֵף / וְשָׂם שַׂקִּים חֲגֹרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|מַ}}חַץ וְרֹב מַכּוֹת / בְּעֵת זַכּוּ נְזִירֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|נִ}}פּוּץ אֱלֵי סֶלַע / קְטַנֶּיהָ וְשָׂרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|סֵ}}רוּס נְבִיאֶיהָ / בְּשַׂחְקוֹ עַל שְׁעָרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|עִ}}נּוּי בְּנֵי חוֹרִים / נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|פֶ}}שַׁע אֲשֶׁר עִוָּה / סְלֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|צִ}}בְאוֹת קְהִלָּתָהּ / שְׁזוּפֶיהָ שְׁחֹרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|קִ}}שּׁוּב מְחָרְפֶיהָ / בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|רִ}}גְשַׁת עֲוִילֵי עָם / בְּתוֹךְ מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|עֲלֵי}}{{רווח}}}} || {{סי|שִׁ}}מְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל / בְּפֵה קָמַי מְצִירֶיהָ 
|-
| {{שמאל|{{מילת קבע|וְעַל}}{{רווח}}}} || {{סי|תַּ}}עַל יְשׁוּעָתָהּ / קְשֹׁב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ.
|}
{{סוף}}
== קישורים ==
{{ויקיפדיה|אלי ציון ועריה}}
* [http://www.piyut.org.il/tradition/416.html &quot;אלי ציון ועריה&quot; - הסברים וביצועים באתר &quot;הזמנה לפיוט&quot;]


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jbdajseiqo9066rghq13le9zp2j31ra</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת תבנית:כותרת לעמוד בגמרא</title>
    <ns>11</ns>
    <id>180076</id>
    <revision>
      <id>3088572</id>
      <parentid>3088552</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:35:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* טקסט הגמרא נעלם בחלק מהדפים (Parsoid) */ תגובה: מתייג את {{א|Shalomori123}}.{{כ}}-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3088572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5486" sha1="rsaj6zg8ans81dulqa9jcus8d5xrkfr" xml:space="preserve">הוספתי את המילים &quot;תלמוד בבלי&quot; ו&quot;גמרא&quot;, כך שיהיה אפשר לחפש ביטוי מסויים בתלמוד על-ידי חיפוש הביטוי &quot;תלמוד בבלי&quot; יחד עם הביטוי שרוצים למצוא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] 08:46, 8 בפברואר 2009 (IST)

:אתה מתכוון בגוגל? [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 19:38, 8 בפברואר 2009 (IST)

[[משתמש:מושך בשבט]], יש בעייה בהפניות לעל התורה ולספאריה במסכת שקלים. הקישור מפנה לדף שאינו קיים. נא לתקן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:42, 30 במרץ 2021 (IDT)

:@{{א|nahum|צריך}} להשתמש בתבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} ולא בכותרת לעמוד בגמרא. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:12, 30 במרץ 2021 (IDT)
::{{א|מושך בשבט|אתה}} יכול לסדר את זה (באמצעות הבוט שלך)?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:31, 30 במרץ 2021 (IDT)
:::לא צריך בוט. רק שני דפים קיימים במסכת שקלים (בצורתו הבבלית) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;א • 23:30, 30 במרץ 2021 (IDT)

== קישורים חיצוניים שבתחתית העמוד ==

{{א|Shalomori123}} אני מבין את הרצון לשים את כל הקישורים החיצוניים של הדף בגמרא בתחתית הדף, אבל בכל זאת אני חושב שחשוב שתהיה לפחות קישור אחד '''למעלה בראש הדף''' אשר מפנה אל תחתית הדף אל הקישורים החיצוניים. זה לא מובן מאליו לכל קורא שיש בכלל בדף שלפניו קישור אל הדף באתרים אחרים בצורה הנוכחית. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:09, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

:אין בעיה, תוסיף. 
:פשוט ראיתי שזה מעמיס על הדף, שעוד לפני שהקורא נתקל בטקסט עצמו הוא פוגש בלאגן של קישורים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 23:31, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::כן זה גם נכון [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:49, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== טקסט הגמרא נעלם בחלק מהדפים (Parsoid) ==
בחלק מדפי הגמרא, טקסט הגמרא לא מוצג בתצוגה הרגילה ומיד מופיע רש&quot;י. דוגמה: [[עבודה זרה נט ב]] (לעומת [[עבודה זרה ס ב]], שתקין). פירוט מלא, שחזור מינימלי ורשימת דפים נמצאים ב-[[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid]].

'''ממצאים (נבדקו):'''
* הטקסט קיים בקוד הדף. רק המפענח החדש (Parsoid) לא מציג אותו. עם &lt;code&gt;?useparsoid=0&lt;/code&gt; הוא מוצג במלואו.
* הבאג מופיע רק כששלושה תנאים מתקיימים יחד: (1) ה-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class='gmara_text'&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; נפתח בתבנית הזו ונסגר בדף עצמו; (2) הטקסט נמצא בין &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;; (3) הטקסט שבין התגים הוא פסקה אחת של טקסט נקי. שתי פסקאות או כל סימון בתוכה (הדגשה, קישור, תבנית) מספיקים כדי שהטקסט יוצג. דוגמאות: [[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/פגום]] לעומת [[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/תקין]].
* היקף: 282 מתוך 5,352 דפים ([[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/רשימה]]). במדגם של 30 דפים הקריטריון התאים לתצוגה בפועל ב-30 מתוך 30.
* שינויים קטנים בתבנית (ירידת שורה, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או span אחרי ה-div) לא פותרים את הבעיה. בדקתי ב-TemplateSandbox.

'''ניתוח (השערה):''' זה כנראה באג ב-Parsoid, שמייחס לתבנית את כל התוכן עד ה-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; בדף, ומוחק צומת טקסט יחיד שנמצא בין שני תגי &lt;קטע&gt;. המבנה של div פתוח בתבנית וסגור בדף הוא מה שחושף את הבאג.

'''הצעות:''' (א) עקיפה מיידית ובלתי נראית: בוט שמוסיף &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מיד אחרי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ב-282 הדפים. בדקתי ב-[[עבודה זרה נט ב]], בשני המפענחים. (ב) בטווח הארוך: להעביר את פתיחת ה-div מהתבנית אל הדפים. (ג) לדווח ב-Phabricator ל-Parsoid עם השחזור המינימלי. אשמח לשמוע מה דעתכם ומי יכול להריץ בוט. [[משתמש:Matanwis|Matanwis]] ([[שיחת משתמש:Matanwis|שיחה]]) 14:23, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
: מתייג את {{א|Shalomori123}}.{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:35, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rsaj6zg8ans81dulqa9jcus8d5xrkfr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088691</id>
      <parentid>3088572</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:04:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Matanwis</username>
        <id>10955</id>
      </contributor>
      <comment>/* טקסט הגמרא נעלם בחלק מהדפים (Parsoid) */ עדכון: דווח ב-T441087</comment>
      <origin>3088691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6977" sha1="hsfp5t6l2bhb8aaagmwd6awknu9e3mf" xml:space="preserve">הוספתי את המילים &quot;תלמוד בבלי&quot; ו&quot;גמרא&quot;, כך שיהיה אפשר לחפש ביטוי מסויים בתלמוד על-ידי חיפוש הביטוי &quot;תלמוד בבלי&quot; יחד עם הביטוי שרוצים למצוא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] 08:46, 8 בפברואר 2009 (IST)

:אתה מתכוון בגוגל? [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 19:38, 8 בפברואר 2009 (IST)

[[משתמש:מושך בשבט]], יש בעייה בהפניות לעל התורה ולספאריה במסכת שקלים. הקישור מפנה לדף שאינו קיים. נא לתקן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:42, 30 במרץ 2021 (IDT)

:@{{א|nahum|צריך}} להשתמש בתבנית {{תב|עמוד ירושלמי}} ולא בכותרת לעמוד בגמרא. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 21:12, 30 במרץ 2021 (IDT)
::{{א|מושך בשבט|אתה}} יכול לסדר את זה (באמצעות הבוט שלך)?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:31, 30 במרץ 2021 (IDT)
:::לא צריך בוט. רק שני דפים קיימים במסכת שקלים (בצורתו הבבלית) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;א • 23:30, 30 במרץ 2021 (IDT)

== קישורים חיצוניים שבתחתית העמוד ==

{{א|Shalomori123}} אני מבין את הרצון לשים את כל הקישורים החיצוניים של הדף בגמרא בתחתית הדף, אבל בכל זאת אני חושב שחשוב שתהיה לפחות קישור אחד '''למעלה בראש הדף''' אשר מפנה אל תחתית הדף אל הקישורים החיצוניים. זה לא מובן מאליו לכל קורא שיש בכלל בדף שלפניו קישור אל הדף באתרים אחרים בצורה הנוכחית. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:09, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

:אין בעיה, תוסיף. 
:פשוט ראיתי שזה מעמיס על הדף, שעוד לפני שהקורא נתקל בטקסט עצמו הוא פוגש בלאגן של קישורים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 23:31, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::כן זה גם נכון [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:49, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== טקסט הגמרא נעלם בחלק מהדפים (Parsoid) ==
בחלק מדפי הגמרא, טקסט הגמרא לא מוצג בתצוגה הרגילה ומיד מופיע רש&quot;י. דוגמה: [[עבודה זרה נט ב]] (לעומת [[עבודה זרה ס ב]], שתקין). פירוט מלא, שחזור מינימלי ורשימת דפים נמצאים ב-[[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid]].

'''ממצאים (נבדקו):'''
* הטקסט קיים בקוד הדף. רק המפענח החדש (Parsoid) לא מציג אותו. עם &lt;code&gt;?useparsoid=0&lt;/code&gt; הוא מוצג במלואו.
* הבאג מופיע רק כששלושה תנאים מתקיימים יחד: (1) ה-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class='gmara_text'&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; נפתח בתבנית הזו ונסגר בדף עצמו; (2) הטקסט נמצא בין &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;; (3) הטקסט שבין התגים הוא פסקה אחת של טקסט נקי. שתי פסקאות או כל סימון בתוכה (הדגשה, קישור, תבנית) מספיקים כדי שהטקסט יוצג. דוגמאות: [[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/פגום]] לעומת [[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/תקין]].
* היקף: 282 מתוך 5,352 דפים ([[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/רשימה]]). במדגם של 30 דפים הקריטריון התאים לתצוגה בפועל ב-30 מתוך 30.
* שינויים קטנים בתבנית (ירידת שורה, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או span אחרי ה-div) לא פותרים את הבעיה. בדקתי ב-TemplateSandbox.

'''ניתוח (השערה):''' זה כנראה באג ב-Parsoid, שמייחס לתבנית את כל התוכן עד ה-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; בדף, ומוחק צומת טקסט יחיד שנמצא בין שני תגי &lt;קטע&gt;. המבנה של div פתוח בתבנית וסגור בדף הוא מה שחושף את הבאג.

'''הצעות:''' (א) עקיפה מיידית ובלתי נראית: בוט שמוסיף &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מיד אחרי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ב-282 הדפים. בדקתי ב-[[עבודה זרה נט ב]], בשני המפענחים. (ב) בטווח הארוך: להעביר את פתיחת ה-div מהתבנית אל הדפים. (ג) לדווח ב-Phabricator ל-Parsoid עם השחזור המינימלי. אשמח לשמוע מה דעתכם ומי יכול להריץ בוט. [[משתמש:Matanwis|Matanwis]] ([[שיחת משתמש:Matanwis|שיחה]]) 14:23, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
: מתייג את {{א|Shalomori123}}.{{כ}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:35, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
:: עדכון: דיווחתי על הבאג ל-Parsoid ב-[[phab:T441087|T441087]]. הדיווח כולל תרגום לאנגלית של ההודעה שלמעלה וקישורים לכאן.
::* '''תיקון להשערה שלי:''' ה-div שנפתח בתבנית ונסגר בדף '''לא''' הכרחי לבאג. הבאג קורה בכל טקסט נקי שנמצא בין שני רכיבים בלתי נראים (תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או קטגוריות) בתוך div שמגיע מתבנית. שחזור מינימלי עם תבנית תקינה לגמרי: [[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/מינימלי]].
::* '''הסיבה (אומתה בהרצה מקומית של Parsoid):''' פיצ'ר חדש יחסית ב-Parsoid אוסף רכיבים בלתי נראים סמוכים לקופסה (&lt;code&gt;mw-empty-elt&lt;/code&gt;). הוא מדלג על טקסט כשהוא מחפש את הרכיב הבא, ואז מוחק את הטקסט כשהוא מעביר את הרכיבים לקופסה.
::* הצעתי בדיווח תיקון של כמה שורות. בדקתי אותו מול כל חבילת הבדיקות של Parsoid, ואף בדיקה לא נשברה.
::* עד שהתיקון ייכנס, העקיפה עם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מיד אחרי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; עדיין עובדת. [[משתמש:Matanwis|Matanwis]] ([[שיחת משתמש:Matanwis|שיחה]]) 09:04, 14 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hsfp5t6l2bhb8aaagmwd6awknu9e3mf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185224</id>
    <revision>
      <id>3088632</id>
      <parentid>3003708</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ז]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז]]</comment>
      <origin>3003708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4723" sha1="5wuy62ktelxiyumshav1jdvn5blzw7o" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ו|דרוש ז|דרוש ח|}}
== דרוש פסח ז ==
'''והוא דרוש א' לענין ספירת העומר.''' 
דרוש זה כתב הרח&quot;ו ז&quot;ל ששמעו מזולתו. 

כבר נתבאר כי בפסח הוא זמן היניקה של ז&quot;א, ואין בו אלא מוחין דקטנות שהם ד' אלקים, א' דיודין בחכמה וא' דההין בבינה וא' דאלפין בציור יו&quot;י בחסדים שבדעת וא' דאלפין בגבורה שבדעת בציור יו&quot;ד. 

ודע כי במוחין דגדלות מקדימין החסדים לצאת מן הדעת ולהתפשט בגופא דז&quot;א ואחר כך יוצאות הגבורות, אבל במוחין דקטנות אז הגבורות מתחילות להתפשט בגופא דז&quot;א ואחר כך יוצאים החסדים, והטעם הוא לפי שהמוחין דקטנות הם דינים קשים, וזהו גם כן סוד היצר הטוב והיצר הרע, כי החסדים הם יצה&quot;ט שבאדם והגבורות הם היצה&quot;ר, ובימי הקטנות של האדם מתחיל היצה&quot;ר להתפשט באדם קודם שיבוא היצה&quot;ט. וזכור הקדמה זאת:

והנה ימי העומר הם זמן דינים כנודע, ולכן הגבורות והדינין של הקטנות מתפשטים בגופא דז&quot;א בז' שבועות, ואחר כך ביום חג השבועות שהוא יום מתן תורה יוצאין גם החסדים של הקטנות שהיו עדיין בדעת של ז&quot;א מתפשטים בגופא של ז&quot;א, ואז גם כן נכנסין בז&quot;א הד' מוחין כולם דגדלות כנודע. 

והנה בשבוע א' מתפשטת ויורדת מן הדעת גבורה אחת ונכנסת בחסד דז&quot;א, ובשבוע הב' יורדת גבורה אחת מן הדעת ונכנסת בגבורה דז&quot;א, וכן על דרך זו, עד שנמצא שירדה הגבורה הה' בהוד דז&quot;א, ובשבוע הו' מתקבצות כללות הה' גבורות ונכנסות ביסוד, וכן בשבוע ז' כללות הה' גבורות נכנסות במלכות דז&quot;א על דרך הנזכרת בענין התפשטות הה' חסדים. 

ואמנם להיות כל שבוע כלולה מז' ימים, הטעם הוא לפי שבכל בחינה מהם יש ז' בחינות, הא כיצד שבוע א' נכנסה הגבורה הא' בחסד דז&quot;א, ובספירת החסד עצמה יש ז' בחינות עצמן, שהם חסד שבחסד וגבורה שבחסד כו' ומלכות שבחסד, והרי איך ז' בחינות בחסד כנגד ז' ימים שבשבוע א', וכעין דרך זו בשאר ז' שבועות. 

ואמנם, היות צריך האדם לספור ספירת העומר בפיו - הטעם הוא, כי על ידי היות האדם סופר בפיו ומוציא הבל מתוך פיו לחוץ גורם שיוצא הבל אור המקיף מפי האדם העליון שהוא ז&quot;א, ומקיף לכל ז' תחתונות שבו בז' שבועות של ספירת העומר, ועל ידי כן מתמתקות הגבורות דקטנות ומתפשטות תוך ז&quot;א בסוד אור פנימי כנזכר, כי הם דינים קשים גמורים:

עוד בקונטרס אדם א' מצאתי באופן אחר בענין ספירת העומר:
דע כי הנה בצאת ישראל ממצרים יצאו החסדים והגבורות מן הדעת של הקטנות דז&quot;א ונתפשטו למטה מגופו כנזכר לעיל בענין הפסח. ואמנם בעזר וסיוע ב' אורות מקיפים הם מורידים הה' חסדים מן היסוד דאי' המלובש תוך שליש העליון המכוסה של התפארת דז&quot;א והם מתפשטים למטה בשאר הגוף. והנה הם ב' מקיפים וה' חסדים הרי הם ז', וכנגד זה צריך שיתפשטו גם כן הה' גבורות עם שני אורות מקיפים כדי שיוכלו להתפשט כנזכר, והרי הם שבעה אחרים הם י&quot;ד בחינות בז&quot;א הנקרא ישראל, וכנגדם י&quot;ד בחינות אחרות בפר' הנקרא יעקב, כי גם בו יש ה' חסדים וה' גבורות הרי הם כ&quot;ח, ושבעה בחינות אחרות ברחל ושבעה בחינות בלאה, לפי שהנקבה אינה לוקחת רק גבורות בלבד הרי הם מ&quot;ב, ושבעה גבורות אחרות שמקבלת רחל למטה, הרי כללותם הם מ&quot;ט בחינות כנגד מ&quot;ט ימי העומר שהם ז' שבועות:
[[קטגוריה:שער הכוונות]]
[[קטגוריה:ספירת העומר]]</text>
      <sha1>5wuy62ktelxiyumshav1jdvn5blzw7o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185226</id>
    <revision>
      <id>3088634</id>
      <parentid>3003710</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ח]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח]]</comment>
      <origin>3003710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11309" sha1="n0gk95cmjgnyrlcj8at5e6pmy0vg51w" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ז|דרוש ח|דרוש ט|}}
== שער הכוונות - דרושי הפסח דרוש ח ==

'''והוא דרוש שני בענין ספירת העומר''' 

הנה נתבאר לעיל כי גדלות הזה דז&quot;א היה לפי שעה בליל ראשון של פסח כדי שיוכלו ישראל ליגאל, ואחר יום ראשון של פסח מסתלקים כל המוחין הנזכרים וחוזר לקדמותו לבחינת ג' כלילן בג', וזהו הטעם שאין אומרים הלל גמור אלא ביום ראשון של פסח בלבד. ואחר כך מליל שני ואילך אנו חוזרים להמשיך המוחין הנזכרים שנכנסו בליל פסח ונסתלקו, ועתה חוזרים ליכנס כפי סדר המדרגות כל מדרגה ביום שלה, על ידי מצות ספירת העומר בנ' יום שבין פסח לעצרת. 

ונודע כי אין הכתר נמנה לעולם, ואינו נכנס במספר רק מן החכמה ולמטה, והנה כאשר נספור ונמנה שבעה ספירות שיש מן החכמה דז&quot;א ולמטה, והם חב&quot;ד חג&quot;ת, ושם הוא מקום התחלת בנין הנקבה מלכות מאחורי התפארת כנודע, ועמה הם ז' ספירות, וכנגדם אנו סופרים ז' שבועות אלו לפי שאי אפשר שיזדווגו זו&quot;ן עד היות ז' ספירות אלו בנוים ומתוקנים, ואז תהיה ראויה היא לזווג. ולהיות כי כל אחד מאלו הז' היא כלולה מכולם, לכן לא הספיק ז' ימים אלא ז' שבועות וכל שבוע כולל ז' ימים, ונמצא כי בכל שבוע מאלו הז' שבועות, נתקנת ספירה האחת מז' ספירות הנזכרות, באופן כי בשבוע הא' נתקן מוח החכמה בז' בחינות כו', ובשבוע הז' נתקנת המלכות בכל ז' בחינות:

והנראה לעניות דעתי, כי יש בזה ב' כוונות ושתיהם אמיתיות. הא' היא כי בשבוע א' נגמר ליכנס מוח החכמה ובו כלולים כל ז' בחינות הראויות למצוא תוך המוח הזה, כי הנה צריך שיהיה כולל בתוכו חב&quot;ד חג&quot;ת מלכות, וכולם נרשמים ונמצאים שם במוח החכמה, וכן על דרך זו בכל הז' ספירות הנזכרות. והב' הוא כי מוח החכמה מתפשט בכל ז' ספירות אלו, כיצד הנה בחכמה מתפשט חלק הראוי לה, וכן מתפשט מן החכמה בבינה חלק הראוי להתפשט בה, ועל דרך זו בכל הז' עד המלכות. והנה ב' פירושים אלו הם הפכיים זה מזה, ואפשר ששניהם כאחד טובים. ואמנם הפירוש הא' הוא היותר אמיתי כפי מה שמצאתי כתוב בקונטרס מן העת ששמעתי הדרוש הזה ממורי ז&quot;ל. 

ונבאר עתה סדר השבועות:

'''שבוע א'''' נתקן כל החכמה ולכן הוא בסוד הוי&quot;ה דע&quot;ב דיודין. 
'''שבוע הב'''' בבינה והוייתה בס&quot;ג. 
'''שבוע הג'''' החסדים אשר בדעת והיא הויה דמ&quot;ה דאלפין. 
'''שבוע הד'''' הגבורה שבדעת והיא הויה דב&quot;ן דההין. 
'''שבוע הה'''' חסד והיא הוי&quot;ה דע&quot;ב. 
'''שבוע הו'''' גבורה והיא הוי&quot;ה דס&quot;ג. 
'''שבוע הז'''' בתפארת ומלכות ששניהם יחד להיותם דבוקים אחור באחור יחד, ולכן הם בחינת שבוע אחד בלבד. ואמנם לפי שהם ב' ספירות ראוי לכוין בב' הויות, והם בהויה דמ&quot;ה כנגד תפארת והויה דב&quot;ן כנגד מלכות דכר ונוקבא:

עוד יש כוונה אחרת, וגם היא אמיתית. והענין הוא כי הנה בכל מוח ומוח יש ז' בחינות, וכן בכל מדה ומדה יש ז' בחינות, וכנגדם הם ז' שבועות כמ&quot;ש. ונתחיל לסדר בז' ימים שיש בכל שבוע ושבוע, ונתחיל משבוע א':

'''שבוע א'''' נתבאר שהוא מוח החכמה ואלו הם ז' בחינות, ודע כי אין סדרן עתה כמו בליל פסח, כי אז נכנסו ביחד בבת אחת, אבל עתה נכנסין א' לא' ממטה למעלה ואין שינוי רק שהקטנות הא' נכנס אחר גדלות א', אבל בליל פסח היה נכנס אחר גדלות ב', והטעם עצמו אשר ביארנו שם הוא כאן אלא שעתה שכבר נכנסו בליל פסח אין צורך עתה רק שיכנס אחר גדלות הא' ואיננו צריך להתאחר אחר גדלות ב' וזה סדרו. יום א' חכמה דגדלות א' דאבא והוא קודם לאי' והיא הויה דע&quot;ב. יום ב' גדלות א' דאי' והיא הוי&quot;ה דע&quot;ב. יום ג' קטנות הב' שם אכדט&quot;ם בבחינת ה' אותיותיו בלבד כנזכר לעיל בליל פסח. יום ד' גדלות ב' דאימא והיא הוי&quot;ה דע&quot;ב. יום ה' קטנות הא' והוא אלקים דיודין. יום ו' רשימו דגדלות ב' דאבא והיא הויה דע&quot;ב. יום שביעי גדלות ב' עצמו דאבא והיא הוי&quot;ה דע&quot;ב. 

'''שבוע שני''' כולה בבינה ולכן כולה בהויה דס&quot;ג. יום א' בינה דגדלות א' דאבא והיא הויה דס&quot;ג. יום ב' בינה דאי' דגדלות א' והיא הויה דס&quot;ג. יום ג' קטנות שני דמוח בינה והוא אכדט&quot;ם בבחינת היותו מתחלק לא&quot;ם ג&quot;ל כנזכר לעיל בליל פסח. יום ד' בינה דאימא דגדלות ב' והיא הויה דס&quot;ג. יום ה' קטנות א' דמוח בינה והוא שם אלקים דמילוי ההין. יום ו' רשימו דבינה דגדלות ב' דאבא והיא הויה דס&quot;ג. יום ז' גדלות ב' עצמו דבינה אבא והיא הויה של ס&quot;ג. 

'''שבוע ג'''' כולה בחסדים דדעת וכולה בהוי&quot;ה דמ&quot;ה. יום א' גדלות א' דחסדים דאבא והיא הויה דמ&quot;ה. יום ב' גדלות א' חסדים דאי' והיא ההוי&quot;ה דמ&quot;ה. יום ג' קטנות שני דחסדים והוא אכדט&quot;ם העולה ג' פעמים יב&quot;ק והם ע&quot;ה אותיות כנ&quot;ל בכוס ג' דליל פסח. יום ד' גדלות ב' דחסד דאימא והוא הויה דמ&quot;ה. יום ה' קטנות א' דחסד והוא אלקים דאלפין ואות א' דמילוי ה&quot;א ציורה יו&quot;י. יום ו' רשימו של גדלות ב' החסדים דאבא והוא הויה דמ&quot;ה. יום ז' גדלות ב' דחסד דאבא והוא הוי&quot;ה דמ&quot;ה. 

'''שבוע ד'''' כולה בגבורה דדעת וכולה בהויה דב&quot;ן. יום א' גדלות א' דגבורה דאבא והיא בהויה דב&quot;ן. יום ב' גדלות א' דגבורה דאימא והיא הויה דב&quot;ן. יום ג' קטנות ב' דגבורה דאו&quot;א והוא אכדט&quot;ם בבחינת חשבון ע&quot;ד. יום ד' גדלות ב' דגבורה דאימא והיא הויה דב&quot;ן. יום ה' קטנות א' דגבורה והוא שם אלקים באלפין ואות א' במילוי ה&quot;א ציורה יו&quot;ד. יום ו' רשימו דגדלות ב' דגבורת אבא והיא הויה דב&quot;ן. יום ז' גדלות ב' עצמו דגבורת אבא והיא הויה דב&quot;ן. 

'''שבוע ה'''' היא בספירת החסד ולכן היא ממש כדוגמת שבוע א' שהיתה בספירת החכמה. 

'''שבוע ו'''' היא בספירת הגבורה ולכן היא ממש כדוגמת השבוע הב' שהיתה בבינה. 

'''שבוע ז'''' צריך לכוין בה ב' כוונות שבוע ג' ושבוע ד' ביחד כי עתה היא בסוד תפארת כנגד החסדים ובסוד מלכות כנגד הגבורות. 

וצריך ליתן טעם אל קצת השינוים הנ&quot;ל, והוא כי סיבת כניסת גדלות א' דאבא קודם דאי' הוא לפי שכיון שבליל פסח נכנסו כל המוחין לכן עתה הספיק טעם ההוא שיכנס עתה גדלות א' דאבא בתחילה לפי שהוא אור יותר גדול ובו נכלל מוח אי', גם ענין כניסת קטנות הא' אחר גדלות ב' דאימא הוא לסיבה הנ&quot;ל בליל פסח כי הוא דינים קשים ושלא יתאחזו בו החיצונים אינו נכנס עד שיכנס גדלות ב' דאימא אבל אין צורך שיתאחר עד כניסת גדלות ב' דאבא גם כן. גם ענין הצטרכות ב' לילות ליל ו' וליל ז' לגדלות ב' דאבא, הטעם הוא כי עיקר ליל פסח היתה בעיקר ד' כוסות שבהם נרמזו ד' מוחין דאימא, אבל גדלות ב' דאבא לא נכנסו רק דרך רמז קטן בענין המצה אחר שנכנסו כל שאר המוחין, ולכן הוצרך עתה ב' לילות כי בליל הא' נכנס תוך הגולגולת דז&quot;א ומניח בו קצת רושם ובליל הב' נכנס הוא עצמו כנ&quot;ל והם סוד ליל ששי וליל ז':

ועתה צריך ליתן טעם למה כל השבוע א' נקרא חול המועד ויום טוב, כיון שאחר יום א' נסתלקו כל המוחין כנ&quot;ל, וגם ענין יום ז' של פסח שהוא יום טוב גמור. אבל הענין הוא כי להיות שכבר כל המוחין נכנסו בליל פסח הא', ובהכרח הוא כי שם הניחו רשימו שלהם וקצת ההארה ההיא, ובשבוע הא' חוזר מוח החכמה ליכנס לגמרי, והנה מוח זה גדול מכולם כי כולם נרשמים ונכללים בו בסוד כולם בחכמה עשית והוא עיקר כולם, ולכן השבוע הא' היא מכלל חג המצות, אבל עם כל זה אינה רק קדושת חול המועד קלה בלבד, כיון שלא נגמר מוח החכמה לכנס לגמרי עד יום ו' של שבוע א', כי אז נשלם ליכנס אפילו גדלות ב' דאבא דמוח החכמה כנ&quot;ל. והנה יום ו' לעומר הוא ביום ז' של פסח ולכן הוא יום טוב גמור, ואף על פי שלא נכנס רק הרשימו, מספיק לפי שכבר נשלם מוח החכמה, ולכן ליל ז' של פסח הותר זווג התחתון, כי כיון שנכנס מוח החכמה כבר יש בחינת הזווג כי הוא עיקר כל המוחין, אבל יום ז' לעומר שהוא יום ח' של פסח נקרא אסרו חג, לפי שאז נכנס עצמות גדלות ב' דאבא דמוח החכמה, אבל אינו יום טוב ממש כיון שכבר הרשימו נכנס בליל ז' של פסח ואין נקרא יום טוב אלא על שם חידוש הנעשה מחדש אבל זה אינו חידוש כי כבר נכנס הרשימו ליל שלפניו:
[[קטגוריה:שער הכוונות]]
[[קטגוריה:ספירת העומר]]</text>
      <sha1>n0gk95cmjgnyrlcj8at5e6pmy0vg51w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185227</id>
    <revision>
      <id>3088636</id>
      <parentid>617468</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ט]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט]]</comment>
      <origin>617468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8216" sha1="1nhgs9ajnc5xq174ju11eiygzl445w1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ח|דרוש ט|דרוש י|}}
== שער הכוונות - דרושי הפסח דרוש ט ==
'''דרוש ט'''&lt;br /&gt;
'''והוא דרוש ג' בענין ליל פסח ובענין ספירת העומר''' הנה נתבאר בדרוש שקדם כי עיקר הגלות מצרים היה לסיבת הדעת דז&quot;א, כי בו פגמו ישראל ושם נאחזו ח&quot;ו החיצונים בלבושים שלו כנ&quot;ל, כי זו היתה סיבת היות מספר שנות הגלות רד&quot;ו שנה. 

והענין יותר מבואר הוא, כי הנה הדעת יש לו ב' בחינות, הא' הוא בחינתו למעלה במקומו בראש הנקרא מוח הדעת. והב' היא בבחינת התפשטותו למטה כנודע, כי הוא מתפשט מן החסד עד ההוד, ואח&quot;כ כללות כולם נכנס ביסוד הנקרא &quot;כל&quot; לסיבה זו, ואח&quot;כ כללותם נכנס במלכות, וכ&quot;ז בגופא דז&quot;א, ועל דרך זה הוא התפשטות הגבורות של הדעת בגופא דנוקבא דז&quot;א. והנה בגלות מצרים להיות כי אז היה הפגם נוגע בבחינת הדעת הנז', לכן בחינת התפשטות למטה בגופא בבחינות החסדים והגבורות חזרה להסתלק ולהתעלות בשורשה, שהוא הבחינה העליונה של הדעת העומד ברישא דז&quot;א, ומזה נמשך גלות מצרים. 

כי כבר הודעתיך כי הקליפות הנאחזות בגרון דז&quot;א שהוא מקום צר יותר מכל שאר גופו, הנה היא נקרא מצרים. ונודע כי מקום יסוד דאימא הוא שם בגרון דז&quot;א, והדעת שם הוא מתלבש תוך היסוד דאימא, ובהיותם מתעלמים שם היו המצריים ופרעה מלכם נאחזים במקום העורף אשר באחורי הגרון, ולכן היו משעבדים לבני ישראל בגלותם, כי לא היו החסדים מתפשטים בגופא דז&quot;א הנקרא ישראל, ולא היו מאירים להם. ובהיות אלו החסדים דבחינת התפשטות נעלמים למעלה בשרשם, לא היו מאירים למטה זולתי אותם הלבושים של החסדים והגבורות שהם עשר אחוריים דאימא דיסוד שלה שהם עשרה שמות אהיה בריבועם, שהם סוד עשרה דמים כנ&quot;ל בדרוש הא'. ולסיבה זו היו המצריים שופכים דמים של בני ישראל, כמו שאמר הכתוב אם בן הוא והמיתן אותו. 

והענין הוא, כי הנה נודע כי ז&quot;א הוא הויה דמילוי אלפין, ובחינת אות אלף שבמילוי אות וא&quot;ו היא בחינת אימא עילאה כנז' בתיק' דאות א', ומורה ע&quot;ש אהיה שהוא בבינה, ונמצא כי א' זו הוא שם אהיה היא אימא עילאה המתפשטת תוך ז&quot;א להחיותו. ונודע כי כל בחינה עליונה ברדתה למטה להתלבש תוך בחינה תחתונה, פנימיותה נשאר למעלה וחיצוניותה שהיא האחוריים שלה יורד ומתלבש למטה, ונמצא שם אהי&quot;ה הזה היורד ומתפשט תוך ז&quot;א להחיותו, הנה הוא ריבועו העולה בגימטריא מ&quot;ד כמנין ד&quot;ם, ובהתפשטותו בתוכו נעשה ממנו בחינת ד&quot;ם האדם שהוא ז&quot;א הויה דמ&quot;ה כמנין אד&quot;ם. ובתחילה היו המצריים שואבים ולוקחים הדם הזה, לפי שלא היה מתפשט ויורד ונבלע תוך איברי ז&quot;א, ונשאר ז&quot;א הנקרא אדם בלתי דם, ולכן היו המצריים שופכים דם של ישראל. 

והנה כשנגאלו ישראל ממצרים ירדו אלו החסדים שבדעת דז&quot;א ונתפשטו בו&quot;ק כנודע, ונבלע דמו בתוך הורידין שלו, ובזה אין מקום אל החיצונים להתאחז בדם ההוא. והנה התפשטות הוא בהמשך מ&quot;ט ימים דספירת העומר. והוא, כי הנה עשרה שמות הם של אהיה וכולם בסוד דם כנ&quot;ל בדרוש שקדם לזה. והנה בהיותם פשוטים יש בהם מ' אותיות והעשרה שמות עצמן הם ן' יום וזהו הפירוש הנכון. עוד יש לפ' פירוש ב' והוא, כי הנה כל שם של אחוריים הנז' יש בו עשר אותיות כזה א אה אהי אהי&quot;ה, ואם תחבר כללות עשרה אותיות אלו עם מ' אותיות שבי' שמות הנז' הם ן', ואלו הם מספר ן' יום שבין פסח לעצרת, ובכל יום נתקנת אות א' מן הנז' ובהשלם תיקונם אז הוא חג העצרת, ויש בו בחינת זווג עליון. 

ונחזור לענין א', כי כמו שהם עשרה דמים, כן בז&quot;א יש עשרה שמות מ&quot;ה כנגד עשרה הדמים אשר בדעת. גם טעם אחר כי ז&quot;א הוא י' ספירות וכל ספירה היא הוי&quot;ה א' דמ&quot;ה, ונמצא כי העשר דמים הנז' שהם עשר שמות אהי&quot;ה בריבועם, הם מתלבשים ומתפשטים תוך עשר שמות מ&quot;ה שהם כללות ז&quot;א. ובתחילה שהיה ז&quot;א בלתי הדם הנז', כי היה חסר ממנו אותה האלף שבמילוי וא&quot;ו דמ&quot;ה, וממ&quot;ה נהפך ונעשה דם, ואז נתקיים דמים בדמים נגעו, כי בהיותם מרוחקים זה מזה הם דם למעלה ודם למטה, ובכן יש שפיכות דמים, כי הם נשפכים לחוץ ואינם מתחברים דם בדם, אבל בהתלבש דם העליון בתוך ז&quot;א ומתפשט בתוכו ונבלע הדם בתוכו, אז נעשה אדם. וזה סוד מה שאמרו במסכת חולין על ר' נתן הבבלי שאמר לאותה האשה המתיני למול את בניך עד שיבלע דמו בו. ואז נשלמים עשרה שמות דמ&quot;ה שבז&quot;א ונעשין בחי' מ&quot;ה מ&quot;ה, וזה סוד ואומר לך בדמיך חיי, כי ממש ע&quot;י דמיך הנז' תחיי, כי בעודם למעלה היה גלות הנמשל אל המות, ועתה בהתפשט דמיך למטה בגופך תחיי. 

והנה נודע כי ג' זמנים הם: זמן עיבור א', ואז ז&quot;א הוא בבחינת ג' כלילן בג', זמן היניקה, זמן עיבור ב' של המוחין. והנה בגלות מצרים חזר ז&quot;א לזמן עיבור א' והיה בבחי' ג' כלילן בג', לפי שלא היו החסדים מתפשטים בגופו, ולכן הוחזר ליכנס בסוד העיבור. ובגאולת מצרים נולד ז&quot;א ויצא לחוץ למעי אימא עילאה, ואז היה זמן היניקה, ונודע כי אז הוא זמן הבלעת הדם בגופו של תינוק כנודע, כי הדם שבאשה מתהפך לחלב וממנו יונק התינוק, ואחר כך חוזר החלב ההוא לקדמותו ומתהפך בגוף התינוק לדם ונבלע בתוך הוורידין שבו. והענין הוא, כי הנה תחלה היה דם מותרות מעורב בסיגים ,ובזמן הלידה יורדין הסיגים למטה ויוצאים בבחינת דם הלידה, ונשאר הדם המזוקק בתוך האשה, ואז יכול להתהפך לחלב, ואח&quot;כ כשיונק אותו התינוק חוזר להיות דם טהור וזך כבתחלה, ואדרבה עתה הוא חיות התינוק. וכבר נתבאר אצלנו כי הדם המתהפך לחלב הוא בירור מן זוהמת הדם שלא יכול להתברר בט' חדשי העיבור, ועתה הוברר ונזדכך כנז' וע&quot;ש. וזה סוד ספירת העומר במ&quot;ט ימים אלו, שהם ז' שבועות כנגד ז' ימי נקיים, וימי טוהר הדם ההוא מתברר ונהפך לחלב, ונכנס בז&quot;א היונק אותו:
[[קטגוריה:ספירת העומר]] [[קטגוריה:שער הכוונות]]</text>
      <sha1>1nhgs9ajnc5xq174ju11eiygzl445w1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185228</id>
    <revision>
      <id>3088638</id>
      <parentid>3003711</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש י]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י]]</comment>
      <origin>3003711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9451" sha1="hw4xyhsdysy2bykr0f6dwx47jxcm8er" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ט|דרוש י|דרוש יא|}}

== שער הכוונות - דרושי הפסח דרוש י ==
'''דרוש י':''' '''והוא דרוש ד' על הנזכר ובענין ספירת העומר.''' 

דע כי הנה עתה בגאולת מצרים נתפשטו הה' חסדים וה' גבורות שנעלמו למעלה בשרשם בדעת בזמן הגלות, ועתה נתפשטו בגופא דז&quot;א. והנה בעת יציאת מצרים נעתקו ויצאו משם, ואחר כך בשבעה שבועות של ספירת העומר יורדין ומתפשטין למטה בגופא דז&quot;א, וטעם היותם ז' שבועות, הוא עם הנ&quot;ל כי החסדים מתפשטין מחסד ועד הוד, ואח&quot;כ כללותם ביסוד הנקרא &quot;כל&quot;, שהוא כללות ה' חסדים, וכל חסד כלול מי' הם כ&quot;ל בגימטריא. ואח&quot;כ כללותם במלכות הנקראת כלה לשתי סבות, הראשונה הוא - לפי שהיא ה' אחרונה שבשם ההויה, ולוקחת כללות החסדים הנק' כ&quot;ל הרי כל&quot;ה, והסיבה השניה היא - כי &quot;כל&quot; הם כללות החסדים, והה' היא ה' גבורות הרי כל&quot;ה. עוד סיבה שלישית - כי כל הוא הה' גבורות - כל אחת כלולה מעשר, והה' היא המלכות עצמה כנ&quot;ל. 

ונחזור לענינינו, כי ז' בחינות יש בהתפשטות החסדים, וכנגדם הם ז' שבועות. ואמנם היותם שבע שבועות ולא שבעה ימים, הענין הוא כי כל בחינה מהם כלולה מן הז' עצמם, ר&quot;ל כי החסד הא' המתפשט בזרוע ימין הנקרא חסד, צריך שיהיו בו ז' בחינות, א' כנגד החסד וא' כנגד הגבורה כו', וא' כנגד מה שצריך לתת ממנו חלק אל היסוד הכולל כולם כנזכר, ואחד כנגד מה שצריך לתת ממנו חלק אל המלכות הכוללת את כולם כנזכר. כי אם אין בחסד הזה כל אלו הז' בחינות של שרשים, איך היסוד ומלכות יוכלו לקבל הארה ממנו, וגם הה' חסדים עצמם איך יתקשרו זה בזה אם לא על ידי כך. ונמצא כי בכל חסד וחסד מן בחינות החסדים המתפשטים בז&quot;ת דז&quot;א יש בו בכל א' מהם שורש לכל הז' בחינת הנזכרות, ורצוני להרחיב הביאור בזה. 

דע כי בספירת החסד דז&quot;א מתפשט בו החסד הא' מן הה' חסדים המתפשטים, ויש בו בחינות חסד גבורה ת&quot;ת נה&quot;י ומלכות, ומתחלקות בז' ספירות תחתונות באופן זה. חסד שבחסד וחסד שבגבורה וחסד שבת&quot;ת וחסד שבנצח וחסד שבהוד וחסד שביסוד וחסד שבמלכות. וכל ז' בחינות אלו הם כללות החסד הא' שבחסד המתפשטים בז&quot;א. אח&quot;כ החסד הב' הנקרא גבורה שבחסד, הנה יש בו ז' חסדים מתחלקות בז' הספירות וכולם בחינות הגבורה שבהם. וכן על ד&quot;ז בכל הז' חסדים המתפשטים בגופא דז&quot;א. ונבאר הקדמה זו בסדר ז' שבועות העומר:

שבוע הא' כולה בחסד הא'. '''יום א'''' נכנסת בחינת מלכות שבחסד הא' בתוך החסד הנק' זרוע ימין. '''יום שני''' נדחית המלכות בגבורת ז&quot;א ונכנס בחינת היסוד שבחסד הא' בחסד דז&quot;א. '''יום שלישי''' נדחית המלכות בת&quot;ת והיסוד בגבורה ובחינת ההוד דחסד הא' נכנסת בחסד דז&quot;א. '''יום ד'''' נדחית המלכות בנצח והיסוד בת&quot;ת וההוד בגבורה והנצח בחסד דז&quot;א. '''יום ה'''' נדחית המלכות בהוד והיסוד בנצח וההוד בת&quot;ת והנצח בגבורה והת&quot;ת בחסד דז&quot;א. '''יום ו'''' נדחית המלכות ביסוד והיסוד בהוד וההוד בנצח והנצח בת&quot;ת והת&quot;ת בגבורה והגבורה נכנס בחסד דז&quot;א. '''יום ז'''' כל אחד יורד במקומו מלכות במלכות יסוד ביסוד הוד בהוד נצח בנצח ת&quot;ת בת&quot;ת גבורה בגבורה חסד בחסד. והרי כי בשבעה ימי השבוע הא' לא נתפשט רק החסד הא' בלבד, ונתפשט בשבעת הספירות כולם כנז':

שבוע השני היא ממש על דרך השבוע הראשון, אלא שכל בחינותיה הם בחסד השני מן החסדים המתפשטים, וכן כיוצא בזה בשאר הז' שבועות, עד שנמצא כי בשבוע הז' נכנס החסד הז' הנקרא מלכות הנעשה מכללות כל הז' ספירות. 

והנה אע&quot;פ שנתבאר כי בדעת דז&quot;א יש ה' חסדים וה' גבורות, צריך שתדע כי הנה הדעת הוא הנשמה המתפשטת בכל הגוף, וא&quot;כ מוכרח הוא שבדעת יהיו ז' בחינות החסדים המתפשטים בז' תחתונות הנקראים גוף, וכנגדם הם ז' גבורות. ודע כי אלו הם סוד י&quot;ב שבטים י&quot;ב בני יעקב ושני בני יוסף מנשה ואפרים שנאמר בהם &quot;כראובן ושמעון יהיו לי&quot;. וכבר נתבאר דרוש זה בענין י' הרוגי מלוכה והרוגי לוד. ובזה יתבאר טעם למה השבוע הא' אינו חול גמור אבל נקרא חול המועד, והטעם הוא כי כל הה' חסדים נכללים בחסד הא' כנודע, כי שבעה ענני כבוד הם, וענן הא' מכולם הוא הנקרא ענן של אהרן, והוא כנגד חסד הא', והוא כולל את כולם כנז' בס&quot;ה בפרשת אמור. וזה סוד מה שכתוב &quot;יומם יצוה ה' חסדו&quot;, כי החסד א' נקרא יומם לפי שבו נכללים שאר החסדים הנקראים ימים, והגבורות נקראים לילות, אלו זכרים ואלו נקבות, וכל א' משבעה בחינות החסדים כנ&quot;ל הם שבעה ימי השבוע, וכל אחד נק' יום אחד, אבל החסד הא' נקרא יומם ולא יום, ופירושו יום הכולל ימים רבים, כי כל שאר החסדים אין להם שורש ומעבר אלא בו. וזה סוד &quot;ויסע עמוד הענן יומם&quot;, כי שבעה עננים היו, אבל הא' שבכולם נקרא יומם, ולכן הוא לבדו נזכר והשאר נכללין בו. ובזה תבין פסוק הנזכר של &quot;יומם יצוה ה' חסדו&quot;, כי ע&quot;י יומם, והוא החסד הא' שבכולם, על ידו הוא מפקיד שאר החסדים בידו, שיהיה הוא פקיד עליהם והרשות בידו להוציאם ולהוריד ולפשט אותם למטה כפי רצונו. ואולי נוכל לומר כי חסדו ר&quot;ל חסד ו', ר&quot;ל ששת החסדים האחרים כולם מצויים תחת ידו של החסד הא' הנקרא יומם כנזכר, אבל &quot;בלילה&quot; אז &quot;שירה עמי&quot;, ר&quot;ל שיר ה' שהם ה' גבורות הנקראים שיר, והשיר הזה הנה הוא &quot;עמי&quot;, ואלו הם דברי דוד המשורר ע&quot;ה האומר דברים אלו ברוח הקדש כאלו השכינה שהיא המלכות העליונה אומרת אותם, והוא כי הגבורות הם ממש עמה, אבל החסדים אינה רק בבחינת פקדון (וצווי) בלבד להורידה בה ביום בעת הזווג. 

ונחזור לענין, לפי שבשבוע א' מתחיל לכנס ולהתפשט החסד הא', לכן הוא חול המועד מכלל חג המצות, אבל לפי שעדיין לא נשלם לכנס עד יום הז', לכן אינו יו&quot;ט גמור רק חול המועד. אבל בז' של פסח שאז נשלם להתפשט נקרא יו&quot;ט גמור, ולכן יש זווג תחתון למטה כבשאר הי&quot;ט, כי הנה כל הזווג אינו נמשך אלא מבחינת החסד, כי היא טיפת הזווג של מ&quot;ד, ועתה שנשלם החסד הא' כבר יש זווג, אבל לפי שלא נכנס רק החסד הא' שלא נשלמו כל החסדים להתפשט, לכן אין אומרים הלל גמור, וגם אינו זווג גמור כמו שנתבאר בעזרת ה'. 

ואע&quot;פ שאינו נגמר להתפשט אלא ביום אסרו חג, עם כל זה כיון שעיקר טפת החסד אינה אלא לצורך היסוד טפה דדכורא ולכן בהכנס בחינת היסוד של החסד הא' מספיק לזווג, אבל ביום שלאחריו שנכנס אף בחינת המלכות של החסד הא', לכן יש בו קצת קדושה ונקרא יום אסרו חג, והוא על דרך מה שנתבאר לעיל בדרוש הח', כי בהכנס רשימו דמוח החכמה הוא יו&quot;ט גמור, וביום שלאחריו, אע&quot;פ שנכנס עצמותו אינו נקרא אלא אסרו חג. עוד יש ענין אחר בענין ספירת העומר והוא נקשר עם הדרוש הנזכר ושניהם הם בחינה אחת:

[[קטגוריה:ספירת העומר]] [[קטגוריה:שער הכוונות]]</text>
      <sha1>hw4xyhsdysy2bykr0f6dwx47jxcm8er</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185229</id>
    <revision>
      <id>3088640</id>
      <parentid>3003717</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יא]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא]]</comment>
      <origin>3003717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23947" sha1="hflk1uakgid0ixh61itwzind16iuo8w" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש י|דרוש יא|דרוש יב|}}

== שער הכוונות - דרושי הפסח דרוש יא ==

'''דרוש י&quot;א:'''

'''והוא דרוש ה' בענין ספי' העומר'''. הנה נודע כי כמו שיש בז&quot;א מוחין דאורות פנימיים גם יש לו אורות מקיפין וממוח הדעת שבו יורדים ומתפשטים בו אורו' פנימיים ואורות מקיפין והאור הפנימי מתפשט ויורד דרך הגרון ומתפשט בגופא דז&quot;א אבל האור המקיף הנה הוא יוצא מן הפה ולחוץ ומקיף את הז&quot;ת ע&quot;ד האמור לעיל ממש בבחינת החסד' הפנימיים המתפשטים בז&quot;ת ועתה נבאר עניינם. הנה אלו החסד' והגבור' שבתוך היסוד דאימא הם אורות רבים וגדולים ועומדים במקום צר ודחוק כנודע כי מוח החכמה והבינ' גדולי' מאד ממוח הדעת ובפרט במקום התפשטות יסוד דאימא תוך הגרון דז&quot;א כי הוא מקום צר עד קצה אחרון והם ב' מוחין דחסדי' וגבו' ואינם יכולים לידחק שם ואז מחמת הדוחק הם בוקעים המקום ההוא וז&quot;ס בקיעת הפה הנבקע במקום הגרון והבן טעם זה ואז יוצאות קצת האורות ההם דרך הפה ולחוץ וקצתם נשארי' בפנים כנ&quot;ל. ואמנם בחי' הגבו' הם אש ובחי' החסד' הם מים ולכן הגבור' הם חזקות מאד ומרוב חמימות אשם אינם יכולות להשאר בפנים והם הבוקעות ויוצאות לחוץ דרך הפה ונעשית בחי' אור המקיף אבל החסד' נשארים בפנים בסוד אור הפנימי וכבר נתבאר אצלנו כי אור המקי' גדול מאור הפנימי אע&quot;פ שהאור הפנימי הוא חסדים כנז' והאור המקיף הוא גבור' עכ&quot;ז הטעם הוא נרמז כמש&quot;ה טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת פי' כי הגבו' הם כוחות הדין הנק' תוכחת שמהם באים התוכחו' והיסורין לעולם הנה הם יותר טובים ויותר מאירים להיותם מגולים בבחי' אור המקיף יותר מן החסדים הנק' אהבת חסד להיותם מסותרים בבחי' אור הפנימי אורם מסותר ואינו נגלה ומאיר עם היות כי בבחי' עצמם החס' הם מעולי' יותר מן הגבו':

ובזה תבין מ&quot;ש בתיקו' תיקון ע' בענין ה' מוצאות הפה הנק' פתוחי חותם דא אימא עילאה כו' והענין הוא כי כיון שפתיחת הפה נבקעת מחמת ה' גבו' מנצפ&quot;ך כנ&quot;ל הנה הם עצמן ה' מוצאות הפה והם סוד הכ&quot;ב אותיות אחע&quot;ה בומ&quot;ף כו' כנודע כי האותיות נפקא מבינ' כנז' בהקדמת ספר התיקו' גם שם נת' כי האותיו' נק' נפש. והטעם הוא כי להיותם מבחי' הגבור' שהם עטרא דמל' הנק' נפש לכן גם הם נקראים נפש. ובזה יתיישבו ב' מאמרים הנז' בס&quot;ה שהמאמר הא' יראה כי אותיות הם יוצאים מן הפה וממאמר אחר הב' יראה כי הם יוצאים מן חותם אי' עילאה ושניהם הם אמיתיים כי הנה האותיו' הם בחינ' הגבו' הנתונים תוך היסוד דאי' עילאה ומתלבשת בז&quot;א ואלו הגבור' הם הנק' חותם דאי' עילא' כמבואר אצלנו בהרב' מקומו' אם בענין הצלם דהושענא רבה הנקר' ליל החותם ואם בענין משז&quot;ל באותם הד' דברים הנק' חבי&quot;ת שצריכים חותם בתוך חותם והם יסוד ומלכו' שבה שהם ב' החותמות הנז'. והנה היסוד דאי' מלובש בפומא דז&quot;א ושם נבקע ויוצא ממנו אלו הכ&quot;ב אותיות שהם בחי' הה&quot;ג כנ&quot;ל ונמצא כל דבריהם אמת. גם בזה תבין מ&quot;ש בפ' משפטים כי דעת גניז בפומא דמלכא פי' כי הדעת הוא בחי' עטרא דגבו' והחסדים והוא מלובש ביסוד דאי' ונבקע ויוצא עטרא דגבורה דרך הפה ולחוץ וכשהוא רוצה לדבר מוציאן לחוץ בסוד קול ודיבור שהוא בחי' אור המקיף כמבואר אצלנו כי כל הבל הפה הוא אור המקיף ולפעמים נשארים בפנים ואינם יוצאים ואז כתיב נאלמתי דומיה כו' והנה ה' אותיות מנצפ&quot;ך הם שורש הה&quot;ג ולכן הם אותיו' סתומות כנודע כי הם בציור מקום פתיחת הפה סתומה ועגול' ולכן נקרא בס&quot;ה בשם פתוחי חותם כי הוא מקום הנפתח ומגולה עתה והוא נמשך מן אי' עילא' הנק' חותם כנודע כי עטרא דגבור' גניז באי'. והרי נתבאר בחי' אור המקי' מה ענינו ואיך הוא בחי' עטרא דגבו' ואיך הוא מן אימ' עילאה כי הגבו' מן אי' עילא' אינון וכמ&quot;ש כמה פעמים כי כל אור המקי' הוא מבינה הנק' שם אהיה וזכור הקדמה זו:

ונחזור לענין ספיר' העומר כי עתה אנו צריכים להמשיך ב' בחי' אורות פנימיים ואורו' מקיפים והנה כדוגמת מה שנת&quot;ל בענין המשכת האור הפנימי במ&quot;ט ימי ספיר' העומר כך ממש היא המשכת אור המקיף. ולכן צריך שנרחיב הביאור בזה ובו נבאר ענין עומר השעורים שהיה קרב בלילה הא' של ימי הספיר' מה ענינו. דע כי בזמן שבהמ&quot;ק קיים על ידי קרבן מנחת השעורי' בלילה הזה היו יורדין בחי' החסדים והגבו' אל הדעת ומשם נתפשטו עד הגרון אבל עתה אין בנו כח להמשי' אור הפנימי כי אור הפנימי לא היה נמשך אלא על ידי קרבן השעורים כנז'. ואמנם עתה אנחנו צריכים שיתפשטו אלו החסד' והגבו' בגופא דז&quot;א ובכל לילה ממ&quot;ט ימי ספירת העומר אנחנו מורידים בחינ' החסד' והגבו' למטה כל מדריגה ובחינת' ביומו עד מלאת ימי העומר והנה כל כונתנו עתה אינו אלא בבחי' אור המקיף להמשיכו ולהוציאו דרך מוצאות הפה ואחר צאתו נעשה אור מקיף כנ&quot;ל. וזו היא סוד הברכה של על ספי' העומר כי בבחי' דיבור והבל היוצא דרך הפה והוא בחי' אור המקיף כי אור הפנימי היה נמשך בזמן שבהמ&quot;ק קיים ע&quot;י קרבן העומר והנה עתה שנחרב בעוה&quot;ר ואין בנו כח להמשיכו לכן אנו אומרי' אחר ברכ' העומר שהוא בחי' אור המקיף הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת ב&quot;ה למקומה ב&quot;ב וע&quot;י כך נתקן איזה תיקון בבחינ' אור הפנימי. ונמצא עיקר כל הכונ' היא באור המקיף כי עדיין לא יצא כלל אבל האור הפנימי כבר נכנס ואינו צריך רק התפשטות למטה בלבד ולכן כאשר תכוין בבחי' אור המקיף תכוין ג&quot;כ להמשיך אור הפנימי אבל עיקר הכונ' תהיה באור המקיף כנז'. ובזה תבין טעם למה מצות ספי' העומר תלויה באנשים ולא בנשים והטעם הוא לפי שאין בחי' זו נעשית אלא בפי הזכר ז&quot;א כנודע. גם בזה תבין למה חג המצות נק' פסח והענין הוא פ&quot;ה ס&quot;ח כי בחג הזה יוצא אור המקיף בסוד דיבור ושיחה מן הפה ולחוץ ע&quot;י ספי' העומר הנספר במוצא הפה. ובזה תבין טעם מצוה לספר ביציאת מצרים בליל פסח כי פסח ר&quot;ל פ&quot;ה ס&quot;ח שהם בחי' אור המקיף היוצא מן הפה בבחינ' שיחה ודיבור לכן צריך לספר ביציאת מצרים כי י&quot;מ הוא יציאת החסד מן הגרון הנק' מצרים מקום צר ולמטה בגופא דז&quot;א לכן אנו מספרים אותו כדי לכוין להמשיך לאותו י&quot;מ הנז' שג&quot;כ תצא דרך הפה הסמוך לגרון בבחי' הגבו' שהם אור המקיף כנז'. ואמנם ענין מנחת שעורים עצמה ענינה הוא כי המל' בתחל' לוקחת עטרא דילה שהם הה&quot;ג שהם ה' אותיות הנקר' אותיות כפולות ואם תכפלם ב&quot;פ יהיו עולים בגי' כמנין שער&quot;ה שהם ב&quot;פ פ&quot;ר פ&quot;ר הרי תק&quot;ס ועם כללות הה&quot;ג הם תקס&quot;ה כמנין שער&quot;ה:     [''הגה&quot;ה: אמר שמואל, למטה יתבאר כי ב&quot;פ מנצפ&quot;ך הם תק&quot;ס ועשר אותיות שבהם הרי הם תק&quot;ע ועם ה' אותיות השרשיות הרי תקע&quot;ה כמספר שערה חסר ו''']

ובחג השבועות שהוא הזווג אז ניתן בה בחי' החסד בסוד טפת הזווג ולכן אז היו מקריבים שתי הלחם דחטים כמ&quot;ש לקמן בע&quot;ה:

והנה עתה אנו צריכים לבאר ברכת ספי' העומר ע&quot;ד הכונות כולם שביארנו למעלה. בא&quot;י הנה בשם ההויה הזאת תכוין אל הויה דמ&quot;ה דמילוי אלפין לפי שכל ענין ברכה זו וספי' זו תלויה בז&quot;א כנ&quot;ל ותכוין כי בזו ההויה כלולות עשר הויות דמ&quot;ה דאלפין. והכונה היא כמש&quot;ל כי בזמן גלות מצרים לא היו מאירים בז&quot;א אלא בחינ' עשר הלבושים דאחוריים דיסוד דאימא בסוד עשרה דמים כנ&quot;ל אשר לכן היו החיצונים נאחזים בהם ועתה בגאולת מצרים אנו ממשיכין החס' והגבו' עצמן שהם עשר' תוך ז&quot;א ואנו ממשיכים אותם העשר דמים של הלבושים שיהיו נבלעים תוך גופא דז&quot;א ע&quot;ד מ&quot;ש למעלה כי ז&quot;ס בחי' אות א' שבמלוי ואו של הויה דמ&quot;ה דאלפין והיא בחי' שם אהי&quot;ה בריבוע העולה ד&quot;ם כנ&quot;ל וע&quot;ש היטיב. ולכן אנו מכונים עתה בעשר הויו' דמ&quot;ה דז&quot;א שהם סוד ה' חסד' וה' גבו' שבו שיבלעו בתוכה אלו הי' דמים תוך עשר הויות דמ&quot;ה ממש ע&quot;ד מש&quot;ל בסו' שופך דם האדם באדם כו':

על ספי' העומר תכוין כי ר&quot;ת הוא ס&quot;ה כמספר שם אדנ&quot;י והענין הוא כי כמו שאנו ממשיכים האורות אל ז&quot;א כן אנו צריכים להמשיך ולתקן בנין הנקב' וכמ&quot;ש במלת העומר והוא כי העמר תכוין חסר כמש&quot;ל כי הם עשרה אחוריים דאה&quot;יה הנק' עשרה דמים ואמנם עתה בהתמשכם תוך ז&quot;א ונבלעים בו נעשים בבחי' פנימיים ואינם בבחי' ד&quot;ם אלא ביושר ונעשי' עשר שמות של אהיה אשר כ&quot;א הוא בגימ' כ&quot;א וכשתמלאהו יהיו בו עשר אותיות הרי הוא בגי' א&quot;ל והנה עשר שמות אל הם בגי' עמ&quot;ר ותכוין להמשיך משם א&quot;ל הנז' היוצא משם אהיה הנז' בחשבונו הפשוט ובחשבון עשר אותיותיו אל שם אדנ&quot;י הנרמז בר&quot;ת ספירת העומר כנז' ואז תהיה בה בחי' א&quot;ל אדנ&quot;י כנודע. ובאמרך היום כך וכך לעומר תכוין כי יום הוא בגי' א&quot;ל ידוד והכונה היא כי כמו שכונת להמשיך אל באדנ&quot;י כן תכוין להמשיך שם אל בז&quot;א הנקר' הויה ובאמרך המספר היום כו&quot;כ לעומר אז תכוין בס' כל הכונות הנ&quot;ל בס' המדרגות כל יום ויום. והמשל בזה כי בליל א' תאמר היום יום א' לעומר ותכוין להמשיך בז&quot;א גדלות א' דאבא של מוח החכמה של ז&quot;א והיא הויה א' דע&quot;ב דיודין גם תכוין אל אות א' שבשם אהיה הא' שבעשרה אהיה הנקר' עשרה דמים. גם תכוין להמשיך א&quot;מ וא&quot;פ מן בחי' המל' שבחסד הא' מן הה' חסדים ונכנס בחסד שהוא זרוע ימין ועד&quot;ז תכוין בשאר הימים. ודע כי יראה לי שאלו י&quot;פ אל הנרמזים במלת העומר כנז' הם עשרה מקיפים כי כן שם אל במילויו הוא אלף למד והוא בגי' הק&quot;ף והדבר אצלי הוא בספק:

עוד יש כונה אחרת בענין ס&quot;ה וצריך לכוין בה. הנה ימי העומר הם בחי' דינין וגבו' והם ענין הש&quot;ך דינין הנודעי' והם בגימט' העומר והנה שורש כל הדברים הם אלו הש&quot;ך דינין ולכן אנו צריכים למתקם ולבסמם. והנה ענין אלו הש&quot;ך דינין הם בחכמה וגם בבינה כי הנה בחכמה יש בו ל&quot;ב נתיבות כל נתיב כלול מי&quot;ס הם בגי' ש&quot;ך ניצוצין ואלו נרמזו ב&quot;פ בס&quot;ה בפ' פקודי ואמרו שם דבוצינא דקרדינותא בטש במחשבה עילאה וניצוצין זריק לשכ&quot;ה עיבר כו' והם סוד הל&quot;ב נתיבות חכמה כי במחשבה הובררו אלו הש&quot;ך ניצוצין זהו ענין ל&quot;ב אלקים דמעש' בראשית שהם ל&quot;ב נתיבות חכמה וכולם דין משם אלקים ואחר שנמשכי' מן החכמ' אל הבי' נעשים שם נ' שערים הם בחי' ה' גבורות כל א' כלולה מי' והנה כל שער ושער כלול מכולם ונמצא כי ן' מיני ש&quot;ך נצוצין הם כל שער ושער חלוק ומשונה מחבירו והם בבחי' צרופים או גימטראות כ&quot;א משונה מחברתה ומאלו הן' שערים שהם ה&quot;ג נמשכות נשמות ב&quot;א כ&quot;א וא' נמשך משער פרטי ולא קבלתי ממורי ז&quot;ל פרטן זולתי ה' או ו' שערים מהם ואלו הן. שער א' הוא כי הנה בינ' היא הויה דס&quot;ג גם הוא ה' ראשונ' שבשם הויה ולכן כנגדה הם נ' שערים ונמצא כי כל חלק מה' חלקי הבינה היא כלולה מי' שהם נ' שערים ונמצא כי ה' חלקי הבינה הם ה' שמות דהויה דס&quot;ג וה&quot;פ ס&quot;ג הם בגי' שט&quot;ו ועם הה' עצמה של בינה שהם ה&quot;ג מנצפ&quot;ך יהיו ש&quot;ך ניצוצין. וא&quot;ל מוז&quot;ל כי מזה השער נמשך שורש נשמתי ולכן צריך אני לכוין בשער הזה ולא באחרים. ושער הב' הוא כי כשתקח ג' אותיות דין של אדני ותמנה ה&quot;פ דין כמספר ה' עילאה שהוא הבינה יהיו בגי' ש&quot;ך כנודע כי הה' אלפין שבה' שמות של שם אדנות הם בחי' המיתוק והביסום של ג' אותיו' דין כמבואר אצלנו ואז נעשים כמנין שכ&quot;ה. השער הג' תמנה ז' הויות דמ&quot;ה דמילוי אלפין שכל הויה היא בגי' אד&quot;ם והם סוד ז' מלכים שמלכו בארץ אדום וכ&quot;א מהם נקרא אד&quot;ם וז&quot;פ אדם עם ה' עילאה שהיא בינה הם ש&quot;ך. השער הד' הוא ל&quot;ב אלקים שהם הל&quot;ב נתיבו' הנ&quot;ל כ&quot;א כלול מי&quot;ס הם ש&quot;ך כנ&quot;ל. השע' הה' שם שד&quot;י אם תחבר עמו חשבון ו' צירופים שיש בו כנודע והם שד&quot;י שי&quot;ד דש&quot;י די&quot;ש יש&quot;ד יד&quot;ש יהיו ש&quot;ך. השער הו' שם א&quot;ל אהי&quot;ה כי יש בהם ו' אותיות וכנגדם תמנה ו&quot;פ א&quot;ל אהי&quot;ה יהיו בגי' שי&quot;ב ועם ו' אותיות הרי שי&quot;ח ועם כללות הב' שמות הם ש&quot;ך. ודע כי אלו הו' שערים אינם כסדר ואינם אלו הו' שערים הראשונים שבן' שערי בינה אבל הם ו' שערים מפוזרים אחד מכאן ואחד מכאן:

ועתה נבאר סדר הכונה בספירת העומר הנה מי ששורש נשמתו בשער הא' מאלו הו' שערים הנז' צריך שיכוין בכונ' השער הזה למתק אלו הש&quot;ך דינים ולחלקם בז' חלקים כנגד שבעה שבועות כי הלא הם בחי' ז&quot;פ אדם כנ&quot;ל שהם בחי' מלכי אדום כנ&quot;ל וזה סדרן. הנה באמרך על ספירת העומר תכוין כי מלת העומר היא בגי' ש&quot;ך אשר כונתנו היא למתקם ולבסמם כנז' ותכוין כי אלו הש&quot;ך הם ה' הויות דס&quot;ג שהם שט&quot;ו ועם ה' שבבינה הרי ש&quot;ך וצריך לחלקם לשבעה חלקים ולכוין בהם חלק אחד בכל לילה מן השבוע באופן זה. ליל ראשון תכוין להמתיק החלק הא' שהם מ&quot;ה ניצוצות וז&quot;פ מ&quot;ה הם ה&quot;פ ס&quot;ג ואלו הם יו&quot;ד ה&quot;י ו&quot;א ועוד חציה של וא&quot;ו אחרונה שהם שלשה ניצוצין והרי נמתקו מ&quot;ה ניצוצין בליל א' שהוא אד&quot;ם א' ליל שני תכוין להמתיק ג' ניצוצין שנשארו מאות ואו האחרונה ותוסיף עליהם ב' אותיות ה&quot;י של תשלום הוי&quot;ה א' ויהיו ח&quot;י ניצוצין ועוד תוסיף ותקח מהויה הב' דס&quot;ג אותיות יוד ה' וב' ניצוצות של אות יוד דמילוי ה&quot;י והרי אדם ב' בליל ב'. וכעד&quot;ז תשלים לכוין בז' לילי השבוע הא' להשלים ז' חלקים שבה' שמות ס&quot;ג כנז' ועד&quot;ז תכוין בכל שבוע מז' שבועות הספי'. והענין הוא כי ז' אדם הם שהם שבעה מלכי אדום וכל אדם מהם הוא כלול מכל הז' ולכן בשבוע א' אנו מכונים באדם הא' שהוא כלול מכל הז' וכן בשבוע הב' באדם הב' כלול מכל הז' וכעד&quot;ז בכל הז' שבועות ונמצא כי בכל שבוע ושבוע תכוין להשלים ה' הויות דס&quot;ג שהם כנגד הבינה שהיא ה' ראשונה שבשם ועוד ה' ניצוצות אחרות להשלים מנין הש&quot;ך ואלו הה' היתירים הם כנגד הבינה המתפשטת בתוך ז&quot;א כנודע והיא נק' עילאה וכשנכנסת ומתפשטת בו היא בבחי' אות ה' שהיא הוי&quot;ה דס&quot;ג ג&quot;כ כנודע כי אות ה' א' בה נרמז שם ס&quot;ג ועד&quot;ז בשאר הן' שערים כל איש ואיש היודע שורש נשמתו באיזה שער מהם הוא יכוין בכונת השער ההוא לחלקו אל ז' חלקי' בז' כל ימי שבוע ושבוע משבעה שבועות ספירת העומר כנגד ז&quot;פ אדם כנ&quot;ל אשר אלו הם עיקר הש&quot;ך דינין:

עוד יש כונה אחרת בענין ספירת העומר:
צריך שתכוין להשפיע מן המ&quot;ט יומין דכורין אל מ&quot;ט יומין נוקבין. וכיון שהכוונה היא להשפיע במלכות, א&quot;כ צריך להשפיע ממעלה למטה מחסד עד מלכות ולהוריד השפע מעילא מדכורא לתתא אל נוקבא. ולכן בשבוע הא' יכוין להשפיע מחסד שבזכר אל חסד נוקבא, עד שבוע הז' יכוין להשפיע מן בחינת המלכות שבזכר - שהיא הבחינה שנשארה מן הנקבה מושרשת בזכר בסוד 'שימני כחותם'. וממלכות זו שבו ישפיע אל המלכות שבנוקבא. 

גם יכוין דרך פרט בשבע ימי השבוע, כי בשבוע א' שהיא כנגד החסד יכוין בליל ראשון להשפיע מחסד שבחסד הזכר אל חסד שבחסד הנוקבא. בליל שני מגבורת החסד שבזכר אל גבו' שבחסד הנוקבא וכן עד ליל ז' יכוין להשפיע ממל' דחסד של הזכר אל מל' דחסד דנוק' ועל דרך זו בשבוע השני בשבעת הימים שבה כולם הם מבחי' הגבו' שבזכר לגבו' שבנקבה וגם גבור' זו נחלקת לז' בחינות לז' ימי השבוע ע&quot;ד מ&quot;ש בז' ימי השבוע הא' הנחלקים בז' בחינות החסד ועד&quot;ז בכל הז' שבועות. גם יכוין כונה אחרת והיא בשם בן מ&quot;ב הרמוז בר&quot;ת תפלת אנא בכח גדולת כו' והוא אבגית&quot;ץ וחבריו שהם ז' שמות ובכל שם ו' אותיות. בשבוע הא' תכוין לשם הא' שהוא אבגית&quot;ץ ותחלקהו בז' ימי השבוע ההיא בזה האופן אות א' בליל א' אות ב' בליל ב' אות ג' בליל ג' אות י' בליל ד' אות ת' בליל ה' או' צ' בליל ו' וכל הו' אותיות עצמם בליל ז' ועד&quot;ז בכל שבוע בשם של חלקו. 

גם יכוין כונה אחרת ג' בסוד ההויה: 
'''בשבוע א'''' יכוין אל הוי&quot;ה א' שבספי' החסד כולה מנוקדת בסגול. 

'''ובשבוע שני''' בנקוד שבא שהיא הוית גבורה. 

'''ובשבוע הג'''' בהוית הת&quot;ת והיא כולה בנקודת בחולם. 

'''ובשבוע הד'''' בהוית הנצח וכולה מנוקדת בחיריק.

'''ובשבוע הה'''' בהוית ההוד כולה מנוקדת בקיבוץ.

'''ובשבוע הו'''' בהוית יסוד כולה מנוקדת בשורק ו'.

'''ובשבוע הז'''' בהוית המלכות בניקוד צבאות שבא וקמץ וחולם.

ויחלק כל שבוע לפרטות ז' ימים שבה. כיצד ליל א' משבוע א' יכוין בהויה בני' סגול עם הרוחניו' שבתוכ' שהיא נשמה אליה והיא הויה אחרת גם היא כולה בסגול בליל ב' בהויה בניקוד שבא עם רוחניותיה שהיא הויה בסגול. וכן בשבוע ב'. יום א' יכוין בהויה בניקוד סגול עם רוחניותיה שהיא הויה בניקוד שבא ועד&quot;ז בכל שאר הלילות עד ליל ז' שאז יכוין בהויה בניקוד צבאות עם רוחניותיה שהיא הויה בשבא ועל ד&quot;ז בכל שבוע מז' שבועות. 

גם טוב לאדם לכוין במ&quot;ט ימים אלו לתקן כל אשר חטא בכל השבע ספירות. והמשל בזה, בהיותו בשבוע א' יכוין לתקן את אשר חטא ופגם בספירת החסד. ובשבוע הב' יכוין לתקן את אשר חטא ופגם בספירת הגבורה, וכן על דרך זה בז' השבועות. 

גם ראיתי למורי ז&quot;ל, מקפיד וזהיר מאד לומר אחר ספירת העומר מזמור אלקים יחננו כו' כולו מעומד ולכוין בכל יום ויום מן המ&quot;ט ימים - בתיבה אחת ממ&quot;ט תיבות שיש בזה המזמור. 

גם יכוין באות א' ממ&quot;ט אותיות שיש בפסוק ישמחו וירננו כו' וזה מספר אותיות המ&quot;ט של הפסוק ישמחו כו'. כדי שלא תטעה בהם - תיבת לאמים חסר ו'. תשפוט מלא ו'. תיבת משור מלא ו'. 

עד כאן הגיעו לידי דרושי ספירת העומר:
[[קטגוריה:ספירת העומר]] [[קטגוריה:שער הכוונות]]</text>
      <sha1>hflk1uakgid0ixh61itwzind16iuo8w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185230</id>
    <revision>
      <id>3088642</id>
      <parentid>3003723</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יב]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב]]</comment>
      <origin>3003723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60778" sha1="tbmdietx64pvve57mpb0uldsst7kgp1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות דרושי הפסח||דרוש יא|דרוש יב|}}
== שער הכוונות - דרושי הפסח דרוש יב ==
====שביעי של פסח וקריעת ים סוף====
'''דרוש י&quot;ב:{{ררר}} '''מדבר בענין יום שביעי של פסח''' ובו יתבאר ענין קריעת ים סוף שנקרע ביום הזה. 

הנה למעלה בדרוש הא' ובדרוש הב' ביארנו טעם אל היות היום הזה נקרא יו&quot;ט, ושם ביארנו כי להיות שבשבוע א' נכנס מוח החכמה (אשר בו נכללין כל המו' כמש&quot;ה כולם בחכמה עשית), ולכן כשנשלמ' כניסתו (כי אז בלילה ההוא נכנס רשימו דגדלות ב' דאבא מוח החכמה) - לכן אז הוא י&quot;ט גמור, וביום שלאחריו אע&quot;פ שבו נכנס עצמות גדלות ב' אין זה חידוש כיון שכבר נכנס בליל ז' של פסח והניח בו רשימו ולכן אינו אלא אסרו חג בלבד כי בסבת שאין בו חידוש לכן איננו יו&quot;ט ממש ולהיות כי בו נכנס עיקר גדלות ב' דאבא לכן הוא אסרו חג ואינו חול גמור. 

והנה לכן ביום ז' של פסח יש חיוב זווג לפי שכבר עתה יכול ז&quot;א להזדווג עם המלכות. וטעם הדבר יובן במש&quot;ל כי המוחין מתפשטים בז' בחינות; הלא הם 
* חכמה, 
* ובינה, 
* ועטרא דחסדים ועטרא דגבורות שבדעת, 
* וחסד 
* וגבורה 
* ות&quot;ת. ואמנם בבחינת הז' (שהיא הת&quot;ת) צריך לכוין בה ב' בחינות יחד, והם בת&quot;ת ומלכות העומדת באחוריו כנודע.{{ש}} 
וכל בחינה מאלו הז' כלולה מכולם, ולכן הם ז' שבועות, וכל שבוע ז' ימים. ועתה ביום ז' של פסח -- שהוא יום ו' של שבוע ראשון דספירת העומר -- נתקן בחינת הת&quot;ת, ולכן הרי הוא כאלו נתקנה גם המלכות שהוא באחוריו, ולכן הוא יו&quot;ט וראוי לזווג. האמנם כיון שלא נתקנו כל המוחין - לכן אינו זווג גמור מעולה; אמנם נקרא זווג דקטנות כיון שעדיין לא נגדל ז&quot;א. 

ובזה יתבאר לך לשון מאמר אחד מספר הזהר בפר' בשלח בדף' נ&quot;ב ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|נב|ב}} בענין קריעת ים סוף בפסוק &quot;מה תצעק אלי&quot; ואמר שם רשב&quot;י ע&quot;ה {{צז|בהאי מלה לא תשאל ולא תנסה את ה'}}. 
:: ובודאי שביאור המאמר הזה עמוק מאד כיון שמצינו לרשב&quot;י ע&quot;ה שהפליג בהסתר' סודו ואמר ''&quot;בהאי מלה לא תשאל&quot;''. וביום שמורי ז&quot;ל ביאר לנו המאמר הזה היינו יושבים בשדה תחת האילנות ועבר עליו עורב אחד צועק וקורא כדרכו, ומורי ז&quot;ל ענה ואמר אחריו ''&quot;ברוך דיין האמת''&quot;. שאלתי את פיו ואמר לי כי אמר לו העורב ההוא כי לפי שגילה הסוד הזה לכל בני האדם בפרהסיא - לכן נענש בעת ההיא בב&quot;ד של מעלה וגזרו עליו שימות בנו הקטן. ותיכף הלך לביתו ובנו היה מטייל בחצר ובאותה הלילה חלה את חליו ומת אחר ג' ימים, רחמנא ליצלן. ולכן ראוי לכל בעל נפש הרואה הדברים האלו להסתירם בתכלית ההסתר, זולת הכלל הנודע בכל החכמה הזו, כי כבוד אלקים הסתר דבר, ואין מקום להאריך בזה כי הדברים נודעים. וכל מה שיסתיר האדם הסודות מלגלותם למי שאינו ראוי הוא משובח ומכובד בפמליא של מעלה. והעושה היפך מזה מכניס עצמו בסכנה עצומה בעוה&quot;ז במיתת עצמו בהכרת ח&quot;ו ובמיתת בניו הקטנים נוסף על עונש נשמתו בגהינם שאין קץ לעונשו, וכמו שהזכיר רשב&quot;י ע&quot;ה בסוף אדרא זוטא, ועיי&quot;ש. 

:: והטעם שנענש מורי ז&quot;ל בביאור מאמר זה, וכמו שהזכיר רשב&quot;י ע&quot;ה עצמו שאמר ''&quot;בהאי מלה לא תשאל&quot;'' -- הענין הוא כי הנה נודע שאין החיצונים נאחזין אלא במוחין של קטנות (&lt;small&gt;כי הם דינין תקיפין&lt;/small&gt;), ובהיות האדם מתעסק בסודות התורה אם יהיה בענין זמן הגדלות העליון או בשאר דרוש חכמת האמת שהם ענינים למעלה -- אין לאדם כל כך סכנה כמו בזמן שעוסק בסודות זמן הקטנות כי בהתעסקו בהם הנה החיצונים מתעוררים בהם ומתאחזין שם ומזכירים עונותיו של האדם המתעסק בהם. וזה סוד משה רבינו ע&quot;ה רבן של נביאים שנאמר בו &quot;וינס משה מפניו&quot;. והטעם הוא לפי שענין המטה אשר נהפך לנחש הוא בחינת קטנות דז&quot;א הנקרא 'נחש' (כמו שיתבאר בע&quot;ה), ובהיותו מתעסק בדרוש ההוא נתיירא וינס מפניו. ולכן הסוד הזה צריך להעלימו -- אם מפאת עצמו, ואם מפני שאין אנו יודעים אמיתתו אפילו טפת גרגיר של חרדל מן הדרוש ההוא.

ונחזור לענין לבאר אותו המאמר בענין האילה ההיא שרחמה צר וחביבה על בעלה ובעת לידתה מזדמן לה נחש אחד ונושך בערייתא ויולדת כו'.{{ררר}} דע, כי האילה הזו היא נוקבא דז&quot;א החביבה מאד על בעלה ז&quot;א. והנה בליל א' של פסח נזדווגו יחד ואז היה זווג מעולה גמור לפי שהז&quot;א נגדל בתכלית הגדלות, וגם בחינת היסוד שנזדווג אז עמה הוא יסוד דגדלות. ולהיות זווג ההוא זווג עליון, ולא נעשה ע&quot;י -- נאסר בזווג תחתון כנ&quot;ל. והנה הנוקבא מעוברת מן הזווג ההוא כל ימי הפסח וביום הז' של פסח יולדת אותו. [&lt;small&gt;ועיין בדרוש יום אסרו חג של סוכות כי שם נתבאר באופן אחר&lt;/small&gt;]. 

והנה נתבאר כי תיכף אחר יום א' של פסח חוזר ז&quot;א לבחינת קטנות הראשון וצריך להיות נתקן והולך מאז ואילך. ואם הוא בימי קטנות - מכל שכן נוקבא, שאינה נבנית אלא על ידו, שהיא עדיין קטנה. ולכן נקראת עתה בשם ''האילת אשר רחמה צר'' כי הנה אין ברחמה רק הה' גבורות דמנצפ&quot;ך (&lt;small&gt;שהם בחינת עומר מנחת שעורים שנקרב ביום א' לעומר כמבואר לעיל. כי מנצפ&quot;ך כפול הוא בגי' {{גמט|שער&quot;ה}}; כי {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|מנצפ&quot;ך}} הם {{גמט|תק&quot;ס}}, ו{{גמט|י'}} אותיות שלהם -- הרי {{גמט|תק&quot;ע}}, ועם {{גמט|ה'}} אותיות השרשיות שהוא ענין הכללותם חמש בחמש -- הרי {{גמט|תקע&quot;ה}} כמנין {{גמט|שער&quot;ה}}&lt;/small&gt;). ולכן רחמה צר מאד כי לא נתנו בה הה' חסדים, ולכן אינה יכולה לילד לפי שאם תלד יתאחזו בה החיצונים באותם הנשמות דזווג גמור דליל פסח הא' אשר אז בתוכה בסוד העיבור, ובצאתם מפתח רחמה יתאחזו בהם בסוד &quot;לפתח חטאת רובץ&quot; לפי שהיא עתה בזמן הקטנות. 

והתיקון לזה הוא שיחזור ז&quot;א (&lt;small&gt;שהוא עתה בסוד הקטנות&lt;/small&gt;) להזדווג עמה עתה בליל ז' של פסח בבחינת היסוד שבו (&lt;small&gt;שהוא בבחינת קטנות&lt;/small&gt;), ועי&quot;ז נפתח רחמה ויולדת. ואז החיצונים יונקים הסיגים והזוהמא והפסולת הנשאר מן הדין ההוא של זווג הקטנות ואינם נאחזים בנשמות הנולדות מן הזווג דגדלות דיום א' של פסח. ולפי שהזווג הזה הוא מבחינת היסוד דקטנות הנקרא נח&quot;ש (&lt;small&gt;כמו שיתבאר בע&quot;ה, כי הוא דינין תקיפין&lt;/small&gt;) -- לכן הזווג ההוא מכונה בשם 'נשיכה' כמו שאמר ''&quot;ונשיך בערייתא כולי&quot;''. 

ואמנם היסוד הזה בהיותו בבחי' קטנות נקרא בשם {{גמט|נח&quot;ש}}. והטעם הוא כי היסוד נקרא {{גמט|שד&quot;י}} כנודע, ובזמן הקטנות אין לו אלא חיות מן האחוריים של הדעת דז&quot;א שהוא בחי' שם אהי&quot;ה בריבועו העולה {{גמט|ד&quot;ם}} כנ&quot;ל. ובהתחבר {{גמט|דם}} עם {{גמט|שדי}} יהיה בגי' {{גמט|נח&quot;ש}}.{{ררר}} והענין הוא כי עתה אין היסוד הזה ממשיך טפת הזרע אלא מן האחוריים של היסוד דאימא (&lt;small&gt;שבתוך דעת דז&quot;א, שהם הלבושין של המוחין דחסד וגבורה כנ&quot;ל&lt;/small&gt;), והנה אימא נקרא 'אהיה' ביודין, והאחוריים שלה הוא ריבועו שהוא עולה בגי' {{גמט|תקמ&quot;ד}}{{הערה|&lt;small&gt;{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י}} - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}. ואמנם ריבועו הפשוט של אהי&quot;ה היא גי' {{גמט|ד&quot;ם}}{{הערה|&lt;small&gt;{{גמט|א, אה, אהי, אהיה}} - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} ואותיות מילויו הם בגי' {{גמט|ת&quot;ק}} כמו המילוי של שם שד&quot;י (&lt;small&gt;שהוא {{גמט|ת&quot;ק}} כנודע&lt;/small&gt;){{הערה|&lt;small&gt;{{גמט|י&quot;ן ל&quot;ת ו&quot;ד}} - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}. ולכן תסיר מן תקמ&quot;ד  מילויו (שהוא ת&quot;ק) - וישאר ד&quot;ם. גם תסיר מן שד&quot;י אותיות מילואו (שהוא גם כן בגימטריה ת&quot;ק) וישאר שד&quot;י פשוט. ואז תחבר שדי פשוט עם ריבוע שם אהי&quot;ה פשוט (שהוא {{גמט|ד&quot;ם}})  ויהיה הכל בגי' {{גמט|נח&quot;ש}}. 

והענין יותר בביאור הוא כי ריבוע אהי&quot;ה הנזכר (&lt;small&gt;העולה ד&quot;ם&lt;/small&gt;) הוא בחינת היסוד דאימא אשר ממנו נמשכה הטיפה ביסוד ז&quot;א (&lt;small&gt;הנקרא שד&quot;י&lt;/small&gt;), ניתנת בבחינת זווג אל הנקבה, והתחברות יסוד דאימא עם יסוד דז&quot;א -- הרי {{גמט|נחש}} כי כל אלו הם בבחינת דינין קשים. וזהו סוד הנחש העליון שבקדושה הנושך רחם האילה. ולכן בלילה אז יש זווג תחתון ואנו מותרים בתשמיש המטה אבל אין זה נקרא זווג גמור לפי שעדיין הוא מבחי' זמן הקטנות.

ובזה תבין ענין קריעת ים סוף שנקרע ביום זה -- שהוא קריעת רחם האילה (שהוא היסוד שבה, סוף לכל דרגין שבה) על ידי זווג נשיכת נחש העליון דקטנות. וזה ביאור מאמר פר' בשלח הנ&quot;ל וז&quot;ל {{צז|ובספרא דצניעותא מה תצעק אלי אלי דייקא בעתיקא תליא מלתא}} -- רוצה לומר כי להיות אז ז&quot;א בבחינת קטנות - לא היה יכול להזדווג עם נוקבא בסוד נשיכת הנחש כדי לקרוע קריעת ים סוף אם לא ע&quot;י הארה הנמשכת לו מעתיקא קדישא (&lt;small&gt;הוא א&quot;א כנודע&lt;/small&gt;); כי נה&quot;י דאריך אנפין מתלבשת בז&quot;א ועל ידי כן מתעורר א&quot;א להאיר בז&quot;א ועל ידי כן מזדווג ז&quot;א בנוקביה בסוד 'נשיכה' הנזכר. אבל שאר ההארות הנמשכות לו עתה מאבא ואמא אין בהם כח לעוררו אל הזווג הזה, ולכן בעתיקא תליא מילתא. 

ובזה תבין ענין משה שכתוב בו &quot;וינס משה מפניו כולי&quot; כנ&quot;ל כי הנה נתבאר אצלינו כי בכל הדברים יש קטנות וגדלות -- וגם יש בחינת 'משה' של זמן הקטנות. והוא סוד ב' שמות {{גמט|א&quot;ל שד&quot;י}} שהם בגי' {{גמט|משה}}, וכשתוסיף עליהם {{גמט|ט}}' אותיות שיש במילוי שם שד&quot;י יהיו בגי' {{גמט|שנ&quot;ד}}, ואם תוסיף {{גמט|ה}}' אותיות שיש במלוי א&quot;ל או {{גמט|ה}}' אותיות של א&quot;ל שד&quot;י בפשוטם יהיה הכל בגי' {{גמט|שנ&quot;ט}} שהוא בגי' {{גמט|נח&quot;ש}} עם הכולל. 

וזה סוד &quot;ועשית חשן משפט&quot; - כי ה'''חשן''' הוא אותיות '''נחש''', ובו משפט ודינין תקיפין. וזהו גם כן מה שאמרו בסוף פרשת ויקהל דף רי&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ב|ריט|א}} וז&quot;ל {{צז|חיה חדא אית בעלמא ואיהי שלטא על אלף מפתחן כו'}} -- שהוא סוד שני שמות א&quot;ל שד&quot;י כנזכר אשר במילואם הם עולים בגי' אלף. וזהו סוד ''אלף מפתחן'' הנזכר. והבן זה.

====ענין המ&quot;ט ימים של ספירת העומר====
ענין כל המ&quot;ט ימים של ספירת העומר.{{ררר}} דע כי הזווג אשר באותם השבתות ויום ר&quot;ח אייר אשר הותר לנו הזווג ההוא -- עם כל זה איננו זווג גמור של גדלות, כי עדיין ז&quot;א בסוד הקטנות (כנ&quot;ל בענין זווג ליל ז' של פסח). וכל הזווגים שבימים האלו הם על דרך מה שנזכר בזווג ליל שביעי של פסח אלא שיש בהם שינוי קצת כפי בחינת מדריגות המוחין שנכנסו בו בזמן ההוא כנ&quot;ל. כי אינם נשלמים לכנס כולם עד חג השבועות ואז הוא זווג גמור דגדלות כמו שיתבאר בע&quot;ה.


=====ענין הגילוח במ&quot;ט ימים של ספירת העומר=====
ענין הגילוח במ&quot;ט ימים אלו. לא היה מורי ז&quot;ל מגלח ראשו אלא בערב פסח ובערב חג השבועות. ולא היה מגלח -- לא ביום ר&quot;ח אייר ולא ביום ל&quot;ג לעומר בשום אופן.

=====ענין ל&quot;ג לעומר שאסור בהספד וכולי===== 

ענין ל&quot;ג לעומר שאסור בהספד ותענית ובנפילת אפים. דע כי הנה מ&quot;ט ימי העומר הם ימי הדין כנ&quot;ל, שהם סוד הש&quot;ך דינים המתמתקים בימים האלו בענין העומר. והטעם הוא לפי שעדיין ז&quot;א הוא כל מ&quot;ט ימים אלו בבחינת קטנות עד חג השבועות. ובזה יתבאר טעם ענין מיתת כ&quot;ד אלף תלמידי רבי עקיבא בימים האלו, והטעם למה פסקו למות בל&quot;ג לעומר.

דע כי רבי עקיבא ע&quot;ה -- שורש נשמתו היתה מן הה' גבורות בהיותם בשרשם למעלה בדעת דז&quot;א, ולא בבחינת התפשטותם למטה לגופא. והנה הוא בסוד הדעת -- בין בסוד הגדלות בין בזמן הקטנות (&lt;small&gt;כמש&quot;ל בענין מרע&quot;ה שנאמר בו וינס משה מפניו וע&quot;ש בענין קריעת י&quot;ס&lt;/small&gt;). והנה נודע כי הדעת דקטנות גם הוא כלול מחסד וגבורה וב' עטרין אלו הם שם 'אלהים' דמילוי אלפין; אלא שה'אלהים' דחסד -- האלף דמילוי הה&quot;א שבו הוא בציור '''יו&quot;י''', ושל הגבורה בציור '''יו&quot;ד''' (&lt;small&gt;כנ&quot;ל בדרוש א' בענין ב' כוסות דליל פסח הג' והד', ועיי&quot;ש&lt;/small&gt;). 

ולכן נקרא '''עקיבא'''. כי ג' אותיות '''{{גמט|עקב}}''' הם בגימטריה {{מכפלת גימטריה|ב'|שמות|אלהים}}; דחסד וגבורה. וב' אותיות '''י&quot;א''' מן עקיבא -- הוא בחינת שני ציורי האלפין כנזכר; כי של החסד הם ציור יו&quot;י שהוא צורה אות א' ושל הגבורה הוא בציור יו&quot;ד דעקיבא במילואה. ונמצא כי ב' אותיות י&quot;א של עקיבא הם ב' ציורי אלפין של ב' אלהים הרמוזים בג' אותיות עק&quot;ב מן עקיבא. 

והנה רבי עקיבא הוא היה אב ורבי לכל הנשמות הנמשכות מאלו הגבורות המתפשטים בגופא דז&quot;א לפי שהוא כללות הדעת העליון למעלה בשרשו ובמקומו. אבל תלמידיו הם בחי' הגבורות המתפשטות ממנו ומתפשטים בגופא דז&quot;א. ולפי שהקטנות קודם אל זמן הגדלות -- לכן הקדימו בתחילה אותם הכ&quot;ד אלף תלמידים שהיו לו בבחרותו מגבת ועד אנטיפרס כמש&quot;ר רז&quot;ל. 

:: וטעם היות מספרם {{גמט|כ&quot;ד}} אלף לפי שהדעת של הקטנות הוא שם 'אלקים' כנזכר והוא מצטרף לק&quot;ך צירופים כנודע (&lt;small&gt;כי כל תיבה בת ה' אותיות בונה ק&quot;ך בתים&lt;/small&gt;). ונמצא כי יש בהם {{גמט|כ&quot;ד}} צירופים מתחיל באות &lt;big&gt;א'&lt;/big&gt;, ו{{גמט|כ&quot;ד}} מתחילים באות &lt;big&gt;ל'&lt;/big&gt; כו'. ואלו ה'''כ&quot;ד אלף''' תלמידים כולם היו מבחינת כ&quot;ד צירופים הא' של אלקים הראשון שבעטרא דגבורה המתפשט בגופא דז&quot;א וכולן מתחילות באות אלף כי אַלֶף ואֶלֶף - הכל אחד.{{ררר}} גם זולת זה נודע כי שם 'אלהים' במילוי ההין בריבועו עולה בגימטריה אלף{{הערה|&lt;small&gt;{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף למ&quot;ד, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד מ&quot;ם}} - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} . והרי ב' טעמים למה היה מספרם כ&quot;ד אלף. 

ולסיבת היותם ממוחין דקטנות לכן היו מבחינת הדינין הקשין והיו קנטרנין ושונאין זה את זה כמו שאמרו ז&quot;ל שלא היו נוהגין כבוד זה לזה. וכאשר באו ימי העומר שבין פסח לעצרת -- שאז הוא זמן קטנות ז&quot;א, והם ימי הדין כנ&quot;ל, ואז הוא זמן יניקת החיצונים -- לכן פגעה בהם אז מדת הדין של הקטנות על שלא נהגו כבוד זל&quot;ז ומתו בימים ההם בהיותם קטנים ולא הגיעו להגדיל ולהאריך ימים לסיבה הנזכר. 

ובבוא יום ל&quot;ג לעומר -- אז נתגלה קטנות ב' של אימא שהוא שם {{גמט|אכדט&quot;ם}} אשר באימא, והנה הוא חילוף שם 'אלהים' אשר הוא בחינת רחמים בסוד אלקים חיים (כנ&quot;ל בדרוש הא' של פסח). והנה ה' אותיות אכדט&quot;ם הם סוד ה' גבורות דגדלות, ועל זה אמר הכתוב בטחו בה' עדי {{גמט|ע&quot;ד}} -- כי הוא באימא עילאה והוא רחמים, ולכן בו תלוי הבטחון. וכבר נתבאר לעיל כי נדרש בספר הזהר בפר' וארא על בינה עילאה שהוא שם אכדט&quot;ם והוא רחמים. 

והנה כבר נתבאר לעיל בדרוש הא' של פסח בענין ד' כוסות כי שם אכדט&quot;ם נתחלק לב' בחינות:
* ג' אותיות אמצעיות, והם '''{{גמט|כד&quot;ט}}''' הם בגי' {{גמט|ג&quot;ל}}, והם מתחלפים בג' אותיות '''לה&quot;י''' דאלקים 
* וב' אותיות '''א&quot;ם''' אינם מתחלפות.{{ש}} 
ונמצא כי נחלק לב' תיבות '''א&quot;ם ג&quot;ל'''; כי אותיות ג&quot;ל כיון שהם מתחלפות נעשים רחמים (כי אותיות לה&quot;י שהם דין דאלקים נתחלפו ונעשו רחמים), משא&quot;כ בב' אותיות א&quot;ם. וזהו סוד מ&quot;ש יעקב אבינו עליו השלום ע&quot;ד הג&quot;ל הזה -- רמז אל השם הנזכר שהוא בגי' ע&quot;ד, ואמנם האותיות המתחלפות בו הם בגימ' גל. והנה בהגלות נגלות השם הנזכר ביום ל&quot;ג לעומר שהוא סוד אותיות המתחלפות שהוא יותר רחמים כנזכר -- אז פסקו מלמות.

והנה אחר זמן הקטנות בא זמן הגדלות ואז מתבטלים דיני הקטנות ומתקיימים בחי' הגדלות. ולכן סמך אחר כך ר&quot;ע את חמשה תלמידיו הגדולים מבחינת ה' גבורות דגדלות (&lt;small&gt;שהם כנגד חמשה אותיות אכדט&quot;ם שהם רחמים&lt;/small&gt;) ואלו נתקיימו בעולם והרביצו תורה ברבים. והם: ר' מאיר, ור' יהודא, ור' אלעזר בן שמוע, ור&quot;ש, ור' נחמיה. ואמנם ר' עקיבא איננו כל בחינת ה' גבורות שבדעת רק בחינת גבורה הנקרא הוד האחרונה שבהם (&lt;small&gt;כמבואר אצלנו במקומו&lt;/small&gt;), אבל תלמידיו הם הה' גבורות המתפשטות בגופא. ולהיות כי הוא בחינה עליונה -- גבורת ההוד שבדעת עצמו -- היה רבי לכולם, אעפ&quot;י שהם כוללים כל הה' גבורות, לפי שהם התחתונים המתפשטות בגוף. וכבר ביארנו כי ר&quot;ע הוא גבורת ההוד שבדעת דקטנות וגם דגדלות. 

ודע כי אעפ&quot;י שביארנו שה' החכמים האלו, ר&quot;מ וחבריו, הם ה' גבורות האלו המתפשטות -- הנה זה הוא השורש של נשמתם בעת לידתם, ואחר שגדלו במעשיהם -- עלו והגדילו יותר, כל א' כפי מציאותו ובחינתו.

=====ענין מנהג ללכת ביום ל&quot;ג לעומר על קברי רשב&quot;י ור&quot;א בנו=====
&lt;קטע התחלה=ל&quot;ג בעומר/&gt;ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל&quot;ג לעומר על קברי רשב&quot;י ור&quot;א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם.{{ססס}} אני ראיתי למורי ז&quot;ל שהלך לשם פעם אחד ביום ל&quot;ג לעומר, הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא, וזה היה פעם הא' שבא ממצרים. אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח&quot;כ. והה&quot;ר יונתן שאגי&quot;ש העיד לי שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז&quot;ל שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה. 

גם העיד הה&quot;ר אברהם הלוי כי בשנה הנזכר הלך גם הוא שם והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון ''&quot;נחם ה' אלקינו את אבלי ציון כולי&quot;'', וגם בהיותו שם אמר נחם כו'. ואחר שגמר העמידה אמר לו מורי ז&quot;ל כי ראה בהקיץ את רשב&quot;י ע&quot;ה עומד על קברו ואמר לו ''&quot;אמור אל האיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמחתינו והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב&quot;''. ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן א' וקבל עליו תנחומין. וכתבתי כל זה להורות כי יש שרש במנהג הזה הנזכר. ובפרט כי רשב&quot;י ע&quot;ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר&quot;ע ולכן זמן שמחתו ביום ל&quot;ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל&quot;ג לעומר:&lt;קטע סוף=ל&quot;ג בעומר/&gt;

====ענייני ליל פסח====
דע כי בליל פסח נכנסין בז&quot;א מוחין דקטנות ראשונה וגדלות ראשונה וקטנות שנייה וגדלות שנייה. 

עוד צריך שתדע כי יש מוחין מצד אבא ומוחין מצד אימא. ובכל בחינת מהם יש כל בחי'. המוחין דאבא נרמזים בסוד המצה; בסוד הלחם שהוא בחכמה. ובחינת מוחין דאימא הם נרמזים בסוד הד' כוסות של יין; כי כל יין המשמח הוא דאימא עילאה. ואינם נכנסים כסדרן אלא 
* בתחילה נכנס גדלות הראשון 
* ואחריו קטנות השנייה 
* ואחריו גדלות הב' 
* ואחריו קטנות הא' באחרונה. והטעם נתבאר בדרושים הקודמים. 


וזה סדרן:

'''קדש''' -- ותכוין כי ה{{גמט|כוס}} בעצמו הוא בגי' {{גמט|אלהים}} שהוא הקטנות הב'. אמנם הוא בבחינת תמורתו שהוא שם אכדט&quot;ם, והה' אצבעות יד ימינך הם סוד ה' אותיות אכדט&quot;ם, וה{{גמט|יין}} הוא בגימטריה {{גמט|ע}}', ו{{גמט|ה}}' אצבעות האוחזים בו -- הרי {{גמט|ע&quot;ה}} כמנין {{גמט|אכדט&quot;ם}} עם הכולל. 

וגדלות הב' נכנס ע&quot;י הדיבור וע&quot;י הכוונה של ברכת הקידוש וברכת היין. ולכן תכוין בהויות שבברכות אלו שהם הויה דע&quot;ב דמילוי יודין ותכוין אל קו הימין שהוא מוח החכמה שבז&quot;א מצד אימא בלבד. וקו זה הוא נכנס ראשונה לכולם ולכן כוס זה אומר עליו קידוש כי כל קדש הוא בחכמה. ונמצא כי בכוס ראשון נכנס גדלות א' וקטנות ב' וגדלות ב' דמוח-חכמה-דמצד-אימא. האמנם גדלות הראשונה שבו - דרכו ליכנס תמיד מאליו כשאר לילי יו&quot;ט ושבת, ואין צורך לכוין בו על הכוס.


'''ורחץ''' -- עתה נכנס אור החכמה דאימא. וכוונת הרחיצה הזו היא בשם י&quot;ה. וזהו '''רחיצה''' -- '''רחץ י&quot;ה'''. רוצה לומר תכה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד| ב|ה&quot;י}} ויהי בגי' {{גמט|רחץ}} עם ב' אותיות י&quot;ה. והוא משורש י&quot;ה דמלוי ע&quot;ב.


'''כרפס''' -- הענין הוא כי אחר שנכנסו הגדלות הראשון כמנהגו, והקטנות השנייה והגדלות ההשנייה דמוח-חכמה-דמצד-אימא בכוס יין הקידוש כנזכר -- הנה כבר החיצונים נסתלקו אחיזתם ואז נכנס קטנות הראשונה. והנה מלת {{גמט|כרפס}} היא בגי' {{גמט|שי&quot;ן}} והוא שם 'אלהים' במילוי יודין שהוא {{גמט|ש}}'{{הערה|&lt;small&gt;{{גמט|אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;י יו&quot;ד מ&quot;ם}} - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}. וכשתמלאנה במילואה יהיה שי&quot;ן כמנין כרפס. והוא הקטנות הראשון דמוח-חכמה-שבנצח-דאימא. ותכוין שגם כל שאר הקטנות א' דמוח בינה ודעת דמצד אימא גם הם נכנסים יחד עם קטנות דמוח החכמה.


'''כוס השני''' -- הוא בחינת מוח-בינה-דמצד-אימא. ותכוין בו שהוא אלהים דמילוי ההין. ותכוין בגדלות הראשונה (הוא הויה במילוי ס&quot;ג), וקטנות הב' (הוא שם אכדט&quot;ם בבחי' התחלקותו לשתים - א&quot;ם ג&quot;ל), וגדלות השנייה (גם הוא הויה במילוי ס&quot;ג).

'''יחץ''' -- יתבאר לקמן בענין מוציא מצה.

'''מגיד''' -- כבר נתבאר ענין כוס הב'. עוד יכוין למצות סיפור י&quot;מ. ונתבאר בענין פסח פ&quot;ה ס&quot;ח:

'''רחצה''' -- והיא רחיצה השנייה -- גם היא בסוד י&quot;ה על דרך הנזכר ברחיצה הראשונה אלא ששם י&quot;ה הזה תכוין אל שם י&quot;ה היוצא מהויה דס&quot;ג. וגם הוא בהכאה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} כנ&quot;ל. ונכנס גדלות שנייה - בינה שבגבורה.


'''מוציא מצה''' -- כבר נתבאר כי המוחין דמצד אימא נכנסין על ידי ד' כוסות היין אבל המוחין דאבא נרמזים באכילת מצה הנקרא 'לחם'. ו{{גמט|לחם}} הוא ג' הויות, ונודע כי שם ההויה הוא באבא ושם אלקים באימא. 

ועתה באכילת המצה צריך לכוין בקטנות הראשונה דמצד אבא ובגדלות השנייה דמצד אבא, וגם בקטנות השנייה דמצד אבא. האמנם לא קבלתי כוונתו [וגדלות ראשונה דמצד אבא כבר נכנסו מאליהם בענין ב' כוסות הא' כנ&quot;ל]. וזה ביאורם. 

* תכוין כי {{גמט|מצה}} בגימטריה הוא הויה דע&quot;ב והויה דס&quot;ג והם ב' מוחין (חכמה ובינה) דמצד אבא דגדלות-שנייה הנכנס קודם הקטנות ראשונה. ואלו הם ב' המצות -- העליון ואמצעי. והמצה התחתונה השלישית היא מוח הדעת דמצד אבא-דגדלות-שנייה. והרי נרמז גדלות שנייה. 
* אח&quot;כ תכוין בקטנות הראשונה. וזה עניינו. כי המצה העליונה הוא אלהים דיודין, חכמה-דקטנות ראשונה-דאבא; והמצה האמצעית -- אלהים דההין דבינה; והמצה הג' אלהים דאלפין - דעת. 

עוד תכוין כי אות ה' דאלהים-דחכמה-דיודין ציורה '''ד&quot;י''', ושל הבינה '''ד&quot;ו''', ושל הדעת ג' ווין. ולכן המצה הא' שהיא י' אינה נפרסת וגם הג' שהיא ו' אינה נפרסת, האמנם האמצעי שהיא כנגד ה' היא נפרסת -- כי ציורה היא '''ד&quot;ו''', ולכן חציה הא' שהוא ו' מניחין אותה לאפיקומן וחציה הב' שהיא ד' (שהיא כנגד נוקבא) אנו מחברים אותה עם החכמה שהיא המצה הראשונה השלימה. ומברכים עליה 'המוציא' ו'אכילת מצה'; המוציא -- כנגד השלימה, ואכילת מצה -- כנגד הפרוסה. ועל זו הפרוסה השנייה (&lt;small&gt;שהוא כנגד אות ד' של אות הה'&lt;/small&gt;) אנו אומרים ''&quot;הא לחמא עניא&quot;'', והכוונה היא כי מה שהיתה ה' שלימה נעשית לחמא עניא - שהוא ד'.


'''מרור כורך''' ויתבאר עמם ענין החרוסת.{{ררר}} דע כי הזווג הנעשה בליל פסח הוא עם רחל, ואין זווג עם לאה בליל זו. 

&lt;small&gt;''עוד מצאתי כתוב לזולתי וז&quot;ל''&lt;/small&gt;:{{ררר}} וסוד החרוסת רמז לטיט, סוד לאה, ואנו צריכין למתק דיניה. והנה '''טיט''' -- היו&quot;ד שבאמצע נדרש לפניו ולאחריו -- '''ט&quot;י י&quot;ט''' -- והוא מילוי מ&quot;ה שהוא בגי' {{גמט|י&quot;ט}}, והוא בגימטריה {{גמט|חו&quot;ה}}. וב' פעמים י&quot;ט הם לאה ורחל. ואין זווג עם לאה בליל זה. 

ועם כל זה אנו צריכין להמתיק את הדינין שבה גם כן וזה נעשה ע&quot;י טיבול המרור בחרוסת. ומלת '''חרוסת''' הוא חיבור '''רו&quot;ת ס&quot;ח'''. 
* ו'''רות''' הוא בחינת לאה -- להיות כי שם אדנ&quot;י במילואו {{גמט|תרע&quot;א}}{{הערה|&lt;small&gt;{{גמט|אל&quot;ף דל&quot;ת נו&quot;ן יו&quot;ד}} - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} וכשתסיר פשוטו (&lt;small&gt;שהוא {{גמט|ס&quot;ה}}, מנין {{גמט|אדני}} לרחל&lt;/small&gt;) ישאר מילוי שהוא {{גמט|רו&quot;ת}} אל לאה. 
* ושתי אותיות '''{{גמט|ס&quot;ח}}''' הם המוחין של ז&quot;א (&lt;small&gt;והם ג' שמות {{גמט|אהי&quot;ה יהו&quot;ה אהיה}} העולים בגי' ס&quot;ח כמנין {{גמט|חיים}}&lt;/small&gt;) הממתקין את דיני לאה הנקראת 'רות'. וזהו 'חרוסת' -- 'רות סח'. 

וזה סוד ה{{גמט|מרור}} שהוא בגי' {{גמט|מות}}, ולכן צריך למתק את המרור (ואת רו&quot;ת הנזכר) באותיות ס&quot;ח (שהם חיים הנזכר, שהם מוחין של ז&quot;א). 

'''ובכורך''' נכנס פנימיות ת&quot;ת דאבא שהוא מ&quot;ה &lt;small&gt;(ב&quot;ן)&lt;/small&gt;{{הערה|&lt;small&gt;נ&quot;א לא גרסינן ליה&lt;/small&gt;}} בדעת דז&quot;א, גדלות ב', והוא &lt;big&gt;ה'&lt;/big&gt; בציור ג' ווי&quot;ן:

'''שולחן עורך''' -- צריך לכוין כוונת האכילה הכתובה אצלינו במקומו

'''צפון''' -- והוא האפיקומן, יכוין כי עתה נכנסה ה&lt;big&gt;ו'&lt;/big&gt; שנשארה מאות ה-&lt;big&gt;ד&quot;ו&lt;/big&gt;


'''הלל נרצה''' -- אח&quot;כ יכוין בב' כוסות האחרים הנקראים מוח דעת (והם חסדים וגבורות), ולכן בין ג' לד' לא ישתה כדי שלא להפריד ביניהם. 

והנה כוס הראשון הוא חסדים שבדעת. 
* והנה הקטנות הראשון שלו הוא 'אלהים' במילוי אלפין, אבל צורת הא' שבמילוי אות ה&quot;א היא צורת '''יו&quot;י''', 
* וגדלות הראשון הוא הויה דמ&quot;ה דאלפין 
* והקטנות השני הוא שם אכדט&quot;ם בבחינת חשבונו שהוא בגימטריה ע&quot;ד 
* וגדלות השני הוא הויה דמ&quot;ה דאלפין. 

והכוס האחרון -- 
* קטנות א' דאלהים דמילוי אלפין, אלא שצורת האלף שבמילוי ה&quot;א היא צורתה '''יו&quot;ד''', 
* וגדלות הראשון הוא הוי&quot;ה דב&quot;ן דההין 
* וקטנות השני הוא אכדט&quot;ם בבחינת חשבונו שהוא ע&quot;ד 
* והגדלות השני הוא הויה דב&quot;ן דההי&quot;ן. 

ואמנם אתה תחבר שתי הכונות יחד בכוס ראשון ואח&quot;כ תכוין שתים בכוס השנית. והסיבה היא לכלול אותם יחד בסוד זכר ונקבה. וכבר כתבתי בדרושים הקודמים ששמעתי שיש חילוק בקטנות השני בין החסד לגבורה בשם אכדט&quot;ם -- כי זה חשבונו {{גמט|ע&quot;ה}} בסוד ג' פעמים יב&quot;ק כמנין אותיותיהם, וזה חשבונו {{גמט|ע&quot;ד}} וזהו &quot;בטחו בה' עדי עד&quot;. 

תם


====מצות ספירת העומר====
=====עניינה וברכתה=====
הנה נתבאר כי הגדלות הזה דז&quot;א היה לפי שעה בליל א' של פסח ואחר יום א' של פסח מסתלקין כל המוחין הנזכר וחוזר לקדמותו. ואח&quot;כ מליל ב' ואילך אז אנו חוזרין להמשיך המוחין הנזכר כפי סדר המדריגות - כל מדריגה ביום שלה - על ידי מצות ספירת העומר בן' יום שבין פסח לעצרת. 

ונודע כי אין הכתר נמנה לעולם ואינו נכנס במספר רק מן החכמה ולמטה. והנה כאשר נספור ונמנה שבעה ספירות שיש מן החכמה דז&quot;א והם: '''חכמה . בינה . דעת . חסד . גבורה . ת&quot;ת''' ושם הוא מקום התחלת בנין הנקבה '''מלכות''', מאחורי הת&quot;ת כנודע, ועמה הם ז' ספירות. וכנגדם אנו סופרים שבעה שבועות אלו. 

ונמצא כי בכל שבוע מאלו הז' שבועות נתקנת ספירת אחת מז' ספירות הנזכר. ולהיות כי כל א' מאלו הז' היא כלולה מכולם - לכן לא הספיק ז' ימים אלא ז' שבועות, וכל שבוע כולל ז' ימים. 

גם יכוין להשפיע מז' 'שבתות' (&lt;small&gt;שהם מ&quot;ט יומין דכורין&lt;/small&gt;) אל מ&quot;ט 'יומין' נוקבין. וכיון שהענין הוא להשפיע במלכות צריך להשפיע כסדר, מחסד עד מלכות. 

גם צריך לכוין בז' שבועות הנזכר לתקן מה שפגם בז' ספירות -- ר&quot;ל שבשבוע הא' יכוין לתקן כל מה שפגם בספירת החסד, ובשבוע הב' כל מה שפגם בספירת הגבורה, וכן על דרך זה בכל הז' שבועות:

סוד הברכה היא בסוד דיבור ההבל היוצא מן הפה שהוא סוד אור מקיף. {{ש}}
'''&quot;ברוך אתה יהו-ה&quot;''' -- יכוין בזו ההויה בשם מ&quot;ה כזה '''יוד הא ואו הא''', יען כי זאת הברכה היא כולה בז&quot;א. ולכן תכוין לכלול בשם זה עשר שמות של מ&quot;ה דאלפין, להבליע אותם עשר דמים של החסד והגבורה בז&quot;א עצמו, כי הלא הדעת שלו הוא עשרה מדות; ה' חסדים וה' גבורות:

'''&quot;על ספירת העומר&quot;''' -- תכוין בר&quot;ת &quot;'''ס'''פירת '''ה'''עומר&quot; אל שם {{גמט|אדנ&quot;י}} העולה בגי' {{גמט|ס&quot;ה}}.{{ררר}} והענין הוא כי כמו שאנו ממשיכין שפע אל הז&quot;א -- כך אנו צריכין להמשיך גם כן אל הנוקבא. 

'''&quot;העומר&quot;''' -- הם עשרה אחוריים דאהי&quot;ה הנקרא י' דמים, ואמנם עתה בהתמשכם תוך ז&quot;א ונבלעים בו - נעשים בו בבחינת פנימיים, ואינם בבחינת ד&quot;ם אלא ביושר, ונעשים י' שמות של {{גמט|אהי&quot;ה}} - הוא בגי' {{גמט|כ&quot;א}}, וכשתמלאו יהיו בו עשרה אותיות והרי הוא בגי' {{גמט|א&quot;ל}}. והנה עשרה שמות א&quot;ל הם בגימטריה {{גמט|עמ&quot;ר}}. ותכוין להמשיך משם '{{גמט|אל}}' הנזכר (&lt;small&gt;היוצא משם '{{גמט|אהיה}}' כאמור&lt;/small&gt;) אל שם אדנ&quot;י הנרמז בר&quot;ת 'ספירת העומר' כנזכר, ואז תהיה בה {{גמט|א&quot;ל אדנ&quot;י}} כנודע. 

ובאומרך ''&quot;היום כך וכך לעומר&quot;'' -- תכוין כי {{גמט|יום}} הוא בגי' {{גמט|א&quot;ל הוי&quot;ה}}, והכונה הוא כי כמו שכוונת להמשיך א&quot;ל באדנ&quot;י -- כך תכוין להמשיך שם א&quot;ל בז&quot;א הנקרא יהו&quot;ה. ובאמרך המספר -- ''&quot;היום כך וכך לעומר&quot;'' -- אז תכוין בסדר כל הכוונות שנבאר בע&quot;ה.

'''&quot;הרחמן הוא יחזיר עבודת בה&quot;מ למקומה במהרה בימנו''' -- הוא תיקון האור הפנימי. 


=====שבוע א'=====
ונתחיל בשבוע א'. שבוע א' בחכמה והויתה בע&quot;ב. 
* ליל א' נכנס מלכות דחסד א' ומתפשט ממוחא בגופא דז&quot;א בחסד של חסד שלו וכן בנוקבא נכנס מלכות דגבורה א' בחסד דחסד שלה ויכוין בזו הלילה היא חסד שבחסד והיא הויה נקודתה בסגול ידוד ופנימיות שלה ג&quot;כ הויה בסגול ובמוח ע&quot;ב גדלות א' דחכמה דאבא וגם נכנס אות א' דאהי&quot;ה ראשונה ויכוין אות א' של שם אבגית&quot;ץ ויכוין במזמור מלת אלקים ויכוין בפ' של ישמחו י' של ישמחו. 
* ליל ב' נכנס יסוד דחסד א' בחס' של חסד שלו ומלכות בגבורה של חסד וכן בנוקבא נכנס יסוד דגבורה בחסד דחסד ומלכו' בגבורה שלה והיא הוי&quot;ה נקוד' בשבא כזה ידוד ופנימיות שלה הויה בסגול כזה ידוד ובמוח ע&quot;ב גדלות א' דאימא וגם נכנס אות ה' דאהי&quot;ה ראשונה ויכוין באות ב' של שם אבגית&quot;ץ ובמזמור יחננו ובפ' ש' של ישמחו  
* ליל ג' נכנס הוד דחסד א' בחסד דחסד שלו ויסוד ומל' בגבו' ות&quot;ת וכן בנוק' מגבורה א' בחסד גבורה ת&quot;ת שלה והיא הויה נקודה בחולם כזה ידוד ופנימיות שלה הויה נקודה בסגול כזה ידוד ובמוח אכדט&quot;ם קטנות ב' דאו&quot;א וגם נכנס אות י' דאהיה א' ויכוין באות ג' של אבגית&quot;ץ ובמזמור ויברכנו ובפסוק אות מ' של ישמחו.  
* ליל ד' נכנס נצח הוד יסוד מלכות בחסד גבורה ת&quot;ת נצח כסדר האמור וכן בנוקבא והיא הויה נקוד' בחירק כזה ידוד ופנימיות הויה נקודה בסגול כזה ידוד ובמוח ע&quot;ב גדלות ב' דאי' וגם נכנס אות ה' דאהי&quot;ה א' ויכוין באות י' של אבגית&quot;ץ ובמזמור מלת יאר ובפסוק או' ח' של ישמחו.  
* ליל ה' נכנסים תפארת נהי&quot;ם בחסד גבורה ת&quot;ת נצח הוד א' בא' וכן בנוקבא והיא הויה ניקו' בקיבוץ כזה ידוד ופנימיות הויה נקוד בסגול כזה ובמוחא אלקים ביודין קטנות א' דאבא ואי' וגם נכנס אות אלף דאהי&quot;ה הב' ויכוין באות ת' של אבגית&quot;ץ ובמזמור מלת פניו ובפסוק אות ו' של ישמחו.  
* ליל ו' נכנסים גבו' תנהי&quot;ם בחסד גתנה&quot;י א' בא' ונן בנוק' והיא הויה נקו' בשורק ופנימיותה הויה נקוד' בסגול ובמוחא ע&quot;ב רשימו דגדלות ב' דאבא. וגם נכנס אות ה' דאהיה הב' ויכוין באות צ' של אבגתי&quot;ץ ובמזמור מלת אתנו ובפסוק אות ו' של וירננו,  
* ליל ז' נכנסים חג&quot;ת נהי&quot;ם בחסד ג&quot;ת נהי&quot;ם א' בא' וכן בנוק' והיא הוי' נקו' בנקוד צבאות ופנימיותה הוי&quot;ה נקוד' בסגול ובמוחא עצמו' ע&quot;ב גדלו' ב' דאבא וגם נכנס אות י' דאהיה הב' ויכוין בשם אבגית&quot;ץ כולו ובמזמור מלת סלה ובפ' אות י' של וירננו:


=====שבוע ב'=====
שבוע ב' בבינה והוייתה דס&quot;ג.  
* '''ליל ח'''' ס&quot;ג גדלות א' דאבא שהוא הוד לבינת ז&quot;א זהו במוח ובגופא מלכות דחסד ב' בחסד דגבורה ז&quot;א. וכן בנוק' מלכות דגבורה ב' בחסד דגבו' שלה והיא הויה נקו' בסגול ופנימי' הויה נקוד בשבא וגם נכנס אות ה' של אהיה ב' ויכוין באות ק' של קר&quot;ע שט&quot;ן ובמזמור מלת 'לדעת', ובפסוק - אות ר' של וירננו.  
* '''ליל ט'''' במוחא ס&quot;ג גדלות א' דאי' שהוא הוד דאי' ובגופא יסוד בחסד דגבו' ומל' בגבו' דגבו' וכן בנוק' והיא הויה נקו' בשבא ופנימיו' הויה נקו' בשבא וגם נכנס אות א' של אהיה ג' ויכוין באות ר' של קר&quot;ע שט&quot;ן ובמזמור מלת בארץ ובפ' אות נ' של וירננו.  
* '''ליל י'''' במוחא א&quot;ם ג&quot;ל קטנות ב' דאו&quot;א ובגופא הי&quot;ם בחג&quot;ת וכן בנוק' והיא הויה נקודה בחולם ופנימיות' הויה נקו' בשבא וגם נכנס אות ה' של אהיה ג' ויכוין באות ע' של קר&quot;ע שטן ובמזמור מלת דרכך ובפ' אות נ' של וירננו.  
* '''ליל י&quot;א''' במוחא ס&quot;ג גדלות ב' דאי' שהוא פנימיות גבו' ובגופא נהי&quot;מ בחגת&quot;ן וגם בנוק' והיא הויה נקוד' בחירק ופנימיות נקודה בשבא וגם נכנס אות י' של אהיה ג' ויכוין באות ש' של קר&quot;ע שט&quot;ן ובמז' מלת בכל ובפ' אות ו' של וירננו.  
* '''ליל י&quot;ב''' במוחא אלקים דההין קטנות א' דאו&quot;א יחד ובגופא תנהי&quot;ם בחג&quot;ת נ&quot;ה וכן בנוק' והיא הויה נקו' בקיבוץ ופנימיו' הויה נקוד' בשבא וגם נכנס אות ה' של אהיה ג' ויכוין באות ט' של קר&quot;ע שט&quot;ן ובמז' מלת גוים ובפ' אות ל' של לאומים.  
* '''ליל י&quot;ג''' במוחא רשימו דגדלות ב' דאבא שם ס&quot;ג ובגופא ג&quot;ת נהי&quot;מ בחג&quot;ת נה&quot;י, וכן בנוקבא. והיא הויה נקודה בשורק, ופנימיות הויה נקודה בשבא, וגם נכנס אות א' דאהיה ד'. ויכוין באות ן' של קרע שט&quot;ן. ובמזמור - מלת ישועתך, ובפסוק - אות א' של לאומים.  
* '''ליל י&quot;ד''' במוחא שם ס&quot;ג, שהוא עצמות גדלות שני דאבא שהיא גבו' דאבא ובגופא חג&quot;ת נהי&quot;מ בחג&quot;ת נהי&quot;מ א' בא' וכן בנוק' שכבר נכנס חסד ב' דגבורה שבו וכן גבורה בגבורה שבה, והיא הויה נקודה צבאות, ופנימיות הויה נקודה בשבא. וגם נכנס אות ה' של אהיה ד'. ויכוין בשם קרע שט&quot;ן כולו. ובמזמור - מלת יודוך, ובפסוק - מלת מ' של לאמים:

=====שבוע ג'=====
שבוע ג' החסד שבדעת והויתה מ&quot;ה.  
* ליל ט&quot;ו במוחא שם מ&quot;ה גדלות א' דאבא חסדים שבדעת שהוא יסוד דאבא שנכנס בדעת דז&quot;א ובגופ' מל' דחסד ג' בחסד דת&quot;ת דז&quot;א וכן בנוק' גבורה ג' בחסד שלה והיא הויה נקוד' בסגול ופנימיות' הויה נקודה בחולם וגם נכנס אות י' של אהיה ד' ויכוין באות נ' של שם נג&quot;ד יכ&quot;ש ובמז' מלת עמים ובפ' אות י' של לאמים: 
* ליל י&quot;ו במוחא שם מ&quot;ה גדלות א' דאי' ובגופא יסוד ומל' דחסד ג' בח&quot;ג דת&quot;ת דז&quot;א וכן בנוק' והיא הויה נקו' בשבא ופנימי' הוי' נקודה בחולם וגם נכנס אות ה' של אהיה ד' ויכוין באות ג' של נגדי כ&quot;ש ובמז' מלת אלקים ובפ' אות ם' סתומה של לאמים.  
* ליל י&quot;ז במוחא ע&quot;ה קטנות ב' דאו&quot;א יחד ובגופא הי&quot;ם בחג&quot;ת וכן בנוק' והיא הוי&quot;ה נקודה בחולם ופנימיו' הויה נקו' בחולם וגם נכנס אות א' של אהיה' ה' ויכוין באות ד' של נגד יכ&quot;ש ובמז' מלת יודוך ובפ' אות כ' של כי.  
* ליל ח&quot;י במוחא שם מ&quot;ה גדלות ב' דאי' שהיא ת&quot;ת ובגופא נהי&quot;מ בחגת&quot;ן וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בחירק ופנימי' הויה נקוד בחולם וגם נכנס אות ה' של אהיה ה' ויכוין באות י' של נגדיכ&quot;ש ובמז' מלת עמים ובפ' אות י' של כי.  
* ליל י&quot;ט במוחא אלקים דאלפין וצורת האלף של מילוי הה&quot;א יו&quot;י והוא קטנות א' דאבא ואי' ובגופא תנהי&quot;מ בחג&quot;ת נ&quot;ה וכן בנוק' והיא הויה נקודה בקיבוץ ופנימי' הויה נקו' בחולם וגם נכנס אות י' של אהיה ה' ויכוין באות כ' של שם נג&quot;ד יכ&quot;ש ובמז' מלת ובפ' אות ת' של תשפוט.  
* ליל ך' במוחא שם מ&quot;ה והוא רשימו דגדלות ב' דאבא שהוא ת&quot;ת שלו בחי' החסדי' ובגופא גבורה תנהי&quot;מ בחג&quot;ת נה&quot;י וכן בנוקב' והיא הויה נקודה בשורק ופנימי' הוי&quot;ה נקוד' בחולם וגם נכנס אות ה' של אהיה ה' ויכוין באות ש' של נגדיכ&quot;ש ובמז' מלת ישמחו ובפ' אות ש' של תשפוט.  
* ליל כ&quot;א במוחא שם מ&quot;ה והוא עצמו' גדלות ב' דאב' ובגופא חג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נהי&quot;מ א' בא' וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בנקוד צבאות ופנימי' הויה נקודה בחולם וגם נכנס אות א' של אהיה ו' ויכוין בשם נגדיכ&quot;ש כולו ובמז' מלת וירננו ובפ' אות פ' של תשפוט:


=====שבוע ד'=====
שבוע ד' הגבו' שבדעת והוייתה ב&quot;ן.  
* ליל כ&quot;ב במוחא שם ב&quot;ן והוא גדלות א' דאבא גבור' שבדעת שלו ובגופא מלכו' של חסד ד' בחסד דנצח דז&quot;א ונן בנוק' מל' דגבו' ד' בחסד דנצח סלה והוא הויה נקו' בסגול ופנימי' הויה נקוד' בחיריק וגם נכנס אות ה' של אהי&quot;ה ו' ויכוין באות ב' של שם בטרצת&quot;ג ובמזמור מלת לאומים ובפסוק אות ו' של תשפוט.  
* ליל כ&quot;ג במוחא שם ב&quot;ן והוא גדלות א' דאי' ובגופא יסוד ומל' בח&quot;ג וכן בנוק' והיא הויה נקו' בשבא ופנימיותה הויה נקודה בחירק וגם נכנס אות י' של אהי&quot;ה ו' ויכוין באות ט' של שם בטרצת&quot;ג ובמז' מלת כי ובפ' אות ט' של תשפוט.  
* ליל כ&quot;ד במוחא ע&quot;ד והוא קטנות ב' דאו&quot;א יחד ובגופא הי&quot;ם בחג&quot;ת וכן בנוק' והיא הויה נקודה בחולם ופנימיות' הויה נקו' בחירק וגם נכנס אות ה' של אהי&quot;ה ו' ויכון ר' של שם בטרצת&quot;ג ובמז' מלת תשפוט ובפסוק אות ע' של עמים.  
* ליל כ&quot;ה במוחא ב&quot;ן והוא גדלות ב' דאי' שהוא הגבו' שבת&quot;ת שלה ובגופא נהי&quot;ם בחגת&quot;ן וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בחיריק ופנימיו' הויה נקו' בחיריק וגם נכנס אות א' של אהי&quot;ה ז' ויכוין באות צ' של שם בט&quot;ר צת&quot;ג ובמזמו' מלת עמים ובפסוק אות מ' של עמים.  
* ליל כ&quot;ו במוחא אלקים דאלפין שצורת האלף יו&quot;ד והיא קטנות א' דאו&quot;א יחד ובגופא תנהי&quot;ם בח&quot;ג חנ&quot;ה וכן בנוק' והיא הויה נקודה בקיבוץ ופנימיו' הויה נקו' בחיריק וגם נכנס אות ה' של אהיה ז' ויכוין באוח ת' של שם בטרצת&quot;ג ובמז' מלת מישור ובפ' אות י' של עמים.  
* ליל כ&quot;ז במוחא ב&quot;ן והוא רשימו דגדלות ב' דאבא בחי' גבו' שבת&quot;ת שלו ובגופא ג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נה&quot;י וכן בנוק' והוא הויה נקו' בשורק ופנימיות' הוי&quot;ה נקו' בחיריק וגם נכנס אות י' של אהי&quot;ה ז' ויכוין באות ג' של שם בטרצת&quot;ג ובמז' מלת ולאומים ובפ' אות מ' סתומה של עמים.  
* ליל כ&quot;ח במוחא ב&quot;ן והוא עצמו' גדלות ב' דגבו' דעת דאבא ובגופא חג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נהי&quot;ם א' בא' ובן בנוקבא והיא הויה נקודה בנקוד צבאות ופנימיות' היא הויה נקו' בחיריק וגם נכנס אות ה' של אהי&quot;ה ז' ויכוין בשם בטרצת&quot;ג כולו ובזמור מלת בארץ ובפסוק אות מ' של מישור:


=====שבוע ה'=====
שבוע ה' בחסד והיא הויה דע&quot;ב  
* ליל כ&quot;ט במוח' ע&quot;ב והוא גדלו' א' דאב' שבשבוע א' נכנס במוח' דחכמ' דז&quot;א ועכשיו אנו ממשיכין אותו בחסד שבו ובגופא מל' שבחס' ה' בחסד של הוד דז&quot;א וכן בנוק' מגבו' ה' בחסד דהוד שבה והיא הויה נקו' בסגול ופנימיותה הויה נקו' בקיבוץ כזה ידוד וגם נכנס אות א' של אהי&quot;ה ח' ויכוין באות ח' של שם חקבטנ&quot;ע ובמז' מלת תנחם ובפסוק אות י' של מישור.  
* ליל ל' במוחא ע&quot;ב מחכמה בחסד גדלות א' דאימ' ובגופא יסוד ומל' דחסד ה' בחסד גבור' דהוד דז&quot;א וכן בנוקבא והיא הויה נקוד' בשבא ופנימיותה הויה נקוד' בקיבוץ וגם נכנס אות ה' דאהיה ח' ויכוין באות ק' של שם חק&quot;ב טנ&quot;ע ובמזמור מלת סלה ובפסוק אות' ש' של מישור.  
* ליל ל&quot;א במוחא אכדט&quot;ם קטנות ב' דאו&quot;א יחד ובגופא הי&quot;ם בחג&quot;ת וכן בנוקב' והיא הויה נקוד' בחולם ופנימיו' הויה נקודה בקיבוץ וגם נכנס אות י' דאהיה ח' ויכוין באות ב' של שם חק&quot;ב טנ&quot;ע ובמז' מלת יודוך ובפ' אות ו' של מישור.  
* ליל ל&quot;ב במו' ע&quot;ב והוא גדלות ב' דאי' ובגופא נהי&quot;ם בחגת&quot;ן וכן בנוק' והיא הוי&quot;ה נקו' בחיריק ופנימיו' הויה נקו' בקיבוץ וגם נכנס אות ה' דאהיה ח' ויכוין באות ט' של שם חק&quot;ב טנ&quot;ע ובמז' מלת עמים ובפ' אות ר' של מישור.  
* ליל ל&quot;ג במוחא אלקים דיודין והוא קטנות א' של או&quot;א ובגופא תנהי&quot;ם בחגתנ&quot;ה וכן בנוק' והיא הויה נקו' בקיבוץ ופנימיותה הויה נקוד' בקיבוץ וגם נכנס אות א' דאהי&quot;ה ט' ויכוין באות נ' של חק&quot;ב טנ&quot;ע ובמז' מלת אלקים ובפסוק אות ו' של ולאמים.  
* ליל ל&quot;ד במוחא רשימו דע&quot;ב גדלו' ב' דאבא בחסד ובגופא גתנהי&quot;ם בחג&quot;ת נה&quot;י וגם נכנס אות ה' דאהי&quot;ה ט' ויכוין באות ע' של שם חקבטנ&quot;ע ובמז' מלת יודוך ובפ' אות ל' של ולאמים.  
* ליל ל&quot;ה במוחא עצמות ע&quot;ב גדלות ב' דאבא ובגופא חג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נהי&quot;ם א' בא' וכן בנוק' והיא הויה נקו' בניקוד צבאות ופנימיות' הויה נקו' בקיבוץ וגם נכנס אות י' דאהי&quot;ה ט' ויכוין בשם חקבטנ&quot;ע כולו ובמז' מלת עמים ובפסוק חוח א' של ולאמים:


=====שבוע ו'=====
שבוע ו' בגבו' והיא הויה דס&quot;ג.

•	'''ליל ל&quot;ו''' במוח' ס&quot;ג מבינ' לגבו' שבו והוא גדלות א' דאבא ובגופא מל' דכללות ה&quot;ח שביסוד בחסד דיסוד דז&quot;א וכן בנוק' והיא הויה נקו' בסגול ופנימיות' הויה נקוד' בשוריק וגם נכנס אות ה' דאהיה ט' ויכוין באות י' של שם יגלפז&quot;ק ובמזמור מלת כולם, ובפסוק - אות מ' של ולאמים.

•	'''ליל ל&quot;ז''' במוחא שם ס&quot;ג גדלות א' מבינה שהי' בבינה ויורד בגבו' שבו ובגופא יסוד ומל' בחו&quot;ג וכן בנוק' והיא הויה נקו' בשבא ופנימיות' הויה נקו' בשוריק וגם נכנס אות א' דאהיה עשירי ויכוין באות ג' של יגלפז&quot;ק ובמזמור -  מלת ארץ, ובפסוק - אות י' של ולאמים.

•	'''ליל ל&quot;ח''' במוחא א&quot;ם ג&quot;ל מבינ' שבו לגבור' שבו והוא קטנות ב' דאו&quot;א ובגופא הי&quot;ם בחג&quot;ת וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בחולם ופנימיותה הויה נקוד' בשוריק וגם נכנס אות ה' דאהיה עשיר ויכוין באות ל' של שם יגלפז&quot;ק ובמזמור -  מלת נתנה, ובפסוק - אות מ' אחרונה של ולאמים.

•	'''ליל ל&quot;ט''' במוחא שם ס&quot;ג גדלות ב' דאימא מבי' שבו לגבו' שבו ובגופא נהי&quot;ם בחגת&quot;ן וכן בנוק' והיא הויה נקו' בחיריק ופנימיות הוי&quot;ה נקו' בשוריק וגם נכנס אות י' דאהיה עשירי ויכוין באות פ' של שם יגלפז&quot;ק ובמזמור - מלת יבולה, ובפסוק - אות ב' של בארץ.

•	'''ליל מ'''' במוחא אלקים דההין והוא קטנות א' דאו&quot;א מבינה שבו לגבור' שבו ובגופא תנהי&quot;ם בחג&quot;ת נ&quot;ה וכן בנוק' והיא הויה נקו' בקיבוץ ופנימיות' הוי' נקו' בשוריק וגם נכנס אות ה' דחהיה עשירי ויכוין באות ז' של יג&quot;ל פז&quot;ק ובמזמור - מלת יברכנו ,ובפסוק - אות א' של בארץ.

•	'''ליל מ&quot;א''' במו' רשימו דגדלות ב' אבא דשם ס&quot;ג ובגופ' ג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נה&quot;י וכן בנוק' והיא הויה נקו' בשוריק ופנימיות' הויה נקוד' בשוריק וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה א' ויכוין באות ק' של שם יגלפז&quot;ק ובמזמור - מלת אלקים, ובפסוק - אות ר' של בארץ.

•	'''ליל מ&quot;ב''' במוחא שם ס&quot;ג עצמות גדלות ב' דאבא מבי' לגבו' ובגופא חג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נהי&quot;ם א' בא' וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בנקוד צבאות ופנימיו' הויה נקו' בשוריק וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ב' ויכוין בשם יג&quot;ל פז&quot;ק כולו ובמזמור - מלת אלקינו, ובפסוק - אות ץ' של בארץ:

=====שבוע ז'=====
שבוע ז' בת&quot;ת ומלכות והם הוי&quot;ה דמ&quot;ה וב&quot;ן.  
* ליל מ&quot;ג במוחא שם מ&quot;ה וב&quot;ן מדעת שבו לת&quot;ת שבו גדלות א' דדעת אבא המ&quot;ה שהם חסדים לז&quot;א והב&quot;ן שהם גבו' לנוק' ובגופ' מלכות דכללות הה' חסדי' שבמלכו' בחסד דמלכות שבו וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בסגול ופנימיות' הויה נקו' בנקוד צבאות וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ג' ויכוין באות ש' של שם שקוצי&quot;ת ובמזמור מלת יברכנו ובפ' אות ת' של תנחם.  
* ליל מ&quot;ד במוחא מ&quot;ה ב&quot;ן מדעת לת&quot;ת גדלות א' דאי' ובגופ' יסוד ומלכו' בחו&quot;ג וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בשבא ופנימיות הויה נקוד' בנקוד צבאות וגם נכנס כללות דאהיה ד' ויכוין באות ק' של שם שקוצי&quot;ת ובמזמו' מלת אלקים ובפ' אות נ' של תנחם.  
* ליל מ&quot;ה במוחא ע&quot;ה ע&quot;ד מדעת לת&quot;ת קטנות ב' דאו&quot;א ע&quot;ה לז&quot;א וע&quot;ד לנוק' ובגופ' הי&quot;ם בחג&quot;ת וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בחולם ופנימיות הויה נקודה בנקוד צבאות וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ה' ויכוין באות ו' של שם שקוצי&quot;ת ובמז' מלת ויראו ובפ' אות ח' של תנחם.  
* ליל מ&quot;ו במוחא מ&quot;ה וב&quot;ן מדעת לת&quot;ת גדלות ב' דאי' ובגופא נהי&quot;ם בחגת&quot;ן וכן בנוק' והיא הויה נקו' בחיריק ופנימיות הויה נקו' בנקוד צבאות וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ו' ויכוין באות צ' של שם שקוצי&quot;ת ובמזמור מלת אותו ובפסוק מ' של תנחם.  
* ליל מ&quot;ז במוחא אלקי&quot;ם דאלפין צורת האלף של מילוי ה&quot;א יו&quot;י והא' הב' צורת יו&quot;ד מדעת לת&quot;ת והוא קטנות א' דאו&quot;א ובגופא תנהי&quot;ם בחג&quot;ת נ&quot;ה וכן בנוק' והיא הויה נקו' בקיבוץ ופנימיות הויה נקו' בנקו' צבאות וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ז' ויכוין באות י' של שקוצי&quot;ת ובמז' מלת כל ובפ' אות ס' של סלה.  
* ליל מ&quot;ח במוחא מ&quot;ה ב&quot;ן מדעת לת&quot;ת רשימו דגדלות ב' דאבא ובגופא ג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נה&quot;י וכן בנוק' והיא הויה נקוד' בשוריק ופנימיות הויה נוק' בנקוד צבאות וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ח' ויכוין באות ת' של שקוצית ובמז' מלת אפסי ובפ' אות ל' של סלה.  
* ליל מ&quot;ט במוחא מ&quot;ה ב&quot;ן מדעת בת&quot;ת עצמות גדלות ב' דאבא ובגופ' חג&quot;ת נהי&quot;ם בחג&quot;ת נהי&quot;ם א' בא' וכן בנוק' והיא הוי' נקו' בנקוד צבאות פנימיותה הויה בנקוד צבאות וגם נכנס כללות דאהי&quot;ה ט' ויכוין בשם שקוצית כולו ובמז' מלת ארץ ובפ' אות ה' של סלה. 

ויכוין בשבוע ז' זאת שהחסדים הם לז&quot;א והגבורות לנוקבא -- להגדילם ולתקנם להיות מוכנים לזווג. 

ובליל נ' שהוא חג השבועות נשלם ז&quot;א וגם נוקבא כאשר נבאר בע&quot;ה בדרושים שלהם.


&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:שער הכוונות]] [[קטגוריה:ספירת העומר]]</text>
      <sha1>tbmdietx64pvve57mpb0uldsst7kgp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>212882</id>
    <revision>
      <id>3088596</id>
      <parentid>3088143</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T16:32:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39350" sha1="nuiioa5g187ex3xr3ck4bz4h4hfn2ux" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית לחול=
{{ברכות השחר אשכנז|חול}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|שבת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חול}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו|ז ת}}
{{מגירה|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כ|יד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת|טז א}}
{{מגירה|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועננו}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|יז א}}
{{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}
|}
{{על הנסים אשכנז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}}

{{הור2|בראש חודש, בחול המועד ובחנוכה אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל]].}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף ראש חודש#הלל|'''להמשך בתפילת ראש חודש''']]}}
{{מגירה|סליחות לתענית ציבור|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}}

&lt;center&gt;
{{הור2|מכאן ממשיכים ואומרים את הסליחות המיוחדות לכל תענית ציבור:{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא|'''לשני קמא''']]}}{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי|'''לחמישי''']]}}{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא#|'''לשני תנינא''']]}}{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת|'''לעשרה בטבת''']]}}{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר|'''לתענית אסתר''']]}}{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז|'''לי&quot;ז תמוז''']]}}
}}&lt;/center&gt;}}{{#בלי קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|הוראה למנחה}}

==קריאת התורה==
{{מגירה|קריאת התורה|
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אל ארך אפים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}
{{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ה|ריבונו ו}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}}{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}
&lt;center&gt;{{לוח קריאת התורה לחול}}&lt;/center&gt;
{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}
{{הור|לאחר שעלו מנין הקרואים אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהי רצון}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכנסה א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}}
}}
{{הור2|'''בפורים''' קוראים כאן את מגילת אסתר.{{ש}}'''בתשעה באב''' אומרים כאן קינות.}}

== אשרי, למנצח, ובא לציון ==

===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}

===למנצח===
{{הור|בימים אלו אין אומרים {{צ|למנצח}}: ראש חודש, חנוכה, פורים (י&quot;ד וט&quot;ו, גם באדר א'), תשעה באב. לגבי ערב יום טוב ואסרו חג יש מנהגים חלוקים.}}

&lt;קטע התחלה=למנצח/&gt;{{פתל|כ|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=למנצח/&gt;

===ובא לציון=== 
{{הור|בתשעה באב ובבית האבל מדלגים על הפסוק &quot;ואני זאת בריתי...&quot;}}

{{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}}
==קדיש שלם==
{{הור2|בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן חצי קדיש ומתפללים מוסף.}}
{{הור|בתשעה באב אומרים קדיש בלי {{צ|תתקבל}}.}}

{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}}

==עלינו לשבח==
{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
=== קדיש יתום ===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|חול}}
{{מגירה|שיר של יום למועדים כמנהג הגר&quot;א|
בראש חודש: [[תהלים קד]]{{ש}}
בחנוכה: [[תהלים ל]]{{ש}}
בפורים: [[תהלים כב]]{{ש}}
בחול המועד פסח: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#פסח|כאן]]{{ש}}
בחול המועד סוכות: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#סוכות|כאן]]
}}
=== קדיש יתום ===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}
==אין כאלהינו==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|חול}}
=== קדיש דרבנן ===
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}}{{ש}}{{ש}}
{{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.'''}}
{{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים &quot;לדוד&quot;|
==לדוד==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}}

{{מגירה|מזמורים לבית האבל|
==מזמורים לבית האבל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|אבל}}}}

==הוספות==
===שש זכירות===

{{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}}
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}}

{{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}}
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}}

{{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}}
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}}

{{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}}
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}}

{{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}}
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}}

{{הור|ו. שבת}}{{ש}}
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}}

=== שלושה עשר עיקרים ===
{{הור|א. מציאות ה'}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

{{הור|ב. אחדותו}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה.

{{הור|ג. אינו גוף}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. 

{{הור|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן.

{{הור|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:

{{הור|ו. נבואה}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.

{{הור|ז. נבואת משה}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו.

{{הור|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

{{הור|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}}
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

{{הור|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:{{ממס|תהלים לג טו}}

{{הור|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו.

{{הור|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא.

{{הור|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}}
לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ. סַבַּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ. יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית.

===פרשת היראה===
{{מקורות לסידור|[[דברים י#י יב|דברים י יב-כב]], [[דברים יא|יא א-ט]]}}{{ש}}
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם, וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים׃ וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי  לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃ וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אׇהֳלֵיהֶם, וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל׃ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל, אֲשֶׁר עָשָה׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתִּטַּע יִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, יִרְאַת הָרוֹמְמוֹת שֶׁל אֵין סוֹף, בָּרוּךְ וְיִתְעַלֶּה שִׁמְךָ, כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אָמֵן סֶלָה.

===פרשת התשובה===
{{ממס1|דברים ל#ל א|דברים ל א-י}}
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ, וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל  מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי  יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ׃ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְכָל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן סֶלָה.&lt;קטע התחלה=מן/&gt;

===פרשת המן===
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה.

{{ממס1|שמות טז#טז ד|שמות טז ד-לו}}
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶר יִלְקְטוּ יוֹם  יוֹם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃ וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן׃{{ש}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאׇכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ לָקָטוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׃ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶה׃ וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אׇכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃ וַיְהִי  בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַייָ מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר׃ וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט, וְלֹא מָצָאוּ׃{{ססס}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי׃ רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃ וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי׃ וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן  יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃ וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃

אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעַר גְּמוּלוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.&lt;קטע סוף=מן/&gt;

===תפילה לאחר התפילה===
יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ&quot;א ח נז-ס}}

{{פתל|סז|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|כג|מ&quot;מ=כן}}

{{הור|כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:}}{{ש}}
אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קמ יד}}

{{הור|ואחר כך יעמוד ויאמר:}}{{ש}}
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}

{{הור|ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד, וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:}}{{ש}}
נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃{{ממס|תהלים ה ט}}

{{הור|וכשהולך אחר כך אומר:}}{{ש}}
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃{{ממס|בראשית מט יט}}{{ש}}
וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש&quot;א יח יד}}{{ש}}
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|בראשית ו ח}}

{{הור|אם בדעתו לעסוק היום במשא-ומתן, יאמר׃}}{{ש}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}}
הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}{{ש}}
שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}{{ש}}
בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃{{ממס|תהלים לז ג}}{{ש}}
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}}
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃{{ממס|תהלים לב י}} וּכְתִיב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|נחמיה ט ו}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, כִּי בָטַחְתִּי בְךָ שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}} אָמֵן.&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]</text>
      <sha1>nuiioa5g187ex3xr3ck4bz4h4hfn2ux</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213161</id>
    <revision>
      <id>3088603</id>
      <parentid>3003052</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:46:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הללויה */</comment>
      <origin>3088603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47445" sha1="738knf0r9jjg50xqv31t06xuhwe8jip" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__ללא_תוכן__
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
להלן הטקסט המלא של ההגדה המסורתית, לפי נוסח ומנהגי אשכנז. 

את ההגדה עם פירוש למילים הקשות והערות שוליים ניתן למצא בדף [[ביאור:הגדה של פסח - קדש]].
&lt;/div&gt;

{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר}}[[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#קַדֵּשׁ|קַדֵּשׁ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#וּרְחַץ|וּרְחַץ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#כַּרְפַּס|כַּרְפַּס]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#יַחַץ|יַחַץ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מַגִּיד|מַגִּיד]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#רָחְצָה / רַחַץ |רָחְצָה]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מוֹצִיא, מַצָּה|מוֹצִיא, מַצָּה]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מָרוֹר|מָרוֹר ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#כּוֹרֵךְ|כּוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ|שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#צָפוּן|צָפוּן ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#בָּרֵךְ|בָּרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#הַלֵּל|הַלֵּל]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#נִרְצָה|נִרְצָה]]{{מר/}}
&lt;/noinclude&gt;

== '''קַדֵּשׁ''' ==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|פסח}}

{{הור2|שׁוֹתִים רֹב כּוֹס הַיַּיִן בַּהֲסִבָּה.}}

== '''וּרְחַץ''' ==
{{הור2|נוֹטְלִין אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מְבָרְכִין {{צ|עַל נְטִילַת יָדַיִם}}.}}

== '''כַּרְפַּס''' ==

{{הור2|טוֹבְלִין כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

== ''' יַחַץ ''' ==
{{הור2|בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁנַיִם, וּמַצְפִּין אֶת הַחֵצִי הַגָּדוֹל לַאֲפִיקוֹמָן.}}
== ''' מַגִּיד ''' ==
===הא לחמא עניא===
{{הור2|מְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, מַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:}}

&lt;קטע התחלה=הא לחמא עניא/&gt;הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אֲבָהָתַנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.&lt;קטע סוף=הא לחמא עניא/&gt; 
===מה נשתנה===
{{הור2|מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי וְכָאן הַבֵּן אוֹ אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שׁוֹאֵל:}}

{{#קטע:מה נשתנה|מנוקד}}
{{הור2|מֵנִיחַ אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. הַמַּצּוֹת תִּהְיֶינָה מְגֻלּוֹת בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה.}}
===עבדים היינו===
&lt;קטע התחלה=עבדים היינו/&gt;עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ו כא|וגם=דברים ה טו}} וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ זְקֵנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.&lt;קטע סוף=עבדים היינו/&gt; 

&lt;קטע התחלה=מעשה ברבי אליעזר/&gt;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.&lt;קטע סוף=מעשה ברבי אליעזר/&gt; 

&lt;קטע התחלה=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt;אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, יְמֵי חַיֶּיךָ – הַיָּמִים, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ – הָעוֹלָם הַזֶּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.{{ממס|משנה ברכות א ה}}&lt;קטע סוף=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt; 
===ארבעה בנים===
&lt;קטע התחלה=ארבעה בנים/&gt;בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. 

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?{{ממס|דברים ו כ}} וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.{{ממס|משנה פסחים י ח}}

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?{{ממס|שמות יב כו}} לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}} לִי – וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
 
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.{{ממס|שמות יג יד}}

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}}

יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיוֹם הַהוּא, אִי בַּיוֹם הַהוּא יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר זֶה לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.&lt;קטע סוף=ארבעה בנים/&gt;
===מתחילה===
&lt;קטע התחלה=מתחילה/&gt;מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו, וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.{{ממס|יהושע כד#כד ב|יהושע כד ב-ד}}

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.{{ממס|בראשית טו יג|בראשית טו יג-יד}}&lt;קטע סוף=מתחילה/&gt; 

{{הור2|מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת וּמַגְבִּיהַ אֶת הַכּוֹס.}}
&lt;קטע התחלה=והיא שעמדה/&gt;וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.&lt;קטע סוף=והיא שעמדה/&gt; 
{{הור2|יַנִּיחַ הַכּוֹס מִיָדוֹ וִיגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת.}}
===מדרש מקרא ביכורים===
&lt;קטע התחלה=מדרש מקרא ביכורים/&gt;צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב.{{ממס|דברים כו ה}}

וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. 

וַיָּגָר שָׁם – מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.{{ממס|בראשית מז ד}}

בִּמְתֵי מְעָט – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.{{ממס|דברים י כב}}

וַיְהִי שָׁם לְגוֹי – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם.

גָּדוֹל, עָצוּם – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.{{ממס|שמות א ז}}

וָרָב – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.{{ממס|יחזקאל טז ז}} וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.{{ממס|יחזקאל טז ו|שם פסוק ו}}

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.{{ממס|דברים כו ו}}

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.{{ממס|שמות א י}}

וַיְעַנּוּנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.{{ממס|שמות א יא}}

וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.{{ממס|שמות א יג}}

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.{{ממס|דברים כו ז}} 

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.{{ממס|שמות ב כג}}

וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.{{ממס|שמות ב כד|שם פסוק כד}} 

וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ – זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים.{{ממס|שמות ב כה}}

וְאֶת עֲמָלֵנוּ – אֵלּוּ הַבָּנִים. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן.{{ממס|שמות א כב}}

וְאֶת לַחֲצֵנוּ – זֶה הַדְּחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.{{ממס|שמות ג ט}}

וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.{{ממס|דברים כו ח}}

וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ.{{ממס|שמות יב, יב}}

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ 

וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֲנִי וְלֹא שָׂרָף 

וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים – אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ. 

אֲנִי יְיָ – אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר. 

בְּיָד חֲזָקָה – זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.{{ממס|שמות ט ג}} 

וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|דה&quot;א כא טז}}

וּבְמֹרָא גָּדֹל – זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד לד}}

וּבְאֹתוֹת – זֶה הַמַּטֶּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת.{{ממס|שמות ד יז}}

{{הור2|נוֹהֲגִין לְהַטִּיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת 'דָם', 'וָאֵשׁ', 'וְתִימְרוֹת עָשָׁן', כָּל אַחַת מֵהַמַּכּוֹת, 'דְּצַ&quot;ךְ', 'עַדַ&quot;שׁ', 'בְּאַחַ&quot;ב', סַךְ הַכֹּל ט&quot;ז פַּעַם.}}

וּבְמֹפְתִים – זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן.{{ממס|יואל ג ג}}

דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה – שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל – שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת – שְׁתַּיִם, וּבְמֹפְתִים – שְׁתַּיִם. אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: 

דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: דְּצַ&quot;ךְ עַדַ&quot;שׁ בְּאַחַ&quot;ב.&lt;קטע סוף=מדרש מקרא ביכורים/&gt;

===מדרש מניין המכות===
&lt;קטע התחלה=מדרש מניין המכות/&gt;רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא,{{ממס|שמות ח טו}} וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ.{{ממס|שמות יד לא}} כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.{{ממס|תהלים עח מט}} עֶבְרָה – אַחַת, וָזַעַם – שְׁתַּיִם, וְצָרָה – שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. חֲרוֹן אַפּוֹ – אַחַת, עֶבְרָה – שְׁתַּיִם, וָזַעַם – שָׁלֹשׁ, וְצָרָה – אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – חָמֵשׁ. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.&lt;קטע סוף=מדרש מניין המכות/&gt;
===דיינו===
&lt;קטע התחלה=כמה מעלות טובות/&gt;כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! 
{|
|-
|אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם|| ||וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים|| ||וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם|| ||וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם|| ||וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם|| ||וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה|| ||וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ|| ||וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה|| ||וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת,|| ||וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה|| ||וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|| ||דַּיֵּינוּ 
|-
|אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|| ||וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה|| ||דַּיֵּינוּ
|}

עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ. &lt;קטע סוף=כמה מעלות טובות/&gt;
===פסח מצה ומרור===
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר.{{ממס|משנה פסחים י ה}}

{{הור2|יִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַגְבִּיהַ אֶת הַזְּרוֹעַ.}}

פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.{{ממס|שמות יב כז}}

{{הור2|מַרְאֶה אֶת הַמַּצּוֹת לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:}}

מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.{{ממס|שמות יב לט}}

{{הור2|מַרְאֶה אֶת הַמָּרוֹר לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:}}
 
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.{{ממס|שמות א יד}}
===בכל דור ודור===
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}}

לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.{{ממס|דברים ו כג}}
===לפיכך אנחנו חייבים===
{{הור2|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד הַלְלוּיָהּ (וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים עַד גָּאַל יִשׂרָאֵל).}}

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ.{{ממס|משנה פסחים י ה}}
===הללויה===
{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

===אשר גאלנו===
{{הור2|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

===כוס שני===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. 
{{הור2|שׁוֹתִין אֶת הַכּוֹס בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.}}
== '''רָחְצָה''' ==
{{הור2|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וּמְבָרְכִים:}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
== '''מוֹצִיא, מַצָּה''' ==
{{הור2|יִקַּח הַמַּצּוֹת בְּסֵדֶר שֶׁהִנִּיחָן, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, וְיֹאחַז שְׁלָשְׁתָּן בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ {{צ|הַמּוֹצִיא}}, יַנִּיחַ מִיָּדָיו אֶת הַתַּחְתּוֹנָה וִיבָרֵךְ {{צ|עַל אֲכִילַת מַצָּה}} עַל הַשְּׁלֵמָה והַפְּרוּסָה. אַחַר כָּךְ יִבְצַע כְּזַיִת מִן הָעֶלְיוֹנָה הַשְּׁלֵמָה וּכְזַיִת שֵׁנִי מִן הַפְּרוּסָה, וְיִטְבְּלֵם בְּמֶלַח, וְיֹאכַל בַּהֲסִבָּה שְׁנֵי הַזֵּיתִים.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.
== '''מָרוֹר''' ==
{{הור2|כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מָרוֹר וּמַטְבִּילוֹ בַּחֲרֹסֶת, חוֹזֵר וּמְנַעֵר הַחֲרֹסֶת, מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בְּלִי הֲסִבָּה.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר. 
== '''כּוֹרֵךְ''' ==
{{הור2|כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מִן הַמַצָּה הַשְּׁלִישִׁית עִם כְּזַיִת מָרוֹר וְכוֹרְכָם יַחַד, אוֹכְלִים בַּהֲסִבָּה וּבְלִי בְּרָכָה. לִפְנֵי אָכְלוֹ אוֹמֵר [וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר לְאַחַר הָאֲכִילָה].}}

זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.
== '''שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ''' ==
{{הור2|אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הַסְּעוּדָה הָעֲרוּכָה. וְנוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תְּחִלָּה בֵּיצִים מְבֻשָּׁלוֹת. ולֹא יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא תִהְיֶה עָלָיו אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אֲכִילָה גַסָּה.}}
== '''צָפוּן''' ==
{{הור2|אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה לוֹקֵחַ כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים כְּזַיִת מֵהַמַּצָּה שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה לַאֲפִיקוֹמָן וְאוֹכֵל מִמֶּנָּה כְּזַיִת בַּהֲסִבָּה. וְצָרִיךְ לְאָכְלָהּ קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה.}}
== '''בָּרֵךְ''' ==
{{הור2|מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ליל הסדר א}}
{{רקע אפור}}{{הור|בְּשַׁבָּת:}}{{ש}}'''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ, לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.{{סוף}}

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ליל הסדר ב}}
{{רקע אפור}}{{הור|בְּשַׁבָּת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.{{סוף}}
'''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, יוֹם שֶׁצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וִיהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. 

'''מִגְדּוֹל''' יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:{{ממס|ש&quot;ב כב נא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|עושה שלום}}
===כוס שלישי===
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂורַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְדוֹלִים.{{ממס|שמות ו ו}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור2|שׁוֹתִין בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.}}
===שפוך חמתך===
{{הור2|נוֹהֲגִים לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת, לִמְזֹג כּוֹס (לִכְבוֹד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא), וּלְהַכְרִיז:}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.{{ממס|תהלים עט ו}}{{ש}}
שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.{{ממס|תהלים סט כה}}{{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ.{{ממס|איכה ג סו}}
== ''' הַלֵּל ''' ==
{{הור2|מוֹזְגִים כּוֹס רְבִיעִי וְאוֹמְרִים עָלָיו אֶת הַהַלֵּל.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ליל הסדר ב}}
{{הור2|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים אוֹ יוֹתֵר, עוֹרֵךְ הַסֵּדֶר אוֹמֵר אֶת אַרְבַּעַת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים, וְהַשְּׁאָר עוֹנִים אַחֲרָיו {{צ|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}; וּכְשַׁמַּגִּיעִים ל{{צ|אָנָּא יְיָ…}}, אוֹמְרִים פָּסוּק בְּפָסוּק.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ליל הסדר ג}}
===הלל הגדול===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הלל הגדול}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|נשמת}}
===כוס רביעי===
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת כּוֹס רְבִיעִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂוֹרַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל &quot;וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאֱלֹהִים&quot;.{{ממס|שמות ו ז}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור2|וְשׁוֹתֶה בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל}}
===מעין שלוש===

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
{{ש}}רַחֵם‏ {{ק|[נ&quot;א: רַחֶם נָא]}} יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ, וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.{{ש}}
{{הור1|בְּשַׁבָּת|וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.}}{{ש}}
וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.{{ש}}כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכּל.{{ש}}
וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן {{הור1|עַל יַיִן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|גַפְנָהּ}}.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן {{הור1|עַל יַיִן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|גַפְנָהּ}}.

== ''' נִרְצָה ''' ==
===חסל סידור פסח===
{{#קטע:חסל סידור פסח|פשוט}}
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם [הַבְּנוּיָה].
{{רקע אפור}}
===ספירת העומר===
{{הור|יֵשׁ נוֹהֲגִין בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח לִסְפֹּר כָּאן סְפִירַת הָעֹמֶר:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר.
{{סוף}}
===ויהי בחצי הלילה===
{{הור|בְּלֵיל רִאשוֹן אוֹמְרִים (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת):}}

{{:ויהי בחצי הלילה}}

===ואמרתם זבח פסח===
{{הור|בְּלֵיל שֵנִי אוֹמְרִים (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת):}}

{{:ואמרתם זבח פסח}}
===אדיר במלוכה===
{{:אדיר במלוכה}}
===אדיר הוא===
{{:אדיר הוא}}
===אחד מי יודע===
{{:אחד מי יודע}}
===חד גדיא===
{{#קטע:חד גדיא|ניקוד}}

{{הור2|
יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים בְּלֵיל הַסֶּדֶר אֶת מְגִלַּת [[שיר השירים|שִׁיר הַשִּׁירִים]].

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה קוֹרִין רַק פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל כֵּיוָן שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים.}}
&lt;noinclude&gt;
&lt;/div&gt;

==ראו גם==
* [[קיצור שולחן ערוך קיט|סדר ליל פסח בקיצור שולחן ערוך]]
* [[ביאור:הגדה של פסח]] - ההגדה עם פירושים והסברים מפורטים
* [[ביאור:הגדה של פסח (כיד המלך)]] - הסברים על פי פירוש הגר&quot;א
[[קטגוריה:הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]]
{{מוגן חלקית}}</text>
      <sha1>738knf0r9jjg50xqv31t06xuhwe8jip</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088605</id>
      <parentid>3088603</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:51:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/*  הַלֵּל  */</comment>
      <origin>3088605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47689" sha1="7k2pcqnzswwnvntkoiouvcub00xubll" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
__ללא_תוכן__
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
להלן הטקסט המלא של ההגדה המסורתית, לפי נוסח ומנהגי אשכנז. 

את ההגדה עם פירוש למילים הקשות והערות שוליים ניתן למצא בדף [[ביאור:הגדה של פסח - קדש]].
&lt;/div&gt;

{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

{{מר}}[[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#קַדֵּשׁ|קַדֵּשׁ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#וּרְחַץ|וּרְחַץ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#כַּרְפַּס|כַּרְפַּס]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#יַחַץ|יַחַץ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מַגִּיד|מַגִּיד]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#רָחְצָה / רַחַץ |רָחְצָה]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מוֹצִיא, מַצָּה|מוֹצִיא, מַצָּה]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#מָרוֹר|מָרוֹר ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#כּוֹרֵךְ|כּוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ|שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#צָפוּן|צָפוּן ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#בָּרֵךְ|בָּרֵךְ ]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#הַלֵּל|הַלֵּל]] | [[הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)#נִרְצָה|נִרְצָה]]{{מר/}}
&lt;/noinclude&gt;

== '''קַדֵּשׁ''' ==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|פסח}}

{{הור2|שׁוֹתִים רֹב כּוֹס הַיַּיִן בַּהֲסִבָּה.}}

== '''וּרְחַץ''' ==
{{הור2|נוֹטְלִין אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מְבָרְכִין {{צ|עַל נְטִילַת יָדַיִם}}.}}

== '''כַּרְפַּס''' ==

{{הור2|טוֹבְלִין כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

== ''' יַחַץ ''' ==
{{הור2|בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לִשְׁנַיִם, וּמַצְפִּין אֶת הַחֵצִי הַגָּדוֹל לַאֲפִיקוֹמָן.}}
== ''' מַגִּיד ''' ==
===הא לחמא עניא===
{{הור2|מְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, מַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם:}}

&lt;קטע התחלה=הא לחמא עניא/&gt;הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אֲבָהָתַנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.&lt;קטע סוף=הא לחמא עניא/&gt; 
===מה נשתנה===
{{הור2|מֵסִיר הַקְּעָרָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי וְכָאן הַבֵּן אוֹ אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שׁוֹאֵל:}}

{{#קטע:מה נשתנה|מנוקד}}
{{הור2|מֵנִיחַ אֶת הַקְּעָרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. הַמַּצּוֹת תִּהְיֶינָה מְגֻלּוֹת בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה.}}
===עבדים היינו===
&lt;קטע התחלה=עבדים היינו/&gt;עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ו כא|וגם=דברים ה טו}} וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ זְקֵנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.&lt;קטע סוף=עבדים היינו/&gt; 

&lt;קטע התחלה=מעשה ברבי אליעזר/&gt;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.&lt;קטע סוף=מעשה ברבי אליעזר/&gt; 

&lt;קטע התחלה=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt;אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, יְמֵי חַיֶּיךָ – הַיָּמִים, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּיךָ – הָעוֹלָם הַזֶּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.{{ממס|משנה ברכות א ה}}&lt;קטע סוף=אמר רבי אלעזר בן עזריה/&gt; 
===ארבעה בנים===
&lt;קטע התחלה=ארבעה בנים/&gt;בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. 

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?{{ממס|דברים ו כ}} וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.{{ממס|משנה פסחים י ח}}

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?{{ממס|שמות יב כו}} לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}} לִי – וְלֹא לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
 
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.{{ממס|שמות יג יד}}

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}}

יָכוֹל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיוֹם הַהוּא, אִי בַּיוֹם הַהוּא יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר זֶה לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.&lt;קטע סוף=ארבעה בנים/&gt;
===מתחילה===
&lt;קטע התחלה=מתחילה/&gt;מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו, וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.{{ממס|יהושע כד#כד ב|יהושע כד ב-ד}}

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמַה שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.{{ממס|בראשית טו יג|בראשית טו יג-יד}}&lt;קטע סוף=מתחילה/&gt; 

{{הור2|מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת וּמַגְבִּיהַ אֶת הַכּוֹס.}}
&lt;קטע התחלה=והיא שעמדה/&gt;וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ. שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.&lt;קטע סוף=והיא שעמדה/&gt; 
{{הור2|יַנִּיחַ הַכּוֹס מִיָדוֹ וִיגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת.}}
===מדרש מקרא ביכורים===
&lt;קטע התחלה=מדרש מקרא ביכורים/&gt;צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב.{{ממס|דברים כו ה}}

וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. 

וַיָּגָר שָׁם – מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.{{ממס|בראשית מז ד}}

בִּמְתֵי מְעָט – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.{{ממס|דברים י כב}}

וַיְהִי שָׁם לְגוֹי – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם.

גָּדוֹל, עָצוּם – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.{{ממס|שמות א ז}}

וָרָב – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.{{ממס|יחזקאל טז ז}} וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.{{ממס|יחזקאל טז ו|שם פסוק ו}}

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.{{ממס|דברים כו ו}}

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.{{ממס|שמות א י}}

וַיְעַנּוּנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם, וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.{{ממס|שמות א יא}}

וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.{{ממס|שמות א יג}}

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.{{ממס|דברים כו ז}} 

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.{{ממס|שמות ב כג}}

וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.{{ממס|שמות ב כד|שם פסוק כד}} 

וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ – זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים.{{ממס|שמות ב כה}}

וְאֶת עֲמָלֵנוּ – אֵלּוּ הַבָּנִים. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן.{{ממס|שמות א כב}}

וְאֶת לַחֲצֵנוּ – זֶה הַדְּחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.{{ממס|שמות ג ט}}

וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.{{ממס|דברים כו ח}}

וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ.{{ממס|שמות יב, יב}}

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ 

וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֲנִי וְלֹא שָׂרָף 

וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים – אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ. 

אֲנִי יְיָ – אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר. 

בְּיָד חֲזָקָה – זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.{{ממס|שמות ט ג}} 

וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|דה&quot;א כא טז}}

וּבְמֹרָא גָּדֹל – זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ד לד}}

וּבְאֹתוֹת – זֶה הַמַּטֶּה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת.{{ממס|שמות ד יז}}

{{הור2|נוֹהֲגִין לְהַטִּיף טִפָּה מִן הַכּוֹס בַּאֲמִירַת 'דָם', 'וָאֵשׁ', 'וְתִימְרוֹת עָשָׁן', כָּל אַחַת מֵהַמַּכּוֹת, 'דְּצַ&quot;ךְ', 'עַדַ&quot;שׁ', 'בְּאַחַ&quot;ב', סַךְ הַכֹּל ט&quot;ז פַּעַם.}}

וּבְמֹפְתִים – זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן.{{ממס|יואל ג ג}}

דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה – שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל – שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת – שְׁתַּיִם, וּבְמֹפְתִים – שְׁתַּיִם. אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: 

דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים: דְּצַ&quot;ךְ עַדַ&quot;שׁ בְּאַחַ&quot;ב.&lt;קטע סוף=מדרש מקרא ביכורים/&gt;

===מדרש מניין המכות===
&lt;קטע התחלה=מדרש מניין המכות/&gt;רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא,{{ממס|שמות ח טו}} וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ.{{ממס|שמות יד לא}} כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.{{ממס|תהלים עח מט}} עֶבְרָה – אַחַת, וָזַעַם – שְׁתַּיִם, וְצָרָה – שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. חֲרוֹן אַפּוֹ – אַחַת, עֶבְרָה – שְׁתַּיִם, וָזַעַם – שָׁלֹשׁ, וְצָרָה – אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – חָמֵשׁ. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.&lt;קטע סוף=מדרש מניין המכות/&gt;
===דיינו===
&lt;קטע התחלה=כמה מעלות טובות/&gt;כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! 
{|
|-
|אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם|| ||וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים|| ||וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם|| ||וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם|| ||וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם|| ||וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה|| ||וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ|| ||וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה|| ||וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת,|| ||וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי|| ||וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה|| ||דַּיֵּינוּ
|-
|אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה|| ||וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|| ||דַּיֵּינוּ 
|-
|אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|| ||וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה|| ||דַּיֵּינוּ
|}

עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ. &lt;קטע סוף=כמה מעלות טובות/&gt;
===פסח מצה ומרור===
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר.{{ממס|משנה פסחים י ה}}

{{הור2|יִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַגְבִּיהַ אֶת הַזְּרוֹעַ.}}

פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ.{{ממס|שמות יב כז}}

{{הור2|מַרְאֶה אֶת הַמַּצּוֹת לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:}}

מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.{{ממס|שמות יב לט}}

{{הור2|מַרְאֶה אֶת הַמָּרוֹר לַמְסֻבִּים וְאוֹמֵר:}}
 
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.{{ממס|שמות א יד}}
===בכל דור ודור===
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.{{ממס|שמות יג ח}}

לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.{{ממס|דברים ו כג}}
===לפיכך אנחנו חייבים===
{{הור2|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד הַלְלוּיָהּ (וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים עַד גָּאַל יִשׂרָאֵל).}}

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ.{{ממס|משנה פסחים י ה}}
===הללויה===
{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

===אשר גאלנו===
{{הור2|מַגְבִּיהִים אֶת הַכּוֹס עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

===כוס שני===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. 
{{הור2|שׁוֹתִין אֶת הַכּוֹס בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.}}
== '''רָחְצָה''' ==
{{הור2|נוֹטְלִים אֶת הַיָּדַיִם וּמְבָרְכִים:}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
== '''מוֹצִיא, מַצָּה''' ==
{{הור2|יִקַּח הַמַּצּוֹת בְּסֵדֶר שֶׁהִנִּיחָן, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, וְיֹאחַז שְׁלָשְׁתָּן בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ {{צ|הַמּוֹצִיא}}, יַנִּיחַ מִיָּדָיו אֶת הַתַּחְתּוֹנָה וִיבָרֵךְ {{צ|עַל אֲכִילַת מַצָּה}} עַל הַשְּׁלֵמָה והַפְּרוּסָה. אַחַר כָּךְ יִבְצַע כְּזַיִת מִן הָעֶלְיוֹנָה הַשְּׁלֵמָה וּכְזַיִת שֵׁנִי מִן הַפְּרוּסָה, וְיִטְבְּלֵם בְּמֶלַח, וְיֹאכַל בַּהֲסִבָּה שְׁנֵי הַזֵּיתִים.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.
== '''מָרוֹר''' ==
{{הור2|כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מָרוֹר וּמַטְבִּילוֹ בַּחֲרֹסֶת, חוֹזֵר וּמְנַעֵר הַחֲרֹסֶת, מְבָרֵךְ וְאוֹכֵל בְּלִי הֲסִבָּה.}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר. 
== '''כּוֹרֵךְ''' ==
{{הור2|כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים לוֹקֵחַ כְּזַיִת מִן הַמַצָּה הַשְּׁלִישִׁית עִם כְּזַיִת מָרוֹר וְכוֹרְכָם יַחַד, אוֹכְלִים בַּהֲסִבָּה וּבְלִי בְּרָכָה. לִפְנֵי אָכְלוֹ אוֹמֵר [וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר לְאַחַר הָאֲכִילָה].}}

זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.
== '''שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ''' ==
{{הור2|אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים הַסְּעוּדָה הָעֲרוּכָה. וְנוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תְּחִלָּה בֵּיצִים מְבֻשָּׁלוֹת. ולֹא יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא תִהְיֶה עָלָיו אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אֲכִילָה גַסָּה.}}
== '''צָפוּן''' ==
{{הור2|אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה לוֹקֵחַ כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים כְּזַיִת מֵהַמַּצָּה שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה לַאֲפִיקוֹמָן וְאוֹכֵל מִמֶּנָּה כְּזַיִת בַּהֲסִבָּה. וְצָרִיךְ לְאָכְלָהּ קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה.}}
== '''בָּרֵךְ''' ==
{{הור2|מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ליל הסדר א}}
{{רקע אפור}}{{הור|בְּשַׁבָּת:}}{{ש}}'''רְצֵה''' וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ, לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.{{סוף}}

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|ליל הסדר ב}}
{{רקע אפור}}{{הור|בְּשַׁבָּת:}} '''הָרַחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.{{סוף}}
'''הַרָחֲמָן''' הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ, יוֹם שֶׁצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וִיהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם.

'''הָרַחֲמָן''' הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. 

'''מִגְדּוֹל''' יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:{{ממס|ש&quot;ב כב נא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון|עושה שלום}}
===כוס שלישי===
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵם מִצְוַת כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂורַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְדוֹלִים.{{ממס|שמות ו ו}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור2|שׁוֹתִין בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.}}
===שפוך חמתך===
{{הור2|נוֹהֲגִים לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת, לִמְזֹג כּוֹס (לִכְבוֹד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא), וּלְהַכְרִיז:}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.{{ממס|תהלים עט ו}}{{ש}}
שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.{{ממס|תהלים סט כה}}{{ש}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ.{{ממס|איכה ג סו}}
== ''' הַלֵּל ''' ==
{{הור2|מוֹזְגִים כּוֹס רְבִיעִי וְאוֹמְרִים עָלָיו אֶת הַהַלֵּל.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|לא לנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ה' זכרנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|אהבתי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|מה אשיב}}

{{הור2|אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים אוֹ יוֹתֵר, עוֹרֵךְ הַסֵּדֶר אוֹמֵר אֶת אַרְבַּעַת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים, וְהַשְּׁאָר עוֹנִים אַחֲרָיו {{צ|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ}}; וּכְשַׁמַּגִּיעִים ל{{צ|אָנָּא יְיָ…}}, אוֹמְרִים פָּסוּק בְּפָסוּק.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|הודו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|יהללוך1}}
===הלל הגדול===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|הלל הגדול}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|נשמת}}
===כוס רביעי===
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת כּוֹס רְבִיעִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּשׂוֹרַת הַיְשׁוּעָה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל &quot;וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאֱלֹהִים&quot;.{{ממס|שמות ו ז}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

{{הור2|וְשׁוֹתֶה בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל}}
===מעין שלוש===

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
{{ש}}רַחֵם‏ {{ק|[נ&quot;א: רַחֶם נָא]}} יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ, וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.{{ש}}
{{הור1|בְּשַׁבָּת|וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.}}{{ש}}
וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.{{ש}}כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכּל.{{ש}}
וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן {{הור1|עַל יַיִן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|גַפְנָהּ}}.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן {{הור1|עַל יַיִן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל|גַפְנָהּ}}.

== ''' נִרְצָה ''' ==
===חסל סידור פסח===
{{#קטע:חסל סידור פסח|פשוט}}
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם [הַבְּנוּיָה].
{{רקע אפור}}
===ספירת העומר===
{{הור|יֵשׁ נוֹהֲגִין בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח לִסְפֹּר כָּאן סְפִירַת הָעֹמֶר:}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹמֶר.
{{סוף}}
===ויהי בחצי הלילה===
{{הור|בְּלֵיל רִאשוֹן אוֹמְרִים (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת):}}

{{:ויהי בחצי הלילה}}

===ואמרתם זבח פסח===
{{הור|בְּלֵיל שֵנִי אוֹמְרִים (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת):}}

{{:ואמרתם זבח פסח}}
===אדיר במלוכה===
{{:אדיר במלוכה}}
===אדיר הוא===
{{:אדיר הוא}}
===אחד מי יודע===
{{:אחד מי יודע}}
===חד גדיא===
{{#קטע:חד גדיא|ניקוד}}

{{הור2|
יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים בְּלֵיל הַסֶּדֶר אֶת מְגִלַּת [[שיר השירים|שִׁיר הַשִּׁירִים]].

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה קוֹרִין רַק פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל כֵּיוָן שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים.}}
&lt;noinclude&gt;
&lt;/div&gt;

==ראו גם==
* [[קיצור שולחן ערוך קיט|סדר ליל פסח בקיצור שולחן ערוך]]
* [[ביאור:הגדה של פסח]] - ההגדה עם פירושים והסברים מפורטים
* [[ביאור:הגדה של פסח (כיד המלך)]] - הסברים על פי פירוש הגר&quot;א
[[קטגוריה:הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]]
{{מוגן חלקית}}</text>
      <sha1>7k2pcqnzswwnvntkoiouvcub00xubll</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות יז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236205</id>
    <revision>
      <id>3088583</id>
      <parentid>3088235</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:22:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Note links: Exod 17:16, unbold the link text לשוננו (raw ''' markup stops MAM's parser) and use JSTOR's public address, not a library proxy; Exod 26:7, write the bare [URL text] link with מ:קישור בהערה again</comment>
      <origin>3088583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9234" sha1="9bln283nederayya0rqtxc2s0ujgyek" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|יז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|א|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=בשלח|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַ֠יִּסְע֠וּ כׇּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם{{מ:פסק}}עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב{{מ:לגרמיה-2}} בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהֹוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=בשלח|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ {{נוסח|אֶת־זֵ֣כֶר|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}נוסח ההערה במאורות נתן: &lt;חמש נקודות? כן&gt;.}} עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}נִסִּֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־{{נוסח|כֵּ֣ס יָ֔הּ|2==ל,ש,ו ומסורת-ל ומ&quot;ש (שתי תיבות), מיוחס לנוסח מדנחאי; וכך בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}א(ס,ק),ל1[לאחר תיקון?],ב[&quot;חדה מלתא&quot;],ש1,ק3[&quot;למער' חדא מלא למדנח' תרתין מלין&quot;],ל9=כֵּ֣סְיָ֔הּ (תיבה אחת) וכך במסורות-א,ש1 ומיוחס לנוסח מערבאי. לגבי הכתר ראו רפאל זר, {{מ:קישור בהערה|1=http://www.daat.ac.il/daat/vl/meorotnatan/meorotnatan01.pdf|2=מאורות נתן}}, עמ' 15; נוסח ההערה שם: &lt;שתי מלות? לא כן אלא חדא מלה וסמך בשוא ומפיק בהא כרד&quot;ק&gt;. וראו הרחבות בעניין בהערותיו של ברויאר, &quot;נוסח המקרא בכתר ירושלים&quot;, עמ' 13 בהערות 14-16; מכל מקום הכתיב בפנים מהדורתנו לפי ספרי התורה בכל העדות. וראו עוד בהרחבה יובל וייס, &quot;'כי יד על כס יה' (שמ' יז 16): על כתיבת כסיה במילה אחת בכתר ארם צובה&quot;, {{מ:קישור בהערה|1=https://www.jstor.org/journal/lesonenu|2=לשוננו}} פ&quot;ח חוברת ג (תשפ&quot;ו), עמ' 242-272. לפי דבריו, היו מחלוקות פנימיות לגבי המילה הזאת במזרח ובמערב (א&quot;י) כאחד. הניקוד והטעמים כאן תומכים דווקא ב&quot;כֵּ֣ס יָ֔הּ&quot; כשתי מילים, ונראה שהיה תהליך של חיבור שתי מילים שהיו עצמאיות בתחילה למילה אחת (בניגוד לתופעה של &quot;כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין&quot;). לגבי הכתר, נראה שהוא &quot;תוקן&quot; למילה אחת ביד מאוחרת, כמו שאנחנו מוצאים בעוד כמה מקומות.{{ש}}ל3=כֵּ֣סיָ֔הּ (תיבה אחת, אך אין שווא באות סמ&quot;ך)}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב כ ס י ה בתיבה אחת}} מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות יז]]</text>
      <sha1>9bln283nederayya0rqtxc2s0ujgyek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות כו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236241</id>
    <revision>
      <id>3088584</id>
      <parentid>3085723</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:22:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Note links: Exod 17:16, unbold the link text לשוננו (raw ''' markup stops MAM's parser) and use JSTOR's public address, not a library proxy; Exod 26:7, write the bare [URL text] link with מ:קישור בהערה again</comment>
      <origin>3088584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16141" sha1="8v0nmiybaxo2a3ohgb46yhcp9pmhjff" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|כו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|א|סדר=יט|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=תרומה|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכׇל־הַיְרִיעֹֽת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת {{נוסח|תִּֽהְיֶ֙יןָ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙ (יו&quot;ד דגושה?); הנקודה ביו&quot;ד ברורה, אך בצילום בצבע היא יותר נראית כמו כתם.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{נוסח|&amp;#32;|2==רשימת הרמב&quot;ם, ועל פיה אין כאן פרשה בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}אבל בכתבי־היד ל,ל1,ב,ש,ו,פטרבורג-EVR-II-B-8 יש כאן פרשה פתוחה, וכמו כן הייתה פרשה פתוחה לפני תיקון ב{{מ:קישור בהערה|https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/page/n8/mode/1up|ספר התורה בספריה הבריטית Or. 1462}}, שכנראה נכתב על־פי הכתר.{{ש}}בכתי&quot;ק3 יש כאן פרשה סתומה.}}{{מ:הערה|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה|שם=ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאׇדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=תרומה|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד {{נוסח|מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת|2==ל1,ב,ש1,ק3 ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל,ש,ו=מְשֻׁלָּבֹ֔ת (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְיִֽהְי֣וּ {{נוסח|תֹֽאֲמִם֮|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל=תֹֽאֲמִים֮ (כתיב מלא יו&quot;ד)}} מִלְּמַ֒טָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הׇרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לא|סדר=כ|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=תרומה|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹ֘כֶת֮ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות כו]]</text>
      <sha1>8v0nmiybaxo2a3ohgb46yhcp9pmhjff</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240838</id>
    <revision>
      <id>3088647</id>
      <parentid>474034</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:16:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1102" sha1="1wzbw28a7g6ar9ekvingn7gpcsoyhu7" xml:space="preserve">
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א}}   
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב}}   
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג}}  
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד}}   
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה}}   
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו}}   

{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז}} 
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח}}  
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט}} 
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י}}  
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא}} 
{{קטע עם כותרת|שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב}} 


&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:חג פסח]]
[[קטגוריה:ספירת העומר]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1wzbw28a7g6ar9ekvingn7gpcsoyhu7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240839</id>
    <revision>
      <id>3088617</id>
      <parentid>3002074</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש א]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א]]</comment>
      <origin>3002074</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29432" sha1="qikm27uw6ylnruevmhcg9jd2r63m5tr" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח||דרוש א|דרוש ב|דרוש א}}

== דרוש פסח א ==

בענין פסח ויציאת מצרים. הנה נודע מה שאמרו ז&quot;ל, כי אותם הדורות הראשונות דור אנוש ודור הפלגה סילקו את השכינה למעלה מרקיע השביעי מחמת עונותם. ודע, כי ישראל שהיו באותו הדור של שעבוד מצרים היו בחינת אותם הניצוצות של קרי שהוציא אדם הראשון באותם {{גמט|ק&quot;ל}} שנים עד שלא נולד שת (&lt;small&gt;כמו שאמרו ז&quot;ל&lt;/small&gt;). ואחר כך באו בגלגול בדור המבול. ולכן היו גם הם משחיתים זרעם על הארץ כעין השורש אשר משם נוצרו וחוצבו עד שנימוחו. וזה מה שאמר הכתוב &quot;וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ&quot;, ונודע כי הקרי נקרא 'רע' והמוציאו נקרא 'רע' (&lt;small&gt;כמו שאמר [[בראשית לח ז|הפסוק]] &quot;ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'&quot; ו[[ישעיה ג יא|כתיב]] &quot;אוי לרשע רע&quot; ו[[תהלים ה ה|כתיב]] &quot;לא יגורך רע&quot; כנדרש בספר הזהר&lt;/small&gt;). ונמצא כי הדור ההוא היו ממש ''&quot;רעת האדם&quot;'' הידוע, הוא אדם הראשון. וזה מה שאמר הכתוב &quot;אמחה את האדם אשר בראתי&quot; - הוא אדם הראשון עצמו שנברא על ידי השי&quot;ת עצמו ואלו ניצוצותיו ורצה למחותם. 

ואח&quot;כ הם עצמם חזרו ונתגלגלו בדור הפלגה ועליהם [[בראשית יא ה|כתיב]] &quot;וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם&quot; - בנוי דאדם קדמאה. והבן זה. [ולכן נקראו &quot;בני האדם&quot; לרמוז כי היו טיפות קרי ולכן הם 'בני האדם' - דכורא בלי נוקבא]. וגם אז הוסיפו לחטוא עוד למרוד בעליון; אבל לא היו באותו עון הראשון של השחתת זרע כדור המבול. 

וצריך שתדע, כי ענין הנשמות הם כענין הזהב הנוצר בבטן האדמה, וכשמוציאין אותו הוא מלא טינוף וסיגים דבר אשר לא ישוער. ולא תואר זהב לו ולא הדר, עד יתחכם הצורף להגות סיגים מכסף, פעם אחר פעם, זיכוך אחר זיכוך, לא ראי זה כראי זה, ובכל זיכוך מזדכך לאט לאט עד אשר כל הסיגים נפרדים מן הזהב ואחר כך ניכר היותו זהב.{{ררר}} וכן הענין בנשמות, כי בחטאו של אדם הראשון נתערב טוב ברע ובפרט בניצוצות האלו של הקרי שהוליד בק&quot;ל שנים. 

וכבר נתבאר אצלנו בדרוש שכיבת הלילה ובק&quot;ש שע&quot;ה, כי ניצוצות הקרי הם חשובות מאד וקדושות, אלא שיוצאים ומתערבים בקליפות וצריכים בירור אחר בירור לתקנם. ועל דרך זה היו אלו הניצוצות הולכות ונתקנות לאט לאט עד אשר התחילו להתקן ולהראות בחינת הזהב שבהם, וזה היה בדור מצרים. ובזה תבין טעם נכון למה נגזר עליהם אותו השעבוד הקשה שאין כמותו; כי כנגד מה שחטאו בדור המבול להשחית את זרעם נגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, דוגמת עונש המבול עצמו. וכנגד מה שחטאו בדור הפלגה &quot;הבה נלבנה לבנים כו'&quot; נאמר &quot;וימררו את חייהם בחומר ובלבנים כו'&quot;. וכבר הארכתי במקום אחר בזה בסוד ''שבת ודינין במרה איפקוד'', וע&quot;ש היטב. 

ואמנם היות השעבוד בארץ מצרים - הטעם הוא כי הנה נודע שכל הנשמות באות מן החסדים והגבורות אשר במוח הדעת, כי שם תלוי סוד הזווג (&lt;small&gt;כמה שאמר הפסוק &quot;והאדם '''ידע''' את חוה אשתו כולי&quot; , &quot;ואיש לא '''ידעה'''&quot;. לכן נקרא 'דעת' להורות כי משם נמשכת טפת הזווג הנקראת בלשון 'ידיעה' כנזכר&lt;/small&gt;). ומה גם אותם הנשמות של הדור ההוא של משה רבינו ע&quot;ה. [&lt;small&gt;וכבר נתבאר אצלנו כי משה הוא מבחינת הדעת, וכן כל הדור ההוא הם מבחינת הדעת אלא שהם יצאו אל הקליפות לסבת היותם טיפות קרי בק&quot;ל שנים קודם שנולד שת. אבל משה היה מבחי' שת עצמו כנודע, ולכן עליו אתמר &quot;ותרא אותו כי טוב הוא&quot;, ואינו כשאר טיפות רעות של {{קיצור|אדה&quot;ר|אדם הראשון}} בק&quot;ל שנה כי אחר כולם נולד שת בדמותו כצלמו אבל האחרים היו בדמות שדין ורוחין ולילין, ולכן אמר משה עליהם &quot;ואל אראה ברעתי&quot;, וכבר נתבאר זה במקום אחר&lt;/small&gt;].

ולהיות כי כל אותו הדור היו מבחינת הדעת, ונודע כי כשח&quot;ו פוגמים למטה באיזו מדה וספירה עליונה, הנה הם גורמים הקליפה שיתאחזו ויקחו שפע מן המקור ההוא שנפגם -- ולכן ירדו ישראל למצרים שהם סוד הקליפה היושבת באחוריים של דעת העליון (&lt;small&gt;וכמו שנתבאר אצלנו בענין '''מצרים''' שהוא מצר העליון שהוא הגרון, ופרעה הוא העורף הקשה שבאחורי הדעת&lt;/small&gt;). והיו אותם הקליפות נאחזים ויונקים כל שפע הנמשך מן הדעת דז&quot;א. ולכן ישראל שבאותו הדור שהם מן הדעת אלא שהיו בסוד הפגם שהיו בחי' הנצוצות קרי - לכן נשתעבדו לפרעה ולמצרים היונקים כל שפע הדעת, יען כי הם גרמו לכל זה. 

וכל ענין הגלות הזה של מצרים היה לצרף ולתקן בחי' ניצוצות הקדושות ההם בסוד &quot;ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים&quot;. והבן זה. כי נדמה מצרים אל הכור אשר בתוכו ניתך הזהב ונפרד מן הסיגים ונתקן. והנה נודע כי בהיות למעלה אחיזת החיצו' באיזו ספירה ח&quot;ו מחמת מעשה התחתונים הרעים -- הנה מסתלק השפע מן המקום ההוא כדי שלא יצא שפע רב משם אל החיצונים (&lt;small&gt;וכמו שהודעתיך בענין אצילות ז&quot;א בתחילת אצילותו בבחינת ו&quot;ק בלבד, ולא כלול מי' ספירות שבו&lt;/small&gt;). ונמצא כי בהתאחז פרעה ומצרים בדעת העליון בדור ההוא -- חזר ז&quot;א לקדמותו כבזמן היותו בעיבור ראשון גו אימא עילאה בסוד ג' כלילן בג' כנודע אצלנו.

והנה ז&quot;א אחר שנולד ויצא מבטן אימא עילאה יש לו זמן קטנות וזמן גדלות ומוכרח הוא שבכל זמן מאלו הג' יהיו לו בחינת מוחין. גם נודע שאי-אפשר לו לקבל המוחין אם לא עד שיתלבשו תחילה תוך נה&quot;י דאימא ואחר כך יתלבשו בתוכו. אלא שבזמן העיבור הראשון או בזמן הקטנות אין לו אלא נה&quot;י דאימא, בבחינת חיצוניותם בלבד כמבואר אצלנו במקומו.

ונמצא כי זמן גלות מצרים אשר חזר ז&quot;א ליכנס בסוד עיבור תוך אימא עילאה היה שם אז בבחינת ג' כלילן בג' כדי שלא יתאחזו הקליפות בו ויינקו שפע ממנו. הנה גם אז היו לו בחינת מוחין מלובשין תוך חיצוניות נה&quot;י דאימא. ואז כל ג' מוחין שלו ובפרט מוח הדעת שבו החסדים והגבורות אשר שם תלוי פגם הדור ההוא כולם היו מסתלקים אז ממנו ולא היו מאירים בתוכו רק חיצוניות הלבושים והכלים של נה&quot;י דאימא בלבד. 

והנה נודע כי החסדים שבדעת הם ה' וכן הגבורות שבדעת הם ה'. והנה מוכרח הוא שכלי היסוד דאימא - כיון שהוא מלביש בתוכם את עשרת החסדים והגבורות - ודאי שבלבוש הזה עצמו הנקרא יסוד של אימא יהיו בו בחינת עשר בחינות. ולפי שאימא נקראת אהי&quot;ה כנודע ובפרט בזמן היות ז&quot;א בתוכו בסוד העיבור אשר על שם כן נקראת אימא בשם אהי&quot;ה כמ&quot;ש בספר הזוהר בפרשת אחרי מות: 'אנא עתיד לאולדא ולאתגליא', ולכן אלו הי' בחינות אשר ביסוד דאימא יהיו עשרה שמות של אהי&quot;ה והם נעשים מלבושים אל עשרה חסדים וגבורות של הדעת בזמן הגדלות.אבל עתה שהוא בזמן העיבור הראשון, אין מאירין בדעת דז&quot;א רק עשרה לבושין האלו שהם עשר שמות אהי&quot;ה הכלולים ביסוד דאימא. 

גם צריך שתדע כי לעולם כל מה שהוא למעלה בבחינת אחוריים ברדתם למטה נעשים שם בחינת פנים. ונמצא כי בחינת הפנים והפנימיות הם שמות אהי&quot;ה כסדרן. אבל בחינת חיצוניותם, שהם בחי' האחורים, הם הריבוע של שם אהיה כזה א אה אהי אהיה העולה מ&quot;ד. ונמצא כי העשר שמות דאהיה שביסוד דאי' המתלבשי' בדעת דז&quot;א הם בסוד האחורי' שלהם אשר בהתלבש' בז&quot;א נעשים שם בבחי' פנים והם עשר פעמים דם ואלו הם סוד עשר דמים שבאשה ה' דם טוהר וה' דם טמא כנז' בתלמוד במסכת נדה ובס' הזוהר בר&quot;מ פ' תזריע. והענין הוא כי אלו הה' חסדים והה' גבורות שבדעת ז&quot;א הנה הה' חסדים עם ה' לבושים שלהם יורדין ביסוד דז&quot;א והה&quot;ג עם חמשה לבושים שלהם יורדין ביסוד הנקבה. ואח&quot;כ בעת הזווג נותן הז&quot;א מן היסוד שבו אל היסוד דנוק' גם את הה' חסדים עם ה' לבושיהם ונמצאו ביסוד הנקבה כל עשרה הלבושים שהם י&quot;פ ד&quot;ם כנ&quot;ל ואח&quot;כ מן החסדים ומן הגבורות עצמן נוצר מהם הולד בבטן הנקבה אבל הי' לבושים שהם י' דמים הנה מתבררים בבטנה וחציים שהם ה' דמים ה' לבושי החסד נק' דם טוהר. כי בערך היותם אחוריים נקרא דם לסבה הנז' ובבחי' היותם לבושי החסדים נקרא טוהר ואמנם לפעמים מתבררים לגמרי ומתהפכי' לחלב להניק בהם את הולד הנולד כנודע ואז הוא בחי' בירורם וזיכוכם אבל יש בהם קצת פסולת הנעשה דם טוהר אמנם ה' לבושי הגבו' הם מתבררים והפסולת היוצא מהם אחר שמתבררים נעשה קליפה גמורה הנק' דם טמא ונמצא כי הם עצמם הלבושים בין של החסדים בין של הגבורות הם מתבררים ועצמותם הוא קדושה אבל הנשאר מהם בבחי' פסולת אחר התבררם נחלק לב' חלקים כי פסולת לבושי החסד נעשה דם טוהר שהוא בחי' דין קשה וקדוש ולפעמים נעשה חלב כנז' ופסולת לבושי הגבו' הם קלי' גמורות דם טמא:

ונבאר ענין זה יותר בביאור כי נודע שהויה דמ&quot;ה דאלפין היא בז&quot;א ובהויה זו יש ג' אלפין וכ&quot;א מהם מורה על שם אהיה בהיותו בסוד ריבוע ואחוריים שעולה בג' ד&quot;ם כנז' והוא בחי' אי' עילאה המתפשט תוך ז&quot;א והיא נקרא אהי&quot;ה כנודע. ולהיות כי מינה דינין מתערין לכן היא נעשית בבחי' ד&quot;ם כנז' וזה סדר התפשטות והתחלקות שם הויה דמ&quot;ה דאלפין בז&quot;א כי אות יוד היא בראשו דז&quot;א וה&quot;א הא' בגרון דז&quot;א אשר שם מתלבש היסוד דאי' אשר בתוכו מוח הדעת הכלול מה' חסדים וה&quot;ג ובחי' היסוד הזה דאי' אשר בגרון דז&quot;א הוא בחי' א' של מילוי ה' ראשונה כי ה' עצמה היא בגרון וא' שבמילויה הוא היסוד דאי' שבתוך הגרון ולכן זו הא' היא שם אהיה בריבוע העולה דם וזה נקרא דם חיות המחיה את ז&quot;א בסוד הדעת שבתוכו אשר בו כתיב ובדעת חדרים ימלאו. ונודע כי הדם שבגרון נקרא דם חיות וזה פשוט ואות וא&quot;ו הוא למטה כאשר מתפשט הדעת ויורד למטה בשליש עליון דת&quot;ת דז&quot;א עד מקום החזה שבו ואז מתגלה הדעת בהתפשטיות ה' חסדים וה&quot;ג. והנה אות אלף שבמילוי אות וא&quot;ו הנתונה בין ב' הווין הוא שם אהיה ג&quot;כ בריבועו העולה ג&quot;כ ד&quot;ם והם בחי' לבושי החסד והגבורות המתפשטים שם. והנה או' א' זו היא בגי' ד&quot;ם ואם תסיר אות א' זו מן ההוי&quot;ה דמ&quot;ה תשאר ההויה כחשבון ד&quot;ם ג&quot;כ ונמצא כי כל ההוי&quot;ה זולת א' זו היא בגי' ד&quot;ם וא' זו הרומזת לשם אהי&quot;ה בריבועו גם הוא בגי' ד&quot;ם א&quot;כ הוא דם בתוך דם ובהתחברות דם אהיה בדם שארית שם ההוי&quot;ה דאלפין יהיה הכל מ&quot;ה כמנין אדם וז&quot;ס שופך דם האדם באדם כמבואר במ&quot;א. והנה בהתגלות החסד והגבו' למטה מן החזה אז יש קצת אחיזה אל החיצונים בהם כמבואר אצלינו בדרוש הדעת טו&quot;ר וז&quot;ס פסוק ויוסיף דעת יוסיף מכאוב כי בהיות הדעת נעלם ומכוסה תוך היסוד דאי' שהוא עד החזה אז אין הקלי' נאחזי' בו ובהתגלותו למטה מן החזה אשר אז ודאי הארתו נתוספת שם בהיותו בגלוי אז יוסיף מכאוב שהם הקלי' הנאחזים שם ואין מכאוב גדול ממכאוב זה. ואז בהיות החסדי' והגבו' שם למטה מהחזה מתחלקים לב' בחי' ה' דם טוהר וה' דם טמא וכ&quot;ז בהיותם שם תוך ז&quot;א ואח&quot;כ כאשר אלו החסדי' והגבורו' ניתנים אל רחל נוקבא דז&quot;א הנקרא' ה' האחרו' של הויה דמ&quot;ה דאלפין בסו' הזווג אז אותה הא' שבמילוי אות ה&quot;א הזאת האחרו' היא רומזת אל שם אהי&quot;ה בריבועו העולה ד&quot;ם הניתן ברחל ואז נעשין בה ה' דמי טוהר וה' דמי טומאה:

ונחזור [עיין תו&quot;ח ד' נ&quot;ט ריש ע&quot;א] לענין א' כי ענין גלות מצרים גרם שישראל העליון שהוא ז&quot;א יחזור להתעלם בסוד העיבור תוך אי' עילאה בבחי' ג' כלילן בג' ושם הם מקום שליטת מצרים ופרעה קלי' העליונים שבמצר העליון כנודע אצלינו ואז לא היו מאירים בדעת דז&quot;א רק עשרה הלבושים שהם עשרה אהי&quot;ה בריבוע שהם י&quot;פ דם שהם בגי' כמנין רד&quot;ו ולכן היו מספר שני גלות מצרים רד&quot;ו שנה בסוד רדו שמה כמשרז&quot;ל וטעם הדבר הוא כי הנה עשר שמות של אהי&quot;ה במילוי מילויים יש בכל מילוי מהם בסוד מילוי המילוי ז&quot;ך אותיות כנודע והנה עשר פעמים ז&quot;ך הם בגי' ער ואלו הניצוצות של קרי ד{{קיצור|אדה&quot;ר|אדם הראשון}} עשאום רע בסוד ויהי ער רע ולכן שנות מספר גלות מצרים הם תלויים בשם אהיה אשר עשרה אחוריים שלו הם כמספר רד&quot;ו שנה כנז':

אמנם מרע&quot;ה במראה הסנה שהוא בענין גלות מצרים היה חושב כי כיון שישראל שבאותו הדור גרמו אל הסתלקות הדעת העליון שהם עשר הויות של הה&quot;ח וה&quot;ג א&quot;כ המשך שני גלותם יהיה כמספר הי' הויות אשר נסתלקו בעונם שהם בגי' ר&quot;ס וזמ&quot;ש וירא ה' כי ס&quot;ר לראות ר&quot;ל שכפי ראות שכלו של משה היה העון תלוי בי' הויות שחשבונם ס&quot;ר ולכן כפי מספרם יהיו בגלו' וכפ&quot;ז לא הגיע עדיין זמן הגאולה אז א&quot;ל השי&quot;ת כי אין קץ גלותם תלוי בהויות הדעת שנסתלקו אלא באחוריים דשמות אהיה שנשארו בדעת דז&quot;א אשר מהם יונקים החיצו' בגלות הזה וכפי מספר מקום יניקתם כך המשך מספר שני ממשלתם והם רדו שנה כנז' {{קיצור|וזמש&quot;ה|וזה מה שאמר הכתוב}} ויאמר כה תאמר לבנ&quot;י אהיה שלחני אליכם להורות כי אחוריים של אהיה הם המתגלי' עתה ומהם אחיזת ממשל' החיצו' שהם רד&quot;ו שנה וא&quot;כ כבר הגיע זמן גאולתם. והנה פרעה הרשע מכשף גדול היה אין כמוהו כמשז&quot;ל וידע בחכמתו הסתלקות ז&quot;א הקדוש וחזרתו ליכנס בסוד העיבור תוך אי' עילאה וראה כי אין ז&quot;א הנק' שם הויה משגיח ושליט אז בעולם ולכן בבא משה אליו כפר בעיקר ואמר לא ידעתי את ה' כי ראה כי יניקת קליפה העליונה השולטת עליו על פרעה לא היתה יונקת משם וזהו לא ידעתי את ה' הוא ז&quot;א הנק' הויה כנודע גם אמר מי ה' אשר אשמע בקולו ר&quot;ל הנה ז&quot;א הנק' ידוד אשר אתה בא בשליחו' אלי היכן הוא כדי שאשמע בקולו והלא סילק השגחתו ונכנס בסוד העיבור ועד&quot;ז ביארו בס&quot;ה בפ' ויחזק ה' את לב פרעה כי כשהיה שומע שם ה' מפי משה זה. היה גורם לו לחזק את לבו כי ידע בחכמתו שלא היה אז מתגלה והיה נעלם בסוד העיבור. האמנם בשם אלקים היה מודה כי הרי יוסף א&quot;ל אלקי&quot;ם יענה את שלום פרעה והוא השיב ואמר אחרי הודיע אלקים אותך כו' ונמצא שהיה כופר בשם הויה ומודה בשם אלקים. והענין הוא זה כי הנה בהיות זמן גדלות דז&quot;א יש לו מוחין דשם ההויה ובהיותו בזמן הקטנות או בזמן העיבור יש לו מוחין דאלקים כמבו' אצלנו והנה עתה שהיה ז&quot;א בסוד העיבור היה לו מוחין דאלקים ולא דהויה ולכן היה כופר בהויה ומודה באלקים. גם הענין הוא כי הנה נודע ששליטת החיצו' אינם ח&quot;ו בשם ההויה אלא בשם אלקי' ולכן עתה אשר ז&quot;א היה בסוד העיבור היה בבחי' מוחין דאלקי' והיה יכולת אז בחיצו' לינק ולהתאחז שם. והטעם הוא כי שם זה דאלקים מתפשט מדרגו' רבות עד שבסוף מדריגה האחרונה מן השמרים של יין אשר בו יוצא מסופם בחינ' הקלי' הנק' אלהים אחרים כנז' בסבא דמשפטים בדצ&quot;ו ע&quot;א ע&quot;פ מלך אלקים על גויים כו' והענין הוא כמבואר אצלנו כי ג' מוחין יש בזמן הקטנות והעיבור והם סוד ג' שמות אלקים ומשם נאחזים קלי' מצרים ופרעה שהוא נאחז בבחי' העורף שבאחורי הדעת וג' שרי פרעה הם שר המשקים ושר האופים ושר הטבחים שהם מסוד שלשה אלקים הנז' כמבואר אצלנו בדרוש בפ&quot;ע וע&quot;ש היטב. ויניקתם הוא משם מג' אלקים שבשלש המוחין אלו דעיבור וזהו סבת היותם נקרא אלהים אחרים כי אחרי' הוא בגי' כמנין גרון שהם בגימ' שלשה שמות אלקים הנז' המתפשטים בגרון וע&quot;י התפשטות' אל מדריגות רבות יוצא מהם השמרים בסיום התפשטותם ונעשי' אחרים כמנין גרון ששם ראשית יניקתם ששם הוא מצר העליון אשר שם אחיזת מצרים כמבואר אצלנו:

ואמנם שיעור התפשטות שם אלקים הוא עד שיעור ק&quot;ך צירופים שיש בו כנודע כי כל תיבת בת חמש אותיו' בונה ק&quot;ך בתים ואלו הק&quot;ך צירופים הם בבחינ' מדריגת הקדושה והם מתחי' מז&quot;א דבריאה ע&quot;ס העשיה כמבואר אצלנו באד&quot;ר דקכ&quot;ח דיתיב על כורסיא דשביבין כו' ומשם ולמטה הם הקליפה הנקרא אלהים אחרים וכל יניקת הקליפה היא מן ק&quot;ך צירופים האלו אעפ&quot;י שהם קדושה גמורה בסוד יין העליון אשר השמרים שהם הקליפה נאחזים בו והנה יניקת ארץ מצרים ופרעה אינה מכל ק&quot;ך צירופי שם אלקים רק מן מ&quot;ח צירו' האחרונים שבו התלויי' בב' אותיות י&quot;ם מן אלקים כנודע כי כ&quot;ד צירופים מתחי' באות א' וכ&quot;ד באות ל' וכ&quot;ד באות ה' וכ&quot;ד באות י' וכ&quot;ד באות מ' ומספר כולם הם ק&quot;ך צירופים וז&quot;ס מי ה' אשר אשמע בקולו כי בכח יניקתו מן מ&quot;ח צירופים האחרונים שכנגד שני אותיות מ&quot;י של אלקים היה כופר בשם ההויה לפי שאם מוחין דהויה דגדלות היו מתגלים היתה יניקתו מן אותיות מ&quot;י של אלקים דעיבור מתבטלת כנודע ובראותו שהיה לו אז יניק' ואחיז' שם באותיות מ&quot;י של אלקים היתה הוראתו כי לא נגלית ההויה ולכן היה כופר בשם ההויה. ואמנם השם יתברך כדי להכניעו הכה אותו עשר מכות מן ג' אותיות אלה משם אלקים אשר הוא לא היה נאחז ויונק מהם וזמ&quot;ש למען שתי אותותי אלה בקרבו ר&quot;ל כי שלש אותיות אלה דאלקים אשר לא היה לפרעה אחיז' ויניקה בהם היה רוצה להכותו ע&quot;י ולחברם עם ב' אותיות מ&quot;י אשר בקרבו של פרעה שהוא יונק מהם ועל ידי התחברות' יושלם שם אלקים שהוא כח הדין ואז יכהו ע&quot;י. ואל תתמה אם מצרים ראש הממלכו' כי ראש ארבע נהרות גן עדן הוא פישון וא&quot;כ איך יונק מב' אותיות אחרו' של אלקים. בעבור כי הנה אותיות מ&quot;י מעולו' מאותיו' אלה וכנז' בסבא דמשפטים ע&quot;פ מי אלה כעב תעופינה מ&quot;י הוא למעל' מאלה כמבואר סודו אצלינו ובאולי כי כנגד ב' אותיו' אלו דמ&quot;י הם סוד נ' ימים שבין פסח לעצר' והם סוד נ' ש&quot;ב דגדלו' כנגד הנ' דקטנות ואלו הם אותיו' מ&quot;י כמבו' אצלינו. והנה להיות כי הנה הצירופים שהתחלתם בב' אותיו' מ&quot;י הם כ&quot;ד צירופים מתחי' באות י' וכ&quot;ד צירו' מתחי' באות מ' ושניהם הם מ&quot;ח צירו' לכן נקרא ארץ מצרים ע&quot;ש ארץ חם וכמש&quot;ה נפלאו' בארץ חם על היותם יונקים ממ&quot;ח צירופים הנז' גם ז&quot;ס חם בן נח אבי מצרים כמש&quot;ה בני חם כוש ומצרים כו'. והנה פרעה הרשע היה חושב כי כיון שז&quot;א הנק' ברא בוכרא חזר להתעלם תוך אי' בסוד העיבו' שח&quot;ו לא יחזור לקדמותו להתגלות ולצאת לחוץ מבטן אי' עילאה ועי&quot;כ גם בנ&quot;י התחתו' הנקר' ישראל על שמו של ז&quot;א הנקרא ישראל גם הם ישארו בגלות תוך מצרים כיון שישראל העליון השולט עליהם נתבטל ח&quot;ו מציאותו לכן שלח לו השי&quot;ת ע&quot;י משה כה אמר ה' בני בכורי ישראל לרמוז אל הבן בכור העליון הנק' ישראל כי קיומו קיים ולא נתבטל ח&quot;ו והודיעו כי לפי שכפר במציאותו לכן יהיה נענש מדה כנגד מדה במכת בכורו' לפי שכפר בבן הבכור העליון יתברך {{קיצור|וזמש&quot;ה|וזה מה שאמר הכתוב}} ואם מאן אתה לשלח כו' הנה אנכי הורג בנך בכורך כו' {{קיצור|וזמש&quot;ה|וזה מה שאמר הכתוב}} והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר כי הבן הבכור הנמשך מן הבן הקדוש הבכור העליון הוא אשר ישאלך שאלה זו יען אליו נוגע זו השאלה כי בו היה רוצה פרעה לכפור בו ולעכב את ישראל בגלות תחת רשותו:

ונחזור לענין ראשון: כי גלות מצרים סובב על ב' קוטבים. הראשון, הוא ענין ישראל העליון ז&quot;א שחזר ליכנס בסוד העיבור בבחי' ג' כלילן גו ג. והוא עצמו ענין גלות ישראל התחתון תוך מצרים. והשני, הוא כי מחמת עלייתו למעלה כנזכר, נסתלק ממנו בחינת התפשטות הה' חסדים המתפשטים בו&quot;ק כנודע, ונתעלו למעלה בשרשם - במוח הדעת שבו, במקום הגרון שבו, ששם הוא סיום היסוד דאימא שבתוך ז&quot;א כנודע, ושם בגרון הוא אחיזת קליפת מצרים, שהוא מקום צר כמבואר אצלנו. ולא היה אז מאיר מוח הדעת בגופא דז&quot;א אלא בבחינת האחוריים של הלבושים של יסוד דאימא שהם י' דמים הנ&quot;ל.

ושני עניינים אלו הם אחוזים יחד. כי טעם התחתון גורם אל העליון, כי לכך הוצרך לחזור לבחינת ג' כלילן בג'. וזמ&quot;ש ביחזקאל ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו', רוצה לומר, כי סיבת היותך מתבוססת בעבודות קשות בחומר ובלבנים, הוא בסיבת דמיך, ר&quot;ל כי בסיבת אלו הי' דמים שהם המאירים ומתפשטים בז&quot;א לכן יש התגברות ויניקה אל החיצונים בהם, ולכן נתגברו לשעבד את ישראל באלו העבודות הקשות. 

ולתקן ענין זה, לכן 'ואומר לך בדמיך חיי', רצונו לומר, כי תמורת אלו הדמים אשר בסיבתם נשתעבדת - ימשכו לך חיים העליונים שהוא ענין לידת ז&quot;א והתגדלותו, ואז יכנסו בו מוחין דגדלות הנקראים חיים שהם סוד אהי&quot;ה יהו&quot;ה אהי&quot;ה כמבואר אצלנו; ע&quot;י חיים אלו תצאו מן הגלות. ולפי ששני בחינות דמים הם דם טוהר ודם טמא, לכן כפל ואמר שני פעמים בדמיך חיי בדמיך חיי, וגם נרמז במלת בדמיך כאלו אמר ב' דמיך. 

ודע כי אלו עצמם הם סוד משז&quot;ל שהם ב' דמים דם פסח ודם מילה; והענין הוא כי דם מילה הם דם טוהר כי הם מן החסד המתגלים בפומא דאמה יסוד דדכורא; ודם פסח הוא כנגד הגבורות שהם בנוקבא כנודע כי סוד הפסח הוא בנוקבא כנזכר בספר הזוהר. ולסיבה זו תיקנו המסדרים ההגדה פסוק זה באמצע סדר הגדה ליל פסח.

ונמצא כי ענין גאולת גלות מצרים היה על ידי נס גדול מאד, וזהו ענין גדולת נס יציאת מצרים: כי הנה עם מצרים ופרעה היו כ&quot;כ אחוזים ומשורשים לינק מן הדעת העליון דז&quot;א, עד שגרם לחזור ז&quot;א בסוד העבור בסוד ג' כלילן בג' שהיא בחינת בתכלית המיעוט והגירעון שאין למטה ממנה, והוצרך המאציל העליון לחזור להוליד את ז&quot;א ולהגדילו בתכלית האחרון של ההגדלה - כדי שיתבטל יניקת החיצונים משם מחמת תוקף האור הגדול ההוא, ועל ידי כן יצאו מן הגלות:</text>
      <sha1>qikm27uw6ylnruevmhcg9jd2r63m5tr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240840</id>
    <revision>
      <id>3088620</id>
      <parentid>3002066</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ב]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב]]</comment>
      <origin>3002066</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12854" sha1="j18qismc9ud10j76tlsbkz0en2gq7pw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש א|דרוש ב|דרוש ג|}}

== דרוש פסח ב ==
בענין תוקף הגדלת ז&quot;א ביציאת מצרים ובתחילה נקדים הקדמה א' בענין סדר הגדלת ז&quot;א. דע כי כשנולד ז&quot;א אז הוא זמן קטנותו עד היותו גדול בן י&quot;ג שנים ובזמן הקטנות הזה ודאי שיש לו ג&quot;כ מוחין דקטנות כנ&quot;ל והמוחין האלו דזמן הקטנות הם בחי' הלבושים והכלי' של נה&quot;י דאי' ובתוכם מתלבשים גם הלבושים של נה&quot;י דאבא וכל אלו נכנסין תוך ז&quot;א בסוד מוחין דקטנות עד היותו גדול מבן י&quot;ג שנים ומעלה. ואמנם בחי' הלבושים הנז' דנה&quot;י דאימא בזמן הקטנות הם שמות של אלקים כי הנה הבינה נקר' אלקים כנודע ובפרט בבחי' האחוריים של נה&quot;י דאי' שהם הלבוש' היותר חיצונים של נה&quot;י דאי' והם בחי' המוחין דקטנות ולפי שנה&quot;י דאבא באים מלובשים תוך נה&quot;י דאימא ואינם מתגלים בז&quot;א אלא ע&quot;י הבינ' לכן גם הלבושים דנה&quot;י דאבא הם נקרא מוחין דאלקים ע&quot;ש אימא והבן זה. 
ואמנם בגדלות דז&quot;א אז הלבושים דנה&quot;י דאימ' הם יותר פנימיים והם בבחי' שמות של אהי&quot;ה כנ&quot;ל כי במוח הדעת בלבד שהוא היסוד דאימא יש עשרה דמים והם עשר שמות אהיה בסוד האחוריים שלהם ועד&quot;ז גם הנצח וההוד יהיו בבחינת אהי&quot;ה. ונמצא כי מש&quot;ל שבגלות מצרים היו מתגלים עשרה דמים אלו הנה הם בחי' הלבושים שבזמן הגדלות כי בזמן הקטנות הם לבושי' הנק' אלקים כי בבינה יש שם אהי&quot;ה ושם אלקים כנודע. ואח&quot;כ בא זמן גדלות ז&quot;א והוא בן י&quot;ג שנים ונכנסים בו ממש בחינת מוחין פנימיים דהויות תוך הלבושים דנה&quot;י דאימא מבחינת שמות אהיה כנ&quot;ל וכעד&quot;ז מוחין פנימיים דהויות תוך לבושים דנה&quot;י דאבא ואלו הם בחי' צל&quot;ם והם אות צ' דצלם כמבו' אצלנו. אח&quot;כ בז' שנים האחרים נכנסים ז' מקיפים דמוחין דגדלות והם ב' אותיות ל&quot;מ דצלם שחשבונם ז' ואז ז&quot;א הוא בן ך' שנה גמורי' ויכול לישא וליתן בנכסי אביו אפילו בקרקעות והנה ב' בחי' אלו דמוחין פנימיים ומקיפים אינם רק בחי' א' ושניכם נקרא זמן גדלות א'. 
והנה הענין הוא במה שנודע ענין אימא עילאה הנחלקת לב' בחינות, בינה ותבונה. כי מן החזה ולמטה נקרא פרק תבונה ומהחזה ולמעלה נקרא בינה. והנה התבונה היא פרק בפני עצמו והבינה היא פרק בפני עצמה, ושניהם ביחד הם פרק אחד שלם כנזכר, ונקרא פרק אחד דאימא עילאה.
ואלו הנה&quot;י דמוחין פנימיים ומקיפים דאי' שלוקח ז&quot;א בגדלותו בהיותו בן י&quot;ג עד היותו בן עשרים שנה, הוא בבחינת כל פרק התבונה, כי בתחילה עולה ז&quot;א ולוקח נה&quot;י דאי' עם המוחין פנימיים שבתוכה, ונעשים בו מוחין פנימיים בהיותו בן י&quot;ג שנה. ואח&quot;כ בז' שנים אחרים לוקח המחצית תחתון של ת&quot;ת דאימ' עם המוחין שבו ונעשים בו מוחין מקיפים. וכפ&quot;ז נמצא כי ל&quot;מ דצל&quot;ם הם שיעור ב' שלישים תחתו' דת&quot;ת דאימ' ואז נשלם לך' שנה ונמצא כי כבר לקח כל פר' התבונה כולו אבל איננו רק מחצית פר' אי' עילאה בלבד כנז' ונודע כי כמו שאי' עילאה נחלקת לב' פרצו' בינה ותבונה כן אבא עילאה נחלק עד&quot;ז ממש לב' פר' חכמה ויש&quot;ס:

והנה כמו שלקח ז&quot;א מבן י&quot;ג עד בן עשרים מוחין דאימא הפנימיים ומקיפים בפר' התבו' אשר כולו איננו רק מחצי' פר' דאי' כמו כן לקח ג&quot;כ מוחין דאבא פנימיים ומקיפין בפר' יש&quot;ס אשר כולו איננו רק מחצית פר' דאבא ונמצא כי בקטנותו דז&quot;א לקח מוחין פנימיים ומקיפים מצד חיצוניות יש&quot;ס ותבונה ובגדלותו לקח מוחין פנימיים ומקיפים מצד פנימיות יש&quot;ס ותבונה. ואח&quot;כ חוזר ז&quot;א לבחי' קטנות וגדלות אחרים יותר עליוני' והוא בבחי' פר' חו&quot;ב שהם חצאין העליונים של פר' או&quot;א מהחז' שלהם ולמעלה ולכן הקטנות והגדלות הא' אנו מכנים אותם וקורי' אותם נה&quot;י דאו&quot;א והקטנות והגדלות הב' אנו מכנים וקורים אותם בחי' חג&quot;ת דאו&quot;א לפי שהחו&quot;ב הם מן החזה דאו&quot;א ולמעלה אשר שם הוא בחי' חג&quot;ת שלהם ונמצא כי אחר עשרים שנה חוזר ז&quot;א לעלות עלייה אחרת ולוקח חיצו' או&quot;א חו&quot;ב בסוד מוחין פנימיים ומקיפים ואז נקרא קטנות ב' דז&quot;א. ואח&quot;כ חוזר לעלות עוד ולוקח פנימיות חו&quot;ב בסוד מוחין פנימיים ומקיפים ואז נקרא גדלות ב' דז&quot;א והרי הם ב' מיני קטנות וב' מיני גדלו' ביש&quot;ס ותבונה ובחו&quot;ב וכולם אינם רק ב' פר' דאו&quot;א ואז ז&quot;א הנקרא בן בכור יורש מקום אביו ואמו עליונים ונקרא זקן ממש ואינו בחור לפי שעלה למדריגה חו&quot;ב העליונים הנקרא זקנים. ואח&quot;כ חוזר עוד הז&quot;א לעלות בא&quot;א בדיקנא עילאה דילי' כנז' אצלנו בסוד תפלת מנחת שבת ואין זה מקום הרחב' ביאור אופן עלייה זו ומשם והלאה אין עוד עליה אחרת אל ז&quot;א כי שם הוא תכלית עלייתו. וכל בחי' עליות ז&quot;א מן קטנותו הא' שבכולם ע&quot;ס תכלית גדלות האחרון ועלייתו העליונה נרמז בפרקי אבות במשנת הוא היה אומר בן ה' שנים למקרא כו' בן מאה כאלו מת ועבר מן העולם וכל אותם המדריגו' הם בחי' עליות ז&quot;א ממדריג' א' עד מדריגה אחרונה ואין אנו עתה בפרטו' ביאור המדריגו' ע&quot;ד סדר משנה זו אבל כלל העולה בדרך קצרה הוא כי אחר שנולד ז&quot;א יש לו קטנות א' והוא לקיחתו הלבושים והכלים בלבד שהם חיצו' דיש&quot;ס ותבונה ונעשים לו מוחין פנימיים ומקי' ואלו המוחין אנו מכנים אותם וקורים אותם בשם נה&quot;י דאבא ונה&quot;י דאימא. ואח&quot;כ יש לו גדלו' א' והוא לקיחתו המוחין פנימי' שבתוך הנה&quot;י דאו&quot;א שהם פנימיות יש&quot;ס ותבונה ואח&quot;כ חוזר לוקח הלבושים והחיצו' של חו&quot;ב עילאין ונעשים לו מוחין פנימיים ומקי' דקטנות ב' ואלו המוחין אנו מכנים וקורים בשם חג&quot;ת דאו&quot;א ואח&quot;כ לוקח גדלו' ב' והם פני' המו' שבתוך חו&quot;ב ואנו מכנים וקורים אותם בשם חג&quot;ת דאו&quot;א בבחי' פנימיו' ואח&quot;כ עולה בדיקנא דא&quot;א כנ&quot;ל. ונלע&quot;ד חיים כי המוחין פנימיים דקטנות א' הם חיצו' יש&quot;ס ותבונה מן החזה שלהם ולמטה הנקרא נה&quot;י צ' דצלם והמקי' שלהם דקטנות הם חיצו' דישסו&quot;ת מן החזה שלה' ולמעלה ב' מקיפי' שהם בחי' חג&quot;ת וחב&quot;ד שלהם והם ל&quot;מ דצל&quot;ם. ואח&quot;כ גדלות א' הוא פנימיות המוחין דנה&quot;י דישסו&quot;ת מן החזה שלהם ולמטה ב' המקי' שלהם הוא פנימיות ישסו&quot;ת מן החזה שלהם ולמעלה חג&quot;ת וחב&quot;ד וכעד&quot;ז הוא פעם ב' קטנות וגדלות הב' בפר' חו&quot;ב עילאין וזכור זה היטב:

והנה הקטנות הא' התחתו' שהוא מנה&quot;י דאי' שהוא בחינת התבונה כנז' לכן הוא נקרא בשם אלקים כי שם זה מורה על בחי' הדין האמנם הלבוש דנצח הוא אלקים במילוי יודין כי קו הימין סודו יודין כי הוא קו החכמה הנקרא יוד. ולבוש ההוד הוא אלקים דמילוי ההין כי קו שמאל הוא קו הבינה הנקרא ה' ולבוש היסוד הוא אלקים דמילוי אלפין כי קו האמצעי הוא קו הדעת הנקרא אלף וסימנם יה&quot;א יודין ההין אלפין. והקטנות השני העליון שהוא מן חג&quot;ת דאי' שהוא בחי' בינה אין הדינים מתגלי' שם כמו בתבו' ולכן הוא נקרא בשם אכדט&quot;ם שהוא חילו' אלקים באבג&quot;ד כנודע והוא מתחלף באותיו' שלפניו. ואמנם אות אלף אין אות לפניה ולכן אינה יכולה להתחלף אבל אות למד מתחלפ' באות כ' שלפניה ואות ה' באות ד' שלפניה ואות יוד באות ט' שלפני' ואות מם סתומ' באות מ' פתוח' שלפניה האמנם לפי שעתה היא בסוף התיב' אי אפשר להשאר פתוחה ולכן נכתבת סתומה. והנה שם הזה הוא יותר רחמים ופנימי משם אלקים כי הרי הוא בחי' האותיו' הקודמות לאותיו' אלקים ואלו היה מתחלף באותיות המאוחרו' לשם אלקים והוא שם במוכ&quot;ן ודאי שהוא יותר דין ויותר חיצון משם אלקים וב' תמורות אלו נזכרו בס&quot;ה בפרשת פקודי. עוד סיבה ב' כי כיון ששם אלקים הוא דין א&quot;כ תמורתו יהיה רחמים יותר ממנו משא&quot;כ בשם ההויה שהוא רחמים כי בהתחלפו מורה על הדין שהוא תמורת הרחמים ולבחי' שם זה של אכדט&quot;ם נקרא' הבינה אלקים חיים ובכל מקום שנזכר שם אלקים חיים רומז אל שם אכדט&quot;ם כי הוא יותר רחמים ויותר פנימי ויותר עליון משם אלקים סתם. ואמנם הלבושי' דנה&quot;י דגדלו' א' או דחג&quot;ת דגדלו' ב' הם בחינת שמו' של אהיה כנ&quot;ל בתחילת הדרוש והם אהיה דיודין בנצח ודאלפין בהוד ודההין ביסוד וסימנם יא&quot;ה כמבואר בדרוש הכללים בליל הו&quot;ר אבל לא קבלתי חלוקיהם ושנוייהם מה בין נה&quot;י דגדלות א' לחג&quot;ת דגדלו' ב' כי כבר נתבאר כי בקטנות א' הנה&quot;י הם אלקי' ובקטנות ב' דחג&quot;ת הם אכדט&quot;ם ואמנם זה הוא בבחינת לבושי הגדלות אבל בבחינת המוחין הפנימיי' עצמם המתלבשים בתוכם כולם הם בחי' הויות ואין בהם שינוי וטעם הדבר הוא כמש&quot;ל כי בזמן הקטנות בין קטנות הא' ובין בקטנות הב' אין לו לז&quot;א מוחין אחרי' זולת אלו הלבושים בלבד דחיצוניות דנה&quot;י דאי' או דחג&quot;ת דאי' ואלו הלבושין עצמן לבדם הם הם המוחין דז&quot;א בקטנותו הא' או השני ולכן יש חילוק בשמות לבושין דנה&quot;י אל שמות לבושין דחג&quot;ת כי אלו אלקי' ואלו אכדט&quot;ם. אבל בגדלו' דז&quot;א בין בגדלות הא' בין בגדלות הב' אינן בחינת פנימיות עצמן דנה&quot;י דאי' או דחג&quot;ת דאי' אמנם הם טיפו' מוחין ממש הנמשכים ממוחין דאבא ואימא ממש בעת הזווג ואין ביניהם שינוי בין גדלות ראשון לב' וכולם הן בחינ' הויות אבל אה&quot;נ שגם הם באים מלובשין תוך נה&quot;י או דחג&quot;ת דאימא מבחינ' פנימיו' כנודע אבל כיון שיש מוחין עצמן בתוכם אינם נקר' אלא על שם המוחין עצמם שהם הויות ולא ע&quot;ש הלבושין ע&quot;כ לשון הקדמה שיעדנו לך לבארה:
[[קטגוריה:חג פסח]]</text>
      <sha1>j18qismc9ud10j76tlsbkz0en2gq7pw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240841</id>
    <revision>
      <id>3088622</id>
      <parentid>758944</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ג]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג]]</comment>
      <origin>758944</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10153" sha1="b3rm24nbrnwqac66um7js4l8ri0djq1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ב|דרוש ג|דרוש ד|ענין יציאת מצרים וענין פסח}}

== דרוש פסח ג ==
יבאר בו ענין יציאת מצרים וענין פסח הנה בהיות שבגלות מצרים היו החיצו' נאחזים בתכלית בקדושה עד שחזר ז&quot;א למדרגה היותר גרועה שהו' היותו בבחינת ג' כלילן בג' לכן עלה ברצון המאציל העליון להוציא את ז&quot;א בסו' לידה ממעי אמו ולהגדילו בתכלית הגדלות שאפשר להיות לו ועי&quot;כ תתבטל אחיזת החיצונים ממנו מפני רוב הארותיו של עתה ולא הספיק במה שיתגדל גדלות הראשון בלבד אשר הוא בחי' שאר ימים טובים כמבואר אצלנו לעיל בענין הי&quot;ט שאין עליית זו&quot;ן אז רק בנה&quot;י דתבו' לבד כנודע כי שם אהיה במילוי יודין הוא בבינה והויה דס&quot;ג היא בתבונ' ולכן י&quot;ט הוא בגי' ע&quot;ג כמנין הויה דס&quot;ג עם עשר אותיות הם ע&quot;ג כמנין יום טוב. אבל דע כי אין זה אלא מה שנעשה מאליו אבל אח&quot;כ ע&quot;י תפילותינו ודאי שעולים עד חו&quot;ב עילאין כמבואר שם בפ' אלה מועדי ה' מקראי קודש כו' אבל עתה בליל פסח גדל הז&quot;א אפי' גדלות הב' שהוא בבחי' חו&quot;ב עילאין ולא עוד אלא שליל פסח גדולה מליל שבת כי בליל שבת אין אל ז&quot;א זולתי גדלות הא' לבד והל' של בחי' מקיפין דצלם ואפי' המקיף דאות מ' דצלם אין לו בליל שבת כנז' במקומו אבל בליל פסח יש לו אף גדלות ב' דחו&quot;ב עילאין כנז' עוד יש בחי' מעלה אחרת בליל פסח יותר משאר י&quot;ט ושבתות והוא כי ביו&quot;ט ובשבת אין ז&quot;א עולה מדרגותיו בפעם אחד אבל עולה מדרגה אחר מדרגה ובכל תפלה ותפלה עולה מדרגה א' כנז' אצלנו בתפלת שחרית ומוסף ומנחה דשבת אבל בליל פסח בפעם אחד עולה כל המדרגות שלא ע&quot;י תפלות רבות זו אחר זו אלא בפ&quot;א עולה עד גדלות הב' כמ&quot;ש בע&quot;ה:

האמנם יש יתרון לשבת מליל פסח כי בליל פסח עולה עד חכמה ובינה עילאין לבד אבל ביום שבת במנחה עולה עד דיקנא דאריך אנפין כמבואר שם במקומו אבל בפסח אינו עולה בדיקנא דא&quot;א עד חג השבועות כמ&quot;ש להלן בה&quot;י. וכל הסיבה היא כדי שיתבטלו החיצו' מלהתאחז בו בהיותו גדל בפ&quot;א תכלית כל מדרגות ההגדלה והעליה כנז'. וענין זה נרמז בפסוק אחד שסדרוהו בעלי ההגדה דליל פסח לאמרו בתוך סדר ההגדה והוא פסוק ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים כו' והוא עם מה שביארנו כי עתה ביציאת מצרים רבה וגדל ז&quot;א בתכלית מדרגו' גדולתו בפעם א' עד שגדל עד חג&quot;ת דאו&quot;א שהם בחינת החו&quot;ב עילאין כנז' ושם בחג&quot;ת הו'א מקום הדדים והשדיים וזמ&quot;ש ותרבי ותגדלי כו' שדים נכונו כו' ואמר ואמר ותרבי כנגד גדלות א' דנה&quot;י ואמר ותגדלי כנגד גדלות ב' דחג&quot;ת. וביאר הענין הגדלות זה הב' באיזה מקום הוא ואמר ותבואי בעדי עדיים והם שלשה שמות אכדט&quot;ם שבחג&quot;ת הנז' שכל אחד מהם הוא בגי' ע&quot;ד וזהו בעדי עדיים עדי א' עדיים ב' הרי ג&quot;פ ע&quot;ד. וביאר היכן הוא מקום שלשה שמות אלו של אכדט&quot;ם ואמר שהם בחג&quot;ת אשר שם מקום הדדים והשדיים וזמ&quot;ש שדים נכונו. או איפשר לפרש ותרבי כנגד קטנות א' כי בתחלה בסוד העיבור היה בבחי' ג' כלילן בג' ועתה בקטנות ראשון שהוא זמן היניקה נגלו בו כל הו&quot;ק. ותגדלי כנגד גדלות ראשון ותבואי בעדי עדיים קטנות השני שהוא שם אכדט&quot;ם שדים נכונו כנגד חג&quot;ת גדלות שני ובזה יתבאר טעם למצות סיפור י&quot;מ בליל פסח:

גם תבין הבנת מלת פסח מה ענינה והענין הוא יובן עם הנז' כי הנה התבו' היא נה&quot;י דאי' והבינה הוא חג&quot;ת ונמצא כי ראש התבו' הוא בסיום נה&quot;י דבינה עם היות שבהיותם נכללים יחד בפר' אחד הנק' אי' נק' הבינה חג&quot;ת דאי' כנז' ונמצא כי התחלת מקום הגדלות השני דז&quot;א הניתוסף עתה בליל פסח משא&quot;כ בשאר לילי יו&quot;ט ושבתות כנז' הנה שם הוא במקום הפה של התבו' שהוא בג&quot;ר שבה וזהו לשון פסח פ&quot;ה ס&quot;ח כי שם הוא הפה של התבו' ולכן צריך להרבות בספור שבח י&quot;מ. עוד יש בענין זה פירושים אחרים בענין פסח ובענין סיפור י&quot;מ ולקמן יתבאר בע&quot;ה. ודע כי אלו המוחין הנ&quot;ל שהם עד תכלית גדלות שני דז&quot;א הנכנסים בתוכו בליל פסח הנה לסיבה זו אנו אומרים הלל גמור בליל פסח משא&quot;כ בשאר לילי יו&quot;ט והם מתקיימים בו כל הלילה וכל יום א' של פסח ולכן אומרים הלל גמור ביום א' של פסח ואח&quot;כ מסתלקים לגמרי כמתחלה ואחר כך חוזרים ליכנס בסדר המדרגות מדרגה אחר מדרגה מן היום הב' של פסח עד תשלום נ' יום של ספירת העומר שהוא חג השבועות כמ&quot;ש בע&quot;ה בענין ספי' העומר ולכן אין אומרים בשאר ימי הפסח הלל גמור אלא בדילוג. וטעם הדבר הוא כי לסבת אחיזת החיצו' בז&quot;א בתכלית תוקף אחיזתם לכן הוצרך להגדל בפ&quot;א כל המדרגות של הגדלתו כדי שיתבטלו החיצו' ואחר שנתבטל הוחזר הדבר לטבעו ליגדל בסדר הגדלתו מדרג' אחר מדרגה:

גם בזה תבין מ&quot;ש בס&quot;ה בפ' אמור כי בליל פסח הוא זיווגא עילאה מסטרא דלעילא ולא מסטרא דילן. והענין הוא כי בשאר הי&quot;ט נכנסין המוחין בסדר המדרגות בטבעם ולכן נעשה הזווג העליון ע&quot;י בתפלותינו ומעשינו אבל בליל פסח הוגדל ז&quot;א שלא כדרך טבע כי לא היה יכולת בידינו ע&quot;י תפלתינו להגדילו ברגע אחד תכלית ההגדלה ואין זה אלא ברחמי המאציל יתברך אשר הפליג חסדו ברחמיו לעשות נס הגדול ההוא שלא כדרך טבע ולא נעשה ע&quot;י אלא מאליו. ובזה תבין ענין איסור הזווג בליל פסח משא&quot;כ בשאר הי&quot;ט שהותר הזווג אלינו ואדרבה יש חיוב מצות עונה יען כי ע&quot;י התחתו' נעשה אז הזווג העליון אבל בליל פסח שאין הזווג העליון נעשה ע&quot;י נאסר לנו הזווג התחתון. ודע כי ראיתי אנשי מעשה נוהגים לעסוק בתורה כל ליל פסח עד הבוקר וכמש&quot;כ מעשה בר&quot;א ור&quot;א בן עזריא שהיו מספרים ביצ&quot;מ כל אותו הלילה כו':

גם בזה תבין מ&quot;ש בס&quot;ה בפ' אמור כי ענין ימי ספי' העומר הם בסוד ספירת ז' ימי נקיים כדי שתטהר האשה העליונ' לבעלה בחג השבועות. וקשיא טובא דכיון שהיה זווג עליון בליל פסח כמו שזכרנו בשם ס&quot;ה בפ' אמור א&quot;כ הרי יצאת מחלאת טומאה של גלות מצרים ונטהרה לבעלה ונזדווגה עמו ואיך חוזרת אחר הזווג ההוא לספור ימי נקיים. אבל הענין יובן עם הנז' כי הנה ענין הטומאה הזאת היא נמשכת מאותם ה' דמים של טומאה שקבלה בזמן גלות מצרים מבחי' לבוש הגבו' מתמצית הנשאר מסיגיה כנ&quot;ל ולכן היא צריכה להטהר מאותם הדמים הטמאים כי אז היו החיצו' נאחזים בה ג&quot;כ ובליל פסח אשר הגדיל ז&quot;א ברגע אחד כל ההגדלות ההם נפסקו הדמים ההם ונתבטלה אחיזת החיצוני' לא בז&quot;א ולא בנוק' כלל ועיקר ולכן נטהרה ולא הוצרכה למנות ז' נקיים בעבור כי נטהרה לפי שעה שלא כדרך טבע. אבל אחר עבור יום א' של פסח ונסתלקו המוחין חזרו החיצונים להתאחז בדמים אבל לא אחיזה גמורה כבתחלה כי כבר נתבטלה אחיזתם הגדול' וחזרו להתאחז בדמים ההם ואז נכנסין המוחין בהם בסדר המדרגות וכפי סדר כניסתם כך הוא סדר ביטול אחיזתם לאט לאט בהמשך ימי ספירת העומ' שהוא ענין ספירת ז' נקיים ואז נטהרה מטומאתה ונגמרה להטהר בחג השבועות ואז חוזרת להזדווג עמו כמ&quot;ש לקמן בע&quot;ה ענין זה. לפי שכפי הנז' יש קושיא גדול' שא&quot;כ איך שאר ימי הפסח נק' יו&quot;ט כיון שעדיין לא נטהרה מטומאתה עד חג השבועות וגם שבתות ור&quot;ח אשר בין פסח לעצרת. ולמטה בענין יום ז' של פסח ענין קריעת ים סוף יתבאר זה היטב בע&quot;ה:

[[קטגוריה:חג פסח]]
[[קטגוריה:ספירת העומר]]</text>
      <sha1>b3rm24nbrnwqac66um7js4l8ri0djq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240842</id>
    <revision>
      <id>3088624</id>
      <parentid>1388362</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ד]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד]]</comment>
      <origin>1388362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15031" sha1="ico7e5a3nrkrtdoamk6or180imb95yq" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ג|דרוש ד|דרוש ה|ענין חמץ ושאור}}

== דרוש פסח ד ==
; יבאר ענין החמץ והשאור מה עניינם בפסח אבל הדרוש הוא מלוקט. 

הנה כתוב בתורה כמה שנוים ושמות מחולפים כי כתיב {{צ|לא יאכל חמץ}} וכתיב {{צ|כל מחמצת לא תאכלו}} וכתיב {{צ|שאור לא ימצא בבתיכם}} וכתיב {{צ|משארותם צרורות בשמלותם כו'}}. והענין הוא זה, דע כי בז&quot;א יש ב' בחינות מוחין - אחד צלם דאימא ואחד צלם דאבא. ושניהם זה בתוך זה כנודע. אבל אני מסופק במה ששמעתי אם שמעתי שהוא בבחינת מוחין דקטנות [או] דגדלות. ויש פנים לכאן ולכאן ואין בידי להכריע. ולכן אכתוב את כל הדרוש בבחינת 'מוחין' סתם, ולא אזכיר אם הם דקטנות או דגדלות. 

והנה בחי' שם '''חמץ''' הוא במוחין דמצד אבא, ושם '''שאור''' הוא במוחין דמצד אימא. כי דינים דאימא הם יותר תקיפין על של אבא, כדמיון השאור שכחו חזק מן החמץ, כי השאור מחמיץ לאחרים ולסיבה זו יותר אחיזה אל החיצונים בשאור שהם מוחין דאימא מדאבא שהוא חמץ. 

והנה שם '''שאר''' הוא חסר ו' כנודע. 
* והנה ה'''{{גמט|ש'}}''' הוא כנגד המוח דחכמה דאימא שהוא שם אלקים דיודין העולה בגימטריה {{גמט דגש|ש'}}, 
* ואות ה{{גמט דגש|ר'}} היא כנגד המוח דבינה מצד אימא, והוא אלקים פשוט בריבועו שהוא עולה {{גמט דגש|ר'}}. ולפי שמוח הבינה הוא יותר דין ממוח החכמה - לכן הוא בסוד האחוריים דאלקים. 
* ואות {{גמט דגש|א'}} הוא מוח הדעת דמצד אימא שהוא שם אלקים במילוי אלפין, ולכן '''א'''' זו רומזת על היות מילויו באלפין, אבל לפי שמוח הזה הוא גרוע וקטן מב' המוחין האחרים -- לכן אין ניכר בו חשבון מילויו, רק הוראת מילויו שהוא באלפין כנז'. 

ונמצא כי מלת '''שאר''' היא כללות ג' מוחין דז&quot;א מצד אימא. והנה מזה נראה כי אלו המוחין הן מן הקטנות. ו'''חמץ''' הוא במוחין דמצד אבא, וכבר הודעתיך ענין עץ הדעת טו&quot;ר שהוא בחי' היסוד דאימא שבדעת דז&quot;א אשר נפסק בחזה ושם הוא מתגל' ואז יש מקום אחיזה אל החיצונים. והנה נמצא כי חמץ ושאור הם זכרים, כי הם מוחין דז&quot;א מצד אבא ומצד אימא, ובהיותם עדיין בתוכו יש קצת אחיזה אל הדינין. 

ואמנם '''מחמצת ומשארת''' הם בחינות אלו בהיותם בסוד הנקבה. והענין הוא כי הנה לאה עומדת ממש באחורי המוחין דז&quot;א ויונקת משם ונעשים בה בחי' מוחין שבה, ובחינ' הארה היוצאת ממוחין דאבא אל לאה נקר' מחמצת נוקבא, והארה היוצאת ממוחין דאימא אל לאה נק' משארת נוקב', ומלת מחמצת נגזר מן חמץ ומשארת מן שאור. והנה מחמצת הוא אותיות חמץ תם וכן משארת הוא שאר תם. וזה יובן במה שהודעתיך בפסוק ויעקב איש תם ר&quot;ל בעלה דמטרונית' לאה הנק' תם בסוד ומדת ימי מה היא, מדת ת&quot;ם ד', ור&quot;ל המוחין של חמץ המאירין בלאה הנק' ת&quot;ם נק' מחמצת והמוחין של שא&quot;ר המאירין בלאה הנקרא' ת&quot;ם נק' משארת. והרי נתבאר ענין הלאוין שבתור', קצתם בדכורא והם לא יאכל חמץ שאור לא ימצא בבתיכם, וקצתם בנוקבא כמו כל מחמצת לא תאכלו:

ונרחיב הענין בביאור יותר, הנה הודעתיך בענין כל המהלך ד' אמות בא&quot;י כו' והוא בשער ג' בשער מאמרי רז&quot;ל בד' ו', וע&quot;ש כי ד' בחי' הם וכולם נק' לאה ב' מצד מוחין דאבא, וב' מצד מוחין דאימא. גם נתבאר בדרוש הי&quot;ח נשי' שהמלך מותר בהם, וע&quot;ש ושם נתבאר כי הב' דמצד אבא הא' מהם נדבקת ביסוד דאבא שבתוך דעת ז&quot;א, והאחרת היא נדבקת ביסוד דאימא שבתוך דעת דז&quot;א. והב' דמצד אימא הא' מהם נדבקת ביסוד דאימא, והאחרת עומדת בחוץ באחורי ז&quot;א מן החזה ולמעל' עד כנגד מוח הדעת דז&quot;א, ונמצא כי הג' בחי' דלאה הם בפנים תוך ז&quot;א, ובחי' הד' היא בחוץ לז&quot;א, ולכן בזו הד' העומדת בחוץ אפשר שיתאחזו בה החיצו', ולכן נק' זאת החיצונית משארת, ר&quot;ל שאר תם, כי היא לאה הנמשכת ממוחי' דאימא הנק' שאר כנז', ויש בה דינים רבים לב' סבות, אם להיות' ממוחין דאימ' ואם להיותה בחוץ ולכן יש פחד שלא יתאחזו בה חיצונים, וצריכה שימור גדול מן החיצו', ולכן יש ב' בחי' הא' היא נק' מצה שמור' והא' מצה שאינה שמורה, כי לאה ב' של אבא העומדת בפנים תמיד היא שמורה מן החיצונים ואינה מחמצת כי אין החיצוני' יכולים ליגע בה, אבל לאה הב' של אימא העומדת חוץ לז&quot;א נק' מצה שאינה שמורה מעצמה להיותה בחוץ ולכן צריך ליזהר בה שלא תחמיץ ויתאחזו בה החיצו' ומה שהיתה נק' תם תחזור ח&quot;ו להתהפך לאותיות מ&quot;ת המורות על אחיזת החיצו' הנק' מות כנודע. וענין השימור הוא שתחזור הארותיה ליכנס בפנים תוך ז&quot;א ולא תשאר בחוץ כל ז' ימי הפסח. ובזה תבין מ&quot;ש לעיל בדרוש הא' וגם בענין החרוסת כי כל כונת ליל פסח הוא בבחי' רחל ולא בלאה, לפי שלאה מתבטלת בפסח ונכנסת בפנים כדי שלא יינקו החיצו' ממנה. והנה כיון שנעשה השימור הזה בז' ימי הפסח ונתבטלה אחיזת החיצו' בלאה היא נשמרת מאליה מכאן ואילך כל ימות השנה ואין חשש בעמדה בחוץ כנודע, ולכן לא נצטוינו על אכילת חמץ או שאור אלא בז' ימי הפסח, וזו היא התשובה שהשיבו רשב&quot;י לר&quot;א בנו בס&quot;ה בפ' אמור כששאל לו למה לא נצטוינו כל ימות השנה על איסור חמץ והשאור, יע&quot;ש:

ונבאר עתה מה נעשה מבחי' זו של לאה המתבטלת בז' ימי הפסח ונכנסין אלו המוחין שלה בפנים תוך ז&quot;א והנה בהכנסה בפנים אין להם מקום לעמוד שם למעלה והם יורדים דרך פנימיות תוך הגרון דז&quot;א עד למטה בז&quot;א בחזה שלו ושם יוצאות באחורי החזה ונכנסין בראש רחל העומדות שם אב&quot;א עם ז&quot;א ואח&quot;כ נבאר מה נעשים ההארות האלו ברדתם בראש רחל ובתחלה צריך לתת טעם למה נזהרנו שלא יצאו אלו ההארו' אל לאה מפחד אחיזת החיצו' ואין אנו חוששים עתה בצאתם אל רחל. והטעם הוא לסבות רבות כי אין החיצונים נאחזים ברחל כמו בלאה והטעם הא' הוא לפי שלא' אינה פרצוף בפ&quot;ע כשאר הפרצופים שבאצילות אבל היא בחי' אחוריים דאימא שנפלו שם למטה בעת ביטול מלכי אדום. והטעם הב' הוא לבחי' המקומות כי לאה עומדת במקום האורות המכוסים ועי&quot;כ יש יכולת לחיצו' להתאחז בה אבל רחל יושבת תחת החזה אשר שם האורות הם מגולים ודומים לאור השמש היוצא מנרתקו שאין העין רעה של החיצוני' יכולה להסתכל שם. הטעם הג' ובו נבאר ג&quot;כ טעם למה רחל עם ז&quot;א עומדים אב&quot;א ולאה עם ז&quot;א עומדים פנים דלאה נגד אחור דז&quot;א. אבל הענין הוא בכוונ' גמורה כי לאה להיותה עומדת במקום עליון למעלה מן רחל אין החיצו' נאחזים בה הרבה ואדרבא אנו רוצים לתת להם קצת אחיזה דאם לא כן בלע המות לנצח והקלי' צורך גבוה הם בעולמו' כמש&quot;ה והנה טוב מאד וארז&quot;ל [טוב] זה מלאך החיים. מאוד זה מלאך המות ולכן פני לאה עומדת כנגד אחורי ז&quot;א ואחורי לאה נשארים בגילוי כדי לתת אחיזה אל החיצו' שיקחו חלקם ואין אנו יריאים שיתאחזו בהם מאד להיות' במקום עליון כנז'. ואמנם רחל שהיא עקרת הבית עיקרו של בית כי היא פר' ממש בפ&quot;ע ככל שאר הפר' והיא נוק' אמיתית דז&quot;א אין רוצים שיתאחזו בה החיצו' ובפרט כי היא עומד' למטה מלאה ואם יתאחזו בם תהיה אחיזתם יותר גדולה מאד ותתגבר הרשע' ותשחית העולם כולו ח&quot;ו ולסיבה זו עשה המאציל העליון שיעמדו זו&quot;ן אב&quot;א א' בא' יגשו ורוח רעה לא תעבור ביניהם כי אין להם מקום להדבק בבחי' הפנים אלא באחוריים כנודע. והנה אחוריה דבוקים באחורי ז&quot;א ואין להם מקום לכנם ולהתאחז שם וכ&quot;ז הוא בתחילת בנינה שעדיין הלבנה פגומה אבל אחר שתתמל' הלבנה ויתמתקו הדינין שבה ותנסר בסוד הנסירה ויושם בשר תחתינה שהם בחי' החסד והרחמים אז חוזרים היא וז&quot;א פב&quot;פ ומזדווגים ואין פחד מן החיצו' כי אין להם יכולת להתאחז באחורי' שלו ושלה אף אם הם בגילוי כיון שכבר נתקנו ונתמתקו הדינין שבהם. ובזה יתבאר הטעם הג' שזכרנו והוא כי כיון שלאה אחורי' מגולים תמיד כי פני' פונים באחורי ז&quot;א לכן אנו יריאים שמא יתאחזו באחוריה הקלי' בז' ימי הפסח ותחמיץ דיניה בסוד החמץ ולכן היא מתבטלת באלו הימים בלבד וההארו' שלה יורדות בראש רחל העומדת אב&quot;א עם ז&quot;א ואין החיצו' יכולים להתאחז באחוריה ומכ&quot;ש בפניה ואף על פי שמקום החיצו' הוא כנגד פניה של רחל כנודע אינם יכולים להתאחז שם:

ונבאר מה שיעדנו למע' והוא מה נעשה באלו ההארות של לאה הנכנסות בראש רחל. דע כי אלו ההארות של המוחין דלאה היורדין תוך פנימיות גרון דז&quot;א נחלק לב' בחי' כי בתחלה ברדתם בתחי' הגרון ושם הוא מקום צר מאד מתבקע המקום ההוא ונעשה בחי' הפה דז&quot;א ויוצא משם בחי' הבל היוצא מהפה ונעשה בחי' א&quot;מ לרחל ג&quot;כ ע&quot;ד מה שכת' לקמן בענין ברכת ספירת העומר שכולה בבחי' אור המקיף וע&quot;ש ושאר האורות נכנסים שם ויורדין בפנים עד החזה ומשם יוצאים ונותנים לרחל ונכנסין ברישא דילה. וז&quot;ס פסח פ&quot;ה ס&quot;ח שהוא אור המקיף הזה היוצא בסוד שיחה מן הפה וגם זה ע&quot;ד מה שנת&quot;ל בענין ספירת העומר וע&quot;ש. ואמנם הבחי' הב' היורדת עד החזה ומשם נתנים בראש רחל הנה אז בלי ספק שנכפלין המוחין דרחל וזהו סוד ג&quot;כ ד' כוסות בליל א' של פסח שהכונה הוא לשתות אלו הארות של המוחין דלאה שירדו בפנים דרך הגרון עד מקום ראש רחל ושם יכנסו בראשה. ובזה תבין ענין מ&quot;ש בהגדת ליל פסח וז&quot;ל כנגד ד' בנים דברה תורה אחד חכם וא' רשע וא' תם וא' שאינו יודע לשאול והענין הוא כי ב&quot;ן בגי' הוא ב' הויות פשוטו' ועתה יש לה ד' בנים שהם ד' מוחין כפולים ד' שלה וד' של לאה הם ח' הויות שהם ד' בנים כל מוח כלול מב' הויות שהוא ב&quot;ן א' ואלו ד&quot;פ ב&quot;ן הם בחינת הקדקד של רחל כי קדקד בגי' ד&quot;פ ב&quot;ן האמנם בסדרן אני מסופק איך שמעתי ממוז&quot;ל אם הוא באופן זה או זה ולכן אכתוב שניהם. האופן הא' הוא כי בהתחברו' חכמה וחכמה נקרא בן חכם והתחברו' חסדים עם חסדים נקרא תם והתחברות גבורה עם גבורה דינים בדינים נקרא בן רשע והתחברות בינה עם בינה שהם גם כן דינים בדינים אלא שאינם דינים תקיפין נק' בן שאינו יודע לשאול. האופן הב' וזהו יותר נכון אצלי כי הכל הוא בבחי' הה&quot;ג כי בהתחברו' גבורת החסד דלאה עם גבורת החסד דרחל נקרא בן חכם שהם ב' הויות מב' גבורות ששתיהן בחי' חסדים שבגבו' והם בגימ' ב&quot;ן אבל הוא חכם לסיבת הנז' והתחברות גבו' הגבו' דלאה עם גבו' הגבו' דרחל נקרא בן רשע. והתחברו' גבורה הת&quot;ת דרחל בגבורת הת&quot;ת דלאה נקרא בן תם. והתחברו' ב' גבורו' האחרו' דנצח והוד דרחל אשר ב' הם בחי' א' כנודע עם גבורת נ&quot;ה דלאה שגם הם בחי' א' וב' בחינות אלו נעשות בן שאינו יודע לשאל. והנה ב' בחי' אלו הנוספות ברחל עתה שהם סוד אור המקיף היוצא' מפה דז&quot;א וסוד שארית האור היורד דרך פנימיות עד ראש רחל הנה זה הוא בחי' התוס' שיש עתה לרחל בליל פסח מה שאין לה בשום זמן מהזמנים אחרים כי עתה לוקחת חלקה וחלק לאה חברתה בבת א':

[[קטגוריה:חמץ ומצה בפסח]]</text>
      <sha1>ico7e5a3nrkrtdoamk6or180imb95yq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240843</id>
    <revision>
      <id>3088626</id>
      <parentid>2738090</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ה]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה]]</comment>
      <origin>2738090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6512" sha1="p3ofhrz8jxvogurelpt17bqfsxmrukw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ד|דרוש ה|דרוש ו|}}

== דרוש פסח ה ==
בענין גלות מצרים וענין פרעה כבר נתבאר אצלינו כי בגלות מצרים חזר זעיר אנפין להיות בבחינת קטנות ונסתלקו ממנו המוחין דגדלות ואז לא היו מתפשטים בו רק הֵ' חסדי'ם וְהֵ גבורות מבחינת  הקטנות והם סוד הֵ' דמים טהורים וְהֵ' דמים טמאים שבאשה והם סוד מה שאמר הכתוב {{צ|ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו'}}. והנה עשר הויות הם ה' חסדים וְהֵ' גבורות מצד אבא ועשר אהי&quot;ה הם בסוד אחוריים העולים דם שהם עשר דמים הנזכרים הֵ' חסדים וְהֵ' גבורות  מצד אימא. ואז פרעה שהוא סוד העורף ומצרים שהוא מצר הגרון היו יונקים משם בהיות החסדים והגבורות ההם בגרון וזהו מה שכתוב {{צ|מתבוססת בדמיך}} - '''מֵ&quot;ת בוססת''' - רוצה לומר כי הקליפה הנקראת מת שהוא אבי אבות הטומאה דרגא דְְּמותַא היתה בוססת ונאחזת בדמיך שבגרון רוצה לומר ב' דמיך שהם דמים טהורים ודמים טמאים ובצאת ישראל ממצרים שהוא ממצר הגרון ונתפשטו למטה בגוף אז נפסקו הדמים ההם ולא יוכלו פרעה ומצרים לינק מהם ואז החסדים והגבורות שהיו בתחילה בגרון ירדו ונתפשטו למטה בגופא דזעיר אנפין. 

ונמצא כי ענין ליל פסח הוא בסוד המוחין דקטנות והם שלשה פעמים אלהים דיוּדין בחכמה ודההין בבינה ודאלפין בדעת אבל הא' בציור '''י'ו'י'''' הוא בחסדים והא' בציור '''י'ו'ד'''' הוא בגבורות. והנה המצה הוא בסוד שתי מוחין הנקראים חכמה ובינה ואף על פי שהם של קטנות אין שום אחיזה אל הקליפה ונקרא מצה שמורה כי הוא שמורה מן המזיקין וכמו שאמרו זכרונם לברכה על פסוק ליל שמורים הוא לה'. ולכן {{גמט דגש|מצה}} היא בגימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} שהם סוד חכמה ובינה שתי המוחין. ואמנם היו שלשה מצות לפי שאות הֵ' יש בה ג' ציורים - או '''ד' ו'''' או '''ד'י'''' או '''ו'ו'ו'''' כנודע. ושלשה ציורים אלו הם בהֵ' זו שבשם אלהים הנ&quot;ל. 


והנה כנגד ציור '''ד'י'''' אנו בוצעין המצה העליונה להמוציא שיעור כזית שהוא י' שלימה וכזית מן המצה הפרוסה שהיא סוד ד' כמו שיתבאר וכנגד ציור '''ד'ו'''' אנו בוצעין מצה האמצעית לב' וצריך שהחלק הא' יהיה יותר גדול כנגד הו' והחלק הב' יהיה יותר קטן כנגד ד' וכנגד ציור '''ו'ו'ו'''' אנו עושים זכר למקדש כהִלל כו' במצה שלישי שהיא רמז אל שלשה '''ו'ו'ו'''' הנזכר וכן הוא מצה שלישי. גם רמז שהיה כורך שלשה דברים ביחד שהם בשר הפסח ומצה ומרור כנגד שלשה וַוִין. 

ואמנם מוח הדעת החיצונים מתאחזים בחסדים וגבורות אשר בו ולכן נאסרו החמץ והשאור כי החמץ הוא בחסדים והשאור אשר חימוצו יותר קשה הוא בגבורות כי שם מתאחזים יותר. והנה '''שְׂאֹר''' הוא חסר ו' והוא אלהים של הגבורות דקטנות במילוי יוּדין הוא ש' מן שְׂאֹ&quot;ר והאחוריים פשוטים שלו הם ר' מן שְׂאֹר וכללות השם עצמו שהוא אלהים כפשוטו הוא א' מן שְׂאֹר ולהיות כי בימי הפסח הוא זמן היניקה של זעיר אנפין  כנזכר לעיל ואינו נגדל עד חג השבועות לכן נצטוינו שלא יראה בפסח לא חמץ ולא שאור כדי שלא יינקו החיצונים מן החסדים וגבורות של הקטנות דזעיר אנפין וצריך לבער אותם מקודם הפסח כדי שלא יתאחזו בהם החיצונים. 

והנה ענין הד' כוסות של ליל פסח הם כנגד ג' אלהים במילויהם כי כן כוס הוא בגימטריא אלהים. והנה כוס הא' הוא כנגד אליהם דיוּדין שבמוח החכמה ולפי שהחכמה נקרא קֹדֶש כנודע לכן הקידוש של ליל פסח נאמר על הכוס הא'. והכוס הב' הוא כנגד אלהים דהֵהִין שבמוח בינה ולכן בו נזכר ההגדה של סיפור יציאת מצרים. ונודע כי בכח נ' שערי בינה יצאו ישראל ממצרים וגם כי הסיפור עצמו הוא בבינה כי היא סוד הגרון הנקרא קול עילאה דמינה נפקו קול ודיבור. והכוס הג' והד' הם כנגד חסדים וגבורות ושניהם הם אלהים במילוי אלפין אלא שהא' שבחסדים היא צורת '''י'ו'י'''' ושבגבורות היא צורת '''י'ו'ד'''' ולפי ששניהם כלולים יחד במוח הדעת לכן בין ג' לד' לא ישתה וענין המרור בגימטריא מַוֵ&quot;ת והוא בחינת הדינים הקשים שצריך לטחנן וללעסן בשיניים כדי למתק המרירות שבהם כנודע בסוד השחקים הטוחנים מַן לצדיקים לעתיד לבוא וזה סוד מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בלע מרור לא יצא כי צריך ללועסו ולטוחנו. כדי למתק הדינים שבו. וענין החרוסת הוא זכר לטיט והוא בסוד לאה כי אנו צריכים למתק הדינים שבה גם  כן והנה אות י' שבאמצע ב' הטֵיתִין עולה לכאן ולכאן ט&quot;י י&quot;ט והוא סוד מילוי ההויה דאלפין שעולה י&quot;ט והוא בגימטריא חו&quot;ה וב' פעמים י&quot;ט הם לאה ורחל:
[[קטגוריה:גלות מצרים]]</text>
      <sha1>p3ofhrz8jxvogurelpt17bqfsxmrukw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>240844</id>
    <revision>
      <id>3088628</id>
      <parentid>3002473</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו]]</comment>
      <origin>3002473</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31130" sha1="cyr7clc7ksj85aqxpjk4y6cbn5a4bj7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי הפסח|דרוש ה|דרוש ו|דרוש ז}}

== דרוש פסח ו ==
נבאר בו באורך סדר ליל פסח והמצות וארבע כוסות והכרפס וגם החרוסת וכל עניני ליל פסח. 

הנה נתבאר לעיל כי בליל פסח נכנסין בז&quot;א מוחין דקטנות ראשון, וגדלות ראשון, וקטנות שני וגדלות שני. וצריך שתדע כי יש מוחין מצד אבא ומוחין מצד אימא, ובכל בחינה מהם - יש כל המדריגות של קטנות וגדלות הנזכרים. 

ונודע כי המוחין דאבא מתלבשין תוך המוחין דאימא. והנה בחינת המוחין דאבא נרמזים בסוד המצה בסוד הלחם שהוא בחכמה, ובחינת מוחין דאימא נרמזים בסוד הד' כוסות של יין - כי כל יין המשמח הוא באימא עילאה. 

וטרם שנבאר סדר ליל פסח נבאר בקצרה בחינת כל המוחין הנזכרים כדי שיובנו אחר כך הדברים בקיצור.

דע כי 
* '''קטנות הראשון''' הנכנס בתחילה הוא 
** '''אלהים דמילוי יודין''' בנצח,  
** '''ואלהים דההין''' בהוד,  
** '''ואלהים דאלפין''' ביסוד. וסימנם '''יה&quot;א'''. 
* אח&quot;כ נכנס '''גדלות הראשון''' והוא  
** '''הוי&quot;ה דע&quot;ב דיודין''' בנצח.  
** '''והויה דס&quot;ג''' בהוד,  
** '''והוי&quot;ה דמ&quot;ה דאלפין''' ביסוד. 

אבל צריך שתדע ענין אחד בבחינת היסוד שהוא מוח הדעת כנזכר. כי הנה ד' מוחין הם - חכמה בנצח, ובינה בהוד, וחסדים וגבורות ביסוד. ושני בחינות החסדים והגבורות הם מוח אחד הנקרא דעת, אלא שנחלק לב' עטרין אלו. ונמצא כי ביסוד דקטנות ראשון (&lt;small&gt;אשר ביארנו שהוא אלהים דאלפין שבו&lt;/small&gt;) - הנה יש בו ב' בחינות.  כי החסדים - שם אלהים דאלפין שבו - צריך לצייר אות '''א'''' של המילוי דאות '''הא''' ד'''אלהים''' שתהיה בציור '''יוי''' כזה '''[ציור]'''. אבל הגבורות - שם האלהים שבהם - צריך לצייר אות ה'''א'''' דמילוי '''הא''' שבו בציור '''יו&quot;ד''' כזה [ציור] (&lt;small&gt;כמבואר אצלינו ענין ב' הציורים אלו בהרבה מקומות וכנז' בספר הזוהר ובתיקונים&lt;/small&gt;). והטעם הוא כי יו&quot;ד התחתונה של צורת אלף בהיותה צורת ה'''י'''' היא זכר כנגד החסד, ובהיותה צורת '''ד'''' היא נקבה כנגד הגבורה כנודע; כי ה'''ד'''' רומזת למלכות. 


ואמנם ביסוד דגדלות הוא שינוי אחר. כי החסדים הם הוי&quot;ה דמ&quot;ה דאלפין, והגבורות הם הויה דב&quot;ן דההין. 

ואח&quot;כ נכנס '''קטנות שני''' - והוא שם '''אכדט&quot;ם''' בנה&quot;י. אבל השינוי שבהם הוא כי 
* שם '''אכדט&quot;ם שבנצח''' תכוין בו בבחי' ה' אותיותם עצמם בלבד שהם חילוף ה' אותיות '''אלהים''' כנ&quot;ל, 
* ושם '''אכדט&quot;ם שבהוד''' תכוין בו בבחינת היותו נחלק לשני חלקים - והם '''א&quot;ם ג&quot;ל''', ר&quot;ל כי שני אותיותיו הראשונים והאחרונים שהם אותיות '''א&quot;ם''' אינם מתחלפות - כי כך הם עצמם בשם '''אלהים''' (&lt;small&gt;ולמטה בענין '''ל&quot;ג''' לעומר נתבאר טעם נכון כי זה מורה כי אותיות '''כד&quot;ט''' נתחלפו לרחמים יותר מאותיות '''א&quot;ם''', וע&quot;ש&lt;/small&gt;). וג' אותיות אמצעיות שהם {{גמט דגש|כד&quot;ט}} העולים בגי' {{גמט דגש|ג&quot;ל}} - הם מתחלפות באותיות '''לה&quot;י''' ד'''אלהים'''. 
* ושם '''{{גמט|אכדט&quot;ם}} שביסוד''' - תכוין בו בבחינת מספר וחשבון אותיותיו שעולה מספרו {{גמט דגש|ע&quot;ד}}, כמבואר אצלינו בדרוש רפ&quot;ח ניצוצין ענין המדריגות של אורות עליונים ומה הפרש יש בין האותיות בצורתם ובין האותיות במספרם ובחשבונם וע&quot;ש. 


ונראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי ז&quot;ל כי גם בשם זה שביסוד יש בו שינוי בין החסדים ובין הגבורות כדמיון הקטנות הראשון והגדלות הראשון. {{ש}}
וזה עניינו: 
* כי בשם '''{{גמט|אכדט&quot;ם}} של החסד''' תכוין כי עם הכולל שלו הוא בגי' {{גמט דגש|ע&quot;ה}}. והוא רומז אל ג' פעמים יב&quot;ק שהם ג' יחודים וחיבורים של הויה אלהים העולים יב&quot;ק. וג' ההויות ההם וג' אלהים ההם - כולם יהיו במילוי אלפין. וכאשר תמנה במספר האותיות בהיותם במילויהם הם ס&quot;ט אותיות{{הערה|כי הויה במילוי הינו י' אותיות, ו'''אלהים' במילוי הינו י&quot;ג אותיות. סך הכל כ&quot;ג אותיות בג' פעמים הינו ס&quot;ט אותיות - ויקיעורך}}. ועם כללות ה{{גמט דגש|ו'}} שמות - הרי {{גמט דגש|ע&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|אכדט&quot;ם}} עם הכולל. 
* ובשם '''{{גמט|אכדט&quot;ם}} של הגבורות''' תכוין בחשבון הפשוט בלבד שהוא בגימטריה {{גמט דגש|ע&quot;ד}}. ולהיותם גבורות גרועות מן החסדים - אין אנו מוסיפין בהם הכללות להיותו בגי' {{גמט דגש|ע&quot;ה}} על דרך מ&quot;ש בחסדים. {{ש}}
כך נראה לי ששמעתי. 

'''אח&quot;כ נכנס הגדלות השני''' והוא ממש כדרך גדלות הראשון. 


והנה אם אלו המוחין היו נכנסין בסדר המדריגות כשאר הזמנים - ודאי שהיו נכנסין לסדר הנזכר, והיינו מכוונים בהם כל מדריגה ומדריגה בפ&quot;ע. אמנם עתה אינם נכנסים אלא ביחד. פירוש הענין - כי קו הימין (&lt;small&gt;שהוא מוח החכמה דאימא&lt;/small&gt;) נכנס יחד בכל בחינות 'קטנות וגדלות ראשון', ו'קטנות וגדלות שני'. וקו השמאל נכנס יחד אח&quot;כ בכל בחינותיה. וקו האמצעי נכנס אח&quot;כ ביחד בכל בחינותיה.

וזה ביאורם של דברים. {{ש}}
'''בכוס א'''' תכוין אל קו ימין שהוא מוח החכמה שבז&quot;א מצד אימא בלבד כנ&quot;ל. {{ש}}
וקו זה הוא נכנס ראשון לכולם. ולכן כוס זה אומרים עליו קידוש כי כל 'קדש' הוא בחכמה כנודע. ומן הראוי היה שיכנס תחילה הקטנות ראשון דמוח זה דחכמה ואחריו גדלות ראשון ואחריו קטנות שני ואחריו גדלות שני (&lt;small&gt;כי בתחילה נכנסים נה&quot;י {{קיצור|האחר'|האחרונות(?)}} דאימא ואחריו נכנסים חג&quot;ת דאימא שהם קטנות שני וגדלות שני&lt;/small&gt;) -  אבל לפי שהקטנות ראשון הוא דין גמור ובו נאחזים החיצונים תכלית האחיזה, והנה כוונתינו עתה בליל פסח להשבית החמץ (&lt;small&gt;שהוא אחיזת החיצונים בקטנות דאלהים&lt;/small&gt;) הנקרא חמץ ושאר (&lt;small&gt;כמו שנתבאר עניינם בדרוש החמץ והשאור&lt;/small&gt;) - כי לולי היות הרחמים מתגברים בלילה הזו בתכלית  לא היו נגאלים כלל כנ&quot;ל - ולכן אינן נכנסים הקטנות הראשון בתחלה.  

אמנם בתחילה נכנסים 'גדלות הראשון', ואח&quot;כ 'קטנות השני', ואחריו 'גדלות השני' - ואז כבר נתבטלה אחיזת החיצונים מחמת גדלות הראשון והשני (&lt;small&gt;שהם רחמים גמורים&lt;/small&gt;), ואפילו הקטנות השני איננו בבחינת דין כמו הקטנות הראשון (&lt;small&gt;כמבואר לעיל ששם '''אכדט&quot;ם''' הוא רחמים ונקרא {{צ|אלהים חיים}} - יען כי אין החיצונים נאחזים שם הנקראים 'דרגא דמותא' ו'אלהים אחרים'&lt;/small&gt;). ואז נכנס ה'קטנות הראשון' באחרונה - כי אז אין חשש, כי לא יוכלו החיצונים לחזור עתה להאחז בהם מחמת האור הגדול של גדלות ראשון ושני שנכנסו כבר.

ונמצא כי בכוס ראשון נכנס 'גדלות ראשון' ו'קטנות שני' ו'גדלות שני' דמוח חכמה מצד אימא. {{ש}}
האמנם 'גדלות הראשון' דרכו ליכנס תמיד מאליו כשאר לילי יו&quot;ט ושבת. ואין צורך לכוין בו על הכוס. ולכן מה שצריך לכוין בכוונת כוס ראשון הוא 'קטנות שני' ו'גדלות שני'. ותכוין כי מכל שכן שכבר נכנס בתחילת 'גדלות הראשון'.


'''וזה סדר כוונת כוס ראשון''' {{ש}}
תכוין בתחילה אל 'קטנות השני' והוא ענין הכוס בעצמו והיד האוחזת בו שהוא בחינת מעשה. ותכוין כי '''ה'''' אצבעות יד ימינך אשר עליהם יושב הכוס הזה הם בחינת ה'קטנות השני' שהוא הכלים והלבושים של חג&quot;ת דאימא הנכנסין עתה בז&quot;א. ותכוין כי מכל שכן שכבר נכנס 'גדלות ראשון' כנזכר. ותכוין כי ה{{גמט דגש|כוס}} עצמו הוא בגימטריה {{גמט דגש|אלהים}}, שהוא הקטנות השני אמנם הוא בבחינת תמורתו שהוא שם '''אכדט&quot;ם''' כנ&quot;ל. וה'''ה'''' אצבעות יד ימינך הם סוד '''ה'''' אותיות '''אכדט&quot;ם'''. 

ונלע&quot;ד ששמעתי ממורי ז&quot;ל כי '''ה'''' אצבעות הם 'קטנות הראשון', והכוס הוא 'קטנות השני'. אבל אין לסמוך על זה אלא על מה שכתבתי. כי מצאתי כתוב בקונטרס מן העת ששמעתי מפי מורי ז&quot;ל. 

ואמנם פשוט הוא כי אף במוחין דקטנות יש בהם עצמות וכלים; שהם האורות שבתוכם הנקראים 'מוחין' ממש, והכלים שהם הלבושים שלהם. והנה הכלי הוא הכוס כנזכר, והמוחין הם היין שבתוך הכוס, והוא גם כן שם '''אכדט&quot;ם'''. כי הנה ה{{גמט דגש|יין}} בגימטריה {{גמט דגש|ע'}}, ואם תחברהו עם חמשה אצבעות האוחזים בו - הרי {{גמט דגש|ע&quot;ה}} כמנין {{גמט דגש|אכדט&quot;ם}} עם הכולל. 

ו'גדלות השני' נכנס על ידי הדיבור ועל ידי הכוונה של ברכת הקידוש וברכת היין. ולכן תכוין בהויות שבברכות אלו שהם הויה דע&quot;ב דמילוי יודין; כי מילוי יודין הוא במוח החכמה כנודע. והרי ביארנו מילת '''קדש'''. 


'''אח&quot;כ ורחץ''' - והוא ענין הרחיצה הראשונה. {{ש}}
והנה הכוונת של הרחיצה היא בשם של '''י&quot;ה''' במילואו - כי שם '''י&quot;ה''' הוא סוד המוחין כנודע. ותכוין ב'''י&quot;ה''' במילוי ע&quot;ב דיודין כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י}}. {{ש}}
וזהו כוונת הרחיצה זו של אחר הקידוש.

;אח&quot;כ ענין הכרפס
והענין הוא, כי אחר שנכנסו 'הגדלות הראשון' ו'הקטנות השני' ו'הגדלות השני' דמוח חכמה דמצד אימא בכוס יין הקידוש כנזכר - הנה כבר החיצונים נסתלקו אחיזתם. וכבר יכול לכנס 'הקטנות הראשון' אע&quot;פ שהוא דין קשה. {{ש}}
והנה מילת {{גמט דגש|כרפס}} הוא בגימטריה {{גמט דגש|ש&quot;ס}}, והוא שם אלהים במילוי יודין{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;י יו&quot;ד מ&quot;ם}}}} (&lt;small&gt;שהוא {{גמט דגש|ש'}}&lt;/small&gt;) וכשתמלאנה במילואה - {{גמט דגש|שי&quot;ן}} - יהיה בגימטריה {{גמט דגש|כרפס}}. והוא 'הקטנות ראשון' דמוח חכמה שבנצח דאימא כנ&quot;ל. ותכוין שגם כל שאר הקטנות ראשון (&lt;small&gt;דמוח בינה ודעת דמצד אימא&lt;/small&gt;) - גם הם נכנסין יחד עם קטנות דמוח החכמה. 

ונמצא כי אין שינוי רק במוח החכמה שנכנס קטנות הראשון אחר גדולתו השני. אבל במוח הבינה ודעת - נכנס קטנות ראשון שלהם טרם יכנסו הגדלות הראשון שלהם, והם נכנסים כסדרן ממש. ואין השינוי אלא במוח החכמה כנזכר. וזה סוד מה שאמרו ז&quot;ל בענין הכרפס שמביאים אותו כדי שישאלו התינוקות ויאמרו עדיין לא אכלנו לחם ואנו אוכלים עתה ירקות בתחילת הסעודה{{הערה|יש כנראה הערה בדפוס כדלקמן: [בתמיה. ופירושו {{צ|לא אכלנו לחם}} - ר&quot;ל כבר נכנס גדלות שני בקידוש שהוא הויות - אם כן איך קטנות ראשון שהוא הכרפס נכנס האחרון. השד&quot;ה]}}. וסוד הענין הוא כי התינוקות רמז לזמן 'הקטנות הראשון', ולכן הם עצמם תמהים איך נכנס 'הקטנות הראשון' שהוא אכילת הכרפס שלא כסדרן - אחר שכבר נכנס 'גדלות ראשון' ו'קטנות שני' ו'גדלות שני'  בכוס של הקידוש. {{ש}}
וגם על דרך זה יתבאר שאלת {{צ|מה נשתנה הלילה הזה כו' שבכל הלילות אין אנו מטבילין כו'}}. ותירוץ שאלה והיא באמרנו {{צ|עבדים היינו לפרעה כו'}} - ולכן כדי שלא ישלטו החיצונים - הוצרך להקדים כניסת הגדלות אל הקטנות הראשון על דרך הנ&quot;ל. 

ובזה תבין כי לקיחת הכרפס בליל פסח אינה בהזדמן כמ&quot;ש הפוסקים שלוקח ירק אחר במקומו אם ירצה. ואין הענין כך. כי דברי חכמים ומנהגם תורה היא, וצריך לדייק ולהזהר לאכול דוקא ה{{גמט דגש|כרפס}} ולא ירק אחר.


'''כוס השני''' הוא בחינת מוח בינה דמצד אימא. ובכל פרטי כוונותיו הם שוים אל כוונת כוס הראשון רק שהכוס הראשון הוא מוח חכמה דאימא וזה הכוס השני הוא מוח בינה דאימא. וזה ההפרש שיש ביניהם. {{ש}}
הנה תחילה תכוין כי 'הקטנות הראשון' דמוח הבינה דאימא כבר נכנס בענין כרפס כנ&quot;ל. ועם כל זה תכוין עתה בו שהוא '''אלהים''' דמילוי ההין. ואח&quot;כ תכוין ד'גדלות ראשון הוא הויה במילוי ס&quot;ג. ואח&quot;כ תכוין אל 'קטנות השני' (&lt;small&gt;שהוא בחינת הכלי והלבוש של המוח דבינה&lt;/small&gt;) - הנה הוא שם '''אכדט&quot;ם''', אלא שהוא בבחינת התחלקותו לב' חלקים - '''א&quot;ם ג&quot;ל''' כנזכר לעיל.  {{ש}}
ובכל שאר הפרטים תכוין על דרך מה שכתבנו בכוס הראשון. ואח&quot;כ תכוין אל 'גדלות השני', וגם הוא הויה במילו ס&quot;ג.


;ענין מגיד וסיפור יציאת מצרים
כבר נתבאר למעלה בענין שם '''פסח''' שהוא '''פ&quot;ה ס&quot;ח'''. גם {{קיצור|בע&quot;ה|בעזרת האל/בעזרת השם/וכו'}} לקמן בכלל הדרוש יתבאר כמה טעמים וכמה כוונות אחרות וגם יתבארו מקצת מפסוקי ההגדה.


;רחצה
והיא רחיצה השנייה. גם היא בסוד '''י&quot;ה''' על דרך הנזכר ברחיצה הראשונה - אלא ששם '''י&quot;ה''' הזה תכוין אל '''י&quot;ה''' של הוי&quot;ה דס&quot;ג.


;מוציא מצה
ענין המצה הנה נתבאר לעיל כי המוחין דמצד אימא נכנסין על ידי ד' כוסות היין - לפי שהיין המשמח הוא באימא. {{ש}}
וגם ענין ה{{גמט דגש|כוס}} הוא בגימטריה {{גמט דגש|אלהים}}. וזה להורות על אימא דמינה מתערין הדינין. אבל המוחין דאבא נרמזים באכילת מצה הנקרא לחם - כי {{גמט דגש|לחם}} הוא בגימטריה ג' הויות. ונודע כי שם ה'''הויה''' הוא באבא ושם '''אלהים''' הוא באימא. 

ודע כי ב' המוחין דמצד אבא מבחינת 'גדלות הראשון' כבר נכנסו מאליהן בענין שתי הכוסות הראשונות. ואמנם 'הקטנות הראשון' דאבא לא נכנס לסיבה הנ&quot;ל כי אינו יכול לכנס בראשונה לפי שהוא דינין גמורים עד שיכנס 'גדלות השני' - כי כן קטנות הראשון דאמא לא נכנס עד שנכנס גדלות שני דאימא. ונמצא כי עתה באכילת מצה צריך לכוין ב'קטנות הראשון' דמצד אבא וב'גדלות השני' דמצד אבא. {{ש}}
ואמנם 'קטנות השני' דמצד אבא - גם הוא נכנס עתה, אבל לא קבלתי ממורי ז&quot;ל זולתי כוונות 'קטנות ראשון' ו'גדלות שני'. {{ש}}
וזה ביאורו. 

תכוין כי {{גמט דגש|מצה}} היא בגימטריה '''הוי&quot;ה''' ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} דיודין ו'''הויה''' ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}}, והם ב' מוחין חכמה ובינה דמצד אבא ד'גדלות שני' הנכנס קודם 'הקטנות הראשון' לטעם הנ&quot;ל. ואלו הן שתי המצות העליונה והאמצעית. והמצה התחתונה היא מוח הדעת דמצד אבא דגדלות שני -  והרי נרמז גדלות השני. 

אח&quot;כ תכוין ב'קטנות הראשון' וזה עניינו. 
* כי המצה העליונה היא '''אלהים דיודין''' - חכמה ד'קטנות ראשון' דאבא. 
* והאמצעית - '''אלהים דההין''' - בינה. 
* והמצה התחתונה '''אלהים דאלפין''' - דעת 

אבל בענין הגדלות כבר רמזנו הכוונה שלהם בענין חשבון אותיות {{גמט דגש|מצה}} שהוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} כנזכר. 


ובענין הקטנות אנו צריכים לכוין איך נרמזים ג' אלהים אלו בג' המצות האלו. {{ש}}
ואמנם ענין כוונתם היא מחולקת כפי בחינת ציור אותיותיהם. ר&quot;ל כי הנה כאשר יש כמה שמות וכולם שוים ואין ביניהם חילוק ושינוי רק באות אחת מהם - א&quot;צ לכוין רק באותו האות לבדה אשר נפל בה השינוי. והנה ג' אלהים הנזכר כולם שוים, ואין ביניהם שנוי אלא באות '''ה'''' בלבד. כי אות '''ה'''' זה של '''אלהים''' בהיותה בחכמה היא במילוי יו&quot;ד כזה '''ה&quot;י''', ובהיותם בבינה מילויה '''ה&quot;ה''' כזה, ובהיותה בדעת מלויה באל&quot;ף כזה '''ה&quot;א'''. ועל דרך זה גם כן אנו מכוונים עתה בשנוי ג' שמות אלו של שם אלהים בג' מיני ציורים שיש באות ה'''ה''''. ולפי שאלו האלהים הם בחינת 'קטנות ראשון', וגם שהם מבחינת מוחין דאבא -- לכן אין אנו מכוונים בהם השינוי המילויין שבהם, רק בשינוי ציורי אות ה'''ה'''' הפשוטה עצמה שבשם אלהים. ובבחינת ציורה יוכר ההפרש שיש בין אלהים דחכמה לאלהים דבינה או דדעת. כי הנה יש זמן שאלו ה'''אלהים''' אינם ממולאים אלא פשוטים, וא&quot;א להכיר איזהו בחכמה ואיזהו בבינה ואיזהו בדעת אלא ע&quot;י שינוי ציורים האלו כמו שנזכיר וזה עניינה. 

הנה 
* אות '''ה'''' ד'''אלהים''' דחכמה - ציורה וצורתה היא '''די''', 
* ושל הבינה '''דו''', 
* ושל הדעת - ג' ווין. {{ש}}
והביאור הוא כי הנה צורת אות '''ה'''' היא '''ד'''' על '''ו''''. אבל זו ה'''ו'''' היא קטנה ואין בה ראש - ולכן לפעמים נציירה בצורת '''י'''', והוא בהיותה בצד החכמה. כי הנה זו ה'''ו'''' שבתוך ה'''ה'''' היא בחינת ז&quot;א. ובהיותו תוך החכמה היא צורת '''י'''' - שהוא טיפת מוח החכמה. ובהיותו בבינה - אז נעשה '''ו'''' - כי הוא מורה על זמן העיבור שהוא בתוכה שהוא '''ו''' (&lt;small&gt;בסוד ו' קצוות&lt;/small&gt;). ובהיותו בדעת - אז הוא הוראת התפשטות אימא בתוך הז&quot;א הנקרא דעת בסוד מוחין שבו, ומתפשטת בג' קוים שבו - לכן צורת '''ה''' זו היא ג' ווין כזה [ציור] -  שהוא הוראת ג' קוים כנזכר. והנה הדעת הוא קו אמצעי שצורתו צורת '''ו''''.


ועתה נבאר ג' מיני ציורים אלו איך מצטיירים בשלשה המצות:
הנה נתבאר בענין גדלות הב' כי מצה הא' היא הויה דע&quot;ב מוח חכמה והב' היא הויה דס&quot;ג והוא מוח בי' ולסיבה זו המצה הא' אינה נחלקת ונפרסת לב' פרוסות כי היא כנגד החכמה הנקרא אות י' והיא אות א' שלימה אבל המצה הב' נחלקת ונפרסת לב' פרוסות כנודע חציה לאכילת מצה וחציה לאפיקומן לפי שהבינה נק' אות ה' והיא נחלקת לציור ב' אותיות ד' על ו' ולכן נפרסת לשתי פרוסות שהם סוד זו&quot;ן בהיותם תוך הבינה כי הבינה נק' ה' בכללותי' ונוק' נרמז' בציור אות ד' של ה' וז&quot;א נרמז באות ו' של הה' ובהיותם בתוכה בסוד העיבור שניהם מתחברים ונעשים אות ה' א' ולכן נחלקת לב' וחציה הא' שצורתה ו' מניחין לאפיקומן וחציה השני שצורתה ד' שהיא כנגד נוקבא אנו מחברים אותה עם החכמה שהיא מצה הא' השלימה ומברכים עליהם המוציא ואכילת מצה. המוציא כנגד השלימה ואכילת מצה כנגד הפרוסה ועל זו הפרוסה הב' שהיא כנגד אות ד' של הה' אנו אומרים:


;הא לחמא עניא
וכמאז&quot;ל מה דרכו של עני בפרוסה כו' והענין הוא כי בתחלה צורתה ה' של הא לחמא עניא ואחר כך נפרסת ונעשה לחמא עניא שהוא הפרוסה כנז' כי אות ד' הוא לשון ד&quot;ל ועני כי מה שהיתה אות ה' נעשית לחמא עניא שהוא אות ד' והנה בהתחברו עם המצה השלימה שהיא אות י' אז נעשו שתיהם ציור די. הפרוסה היא אות הד' והשלימה היא י' שהיא שלימה בי' ספירותיה ולפי שהיא פרוסה אנו צריכים לחברה עם השלימה ואז השלימה נק' די והרי נתבאר הציור הב' שהוא דו במצה הב' טרם שנפרסה והציור הא' שהוא די נרמז בהתחברות השלימה עם הפרוס' והציור הג' שהוא ג' ווין נרמז במצה התחתונ' הנז' כי עמה הם ג' מצות כמנין שלשה ווין הנז' והרי נכנסו כל המוחי' דגדלות שני וקטנות ראשון דמצד אבא בבחי' שלשה המצות כנז':

עוד ירצה ביאור הא לחמא עניא כו':
פי' ה' אחרונה שבשם הנקראת לחם עוני בחסרון הלבנה, כשאין היסוד העליון מקבל שפע נקרא עני והיא נקראת לחם עוני כמה דאת אמרת 'כי אם הלחם אשר הוא אוכל', והיא היתה בגלות מצרים עם אבותינו ומשפעת להם כמד&quot;א עמו אנכי בצרה. וזמ&quot;ש די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. והנה הה' יש לה שני ציורים אם סוד ד&quot;ו ואם סוד ד&quot;י כי כאשר מקבל מהת&quot;ת שהוא סוד ו' יצטייר בה סוד ד&quot;ו וכאשר תקבל מיסוד לבד בלי השפעה מהת&quot;ת אז היא לחם עוני ויצטייר בה סוד ד&quot;י. וזמ&quot;ש די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים ולפי שסוד יסוד הוא כל לכן אנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח לומר שהיסוד העליון שהיה עני ורעב ללחם ולא היה מקבל מת&quot;ת ייתי עתה וייכול ויזדווג עם מלכות בסוד טיפה היורדת מן המוח דרך חוט השדרה שהוא ת&quot;ת בסוד הדעת וכאשר יתעורר ברית קדש לזווג יקדמו הזווגין בסוד הפה העליון בסוד פה ס&quot;ח וזהו ייתי ויפסח. והנה בח&quot;ל אין זווג כי אם בא&quot;י וזמ&quot;ש השתא הכא בלי זווג לשנה הבאה בארעא דישראל ויזדווג המלך עם א&quot;י העליונה וזהו כנגד כל דכפין ייתי וייכול שהוא סוד הזווג ובא&quot;י העליונה כאשר יהיה הזווג יהיו הנשיקין מצד הבי' שהוא מקום החירות וזמ&quot;ש אח&quot;כ השתא הכא עבדי לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין:


'''מרור כורך. ועתה נבאר ענין החרוסת'''{{ש}} 
דע כי הזווג הנעשה בליל פסח הוא עם רחל ואין זווג עם לאה כלל בליל זה כמו שיתבאר למטה ועכ&quot;ז אנו צריכים להמתיק את הדינין שבה אע&quot;פ שאין הזווג עמה וזה נעשה ע&quot;י טיבול המרור בחרוסת אשר מלת חרוסת הוא חיבור רו&quot;ת ס&quot;ח פי' הענין הוא כי הנה נוקבא דז&quot;א בכללותה נקראת שם אדנ&quot;י, והנה נחלקת היא לשניים, והם לאה ורחל כאשר אינם נכללות יחד כנודע. ולהיות כי לאה כולה דינין לפי שהיא אחוריים דאימא עילאה כנודע - לכן שם אדנ&quot;י מתחלק בהם לב' בחי' כי שם אדנ&quot;י בפשוטו הוא ברחל ובמילואו הוא בלאה לפי ש{{גמט דגש|מלוי}} הוא בגימטריה {{גמט דגש|אלהי&quot;ם}} שהוא דין ולכן ניתן ללאה. והענין הוא כי אדנ&quot;י במילואו הוא תרע&quot;א וכאשר תסיר פשוטו שהוא ס&quot;ה מנין אדנ&quot;י לרחל ישאר מילויו שהוא בגי' רו&quot;ת אל לאה. וזה סוד אותיות רו&quot;ת שבחרוסת שהיא בחי' לאה וב' אותיות ס&quot;ח שבחרוסת הנשארים הם בחי' המוחין דז&quot;א שהם הנק' חיי המלך כמנין ס&quot;ח כמבואר בענין התפלין שהם שלשה שמות אהיה הויה אהיה. והכונה היא להמשיך החיים הנז' מן המוחין דז&quot;א אל לאה הנק' רו&quot;ת כדי שיתמתקו דינים. וז&quot;ס המרור שהיא בגימט' מו&quot;ת שהם סוד דינים המרים שבה אשר בהם נאחזים הקלי' הנק' מו&quot;ת ולמתקה ע&quot;י המשכת החיים הנז' שהם ס&quot;ח. וזהו טעם שצריך שירגיש טעם מרירות ואם בלעו לא יצא ידי חובתו עד שילעסנו בשיניו כי ע&quot;י טחינת השיניים מתמתקים ומתדקדקים כחות הדין שבה כמבואר אצלנו בענין כונת האכילה ע&quot;י ל&quot;ב שיניים וע&quot;ש בשער המצות פ' עקב. 

ולהיות כי אין זווג בלאה בליל פסח לכן לא הוזכרה רק דרך עראי במנין החרוסת שאינו אלא זכר בעלמא מדברי סופרים ואינו מצוה כמו היין והמצה כו' אח&quot;כ ענין הב' כוסות האחרות והם בחי' ב' מוחי' דמצד אמא [נ&quot;א דמצד אבא] הנקרא חסדים וגבורות הנקר' יחד מוח דעת ולכן אלו הב' כוסות אין ראוי להפריד ביניהם לשתות כוס אחר של רשות לפי ששניהם הם מוח א' הנקרא דעת וצריך לחברם יחד ולכלול אותם זב&quot;ז כמ&quot;ש ולכן בין ג' לד' לא ישתה כנז' במשנה והוא כי החו&quot;ג הם זכר ונקבה וצריך לחברם יחד:

והנה נבאר עתה כונת כל כוס מאלו הב' בפ&quot;ע ובעת כונתך תכוין לכלול ב' יחד כמ&quot;ש. הנה כוס הא' הוא החסדים שבדעת והנה הקטנות ראשון שלו הוא אלהים דמילוי אלפין אבל צורת האלף שבמילוי אות ה'''ה'''' ד'''אלהים''' היא בצורת '''יו&quot;י''' כנ&quot;ל כזה 'א' וגדלות הראשון הוא הויה דמ&quot;ה דאלפין וקטנות השני הוא שם אכדט&quot;ם בבחי' חשבונו שהוא בגי' ע&quot;ד וגדלות השני הוא הויה דמ&quot;ה דאלפין. 

'''והכוס האחרון''' הוא כן. כי קטנות הא' הוא אלהים דמילוי אלפין אלא שצורת הא' שבמילוי הה&quot;א היא צורת יו&quot;ד כזה א' וגדלות א' הוא הויה דב&quot;ן דההין וקטנות השני הוא {{גמט דגש|אכדט&quot;ם}} בבחינת חשבונו שהוא {{גמט דגש|ע&quot;ד}}. והגדלות השני הוא הוי&quot;ה דב&quot;ן דההין אמנם אתה תחבר ב' הכונות יחד בכוס א' ואח&quot;כ תכוין שתיהם בכוס השני והסיב' היא כנ&quot;ל לכלול אותם יחד בסוד זכר ונקבה. וכבר אמרנו לעיל שהנלע&quot;ד ששמעתי שיש חילוק בקטנות השני בין החסדים לגבורות בשם אכדט&quot;ם - כי זה חשבונו {{גמט דגש|ע&quot;ה}} בסוד ג' פעמים '''יב&quot;ק''', וזה חשבונו {{גמט דגש|ע&quot;ד}}. אבל לא מצאתי כתוב בקונטרס שכתבתי בו מה ששמעתי ממוז&quot;ל:
[[קטגוריה:סדר ליל פסח]]


--------------------------</text>
      <sha1>cyr7clc7ksj85aqxpjk4y6cbn5a4bj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>250001</id>
    <revision>
      <id>3088630</id>
      <parentid>435568</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שיחה:שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו]] לשם [[שיחה:שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו]]</comment>
      <origin>435568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="850" sha1="far6amx3xy9las3mnaegk1xfhv4zy4b" xml:space="preserve">שלום. יישר כחך למשתמש &quot;תולדות אדם&quot; בהעתיקו את הכל הטקסט הנ&quot;ל. אני עשיתי כמה תיקונים פה ושם, רובם משניים מלבד אחד מהם שמצאתי בסיס אליו בנושאי הכלים של הספר.   לצערי אני לא מכיר הרבה בממשק כזאת של וויקיטקסט ולכן ידי אולי קצרה קצת בתיעוד מלא של תיקונים שעשיתי עם הסברים מלאים, בכל זאת אני מאד בטוח בכל התיקונים שעשיתי שהם נכונים.    אשמח גם כן אם מישהו יצור אתי קשר (עוד לא פיענחתי איך שולחים שיחה לשאר המשתמשים כאן) כדי שאוכל ללמוד יותר איך וויקטקס עובד ואיך לעבוד בו באופן מירבי.</text>
      <sha1>far6amx3xy9las3mnaegk1xfhv4zy4b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרוש בין שבת ליום טוב/דרוש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260802</id>
    <revision>
      <id>3088592</id>
      <parentid>3088510</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T15:51:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24875" sha1="ebqow2morlhhwk1i24lvyetyhj6zju8" xml:space="preserve">

===קטע מקוטע מכתב יד===
{{קטן|'''[עפ&quot;י הגהות של הדפוסים - הדברים הבאים נלקחו מכתב יד כלשהו ומועתקים כלשונם וחסרונם - ויקיעורך]'''}}

בית מועד 

פתח דברי ראיתי לבאר ענין המועדים וחולו של מועד וחנוכה ופורים ור&quot;ח וחילקתיו לט&quot;ו פרקים 

'''פרק הראשון''' 

הנה ענין זמנים אלו הוא התנוצצות האורות העליונים בזמנים אלו ולפי הזמן - אם בחסד אם בגבורה, או בת&quot;ת או בנה&quot;י - כל אחד מתגלה לפי העת והשעה. 

ודע כי אע&quot;פ שבכל ששת ימי החול פועלים ז' מדות אלו כנודע - אינו דומה פעולתם בששת ימי החול לפעולתם בימים אלו. כי פעולתם בששת ימי החול הם פועלים על ידי אצילות בבריאה, ובריאה ביצירה בארץ ישראל, ויצירה גם כן בעשיה בחוץ לארץ. כגון ביום ראשון פועל חסד שבאצילות ומתלבש בחסד דבריאה וחסד דבריאה מתלבש בחסד דיצירה וחסד דיצירה מתלבש בחסד דעשיה. וכן יום שני בגבורה. ויום שלישי בתפארת. וכן כולם. 

ואמנם בימים אלו יתגלו הספירות העליונות ומתלבשות בבריאה לבד - כל ספירה וספירה בזמן ממשלתה. כגון בפסח חסד דאצילות - מתלבש בחסד דבריאה, ולא יתלבש בחסד דיצירה. כי מרוב התגלות אור האצילות בבריאה יתבטל אור חסד דיצירה לגמרי, דשרגא בטיהרא מאי מהניא. וכל שכן אור חסד דעשיה. {{ש}}
הא למה זה דומה? למעין הנוטף טיפין טיפין, וארובות השמים נפתחו לרוב ולא ניכרו אותם טיפין הנוטפין - כי נתבטלו בריבוי המים היורדין מן השמים. ועל זה הדרך תקיש לשאר המועדים. 

ואמנם שאר המדות לא ביטל התלבשותם. כי בפסח אע&quot;פ שביטל אור החסד דיצירה ואור החסד דעשיה - אף על פי כן לא ביטלו שאר המדות בהתלבשותם ביצירה ועשיה כשאר ימי החול. ולפיכך הותר בהם מלאכת אוכל נפש. 


והנה נתבארו בכללות ענין המועדים. ועוד נבאר כל מועד ומועד בפרטות בפרקים הבאים בעזרת השם יתברך. 


'''ענין חול המועד גם כן בכללות'''. כי עם היות כי המועדים הם סוד הארת אצילות בבריאה בחלק מחלקיה, אם חסד בפסח ואם ת&quot;ת בשבועות... [חסר]  


===ענין השינויים בין שבת ליום טוב===
ענין השינוים שבין שבת ליו&quot;ט ובין יו&quot;ט לחברו.

'''{{צ|ברכת יהוה היא תעשיר}} {{ממ|משלי|י|כב}}'''. הנה בפסוק הזה נרמז מעלת יום השבת אפילו על היום טוב.  והוא כי אפילו ביום טוב יש קצת אחיזה אל החיצונים הנקרא {{גמט דגש|עצ&quot;ב}} בסוד {{צ|בעצב תלדי בנים}} כנודע. והטעם הוא לפי שכל המועדים הם בחסד גבורה תפארת בלבד. ולכן ביום טוב אינו עולה רק עד חסד גבורה תפארת, ושם יש אחיזה אל החיצונים כנודע. 

אבל בשבת עולה עד חכמה ובינה אשר אין שם אחיזה אל החיצונים. ונמצא כי בעלייתם שם אין החיצונים עולים עמה, והיא לבדה {{צ|היא העולה}}. וזהו {{צ|ברכת יהוה היא תעשיר}} - {{צ|היא}} למעט החיצונים שאינם לוקחים מן העושר והשפע הזה אשר בשבת. וביאר למי מיעט מלת {{צ|היא}}, ואמר שמיעט את החיצונים הנקראים '''{{צ|עצב}}''' שאין להם תוספת קדושה ביום השבת כמוה. וזהו {{צ|לא יוסיף עצב עמה}} - כי אין אל ה'עצב' חלק עמה בתוספת קדושת שבת. {{ש}}
ונודע כי פסוק זה נדרש במדרשי רז&quot;ל על יום השבת.


'''{{צ|אלה מועדי יהוה מקראי קדש וכו'}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}}{{הערה|כך מובא בדפוסים. והיה נראה יותר נכון להגיה אל פסוק {{ממ|ויקרא|כג|ב}} אלהם מועדי יהוה אשר - ואז הראשי תיבות הוא '''אימא'''. וצע&quot;ע אם אפשר למצוא סמך לזה בכתבי היד - ויקיעורך}}''' - גם בפסוק זה נרמז ענין הימים טובים כי אינם דומים אל השבת, ולכן ראשי תיבות {{צ|אלה מועדי יהוה}} הם אותיות '''אמ&quot;י'''{{הערה|כהערה שלי לעיל. נראה להגיה לפסוק ב' {{צ|אלהם מועדי יהוה אשר}} - ואז הראשי תיבות '''אימא''' - ויקיעורך}} לרמוז כי בכל המועדים והימים טובים אין בהם עלייה לזעיר אנפין ונוקבא רק באימא בלבד, ולכן אותיות {{גמט דגש|יום טוב}} הם בגימטריה {{גמט דגש|ע&quot;ג}} כמנין הוי&quot;ה ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} ועשר אותיותיה (אשר הוי&quot;ה זו היא באימא כנודע) - לרמוז כי ביום טוב אין להם עלייה אלא באימא בלבד. 

וזהו מה שכתוב {{צ|אלה מועדי יהוה כו'}} פירושו כי אלו המועדים בבחינת קדושת עצמן גורמין עליית זעיר אנפין ונוקבא עד אימא הנזכר בר&quot;ת {{צ|אלה מועדי יהוה}} כנזכר. והדבר הזה נעשה מעצמו מסבת קדושת המועדים בעצמם. אבל אח&quot;כ על ידי תפילת התחתונים ביום טוב - אז אנו מעלים את זעיר אנפין ונוקבא עד אבא ממש גם כן. ולכן נרמז בר&quot;ת {{צ|אותם במועדם}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}} - ר&quot;ת '''אב''', ר&quot;ל {{צ|אשר תקראו אתם}} ישראל ותזמינו אותם אל זעיר אנפין ונוקבא ע&quot;י תפלותיכם הוא זימון יותר עליון ומקרא קדש יותר מעולה והוא עד אבא עילאה הנרמז בר&quot;ת כנז' נמצא כי בי&quot;ט אין זעיר אנפין ונוקבא עולים מעצמם אלא עד אימא וע&quot;י תפלו' התחתו' מעלים אותם עד אבא משא&quot;כ בשבת כי עולין זעיר אנפין ונוקבא עד אבא עצמו מאליהן שלא ע&quot;י התחתונים וכמש&quot;ה ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם ואין קדש אלא חכמה שהוא אבא כנודע נמצא כי מה שעולים בשבת מעצמם שלא ע&quot;י מעשה התחתו' נעשה בי&quot;ט ע&quot;י צורך תפלות התחתו':

עוד יש הפרש בין שבת לי&quot;ט דע כי בי&quot;ט עולים זעיר אנפין ונוקבא עד אבא ואמא אבל החילוק הוא כי בשבת בחזרת המוסף עלה זעיר אנפין בכתר דאבא ונוקבא עולה אז ז' מדרגות והם חג&quot;ת דאימא ואח&quot;כ חב&quot;ד דאימא ואח&quot;כ הכתר דאימא וכל ז' מדרגות אלו היא עולה בחזרת מוסף כנז' ובמנחת שבת בלחש עולה זעיר אנפין בג' תיקונין תתאין דדיקנא דאריך אנפין ובחזרה עולה כל שית תיקו' תתאין שהוא עד מזל העליון שהוא תי' הח' נוצר חסד ונוקבא עולה בחג&quot;ת ונה&quot;י דאבא כי הנה&quot;י דזעיר אנפין נשארים למטה מדיקנא דאריך אנפין בג' ראשונות דאבא כי לא עלו בדיקנא רק חב&quot;ד וחג&quot;ת דזעיר אנפין בלבד כנז' אבל ביו&quot;ט במוסף בלחש עולה זעיר אנפין עד ג' ראשונות חב&quot;ד דאבא ואח&quot;כ בחזר' המוסף איננו עולה הזעיר אנפין עלייה אחרת בכתר דאבא ונוקבא עולה אז בחזרת המוסף ג&quot;א חג&quot;ת דאימא וג' הראשונות חב&quot;ד דאימא אבל בכתר דאימא איננה עולה כלל כדמיון הזעיר אנפין שלא עלה בכתר דאבא. ואע&quot;פ שאנו אומרים בקדוש' חזרת המוסף כתר יתנו לך כו' כיון שהם סמוכים אליו והם מקבלים הארה ממנו אע&quot;פ שלא עלו ממש בכתר דאבא ואמא ואח&quot;כ במנחת יו&quot;ט אז עולה הזעיר אנפין בכתר דאבא ונוקבא בכתר דאימא ואין עוד עליה אחרת אל זעיר אנפין בדיקנא דאריך אנפין כמו בשבת וא&quot;כ כיון שאין מצח הרצון דאריך אנפין מתגלה לכן אין אומרים ביו&quot;ט במנחה ואני תפלתי וכו'. וגם לסיבה זו אין מוציאין ס&quot;ת במנחה של יו&quot;ט כי אינו עתה עת נכון כמו במנחת שבת. ונלע&quot;ד ששמעתי ממורי ז&quot;ל כי בלחש מנחת יו&quot;ט עולה זעיר אנפין בכתר דאבא ובחזרת המנחה עולה הנקב' בכתר דאימא:

עוד יש הפרש בין שבת ליו&quot;ט דע כי בשבת עולה זעיר אנפין במקום אבא ונוקבא במקום אימא והם נפרדים כל אחד ואחד בפ&quot;ע זה באבא לבדו וזה באימא לבדה וביאור ענין זה הוא במה שנקדים לך הקדמ' ונאמר כי אע&quot;פ שאנו אומרים כי זעיר אנפין עלה כל המדרגו' עד שורש מקום אבא ואמא עצמו אל תחשוב כי כפי&quot;ז איננו צריך אל המוחין הבאים לו מבחי' נה&quot;י דאבא ואמא אבל צריך שתדע כי לעולם הוא צריך אל נה&quot;י דאבא ואמא שיהיו לו בסוד מוחין והענין הוא כי כמו שהזעיר אנפין עולה העליות האלו גם אבא ואמא עולים העליות ההם כפי סדר מספר עליות זעיר אנפין העולה אחריהם כי צריכים הם לתת מקום לשיעלה שם זעיר אנפין ולעו' הנה&quot;י דאבא ואמא הם בחי' מוחין אל זעיר אנפין. ואין חילוק אלא שבימי החול אז הנה&quot;י דאבא ואמא הנעשין מוחין לזעיר אנפין הם מבחי' התחתו' ובשבת הם מבחי' העליונה ונמצא כי עתה במוסף שבת אע&quot;פ שזעיר אנפין עולה למקום אבא ממש. עכ&quot;ז הנה&quot;י דאבא הם מתלבשים בתוכו ומתהוים לו שם בבחי' מוחין אליו ואחר שהקדמנו לך הקדמה זו נחזור אל ביאורנו. כי הנה בשבת כשעולה זעיר אנפין במקום אבא לוקח הנה&quot;י שלו לבחי' מוחין אליו לבדו ונוקבא עולה באימא ולוקחת נה&quot;י שלה להיותם מוחין אליה והטעם הוא כי בשבת נפרדים אבא לעצמו ואימא לעצמה אבל ביו&quot;ט אבא ואמא נכללין זה בתוך זה ואבא מתלבש ומתעלם תוך אימא ונמצא כי בעלות זעיר אנפין ונוקבא שם צריך שזעיר אנפין ילביש חציו הימני של אבא ונוקבא חציו השמאלי והוא ממש ע&quot;ד הלבשת אבא ואמא את אריך אנפין אבא לחציו הימני ואימא לחציו השמאלי. ובזה יתבאר לך טעם למה לא הוצרכה תפלה אחרת להעלות את זעיר אנפין ונוקבא בכתר דאבא ואמא ובחזרת תפלת מוסף דשבת שהיא לצורך עליית הנוקבא בג' האמצעיות ובג' ראשונות דאימא הספיק לשיעלו זעיר אנפין ונוקבא עוד עלייה אחרת בכתר אבא ואמא משא&quot;כ בי&quot;ט שהוצרכ' תפלת מנחת י&quot;ט להעלות את זעיר אנפין ונוקבא בכתר דאבא ואמא כנ&quot;ל. גם יש שאלה אחרת והוא למה אומרים כתר במוסף שבת ואין אומרים כתר במנחת י&quot;ט כיון שבחינת' שוות ומה שנעשה במוסף שבת נעשה במנחת י&quot;ט כנ&quot;ל. אבל התשובה היא עם הנז' כי בשבת אבא ואמא נפרדים ונמצא שזעיר אנפין לוקח כתר שלם דאבא ונוקבא לוקחת כתר שלם דאימא לכן אומרים כתר במוסף שבת לפי שכל א' משניהם לוקח כתר שלם בפ&quot;ע אבל במנחת י&quot;ט אשר אבא נכלל תוך אימא נמצא כי זעיר אנפין לוקח חצי כתר הימני ונוקבא חצי השמאלי ואין כתר שלם לשום אחד מהם ולכן אין אומרים כתר במנחת י&quot;ט. ובזה יובן ג&quot;כ תשובה לשאלה הראשונה כי בשבת אשר אבא ואמא נפרדים לכן ממילא נעשה הדבר ההוא שזעיר אנפין לוקח כתר דאבא ונוקבא לוקחת כתר דאימא ואין צורך לקבוע תפלה אחרת מחודשת כצורך עלייתם בכתר אבא ואמא אבל ביו&quot;ט הוצרכה תפלת מנחה לצורך עלייתם בכתר אבא ואמא כדי לעשות הבחינ' הנז' והוא לכלול ולהלביש את אבא בתוך אימא כדי שאח&quot;כ יעלו שם זעיר אנפין ונוקבא וילביש זה חציו הימני וזו חציו השמאלי כנז' והדבר הזה איננו נעשה מעצמו וצריך תפל' מחודש לעשות בחי' זו ונעשית בתפלת המנח' דיו&quot;ט כנז':

גם בזה יתבאר לך טעם אל מספר העולים בס&quot;ת בשחרית דיו&quot;ט והם חמשה בני אדם והטעם הוא כי הנה אבא נכלל ומתלבש תוך אימא ונמצאו נה&quot;י דאבא תוך נה&quot;י דאימא והנה בשבת מתגלים כל ז&quot;ת דיסוד דאבא ולכן בשבת קורין ז' כמש&quot;ל בס&quot;ת של שחרית דשבת אבל ביו&quot;ט אין מתגלין בסוד הס&quot;ת רק הג&quot;ת שלהם בלבד וכיון שנה&quot;י דאבא מלובשין תוך נה&quot;י דאימא נמצא כי בהתגלות נצח דאבא ודאי שמתגלה הנצח דאימא וכן בהתגלות הוד דאבא מוכרח הוא שיתגלה הוד דאימא אבל היסוד דאבא הוא מתפשט למטה מן היסוד דאימא הנפסק ונשלם בחזה דזעיר אנפין והוא לבדו מתגלה ולכן הם ה' שהם נצח דאבא ונצח דאימא והוד דאבא והוד דאימ' ויסוד דאבא לבדו וכנגדם עולים ה' בס&quot;ת דשחרית די&quot;ט ואמנם נלע&quot;ד ששמעתי ממורי ז&quot;ל ענין הפרש השבת לי&quot;ט באופן אחר שלא ע&quot;ד הנ&quot;ל והוא זה:

דע כי הנה המוחין דזעיר אנפין הם ב' בחינות מוחין דמצד אבא ומוחין דמצד אימא והם מתלבשין בתחלה תוך הנה&quot;י דאבא ותוך הנה&quot;י דאימא והם באופן זה מוחין דמצד אבא תוך הנה&quot;י דאבא והנה&quot;י דאבא תוך מוחין דמצד אימא והמוחין דמצד אימא תוך הנה&quot;י דאימא והנה&quot;י דאימא תוך רישא דזעיר אנפין ונמצא כי הכלים דנה&quot;י דאבא הם מפסיקים בין המוחין דאבא למוחין דאימא ואין בחינת ב' המוחין מתערבים יחד כמבואר אצלנו בדרוש הציצית ע&quot;ש היטב. והנה ענין ציור הזה הוא ג&quot;כ ביום שבת אבל בי&quot;ט הוא באופן אחר כי נה&quot;י דאבא אינם נכנסים כלל בזעיר אנפין אבל המוחין דאבא מתלבשים תוך המוחין דאימא והמוחין דאימא תוך הנה&quot;י דאימא והנה&quot;י דאימא תוך רישא דזעיר אנפין:

ואחר שהצענו לך הצעה זו יתבאר לך טעם השינוי והחילוק שיש בין שבת לי&quot;ט והוא כי ב' בחינות הם הא' הוא בערך המוחין בעצמם והב' הוא בערך זעיר אנפין המקבל אותם ובבחי' הא' שהוא בערך המוחין בעצמם ודאי שיותר קדושה יש בשבת מביו&quot;ט לפי שהשבת נק' קדש כמש&quot;ה ושמרתם את השבת כי קדש היא. והענין הוא כי זעיר אנפין עולה עד מקום אבא ויש לו שם נה&quot;י דאבא בעצמם בסוד מוחין אליו אבל ביו&quot;ט אין זעיר אנפין לוקח רק הנה&quot;י דאימא לבד שאינם קדש ממש כמו נה&quot;י דאבא ואע&quot;פ שהמוחין דאבא הם תוך נה&quot;י דאימא נודע הוא שיתרון גדול יש אל המוחי' דאבא בהיותם מלובשים תוך נה&quot;י עצמם דאבא להיותם מלובשים תוך נה&quot;י דאימא. ובזה תבין מ&quot;ש בס' התי' כי כל הי&quot;ט הם בסוד אימא עילאה הרובצת על האפרוחים ועל הבנים גם יתבאר לך מ&quot;ש לעיל בפסוק אלה מועדי ה' מקראי קדש כו' ולכן קדושת שבת חמורה מאד על קדושת הי&quot;ט:

עוד טעם אחר כי בשבת שיש אל המוחין דאבא אשר בזעיר אנפין ב' מסכים הא' נה&quot;י דאבא והב' נה&quot;י דאימא ומכח זה אין אורות מוחין דאבא מתגלים למע' ברישא דזעיר אנפין אבל בירידתם למטה מן החזה דזעיר אנפין אשר שם נפסק וכלה יסוד דאימא אז מתגלה שם היסוד דאבא ומאירין מוחי' דאבא משם ולמטה בגילוי אבל בי&quot;ט שהמוחין דאבא הם נתונים גם הם תוך נה&quot;י דאימא לבדם נמצא כי בהפסק היסוד דאימא בחזה דזעיר אנפין אין אורות המו' דאב' מתגלים למטה מן החזה כי אין להם לבוש שם לשירדו למטה ונודע הוא כי האורות העליונים אי אפשר להם לעמוד בלי לבוש בשום אופן ואינם מתגלים בלתי לבוש בסוד עצמו' וכלים כנודע ונמצא כי אורות המוחין דאבא מתגלים ביום השבת למטה מן החזה משא&quot;כ בי&quot;ט ולכן קדושת השבת יתירה על קדושת י&quot;ט לב' סבות אלו. אמנם בבחי' הב' שהיא בחי' הזעיר אנפין עצמו המקבל המוחין יש לו יתרון בי&quot;ט מבשבת וז&quot;ס טעם ושמחת בחגך ומחויבים אנחנו לשמוח בי&quot;ט יותר מבשבת. והענין הוא כי בשבת יש ב' מסכים אל מוחין דאבא ואין הזעיר אנפין יכול לקבל הארתם יותר בגילוי משבת כי שם יש ב' מסכים ובי&quot;ט לא יש רק מסך א' ולטעם זה שמחת יו&quot;ט אל זעיר אנפין המקבלם יתירה על שמחחו בשבת כי ביו&quot;ט מרבין בסעודה ובבשר וביין אבל בערך הקדושה של המו' בעצמם קדושתם בשבת יתירה על קדושתם ביו&quot;ט. ופ&quot;א שמעתי ממורי ז&quot;ל כי במוסף יו&quot;ט עולה זעיר אנפין בכתר דאבא ולכן אומרים כתר במוסף יו&quot;ט אבל נוקבא אינה עולה עד הכתר עד תפלת מנחה אמנם כפי הנ&quot;ל שזעיר אנפין לוקח חצי הכתר הימני דאבא ונוקבא חציו השמאלי צ&quot;ל כי שניהם עולים יחד בכתר דאבא בתפלת המנחה: 

ופעם אחרת שמעתי ממוז&quot;ל באופן אחר והוא כי ביו&quot;ט אין זעיר אנפין ונוקבא עולים באימא עילאה רק בתבונה כנודע כי אימא בינה נק' שם אהיה במילוי יודין והתבונה שהיא למטה מן הבינה נק' הויה דמילוי ס&quot;ג ולכן יו&quot;ט הוא בגי' ע&quot;ג כמנין הויה דמילוי ס&quot;ג ועשר אותיותיה הם ע&quot;ג ולכן קדושת שבת חמורה מן היו&quot;ט כמה מדרגות כי בשבת עולה זעיר אנפין עד דיקנא דאריך אנפין ונוקבא עד אבא וביו&quot;ט ב' אינם עולים אלא בתבו'. ונלע&quot;ד ליישבו עם הדרך הא' והוא כי עליית זעיר אנפין בחול אל התבונה אינו מעצמו אלא ע&quot;י תפילותינו בגילוי וביו&quot;ט עולים עד התבונה ממילא ואח&quot;כ אנו מעלים אותם עד אבא ואמא ע&quot;י תפלותינו כנלע&quot;ד ליישב ב' הדרכים הנז' ועי' בדרוש הא' דליל פסח בענין יציאת מצרים משם נתבאר ענין זה:

ענין שינוי שיש בין היו&quot;ט הם בעצמם כי אין יו&quot;ט דומה לחברו דע כי כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע בתוך ו' ימי החול אז הוא דומה לע&quot;ש אבל כשחל יו&quot;ט במוצאי שבת אז כבר זעיר אנפין ונוקבא ביום השבת שהוא עריו&quot;ט היו שלמים ועלו עד למעלה בדיקנא דאריך אנפין וגם היו בו בזעיר אנפין מוחין דאבא בתוך הנה&quot;י דאבא כנ&quot;ל ועתה במ&quot;ש שהוא יו&quot;ט נגרע הארתו כי אז יורד למטה באימא כנ&quot;ל וגם כי המוחין דאבא נכנסים ומתלבשין תוך נה&quot;י דאימא והנה&quot;י דאבא מסתלקין ממנו ולכן אומרים ותודיענו כו' בסוד הבדלת קדושת שבת לקדושת יו&quot;ט כנודע ואם הוא להפך כי חל יו&quot;ט בע&quot;ש אז כבר זעיר אנפין עלה ולקח מוחין דאבא ואמא ביו&quot;ט שהוא ע&quot;ש ואינו חסר לו רק שעתה בליל שבת יתוסף בו תוס' זה והוא שיבקע היסוד דאימא ויאירו מתוכו הנה&quot;י דאבא:

ענין תפלת יו&quot;ט. כבר נודע כי בכל תפלות יו&quot;ט אין בהם רק ז' ברכות בכל תפלה ותפלה והנה בז' הברכות של תפלת השבת ביארנו שיכוין בהם באותם ז' מרגלאן הנז' בס' הזוהר פ' יתרו בר&quot;מ שהם יוצאין מב' שמות אהיה יה&quot;ו ועתה ביו&quot;ט תכוין ממש ע&quot;ד הזה בז' שמות אלו והם בברכה א' אהיה דיודין ובב' אהיה דיודין וג' אהיה דאלפין ובד' אהיה דההין ובה' באלקים דיודין ובו' באלקים דההין ובז' באלקים דאלפין כנודע כי סדר ד' שמות אהיה הם ב' ביודין ואחד דאלפין ואחד דההין. וסדר שלשה שמות אלקים הם יודין וההין ואלפין וסימנם יה&quot;א והטעם כל הכונה הזאת היא תלויה כמש&quot;ל כי בשבת היא עצמה קודש שעולה עד אבא הנק' קדש וירש את מקומו אבל ביו&quot;ט הם מקראי קדש כי הם באימא ושם הם קרואים ומזומנים מן הקדש שהוא אבא ואינם קדש עצמו לכן אנו מכונים לב' שמות אלקים אלקים אשר שניהם הם באימא וכונה זו היא בין בתפלת פסח או עצרת או סוכות ובכל שאר הי&quot;ט:

כוונת הטביל' בערב יו&quot;ט כמו בערב שבת כי כך ארז&quot;ל חייב אדם לטהר עצמו ברגל והנה המקוה היא אימא הנקרא '''ם'''' סתומה ולכן שיעורו הוא מ' סאה של מים. גם המקוה הוא בגי' קנ&quot;א כמנין אהי&quot;ה דההין ואמנם שינו את לשונם באומרם ברגל ולא ביו&quot;ט לרמוז כי צריך לטבול פ&quot;א להפשיט מעל נפשו בגדי הקלי' החול ויטביל טבילה שניה ויכוין להמשיך עליו קדושת הרגל שהוא סוד שם הויה במילוי יודין העולה בגימ' ע&quot;ב ושם אהיה במילוי יודין העולה בגי' קס&quot;א ושניהם בגי' רג&quot;ל:

ד&quot;א בתפלת הבוקר יכוין באהי&quot;ה ויהו&quot;ה דיודין ובמנח' בהויה ואלקים ובערבית הויה ואדני ושלשה הויות אלו האחד בע&quot;ב דיודין והשני דס&quot;ג והשלישי דמ&quot;ה ויכוין כי הויה הראשונה ממתקת שם אהיה הנ&quot;ל והויה השניה ממתקת שם אלקים הם והויה שלישי ממתקת שם אדני הנז':</text>
      <sha1>ebqow2morlhhwk1i24lvyetyhj6zju8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088644</id>
      <parentid>3088592</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26351" sha1="70plg7vrziw2857ner1kwh6iksztb4h" xml:space="preserve">

===קטע מקוטע מכתב יד===
{{קטן|'''[עפ&quot;י הגהות של הדפוסים - הדברים הבאים נלקחו מכתב יד כלשהו ומועתקים כלשונם וחסרונם - ויקיעורך]'''}}

בית מועד 

פתח דברי ראיתי לבאר ענין המועדים וחולו של מועד וחנוכה ופורים ור&quot;ח וחילקתיו לט&quot;ו פרקים 

'''פרק הראשון''' 

הנה ענין זמנים אלו הוא התנוצצות האורות העליונים בזמנים אלו ולפי הזמן - אם בחסד אם בגבורה, או בת&quot;ת או בנה&quot;י - כל אחד מתגלה לפי העת והשעה. 

ודע כי אע&quot;פ שבכל ששת ימי החול פועלים ז' מדות אלו כנודע - אינו דומה פעולתם בששת ימי החול לפעולתם בימים אלו. כי פעולתם בששת ימי החול הם פועלים על ידי אצילות בבריאה, ובריאה ביצירה בארץ ישראל, ויצירה גם כן בעשיה בחוץ לארץ. כגון ביום ראשון פועל חסד שבאצילות ומתלבש בחסד דבריאה וחסד דבריאה מתלבש בחסד דיצירה וחסד דיצירה מתלבש בחסד דעשיה. וכן יום שני בגבורה. ויום שלישי בתפארת. וכן כולם. 

ואמנם בימים אלו יתגלו הספירות העליונות ומתלבשות בבריאה לבד - כל ספירה וספירה בזמן ממשלתה. כגון בפסח חסד דאצילות - מתלבש בחסד דבריאה, ולא יתלבש בחסד דיצירה. כי מרוב התגלות אור האצילות בבריאה יתבטל אור חסד דיצירה לגמרי, דשרגא בטיהרא מאי מהניא. וכל שכן אור חסד דעשיה. {{ש}}
הא למה זה דומה? למעין הנוטף טיפין טיפין, וארובות השמים נפתחו לרוב ולא ניכרו אותם טיפין הנוטפין - כי נתבטלו בריבוי המים היורדין מן השמים. ועל זה הדרך תקיש לשאר המועדים. 

ואמנם שאר המדות לא ביטל התלבשותם. כי בפסח אע&quot;פ שביטל אור החסד דיצירה ואור החסד דעשיה - אף על פי כן לא ביטלו שאר המדות בהתלבשותם ביצירה ועשיה כשאר ימי החול. ולפיכך הותר בהם מלאכת אוכל נפש. 


והנה נתבארו בכללות ענין המועדים. ועוד נבאר כל מועד ומועד בפרטות בפרקים הבאים בעזרת השם יתברך. 


'''ענין חול המועד גם כן בכללות'''. כי עם היות כי המועדים הם סוד הארת אצילות בבריאה בחלק מחלקיה, אם חסד בפסח ואם ת&quot;ת בשבועות... [חסר]  


===ענין השינויים בין שבת ליום טוב===
ענין השינוים שבין שבת ליו&quot;ט ובין יו&quot;ט לחברו.

'''{{צ|ברכת יהוה היא תעשיר}} {{ממ|משלי|י|כב}}'''. הנה בפסוק הזה נרמז מעלת יום השבת אפילו על היום טוב.  והוא כי אפילו ביום טוב יש קצת אחיזה אל החיצונים הנקרא {{גמט דגש|עצ&quot;ב}} בסוד {{צ|בעצב תלדי בנים}} כנודע. והטעם הוא לפי שכל המועדים הם בחסד גבורה תפארת בלבד. ולכן ביום טוב אינו עולה רק עד חסד גבורה תפארת, ושם יש אחיזה אל החיצונים כנודע. 

אבל בשבת עולה עד חכמה ובינה אשר אין שם אחיזה אל החיצונים. ונמצא כי בעלייתם שם אין החיצונים עולים עמה, והיא לבדה {{צ|היא העולה}}. וזהו {{צ|ברכת יהוה היא תעשיר}} - {{צ|היא}} למעט החיצונים שאינם לוקחים מן העושר והשפע הזה אשר בשבת. וביאר למי מיעט מלת {{צ|היא}}, ואמר שמיעט את החיצונים הנקראים '''{{צ|עצב}}''' שאין להם תוספת קדושה ביום השבת כמוה. וזהו {{צ|לא יוסיף עצב עמה}} - כי אין אל ה'עצב' חלק עמה בתוספת קדושת שבת. {{ש}}
ונודע כי פסוק זה נדרש במדרשי רז&quot;ל על יום השבת.


'''{{צ|אלה מועדי יהוה מקראי קדש וכו'}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}}{{הערה|כך מובא בדפוסים. והיה נראה יותר נכון להגיה אל פסוק {{ממ|ויקרא|כג|ב}} אלהם מועדי יהוה אשר - ואז הראשי תיבות הוא '''אימא'''. וצע&quot;ע אם אפשר למצוא סמך לזה בכתבי היד - ויקיעורך}}''' - גם בפסוק זה נרמז ענין הימים טובים כי אינם דומים אל השבת, ולכן ראשי תיבות {{צ|אלה מועדי יהוה}} הם אותיות '''אמ&quot;י'''{{הערה|כהערה שלי לעיל. נראה להגיה לפסוק ב' {{צ|אלהם מועדי יהוה אשר}} - ואז הראשי תיבות '''אימא''' - ויקיעורך}} לרמוז כי בכל המועדים והימים טובים אין בהם עלייה לזעיר אנפין ונוקבא רק באימא בלבד, ולכן אותיות {{גמט דגש|יום טוב}} הם בגימטריה {{גמט דגש|ע&quot;ג}} כמנין הוי&quot;ה ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} ועשר אותיותיה (אשר הוי&quot;ה זו היא באימא כנודע) - לרמוז כי ביום טוב אין להם עלייה אלא באימא בלבד. 

וזהו מה שכתוב {{צ|אלה מועדי יהוה כו'}} פירושו כי אלו המועדים בבחינת קדושת עצמן גורמין עליית זעיר אנפין ונוקבא עד אימא הנזכר בר&quot;ת {{צ|אלה מועדי יהוה}} כנזכר. והדבר הזה נעשה מעצמו מסבת קדושת המועדים בעצמם. אבל אח&quot;כ על ידי תפילת התחתונים ביום טוב - אז אנו מעלים את זעיר אנפין ונוקבא עד אבא ממש גם כן. ולכן נרמז בר&quot;ת {{צ|אותם במועדם}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}} - ר&quot;ת '''אב''', ר&quot;ל {{צ|אשר תקראו אַתֶם}} ישראל, ותזמינו אותם אל זעיר אנפין ונוקבא על ידי תפלותיכם הוא זימון יותר עליון ו{{צ|מקרא קדש}} יותר מעולה. והוא עד אבא עילאה הנרמז בראשי תיבות כנזכר. 

נמצא כי בי&quot;ט אין זעיר אנפין ונוקבא עולים מעצמם אלא עד אימא, ועל ידי תפלולות התחתונים מעלים אותם עד אבא. מה שאין כן בשבת כי עולין זעיר אנפין ונוקבא עד אבא עצמו מאליהן שלא ע&quot;י התחתונים, וכמו שאמר הכתוב {{צ|ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם}}, ואין 'קדש' אלא חכמה שהוא אבא כנודע. נמצא כי מה שעולים בשבת מעצמם שלא על ידי מעשה התחתונים נעשה ביום טוב על ידי צורך תפלות התחתונים:


'''עוד יש הפרש בין שבת לי&quot;ט''' {{ש}}
דע כי ביום טוב עולים זעיר אנפין ונוקבא עד אבא ואמא. {{ש}}
אבל החילוק הוא כי בשבת 
* בחזרת המוסף עלה זעיר אנפין בכתר דאבא. 
* ונוקבא עולה אז ז' מדרגות. והם חג&quot;ת דאימא, ואח&quot;כ חב&quot;ד דאימא, ואח&quot;כ הכתר דאימא. וכל ז' מדרגות אלו היא עולה בחזרת מוסף כנזכר. 

* ובמנחת שבת בלחש עולה זעיר אנפין בג' תיקונין תתאין דדיקנא דאריך אנפין. 
* ובחזרה עולה כל שית תיקונין תתאין שהוא עד מזל העליון שהוא תיקון השמיני {{צ|נוצר חסד}}. 
* ונוקבא עולה בחג&quot;ת ונה&quot;י דאבא. כי הנה&quot;י דזעיר אנפין נשארים למטה מדיקנא דאריך אנפין בג' ראשונות דאבא. כי לא עלו בדיקנא רק חב&quot;ד וחג&quot;ת דזעיר אנפין בלבד כנזכר. 


אבל ביום טוב 
* במוסף בלחש עולה זעיר אנפין עד ג' ראשונות חב&quot;ד דאבא, 
* ואח&quot;כ בחזרת המוסף איננו עולה הזעיר אנפין עלייה אחרת בכתר דאבא. 
* ונוקבא עולה אז בחזרת המוסף {{קיצור|ג&quot;א|ג' אמצעיות(?)}} חג&quot;ת דאימא, וג' הראשונות חב&quot;ד דאימא. אבל בכתר דאימא איננה עולה כלל - כדמיון הזעיר אנפין שלא עלה בכתר דאבא. (ואע&quot;פ שאנו אומרים בקדושת חזרת המוסף {{צ|כתר יתנו לך כו'}} - כיון שהם סמוכים אליו והם מקבלים הארה ממנו - אע&quot;פ שלא עלו ממש בכתר דאבא ואמא). 

* ואח&quot;כ במנחת יו&quot;ט אז עולה הזעיר אנפין בכתר דאבא. ונוקבא בכתר דאימא. 

ואין עוד עליה אחרת אל זעיר אנפין בדיקנא דאריך אנפין כמו בשבת, וא&quot;כ כיון שאין מצח הרצון דאריך אנפין מתגלה - לכן אין אומרים ביום טוב במנחה {{צ|ואני תפלתי לך יהוה עת רצון וכו'}}. וגם לסיבה זו אין מוציאין ספר תורה במנחה של יו&quot;ט כי אינו עתה עת נכון כמו במנחת שבת. 

ונלע&quot;ד ששמעתי ממורי ז&quot;ל כי בלחש מנחת יו&quot;ט עולה זעיר אנפין בכתר דאבא, ובחזרת המנחה עולה הנקבה בכתר דאימא:


'''עוד יש הפרש בין שבת ליו&quot;ט''' {{ש}}
דע כי בשבת עולה זעיר אנפין במקום אבא, ונוקבא במקום אימא, והם נפרדים כל אחד ואחד בפני עצמם; זה באבא לבדו, וזה באימא לבדה. 

וביאור ענין זה הוא במה שנקדים לך הקדמה ונאמר כי אע&quot;פ שאנו אומרים כי זעיר אנפין עלה כל המדרגות עד שורש מקום אבא ואמא עצמו - אל תחשוב כי כפי זה איננו צריך אל המוחין הבאים לו מבחינת נצח-הוד-יסוד דאבא ואמא. אבל צריך שתדע כי לעולם הוא צריך אל נצח הוד יסוד דאבא ואמא שיהיו לו בסוד מוחין. 

והענין הוא כי כמו שהזעיר אנפין עולה העליות האלו - גם אבא ואמא עולים העליות ההם, כפי סדר מספר עליות זעיר אנפין העולה אחריהם. כי צריכים הם לתת מקום לשיעלה שם זעיר אנפין. ולעולם הנצח-הוד-יסוד דאבא ואמא הם בחינת מוחין אל זעיר אנפין. ואין חילוק אלא שבימי החול - אז הנה&quot;י דאבא ואמא הנעשין מוחין לזעיר אנפין הם מבחינת התחתונה, ובשבת הם מבחינת העליונה. 

ונמצא כי עתה במוסף שבת - אע&quot;פ שזעיר אנפין עולה למקום אבא ממש - עם כל זה הנה&quot;י דאבא הם מתלבשים בתוכו ומתהוים לו שם בבחינת מוחין אליו. 


ואחר שהקדמנו לך הקדמה זו נחזור אל ביאורנו. {{ש}}
כי הנה בשבת כשעולה זעיר אנפין במקום אבא - לוקח הנה&quot;י שלו לבחינת מוחין אליו לבדו. ונוקבא עולה באימא ולוקחת נה&quot;י שלה להיותם מוחין אליה. והטעם הוא כי בשבת נפרדים אבא לעצמו ואימא לעצמה. אבל ביום טוב - אבא ואמא נכללין זה בתוך זה, ואבא מתלבש ומתעלם תוך אימא. ונמצא כי בעלות זעיר אנפין ונוקבא שם - צריך שזעיר אנפין ילביש חציו הימני של אבא, ונוקבא חציו השמאלי. והוא ממש על דרך הלבשת אבא ואמא את אריך אנפין - אבא לחציו הימני ואימא לחציו השמאלי. 

ובזה יתבאר לך טעם למה לא הוצרכה תפלה אחרת להעלות את זעיר אנפין ונוקבא בכתר דאבא ואמא. ובחזרת תפלת מוסף דשבת שהיא לצורך עליית הנוקבא בג' האמצעיות ובג' ראשונות דאימא - הספיק לשיעלו זעיר אנפין ונוקבא עוד עלייה אחרת בכתר אבא ואמא. מה שאין כן ביום טוב שהוצרכ' תפלת מנחת יום טוב להעלות את זעיר אנפין ונוקבא בכתר דאבא ואמא כנ&quot;ל. 

גם יש שאלה אחרת והוא למה אומרים {{צ|כתר}} במוסף שבת ואין אומרים כתר במנחת יום טוב - כיון שבחינתם שוות, ומה שנעשה במוסף שבת נעשה במנחת י&quot;ט כנ&quot;ל? {{ש}}
אבל התשובה היא עם הנזכר. כי בשבת - אבא ואמא נפרדים, ונמצא שזעיר אנפין לוקח כתר שלם דאבא ונוקבא לוקחת כתר שלם דאימא - לכן אומרים {{צ|כתר}} במוסף שבת לפי שכל אחד משניהם לוקח כתר שלם בפני עצמו. אבל במנחת יום טוב אשר אבא נכלל תוך אימא - נמצא כי זעיר אנפין לוקח חצי כתר הימני, ונוקבא חצי השמאלי, ואין כתר שלם לשום אחד מהם - ולכן אין אומרים {{צ|כתר}} במנחת יום טוב. 

ובזה יובן גם כן תשובה לשאלה הראשונה. כי בשבת - אשר אבא ואמא נפרדים - לכן ממילא נעשה הדבר ההוא שזעיר אנפין לוקח כתר דאבא ונוקבא לוקחת כתר דאימא, ואין צורך לקבוע תפלה אחרת מחודשת כצורך עלייתם בכתר אבא ואמא. אבל ביו&quot;ט הוצרכה תפלת מנחה לצורך עלייתם בכתר אבא ואמא כדי לעשות הבחינה הנזכר, והוא לכלול ולהלביש את אבא בתוך אימא כדי שאחר כך יעלו שם זעיר אנפין ונוקבא וילביש זה חציו הימני וזו חציו השמאלי כנזכר. והדבר הזה איננו נעשה מעצמו, וצריך תפלה מחודש לעשות בחינה זו. ונעשית בתפלת המנחה דיו&quot;ט כנזכר.

גם בזה יתבאר לך טעם אל מספר העולים בספר תורה בשחרית דיום טוב, והם חמשה בני אדם. {{ש}}
והטעם הוא כי הנה אבא נכלל ומתלבש תוך אימא. ונמצאו נה&quot;י דאבא תוך נה&quot;י דאימא. והנה בשבת מתגלים כל ז' תחתונות דיסוד דאבא - ולכן בשבת קורין ז' כמש&quot;ל בס&quot;ת של שחרית דשבת. אבל ביום טוב אין מתגלין בסוד הספר תורה רק הג' תחתונות שלהם בלבד. וכיון שנצח-הוד-יסוד דאבא מלובשין תוך נצח-הוד-יסוד דאימא - נמצא כי בהתגלות נצח דאבא - ודאי שמתגלה הנצח דאימא. וכן בהתגלות הוד דאבא - מוכרח הוא שיתגלה הוד דאימא. אבל היסוד דאבא הוא מתפשט למטה מן היסוד דאימא (הנפסק ונשלם בחזה דזעיר אנפין), והוא לבדו מתגלה - ולכן הם {{גמט דגש|ה'}} שהם 
* נצח דאבא 
* ונצח דאימא 
* והוד דאבא 
* והוד דאימא 
* ויסוד דאבא לבדו. {{ש}}
וכנגדם עולים חמישה בספר תורה דשחרית דיום טוב.  


'''ואמנם נלע&quot;ד''' ששמעתי ממורי ז&quot;ל ענין הפרש השבת לי&quot;ט באופן אחר שלא על דרך הנ&quot;ל והוא זה:{{ש}}
דע כי הנה המוחין דזעיר אנפין הם ב' בחינות - מוחין דמצד אבא ומוחין דמצד אימא. והם מתלבשין בתחלה תוך הנה&quot;י דאבא, ותוך הנה&quot;י דאימא. והם באופן זה 
* מוחין דמצד אבא תוך הנה&quot;י דאבא, 
* והנה&quot;י דאבא תוך מוחין דמצד אימא, 
* והמוחין דמצד אימא תוך הנה&quot;י דאימא,  
* והנה&quot;י דאימא תוך רישא דזעיר אנפין. 

ונמצא כי הכלים דנצח-הוד-יסוד דאבא הם מפסיקים בין המוחין דאבא למוחין דאימא, ואין בחינת ב' המוחין מתערבים יחד (כמבואר אצלנו בדרוש הציצית ע&quot;ש היטב). 

והנה ענין ציור הזה הוא ג&quot;כ ביום שבת. אבל ביום טוב הוא באופן אחר. כי נה&quot;י דאבא אינם נכנסים כלל בזעיר אנפין. אבל המוחין דאבא מתלבשים תוך המוחין דאימא, והמוחין דאימא תוך הנה&quot;י דאימא, והנה&quot;י דאימא תוך רישא דזעיר אנפין:


ואחר שהצענו לך הצעה זו יתבאר לך טעם השינוי והחילוק שיש בין שבת לי&quot;ט. והוא כי ב' בחינות הם 
* '''הראשון''' הוא בערך המוחין בעצמם 
* '''והשני''' הוא בערך זעיר אנפין המקבל אותם. 

ובבחינה הראשונה שהוא בערך המוחין בעצמם - ודאי שיותר קדושה יש בשבת מביו&quot;ט לפי שהשבת נקרא {{צ|קדש}} כמש&quot;ה {{צ|ושמרתם את השבת כי קדש היא}}. והענין הוא כי זעיר אנפין עולה עד מקום אבא ויש לו שם נה&quot;י דאבא בעצמם בסוד מוחין אליו. אבל ביו&quot;ט אין זעיר אנפין לוקח רק הנה&quot;י דאימא לבד שאינם קדש ממש כמו נה&quot;י דאבא. ואע&quot;פ שהמוחין דאבא הם תוך נה&quot;י דאימא - נודע הוא שיתרון גדול יש אל המוחין דאבא בהיותם מלובשים תוך נה&quot;י עצמם דאבא, להיותם מלובשים תוך נה&quot;י דאימא. 

ובזה תבין מ&quot;ש בס' התי' כי כל הימים טובים הם בסוד אימא עילאה הרובצת על האפרוחים ועל הבנים. גם יתבאר לך מ&quot;ש לעיל בפסוק {{צ|אלה מועדי יהוה מקראי קדש כו'}}. ולכן קדושת שבת חמורה מאד על קדושת הי&quot;ט:


'''עוד טעם אחר''', כי בשבת שיש אל המוחין דאבא אשר בזעיר אנפין ב' מסכים - ה'''א'''' נה&quot;י דאבא, וה'''ב'''' נה&quot;י דאימא. ומכח זה אין אורות מוחין דאבא מתגלים למעלה ברישא דזעיר אנפין. אבל בירידתם למטה מן החזה דזעיר אנפין אשר שם נפסק וכלה יסוד דאימא - אז מתגלה שם היסוד דאבא ומאירין מוחין דאבא משם ולמטה בגילוי. אבל בי&quot;ט שהמוחין דאבא הם נתונים גם הם תוך נה&quot;י דאימא לבדם - נמצא כי בהפסק היסוד דאימא בחזה דזעיר אנפין אין אורות המוחין דאבא מתגלים למטה מן החזה. כי אין להם לבוש שם לשירדו למטה, ונודע הוא כי האורות העליונים אי אפשר להם לעמוד בלי לבוש בשום אופן, ואינם מתגלים בלתי לבוש בסוד עצמות וכלים כנודע. 

ונמצא כי אורות המוחין דאבא מתגלים ביום השבת למטה מן החזה, מה שאין כן ביום טוב. ולכן קדושת השבת יתירה על קדושת יום טוב לשתי סבות אלו. 


אמנם בבחינה השניה שהיא בחינת הזעיר אנפין עצמו המקבל המוחין - יש לו יתרון ביום טוב מבשבת. {{ש}}
וזהו סוד טעם {{צ|ושמחת בחגך}}. ומחויבים אנחנו לשמוח בי&quot;ט יותר מבשבת. 

והענין הוא כי בשבת יש שני מסכים אל מוחין דאבא, ואין הזעיר אנפין יכול לקבל הארתם יותר בגילוי משבת כי שם יש ב' מסכים. וביום טוב לא יש רק מסך אחד. ולטעם זה שמחת יום טוב אל זעיר אנפין המקבלם יתירה על שמחחו בשבת - כי ביום טוב מרבין בסעודה ובבשר וביין. אבל בערך הקדושה של המוחין בעצמם - קדושתם בשבת יתירה על קדושתם ביו&quot;ט. 


'''ופעם אחרת''' שמעתי ממורי ז&quot;ל כי במוסף יו&quot;ט עולה זעיר אנפין בכתר דאבא ולכן אומרים {{צ|כתר}} במוסף יו&quot;ט, אבל נוקבא אינה עולה עד הכתר עד תפלת מנחה. אמנם כפי הנ&quot;ל שזעיר אנפין לוקח חצי הכתר הימני דאבא ונוקבא חציו השמאלי - צ&quot;ל כי שניהם עולים יחד בכתר דאבא בתפלת המנחה: 


'''ופעם אחרת''' שמעתי ממוז&quot;ל באופן אחר. {{ש}}
והוא כי ביו&quot;ט אין זעיר אנפין ונוקבא עולים באימא עילאה רק בתבונה כנודע. כי אימא בינה נקרא שם '''אהיה''' במילוי יודין, והתבונה (שהיא למטה מן הבינה) נקרא הויה דמילוי ס&quot;ג. ולכן {{גמט דגש|יום טוב}} הוא בגימטריה {{גמט דגש|ע&quot;ג}} כמנין הויה דמילוי {{גמט דגש|ס&quot;ג}} ועשר אותיותיה - הם {{גמט דגש|ע&quot;ג}}. 

ולכן קדושת שבת חמורה מן היו&quot;ט כמה מדרגות. כי בשבת עולה זעיר אנפין עד דיקנא דאריך אנפין, ונוקבא עד אבא. וביום טוב שניהם אינם עולים אלא בתבונה. 

ונלע&quot;ד ליישבו עם הדרך הראשון.  והוא כי עליית זעיר אנפין בחול אל התבונה אינו מעצמו אלא ע&quot;י תפילותינו בגילוי. וביו&quot;ט עולים עד התבונה ממילא, ואח&quot;כ אנו מעלים אותם עד אבא ואמא על ידי תפלותינו. {{ש}}
כנלע&quot;ד ליישב ב' הדרכים הנזכר. ועי' [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א|בדרוש הראשון דליל פסח]] בענין יציאת מצרים משם נתבאר ענין זה:


ענין שינוי שיש בין היו&quot;ט הם בעצמם כי אין יו&quot;ט דומה לחברו דע כי כשחל יו&quot;ט באמצע השבוע בתוך ו' ימי החול אז הוא דומה לע&quot;ש אבל כשחל יו&quot;ט במוצאי שבת אז כבר זעיר אנפין ונוקבא ביום השבת שהוא עריו&quot;ט היו שלמים ועלו עד למעלה בדיקנא דאריך אנפין וגם היו בו בזעיר אנפין מוחין דאבא בתוך הנה&quot;י דאבא כנ&quot;ל ועתה במ&quot;ש שהוא יו&quot;ט נגרע הארתו כי אז יורד למטה באימא כנ&quot;ל וגם כי המוחין דאבא נכנסים ומתלבשין תוך נה&quot;י דאימא והנה&quot;י דאבא מסתלקין ממנו ולכן אומרים ותודיענו כו' בסוד הבדלת קדושת שבת לקדושת יו&quot;ט כנודע ואם הוא להפך כי חל יו&quot;ט בע&quot;ש אז כבר זעיר אנפין עלה ולקח מוחין דאבא ואמא ביו&quot;ט שהוא ע&quot;ש ואינו חסר לו רק שעתה בליל שבת יתוסף בו תוס' זה והוא שיבקע היסוד דאימא ויאירו מתוכו הנה&quot;י דאבא:

ענין תפלת יו&quot;ט. כבר נודע כי בכל תפלות יו&quot;ט אין בהם רק ז' ברכות בכל תפלה ותפלה והנה בז' הברכות של תפלת השבת ביארנו שיכוין בהם באותם ז' מרגלאן הנז' בס' הזוהר פ' יתרו בר&quot;מ שהם יוצאין מב' שמות אהיה יה&quot;ו ועתה ביו&quot;ט תכוין ממש ע&quot;ד הזה בז' שמות אלו והם בברכה א' אהיה דיודין ובב' אהיה דיודין וג' אהיה דאלפין ובד' אהיה דההין ובה' באלקים דיודין ובו' באלקים דההין ובז' באלקים דאלפין כנודע כי סדר ד' שמות אהיה הם ב' ביודין ואחד דאלפין ואחד דההין. וסדר שלשה שמות אלקים הם יודין וההין ואלפין וסימנם יה&quot;א והטעם כל הכונה הזאת היא תלויה כמש&quot;ל כי בשבת היא עצמה קודש שעולה עד אבא הנק' קדש וירש את מקומו אבל ביו&quot;ט הם מקראי קדש כי הם באימא ושם הם קרואים ומזומנים מן הקדש שהוא אבא ואינם קדש עצמו לכן אנו מכונים לב' שמות אלקים אלקים אשר שניהם הם באימא וכונה זו היא בין בתפלת פסח או עצרת או סוכות ובכל שאר הי&quot;ט:

כוונת הטביל' בערב יו&quot;ט כמו בערב שבת כי כך ארז&quot;ל חייב אדם לטהר עצמו ברגל והנה המקוה היא אימא הנקרא '''ם'''' סתומה ולכן שיעורו הוא מ' סאה של מים. גם המקוה הוא בגי' קנ&quot;א כמנין אהי&quot;ה דההין ואמנם שינו את לשונם באומרם ברגל ולא ביו&quot;ט לרמוז כי צריך לטבול פ&quot;א להפשיט מעל נפשו בגדי הקלי' החול ויטביל טבילה שניה ויכוין להמשיך עליו קדושת הרגל שהוא סוד שם הויה במילוי יודין העולה בגימ' ע&quot;ב ושם אהיה במילוי יודין העולה בגי' קס&quot;א ושניהם בגי' רג&quot;ל:

ד&quot;א בתפלת הבוקר יכוין באהי&quot;ה ויהו&quot;ה דיודין ובמנח' בהויה ואלקים ובערבית הויה ואדני ושלשה הויות אלו האחד בע&quot;ב דיודין והשני דס&quot;ג והשלישי דמ&quot;ה ויכוין כי הויה הראשונה ממתקת שם אהיה הנ&quot;ל והויה השניה ממתקת שם אלקים הם והויה שלישי ממתקת שם אדני הנז':</text>
      <sha1>70plg7vrziw2857ner1kwh6iksztb4h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088650</id>
      <parentid>3088644</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:34:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27525" sha1="6gnhx76noffk8dm3iem2an6l7gjhsc8" xml:space="preserve">

===קטע מקוטע מכתב יד===
{{קטן|'''[עפ&quot;י הגהות של הדפוסים - הדברים הבאים נלקחו מכתב יד כלשהו ומועתקים כלשונם וחסרונם - ויקיעורך]'''}}

בית מועד 

פתח דברי ראיתי לבאר ענין המועדים וחולו של מועד וחנוכה ופורים ור&quot;ח וחילקתיו לט&quot;ו פרקים 

'''פרק הראשון''' 

הנה ענין זמנים אלו הוא התנוצצות האורות העליונים בזמנים אלו ולפי הזמן - אם בחסד אם בגבורה, או בת&quot;ת או בנה&quot;י - כל אחד מתגלה לפי העת והשעה. 

ודע כי אע&quot;פ שבכל ששת ימי החול פועלים ז' מדות אלו כנודע - אינו דומה פעולתם בששת ימי החול לפעולתם בימים אלו. כי פעולתם בששת ימי החול הם פועלים על ידי אצילות בבריאה, ובריאה ביצירה בארץ ישראל, ויצירה גם כן בעשיה בחוץ לארץ. כגון ביום ראשון פועל חסד שבאצילות ומתלבש בחסד דבריאה וחסד דבריאה מתלבש בחסד דיצירה וחסד דיצירה מתלבש בחסד דעשיה. וכן יום שני בגבורה. ויום שלישי בתפארת. וכן כולם. 

ואמנם בימים אלו יתגלו הספירות העליונות ומתלבשות בבריאה לבד - כל ספירה וספירה בזמן ממשלתה. כגון בפסח חסד דאצילות - מתלבש בחסד דבריאה, ולא יתלבש בחסד דיצירה. כי מרוב התגלות אור האצילות בבריאה יתבטל אור חסד דיצירה לגמרי, דשרגא בטיהרא מאי מהניא. וכל שכן אור חסד דעשיה. {{ש}}
הא למה זה דומה? למעין הנוטף טיפין טיפין, וארובות השמים נפתחו לרוב ולא ניכרו אותם טיפין הנוטפין - כי נתבטלו בריבוי המים היורדין מן השמים. ועל זה הדרך תקיש לשאר המועדים. 

ואמנם שאר המדות לא ביטל התלבשותם. כי בפסח אע&quot;פ שביטל אור החסד דיצירה ואור החסד דעשיה - אף על פי כן לא ביטלו שאר המדות בהתלבשותם ביצירה ועשיה כשאר ימי החול. ולפיכך הותר בהם מלאכת אוכל נפש. 


והנה נתבארו בכללות ענין המועדים. ועוד נבאר כל מועד ומועד בפרטות בפרקים הבאים בעזרת השם יתברך. 


'''ענין חול המועד גם כן בכללות'''. כי עם היות כי המועדים הם סוד הארת אצילות בבריאה בחלק מחלקיה, אם חסד בפסח ואם ת&quot;ת בשבועות... [חסר]  


===ענין השינויים בין שבת ליום טוב===
ענין השינוים שבין שבת ליו&quot;ט ובין יו&quot;ט לחברו.

'''{{צ|ברכת יהוה היא תעשיר}} {{ממ|משלי|י|כב}}'''. הנה בפסוק הזה נרמז מעלת יום השבת אפילו על היום טוב.  והוא כי אפילו ביום טוב יש קצת אחיזה אל החיצונים הנקרא {{גמט דגש|עצ&quot;ב}} בסוד {{צ|בעצב תלדי בנים}} כנודע. והטעם הוא לפי שכל המועדים הם בחסד גבורה תפארת בלבד. ולכן ביום טוב אינו עולה רק עד חסד גבורה תפארת, ושם יש אחיזה אל החיצונים כנודע. 

אבל בשבת עולה עד חכמה ובינה אשר אין שם אחיזה אל החיצונים. ונמצא כי בעלייתם שם אין החיצונים עולים עמה, והיא לבדה {{צ|היא העולה}}. וזהו {{צ|ברכת יהוה היא תעשיר}} - {{צ|היא}} למעט החיצונים שאינם לוקחים מן העושר והשפע הזה אשר בשבת. וביאר למי מיעט מלת {{צ|היא}}, ואמר שמיעט את החיצונים הנקראים '''{{צ|עצב}}''' שאין להם תוספת קדושה ביום השבת כמוה. וזהו {{צ|לא יוסיף עצב עמה}} - כי אין אל ה'עצב' חלק עמה בתוספת קדושת שבת. {{ש}}
ונודע כי פסוק זה נדרש במדרשי רז&quot;ל על יום השבת.


'''{{צ|אלה מועדי יהוה מקראי קדש וכו'}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}}{{הערה|כך מובא בדפוסים. והיה נראה יותר נכון להגיה אל פסוק {{ממ|ויקרא|כג|ב}} אלהם מועדי יהוה אשר - ואז הראשי תיבות הוא '''אימא'''. וצע&quot;ע אם אפשר למצוא סמך לזה בכתבי היד - ויקיעורך}}''' - גם בפסוק זה נרמז ענין הימים טובים כי אינם דומים אל השבת, ולכן ראשי תיבות {{צ|אלה מועדי יהוה}} הם אותיות '''אמ&quot;י'''{{הערה|כהערה שלי לעיל. נראה להגיה לפסוק ב' {{צ|אלהם מועדי יהוה אשר}} - ואז הראשי תיבות '''אימא''' - ויקיעורך}} לרמוז כי בכל המועדים והימים טובים אין בהם עלייה לזעיר אנפין ונוקבא רק באימא בלבד, ולכן אותיות {{גמט דגש|יום טוב}} הם בגימטריה {{גמט דגש|ע&quot;ג}} כמנין הוי&quot;ה ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} ועשר אותיותיה (אשר הוי&quot;ה זו היא באימא כנודע) - לרמוז כי ביום טוב אין להם עלייה אלא באימא בלבד. 

וזהו מה שכתוב {{צ|אלה מועדי יהוה כו'}} פירושו כי אלו המועדים בבחינת קדושת עצמן גורמין עליית זעיר אנפין ונוקבא עד אימא הנזכר בר&quot;ת {{צ|אלה מועדי יהוה}} כנזכר. והדבר הזה נעשה מעצמו מסבת קדושת המועדים בעצמם. אבל אח&quot;כ על ידי תפילת התחתונים ביום טוב - אז אנו מעלים את זעיר אנפין ונוקבא עד אבא ממש גם כן. ולכן נרמז בר&quot;ת {{צ|אותם במועדם}} {{ממ|ויקרא|כג|ד}} - ר&quot;ת '''אב''', ר&quot;ל {{צ|אשר תקראו אַתֶם}} ישראל, ותזמינו אותם אל זעיר אנפין ונוקבא על ידי תפלותיכם הוא זימון יותר עליון ו{{צ|מקרא קדש}} יותר מעולה. והוא עד אבא עילאה הנרמז בראשי תיבות כנזכר. 

נמצא כי בי&quot;ט אין זעיר אנפין ונוקבא עולים מעצמם אלא עד אימא, ועל ידי תפלולות התחתונים מעלים אותם עד אבא. מה שאין כן בשבת כי עולין זעיר אנפין ונוקבא עד אבא עצמו מאליהן שלא ע&quot;י התחתונים, וכמו שאמר הכתוב {{צ|ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם}}, ואין 'קדש' אלא חכמה שהוא אבא כנודע. נמצא כי מה שעולים בשבת מעצמם שלא על ידי מעשה התחתונים נעשה ביום טוב על ידי צורך תפלות התחתונים:


'''עוד יש הפרש בין שבת לי&quot;ט''' {{ש}}
דע כי ביום טוב עולים זעיר אנפין ונוקבא עד אבא ואמא. {{ש}}
אבל החילוק הוא כי בשבת 
* בחזרת המוסף עלה זעיר אנפין בכתר דאבא. 
* ונוקבא עולה אז ז' מדרגות. והם חג&quot;ת דאימא, ואח&quot;כ חב&quot;ד דאימא, ואח&quot;כ הכתר דאימא. וכל ז' מדרגות אלו היא עולה בחזרת מוסף כנזכר. 

* ובמנחת שבת בלחש עולה זעיר אנפין בג' תיקונין תתאין דדיקנא דאריך אנפין. 
* ובחזרה עולה כל שית תיקונין תתאין שהוא עד מזל העליון שהוא תיקון השמיני {{צ|נוצר חסד}}. 
* ונוקבא עולה בחג&quot;ת ונה&quot;י דאבא. כי הנה&quot;י דזעיר אנפין נשארים למטה מדיקנא דאריך אנפין בג' ראשונות דאבא. כי לא עלו בדיקנא רק חב&quot;ד וחג&quot;ת דזעיר אנפין בלבד כנזכר. 


אבל ביום טוב 
* במוסף בלחש עולה זעיר אנפין עד ג' ראשונות חב&quot;ד דאבא, 
* ואח&quot;כ בחזרת המוסף איננו עולה הזעיר אנפין עלייה אחרת בכתר דאבא. 
* ונוקבא עולה אז בחזרת המוסף {{קיצור|ג&quot;א|ג' אמצעיות(?)}} חג&quot;ת דאימא, וג' הראשונות חב&quot;ד דאימא. אבל בכתר דאימא איננה עולה כלל - כדמיון הזעיר אנפין שלא עלה בכתר דאבא. (ואע&quot;פ שאנו אומרים בקדושת חזרת המוסף {{צ|כתר יתנו לך כו'}} - כיון שהם סמוכים אליו והם מקבלים הארה ממנו - אע&quot;פ שלא עלו ממש בכתר דאבא ואמא). 

* ואח&quot;כ במנחת יו&quot;ט אז עולה הזעיר אנפין בכתר דאבא. ונוקבא בכתר דאימא. 

ואין עוד עליה אחרת אל זעיר אנפין בדיקנא דאריך אנפין כמו בשבת, וא&quot;כ כיון שאין מצח הרצון דאריך אנפין מתגלה - לכן אין אומרים ביום טוב במנחה {{צ|ואני תפלתי לך יהוה עת רצון וכו'}}. וגם לסיבה זו אין מוציאין ספר תורה במנחה של יו&quot;ט כי אינו עתה עת נכון כמו במנחת שבת. 

ונלע&quot;ד ששמעתי ממורי ז&quot;ל כי בלחש מנחת יו&quot;ט עולה זעיר אנפין בכתר דאבא, ובחזרת המנחה עולה הנקבה בכתר דאימא:


'''עוד יש הפרש בין שבת ליו&quot;ט''' {{ש}}
דע כי בשבת עולה זעיר אנפין במקום אבא, ונוקבא במקום אימא, והם נפרדים כל אחד ואחד בפני עצמם; זה באבא לבדו, וזה באימא לבדה. 

וביאור ענין זה הוא במה שנקדים לך הקדמה ונאמר כי אע&quot;פ שאנו אומרים כי זעיר אנפין עלה כל המדרגות עד שורש מקום אבא ואמא עצמו - אל תחשוב כי כפי זה איננו צריך אל המוחין הבאים לו מבחינת נצח-הוד-יסוד דאבא ואמא. אבל צריך שתדע כי לעולם הוא צריך אל נצח הוד יסוד דאבא ואמא שיהיו לו בסוד מוחין. 

והענין הוא כי כמו שהזעיר אנפין עולה העליות האלו - גם אבא ואמא עולים העליות ההם, כפי סדר מספר עליות זעיר אנפין העולה אחריהם. כי צריכים הם לתת מקום לשיעלה שם זעיר אנפין. ולעולם הנצח-הוד-יסוד דאבא ואמא הם בחינת מוחין אל זעיר אנפין. ואין חילוק אלא שבימי החול - אז הנה&quot;י דאבא ואמא הנעשין מוחין לזעיר אנפין הם מבחינת התחתונה, ובשבת הם מבחינת העליונה. 

ונמצא כי עתה במוסף שבת - אע&quot;פ שזעיר אנפין עולה למקום אבא ממש - עם כל זה הנה&quot;י דאבא הם מתלבשים בתוכו ומתהוים לו שם בבחינת מוחין אליו. 


ואחר שהקדמנו לך הקדמה זו נחזור אל ביאורנו. {{ש}}
כי הנה בשבת כשעולה זעיר אנפין במקום אבא - לוקח הנה&quot;י שלו לבחינת מוחין אליו לבדו. ונוקבא עולה באימא ולוקחת נה&quot;י שלה להיותם מוחין אליה. והטעם הוא כי בשבת נפרדים אבא לעצמו ואימא לעצמה. אבל ביום טוב - אבא ואמא נכללין זה בתוך זה, ואבא מתלבש ומתעלם תוך אימא. ונמצא כי בעלות זעיר אנפין ונוקבא שם - צריך שזעיר אנפין ילביש חציו הימני של אבא, ונוקבא חציו השמאלי. והוא ממש על דרך הלבשת אבא ואמא את אריך אנפין - אבא לחציו הימני ואימא לחציו השמאלי. 

ובזה יתבאר לך טעם למה לא הוצרכה תפלה אחרת להעלות את זעיר אנפין ונוקבא בכתר דאבא ואמא. ובחזרת תפלת מוסף דשבת שהיא לצורך עליית הנוקבא בג' האמצעיות ובג' ראשונות דאימא - הספיק לשיעלו זעיר אנפין ונוקבא עוד עלייה אחרת בכתר אבא ואמא. מה שאין כן ביום טוב שהוצרכ' תפלת מנחת יום טוב להעלות את זעיר אנפין ונוקבא בכתר דאבא ואמא כנ&quot;ל. 

גם יש שאלה אחרת והוא למה אומרים {{צ|כתר}} במוסף שבת ואין אומרים כתר במנחת יום טוב - כיון שבחינתם שוות, ומה שנעשה במוסף שבת נעשה במנחת י&quot;ט כנ&quot;ל? {{ש}}
אבל התשובה היא עם הנזכר. כי בשבת - אבא ואמא נפרדים, ונמצא שזעיר אנפין לוקח כתר שלם דאבא ונוקבא לוקחת כתר שלם דאימא - לכן אומרים {{צ|כתר}} במוסף שבת לפי שכל אחד משניהם לוקח כתר שלם בפני עצמו. אבל במנחת יום טוב אשר אבא נכלל תוך אימא - נמצא כי זעיר אנפין לוקח חצי כתר הימני, ונוקבא חצי השמאלי, ואין כתר שלם לשום אחד מהם - ולכן אין אומרים {{צ|כתר}} במנחת יום טוב. 

ובזה יובן גם כן תשובה לשאלה הראשונה. כי בשבת - אשר אבא ואמא נפרדים - לכן ממילא נעשה הדבר ההוא שזעיר אנפין לוקח כתר דאבא ונוקבא לוקחת כתר דאימא, ואין צורך לקבוע תפלה אחרת מחודשת כצורך עלייתם בכתר אבא ואמא. אבל ביו&quot;ט הוצרכה תפלת מנחה לצורך עלייתם בכתר אבא ואמא כדי לעשות הבחינה הנזכר, והוא לכלול ולהלביש את אבא בתוך אימא כדי שאחר כך יעלו שם זעיר אנפין ונוקבא וילביש זה חציו הימני וזו חציו השמאלי כנזכר. והדבר הזה איננו נעשה מעצמו, וצריך תפלה מחודש לעשות בחינה זו. ונעשית בתפלת המנחה דיו&quot;ט כנזכר.

גם בזה יתבאר לך טעם אל מספר העולים בספר תורה בשחרית דיום טוב, והם חמשה בני אדם. {{ש}}
והטעם הוא כי הנה אבא נכלל ומתלבש תוך אימא. ונמצאו נה&quot;י דאבא תוך נה&quot;י דאימא. והנה בשבת מתגלים כל ז' תחתונות דיסוד דאבא - ולכן בשבת קורין ז' כמש&quot;ל בס&quot;ת של שחרית דשבת. אבל ביום טוב אין מתגלין בסוד הספר תורה רק הג' תחתונות שלהם בלבד. וכיון שנצח-הוד-יסוד דאבא מלובשין תוך נצח-הוד-יסוד דאימא - נמצא כי בהתגלות נצח דאבא - ודאי שמתגלה הנצח דאימא. וכן בהתגלות הוד דאבא - מוכרח הוא שיתגלה הוד דאימא. אבל היסוד דאבא הוא מתפשט למטה מן היסוד דאימא (הנפסק ונשלם בחזה דזעיר אנפין), והוא לבדו מתגלה - ולכן הם {{גמט דגש|ה'}} שהם 
* נצח דאבא 
* ונצח דאימא 
* והוד דאבא 
* והוד דאימא 
* ויסוד דאבא לבדו. {{ש}}
וכנגדם עולים חמישה בספר תורה דשחרית דיום טוב.  


'''ואמנם נלע&quot;ד''' ששמעתי ממורי ז&quot;ל ענין הפרש השבת לי&quot;ט באופן אחר שלא על דרך הנ&quot;ל והוא זה:{{ש}}
דע כי הנה המוחין דזעיר אנפין הם ב' בחינות - מוחין דמצד אבא ומוחין דמצד אימא. והם מתלבשין בתחלה תוך הנה&quot;י דאבא, ותוך הנה&quot;י דאימא. והם באופן זה 
* מוחין דמצד אבא תוך הנה&quot;י דאבא, 
* והנה&quot;י דאבא תוך מוחין דמצד אימא, 
* והמוחין דמצד אימא תוך הנה&quot;י דאימא,  
* והנה&quot;י דאימא תוך רישא דזעיר אנפין. 

ונמצא כי הכלים דנצח-הוד-יסוד דאבא הם מפסיקים בין המוחין דאבא למוחין דאימא, ואין בחינת ב' המוחין מתערבים יחד (כמבואר אצלנו בדרוש הציצית ע&quot;ש היטב). 

והנה ענין ציור הזה הוא ג&quot;כ ביום שבת. אבל ביום טוב הוא באופן אחר. כי נה&quot;י דאבא אינם נכנסים כלל בזעיר אנפין. אבל המוחין דאבא מתלבשים תוך המוחין דאימא, והמוחין דאימא תוך הנה&quot;י דאימא, והנה&quot;י דאימא תוך רישא דזעיר אנפין:


ואחר שהצענו לך הצעה זו יתבאר לך טעם השינוי והחילוק שיש בין שבת לי&quot;ט. והוא כי ב' בחינות הם 
* '''הראשון''' הוא בערך המוחין בעצמם 
* '''והשני''' הוא בערך זעיר אנפין המקבל אותם. 

ובבחינה הראשונה שהוא בערך המוחין בעצמם - ודאי שיותר קדושה יש בשבת מביו&quot;ט לפי שהשבת נקרא {{צ|קדש}} כמש&quot;ה {{צ|ושמרתם את השבת כי קדש היא}}. והענין הוא כי זעיר אנפין עולה עד מקום אבא ויש לו שם נה&quot;י דאבא בעצמם בסוד מוחין אליו. אבל ביו&quot;ט אין זעיר אנפין לוקח רק הנה&quot;י דאימא לבד שאינם קדש ממש כמו נה&quot;י דאבא. ואע&quot;פ שהמוחין דאבא הם תוך נה&quot;י דאימא - נודע הוא שיתרון גדול יש אל המוחין דאבא בהיותם מלובשים תוך נה&quot;י עצמם דאבא, להיותם מלובשים תוך נה&quot;י דאימא. 

ובזה תבין מ&quot;ש בס' התי' כי כל הימים טובים הם בסוד אימא עילאה הרובצת על האפרוחים ועל הבנים. גם יתבאר לך מ&quot;ש לעיל בפסוק {{צ|אלה מועדי יהוה מקראי קדש כו'}}. ולכן קדושת שבת חמורה מאד על קדושת הי&quot;ט:


'''עוד טעם אחר''', כי בשבת שיש אל המוחין דאבא אשר בזעיר אנפין ב' מסכים - ה'''א'''' נה&quot;י דאבא, וה'''ב'''' נה&quot;י דאימא. ומכח זה אין אורות מוחין דאבא מתגלים למעלה ברישא דזעיר אנפין. אבל בירידתם למטה מן החזה דזעיר אנפין אשר שם נפסק וכלה יסוד דאימא - אז מתגלה שם היסוד דאבא ומאירין מוחין דאבא משם ולמטה בגילוי. אבל בי&quot;ט שהמוחין דאבא הם נתונים גם הם תוך נה&quot;י דאימא לבדם - נמצא כי בהפסק היסוד דאימא בחזה דזעיר אנפין אין אורות המוחין דאבא מתגלים למטה מן החזה. כי אין להם לבוש שם לשירדו למטה, ונודע הוא כי האורות העליונים אי אפשר להם לעמוד בלי לבוש בשום אופן, ואינם מתגלים בלתי לבוש בסוד עצמות וכלים כנודע. 

ונמצא כי אורות המוחין דאבא מתגלים ביום השבת למטה מן החזה, מה שאין כן ביום טוב. ולכן קדושת השבת יתירה על קדושת יום טוב לשתי סבות אלו. 


אמנם בבחינה השניה שהיא בחינת הזעיר אנפין עצמו המקבל המוחין - יש לו יתרון ביום טוב מבשבת. {{ש}}
וזהו סוד טעם {{צ|ושמחת בחגך}}. ומחויבים אנחנו לשמוח בי&quot;ט יותר מבשבת. 

והענין הוא כי בשבת יש שני מסכים אל מוחין דאבא, ואין הזעיר אנפין יכול לקבל הארתם יותר בגילוי משבת כי שם יש ב' מסכים. וביום טוב לא יש רק מסך אחד. ולטעם זה שמחת יום טוב אל זעיר אנפין המקבלם יתירה על שמחחו בשבת - כי ביום טוב מרבין בסעודה ובבשר וביין. אבל בערך הקדושה של המוחין בעצמם - קדושתם בשבת יתירה על קדושתם ביו&quot;ט. 


'''ופעם אחרת''' שמעתי ממורי ז&quot;ל כי במוסף יו&quot;ט עולה זעיר אנפין בכתר דאבא ולכן אומרים {{צ|כתר}} במוסף יו&quot;ט, אבל נוקבא אינה עולה עד הכתר עד תפלת מנחה. אמנם כפי הנ&quot;ל שזעיר אנפין לוקח חצי הכתר הימני דאבא ונוקבא חציו השמאלי - צ&quot;ל כי שניהם עולים יחד בכתר דאבא בתפלת המנחה: 


'''ופעם אחרת''' שמעתי ממוז&quot;ל באופן אחר. {{ש}}
והוא כי ביו&quot;ט אין זעיר אנפין ונוקבא עולים באימא עילאה רק בתבונה כנודע. כי אימא בינה נקרא שם '''אהיה''' במילוי יודין, והתבונה (שהיא למטה מן הבינה) נקרא הויה דמילוי ס&quot;ג. ולכן {{גמט דגש|יום טוב}} הוא בגימטריה {{גמט דגש|ע&quot;ג}} כמנין הויה דמילוי {{גמט דגש|ס&quot;ג}} ועשר אותיותיה - הם {{גמט דגש|ע&quot;ג}}. 

ולכן קדושת שבת חמורה מן היו&quot;ט כמה מדרגות. כי בשבת עולה זעיר אנפין עד דיקנא דאריך אנפין, ונוקבא עד אבא. וביום טוב שניהם אינם עולים אלא בתבונה. 

ונלע&quot;ד ליישבו עם הדרך הראשון.  והוא כי עליית זעיר אנפין בחול אל התבונה אינו מעצמו אלא ע&quot;י תפילותינו בגילוי. וביו&quot;ט עולים עד התבונה ממילא, ואח&quot;כ אנו מעלים אותם עד אבא ואמא על ידי תפלותינו. {{ש}}
כנלע&quot;ד ליישב ב' הדרכים הנזכר. ועי' [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א|בדרוש הראשון דליל פסח]] בענין יציאת מצרים משם נתבאר ענין זה:


'''ענין שינוי שיש בין הימים טובים הם בעצמם''' - כי אין יום טוב דומה לחברו. {{ש}}
דע כי כשחל יום טוב באמצע השבוע בתוך ששת ימי החול - אז הוא דומה לערב שבת. אבל כשחל יום טוב במוצאי שבת - אז כבר זעיר אנפין ונוקבא ביום השבת שהוא ערב יו&quot;ט היו שלמים ועלו עד למעלה בדיקנא דאריך אנפין, וגם היו בו בזעיר אנפין מוחין דאבא בתוך הנה&quot;י דאבא כנ&quot;ל. ועתה במוצאי שבת שהוא יום טוב - נגרע הארתו, כי אז יורד למטה באימא כנ&quot;ל, וגם כי המוחין דאבא נכנסים ומתלבשין תוך נה&quot;י דאימא, והנה&quot;י דאבא מסתלקין ממנו. ולכן אומרים {{צ|ותודיענו כו'}} בסוד {{צ|הבדלת קדושת שבת לקדושת יום טוב}} כנודע. 

ואם הוא להפך - כי חל יום טוב בערב שבת - אז כבר זעיר אנפין עלה ולקח מוחין דאבא ואמא ביום טוב שהוא ערב שבת, ואינו חסר לו רק שעתה בליל שבת יתוסף בו תוספת זה והוא שיבקע היסוד דאימא ויאירו מתוכו הנה&quot;י דאבא:


'''ענין תפלת יום טוב'''. {{ש}}
כבר נודע כי בכל תפלות יו&quot;ט אין בהם רק {{גמט|ז'}} ברכות בכל תפלה ותפלה. והנה בשבע הברכות של תפלת השבת ביארנו שיכוין בהם באותם ז' מרגלאן הנזכר בספר הזוהר פרשת יתרו בר&quot;מ שהם יוצאין מב' שמות '''אהיה יה&quot;ו'''. ועתה ביו&quot;ט תכוין ממש על דרך הזה ב{{גמט|ז'}} שמות אלו. 

והם 
* בברכה ראשונה - '''אהיה''' דיודין 
* ובשניה -  '''אהיה''' דיודין 
* ושלישית - '''אהיה''' דאלפין 
* וברביעית - '''אהיה''' דההין 
* ובחמישית - ב'''אלהים''' דיודין 
* ובששית - ב'''אלהים''' דההין 
* ובשביעית - ב'''אלהים''' דאלפין 

כנודע כי סדר ד' שמות '''אהיה''' הם שנים, ביודין ואחד דאלפין, ואחד דההין, וסדר שלשה שמות '''אלהים''' הם יודין וההין ואלפין. וסימנם '''יה&quot;א'''. 

והטעם כל הכונה הזאת היא תלויה כמש&quot;ל כי בשבת היא עצמה קודש שעולה עד אבא הנקרא {{צ|קדש}}, וירש את מקומו. אבל ביום טוב הם {{צ|מקראי קדש}} - כי הם באימא, ושם הם קרואים ומזומנים מן ה{{צ|קדש}} שהוא אבא, ואינם קדש עצמו. לכן אנו מכונים לשתי שמות '''אלהים אלהים''' אשר שניהם הם באימא. {{ש}}
וכונה זו היא בין בתפלת פסח או עצרת או סוכות ובכל שאר הימים טובים.


'''כוונת הטבילה בערב יום טוב כמו בערב שבת''' - כי כך ארז&quot;ל חייב אדם לטהר עצמו ברגל. {{ש}}
והנה המקוה היא אימא הנקרא '''ם'''' סתומה, ולכן שיעורו הוא {{גמט דגש|מ'}} סאה של מים. גם ה{{גמט דגש|מקוה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} כמנין '''אהי&quot;ה''' דההין. 

ואמנם שינו את לשונם באומרם {{צ|ברגל}} ולא &quot;ביום טוב&quot; לרמוז כי צריך לטבול פעם אחת להפשיט מעל נפשו בגדי הקליפה החול, ויטביל טבילה שניה ויכוין להמשיך עליו קדושת הרגל שהוא סוד שם '''הויה''' במילוי יודין העולה בגימ' {{גמט דגש|ע&quot;ב}}. ושם '''אהיה''' במילוי יודין העולה בגימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א}}. ושניהם בגימטריא {{גמט דגש|רג&quot;ל}}:

--------------------------
'''דבר אחר:'''{{הערה|יש בדפוס הגהה של שמואל ויטאל אשר הוא כותב כי מצא קטע זה ומעתיק אותו כלשונו למרות שאינו יודע אם מתייחס אל התפילות או אל הטבילות. עיין שם - ויקיעורך}} 
* בתפלת הבוקר יכוין '''באהי&quot;ה ויהו&quot;ה''' דיודין 
* ובמנחה '''בהויה ואלהים''' 
* ובערבית '''הויה ואדני''' 

ושלשה הויות אלו - 
* האחד בע&quot;ב דיודין 
* והשני דס&quot;ג 
* והשלישי דמ&quot;ה 

ויכוין כי '''הויה''' הראשונה ממתקת שם '''אהיה''' הנ&quot;ל, '''והויה''' השניה ממתקת שם '''אלהים''' הם{{הערה|כך מובא מלת 'הם' בדפוס ולא מובן לי - ויקיעורך}}, '''והויה''' שלישי ממתקת שם '''אדני''' הנזכר:


--------------</text>
      <sha1>6gnhx76noffk8dm3iem2an6l7gjhsc8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260803</id>
    <revision>
      <id>3088665</id>
      <parentid>3088489</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:32:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3102" sha1="n3ddrsxwqnd5ho6mhvy54cf5umh1v75" xml:space="preserve">===דרושי אסרו חג - דרוש א===

'''בענין אסרו חג''' {{ש}}
הנה יש כאן מקום שאלה כי הנה קדושת שבת מעולה מקדושת יום טוב, ואם כן למה קדושת שבת אין אחריה קדושת אסרו חג? והדבר נראה להיפך. 

והתשובה היא כי אדרבה גודל קדושת שבת גורם מעוטה אחר השבת. {{ש}}
והענין הוא מובן כמש&quot;ל בענין החילוק שיש בין קדושת שבת ליום טוב. והוא כי בשבת כל תכלית עליותיו הם בחזרת תפלת המנחה - כי אז עולה זעיר אנפין באריך אנפין, ונוקבא באבא, ועולם הבריאה במקום אימא, והיצירה במקום זעיר אנפין, והעשיה במקום נוקבא דאצילות. נמצא כי כל העולמות נכללו ונתעלו בתוך מה שהיה עולם האצילות, ולא נשאר מהם דבר חוצה לו. 

אבל במנחת יום טוב -  זעיר ונוקבא הם בכל קומת אבא ואמא, והבריאה במקום זעיר אנפין, והיצירה במקום נוקבא, והעשיה במקום עולם הבריאה. ונמצא כי בשבת כל עולמות עלו ב' מדרגות למעלה ממדרגתו הראשונה. והמשל בזה - עולם הבריאה בתחלה עלה מדרגה אחת והיא בנוקבא דאצילות, אח&quot;כ עלה בזעיר אנפין דאצילות, אח&quot;כ עלה באימא דאצילות. נמצא שבין המקום שהיה בו בתחילה אל המקום אשר בו הוא עתה יש בנתיים ב' מדרגות פנויות לגמרי - כי לא נחשוב לא במדריגה אשר בה היתה מתחילה, ולא המדריגה אשר בה היא עתה. וכעד&quot;ז ביצירה ובעשיה. ובמוצאי שבת באו ימי החול - חוזר כל עולם לרדת ב' מדרגות גמורות - אותם אשר עלה בשבת, ולכן אין בו כח להמשיך עמו האור העליון למטה ולהוציאו ברחוק שתי מדריגות שלימות. 

אבל ביום טוב לא עלה שום עולם רק מדריגה אחד. והיא כי עולם הבריאה עלה בזעיר אנפין דאצילות. ונמצא כי מן המקום שהוא בו עתה אל המקום אשר היה בו מתחילה הוא מדריגה אחת פנויה, והוא מקום נוקבא דאצילות. ולכן במוצאי יום טוב יש כח בעולם הבריאה ברדתו אל מקומו הראשון להמשיך עמו קדושת האור שהיה לו ביום טוב ולהוציאו שיעור מדריגה אחת בלבד. לכן ביום שלאחר יום טוב עושים אסרו חג שהוא בחינת המשכת אור קדושת יום טוב ממקום העליון אל מקום התחתון שירד בו עתה כנזכר. אבל בשבת שיש מרחק שתי מדריגות - אין בנו כח להמשיך האור העליון שתי מדריגות חוץ למקומו.</text>
      <sha1>n3ddrsxwqnd5ho6mhvy54cf5umh1v75</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088666</id>
      <parentid>3088665</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:33:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3198" sha1="ld9youi7zr7qw7auli5m7yfgxxn3sg2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג||דרוש א|דרוש ב}}
===דרושי אסרו חג - דרוש א===

'''בענין אסרו חג''' {{ש}}
הנה יש כאן מקום שאלה כי הנה קדושת שבת מעולה מקדושת יום טוב, ואם כן למה קדושת שבת אין אחריה קדושת אסרו חג? והדבר נראה להיפך. 

והתשובה היא כי אדרבה גודל קדושת שבת גורם מעוטה אחר השבת. {{ש}}
והענין הוא מובן כמש&quot;ל בענין החילוק שיש בין קדושת שבת ליום טוב. והוא כי בשבת כל תכלית עליותיו הם בחזרת תפלת המנחה - כי אז עולה זעיר אנפין באריך אנפין, ונוקבא באבא, ועולם הבריאה במקום אימא, והיצירה במקום זעיר אנפין, והעשיה במקום נוקבא דאצילות. נמצא כי כל העולמות נכללו ונתעלו בתוך מה שהיה עולם האצילות, ולא נשאר מהם דבר חוצה לו. 

אבל במנחת יום טוב -  זעיר ונוקבא הם בכל קומת אבא ואמא, והבריאה במקום זעיר אנפין, והיצירה במקום נוקבא, והעשיה במקום עולם הבריאה. ונמצא כי בשבת כל עולמות עלו ב' מדרגות למעלה ממדרגתו הראשונה. והמשל בזה - עולם הבריאה בתחלה עלה מדרגה אחת והיא בנוקבא דאצילות, אח&quot;כ עלה בזעיר אנפין דאצילות, אח&quot;כ עלה באימא דאצילות. נמצא שבין המקום שהיה בו בתחילה אל המקום אשר בו הוא עתה יש בנתיים ב' מדרגות פנויות לגמרי - כי לא נחשוב לא במדריגה אשר בה היתה מתחילה, ולא המדריגה אשר בה היא עתה. וכעד&quot;ז ביצירה ובעשיה. ובמוצאי שבת באו ימי החול - חוזר כל עולם לרדת ב' מדרגות גמורות - אותם אשר עלה בשבת, ולכן אין בו כח להמשיך עמו האור העליון למטה ולהוציאו ברחוק שתי מדריגות שלימות. 

אבל ביום טוב לא עלה שום עולם רק מדריגה אחד. והיא כי עולם הבריאה עלה בזעיר אנפין דאצילות. ונמצא כי מן המקום שהוא בו עתה אל המקום אשר היה בו מתחילה הוא מדריגה אחת פנויה, והוא מקום נוקבא דאצילות. ולכן במוצאי יום טוב יש כח בעולם הבריאה ברדתו אל מקומו הראשון להמשיך עמו קדושת האור שהיה לו ביום טוב ולהוציאו שיעור מדריגה אחת בלבד. לכן ביום שלאחר יום טוב עושים אסרו חג שהוא בחינת המשכת אור קדושת יום טוב ממקום העליון אל מקום התחתון שירד בו עתה כנזכר. אבל בשבת שיש מרחק שתי מדריגות - אין בנו כח להמשיך האור העליון שתי מדריגות חוץ למקומו.</text>
      <sha1>ld9youi7zr7qw7auli5m7yfgxxn3sg2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088667</id>
      <parentid>3088666</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:33:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3199" sha1="h3obnqrhbl6ujjoc2t3hytkllvpceoc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג||דרוש א|דרוש ב}} 
===דרושי אסרו חג - דרוש א===

'''בענין אסרו חג''' {{ש}}
הנה יש כאן מקום שאלה כי הנה קדושת שבת מעולה מקדושת יום טוב, ואם כן למה קדושת שבת אין אחריה קדושת אסרו חג? והדבר נראה להיפך. 

והתשובה היא כי אדרבה גודל קדושת שבת גורם מעוטה אחר השבת. {{ש}}
והענין הוא מובן כמש&quot;ל בענין החילוק שיש בין קדושת שבת ליום טוב. והוא כי בשבת כל תכלית עליותיו הם בחזרת תפלת המנחה - כי אז עולה זעיר אנפין באריך אנפין, ונוקבא באבא, ועולם הבריאה במקום אימא, והיצירה במקום זעיר אנפין, והעשיה במקום נוקבא דאצילות. נמצא כי כל העולמות נכללו ונתעלו בתוך מה שהיה עולם האצילות, ולא נשאר מהם דבר חוצה לו. 

אבל במנחת יום טוב -  זעיר ונוקבא הם בכל קומת אבא ואמא, והבריאה במקום זעיר אנפין, והיצירה במקום נוקבא, והעשיה במקום עולם הבריאה. ונמצא כי בשבת כל עולמות עלו ב' מדרגות למעלה ממדרגתו הראשונה. והמשל בזה - עולם הבריאה בתחלה עלה מדרגה אחת והיא בנוקבא דאצילות, אח&quot;כ עלה בזעיר אנפין דאצילות, אח&quot;כ עלה באימא דאצילות. נמצא שבין המקום שהיה בו בתחילה אל המקום אשר בו הוא עתה יש בנתיים ב' מדרגות פנויות לגמרי - כי לא נחשוב לא במדריגה אשר בה היתה מתחילה, ולא המדריגה אשר בה היא עתה. וכעד&quot;ז ביצירה ובעשיה. ובמוצאי שבת באו ימי החול - חוזר כל עולם לרדת ב' מדרגות גמורות - אותם אשר עלה בשבת, ולכן אין בו כח להמשיך עמו האור העליון למטה ולהוציאו ברחוק שתי מדריגות שלימות. 

אבל ביום טוב לא עלה שום עולם רק מדריגה אחד. והיא כי עולם הבריאה עלה בזעיר אנפין דאצילות. ונמצא כי מן המקום שהוא בו עתה אל המקום אשר היה בו מתחילה הוא מדריגה אחת פנויה, והוא מקום נוקבא דאצילות. ולכן במוצאי יום טוב יש כח בעולם הבריאה ברדתו אל מקומו הראשון להמשיך עמו קדושת האור שהיה לו ביום טוב ולהוציאו שיעור מדריגה אחת בלבד. לכן ביום שלאחר יום טוב עושים אסרו חג שהוא בחינת המשכת אור קדושת יום טוב ממקום העליון אל מקום התחתון שירד בו עתה כנזכר. אבל בשבת שיש מרחק שתי מדריגות - אין בנו כח להמשיך האור העליון שתי מדריגות חוץ למקומו.</text>
      <sha1>h3obnqrhbl6ujjoc2t3hytkllvpceoc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088668</id>
      <parentid>3088667</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:34:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש א]] לשם [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש א]]</comment>
      <origin>3088667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3199" sha1="h3obnqrhbl6ujjoc2t3hytkllvpceoc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג||דרוש א|דרוש ב}} 
===דרושי אסרו חג - דרוש א===

'''בענין אסרו חג''' {{ש}}
הנה יש כאן מקום שאלה כי הנה קדושת שבת מעולה מקדושת יום טוב, ואם כן למה קדושת שבת אין אחריה קדושת אסרו חג? והדבר נראה להיפך. 

והתשובה היא כי אדרבה גודל קדושת שבת גורם מעוטה אחר השבת. {{ש}}
והענין הוא מובן כמש&quot;ל בענין החילוק שיש בין קדושת שבת ליום טוב. והוא כי בשבת כל תכלית עליותיו הם בחזרת תפלת המנחה - כי אז עולה זעיר אנפין באריך אנפין, ונוקבא באבא, ועולם הבריאה במקום אימא, והיצירה במקום זעיר אנפין, והעשיה במקום נוקבא דאצילות. נמצא כי כל העולמות נכללו ונתעלו בתוך מה שהיה עולם האצילות, ולא נשאר מהם דבר חוצה לו. 

אבל במנחת יום טוב -  זעיר ונוקבא הם בכל קומת אבא ואמא, והבריאה במקום זעיר אנפין, והיצירה במקום נוקבא, והעשיה במקום עולם הבריאה. ונמצא כי בשבת כל עולמות עלו ב' מדרגות למעלה ממדרגתו הראשונה. והמשל בזה - עולם הבריאה בתחלה עלה מדרגה אחת והיא בנוקבא דאצילות, אח&quot;כ עלה בזעיר אנפין דאצילות, אח&quot;כ עלה באימא דאצילות. נמצא שבין המקום שהיה בו בתחילה אל המקום אשר בו הוא עתה יש בנתיים ב' מדרגות פנויות לגמרי - כי לא נחשוב לא במדריגה אשר בה היתה מתחילה, ולא המדריגה אשר בה היא עתה. וכעד&quot;ז ביצירה ובעשיה. ובמוצאי שבת באו ימי החול - חוזר כל עולם לרדת ב' מדרגות גמורות - אותם אשר עלה בשבת, ולכן אין בו כח להמשיך עמו האור העליון למטה ולהוציאו ברחוק שתי מדריגות שלימות. 

אבל ביום טוב לא עלה שום עולם רק מדריגה אחד. והיא כי עולם הבריאה עלה בזעיר אנפין דאצילות. ונמצא כי מן המקום שהוא בו עתה אל המקום אשר היה בו מתחילה הוא מדריגה אחת פנויה, והוא מקום נוקבא דאצילות. ולכן במוצאי יום טוב יש כח בעולם הבריאה ברדתו אל מקומו הראשון להמשיך עמו קדושת האור שהיה לו ביום טוב ולהוציאו שיעור מדריגה אחת בלבד. לכן ביום שלאחר יום טוב עושים אסרו חג שהוא בחינת המשכת אור קדושת יום טוב ממקום העליון אל מקום התחתון שירד בו עתה כנזכר. אבל בשבת שיש מרחק שתי מדריגות - אין בנו כח להמשיך האור העליון שתי מדריגות חוץ למקומו.</text>
      <sha1>h3obnqrhbl6ujjoc2t3hytkllvpceoc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260804</id>
    <revision>
      <id>3088670</id>
      <parentid>3088491</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:35:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ב]] לשם [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ב]]</comment>
      <origin>472599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5131" sha1="imyfd0c13bmal7tdv7y77vanic9uot8" xml:space="preserve">שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ב
דרוש ב':

יבאר בו מה ענין המשכת האור הזה עתה ביום אסרו חג ונתחיל לבאר ענין המשכת האור בעולם העשיה וממנו יובן שאר העולמות. הנה נתבאר כי בי&quot;ט היה עולה עולם הבריאה במקום ז&quot;א דאצילות והיצירה במקום נוק' והעשיה במקום עו' הבריאה ממש כי הי&quot;ס דעשיה היו במקום י&quot;ס דבריאה ועתה באסרו חג ירדו העשיה ו' מדריגו' בלבד ולא כולה והוא באופן זה כי ירדו ד' ראשונות דעשיה בד&quot;ת דבריאה וו' תחתונות דעשיה בו' ראשונות דיצירה ונמצאו ד' אחרונות דיצירה וכל הי&quot;ס דעשיה מקום פנוי לגמרי בין הקדושה והקלי' כנ&quot;ל בדרוש שבת שהם סוד י&quot;ד ספי' בסוד אמר לעולמו די כי ענין זה נעשה בקבלת שבת כנז' שם במקומו והנה מזה תקיש ותבין אל שאר העולמות כי כולם יורדים ממקומ' על סדר ירידת עולם העשיה ממש וזה מובן והנה ז&quot;ס פסוק אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח הנה מזבח העולה הוא בעו' העשיה כי שם הוא מעשה הקרבנות כנז' בתפי' שחרית דחול כי הקרבנות הם בעשיה ונודע כי המלכו' של כל עו' מד' עולמו' אבי&quot;ע איננה במקומה אבל יורדת ועומדת כל ימי החול שלא בשעת התפלה למטה בראשית העו' שלמטה ממנה. והמשל בזה מלכות דאצילות בראש הבריאה ומלכות דבריאה בראש היצירה כו' והנה עיקר שם מזבח העולה אינו על עולם העשיה אלא על מלכות דיצירה שבראש העשיה אבל כללו' שם מזבח העולה היא בעשיה כי שם הוא בחי' שריפת הקרבנות וטעם קריאת המלכו' דיצירה בשם מזבח העול' הוא כי נודע כי עולם היצירה נקרא אל יהו&quot;ה והוא בגי' מזבח ונמצא כי כללות המזבח הוא בעשיה אבל סיבת קריאתו בשם מזבח הוא לסיבת המל' דיצירה היורדת שם כנז' והנה ד' קרנות המזבח העולה הנה הם ד' הקרנות העומדים למעלה ע&quot;ג מזבח העולה והם עליונים ממנו והנה הם סוד ד' אחרונות דיצירה אותם פנויים שנשארו וריקנים ביום אסרו חג כנ&quot;ל והם נה&quot;י ומל' דיצירה והם ד' קרנות והמזבח הוא עולם העשיה עצמו. ובזה נבא אל ביאו' הכתוב אל ה' ויאר לנו כו' פי' כי הנה עתה ביום אסרו חג עולם העשיה הוא למע' ביצירה הנק' אל הויה כנז' והנה אל הויה במילואם הם בגי' יא&quot;ר כזה אלף למד הוא קפ&quot;ה ידוד הוא כ&quot;ו והם כמנין יאר ונמצא כי אל ידוד הוא עצמו כשמתמלא נעשה כמנין יא&quot;ר וזהו אל ידוד ויאר לנו ר&quot;ל כי מן אל ידוד שנעשה יאר אנו מתפללין שימשיך אותה הארה לנו וזהו ויאר לנו וביאר כי ענין ההארה הזו שאנו רוצים להמשיך הוא לפי שעתה הוא יום אסרו חג אשר פירושה הוא מלשון עשו איסור לחג וקשר שלא תסתלק קדושת החג לגמרי אמנם נתקשר בקדושת החג כדי שתשאיר לנו קצת הארה מן החג ביום זה של אסרו חג וזמש&quot;ה ויאר לנו אסרו חג כו'. עוד ביאר הכתוב ענין אסרו חג הזה מה עניינו ואמר כי הלא הוא להוריד עו' העשיה עד קרנות המזבח שהוא בו' ראשונות דיצירה כנ&quot;ל ועי&quot;כ נמצא שעולם העשיה שהוא המזבח הנה הוא עתה למעלה מד' קרנותיו שהיו בו בתחילה בשאר ימי החול ועתה מפני שהוא אסרו חג עומד למעלה מקרנות המזבח וזו היא ההארה אשר המשכנו במ&quot;ש ויאר לנו כי הנה ד' קרנות המזבח בימי החול הם ד' תחתו' דיצירה ועתה העשיה נשלמת בו' ראשונות דיצירה ונמצא כי היא עומדת למעלה מקרנות המזבח ונמצא' יורדת עד קרנות המזבח ולא עד בכלל וזמ&quot;ש עד קרנות המזבח. ועתה אשר העשיה נשארת שם למעלה ולא ירדה במקומה מוכרח הוא שימשך לנו הארה ביום זה של אסרו חג כי מוכרח הוא שעד&quot;ז גם שאר העול' שלמעלה מן העשיה גם הם עומדים למעלה ממקומם ולכן ההארתם הגדולה אשר נשאר' לכל העולמו' ביום הזה תמשך אצלנו ויאר לנו:</text>
      <sha1>imyfd0c13bmal7tdv7y77vanic9uot8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088675</id>
      <parentid>3088670</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:36:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5239" sha1="oqbhmpuw8gs1tj6oy6ucov0el32jatf" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג|דרוש א|דרוש ב|דרוש ג}} 
שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ב
דרוש ב':

יבאר בו מה ענין המשכת האור הזה עתה ביום אסרו חג ונתחיל לבאר ענין המשכת האור בעולם העשיה וממנו יובן שאר העולמות. הנה נתבאר כי בי&quot;ט היה עולה עולם הבריאה במקום ז&quot;א דאצילות והיצירה במקום נוק' והעשיה במקום עו' הבריאה ממש כי הי&quot;ס דעשיה היו במקום י&quot;ס דבריאה ועתה באסרו חג ירדו העשיה ו' מדריגו' בלבד ולא כולה והוא באופן זה כי ירדו ד' ראשונות דעשיה בד&quot;ת דבריאה וו' תחתונות דעשיה בו' ראשונות דיצירה ונמצאו ד' אחרונות דיצירה וכל הי&quot;ס דעשיה מקום פנוי לגמרי בין הקדושה והקלי' כנ&quot;ל בדרוש שבת שהם סוד י&quot;ד ספי' בסוד אמר לעולמו די כי ענין זה נעשה בקבלת שבת כנז' שם במקומו והנה מזה תקיש ותבין אל שאר העולמות כי כולם יורדים ממקומ' על סדר ירידת עולם העשיה ממש וזה מובן והנה ז&quot;ס פסוק אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח הנה מזבח העולה הוא בעו' העשיה כי שם הוא מעשה הקרבנות כנז' בתפי' שחרית דחול כי הקרבנות הם בעשיה ונודע כי המלכו' של כל עו' מד' עולמו' אבי&quot;ע איננה במקומה אבל יורדת ועומדת כל ימי החול שלא בשעת התפלה למטה בראשית העו' שלמטה ממנה. והמשל בזה מלכות דאצילות בראש הבריאה ומלכות דבריאה בראש היצירה כו' והנה עיקר שם מזבח העולה אינו על עולם העשיה אלא על מלכות דיצירה שבראש העשיה אבל כללו' שם מזבח העולה היא בעשיה כי שם הוא בחי' שריפת הקרבנות וטעם קריאת המלכו' דיצירה בשם מזבח העול' הוא כי נודע כי עולם היצירה נקרא אל יהו&quot;ה והוא בגי' מזבח ונמצא כי כללות המזבח הוא בעשיה אבל סיבת קריאתו בשם מזבח הוא לסיבת המל' דיצירה היורדת שם כנז' והנה ד' קרנות המזבח העולה הנה הם ד' הקרנות העומדים למעלה ע&quot;ג מזבח העולה והם עליונים ממנו והנה הם סוד ד' אחרונות דיצירה אותם פנויים שנשארו וריקנים ביום אסרו חג כנ&quot;ל והם נה&quot;י ומל' דיצירה והם ד' קרנות והמזבח הוא עולם העשיה עצמו. ובזה נבא אל ביאו' הכתוב אל ה' ויאר לנו כו' פי' כי הנה עתה ביום אסרו חג עולם העשיה הוא למע' ביצירה הנק' אל הויה כנז' והנה אל הויה במילואם הם בגי' יא&quot;ר כזה אלף למד הוא קפ&quot;ה ידוד הוא כ&quot;ו והם כמנין יאר ונמצא כי אל ידוד הוא עצמו כשמתמלא נעשה כמנין יא&quot;ר וזהו אל ידוד ויאר לנו ר&quot;ל כי מן אל ידוד שנעשה יאר אנו מתפללין שימשיך אותה הארה לנו וזהו ויאר לנו וביאר כי ענין ההארה הזו שאנו רוצים להמשיך הוא לפי שעתה הוא יום אסרו חג אשר פירושה הוא מלשון עשו איסור לחג וקשר שלא תסתלק קדושת החג לגמרי אמנם נתקשר בקדושת החג כדי שתשאיר לנו קצת הארה מן החג ביום זה של אסרו חג וזמש&quot;ה ויאר לנו אסרו חג כו'. עוד ביאר הכתוב ענין אסרו חג הזה מה עניינו ואמר כי הלא הוא להוריד עו' העשיה עד קרנות המזבח שהוא בו' ראשונות דיצירה כנ&quot;ל ועי&quot;כ נמצא שעולם העשיה שהוא המזבח הנה הוא עתה למעלה מד' קרנותיו שהיו בו בתחילה בשאר ימי החול ועתה מפני שהוא אסרו חג עומד למעלה מקרנות המזבח וזו היא ההארה אשר המשכנו במ&quot;ש ויאר לנו כי הנה ד' קרנות המזבח בימי החול הם ד' תחתו' דיצירה ועתה העשיה נשלמת בו' ראשונות דיצירה ונמצא כי היא עומדת למעלה מקרנות המזבח ונמצא' יורדת עד קרנות המזבח ולא עד בכלל וזמ&quot;ש עד קרנות המזבח. ועתה אשר העשיה נשארת שם למעלה ולא ירדה במקומה מוכרח הוא שימשך לנו הארה ביום זה של אסרו חג כי מוכרח הוא שעד&quot;ז גם שאר העול' שלמעלה מן העשיה גם הם עומדים למעלה ממקומם ולכן ההארתם הגדולה אשר נשאר' לכל העולמו' ביום הזה תמשך אצלנו ויאר לנו:</text>
      <sha1>oqbhmpuw8gs1tj6oy6ucov0el32jatf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088696</id>
      <parentid>3088675</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:24:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3088696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5250" sha1="tw8gnrpy7wx9cp0t3zyvkqnh84eeg61" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג|דרוש א|דרוש ב|דרוש ג}} 
שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ב

דרוש ב':

יבאר בו מה ענין המשכת האור הזה עתה ביום אסרו חג ונתחיל לבאר ענין המשכת האור בעולם העשיה וממנו יובן שאר העולמות. 

הנה נתבאר כי בי&quot;ט היה עולה עולם הבריאה במקום ז&quot;א דאצילות והיצירה במקום נוק' והעשיה במקום עו' הבריאה ממש כי הי&quot;ס דעשיה היו במקום י&quot;ס דבריאה ועתה באסרו חג ירדו העשיה ו' מדריגו' בלבד ולא כולה והוא באופן זה כי ירדו ד' ראשונות דעשיה בד&quot;ת דבריאה וו' תחתונות דעשיה בו' ראשונות דיצירה ונמצאו ד' אחרונות דיצירה וכל הי&quot;ס דעשיה מקום פנוי לגמרי בין הקדושה והקלי' כנ&quot;ל בדרוש שבת שהם סוד י&quot;ד ספי' בסוד אמר לעולמו די כי ענין זה נעשה בקבלת שבת כנז' שם במקומו והנה מזה תקיש ותבין אל שאר העולמות כי כולם יורדים ממקומ' על סדר ירידת עולם העשיה ממש וזה מובן 

והנה ז&quot;ס פסוק אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח הנה מזבח העולה הוא בעו' העשיה כי שם הוא מעשה הקרבנות כנז' בתפי' שחרית דחול כי הקרבנות הם בעשיה ונודע כי המלכו' של כל עו' מד' עולמו' אבי&quot;ע איננה במקומה אבל יורדת ועומדת כל ימי החול שלא בשעת התפלה למטה בראשית העו' שלמטה ממנה. והמשל בזה מלכות דאצילות בראש הבריאה ומלכות דבריאה בראש היצירה כו' והנה עיקר שם מזבח העולה אינו על עולם העשיה אלא על מלכות דיצירה שבראש העשיה אבל כללו' שם מזבח העולה היא בעשיה כי שם הוא בחי' שריפת הקרבנות וטעם קריאת המלכו' דיצירה בשם מזבח העול' הוא כי נודע כי עולם היצירה נקרא אל יהו&quot;ה והוא בגי' מזבח ונמצא כי כללות המזבח הוא בעשיה אבל סיבת קריאתו בשם מזבח הוא לסיבת המל' דיצירה היורדת שם כנז' 

והנה ד' קרנות המזבח העולה הנה הם ד' הקרנות העומדים למעלה ע&quot;ג מזבח העולה והם עליונים ממנו והנה הם סוד ד' אחרונות דיצירה אותם פנויים שנשארו וריקנים ביום אסרו חג כנ&quot;ל והם נה&quot;י ומל' דיצירה והם ד' קרנות והמזבח הוא עולם העשיה עצמו. 

ובזה נבא אל ביאו' הכתוב אל ה' ויאר לנו כו' פי' כי הנה עתה ביום אסרו חג עולם העשיה הוא למע' ביצירה הנק' אל הויה כנז' והנה אל הויה במילואם הם בגי' יא&quot;ר כזה אלף למד הוא קפ&quot;ה ידוד הוא כ&quot;ו והם כמנין יאר ונמצא כי אל ידוד הוא עצמו כשמתמלא נעשה כמנין יא&quot;ר וזהו אל ידוד ויאר לנו ר&quot;ל כי מן אל ידוד שנעשה יאר אנו מתפללין שימשיך אותה הארה לנו וזהו ויאר לנו וביאר כי ענין ההארה הזו שאנו רוצים להמשיך הוא לפי שעתה הוא יום אסרו חג אשר פירושה הוא מלשון עשו איסור לחג וקשר שלא תסתלק קדושת החג לגמרי אמנם נתקשר בקדושת החג כדי שתשאיר לנו קצת הארה מן החג ביום זה של אסרו חג וזמש&quot;ה ויאר לנו אסרו חג כו'. 

עוד ביאר הכתוב ענין אסרו חג הזה מה עניינו ואמר כי הלא הוא להוריד עו' העשיה עד קרנות המזבח שהוא בו' ראשונות דיצירה כנ&quot;ל ועי&quot;כ נמצא שעולם העשיה שהוא המזבח הנה הוא עתה למעלה מד' קרנותיו שהיו בו בתחילה בשאר ימי החול ועתה מפני שהוא אסרו חג עומד למעלה מקרנות המזבח וזו היא ההארה אשר המשכנו במ&quot;ש ויאר לנו כי הנה ד' קרנות המזבח בימי החול הם ד' תחתו' דיצירה ועתה העשיה נשלמת בו' ראשונות דיצירה ונמצא כי היא עומדת למעלה מקרנות המזבח ונמצא' יורדת עד קרנות המזבח ולא עד בכלל וזמ&quot;ש עד קרנות המזבח. ועתה אשר העשיה נשארת שם למעלה ולא ירדה במקומה מוכרח הוא שימשך לנו הארה ביום זה של אסרו חג כי מוכרח הוא שעד&quot;ז גם שאר העול' שלמעלה מן העשיה גם הם עומדים למעלה ממקומם ולכן ההארתם הגדולה אשר נשאר' לכל העולמו' ביום הזה תמשך אצלנו ויאר לנו:</text>
      <sha1>tw8gnrpy7wx9cp0t3zyvkqnh84eeg61</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260805</id>
    <revision>
      <id>3088672</id>
      <parentid>3088493</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:35:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ג]] לשם [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ג]]</comment>
      <origin>472601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16299" sha1="jrbfj9ns4qx36bmghdgoqwla55n1uqc" xml:space="preserve">שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ג
דרוש ג':

יבאר בו ההפרש שיש בין שבתות לי&quot;ט וגם בענין האסרו חג הנה לעיל כתבתי ב' דרושים ששמעתי ממוז&quot;ל ויש ביניהם קצת דברים סותרים זה את זה מצאתי בקונטריס הר&quot;מ נאגאר&quot;ה ז&quot;ל ששמע אלו הדרו' גם הוא ממורי ז&quot;ל וכתוב בהם כדברי הדרוש הב' שכתבתי לעיל והענין הוא כי הנה ביו&quot;ט אינם באים מעצמם שלא ע&quot;י תפיל' התחתו' רק הנה&quot;י דאי' בלבד ובתוכם המוחין דמצד אי' בלבד ולכן אין הי&quot;ט נקרא קדש ממש שהוא אבא רק מקראי קדש כו' ואח&quot;כ ע&quot;י תפלות התחתו' אנו מזמנין וממשיכים וקוראים את הקדש שהוא אבא שיתלבש תוך אי' וזהו מקראי קדש ולא קדש גמורה רק כי הוא מזומן ע&quot;י קריאתינו בתפלות וז&quot;ס פסוק אלה מועדי ה' מקראי קדש כו' כנז' אצלינו לעיל כי ר&quot;ת אלה מועדי ה' הוא אמ&quot;י ור&quot;ת אותם במועדם הוא אב. והכוונה היא כי אלה מועדי ה' הם מצד אי' בלבד ואין הארת אבא מתגלה בהם בעצמו כמו בשבת אבל אח&quot;כ ע&quot;י תפלותינו אשר תקראו אותם אתם כתי' ע&quot;י תפלותיכם הוא להמשיך גם את אבא ונרמז בר&quot;ת אותם במועדם כנז' והרי חילוק א' בין שבת ליו&quot;ט:

חילוק ב' הנה בשבת הנה&quot;י דאבא עם המוחין אשר בתוכם והנה&quot;י דאי' עם המוחין אשר בתוכם הנה הם מתלבשי' זה בתוך זה. והנה&quot;י דאבא עם המוחין שלהם תוך הנה&quot;י דאימ' עם המוחי' שלהם ואח&quot;כ כולם נכנסים ומתלבשי' תוך ז&quot;א כנודע ונמצא כי השבת הוא קדש גמור שהיא בחי' אבא עצמו הנכנס תוך ז&quot;א אבל ביו&quot;ט להיות שאין אבא נכנס מעצמו אלא ע&quot;י תפי' לכן נמשך מזה כי גם אח&quot;כ כשנמשך ובא ע&quot;י תפילתינו איננו נמשך כמו בשבת אבל המוחין דאבא נכנסי' ומתלבשים תוך נה&quot;י דאי' ושם בתוכם מתחברים עם המוחין דאי' אבל הנה&quot;י דאבא אינם נכנסים שם כלל ופשוט הוא כי זה מורה היותם אורות גרועים כי הנה היות טעם המוחי' דאבא באים מלובשים תוך נה&quot;י דאבא ואח&quot;כ נכנסים תוך נה&quot;י דאימא הוא לסיב' היותם אורות מעולים ואין כח בכלים דנה&quot;י דאי' לסובלם בתוכם עד אשר יתלבשו בתחי' תוך נה&quot;י דאבא ואז יכולין נה&quot;י דאימא להלבישם בתוכם ועתה שמוחין דאבא מתלבשים תוך נה&quot;י דאי' מבלתי שבתחי' יתלבשו תוך נה&quot;י דאבא זה מורה כי הם אורות גרועים ויכולים הכלים דנה&quot;י דאי' להלבישם בתוכם ולכן נקרא מקראי קדש כי נמשך בהם הארה קצת מן הקדש העליון אבל אינם קדש ממש כי אין עצמות קדש העליון דאבא מתגל' שאם היה מתגלה הוא עצמו לא היה יכולת בנה&quot;י דאימא להלבישם ונמצא כי בשבת עיקר ההארות הם מן הקדש שהוא אבא כי במקום שיש דכורא אין הנוקבא עולה בשם ולכן השבת הוא קדש ממש אבל בי&quot;ט עיקר ההארות הם מאימא ולכן נקרא מקראי קדש ולא קדש ממש:

חילוק ג' הנה בשבת בא הדעת דמצד אבא מלובש תוך היסו' עצמו דאבא כנ&quot;ל. והנה היסוד הזה דאב' ארוך ומתפשט למטה מיסוד דאי' ונפסק ונשלם בחזה דז&quot;א ומשם ולמטה מתפשט הדעת דמצד אבא תוך ז&quot;א עד היסוד דז&quot;א לסיבת היותו מלובש ומכוסה תוך הכלי של היסוד עצמו דאבא שהוא ארוך ומתפשט עד למטה. אבל ביו&quot;ט אשר הדעת דאבא מתלבש תוך היסוד דאי' והנה היסוד דאי' קצר מהשתרע למטה ממקום החזה דז&quot;א וגם הדעת דאבא אשר בתוכו איננו יכול להתגלות מלמטה מיסוד דאי' כי אין כח בז&quot;א לקבל ההארתו בהיותו מגולה ולכן נשאר למעלה ברישא דז&quot;א מלובש תוך היסוד דאי' ואינו מתפשט למטה תוך היסוד דז&quot;א כמו בשבת. ובזה תבין היתר מלאכת אוכל נפש בי&quot;ט ולא בשבת לפי שבשבת שיורד אור הדעת דאבא עד למטה תוך גופא דז&quot;א אין שום אחיזה אל הקלי' שהם סוד עשי' מלאכה אפילו באוכל נפש אבל ביו&quot;ט שאין אור הדעת דאבא יורד עד למטה יש אחיזה אל החיצונים בסוד אוכל נפש. וזהו ענין אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכבר נתבאר בכ&quot;י מוז&quot;ל מה ענין אוכל נפש וע&quot;ש ובשער המצות בפ' בהר סיני בענין השביעי' ובפ' עקב בענין נט&quot;י של האכילה נתבאר זה היטב וע&quot;ש ונמצא כי אעפ&quot;י שבקדושת מוסף דיו&quot;ט אומרים אותו כמו בשבת כתר כו' איה מקום כבודו אין כל זה אלא בבחי' אימא בלבד אשר בתוכ' מלובשים המוחין דאבא בלי נה&quot;י דאבא כלל. ונמצא כי ז&quot;א מקבל אורות אבא דרך אי' ואינו מקבלם מאבא עצמו כמו בשבת וכשעולים זו&quot;ן אינם עולים אלא באי' בלבד זה מהימין וזה מהשמאל כדמיון ימי החול שיעקב עולה בנצח דז&quot;א ורחל בהוד דז&quot;א אבל בשבת זה עו' באבא וזה עול' באי' והרי נתבאר ג' יתרונות שיש לשבת על יו&quot;ט אבל בבחינ' אחרת יש יתרון לי&quot;ט על השבת והוא כי בבחי' היות המוחין של אבא מלובשים בנה&quot;י דאי' אין להם עתה רק מסך וכיסוי א' בלבד והארתם מתגלית יותר משבת שהיו למוחין דאבא ב' מסכים נה&quot;י דאבא ונה&quot;י דאימא וזהו טעם יתרון שמחת יו&quot;ט יותר משבת כמש&quot;ה ושמחת בחגך והנה בשבת עולה ז&quot;א בא&quot;א ונוק' באבא ובריאה באי' ויצירה בז&quot;א ועשי' בנוקב' וכל העולמות נכללו בתוך האצילות אבל ביו&quot;ט זו&quot;ן לא עלו אלא באי' ובריאה בז&quot;א ויצירה בנוק'. ונודע כי הנקבה אין לה רק שיעור מקום ד' ספי' שהם מהחזה ולמטה דז&quot;א שהם נהי&quot;ם דז&quot;א ונמצא כי ד' ראשו' דיצירה עלו במקום נוק' דאצילות וו' תחתו' דיצירה בו' ראשו' דבריאה וד' ראשונות דעשי' בד' תחתו' דבריאה וו' תחתונות דעשי' בו' ראשונות דיצירה. ונמצא כי ד&quot;ת דיצירה וכל הי&quot;ס דעשי' לא נכללו תוך האצילות ביו&quot;ט כמו בשבת ולכן באלו שנשארו חוץ לעו' האצילות יש בהם קצת אחיזה אל הקלי' וזהו טעם היתר אוכל נפש ביו&quot;ט והענין הוא כי המלאכו' כולם הם בקלי' כנודע בסוד ט&quot;ל מלאכות דשבת וט&quot;ל מלקיות וט&quot;ל קללות אשר נתקללו אדם וחוה ונחש והאדמה והנה היצירה נקרא אוכל נפש לפי שהיצירה נק' אל ידוד כנודע והם בגי' אוכל והעשיה נק' נפש כנודע ונמצא כי בחי' אוכל נפש בלבד מה שהוא מוכרח להחיות הנפש יש בו אחיזה אל החיצונים ולכן הותרה ביו&quot;ט מלאכת אוכל נפש וכל מלאכה אחרת שאיננה לצורך אוכל נפש שהוא חיות בלבד לא הותרה כי אין אחיזה אל החיצונים זולתי בחיות אוכל נפש בלבד אבל מציאות שורש המלאכה שהוא בעשי' כי מלאכה בגימ' אל אדנ&quot;י שהוא עול' העשיה אין בזה כח אל החיצו' לפי שראש עולם היצירה שהם ד' ראשונות שבו נכנסו ביו&quot;ט בעו' האצילות ואין החיצוני' יכולים ליינק אלא בבחי' אוכל נפש תחתו' דיצירה שנשארו בו' א' דבריאה כי היצירה נקר' אוכל של העשיה הנקר' נפש כנודע:

ועתה נבאר ענין אסרו חג שלאחר יו&quot;ט ולא לאחר השבת והענין הוא כי הנה ימי החול הם סוד יצירה ומשם ולמטה והשבת הוא בבריאה. והנה ביום השבת שהיצירה והעשיה שהם סוד ימי החול עלו למקום הקדש הגמור שהוא עולם האצילות לכן במ&quot;ש אשר העולמות יורדין למקומם והנה היצירה והעשיה אשר נתקדשו בקדש האצילות חוזרין להיות חול ממש לכן אין כח בהם להשאר הארת קדם האצילות הגמור בחול הגמור ולכן אין אסרו חג אחר השבת אבל ביו&quot;ט אשר היצירה והעשיה הנקרא חול לא עלו למקו' הקדש דאצילות ונשארו בבריאה ויצירה כנז' ובהיותם שם למטה היה נמשך להם האור העליון והיא הארה קטנה וממועטת לפי שהם היו עומדי' במקום שאינו קדש גמור ולכן במוצאי י&quot;ט שהוא ימי החול לגמרי יכול להשאר בהם קצת מאות' ההאר' הממעוטת וגרועה שהיתה להם בי&quot;ט שאינו קדש גמור וכנגד זה יש אסרו חג אחר י&quot;ט והנה נתבאר סדר העולמות בשבת וי&quot;ט. ועתה נבאר סדרן ואסרו חג כי הנה יורדין עתה מדרגה א' לבד והוא כי הבריאה יורדת עתה באסרו חג במקום שהיתה היצירה בי&quot;ט כי ד' ראשונות דבריאה הם בנוק' דאצילות וו' תחתונות דבריאה של עתה במקום ו' ראשונות דבריאה דימי החול. וד' ראשונות דיצירה בד&quot;ת דבריאה דחול וו' תחתו' דיצירה דעתה במקום ו' ראשונות דיצירה דימי החול וד' ראשונות דעשי' בד&quot;ת דיצירה דחול וו' תחתו' דעשי' דעתה במקום ו' ראשונות דעשי' דחול ונשארו ד&quot;ת דעשי' בלבד פנויים בין הקדושה והקליפה והנה הפסוק רצה לבאר לנו ענין הארה הנשאר' בעולמות ביום אסרו חג וזמש&quot;ה אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח והנה העיקר הוא בעולם היצירה והעשיה אשר אפי' בי&quot;ט נשארו מחוץ לעולם האצילות והארותיהם נרמזו בפ' זה. בראשונה הזכיר הארת היצירה בד' ראשונות שלה שהם עתה למעלה בד&quot;ת דברי והנה בימי החול נקר' היצירה אל יהו&quot;ה פשוטים כנודע ועתה שד' א' שלה הם בד&quot;ת דבריאה נתמלא שם א&quot;ל במילוי אל&quot;ף למ&quot;ד ובהתחברו עם הויה פשוטה שהיא כ&quot;ו אז הוא בגי' יא&quot;ר. וזמ&quot;ש ויאר לנו כי מה שהיה נק' א&quot;ל הוי&quot;ה בימי החול עתה קבל הארה יתירה שנתמלא ונעש' כחשבון יאר לרמוז אל ההארה שנתוספה בו עתה ונודע הוא כי הבריאה הוא שם אלקי&quot;ם במילוי ובריבוע שעולה בגי' אלף עלמין דבריאה ולהיות שהארה זה אשר לד&quot;ר דיצירה שהם כמנין יא&quot;ר נמשך להם להיותם בד&quot;ת דבריאה שהוא שם אלקים לכן נרמז ג&quot;כ פה שם אלקים שהוא כפשוטה בגי' לנו וזהו ויאר לנו. ואח&quot;כ הזכיר מעלת הארת ו&quot;ת דיצירה של עתה שהם בו' ראשונות דיצירה דחול וכנגדם אמר אסרו חג בעבותים ר&quot;ל קשרו ואסרו את הארת החג שהוא הי&quot;ט שתשאר עתה קיימת במוצאי י&quot;ט בו&quot;ת דיצירה הנקר' עבותים שיתקיימו בו' ראשונות דיצירה דימי החול. עבותים ר&quot;ל ב&quot;פ עבות וכל עבות הם ג' כנודע א&quot;כ עבותים הם ו' שהם חג&quot;ת עבות א' ונה&quot;י עבות ב' וזהו בעבותים כי מיעוט עבותים שנים. גם ר&quot;ל ב' עבותים. ואח&quot;כ ביאר הכתוב הארת ד' ראשונות דעשיה שיתקיימו ויעמדו בד&quot;ת דיצירה. וזהו מ&quot;ש עד קרנות המזבח כי מזבח העולה היא מלכות דיצירה העומדת תמיד בראש העשיה כנודע כי כל מלכות של עולם עליון יורדת ועומדת בראש העולם התחתון שלמטה ממנו. והנה מזבח הוא בגי' אל יהו&quot;ה שהוא בעולם היצירה גם מזבח הוא בעו' העשיה ששם זובחים הקרבנות שהם בעשי' כנודע והענין מובן עם הנז' כי עיקר המזבח הוא במלכות דיצירה כי לכן מזבח הוא בגי' אל ידוד אבל הוא בהיותה למטה בעשי' כנז'. והנה עתה ביום אסרו חג ד' ראשונות דעשי' הם בד' תחתו' דיצירה ונמצא כי המלכות דיצירה עם היותה בראש העשיה הנה הוא עתה למעלה ביצירה עצמ' שהוא מקומה האמיתי כי אפילו ד' ראשונות דעשיה הם עתה ביצירה כנז' ונמצא כי המזבח שהוא המלכות דיצירה וגם ארבע קרנותיו שהם ארבעה ראשונות דעשי' כי הם ראש העשיה והקרנות הם בראש כנודע. ואלו ד' ראשונות דעשי' נעשים אל המל' דיצירה הנקרא מזבח בחי' ד' קרנות וכולם הם עתה למעלה ביצירה כנז'. וטעם קריאתם קרנות הוא כי אלו הד' ראשונות דעשיה הם ד' בחי' מוחין דעשיה שהם ד' שמות של יהו במילוי ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן מלובשים תוך ד' שמות אהי ב' הראשו' דיודין והג' באלפין והד' בההין כמבואר אצלנו בדרוש הציצית וע&quot;ש ואלו הם בחינת המוחין המתלבשים תוך נה&quot;י דאימא כנודע וח' שמות אלו הם בגימטריא כמנין קרנות והם סוד ארבע ראשונות דעשיה ושם בדרוש הציצית ביארנו כי ג&quot;כ עולים הם בגי' שנו&quot;ת והוא סוד ויוסיפו לך שנות חיים כי המו' האלו נקראו חיי המלך שהם אהיה הוי&quot;ה אהיה שהם בגימטריא חיים ומתחלקים אל ד' מוחין בבחי' שמונ' שמות הנז' שהם בגי' כמנין שנות וזהו ויוסיפו לך שנות חיים. ולהיות כי עיקר מה שאנו צריכין עתה ביום אסרו חג להאיר אינו אלא לו&quot;ק דיצירה ולכל הי&quot;ס דעשיה לפי שאלו אפי' ביו&quot;ט לא עלו בעולם האצילות ונשארו למטה כנז' ולכן לא נזכר בכתוב ענין אסרו חג רק בהארת בחי' אלו בלבד כנ&quot;ל. וזהו אסרו חג בעבותים כו' פי' הענין כי ענין האסרו חג וקשירותו אינו אלא לצורך העבותים שהם ו&quot;ת דיצירה ולצורך קרנות המזבח הם ד' ראשונות דעשיה אבל בד' ראשונות דיצירה לא הוזכר בכתוב ענין אסרו חג אבל נרמז במ&quot;ש אל הויה ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח:</text>
      <sha1>jrbfj9ns4qx36bmghdgoqwla55n1uqc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088676</id>
      <parentid>3088672</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:36:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3088676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16396" sha1="smmdgij9mca7kqj87i0vr1g638x5cu8" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג|דרוש ב|דרוש ג|}} 
שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ג
דרוש ג':

יבאר בו ההפרש שיש בין שבתות לי&quot;ט וגם בענין האסרו חג הנה לעיל כתבתי ב' דרושים ששמעתי ממוז&quot;ל ויש ביניהם קצת דברים סותרים זה את זה מצאתי בקונטריס הר&quot;מ נאגאר&quot;ה ז&quot;ל ששמע אלו הדרו' גם הוא ממורי ז&quot;ל וכתוב בהם כדברי הדרוש הב' שכתבתי לעיל והענין הוא כי הנה ביו&quot;ט אינם באים מעצמם שלא ע&quot;י תפיל' התחתו' רק הנה&quot;י דאי' בלבד ובתוכם המוחין דמצד אי' בלבד ולכן אין הי&quot;ט נקרא קדש ממש שהוא אבא רק מקראי קדש כו' ואח&quot;כ ע&quot;י תפלות התחתו' אנו מזמנין וממשיכים וקוראים את הקדש שהוא אבא שיתלבש תוך אי' וזהו מקראי קדש ולא קדש גמורה רק כי הוא מזומן ע&quot;י קריאתינו בתפלות וז&quot;ס פסוק אלה מועדי ה' מקראי קדש כו' כנז' אצלינו לעיל כי ר&quot;ת אלה מועדי ה' הוא אמ&quot;י ור&quot;ת אותם במועדם הוא אב. והכוונה היא כי אלה מועדי ה' הם מצד אי' בלבד ואין הארת אבא מתגלה בהם בעצמו כמו בשבת אבל אח&quot;כ ע&quot;י תפלותינו אשר תקראו אותם אתם כתי' ע&quot;י תפלותיכם הוא להמשיך גם את אבא ונרמז בר&quot;ת אותם במועדם כנז' והרי חילוק א' בין שבת ליו&quot;ט:

חילוק ב' הנה בשבת הנה&quot;י דאבא עם המוחין אשר בתוכם והנה&quot;י דאי' עם המוחין אשר בתוכם הנה הם מתלבשי' זה בתוך זה. והנה&quot;י דאבא עם המוחין שלהם תוך הנה&quot;י דאימ' עם המוחי' שלהם ואח&quot;כ כולם נכנסים ומתלבשי' תוך ז&quot;א כנודע ונמצא כי השבת הוא קדש גמור שהיא בחי' אבא עצמו הנכנס תוך ז&quot;א אבל ביו&quot;ט להיות שאין אבא נכנס מעצמו אלא ע&quot;י תפי' לכן נמשך מזה כי גם אח&quot;כ כשנמשך ובא ע&quot;י תפילתינו איננו נמשך כמו בשבת אבל המוחין דאבא נכנסי' ומתלבשים תוך נה&quot;י דאי' ושם בתוכם מתחברים עם המוחין דאי' אבל הנה&quot;י דאבא אינם נכנסים שם כלל ופשוט הוא כי זה מורה היותם אורות גרועים כי הנה היות טעם המוחי' דאבא באים מלובשים תוך נה&quot;י דאבא ואח&quot;כ נכנסים תוך נה&quot;י דאימא הוא לסיב' היותם אורות מעולים ואין כח בכלים דנה&quot;י דאי' לסובלם בתוכם עד אשר יתלבשו בתחי' תוך נה&quot;י דאבא ואז יכולין נה&quot;י דאימא להלבישם בתוכם ועתה שמוחין דאבא מתלבשים תוך נה&quot;י דאי' מבלתי שבתחי' יתלבשו תוך נה&quot;י דאבא זה מורה כי הם אורות גרועים ויכולים הכלים דנה&quot;י דאי' להלבישם בתוכם ולכן נקרא מקראי קדש כי נמשך בהם הארה קצת מן הקדש העליון אבל אינם קדש ממש כי אין עצמות קדש העליון דאבא מתגל' שאם היה מתגלה הוא עצמו לא היה יכולת בנה&quot;י דאימא להלבישם ונמצא כי בשבת עיקר ההארות הם מן הקדש שהוא אבא כי במקום שיש דכורא אין הנוקבא עולה בשם ולכן השבת הוא קדש ממש אבל בי&quot;ט עיקר ההארות הם מאימא ולכן נקרא מקראי קדש ולא קדש ממש:

חילוק ג' הנה בשבת בא הדעת דמצד אבא מלובש תוך היסו' עצמו דאבא כנ&quot;ל. והנה היסוד הזה דאב' ארוך ומתפשט למטה מיסוד דאי' ונפסק ונשלם בחזה דז&quot;א ומשם ולמטה מתפשט הדעת דמצד אבא תוך ז&quot;א עד היסוד דז&quot;א לסיבת היותו מלובש ומכוסה תוך הכלי של היסוד עצמו דאבא שהוא ארוך ומתפשט עד למטה. אבל ביו&quot;ט אשר הדעת דאבא מתלבש תוך היסוד דאי' והנה היסוד דאי' קצר מהשתרע למטה ממקום החזה דז&quot;א וגם הדעת דאבא אשר בתוכו איננו יכול להתגלות מלמטה מיסוד דאי' כי אין כח בז&quot;א לקבל ההארתו בהיותו מגולה ולכן נשאר למעלה ברישא דז&quot;א מלובש תוך היסוד דאי' ואינו מתפשט למטה תוך היסוד דז&quot;א כמו בשבת. ובזה תבין היתר מלאכת אוכל נפש בי&quot;ט ולא בשבת לפי שבשבת שיורד אור הדעת דאבא עד למטה תוך גופא דז&quot;א אין שום אחיזה אל הקלי' שהם סוד עשי' מלאכה אפילו באוכל נפש אבל ביו&quot;ט שאין אור הדעת דאבא יורד עד למטה יש אחיזה אל החיצונים בסוד אוכל נפש. וזהו ענין אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכבר נתבאר בכ&quot;י מוז&quot;ל מה ענין אוכל נפש וע&quot;ש ובשער המצות בפ' בהר סיני בענין השביעי' ובפ' עקב בענין נט&quot;י של האכילה נתבאר זה היטב וע&quot;ש ונמצא כי אעפ&quot;י שבקדושת מוסף דיו&quot;ט אומרים אותו כמו בשבת כתר כו' איה מקום כבודו אין כל זה אלא בבחי' אימא בלבד אשר בתוכ' מלובשים המוחין דאבא בלי נה&quot;י דאבא כלל. ונמצא כי ז&quot;א מקבל אורות אבא דרך אי' ואינו מקבלם מאבא עצמו כמו בשבת וכשעולים זו&quot;ן אינם עולים אלא באי' בלבד זה מהימין וזה מהשמאל כדמיון ימי החול שיעקב עולה בנצח דז&quot;א ורחל בהוד דז&quot;א אבל בשבת זה עו' באבא וזה עול' באי' והרי נתבאר ג' יתרונות שיש לשבת על יו&quot;ט אבל בבחינ' אחרת יש יתרון לי&quot;ט על השבת והוא כי בבחי' היות המוחין של אבא מלובשים בנה&quot;י דאי' אין להם עתה רק מסך וכיסוי א' בלבד והארתם מתגלית יותר משבת שהיו למוחין דאבא ב' מסכים נה&quot;י דאבא ונה&quot;י דאימא וזהו טעם יתרון שמחת יו&quot;ט יותר משבת כמש&quot;ה ושמחת בחגך והנה בשבת עולה ז&quot;א בא&quot;א ונוק' באבא ובריאה באי' ויצירה בז&quot;א ועשי' בנוקב' וכל העולמות נכללו בתוך האצילות אבל ביו&quot;ט זו&quot;ן לא עלו אלא באי' ובריאה בז&quot;א ויצירה בנוק'. ונודע כי הנקבה אין לה רק שיעור מקום ד' ספי' שהם מהחזה ולמטה דז&quot;א שהם נהי&quot;ם דז&quot;א ונמצא כי ד' ראשו' דיצירה עלו במקום נוק' דאצילות וו' תחתו' דיצירה בו' ראשו' דבריאה וד' ראשונות דעשי' בד' תחתו' דבריאה וו' תחתונות דעשי' בו' ראשונות דיצירה. ונמצא כי ד&quot;ת דיצירה וכל הי&quot;ס דעשי' לא נכללו תוך האצילות ביו&quot;ט כמו בשבת ולכן באלו שנשארו חוץ לעו' האצילות יש בהם קצת אחיזה אל הקלי' וזהו טעם היתר אוכל נפש ביו&quot;ט והענין הוא כי המלאכו' כולם הם בקלי' כנודע בסוד ט&quot;ל מלאכות דשבת וט&quot;ל מלקיות וט&quot;ל קללות אשר נתקללו אדם וחוה ונחש והאדמה והנה היצירה נקרא אוכל נפש לפי שהיצירה נק' אל ידוד כנודע והם בגי' אוכל והעשיה נק' נפש כנודע ונמצא כי בחי' אוכל נפש בלבד מה שהוא מוכרח להחיות הנפש יש בו אחיזה אל החיצונים ולכן הותרה ביו&quot;ט מלאכת אוכל נפש וכל מלאכה אחרת שאיננה לצורך אוכל נפש שהוא חיות בלבד לא הותרה כי אין אחיזה אל החיצונים זולתי בחיות אוכל נפש בלבד אבל מציאות שורש המלאכה שהוא בעשי' כי מלאכה בגימ' אל אדנ&quot;י שהוא עול' העשיה אין בזה כח אל החיצו' לפי שראש עולם היצירה שהם ד' ראשונות שבו נכנסו ביו&quot;ט בעו' האצילות ואין החיצוני' יכולים ליינק אלא בבחי' אוכל נפש תחתו' דיצירה שנשארו בו' א' דבריאה כי היצירה נקר' אוכל של העשיה הנקר' נפש כנודע:

ועתה נבאר ענין אסרו חג שלאחר יו&quot;ט ולא לאחר השבת והענין הוא כי הנה ימי החול הם סוד יצירה ומשם ולמטה והשבת הוא בבריאה. והנה ביום השבת שהיצירה והעשיה שהם סוד ימי החול עלו למקום הקדש הגמור שהוא עולם האצילות לכן במ&quot;ש אשר העולמות יורדין למקומם והנה היצירה והעשיה אשר נתקדשו בקדש האצילות חוזרין להיות חול ממש לכן אין כח בהם להשאר הארת קדם האצילות הגמור בחול הגמור ולכן אין אסרו חג אחר השבת אבל ביו&quot;ט אשר היצירה והעשיה הנקרא חול לא עלו למקו' הקדש דאצילות ונשארו בבריאה ויצירה כנז' ובהיותם שם למטה היה נמשך להם האור העליון והיא הארה קטנה וממועטת לפי שהם היו עומדי' במקום שאינו קדש גמור ולכן במוצאי י&quot;ט שהוא ימי החול לגמרי יכול להשאר בהם קצת מאות' ההאר' הממעוטת וגרועה שהיתה להם בי&quot;ט שאינו קדש גמור וכנגד זה יש אסרו חג אחר י&quot;ט והנה נתבאר סדר העולמות בשבת וי&quot;ט. ועתה נבאר סדרן ואסרו חג כי הנה יורדין עתה מדרגה א' לבד והוא כי הבריאה יורדת עתה באסרו חג במקום שהיתה היצירה בי&quot;ט כי ד' ראשונות דבריאה הם בנוק' דאצילות וו' תחתונות דבריאה של עתה במקום ו' ראשונות דבריאה דימי החול. וד' ראשונות דיצירה בד&quot;ת דבריאה דחול וו' תחתו' דיצירה דעתה במקום ו' ראשונות דיצירה דימי החול וד' ראשונות דעשי' בד&quot;ת דיצירה דחול וו' תחתו' דעשי' דעתה במקום ו' ראשונות דעשי' דחול ונשארו ד&quot;ת דעשי' בלבד פנויים בין הקדושה והקליפה והנה הפסוק רצה לבאר לנו ענין הארה הנשאר' בעולמות ביום אסרו חג וזמש&quot;ה אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח והנה העיקר הוא בעולם היצירה והעשיה אשר אפי' בי&quot;ט נשארו מחוץ לעולם האצילות והארותיהם נרמזו בפ' זה. בראשונה הזכיר הארת היצירה בד' ראשונות שלה שהם עתה למעלה בד&quot;ת דברי והנה בימי החול נקר' היצירה אל יהו&quot;ה פשוטים כנודע ועתה שד' א' שלה הם בד&quot;ת דבריאה נתמלא שם א&quot;ל במילוי אל&quot;ף למ&quot;ד ובהתחברו עם הויה פשוטה שהיא כ&quot;ו אז הוא בגי' יא&quot;ר. וזמ&quot;ש ויאר לנו כי מה שהיה נק' א&quot;ל הוי&quot;ה בימי החול עתה קבל הארה יתירה שנתמלא ונעש' כחשבון יאר לרמוז אל ההארה שנתוספה בו עתה ונודע הוא כי הבריאה הוא שם אלקי&quot;ם במילוי ובריבוע שעולה בגי' אלף עלמין דבריאה ולהיות שהארה זה אשר לד&quot;ר דיצירה שהם כמנין יא&quot;ר נמשך להם להיותם בד&quot;ת דבריאה שהוא שם אלקים לכן נרמז ג&quot;כ פה שם אלקים שהוא כפשוטה בגי' לנו וזהו ויאר לנו. ואח&quot;כ הזכיר מעלת הארת ו&quot;ת דיצירה של עתה שהם בו' ראשונות דיצירה דחול וכנגדם אמר אסרו חג בעבותים ר&quot;ל קשרו ואסרו את הארת החג שהוא הי&quot;ט שתשאר עתה קיימת במוצאי י&quot;ט בו&quot;ת דיצירה הנקר' עבותים שיתקיימו בו' ראשונות דיצירה דימי החול. עבותים ר&quot;ל ב&quot;פ עבות וכל עבות הם ג' כנודע א&quot;כ עבותים הם ו' שהם חג&quot;ת עבות א' ונה&quot;י עבות ב' וזהו בעבותים כי מיעוט עבותים שנים. גם ר&quot;ל ב' עבותים. ואח&quot;כ ביאר הכתוב הארת ד' ראשונות דעשיה שיתקיימו ויעמדו בד&quot;ת דיצירה. וזהו מ&quot;ש עד קרנות המזבח כי מזבח העולה היא מלכות דיצירה העומדת תמיד בראש העשיה כנודע כי כל מלכות של עולם עליון יורדת ועומדת בראש העולם התחתון שלמטה ממנו. והנה מזבח הוא בגי' אל יהו&quot;ה שהוא בעולם היצירה גם מזבח הוא בעו' העשיה ששם זובחים הקרבנות שהם בעשי' כנודע והענין מובן עם הנז' כי עיקר המזבח הוא במלכות דיצירה כי לכן מזבח הוא בגי' אל ידוד אבל הוא בהיותה למטה בעשי' כנז'. והנה עתה ביום אסרו חג ד' ראשונות דעשי' הם בד' תחתו' דיצירה ונמצא כי המלכות דיצירה עם היותה בראש העשיה הנה הוא עתה למעלה ביצירה עצמ' שהוא מקומה האמיתי כי אפילו ד' ראשונות דעשיה הם עתה ביצירה כנז' ונמצא כי המזבח שהוא המלכות דיצירה וגם ארבע קרנותיו שהם ארבעה ראשונות דעשי' כי הם ראש העשיה והקרנות הם בראש כנודע. ואלו ד' ראשונות דעשי' נעשים אל המל' דיצירה הנקרא מזבח בחי' ד' קרנות וכולם הם עתה למעלה ביצירה כנז'. וטעם קריאתם קרנות הוא כי אלו הד' ראשונות דעשיה הם ד' בחי' מוחין דעשיה שהם ד' שמות של יהו במילוי ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן מלובשים תוך ד' שמות אהי ב' הראשו' דיודין והג' באלפין והד' בההין כמבואר אצלנו בדרוש הציצית וע&quot;ש ואלו הם בחינת המוחין המתלבשים תוך נה&quot;י דאימא כנודע וח' שמות אלו הם בגימטריא כמנין קרנות והם סוד ארבע ראשונות דעשיה ושם בדרוש הציצית ביארנו כי ג&quot;כ עולים הם בגי' שנו&quot;ת והוא סוד ויוסיפו לך שנות חיים כי המו' האלו נקראו חיי המלך שהם אהיה הוי&quot;ה אהיה שהם בגימטריא חיים ומתחלקים אל ד' מוחין בבחי' שמונ' שמות הנז' שהם בגי' כמנין שנות וזהו ויוסיפו לך שנות חיים. ולהיות כי עיקר מה שאנו צריכין עתה ביום אסרו חג להאיר אינו אלא לו&quot;ק דיצירה ולכל הי&quot;ס דעשיה לפי שאלו אפי' ביו&quot;ט לא עלו בעולם האצילות ונשארו למטה כנז' ולכן לא נזכר בכתוב ענין אסרו חג רק בהארת בחי' אלו בלבד כנ&quot;ל. וזהו אסרו חג בעבותים כו' פי' הענין כי ענין האסרו חג וקשירותו אינו אלא לצורך העבותים שהם ו&quot;ת דיצירה ולצורך קרנות המזבח הם ד' ראשונות דעשיה אבל בד' ראשונות דיצירה לא הוזכר בכתוב ענין אסרו חג אבל נרמז במ&quot;ש אל הויה ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח:</text>
      <sha1>smmdgij9mca7kqj87i0vr1g638x5cu8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088697</id>
      <parentid>3088676</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:42:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3088697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16407" sha1="ncxgxqgczr8g71r2si6fb7bnnswa2bn" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות|דרושי אסרו חג|דרוש ב|דרוש ג|}} 
שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ג
דרוש ג':

יבאר בו ההפרש שיש בין שבתות לי&quot;ט וגם בענין האסרו חג 

הנה לעיל כתבתי ב' דרושים ששמעתי ממוז&quot;ל ויש ביניהם קצת דברים סותרים זה את זה מצאתי בקונטריס הר&quot;מ נאגאר&quot;ה ז&quot;ל ששמע אלו הדרו' גם הוא ממורי ז&quot;ל וכתוב בהם כדברי הדרוש הב' שכתבתי לעיל 

והענין הוא כי הנה ביו&quot;ט אינם באים מעצמם שלא ע&quot;י תפיל' התחתו' רק הנה&quot;י דאי' בלבד ובתוכם המוחין דמצד אי' בלבד ולכן אין הי&quot;ט נקרא קדש ממש שהוא אבא רק מקראי קדש כו' ואח&quot;כ ע&quot;י תפלות התחתו' אנו מזמנין וממשיכים וקוראים את הקדש שהוא אבא שיתלבש תוך אי' וזהו מקראי קדש ולא קדש גמורה רק כי הוא מזומן ע&quot;י קריאתינו בתפלות וז&quot;ס פסוק אלה מועדי ה' מקראי קדש כו' כנז' אצלינו לעיל כי ר&quot;ת אלה מועדי ה' הוא אמ&quot;י ור&quot;ת אותם במועדם הוא אב. והכוונה היא כי אלה מועדי ה' הם מצד אי' בלבד ואין הארת אבא מתגלה בהם בעצמו כמו בשבת אבל אח&quot;כ ע&quot;י תפלותינו אשר תקראו אותם אתם כתי' ע&quot;י תפלותיכם הוא להמשיך גם את אבא ונרמז בר&quot;ת אותם במועדם כנז' והרי חילוק א' בין שבת ליו&quot;ט:

חילוק ב' הנה בשבת הנה&quot;י דאבא עם המוחין אשר בתוכם והנה&quot;י דאי' עם המוחין אשר בתוכם הנה הם מתלבשי' זה בתוך זה. והנה&quot;י דאבא עם המוחין שלהם תוך הנה&quot;י דאימ' עם המוחי' שלהם ואח&quot;כ כולם נכנסים ומתלבשי' תוך ז&quot;א כנודע ונמצא כי השבת הוא קדש גמור שהיא בחי' אבא עצמו הנכנס תוך ז&quot;א אבל ביו&quot;ט להיות שאין אבא נכנס מעצמו אלא ע&quot;י תפי' לכן נמשך מזה כי גם אח&quot;כ כשנמשך ובא ע&quot;י תפילתינו איננו נמשך כמו בשבת אבל המוחין דאבא נכנסי' ומתלבשים תוך נה&quot;י דאי' ושם בתוכם מתחברים עם המוחין דאי' אבל הנה&quot;י דאבא אינם נכנסים שם כלל ופשוט הוא כי זה מורה היותם אורות גרועים כי הנה היות טעם המוחי' דאבא באים מלובשים תוך נה&quot;י דאבא ואח&quot;כ נכנסים תוך נה&quot;י דאימא הוא לסיב' היותם אורות מעולים ואין כח בכלים דנה&quot;י דאי' לסובלם בתוכם עד אשר יתלבשו בתחי' תוך נה&quot;י דאבא ואז יכולין נה&quot;י דאימא להלבישם בתוכם ועתה שמוחין דאבא מתלבשים תוך נה&quot;י דאי' מבלתי שבתחי' יתלבשו תוך נה&quot;י דאבא זה מורה כי הם אורות גרועים ויכולים הכלים דנה&quot;י דאי' להלבישם בתוכם ולכן נקרא מקראי קדש כי נמשך בהם הארה קצת מן הקדש העליון אבל אינם קדש ממש כי אין עצמות קדש העליון דאבא מתגל' שאם היה מתגלה הוא עצמו לא היה יכולת בנה&quot;י דאימא להלבישם ונמצא כי בשבת עיקר ההארות הם מן הקדש שהוא אבא כי במקום שיש דכורא אין הנוקבא עולה בשם ולכן השבת הוא קדש ממש אבל בי&quot;ט עיקר ההארות הם מאימא ולכן נקרא מקראי קדש ולא קדש ממש:

חילוק ג' הנה בשבת בא הדעת דמצד אבא מלובש תוך היסו' עצמו דאבא כנ&quot;ל. והנה היסוד הזה דאב' ארוך ומתפשט למטה מיסוד דאי' ונפסק ונשלם בחזה דז&quot;א ומשם ולמטה מתפשט הדעת דמצד אבא תוך ז&quot;א עד היסוד דז&quot;א לסיבת היותו מלובש ומכוסה תוך הכלי של היסוד עצמו דאבא שהוא ארוך ומתפשט עד למטה. אבל ביו&quot;ט אשר הדעת דאבא מתלבש תוך היסוד דאי' והנה היסוד דאי' קצר מהשתרע למטה ממקום החזה דז&quot;א וגם הדעת דאבא אשר בתוכו איננו יכול להתגלות מלמטה מיסוד דאי' כי אין כח בז&quot;א לקבל ההארתו בהיותו מגולה ולכן נשאר למעלה ברישא דז&quot;א מלובש תוך היסוד דאי' ואינו מתפשט למטה תוך היסוד דז&quot;א כמו בשבת. ובזה תבין היתר מלאכת אוכל נפש בי&quot;ט ולא בשבת לפי שבשבת שיורד אור הדעת דאבא עד למטה תוך גופא דז&quot;א אין שום אחיזה אל הקלי' שהם סוד עשי' מלאכה אפילו באוכל נפש אבל ביו&quot;ט שאין אור הדעת דאבא יורד עד למטה יש אחיזה אל החיצונים בסוד אוכל נפש. וזהו ענין אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכבר נתבאר בכ&quot;י מוז&quot;ל מה ענין אוכל נפש וע&quot;ש ובשער המצות בפ' בהר סיני בענין השביעי' ובפ' עקב בענין נט&quot;י של האכילה נתבאר זה היטב וע&quot;ש ונמצא כי אעפ&quot;י שבקדושת מוסף דיו&quot;ט אומרים אותו כמו בשבת כתר כו' איה מקום כבודו אין כל זה אלא בבחי' אימא בלבד אשר בתוכ' מלובשים המוחין דאבא בלי נה&quot;י דאבא כלל. ונמצא כי ז&quot;א מקבל אורות אבא דרך אי' ואינו מקבלם מאבא עצמו כמו בשבת וכשעולים זו&quot;ן אינם עולים אלא באי' בלבד זה מהימין וזה מהשמאל כדמיון ימי החול שיעקב עולה בנצח דז&quot;א ורחל בהוד דז&quot;א אבל בשבת זה עו' באבא וזה עול' באי' 

והרי נתבאר ג' יתרונות שיש לשבת על יו&quot;ט אבל בבחינ' אחרת יש יתרון לי&quot;ט על השבת והוא כי בבחי' היות המוחין של אבא מלובשים בנה&quot;י דאי' אין להם עתה רק מסך וכיסוי א' בלבד והארתם מתגלית יותר משבת שהיו למוחין דאבא ב' מסכים נה&quot;י דאבא ונה&quot;י דאימא וזהו טעם יתרון שמחת יו&quot;ט יותר משבת כמש&quot;ה ושמחת בחגך והנה בשבת עולה ז&quot;א בא&quot;א ונוק' באבא ובריאה באי' ויצירה בז&quot;א ועשי' בנוקב' וכל העולמות נכללו בתוך האצילות אבל ביו&quot;ט זו&quot;ן לא עלו אלא באי' ובריאה בז&quot;א ויצירה בנוק'. 

ונודע כי הנקבה אין לה רק שיעור מקום ד' ספי' שהם מהחזה ולמטה דז&quot;א שהם נהי&quot;ם דז&quot;א ונמצא כי ד' ראשו' דיצירה עלו במקום נוק' דאצילות וו' תחתו' דיצירה בו' ראשו' דבריאה וד' ראשונות דעשי' בד' תחתו' דבריאה וו' תחתונות דעשי' בו' ראשונות דיצירה. ונמצא כי ד&quot;ת דיצירה וכל הי&quot;ס דעשי' לא נכללו תוך האצילות ביו&quot;ט כמו בשבת ולכן באלו שנשארו חוץ לעו' האצילות יש בהם קצת אחיזה אל הקלי' וזהו טעם היתר אוכל נפש ביו&quot;ט והענין הוא כי המלאכו' כולם הם בקלי' כנודע בסוד ט&quot;ל מלאכות דשבת וט&quot;ל מלקיות וט&quot;ל קללות אשר נתקללו אדם וחוה ונחש והאדמה והנה היצירה נקרא אוכל נפש לפי שהיצירה נק' אל ידוד כנודע והם בגי' אוכל והעשיה נק' נפש כנודע ונמצא כי בחי' אוכל נפש בלבד מה שהוא מוכרח להחיות הנפש יש בו אחיזה אל החיצונים ולכן הותרה ביו&quot;ט מלאכת אוכל נפש וכל מלאכה אחרת שאיננה לצורך אוכל נפש שהוא חיות בלבד לא הותרה כי אין אחיזה אל החיצונים זולתי בחיות אוכל נפש בלבד אבל מציאות שורש המלאכה שהוא בעשי' כי מלאכה בגימ' אל אדנ&quot;י שהוא עול' העשיה אין בזה כח אל החיצו' לפי שראש עולם היצירה שהם ד' ראשונות שבו נכנסו ביו&quot;ט בעו' האצילות ואין החיצוני' יכולים ליינק אלא בבחי' אוכל נפש תחתו' דיצירה שנשארו בו' א' דבריאה כי היצירה נקר' אוכל של העשיה הנקר' נפש כנודע:


ועתה נבאר ענין אסרו חג שלאחר יו&quot;ט ולא לאחר השבת והענין הוא כי הנה ימי החול הם סוד יצירה ומשם ולמטה והשבת הוא בבריאה. והנה ביום השבת שהיצירה והעשיה שהם סוד ימי החול עלו למקום הקדש הגמור שהוא עולם האצילות לכן במ&quot;ש אשר העולמות יורדין למקומם והנה היצירה והעשיה אשר נתקדשו בקדש האצילות חוזרין להיות חול ממש לכן אין כח בהם להשאר הארת קדם האצילות הגמור בחול הגמור ולכן אין אסרו חג אחר השבת אבל ביו&quot;ט אשר היצירה והעשיה הנקרא חול לא עלו למקו' הקדש דאצילות ונשארו בבריאה ויצירה כנז' ובהיותם שם למטה היה נמשך להם האור העליון והיא הארה קטנה וממועטת לפי שהם היו עומדי' במקום שאינו קדש גמור ולכן במוצאי י&quot;ט שהוא ימי החול לגמרי יכול להשאר בהם קצת מאות' ההאר' הממעוטת וגרועה שהיתה להם בי&quot;ט שאינו קדש גמור וכנגד זה יש אסרו חג אחר י&quot;ט והנה נתבאר סדר העולמות בשבת וי&quot;ט. 

ועתה נבאר סדרן ואסרו חג כי הנה יורדין עתה מדרגה א' לבד והוא כי הבריאה יורדת עתה באסרו חג במקום שהיתה היצירה בי&quot;ט כי ד' ראשונות דבריאה הם בנוק' דאצילות וו' תחתונות דבריאה של עתה במקום ו' ראשונות דבריאה דימי החול. וד' ראשונות דיצירה בד&quot;ת דבריאה דחול וו' תחתו' דיצירה דעתה במקום ו' ראשונות דיצירה דימי החול וד' ראשונות דעשי' בד&quot;ת דיצירה דחול וו' תחתו' דעשי' דעתה במקום ו' ראשונות דעשי' דחול ונשארו ד&quot;ת דעשי' בלבד פנויים בין הקדושה והקליפה והנה הפסוק רצה לבאר לנו ענין הארה הנשאר' בעולמות ביום אסרו חג וזמש&quot;ה אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח והנה העיקר הוא בעולם היצירה והעשיה אשר אפי' בי&quot;ט נשארו מחוץ לעולם האצילות והארותיהם נרמזו בפ' זה. בראשונה הזכיר הארת היצירה בד' ראשונות שלה שהם עתה למעלה בד&quot;ת דברי והנה בימי החול נקר' היצירה אל יהו&quot;ה פשוטים כנודע ועתה שד' א' שלה הם בד&quot;ת דבריאה נתמלא שם א&quot;ל במילוי אל&quot;ף למ&quot;ד ובהתחברו עם הויה פשוטה שהיא כ&quot;ו אז הוא בגי' יא&quot;ר. וזמ&quot;ש ויאר לנו כי מה שהיה נק' א&quot;ל הוי&quot;ה בימי החול עתה קבל הארה יתירה שנתמלא ונעש' כחשבון יאר לרמוז אל ההארה שנתוספה בו עתה ונודע הוא כי הבריאה הוא שם אלקי&quot;ם במילוי ובריבוע שעולה בגי' אלף עלמין דבריאה ולהיות שהארה זה אשר לד&quot;ר דיצירה שהם כמנין יא&quot;ר נמשך להם להיותם בד&quot;ת דבריאה שהוא שם אלקים לכן נרמז ג&quot;כ פה שם אלקים שהוא כפשוטה בגי' לנו וזהו ויאר לנו. ואח&quot;כ הזכיר מעלת הארת ו&quot;ת דיצירה של עתה שהם בו' ראשונות דיצירה דחול וכנגדם אמר אסרו חג בעבותים ר&quot;ל קשרו ואסרו את הארת החג שהוא הי&quot;ט שתשאר עתה קיימת במוצאי י&quot;ט בו&quot;ת דיצירה הנקר' עבותים שיתקיימו בו' ראשונות דיצירה דימי החול. עבותים ר&quot;ל ב&quot;פ עבות וכל עבות הם ג' כנודע א&quot;כ עבותים הם ו' שהם חג&quot;ת עבות א' ונה&quot;י עבות ב' וזהו בעבותים כי מיעוט עבותים שנים. גם ר&quot;ל ב' עבותים. ואח&quot;כ ביאר הכתוב הארת ד' ראשונות דעשיה שיתקיימו ויעמדו בד&quot;ת דיצירה. וזהו מ&quot;ש עד קרנות המזבח כי מזבח העולה היא מלכות דיצירה העומדת תמיד בראש העשיה כנודע כי כל מלכות של עולם עליון יורדת ועומדת בראש העולם התחתון שלמטה ממנו. והנה מזבח הוא בגי' אל יהו&quot;ה שהוא בעולם היצירה גם מזבח הוא בעו' העשיה ששם זובחים הקרבנות שהם בעשי' כנודע והענין מובן עם הנז' כי עיקר המזבח הוא במלכות דיצירה כי לכן מזבח הוא בגי' אל ידוד אבל הוא בהיותה למטה בעשי' כנז'. והנה עתה ביום אסרו חג ד' ראשונות דעשי' הם בד' תחתו' דיצירה ונמצא כי המלכות דיצירה עם היותה בראש העשיה הנה הוא עתה למעלה ביצירה עצמ' שהוא מקומה האמיתי כי אפילו ד' ראשונות דעשיה הם עתה ביצירה כנז' ונמצא כי המזבח שהוא המלכות דיצירה וגם ארבע קרנותיו שהם ארבעה ראשונות דעשי' כי הם ראש העשיה והקרנות הם בראש כנודע. ואלו ד' ראשונות דעשי' נעשים אל המל' דיצירה הנקרא מזבח בחי' ד' קרנות וכולם הם עתה למעלה ביצירה כנז'. וטעם קריאתם קרנות הוא כי אלו הד' ראשונות דעשיה הם ד' בחי' מוחין דעשיה שהם ד' שמות של יהו במילוי ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן מלובשים תוך ד' שמות אהי ב' הראשו' דיודין והג' באלפין והד' בההין כמבואר אצלנו בדרוש הציצית וע&quot;ש ואלו הם בחינת המוחין המתלבשים תוך נה&quot;י דאימא כנודע וח' שמות אלו הם בגימטריא כמנין קרנות והם סוד ארבע ראשונות דעשיה ושם בדרוש הציצית ביארנו כי ג&quot;כ עולים הם בגי' שנו&quot;ת והוא סוד ויוסיפו לך שנות חיים כי המו' האלו נקראו חיי המלך שהם אהיה הוי&quot;ה אהיה שהם בגימטריא חיים ומתחלקים אל ד' מוחין בבחי' שמונ' שמות הנז' שהם בגי' כמנין שנות וזהו ויוסיפו לך שנות חיים. ולהיות כי עיקר מה שאנו צריכין עתה ביום אסרו חג להאיר אינו אלא לו&quot;ק דיצירה ולכל הי&quot;ס דעשיה לפי שאלו אפי' ביו&quot;ט לא עלו בעולם האצילות ונשארו למטה כנז' ולכן לא נזכר בכתוב ענין אסרו חג רק בהארת בחי' אלו בלבד כנ&quot;ל. וזהו אסרו חג בעבותים כו' פי' הענין כי ענין האסרו חג וקשירותו אינו אלא לצורך העבותים שהם ו&quot;ת דיצירה ולצורך קרנות המזבח הם ד' ראשונות דעשיה אבל בד' ראשונות דיצירה לא הוזכר בכתוב ענין אסרו חג אבל נרמז במ&quot;ש אל הויה ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח:</text>
      <sha1>ncxgxqgczr8g71r2si6fb7bnnswa2bn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265102</id>
    <revision>
      <id>3088695</id>
      <parentid>3087756</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:18:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3088695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101541" sha1="gdh336kbf96rxkvc4l985tiwcjko3to" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי&quot;ל===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==
{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות|פרק הבא]]'''.

==מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות==
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע&quot;י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל&quot;ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ&quot;ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>gdh336kbf96rxkvc4l985tiwcjko3to</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265103</id>
    <revision>
      <id>3088682</id>
      <parentid>3087740</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T02:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר) */</comment>
      <origin>3088682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203819" sha1="gb3gb9vtvj119wg6utlx24cnszofbf8" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>gb3gb9vtvj119wg6utlx24cnszofbf8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088683</id>
      <parentid>3088682</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T02:42:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר) */</comment>
      <origin>3088683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203863" sha1="rq2yg2idkx818i1zslrxolh2lzw30i8" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>rq2yg2idkx818i1zslrxolh2lzw30i8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088684</id>
      <parentid>3088683</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T02:44:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה */</comment>
      <origin>3088684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203868" sha1="7qlci21pjexyanq8sexpmyrwf85h6en" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7qlci21pjexyanq8sexpmyrwf85h6en</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088685</id>
      <parentid>3088684</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T02:47:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר יחזקאל */</comment>
      <origin>3088685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203866" sha1="ko568mrcj8efelh4wo8rw7bh5aoc2cz" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>ko568mrcj8efelh4wo8rw7bh5aoc2cz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088686</id>
      <parentid>3088685</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T04:33:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה */</comment>
      <origin>3088686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203923" sha1="4c0yrrg0y3iiswcaksccnxkwxpo9gqz" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4c0yrrg0y3iiswcaksccnxkwxpo9gqz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088687</id>
      <parentid>3088686</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T04:36:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה */</comment>
      <origin>3088687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203925" sha1="7ue8gk7efn126q36x6ea3swxisk2tyw" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א!=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א!=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>7ue8gk7efn126q36x6ea3swxisk2tyw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088688</id>
      <parentid>3088687</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T04:43:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה */</comment>
      <origin>3088688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="204302" sha1="b8m7zhb5lzppuudlbzoz0aa8kzacdqr" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א!=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א!=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#נבואת מלאכי|מלאכי]] (וסוף [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|תרי עשר]]), [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|איכה]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>b8m7zhb5lzppuudlbzoz0aa8kzacdqr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088689</id>
      <parentid>3088688</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T04:44:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה */</comment>
      <origin>3088689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="204301" sha1="88ykn7fkg6ss991z15y8toeviaqmeyq" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א!=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א!=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#נבואת מלאכי|מלאכי]] [=סוף [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|תרי עשר]]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|איכה]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>88ykn7fkg6ss991z15y8toeviaqmeyq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088690</id>
      <parentid>3088689</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T04:46:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה */</comment>
      <origin>3088690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="204426" sha1="sns0f4opd3v7octbuyf79zg7cuy5zz7" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בנביאים וכתובים במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים יש בו אות, ניקוד, טעם או עניין אחר הראוי לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), וזה דורש תיעוד של הנתונים לגביו, ולפעמים אף דיון והשוואה אל מקורות מקבילים.{{הערה|ברוב פרקי הנביאים והכתובים, במקומות המיוסדים על הכתר, יש ממוצע של 1-2 הערות נוסח בלבד בפרק אחד, וברוב ההערות הללו יש רק תיעוד קצר של זוטות. בספרי אמ&quot;ת יש יותר הערות נוסח בממוצע, אך רובן עוסקות בפרטים הקטנים של טעמי אמ&quot;ת.}} במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים המעטים יחסית שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותם כתבי־יד נבחרים שהוזכרו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#יסודות הנוסח ותיעודו|פרק הקודם]], לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==הכנת מהדורת מקרא על־פי כתר ארם צובה==

===מהדורות מקרא קודמות על־פי כתר ארם צובה===

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ-25 [[#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם]], וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

===ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה===

'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' היה הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א!=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א!=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#נבואת מלאכי|מלאכי]] [=סוף [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|תרי עשר]]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|איכה]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|קֹהלת]]). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה==
{{בעבודה}}

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות==

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות==

[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאמור]], הרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות בספרי התורה ע&quot;פ כתר ארם צובה. אך לא הייתה קביעה כזו לגבי ספרי הנביאים והכתובים. רק במאה התשע-עשרה אנו מוצאים שנעשה מאמץ לתעד את חלוקת הפרשות בכתר בספרי הנביאים וכתובים, כדי שהתיעוד הזה ישמש בסיס לכתיבת ספרי הנביאים והכתובים במגילות על קלף.

במקומות שהכתר קיים בהם, חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים הוא על פיו.

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; כתיב ולא קרי, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]].
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָֿ֖דֿ): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה נכתב מעל שתי האותיות בי&quot;ת-דל&quot;ת באמצע
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); [[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); [[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); [[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); [[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); [[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); [[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); [[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); [[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); [[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); [[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד יב|דה&quot;ב לד,יב]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר בכתר ירושלים, אך קיים ברשימה בדעת מקרא.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: עיצוב טעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על המדיניות במהדורתנו לעיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. כאן נפרט את כל המקומות שבהם יושמה מדיניות זו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי הטעם &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין הטעמים &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי הטעם &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים==

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>sns0f4opd3v7octbuyf79zg7cuy5zz7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3088567</id>
      <parentid>3088446</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3088567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2160" sha1="a85anrhvyu6gop2t4ps0mw97defs581" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]] {{*}}
[[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]] {{*}}
[[תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תהלים מנוקד ומפוסק]] {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נזיקין]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}} 
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|רש&quot;י מנוקד על שופטים]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו {{*}} 
[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א|תנחומא באבער בראשית]]
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a85anrhvyu6gop2t4ps0mw97defs581</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור יורה דעה קח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>288805</id>
    <revision>
      <id>3088588</id>
      <parentid>2861875</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:42:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הכוכב הזוהר</username>
        <id>42905</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרכי משה */ ד - ר</comment>
      <origin>3088588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25580" sha1="qphd32q4zc5p4vf360cmm9prni0nbo8" xml:space="preserve">{{טור|יורה דעה|קז|קח|קט|}}
==טור==
ריח של איסור שנתערב בהיתר - כגון בשר נבילה שצלאו בתנור עם בשר שחוטה, פליגי ביה רב ולוי, רב אסר ולוי שרי. 

ופסק רש&quot;י כלוי דשרי, וכן כתב בה&quot;ג. ור&quot;ת פסק כרב דאסר, ואפילו בשר נבילה כחוש עם בשר שמן שחוטה, דריח כי האי מילתא היא. 

וכתב הרשב&quot;א: הסכמת רוב המורים להתיר, מכל מקום לכתחילה אסור לצלותם בתנור צר. ואם בא לבשלם בקדירה כל אחד לעצמו, אפילו בתנור צר ופי הקדירה מגולה, מותר ואפילו לכתחילה, שאין ריח המתבשל כל כך אוסר. 

ומסקנת אדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל כר&quot;ת. ודוקא בתנורים שלהם שהם מכוסים, לכך נכנס הריח של זה בזה. אבל בתנורים גדולים שלנו ופיהם פתוחין, אין לחוש. 

פת חמה שמונחת על גבי חבית פתוחה של יין נסך, אסור, לפי שקולטת הריח הרבה. אבל אם הפת צוננת אפילו אם החבית פתוחה, או פת חמה וחבית סתומה, מותר. 

וכן מותר להריח בבת תיהא דיין נסך, פירוש נקב שעושין בחבית להריח משם ביין אם הוא טוב.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
ריח של איסור שנתערב בהיתר וכו' כבר נתבאר כל זה בסימן צ&quot;ז:

פת חמה שמונחת על גבי חבית פתוחה של יין נסך אסור וכו' אבל אם הפת צוננת וכו' בפ' בתרא דע&quot;ז (סו:) גרסינן האי בת תיהא ישראל בדנכרי אביי אמר אסור רבא אמר מותר אביי אמר אסור ריחא מילתא היא רבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא אמר רב מרי כתנאי הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה ר&quot;מ אוסר ור' יהודה מתיר ר' יוסי מתיר בשל חיטים ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות לרבא ודאי תנאי היא לאביי מי לימא תנאו היא אמר לך אביי מי לאו איתמר עלה אר&quot;ל בפת חמה וחבית פתוחה דברי הכל אסור בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותר לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה בפת צוננת וחבית פתוחה והא דידי נמי כפת חמה וחבית פתותה דמי וכיון דקי&quot;ל כרבי יוסי לגבי ר&quot;מ ור' יהודה בכולהו גווני שרי בר מפת חמה וחבית פתוחה ומיהו ה&quot;מ בפת חטים אבל בפת שעורים אסור כדקאמר ר' יוסי וכן בת תיהא כבר כתבתי שהוא מחלוקת אביי ורבא והלכה כרבא דשרי וכ&quot;פ כל הפוסקים:

ומ&quot;ש רבינו פירוש נקב שעושין בחבית להריח וכו' כן פי' רש&quot;י והערוך פי' שמהנקב שואפים ריח היין בפיהם ויודעים אם הוא טוב וכתב הרשב&quot;א בתשובה ח&quot;ג סימן רל&quot;ד שכך הם היו מפרשים ושכן פי' הרמב&quot;ן ז&quot;ל: כתב הרשב&quot;א שם בתשובה שאלת נכרים הללו שמשימין פלפלין וזנגביל בתוך קנקני היין לתת טעם ביין אותם בשמים מהו להריח בהם כבת תיהא דישראל מותר ביינו של נכרי תשובה מסתברא שמותר להריח בהם אפילו לכתחלה לפי שאין היין נותן בהם כח ואין עושין כן ליתן היין טעם בתבלין אלא אדרבא ליתן התבלין טעם ביין וגם זה שמריח בהם אינו מכוין לריח היין אלא לריח התבלין ומ&quot;מ מסתברא דלבשמים דהבדלה אסור משום הקריבהו נא לפחתך וכתב עוד ובשמים של ע&quot;ז ושל כלאי הכרם ושל ערלה אסרו להריח בהם דאסורים הן בהנאה דכל שעושין להריח בהן כוורד והדס היינו פלוגתא דאביי ורבא בפרק כל שעה (כה:) ולאביי נמי כל שמריח בהן לקלוט ריחן אסור דהיינו חניות המעוטרות בוורד והדס בפ&quot;ק דע&quot;ז (יב:) עכ&quot;ל וכ&quot;כ בא&quot;ח וז&quot;ל זה הכלל כל מידי דלא הוי לריחא ריחא לאו מילתא היא אבל דבר שעומד להריח כגון ורד והדס אסור ליהנות מהריח עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}}.

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
ריח של איסור שנתערב בהיתר וכו' מבואר מלשון רבינו דלא נחלקו רב ולוי אלא דיעבד אם צלאן יחד אבל לכתחילה אסור אף ללוי והכי משמע לישנא דתלמודא דידן פרק כיצד צולין דפליגי בצלאו כבר אי נאסר אם לאו וכ&quot;כ האלפסי להדיא פג&quot;ה וכן כתב הרשב&quot;א ודלא כנראה מהירושלמי דללוי אפי' לכתחילה שרי וז&quot;ש הרשב&quot;א הסכמת רוב המורים להתיר אם כבר צלאו ומ&quot;מ לא תימא דלכתחילה נמי שרי כנראה מהירושלמי אלא לכתחילה אסור כדמשמע מתלמודא דידן דל&quot;פ אלא בצלאו כבר ולפי דל&quot;פ אלא בתנורים שלהם קטנים ובאותן תנורים הקטנים משמע דללוי נמי אסור לכתחילה לכך כתב הרשב&quot;א דלכתחילה אסור לצלותם בתנור צר: ומ&quot;ש דבקדירה מותר לבשל השיב עליו ב&quot;י בסימן צ&quot;ז ובס&quot;ד ישבתי דברי הרשב&quot;א דהדין עמו ע&quot;ש:

ומ&quot;ש ודוקא בתנורים שלהם שהם מכוסים לכך נכנס הריח של זה בזה פי' תרתי לגריעותא איכא בשלהם שהם קטנים וגם מכוסים הילכך לר&quot;ת אפילו דיעבד אסור כרב אבל בתנורים גדולים שלנו ופיהם פתוחים אין לחוש אפי' לכתחלה דמודה בה רב כיון דאיכא תרתי למעליותא וממילא היכא דליכא אלא חדא למעליותא גדולים וסתומים אי נמי קטנים ופתוחים לכתחלה אסור ודיעבד שרי אפי' לר&quot;ת ובהכי מתיושב דבסי' צ&quot;ז כשכתב רבינו דלר&quot;ת פת שאפאה עם בשר שרי לאכול בחלב בתנורים גדולים לא הזכיר פתוחים אלא לפי דלשם איירי בשכבר אפאה דהוי דיעבד אבל הכא דקאמר אין לחוש דאפילו לכתחילה שרי קאמר דבעינן גדולים ופתוחים אי נמי האי אין לחוש נמי אדיעבד קאמר דאין לחוש כיון דאיכא תרתי למעליותא דגדולים ופתוחים ולא מיירי הכא במחזיק י&quot;ב עשרונים אלא אפילו בסתם גדולים אבל בסימן צ&quot;ז דלא איירי אלא בתנורים שלנו שמחזיקים י&quot;ב עשרונים מצה הילכך אפי' אינם פתוחים מתיר בדיעבד אבל לכתחילה ודאי אסור אפילו גדולים ומחזיקים נמי י&quot;ב עשרונים וגם פתוחים והכי נקטינן לחומרא דלכתחילה אסור בכל ענין ודלא כמ&quot;ש בש&quot;ע דאף לכתחילה אין לאסור אלא בתנור צר דליתא אלא לכתחילה אסור לעולם. ועיין בתוס' ואשר&quot;י פרק בתרא דע&quot;ז: כתב מהרש&quot;ל בא&quot;ו שלו סימן ל&quot;ה נראה היכא שהטמינו קדירה שהיתה בה איסור והיו בתנור הרבה קדירות של היתר אם קדירה של איסור היתה מכוסה יפה בכסוי ממש ואין בו נקב שיוכל לפלוט ממנו לחוץ אז כל הקדירות שרו ואם אינו מכוסה יפה כל הקדירות הפתוחים אסורים אפי' בדיעבד ולא היה בהן שומן מאחר שהתנור הוא סתום עכ&quot;ל מדכתב בסתם אסורין אלמא דאפי' בהפסד מרובה וצורך גדול נמי אסורין והיינו אליבא דר&quot;ת וכל האחרונים דפסקו כרב דריחא מלתא היא אפי' בדיעבד ודוקא בתנורים שלהן שהם מכוסים וכ&quot;כ או&quot;ה כלל ל&quot;ט גם בת&quot;ח כלל ל&quot;ה כתב כן ע&quot;ש הג&quot;ה ש&quot;ד ומהרי&quot;ו סי' מ&quot;ד דבדיעבד אסור גבי הטמנת הקדירות בשבת בשר וחלב יחד אבל כתב עוד במסקנא דיש להקל לצורך גדול כי דעת ב&quot;י להקל בכל ענין וכדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק עכ&quot;ל וכ&quot;כ בהגהת ש&quot;ע והכי מסתברא: וז&quot;ל הגמרא בפרק כיצד צולין אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבילה כחוש אסור מ&quot;ט מיפטמי מהדדי ופירש&quot;י אסור שהריח מן השמן נכנס לכחוש ומפטמו וחוזר זה והוציא ריח גם הוא וכו' עכ&quot;ל וכתב מהרא&quot;י בהגהת ש&quot;ד סי' ל&quot;ה דאע&quot;ג דאין הנאסר יכול לילך ולאסור במקום שאין האוסרו יוכל לילך שם וכאן נמי הנבילה הכחושה אין לה פיטום וע&quot;י הכשרה היא מיפטמת וחוזרת לאסור הכשרה פיטום דריחא שאני לפי שהפיטום מוליך הריח וטעם הכחוש עמו עכ&quot;ל. וכתב מהרש&quot;ל לפ&quot;ז היכא שנתבשל בקדירה בשר שלא נמלח עם שאר קדירות של היתר אוסר משום ריחא אע&quot;פ שדם אינו מפעפע והוי כמו כחוש ולא מפטם מ&quot;מ השמנונית מוליך הריח וטעם הדם עמו ומ&quot;ש מהרא&quot;י בכתביו סי' ע&quot;ו דכבד הצלויה בתנור עם בשר דאינו אוסר הבשר אפי' הוא שמן ולא אמרינן דהדר זה ומפטם להאי שאני כבד דהדם הנבלע בכבד הוא דבר קלוש ולא שייך לומר גביה פיטום אבל בבשר כיון דכל החתיכה נ&quot;נ אף גבי דם מפטם הנבילה בכשרה ומוליך ריח הבשר שנעשית נבילה עם הדם שבתוכו משא&quot;כ גבי כבד דכולו היתר אם יוליך הריח של כבד עם הדם הנבלע בתוכו כאחת כולו היתר הוא עד כאן לשונו ולפעד&quot;נ דאין לחלק כלל בין דם שבכבד לדם שבבשר דאידי ואידי הדם דבר קלוש הוא ולא שייך ביה למימר תבשיל יפטם אותו ואפילו הבשר שהדם בתוכו הוא שמן לא שייך לומר שהשומן יפטם אותו ואח&quot;כ יוליך הריח טעם השומן עם הדם שבתוכו דלא אשכחן הך סברא אלא גבי נבילה ממש דאע&quot;פ דהיא כחושה מפטמת מבשר שחוטה שמינה ומוליך הריח האיסור נבילה שעמו אבל לא במה שהחתיכה נ&quot;נ מפני הדם שנבלע בו ואף בנבילה ממש חידוש הוא דהא קיי&quot;ל אין הנאסר יוכל לילך ולאסור במקום שהאוסר לא יוכל לילך שם ונדחק מהרא&quot;י ביישובו ואין לך בו אלא חידושו דוקא בנבילה ממש אבל לא בחתיכה שנעשה נבילה מפני הדם שנבלע בו דהדם אינו מפעפע ולא מיפטם כלל לפי שהוא דבר קלוש הילכך אין להחמיר בו כלל בדיעבד בין בכבד בין בחתיכה שנבלע בה דם:

פת חמה וכו' פרק בתרא דע&quot;ז וכתב ב&quot;י דרבינו פסק כר' יוסי דלא אסר בפת חטים אלא פת חמה וחבית פתוחה אבל פת חמה וחבית מגופה א&quot;נ פת צוננת וחבית פתוחה בשל חטים שרי ובשל שעורים אסור ותימה דא&quot;כ למה לא כתב רבינו החילוק דבין חטים לשעורים גם על הרא&quot;ש איכא לתמוה שלא הביאו בפסקיו לשם ולפעד&quot;נ דפסק כר' יהודה דמתיר אף בשל שעורים ואע&quot;ג דקיי&quot;ל כר' יוסי לגבי ר&quot;מ ורבי יהודה אין זה אלא כר' יוסי לגבי ר&quot;מ לחודיה או לגבי רבי יהודה לחודיה אבל הכא דר&quot;מ ורבי יהודה תרוייהו ס&quot;ל דאין חילוק בין חטים לשעורים לית הילכתא כר' יוסי דמפליג בין חטים לשעורים וזה היה דעת הרא&quot;ש שכתב בסתם ואחריו נמשך רבינו:

ומ&quot;ש וכן מותר להריח בבת תיהא וכו' פי' ל&quot;מ דפת צוננת שרי בדיעבד אלא אף שרי לכתחילה להריח בבת תיהא כרבא ואע&quot;ג דקיי&quot;ל כר&quot;ת דפסק כרב דריחא מילתא היא ואפילו דיעבד אסור ואפי' איכא גוונא דשרי דיעבד מ&quot;מ לכתחילה אסור בכל ענין כדפרי' בסמוך אפי' הכי בבת תיהא כיון דלא מיפטמא ולא עביד לריחא שרי אפי' לכתחילה וכן כתב התוס' והרא&quot;ש בפרק בתרא דע&quot;ז וכ&quot;כ ש&quot;ד והבאתי לשונו למעלה בסי' צ&quot;ז וע&quot;ש. וכתב הריב&quot;ש בסימן רפ&quot;ח דאסור לטעום דבר אסור אף אם אינו אוכלו דלא גרע מריחא מילתא עכ&quot;ל והא דקאמר תלמודא בפרק האשה רבה (דף פ&quot;ט) התם שוגג קרוב למזיד הוא דאיבעי ליה למיטעמיה פירשו תוס' דהכי פירושו דהו&quot;ל להפריש כל שהוא מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא עכ&quot;ל תוס' וע&quot;ש וכתבתיו לעיל בסי' צ&quot;ז סעיף ד'. וכתב המרדכי פ' ג&quot;ה דדבר חריף כגון בצל שנצלה עם איסור לכ&quot;ע אסור הואיל והוא דבר חריף שואב האיסור אצלו וכתב בת&quot;ח כלל ל&quot;ה בשם או&quot;ה דהכי קיי&quot;ל אם האיסור חריף אפי' בתנור פתוח וגדול אסור עכ&quot;ל וכתב המרדכי מיהו אם הוא מכוסה בבצק מותר עכ&quot;ל אבל מהרש&quot;ל בפרק ג&quot;ה סימן ט&quot;ו כתב דדוקא בתנור קטן או גדול ומכוסה דדמי לפת חמה וחבית פתוחה דאפי' לוי מודה בה אבל בתנור גדול ופתוח שרי בדיעבד לכ&quot;ע עכ&quot;ל והכי מסתברא:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} כתוב בהגהת סמ&quot;ק הלכות חמץ ומצה (סימן רי&quot;ט) אף דריחא לאו מילתא היא היינו דוקא לענין דלא מחשב נתינת טעם מכל מקום משהו מיהו איכא מיהו לא שייך ריחא אלא בתנור המכוסה למעלה כו' והאריך שם וע&quot;ש וכ&quot;ה בתוס' ע&quot;ז דף ס&quot;ו ע&quot;ב ומחמירים לאסור אפילו בדבר דלא שייך ביה ריחא כגון בחמץ עם מצה אמנם במרדכי פרק כל שעה משמע דאין חילוק לענין ריחא מילתא בין חמץ בפסח לשאר איסורין וע&quot;ש ובא&quot;ח סוף סימן תס&quot;א: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} כתוב בתשובות מהרי&quot;ו סימן מ&quot;ז דאסור להטמין תבשיל של בשר עם תבשיל של חלב דחיישינן שמא יזוב מאחד מהן תחת חבירו אמנם בדיעבד אין לחוש לזה כיון שהקדרות מכוסות עכ&quot;ל וכ&quot;ה בהגש&quot;ד וז&quot;ל ונ&quot;ל מהר&quot;ם שראה בחמין הטמונים ונמצא טריפה באחד מהן והתירו האחרים ודוקא שהיו האחרים מכוסים דאם לא כן אסורים כמו פשטיד&quot;א ופלאדי&quot;ן עכ&quot;ל משמע דאם התנור סתום מכל צד יש בו משום ריחא מילתא אפילו בקדרה דהוי כמו פשטיד&quot;א ופלאדי&quot;ן שכתב המרדכי ריש גיד הגשה ובש&quot;ד דאסור לכ&quot;ע וכן כתבתי לעיל בשם הארוך וא&quot;כ צ&quot;ל דמה שכתב הרשב&quot;א דבקדרה לית ביה משום ריחא מילתא היינו כשהתנור פתוח אבל כשהתנור סתום כמו שטומנין אסור אף בבישול וכ&quot;מ באו&quot;ה כלל ל&quot;ט עוד כתב שם דאף כשהתנור מגולה או ע&quot;ג כירה אסור לבשל ב' קדרות זו בצד זו דחיישינן לניצוצות שנתזו מזו לזו אמנם בדיעבד אין לחוש עכ&quot;ל ובמרדכי פרק אין מעמידין דף שפ&quot;ו ע&quot;ב כ' דאסור לצלות ב' שפודין אחד של נבילה ואחד של שחוטה כדאמרינן פרק כיצד צולין (ד' עו.) אין צולין ב' פסחים זה אצל זה משום תערובות גופין עכ&quot;ל אבל לקמן ס&quot;ס קי&quot;ח יתבאר דאף ב' קדרות זו אצל זו אף לכתחלה אינו אלא חומרא בעלמא: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} לעיל סימן צ&quot;ז כתב ב&quot;י ולענין הלכה כיון שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם ורוב המורים מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן להתיר בדיעבד אבל לכתחלה אסור לצלותו בתנור צר עכ&quot;ל ונ&quot;ל מדבריו דאף בפת שאפאו עם בשר מותר לאכול בחלב דזו מקרי דיעבד כמו שכתב רבינו לעיל סימן צ&quot;ז בשם הרשב&quot;א ואע&quot;ג דב&quot;י כתב בשם הרי&quot;ף ורמב&quot;ם לעיל סימן צ&quot;ז דס&quot;ל דזו מקרי לכתחלה הואיל ואפשר לאכול הפת עם בשר מכל מקום משמע דלענין הלכתא נקטינן דאין לחלק בין זו לשאר איסורין וכדעת המתירין בכה&quot;ג כמו שנתבאר לעיל סימן צ&quot;ז מדכתב סתמא דבדיעבד שרי ועוד&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; דכלל יחד דעת הרי&quot;ף ורמב&quot;ם עם דעת שאר מורים וכתב שהם מסכימים לדעת רוב המורים דהיינו שבדיעבד שרי אבל באו&quot;ה כלל ל&quot;ט פסק דפת הנאפה עם פשטיד&quot;א אסור לאכלו בכותח דזה מקרי לכתחלה והאגור כתב בשם מהר&quot;י מולי&quot;ן דאנו נוהגין דריחא לאו מילתא היא בדיעבד אכן אם נכרי אפה עם דבר איסור אסור לקנות אותו פת דהוי כלכתחלה אבל אם אין לו פת אחר מותר לקנות מזו עכ&quot;ל ול&quot;נ כדברי ב&quot;י שכתב בסימן צ&quot;ז על דברי אגור זו ואין דבריו נראין בעיני דבדיעבד מותר גמור הוא ואפילו פת אחרת לפניו מותר לאכול מזו עכ&quot;ל ולכ&quot;ע בדיעבד מיהו יש להתיר ולקנות מן הנכרים מקרי דיעבד כמו שיתבאר לקמן סימן קי&quot;ג וקי&quot;ד וקכ&quot;ב וכן פסק בהגש&quot;ד בשם מהרא&quot;י ז&quot;ל ומהר&quot;י מינ&quot;ץ בתשובות (סימן כ&quot;ו) והאריך דאנו נוהגין להתיר ריחא מילתא בדיעבד אבל לכתחלה אסור ואין חילוק בין תנורים שלנו לשלהם דלעולם לכתחלה אסור ובדיעבד שרי אמנם בדברי ב&quot;י משמע דאף לכתחלה אין לאסור אלא בתנור צר במרדכי פ' ג&quot;ה דף תשל&quot;ה ע&quot;א דבדבר חריף כגון בצל שנצלה עם איסור לכ&quot;ע אסור דהואיל והוא דבר חריף שואב האיסור אצלו עכ&quot;ל וכ&quot;פ באו&quot;ה כלל ל&quot;ט וכתב דה&quot;ה אם האיסור חריף אפי' בתנור פתוח וגדול עכ&quot;ל ועוד כתב המרדכי שם דאם הוא מכוסה בבצק מותר עכ&quot;ל אמנם באו&quot;ה כתב דטוב להחמיר לכתחלה גם בזו ומשמע מדברי רבינו שכתב אפילו בשר נבילה כחוש והשחוט שמן כו' משמע דאם שניהן כחושין לכ&quot;ע שרי דריחא כי האי לאו מילתא היא וכ&quot;כ ב&quot;י בשם תשובת רשב&quot;א ובפסקי מהרא&quot;י סימן ע&quot;ו דבדם לית ביה משום ריחא מילתא היא דדם הוי כדבר כחוש שאינו מפטם ולכן אם נצלה כבד או חתיכה שלא נמלחה עם היתר אינו אוסר לכ&quot;ע וב&quot;י כתב בסימן צ&quot;ו דאינו נראה בעיניו אמנם מהר&quot;י מינ&quot;ץ פסק בתשובה סימן ט&quot;ו כדברי מהרא&quot;י ז&quot;ל כתב או&quot;ה כלל ל&quot;ט הא דנהגינן להתיר ריחא בדיעבד היינו שהתנור פתוח מעט אפילו אינו פתוח רק הנקב שהעשן יוצא ממנו אבל אם הוא סתום לגמרי מכל צד ריחא מילתא היא אפי' בדיעבד אסור ואין חילוק בין שנצלה עם האיסור דאורייתא או דרבנן וכ&quot;ע הא דמתירין ד&quot;מ דוקא שאפה פשטיד&quot;א מכוסה בבצק עם פלאדי&quot;ן או פשטיד&quot;א שאינה מכוסה עם פלאדי&quot;ן מכוסים בבצק אבל אם שניהם מגולין או שצלה צלי איסור עם צלי של היתר לא מהני האי פתוח עד שיהיה פתוח מן הצד דהוי כפת חמה וחבית פתוחה דלכ&quot;ע ר&quot;מ היא ואפי' אם שניהם מכוסה אם משח הכיסוי בשומן או שלשו בשומן דינו כמגולה ואין חילוק בין תנור של בית החורף שגבוה הרבה לשאר תנור ואין חילוק בין הפסד מרובה למועט עכ&quot;ל וכתב שם דאם פתוח למעלה הנקב שהעשן יוצא ממנו יש להקל ולומר דהוי כפתוח מן הצדדים כב&quot;י בשם התוס' דתחת המחבת שלנו שקורין טרפי&quot;ד שאופים פשטיד&quot;א ר&quot;מ היא כמו בתנורים שלהם עכ&quot;ל משמע דמ&quot;מ לא גרעינן מתנורים שלהם ובדיעבד מיהו משרא שרי אמנם באו&quot;ה אוסר בכה&quot;ג אפילו בדיעבד אם היא ריחא של איסור אבל פת שנאפה כה&quot;ג עם בשר מותר לאכלו עם בשר עכ&quot;ל אמנם בש&quot;ד סימן ס' ובהג&quot;ה שם בשם מהרא&quot;י דבכה&quot;ג אפי' פת שאפאו עם פשטיד&quot;א אע&quot;פ שאינה נוגע אסור לאכלו אפי' עם בשר שמא יבא לאכלו עם חלב ובתשובת מיי' השייכים להלכות מ&quot;א תשובה אפו על כירה פשטיד&quot;א וכפו עליו כלי של ברזל ושוב אפו תחתיו פלאדי&quot;ן בלא ליבון או להיפך השיב ר&quot;י להתיר כי לא מצינו פיטום ור&quot;מ בכלי שיחזור ויפטם לאוכל גם לדברי הפוסקים ר&quot;מ היא ואפילו בכלי ב&quot;י רק שלא יגע ממש עכ&quot;ל ואין להקשות ע&quot;ז מ&quot;ש הרא&quot;ש בסי' צ&quot;ב דמחבת שתחת קדרה אוסר משום הזיעה די&quot;ל דהתם היה מאכל חלב בתוך המחבת אבל הכלי עצמו אינה מפטם לאיסור ממש עכ&quot;ל כנ&quot;ל מ&quot;מ צ&quot;ע דמ&quot;ש מכיסוי שעל הקדרה שאוסר כמו שנתבאר לעיל סימן צ&quot;ג מיהו יש לחלק בין דבר מכוסה כגון פשטיד&quot;א ופלאדי&quot;ן ובין דבר שלא היה מכוסה ואפי' אם היו מגולה אין בהם לחלוחית וזיעה כמו בקדרה וכתב או&quot;ה דע&quot;ג כירה אין בו משום ריחא מילתא הואיל והוא במקום מגולה עכ&quot;ל ופשוט הוא כתב באו&quot;ה הא דר&quot;מ היינו שאין ס' מן ההיתר נגד האיסור אבל בדאיכא ס' שרי דלא גרע מאילו נתבשל בו ומיהו בכל חתיכה צריך להיות ס' נגד הריח דאין מצטרף אחד לחבירו לבטל ואפשר דכל מה שנכנס בספק מהני לבטל כדלקמן סימן קי&quot;א ואע&quot;ג דבשאר איסורין לא קי&quot;ל כן בריחא יש להקל עכ&quot;ל עוד כתב (דאם נצלה איסור והיתר) זו אחר זו פשיטא דאין בזו משום ריחא מילתא היא עכ&quot;ל ופשוט הוא: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} צ&quot;ע דלעיל סימן צ&quot;ז כתב רבינו חילוק אחר אם התנור גדול מחזיק י&quot;ב עשרונים ולפמ&quot;ש לעיל בשם הארוך דמחלק בזו מין בשר בחלב לשאר איסורין אפשר ליישבו ולומר דלענין לענין בשר בחלב נראה לרבינו סברת הסמ&quot;ק דמחלק בין תנור קטן לגדול וכאן לענין שאר איסורין כתב סברת הרא&quot;ש ותוס' דמחלקין בין תנור שפתוח והוא גדול לתנור מכוסה ולא סגי בתנור גדול לחוד עד שיהא פתוח ג&quot;כ: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} כתב באו&quot;ה כלל ל&quot;ט דוקא שמונח ממש נגד המגופה. 

{{ד&quot;מ|(ו)}} ובתשובות ריב&quot;ש סימן רפ&quot;ח דאסור לטעום דבר איסור אף אם אינו אכלן דלא גרע מריחא מילתא עכ&quot;ל ובשערים של מהרא&quot;י ז&quot;ל בשם הג&quot;א פרק השוכר הזולף יין האסור בהנאה חשוב הנאה ורובא (צ&quot;ל וריחא) אוסר ובאו&quot;ה כלל ל&quot;ט כתב בשם המרדכי פרק בתרא דע&quot;ז דמותר לזלף בסתם יינם אפילו אדם בריא וע&quot;ש:</text>
      <sha1>qphd32q4zc5p4vf360cmm9prni0nbo8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3088568</id>
      <parentid>3088498</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3088568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3302" sha1="2l6x6gfurb60ojhomg02t24k12uivhi" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)|תקנות המועצה לענף הלול {{מוקטן|(ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מניעת רעש)}}]]
* [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(אגרות העברת מטענים)}}]]
* [[חוק החברות]]
* [[חוק הגנת הפרטיות]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(תעריף לשירותים מסויימים)}}]]
* [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|תקנות בית הדין לעבודה {{מוקטן|(סדרי דין)}}]]
* [[תקנות סדר הדין האזרחי]]
* [[תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות)|תקנות בתי קברות צבאיים {{מוקטן|(כללים לכיתוב על מצבות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2l6x6gfurb60ojhomg02t24k12uivhi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088579</id>
      <parentid>3088568</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3088579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3208" sha1="bbhz75pjs8v5m70z0vayhcpwq2wcqua" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מידע תעופתי)}}]]
* [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים {{מוקטן|(תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)|תקנות המועצה לענף הלול {{מוקטן|(ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מניעת רעש)}}]]
* [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(אגרות העברת מטענים)}}]]
* [[חוק החברות]]
* [[חוק הגנת הפרטיות]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(תעריף לשירותים מסויימים)}}]]
* [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)|תקנות בית הדין לעבודה {{מוקטן|(סדרי דין)}}]]
* [[תקנות סדר הדין האזרחי]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bbhz75pjs8v5m70z0vayhcpwq2wcqua</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088587</id>
      <parentid>3088579</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:30:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3088587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3385" sha1="4fcof9p13cjgfoj1it3hcug5yyrudcc" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת יחידת נת&quot;א)}}]]
* [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)}}]]
* [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס {{מוקטן|(שדות תעופה – מידע תעופתי)}}]]
* [[תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים {{מוקטן|(תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)}}]]
* [[תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס {{מוקטן|(מערכת ניהול בטיחות)}}]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)|תקנות המועצה לענף הלול {{מוקטן|(ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)}}]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)}}]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מניעת רעש)}}]]
* [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)|תקנות נמל חיפה {{מוקטן|(אגרות העברת מטענים)}}]]
* [[חוק החברות]]
* [[חוק הגנת הפרטיות]]
* [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|חוק הגבלת שכר טרחה {{מוקטן|(נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}]]
* [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)|תקנות הנמלים {{מוקטן|(תעריף לשירותים מסויימים)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4fcof9p13cjgfoj1it3hcug5yyrudcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3088566</id>
      <parentid>3088528</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T12:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3088566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10058" sha1="8osggs0tojzir8xczqmt4vqs956dfdk" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה]]
* {{v}} נוצר [[חוק משק הדלק (קווי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ&quot;ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר]]
* {{v}} נוצר [[חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבחירות (דרכי תעמולה) (עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר חלוקה של שטח המדינה למרחבים]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[נוהל הטיפול בבקשות פסילה לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקשורת (שידורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודת כפייה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו המוזיאון הארכיאולוגי הארץ-ישראלי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (חובת הצגת אורות ניווט בכלי שיט קטנים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) (ספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (נקיטת אמצעי בטחון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות מכולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (פיקוח על כניסת כלי שיט לנמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל עכו (הטלת חיקוקים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שימוש בנמל עכו ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת זיהום)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשדוד (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל אשקלון (הכרזת נמל)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל חדרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (הנפת דגלים ע&quot;י ספינות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (תקנות רחצה)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל טבריה]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל עכו)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשקלון)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אשדוד)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה-לי הרצליה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הנמלים (הכרזת נמלים בתל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[צו נמל חיפה (גבולות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוזרי משרד החינוך לבעלויות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירות הטיפול התומך (הפליאטיבי) בבתי החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות עבור משגור קטן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (כוח מניע)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל טבריה (אגרות שימוש בנמל ובמיתקניו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל טבריה (סימון רשתות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל יפו (אזור הורדת הסירות והתיקונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרציף בנמל יפו (מעגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל יפו (טעינה ופריקה בסירות וסבלות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שירותי ספנות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (אגרות שנתיות לספינות דיג)]]
* {{v}} נוצר [[הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (יומן רשמי לכלי שיט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר המועדף בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים בשירותי הביטחון)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ביקורת המדינה במשרד מבקר המדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 3)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 3)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)]]</text>
      <sha1>8osggs0tojzir8xczqmt4vqs956dfdk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>302333</id>
    <revision>
      <id>3088612</id>
      <parentid>3080335</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:07:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלל */</comment>
      <origin>3088612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6228" sha1="pwanxb183dyafkosv9dcr33jgyf0e6v" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום טוב ראשון של סוכות=
{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן, ולמנהג המערבי מ{{צ|הַגָּדוֹל}}.}}
{{יוצרות|נוסח=אשכנז|שבת=אולי
|יוצר={{:אכתיר זר תהילה}}
|אופן={{:אאמיר אותך סלה}}
|זולת={{:אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה}}}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|חגים|אוימתי בחיל כיפור}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}&lt;/small&gt;{{סוף}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==נטילת לולב==
{{הור2|כשחל בשבת אין נוטלים לולב וממשיכים בקריאת ההלל.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|ראשון}}
==הלל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל}}
{{הור2|בקצת קהילות אומרים כאן [[הושענות/נוסח אשכנז (מזרחי)|הושענות]].}}

==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

[[קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
[[קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]</text>
      <sha1>pwanxb183dyafkosv9dcr33jgyf0e6v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>302337</id>
    <revision>
      <id>3088613</id>
      <parentid>3080317</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:07:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלל */</comment>
      <origin>3088613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5918" sha1="e922c2sxa6prok0qpvl4oviky1yaq7o" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום טוב שני של סוכות=
{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא|שבת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן, ולמנהג המערבי מ{{צ|הַגָּדוֹל}}.}}
{{יוצרות|נוסח=אשכנז|שבת=לא
|יוצר={{:אאמיץ לנורא ואיום}}
|אופן={{:אאמיר אותך סלה}}
|זולת={{הור|במנהג אשכנז המערבי אומרים 'זולת' זה, ובמנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אנא תרב עליצותך}} (למטה).}}{{ש}}{{:אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה}}
{{רקע אפור}}
{{:אנא תרב עליצותך}}
{{סוף}}}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|חגים|ארחץ בנקיון כפות}}
===קדושה===
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}&lt;/small&gt;{{סוף}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==נטילת לולב==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|שני}}
==הלל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל}}

==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

[[קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
[[קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]</text>
      <sha1>e922c2sxa6prok0qpvl4oviky1yaq7o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>379337</id>
    <revision>
      <id>3088575</id>
      <parentid>3087118</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T13:59:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 3 [תשפ&quot;ו] (תיקון)</comment>
      <origin>3088575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41292" sha1="psrme7mfz979ayarws0cwyd548rrgoy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017

&lt;מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ&quot;ה, 537|תיקון|11613)), ((2552|ת&quot;ט|12036)); ((תשפ&quot;ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032א|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)); ((תשפ&quot;ז, 90|תיקון [תשפ&quot;ה] (תיקון)|12537)), ((226|תיקון מס' 3 [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12551)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות והוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אירוע בטיחותי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]];
:- &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot; (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
:- &quot;הבטחת הבטיחות&quot; (Safety Assurance) - תהליכים במנ&quot;ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
:- &quot;יעד ביצוע בטיחות&quot; (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
:- &quot;מדד ביצוע בטיחות&quot; (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
:- &quot;מדיניות בטיחות&quot; (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
:- &quot;מטרת בטיחות&quot; - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
:- &quot;המנהל בעל האחריות הכוללת&quot; (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
:- &quot;מערכת ניהול בטיחות&quot; או &quot;מנ&quot;ב&quot; (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
:- &quot;מסמך 9859&quot; - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
:- &quot;מערכת&quot; (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
:- &quot;מפגע בטיחות&quot; (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
:- &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot; (Safety Risk Management) - תהליך במנ&quot;ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
:- &quot;סיכון בטיחותי&quot; (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
:- &quot;ספק שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]];
:: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים עשר לתקנות ההפעלה]], המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, &quot;הליקופטר&quot;, &quot;טיסה בין-לאומית&quot; ו&quot;תובלה אווירית מסחרית&quot; - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]];
:: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע&quot;ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
:: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א;
:: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
:: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי לתקנות התיעוד]];
:: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]];
:: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7);
:- &quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 17]];
:- &quot;קידום הבטיחות&quot; (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ&quot;ב בארגון של ספק השירות;
:- &quot;רישיון&quot; - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה &quot;ספק שירות&quot;;
:- &quot;תכנית הבטיחות המדינתית&quot; (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות התיעוד&quot; - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. חובת קיום מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יקיים מנ&quot;ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) המנ&quot;ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ג) המנ&quot;ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']];
:: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']];
:: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']];
:: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']];
:: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']].
: (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ&quot;ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ&quot;ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ&quot;ב נפרדת לכל תחום פעילות.

@ 3. קבלת המנ&quot;ב ותיקונים למנ&quot;ב על דעת המנהל
: (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ&quot;ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב המתוארת בספר המנ&quot;ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על תיקון המנ&quot;ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
:: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ&quot;ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
: (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ&quot;ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
: (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ&quot;ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
: (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ&quot;ב כמקובל על דעת המנהל.
: (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]].
: (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ&quot;ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ&quot;ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

== פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות ==

@ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות
: (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
: (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות -
:: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
:: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ&quot;ב;
:: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
:: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
:: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
: (ג) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
:: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

@ 5. מטרות הבטיחות
: (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ&quot;ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]].
: (ב) ספק שירות -
:: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
:: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

@ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות
: ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה -
: (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ&quot;ב אפקטיבית;
: (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
: (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ&quot;ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה -
:: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]];
:: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]];
:: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב והצורך בשיפורים;
: (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
: (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
: (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

@ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים
: (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
: (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ&quot;ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
:: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ&quot;ב;
:: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
:: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
:: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']];
:: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ&quot;ב ועל כל צורך בשיפור;
:: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]];
:: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
: (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
: (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
: (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

@ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
:: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
:: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
:: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
:: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
:: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
: (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
: (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

== פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות ==

@ 9. ניהול סיכוני בטיחות
: ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] -
: (1) לפני יישום מערכת חדשה;
: (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ&quot;ב, שהתקבל על דעת המנהל;
: (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
: (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']].

@ 10. זיהוי מפגעי בטיחות
: (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
: (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
::: (א) מטרת המערכת ותפקודה;
::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת;
::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
:: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

@ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים -
:: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]];
:: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
:: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
: (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

== פרק ד': הבטחת הבטיחות ==

@ 12. מדידת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
:: (1) ניטור תהליכים מבצעיים;
:: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
:: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
:: (4) הערכת המנ&quot;ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
:: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו;
:: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]];
:: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
: (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

@ 13. הערכת ביצועי הבטיחות
: (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ&quot;ב לגבי אותם מדדים, במטרה -
:: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים;
:: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
:: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
:: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
:: (5) להעריך את ביצועי המנ&quot;ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ&quot;ב.
: (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']].
: (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

@ 14. שיפור מתמיד
: ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]].

== פרק ה': קידום הבטיחות ==

@ 15. הדרכה
: ספק שירות -
: (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ&quot;ב;
: (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ&quot;ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

@ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות
: ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר -
: (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ&quot;ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
: (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
: (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
: (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

== פרק ו': תיעוד המנ&quot;ב ==

@ 17. ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ&quot;ב, המקובל על המנהל; ספר מנ&quot;ב יכלול לפחות את כל אלה:
:: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
:: (2) דרישות הדין לגבי המנ&quot;ב;
:: (3) תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ&quot;ב ונוהליה;
:: (5) תיאור תוצרי המנ&quot;ב.
: (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ&quot;ב יהיו עקביים ולא יסתרו -
:: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
:: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
:: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
: (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ&quot;ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, &quot;דף&quot; - לרבות דף אלקטרוני.
: (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ&quot;ב לפי ספר המנ&quot;ב.

@ 18. תיקון ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ&quot;ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]].
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ&quot;ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
: (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
: (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ&quot;ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

@ 19. הפצת ספר מנ&quot;ב
: (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ&quot;ב וכל תיקון שלו -
:: (1) למנהל;
:: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
:: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ&quot;ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ&quot;ב.
: (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ&quot;ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור.
: (ג) המחזיק בספר מנ&quot;ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

@ 20. תיעוד מוצרי המנ&quot;ב ושמירתם
: (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
: (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
: (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
: (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות.

== פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר ==

@ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859
: (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
: (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
: (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].

@ 22. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם.
: (ג) ספק שירות קיים -
:: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ&quot;ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ&quot;ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ&quot;ב שלו;
::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]];
:: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ&quot;ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
:: (3) יפעל בהתאם למנ&quot;ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
: (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ&quot;ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ&quot;ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ&quot;ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
:: (2) יראו את המנ&quot;ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) ספק השירות תיקן את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
::: (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ&quot;ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
: (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ&quot;ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ&quot;ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
:: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
:: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ&quot;ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ&quot;ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ&quot;ב כמקובלת על דעת המנהל.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ&quot;ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ&quot;ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ&quot;ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח בכסלו התשע&quot;ח (6 בדצמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>psrme7mfz979ayarws0cwyd548rrgoy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379338</id>
    <revision>
      <id>3088576</id>
      <parentid>3087127</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3088575] תיקון מס' 3 [תשפ&quot;ו] (תיקון)</comment>
      <origin>3088576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48747" sha1="pdlw5pxmdooxyr5kblgrzv8hiwbqloi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 537|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11613.pdf}}, {{ח:תיבה|2552|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12036.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1634|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12329.pdf}}, {{ח:תיבה|2032א|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12412.pdf}}, {{ח:תיבה|2167א|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 90|תיקון [תשפ״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12537.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 3 [תשפ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12551.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|סעיפים 19(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 24|24(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|29(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33(1)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7) לחוק}} ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אפחות סיכון“ (Risk Mitigation) – אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע בטיחות“ (Safety Performance) – הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבטחת הבטיחות“ (Safety Assurance) – תהליכים במנ״ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יעד ביצוע בטיחות“ (Safety Performance Target) – יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד ביצוע בטיחות“ (SPI – Safety Performance Indicator) – ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות בטיחות“ (Safety Policy) – מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרת בטיחות“ – תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל בעל האחריות הכוללת“ (Accountable Executive) – המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור – מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ או ”מנ״ב“ (SMS – Safety Management System) – מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9859“ – מדריך לניהול הבטיחות (SMM – Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת“ (System) – מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחות“ (Hazard) – דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכוני בטיחות“ (Safety Risk Management) – תהליך במנ״ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון בטיחותי“ (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(1א)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 12|הפרק השנים עשר לתקנות ההפעלה}}, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין־לאומית; לעניין זה, ”הליקופטר“, ”טיסה בין־לאומית“ ו”תובלה אווירית מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}, שהמנהל אישרו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 346|תקנות 346}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 414|או 414 לתקנות ההפעלה}} לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א);
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס;
{{ח:תתת|(6)}} בעל תעודת ייצור, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 7|בפרק השביעי לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(7)}} בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג – תוספת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|בפרק החמישי לתקנות התיעוד}}, שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 38|בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד}}, ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות התיעוד}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|בפרק העשירי לתקנות התיעוד}}, שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג – תוספת כאמור בפסקה (7);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר מנ״ב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידום הבטיחות“ (Safety Promotion) – שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ״ב בארגון של ספק השירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה ”ספק שירות“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבטיחות המדינתית“ (SSP – State Safety Programme) – מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|2|חובת קיום מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יקיים מנ״ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} המנ״ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנ״ב תכלול לפחות רכיבים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} קידום הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ״ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ״ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ״ב נפרדת לכל תחום פעילות.

{{ח:סעיף|3|קבלת המנ״ב ותיקונים למנ״ב על דעת המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ״ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב המתוארת בספר המנ״ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על תיקון המנ״ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ״ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות המבקש לשנות את המנ״ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ״ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ה)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ״ב כמקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו – פעילות חדשה), יעדכן את המנ״ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ״ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ״ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), וספק השירות יפעל לפיה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}

{{ח:סעיף|4|מדיניות הבטיחות של ספק שירות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית.
{{ח:תת|(ב)}} מדיניות הבטיחות של ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות;
{{ח:תתת|(2)}} תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות;
{{ח:תתת|(4)}} תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות.

{{ח:סעיף|5|מטרות הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ״ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות –
{{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות.

{{ח:סעיף|6|אחריותיות ואחריות על הבטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ״ב אפקטיבית;
{{ח:תת|(2)}} יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה;
{{ח:תת|(3)}} יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ״ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(א)}} זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}};
{{ח:תתת|(ב)}} ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנות 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}};
{{ח:תתת|(ג)}} קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(ד)}} עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב והצורך בשיפורים;
{{ח:תת|(4)}} יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות;
{{ח:תת|(5)}} יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה;
{{ח:תת|(6)}} יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|7|מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ״ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ״ב;
{{ח:תתת|(2)}} לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון;
{{ח:תתת|(4)}} להבטיח את קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב ועל כל צורך בשיפור;
{{ח:תתת|(6)}} לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}};
{{ח:תתת|(7)}} לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה.
{{ח:תת|(ה)}} ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור.

{{ח:סעיף|8|תכנית תגובה למצבי חירום|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום;
{{ח:תתת|(2)}} תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו;
{{ח:תתת|(4)}} המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום;
{{ח:תתת|(5)}} זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית חירום לשדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}, יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|ניהול סיכוני בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפני יישום מערכת חדשה;
{{ח:תת|(2)}} לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ״ב, שהתקבל על דעת המנהל;
{{ח:תת|(3)}} בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור;
{{ח:תת|(4)}} עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}.

{{ח:סעיף|10|זיהוי מפגעי בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מטרת המערכת ותפקודה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סביבת ההפעלה של המערכת;
{{ח:תתתת|(ג)}} תיאור תהליכי המערכת ונהליה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות.

{{ח:סעיף|11|הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתת|(1)}} לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תתת|(2)}} להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת;
{{ח:תתת|(3)}} לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ב)}} לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}

{{ח:סעיף|12|מדידת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור תהליכים מבצעיים;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים;
{{ח:תתת|(3)}} סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה;
{{ח:תתת|(4)}} הערכת המנ״ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה;
{{ח:תתת|(5)}} איסוף דיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ב)(6)}}, ניתוח המידע ותחקורו;
{{ח:תתת|(6)}} תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}};
{{ח:תתת|(7)}} מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|13|הערכת ביצועי הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ״ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ״ב לגבי אותם מדדים, במטרה –
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} מיושמים;
{{ח:תתת|(2)}} להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים;
{{ח:תתת|(3)}} לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק;
{{ח:תתת|(4)}} לזהות מפגעי בטיחות חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} להעריך את ביצועי המנ״ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת.

{{ח:סעיף|14|שיפור מתמיד}}
{{ח:ת}} ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}

{{ח:סעיף|15|הדרכה}}
{{ח:ת}} ספק שירות –
{{ח:תת|(1)}} יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ״ב;
{{ח:תת|(2)}} יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ״ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון.

{{ח:סעיף|16|תקשור מידע בנושאי בטיחות}}
{{ח:ת}} ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר –
{{ח:תת|(1)}} יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ״ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות;
{{ח:תת|(2)}} יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו;
{{ח:תת|(3)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות;
{{ח:תת|(4)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}

{{ח:סעיף|17|ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ״ב, המקובל על המנהל; ספר מנ״ב יכלול לפחות את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} ויעדי ביצועי הבטיחות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישות הדין לגבי המנ״ב;
{{ח:תתת|(3)}} תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(4)}} תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ״ב ונוהליה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור תוצרי המנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ״ב יהיו עקביים ולא יסתרו –
{{ח:תתת|(1)}} כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות;
{{ח:תתת|(2)}} כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יעצב את ספר המנ״ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ״ב לפי ספר המנ״ב.

{{ח:סעיף|18|תיקון ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתקן את ספר המנ״ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ״ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק השירות יתקן את ספר המנ״ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון.

{{ח:סעיף|19|הפצת ספר מנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות ימסור את ספר המנ״ב וכל תיקון שלו –
{{ח:תתת|(1)}} למנהל;
{{ח:תתת|(2)}} למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון;
{{ח:תתת|(3)}} לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ״ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו – את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ״ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר – בכל מיתקן קבע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר מנ״ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור.

{{ח:סעיף|20|תיעוד מוצרי המנ״ב ושמירתם}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לתקופה של שנתיים לפחות.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|21|פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|21א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף|22|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן – ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ״ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו־(ד), לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} ספק שירות קיים –
{{ח:תתת|(1)}} יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ״ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ״ב (בתקנה זו – תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ״ב שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ״ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל בהתאם למנ״ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ד)}} על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ״ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ״ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ״ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את המנ״ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות תיקן את המנ״ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ״ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל יבדוק את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל;
{{ח:תתת|(3)}} לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ״ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ״ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ו) ו־(ז)}}, אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו – פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ״ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה.

{{ח:חתימות|י״ח בכסלו התשע״ח (6 בדצמבר 2017)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>pdlw5pxmdooxyr5kblgrzv8hiwbqloi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שבת/שחרית ומוסף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>380993</id>
    <revision>
      <id>3088598</id>
      <parentid>3085833</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T16:34:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קדיש תתקבל */</comment>
      <origin>3088598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16316" sha1="8hr5px6eq92x2nhovimh73hhhwvj0dt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|שבת=כן|תחינות=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|שבת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|הכל יודוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אין כערכך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
== עמידה לשחרית ==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ג כ}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}
{{קדושה אשכנז|שחרית}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|שבת|נוסח=אשכנז|תפילה=שחרית}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}
|}
{{על הנסים אשכנז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}}
{{הור2|בראש חודש, בחול המועד ובחנוכה אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל]]}}
==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}}

==קריאת התורה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א|אין כמוך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}

{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך|שמע}}|וְנוֹרָא |}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו|ויעזור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו|קריאת התורה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|מי שברך}}
{{הור|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרות}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרה שבת}}
===יקום פורקן===
{{:יקום פורקן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/מי שברך|מי שברך לקהל}}
===ברכת החודש===
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁיְּמַלֵּא יְיָ{{הערה|נ&quot;א: שֶׁיִּמָּלְאוּ}} מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|מכריזים: הַמּוֹלָד יִהְיֶה בְּיוֹם… בְּשָׁעָה… …דַקּוֹת וְ… חֲלָקִים.{{ש}}הש&quot;ץ נוטל את ספר התורה לידיו.}}

מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

&lt;center&gt;רֹאשׁ חֹדֶשׁ&lt;/center&gt;
&lt;small&gt;מַרְחֶשְׁוָן | כִּסְלֵו | טֵבֵת | שְׁבָט | אֲדָר | אֲדָר הָרִאשׁוֹן | אֲדָר הַשֵּׁנִי | נִיסָן | אִיָּר | סִיוָן | תַּמּוּז | מְנַחֵם אָב | אֱלוּל&lt;/small&gt;
&lt;center&gt;יִהְיֶה בְּיוֹם&lt;/center&gt;
&lt;small&gt;הָרִאשׁוֹן [וּבְיוֹם הַשֵּׁנִי] | הַשֵּׁנִי [וּבְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי] | הַשְּׁלִישִׁי [וּבְיוֹם הָרְבִיעִי] | הָרְבִיעִי [וּבְיוֹם הַחֲמִישִׁי] | הַחֲמִישִׁי [וּבְיוֹם הַשִּׁשִּׁי] | הַשִּׁשִּׁי [וּבְיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ] | שַׁבָּת קֹדֶשׁ [וּלְמָחֳרָתוֹ{{הערה|על פי המנהג שבדרך כלל אומרים {{צ|וּבְיוֹם}}, ורק כשראש חודש חל בשבת וראשון אומרים {{צ|וּלְמָחֳרָתוֹ}} (נוהג כצאן יוסף. כפה&quot;נ כדי שיהיה ברור שאין הכוונה לראשון הקרוב). ויש שאומרים תמיד וּלְמָחֳרָתוֹ.}} בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן]&lt;/small&gt;
&lt;center&gt;הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה.&lt;/center&gt;

{{טורים|{{הור|מנהג א&quot;י:}}{{ש}}יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם{{הערה|י&quot;נ שאין אומרים &quot;בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם&quot;.}}, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה {{ק|(אָמֵן)}}, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה {{ק|(אָמֵן)}}, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה {{ק|(אָמֵן)}}, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה {{ק|(אָמֵן)}}, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם {{ק|(אָמֵן)}}, לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת וְלִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת {{ק|(אָמֵן)}}, [{{הור|בחורף:}} וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם {{ק|(אָמֵן)}}], וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה, וְנֹאמַר אָמֵן.|{{הור|מנהג חו&quot;ל:}}{{ש}}יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.}}

===אל מלא רחמים===
{{הור|לאיש:}}{{ש}}אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת… בֶּן… שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁ… יִּתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ. יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.

{{הור|לאישה:}}{{ש}}אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת… בַּת… שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁ… יִּתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ. יְיָ הוּא נַחֲלָתָהּ, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן.

===אב הרחמים===
{{הור|אין אומרים {{צ|אב הרחמים}} ביום שאין בו תחנון בחול או כשיש ברית או חתן, או בשבת של ד' פרשיות, ולא בשבת שמברכים בה את החודש. מלבד בשבת שמברכים בה חודש אייר, סיון או אב, שאומרים אפילו כשיש ברית או חתן.}}

אַב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים, קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם, וְיִנְקֹם{{הערה|הנוסח הישן: וְיִנְקֹם '''בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ''' (השינוי מפאת הצנזורה)}} נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:{{ממס|דברים לב מג}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי, וַייָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן׃{{ממס|יואל ד כא}} וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר: לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגֹּיִים לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃{{ממס|תהלים עט י}} וְאוֹמֵר: כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}} וְאוֹמֵר: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה: מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ׃{{ממס|תהלים קי#קי ו|תהלים קי ו-ז}}

===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכנסה א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בהב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|מזמור לדוד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז}}

==עמידה למוסף==
&lt;center&gt;{{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|למעבר למוסף של שבת ראש חודש]]}}&lt;/center&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ג כ}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ:}}{{ש}}
{{קדושה אשכנז|מוסף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור|ג ת}}{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|נוסח=אשכנז|שבת|תפילה=מוסף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}
|}
{{על הנסים אשכנז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}}
==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}}
==אין כאלהינו==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו}}
===קדיש דרבנן===
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}}
==עלינו==
{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}
==שיר של יום==
{{הור|יש נוהגים לומר {{צ|[[#שיר הכבוד|שיר הכבוד]]}} קודם שיר של יום, ויש המקדימים לו גם {{צ|[[שיר_היחוד#ליום_השבת|שיר היחוד]]}}}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|שבת}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}
{{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים &quot;לדוד&quot;|
==לדוד==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}}

==שיר הכבוד==
{{:שיר הכבוד}}
==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8hr5px6eq92x2nhovimh73hhhwvj0dt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>474385</id>
    <revision>
      <id>3088573</id>
      <parentid>3087115</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T13:55:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון טעות</comment>
      <origin>3088573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54808" sha1="h7wsutpqiaw6ie3wzps4s2wcog9vn18" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022 (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
&lt;שם קודם&gt; תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מאגר תקן 2191481 קוד a163Y00000EjIRoQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|10143)); ((תשפ&quot;ג, 369|הוראת שעה|10403)); ((תשפ&quot;ד, 106|תיקון|10820)), ((1094|תיקון (תיקון)|11028)); ((תשפ&quot;ה, 740|תיקון|11647)); ((תשפ&quot;ו, 442|תיקון|12140)); ((תשפ&quot;ז, 86|תיקון [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12536)), ((87|תיקון|12536)), ((224|ת&quot;ט|12550)), ((224|ת&quot;ט|12550)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ז-2) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9]] [[=החוק|לחוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ&quot;ב-2021]] (להלן - החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:
__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית חולים&quot; - בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו [[בחוק]], ולעניין בית חולים ממשלתי כללי - לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
:- &quot;בית חולים בפריפריה גאוגרפית&quot; - בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ-0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
:- &quot;בית חולים יציב פיננסית&quot; - בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי [[תקנה 8]];
:- &quot;גירעון שנתי שוטף&quot; - פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
:- &quot;ועדת חריגים כוח אדם&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 16]];
:- &quot;ועדת חריגים לפיתוח&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;ועדת חריגים לרכש&quot; - ועדה שהוקמה לפי [[תקנה 18]];
:- &quot;ועדת פרויקטים&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;יחס שוטף&quot; - היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
:- &quot;מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה&quot; - שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב-12 החודשים האחרונים ל-12 החודשים שקדמו להם;
:- &quot;מדד מודל תקצוב&quot; - לפי [[תקנה 4(ב)]];
:- &quot;ממונה על התקציבים&quot; - ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:- &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot; - מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב [[בתוספת הראשונה]], למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
:- &quot;סכום התשלום החודשי הקבוע&quot; - כמשמעותו [[בתקנה 2]];
:- &quot;סמנכ&quot;ל&quot; - סגן המנהל הכללי;
:- &quot;ערך מדד פריפריאליות&quot; - הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, [[https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls | ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls]];
:- &quot;פורום יחידות&quot; - ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם [[לסעיף 24א לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רשת בתי חולים&quot; - מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
:- &quot;שדה קליני&quot; -  סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
:- &quot;שר&quot;פ&quot; - מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח [[סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי]], או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
:- &quot;תחזוקה מונעת&quot; - פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
:- &quot;תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה&quot; - תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
:- &quot;תקורה&quot; - תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

== פרק ב': חישוב התשלום החודשי הקבוע ==

@ 2. אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע
: סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי [[סעיף 9 לחוק]], יחושב בהתאם להוראות האלה:
: (1) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
: (2) לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
: (3) משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
: (4) כל מאפיין המפורט [[בטור א' לתוספת השנייה]] ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב' לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא &quot;הציון המשוקלל של בית החולים&quot;;
: (5) הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

@ 3. הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע
: (א) על אף האמור [[בתקנה 2]], סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, &quot;מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים&quot; - כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים - סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
: (ג) כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו-(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

@ 4. העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז)
: (א) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
:: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי [[תקנה 2]], יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב-12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
: (ב) מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
:: (1) 75% - מדד שכר בתי חולים;
:: (2) 15% - מדד תשומות הבנייה;
:: (3) 10% - מדד המחירים לצרכן.

@ 5. סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז-2)
: נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].
: (((הוראת שעה בשנת 2026):)) נוסף על הסכום הנקוב [[בתקנה 4]], בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 33 לפקודת בריאות העם]], לאחר שנטל את הסמכות לפי [[סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה]], והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי [[תקנה 4]].

@ 6. הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים (תיקון: תשפ&quot;ז-2)
: (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
:: (2) נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו - סכום נפרד);
:: (3) אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
:: (4) לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
::: (א) סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי [[תקנות 2 עד 5]];
::: (ב) סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
::: (ג) הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) - הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
: (ג) הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב-12 תשלומים שווים עד ל-1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ג1) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
: (ד) אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל [[תקנות 5]] [[או 7]], יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

@ 7. הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ז-2)
: החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], וזאת למעט כל אלה:
: (1) הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
: (2) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
: (3) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
: (4) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
: (5) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
: (6) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
: (7) (((פקעה);))
: (8) (((הוראת שעה בשנת 2026):)) מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

== פרק ג': הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב ==

@ 8. בית חולים יציב פיננסית
: (א) בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
: (ב) בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
:: (1) בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
:: (2) בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ-100%.
: (ג) בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(א)]] וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם [[לתקנה 9(ב)]]; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
: (ד) אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי [[תקנה 9(ב)]] תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי [[תקנה 9(א)]], תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

@ 9. הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) חובות ונכסים שוטפים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
: (ב) בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
: לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml (([צ&quot;ל: xsl]))).

@ 10. תקציב שנתי של בית החולים
: בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
: (1) התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
: (2) החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב-0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
: (3) אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

@ 11. דיווח תחזית תקציבית שנתית
: בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
: (1) תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים [[בתקנה 10]];
: (2) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
: (3) מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
: (4) פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
: (5) תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

@ 12. אי–הגשת דיווח תחזית שנתית
: לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי [[תקנה 11]] או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות [[תקנה 10(1)]] לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
: (1) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
: (3) בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

@ 13. דיווח רבעוני
: (א) אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו-15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
:: (1) הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
:: (2) דוח איוש משרות;
:: (3) דוח גיול ספקים;
:: (4) יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
:: (5) אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים - תזרים המזומנים;
:: (6) מאזן בוחן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[ובתקנה 8(א)]], אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף - לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

@ 14. אי–מסירת דיווח
: לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור [[בתקנה 13]], עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור [[בתקנה 12]].

@ 15. מתכונת דיווח
: הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת [[בתוספת השלישית]], והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

== פרק ד': ועדות חריגים ==

@ 16. ועדת חריגים כוח אדם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 17. ועדת חריגים לפיתוח (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג הממונה על התקציבים;
: (3) נציג החשב הכללי;
: (4) נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

@ 18. ועדת חריגים לרכש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
: (1) נציג משרד הבריאות;
: (2) נציג חטיבת הרפואה;
: (3) נציג הממונה על התקציבים;
: (4) נציג החשב הכללי;
: (5) אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים - נציג הרשת.

== פרק ה': מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור [[בפרק ג']] ==

@ 19. כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב
: (א) לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור [[בתקנה 13(ג)]], בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור [[בתקנה 13]], את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט [[בטור א' לתוספת הרביעית]], ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע [[תוספת 4|בטור ב']], יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור [[תוספת 4|בטור ג' לצידו]].
: (ב) צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
:: (1) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
::: (ב) 3 עד 4 נקודות שליליות - המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
::: (ג) 5 נקודות שליליות ומעלה - המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו-(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
:: (2) צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
::: (א) עד 2 נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
::: (ב) 3 ומעלה נקודות שליליות - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
:: (3) צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה - יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
: (ג) תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

@ 20. הסרת מגבלות
: בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]] אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

@ 21. מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל-9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
:: (1) ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
:: (2) בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
:: (3) בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
: (ב) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון שבין 10 ל-12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
: (ג) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ-80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
: (ד) סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב-15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור [[בתקנה 9]], בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]].
: (ה) החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
: (ו) (((בוטלה).))

@ 21א. קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי [[תקנה 4]] לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

@ 22. הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים
: (א) על אף האמור [[בתקנות 19]] [[ו-21]], אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
: (ב) חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות [[בתקנות 19]] [[ו-21]] על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

@ 23. הוראות מעבר
: (א) עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור [[בתקנה 5]], יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]] וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 3(א)]], בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 6(א)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור [[בתקנה האמורה]] עד יום א' באייר התשפ&quot;ב (2 במאי 2022).
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 6(ב)]], בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור [[בתקנה האמורה]] תוגש עד יום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
: (ה) על אף האמור [[בתקנה 8(ב)]], בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
: (ו) על אף האמור [[בתקנה 11]], בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב' בסיוון התשפ&quot;ב (1 ביוני 2022).
: (ז) על אף האמור [[בפרט (5) לתוספת השנייה]], בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - הגדרה &quot;מספר מיטות אשפוז מתוקננות&quot;]]))) ====
=== משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א' להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב' שלצידו:
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מחלקה !! width=&quot;75px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל
|-
| 1 || טיפול מיוחד ביילוד || rowspan=&quot;22&quot; | 3.5
|-
| 2 || טיפול נמרץ אונקולוגיה
|-
| 3 || טיפול נמרץ השתלת איברים
|-
| 4 || טיפול נמרץ חזה ולב ילדים
|-
| 5 || טיפול נמרץ ילדים
|-
| 6 || טיפול נמרץ יילודים
|-
| 7 || טיפול נמרץ כוויות
|-
| 8 || טיפול נמרץ כוויות ילדים
|-
| 9 || טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב
|-
| 10 || טיפול נמרץ כירורגיה כללית
|-
| 11 || טיפול נמרץ כירורגיה לב
|-
| 12 || טיפול נמרץ כלי דם
|-
| 13 || טיפול נמרץ כללי
|-
| 14 || טיפול נמרץ כללי ביניים
|-
| 15 || טיפול נמרץ לב
|-
| 16 || טיפול נמרץ לב ביניים
|-
| 17 || טיפול נמרץ מח עצם
|-
| 18 || טיפול נמרץ נוירוכירורגיה
|-
| 19 || טיפול נמרץ נוירולוגיה
|-
| 20 || טיפול נמרץ נשימתי
|-
| 21 || טיפול נמרץ שבץ מוחי
|-
| 22 || כוויות
|-
| 23 || טיפול נמרץ פנימי || 3
|-
| 24 || פנימית מוגבר || 2
|-
| 25 || כירורגיה כללית מוגבר || rowspan=&quot;3&quot; | 1.5
|-
| 26 || שיקום נשימתי מוגבר
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 26א || הנשמה ממושכת
|-
| 27 || א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר || rowspan=&quot;57&quot; | 1
|-
| 28 || אונקולוגיה
|-
| 29 || אונקולוגיה ילדים
|-
| 30 || אורולוגיה
|-
| 31 || אורולוגיה ילדים
|-
| 32 || אורתואונקולוגיה
|-
| 33 || אורתופדיה
|-
| 34 || אורתופדיה ילדים
|-
| 35 || אנדוקרינולוגיה
|-
| 36 || גינקואונקולוגיה
|-
| 37 || גסטרואנטרולוגיה
|-
| 38 || המטואונקולוגיה
|-
| 39 || המטואונקולוגיה ילדים
|-
| 40 || המטולוגיה
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 41 || (((נמחק)))
|-
| 42 || הפרעות אכילה
|-
| 43 || הפרעות אכילה ילדים ונוער
|-
| 44 || היריון בר סיכון
|-
| 45 || השתלת איברים
|-
| 46 || השתלת מח עצם
|-
| 47 || השתלת מח עצם ילדים
|-
| 48 || וידאו EEG
|-
| 49 || טיפול סגור בהפרעות אכילה
|-
| 50 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 51 || טראומה
|-
| 52 || יולדות
|-
| 53 || ילדים
|-
| 54 || כירורגיה חזה
|-
| 55 || כירורגיה חזה ולב
|-
| 56 || כירורגיה חזה ולב ילדים
|-
| 57 || כירורגיה ילדים
|-
| 58 || כירורגיה כלי דם
|-
| 59 || כירורגיה כללית
|-
| 60 || כירורגיה כף יד
|-
| 61 || כירורגיה לב
|-
| 62 || כירורגיה עמוד שדרה
|-
| 63 || כירורגיה פלסטית
|-
| 64 || כף רגל סוכרתית
|-
| 65 || נוירוכירורגיה
|-
| 66 || נוירולוגיה
|-
| 67 || נוירולוגיה ילדים
|-
| 68 || נפגעי תקיפה מינית
|-
| 69 || נפרולוגיה
|-
| 70 || נשים
|-
| 71 || עור ומין
|-
| 72 || עיניים
|-
| 73 || פה ולסתות
|-
| 74 || פנימית
|-
| 75 || פנימית גריאטרית
|-
| 76 || פסיכיאטריה פעילה
|-
| 77 || פסיכיאטריה פעילה ילדים
|-
| 78 || פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער
|-
| 79 || קרדיולוגיה
|-
| 80 || קרדיולוגיה ילדים
|-
| 81 || ריאות
|-
| 82 || שבץ מוחי
|-
| 83 || שיקום ילדים
|-
| &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד) --&gt; 84 || (((נמחק))) ||
|-
| 85 || גריאטריה שיקום || rowspan=&quot;13&quot; | 0.85
|-
| 86 || השהיה
|-
| 87 || השהיה ילדים
|-
| 88 || השהיה מיילדות
|-
| 89 || השהיה נשים
|-
| 90 || טיפול תומך/פליאטיבי
|-
| 91 || טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה
|-
| 92 || טיפול תומך/פליאטיבי איידס
|-
| 93 || סיעוד מורכב תומך
|-
| 94 || ראומטולוגיה
|-
| 95 || שיקום אורתופדי
|-
| 97 || שיקום כללי
|-
| 96 || שיקום נוירולוגי
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 2(4)]]))) ====
=== מאפיינים לחישוב בהתאם [[לתקנה 2(4)]] ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ז-2)
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מאפיינים !! width=&quot;100px&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקדם
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| (1) || מקדם אינטגרציה אנכית - בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים || 0.7
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| (2) || בית חולים שהוא מרכז על - בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות || 0.65
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| (3) || בית חולים בפריפריה הגאוגרפית || 2
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| (4) || בית חולים שהוא חלק מרשת || 0.9
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| (5) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך S || (S-0.85)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| (6) || שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור || 0.856
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| (7) || שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון - ייקרא ערך L || &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;
|}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 15]]))) ====
=== מתכונת הדיווחים של בתי החולים ===
@ : דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי [[תקנות 9(א)(1)]], [[11(1)]] [[ו-13(א)(1)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קטגוריה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור פעילות
|-
| rowspan=&quot;6&quot; | הכנסות || הכנסות מקופות חולים
|-
| הכנסות מלידות ופגים מזכים
|-
| הכנסות ממיון
|-
| הכנסות ממבטחים אחרים
|-
| '''סך כל ההכנסות'''
|-
| '''סך כל ההנחות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''
|-
| rowspan=&quot;8&quot; | הוצאות ||
|-
|
|-
|
|-
|
|-
|
|-
| '''סך כל הוצאות שכר'''
|-
| '''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''
|-
| '''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''הוצאות מימון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל ההוצאות'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''
|-
| '''הכנסות נוספות''' || הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון'''
|-
| colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot; | '''גירעון בלא פחת'''
|}

@ : דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי [[תקנות 9(א)(2)]], [[11(3)]] [[ו-13(א)(2)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;
|-
| כוח אדם
|-
| רופאים
|-
| אחיות
|-
| מקצועות הבריאות (פרא-רפואי)
|-
| מינהל ומשק
|-
| הנהלה
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח חובות ונכסים שוטפים לפי [[תקנה 9(א)(3)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סעיף !! שנת הכספים שהסתיימה
|-
| '''רכוש שוטף:''' ||
|-
| מזומנים ושווי מזומנים ||
|-
| פיקדונות בבנקים ||
|-
| השקעות בניירות ערך סחירים ||
|-
| לקוחות ||
|-
| חייבים בעד שירותים רפואיים ||
|-
| חייבים שונים ויתרות חובה ||
|-
| מלאי ||
|-
| תרומות, הקצבות ומענקים לקבל ||
|-
| אחרים ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך כל הרכוש השוטף''' ||
|-
| '''התחייבויות שוטפות:''' ||
|-
| אשראי מתאגידים בנקאיים ||
|-
| ספקים ונותני שירותים ||
|-
| זכאים שונים ויתרות זכות ||
|-
| בעלי שליטה ||
|-
| התחייבויות שוטפות אחרות ||
|-
| משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד) ||
|-
| '''סך התחייבויות שוטפות'''
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי [[תקנות 9(א)(4)]], [[11(4)]] [[ו-13(א)(4)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
| בנק/מקדמות מלקוחות/קרן/מוסדות מדינה/ספקים || גובה מסגרת מרבית/חוב
|}

@ : דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי [[תקנה 11(5)]]
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סטטוס !! תקציב הפרויקט !! ביצוע מצטבר !! יתרת תקציב מצטבר !! תחזית תקציב !! הערות
|-
| סל כל הפרויקטים || || || || ||
|-
| הצטיידות שבר || || || || ||
|-
| סך כל תקציב הפיתוח || || || || ||
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 19(א)]]))) ====
=== כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב ===
: {|
! width=&quot;35%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} היעד !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור החריגה !! width=&quot;15%&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב || מ-5 עד 9 מיליון שקלים חדשים || 1
|-
| מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים || 2
|-
| מעל 12 מיליון שקלים חדשים || 3
|-
| rowspan=&quot;3&quot; | היחס השוטף של בית החולים || מעל 83% עד 85% || 1
|-
| מ-80% עד 83% || 2
|-
| מתחת ל-80% || 3
|}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[תקנה 21(ד)]]))) ====
=== סמכויות החשב המלווה ===
: מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
: (1) החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
: (2) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]];
: (3) החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, &quot;עובד בית החולים&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
: (4) כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשפ&quot;ב (14 באפריל 2022)
&lt;חתימה&gt; אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>h7wsutpqiaw6ie3wzps4s2wcog9vn18</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>474394</id>
    <revision>
      <id>3088578</id>
      <parentid>3087129</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3088573] תיקון טעות</comment>
      <origin>3088578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66398" sha1="rtkadlwk5ilew0u3211ksv7m8aytngl" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 2776|תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10143.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 369|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10820.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 740|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 442|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12140.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 86|תיקון [תשפ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12536.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12536.pdf}}, {{ח:תיבה|224|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12550.pdf}}, {{ח:תיבה|224|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12550.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)#סעיף 9|סעיף 9}} {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)|לחוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי), התשפ״ב–2021}} (להלן – החוק), בהסכמת שר הבריאות, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חישוב התשלום החודשי הקבוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדות חריגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור בפרק ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|מאפיינים לחישוב בהתאם לתקנה 2(4)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|מתכונת הדיווחים של בתי החולים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|סמכויות החשב המלווה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)|בחוק}}, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי – לרבות תאגיד הבריאות שלצידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים בפריפריה גאוגרפית“ – בית חולים הנמצא ביישוב שערך מדד הפריפריאליות שלו נמוך מ־0.7; אם בית החולים נמצא מחוץ ליישוב, או ביישוב שאין לו ערך במדד הפריפריאליות, יהיה ערך הפריפריאליות שלו הערך של היישוב הקרוב ביותר אליו שהוא בעל ערך פריפריאליות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים יציב פיננסית“ – בית חולים שנחשב יציב מבחינה פיננסית לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שנתי שוטף“ – פער שלילי בין ההכנסות השוטפות לבין ההוצאות השוטפות בנטרול הפחת השנתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים כוח אדם“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים לפיתוח“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים לרכש“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת פרויקטים“ – ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורי הקמה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|לסעיף 24א לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – היחס בין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות במאזן בית החולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – שיעור השינוי השנתי של המדדים המרכיבים את מדד מודל התקצוב, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי השוואת ממוצע המדדים ב־12 החודשים האחרונים ל־12 החודשים שקדמו להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד מודל תקצוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על התקציבים“ – ממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר מיטות אשפוז מתוקננות“ – מספר מיטות האשפוז כפי שהופיעו בתעודת רישומו של בית החולים במועד החישוב ולפי התחשיב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, למעט מיטות גריאטריה סיעודית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלום החודשי הקבוע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמנכ״ל“ – סגן המנהל הכללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערך מדד פריפריאליות“ – הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, {{ח:חיצוני|https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/1732/tab02.xls|ונמצא בקישור https://www.cbs.gov.il/&lt;wbr&gt;he/&lt;wbr&gt;publications/&lt;wbr&gt;doclib/&lt;wbr&gt;2019/&lt;wbr&gt;1732/&lt;wbr&gt;tab02.xls}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פורום יחידות“ – ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24א|לסעיף 24א לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בתי חולים“ – מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה קליני“ – סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר״פ“ – מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזוקה מונעת“ – פעולה המתבצעת לצורך שיפור ושמירה על תקינות מיתקני בית החולים או טיפולים שוטפים למניעת תקלות שבר שבית החולים מבצע בפרקי זמן קבועים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכניות לאומיות לשיפור הרפואה“ – תוכניות שמקיים משרד הבריאות בתחומים שונים כדי להביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי הניתן באותם תחומים, בין השאר, על ידי מתן תמריץ כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקורה“ – תשלום שמשולם לבית החולים בעד שימוש בתשתיות שלו.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חישוב התשלום החודשי הקבוע}}

{{ח:סעיף|2|אופן חישוב התשלום החודשי הקבוע}}
{{ח:ת}} סכום התשלום החודשי הקבוע שיועבר לכל בית חולים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחשבנות בין בתי חולים ציבוריים כלליים לקופות חולים (תקצוב לאומי)#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}, יחושב בהתאם להוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר מיטות האשפוז המתוקננות ממספר מיטות האשפוז המתוקננות בכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא A;
{{ח:תת|(2)}} לכל בית חולים יחושב החלק היחסי שלו במספר השדות הקליניים בכלל בתי החולים בהתאם למידע הקיים במשרד הבריאות במועד החישוב, אשר יפורסם לכלל בתי החולים, וערך זה ייקרא B;
{{ח:תת|(3)}} משקלו הבסיסי של כל בית החולים בסכום התשלום החודשי הקבוע ייקבע בהתאם לנוסחה הזו: A*90% + B*10%;
{{ח:תת|(4)}} כל מאפיין המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}} ומתקיים בבית החולים, יוכפל משקלו הבסיסי של כל בית חולים כפי שחושב בפסקה (3) במקדם הנוגע לעניין המפורט בטור ב׳ לצידו; תוצאת מכפלת כל המאפיינים תוכפל במשקלו הבסיסי של כל בית חולים ותיקרא ”הציון המשוקלל של בית החולים“;
{{ח:תת|(5)}} הציונים המשוקללים של כלל בתי החולים יתוקננו כך שסך כל ציוני בתי החולים יסתכמו למאה ולכל בית חולים ייקבע הציון היחסי מתוך סך הציון האמור.

{{ח:סעיף|3|הגבלת סכום התשלום החודשי הקבוע}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל בית חולים, לא יעלה על 20% ממחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב; לעניין תקנה זו, ”מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות החולים“ – כפי שהוא מופיע בדוח המבוקר של בית החולים החתום בידי רואה החשבון המבקר של בית החולים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית חולים הוא חלק מרשת בתי חולים – סכום התשלום החודשי הקבוע שיחושב לכל רשת בתי חולים, לא יעלה על 20% ממחזור ההכנסות של רשת בתי החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים בשנה הקודמת למועד החישוב.
{{ח:תת|(ג)}} כספים מסכום התשלום החודשי הקבוע שאינם מגיעים לבית חולים מסוים בשל תקנות משנה (א) ו־(ב), יחולקו בין שאר בתי החולים לפי תקנות אלה, ואם לא מגיעים כספים בשל תקנות משנה (א) ו־(ב) לבית חולים שאינו חלק מרשת, יחולקו הכספים כאמור בין שאר בתי החולים האחרים שאינם חלק מרשת.

{{ח:סעיף|4|העברת סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ו, תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב־12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} הציון היחסי של כל בית חולים כפי שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, יוכפל בכל שנה בסכום כלל התשלומים החודשיים הקבועים שחולקו לכלל בתי החולים בשנה הקודמת ובמדד מודל התקצוב, בתוספת 103.6 מיליון שקלים חדשים; הסכום שיתקבל מהכפלה זו, מחולק ב־12, יהיה הסכום החודשי שזכאי כל בית חולים לקבל.
{{ח:תת|(ב)}} מדד מודל תקצוב יחושב משקלול מדדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהלן לפי ערכם במועד שבו עודכן המדד האחרון שעודכן לפני 15 באוקטובר בכל שנה, מבין שלושת המדדים, לפי השיעור היחסי של כל מרכיב, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 75% – מדד שכר בתי חולים;
{{ח:תתת|(2)}} 15% – מדד תשומות הבנייה;
{{ח:תתת|(3)}} 10% – מדד המחירים לצרכן.

{{ח:סעיף|5|סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ז־2}}
{{ח:ת}} נוסף על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה, מתוכם 96.3 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו לתוכניות לאומיות ארוכות טווח לתכנון התמחויות; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33 לפקודת בריאות העם}}, לאחר שנטל את הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה}}, והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} נוסף על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, בכל שנה יחולק לכלל בתי החולים סכום נוסף בסך של 575.95 מיליון שקלים חדשים, בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה; סכום זה יחולק בהתאם למדדים שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 33|סעיף 33 לפקודת בריאות העם}}, לאחר שנטל את הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק–יסוד: הממשלה}}, והסכום שיחושב לכל בית חולים ייווסף לסכום התשלום החודשי שחושב לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.

{{ח:סעיף|6|הודעה על סכום התשלום החודשי הקבוע לבתי החולים|תיקון: תשפ״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים יודיעו לכל בית חולים עד יום 1 בנובמבר בכל שנה מהו סכום התשלום החודשי הקבוע שישולם לו בשנה העוקבת בהתאם לציון היחסי שחושב בעבורו ולחלקו היחסי בסכום התקצוב בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש מהממונה על התקציבים ומהמנהל הכללי של משרד הבריאות כי סכום התשלום החודשי הקבוע לכל אחד מבתי החולים שבבעלותו יחולק באופן שונה מהאמור בתקנות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), המנהל הכללי של הרשת יוכל לבקש כי סכום של עד 10% מכלל הסכומים שמגיעים לרשת בתי החולים לא יוקצה ישירות לבתי החולים של הרשת (להלן בתקנה זו – סכום נפרד);
{{ח:תתת|(3)}} אושרה בקשת המנהל הכללי של הרשת כאמור בפסקה (2), יחלק המנהל הכללי של הרשת את הסכום הנפרד לבתי החולים שברשת עד לסוף שנת הכספים;
{{ח:תתת|(4)}} לא הועברה בקשה כאמור בפסקת משנה (1) או (2) עד יום 21 בנובמבר, או לא אושרה עד יום 30 בנובמבר באותה השנה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום התשלום החודשי הקבוע לרשת בתי החולים יחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 5}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום התשלום החודשי הקבוע לכל בית חולים ברשת יועבר על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה, בניכוי הסכום הנפרד;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום הנפרד יחולק עד סוף שנת הכספים של אותה שנה על פי שיעורו היחסי של כל בית חולים מסך כל התשלום החודשי הקבוע של אותה רשת בשנה הקודמת לחלוקה; ואולם אם אושרה בקשה לחלוקת הסכום החודשי הקבוע באופן שונה מהאמור בתקנות אלה, לפי פסקה (1) – הסכום הנפרד יחולק בהתאם לחלוקה שאושרה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות יודיעו למוסד לביטוח לאומי בכל שנה עד יום 15 בדצמבר מהו סכום התשלום החודשי שעליו להעביר לכל בית חולים בשנה הבאה, והמוסד יעביר סכום זה לכל בית חולים ב־12 תשלומים שווים עד ל־1 בכל חודש וזאת לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשאים הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הבריאות, לבקשת בית חולים, להורות כי התשלום החודשי הקבוע יועבר לבית החולים בפריסה שונה מזו הקבועה בפסקה זו; תשלום כאמור יועבר לאחר העברת התשלום החודשי הקבוע על ידי משרד הבריאות בתוספת הוצאות המוסד לביטוח לאומי הכרוכות בהעברת סכום התשלום החודשי הקבוע.
{{ח:תת|(ד)}} אם סכום התשלום החודשי הקבוע השתנה בשל {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, יודיעו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות למוסד לביטוח לאומי מהו סכום התשלום החודשי הקבוע המעודכן שעליו להעביר לכל בית חולים עד יום 1 בחודש שלאחר מועד השינוי.

{{ח:סעיף|7|הפחתת סכום התשלום החודשי הקבוע במקרה של פרסום מבחן תמיכה או הקצבה|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ז־2}}
{{ח:ת}} החליט שר הבריאות על פרסום מבחן תמיכה בהתאם לסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, המיועד לבתי החולים, או על הקצבה חדשה העולה על מיליון שקלים חדשים בשנה לבתי חולים ממשלתיים, שאינם במסגרת הסכם הבראה, יופחת סכום התמיכה או ההקצבה שיינתן לכל בית חולים במסגרת מבחן התמיכה או ההקצבה, מסכום התשלום המגיע לו מסכום התקצוב הנוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, וזאת למעט כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקצבות ליחידות סמך ויחידות מסונפות של משרד הבריאות הפועלות בתוך בתי החולים הממשלתיים;
{{ח:תת|(2)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פסיכיאטרית;
{{ח:תת|(3)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות פיתוח;
{{ח:תת|(4)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעבור פעילות רפואת שיניים המתקיימת בבתי חולים כלליים;
{{ח:תת|(5)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות במסגרת פרויקטי בריאות דיגיטלית;
{{ח:תת|(6)}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות לפרויקטים של חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, בסכום של עד 3 מיליון שקלים חדשים לפרויקט;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2026):}} מבחני תמיכה או הקצבות חדשות בעד פעילות בתי החולים עקב הכרזה של הממשלה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, שנועדה להתמודד עם המצב המיוחד.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות בעניין עמידת בתי החולים בכללי התקצוב}}

{{ח:סעיף|8|בית חולים יציב פיננסית}}
{{ח:תת|(א)}} בית חולים אשר עמד בתנאים המפורטים בתקנת משנה (ב) במשך שנתיים רצופות, יוכר לעניין תקנות אלה כבית חולים יציב פיננסית.
{{ח:תת|(ב)}} בכל שנה יבחנו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את איתנותו הפיננסית של כל בית חולים על פי נתוני שנת הכספים הקודמת, לפי אמות מידה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית החולים סיים את שנת הכספים בלא גירעון שנתי שוטף;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2022 עד 2027 היחס השוטף של בית החולים עלה על 85%, והחל משנת 2028 היחס השוטף של בית החולים לא פחת מ־100%.
{{ח:תת|(ג)}} בחינה כאמור בתקנת משנה (ב) תתבצע על בסיס הדיווח שיעביר בית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(א)}} וכן על פי הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(ב)}}; המנהל הכללי של משרד הבריאות יודיע לכל בית חולים עד יום 28 בפברואר בכל שנה, אם הוא נמצא יציב מבחינה פיננסית בהתאם לאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ד)}} אם תוצאת הבחינה על בסיס הדוח הכספי החתום שיגיש בית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}} תהיה שונה מתוצאת הבחינה על בסיס הדיווח שהעביר בית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}}, תובא בחשבון התוצאה שהתקבלה על בסיס הדוח הכספי החתום, והגדרתו של בית החולים כיציב פיננסית תעודכן בהתאם.

{{ח:סעיף|9|הגשת דיווח בשל שנת כספים שהסתיימה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בית חולים או מנהל הרשת יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לממונה על התקציבים ולחשב משרד הבריאות, עד יום 15 בפברואר בכל שנה, דיווח חתום ביד מנהל בית החולים בדבר ביצועיו בשנת הכספים שהסתיימה, אשר יכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון;
{{ח:תתת|(2)}} דוח איוש משרות;
{{ח:תתת|(3)}} חובות ונכסים שוטפים;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} בית חולים יגיש למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים, עד יום 15 ביולי בכל שנה, דוח כספי חתום ביד רואה החשבון המבקר לשנת הכספים הקודמת, ואת נתוני הדוח הכספי האמור בפילוח
{{ח:ת}} לפי כל אחד משדות הנתונים שבדוח בקובץ אקסל (Xml {{ח:הערה|[צ״ל: xsl])}}.

{{ח:סעיף|10|תקציב שנתי של בית החולים}}
{{ח:ת}} בכל שנה תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת יעמוד בתנאים כמפורט להלן ביחס לשנת הכספים שהסתיימה:
{{ח:תת|(1)}} התקציב המתוכנן לא יכלול גירעון שנתי שוטף;
{{ח:תת|(2)}} החל משנת 2022 יוקצה שיעור של 1.5% מתקציב ההוצאות של בית החולים לסעיף הוצאות לתחזוקה מונעת; שיעור זה יגדל בכל שנה ב־0.5 נקודות האחוז עד לשיעור של 3% החל משנת 2025 ואילך;
{{ח:תת|(3)}} אם מנוהל תקציב פיתוח על ידי בית החולים, הוא ינוהל בחשבון ייעודי.

{{ח:סעיף|11|דיווח תחזית תקציבית שנתית}}
{{ח:ת}} בית חולים או מנהל הרשת יגיש עד יום 31 בדצמבר בכל שנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, לחשב משרד הבריאות ולממונה על התקציבים את הדוחות והנתונים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תקציב בית החולים המתוכנן לשנת הכספים העוקבת אשר עומד בכלל התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תת|(2)}} אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים – תזרים המזומנים הרבעוני המתוכנן בשנת הכספים העוקבת;
{{ח:תת|(3)}} מצבת כוח האדם המתוכננת לשנת הכספים העוקבת;
{{ח:תת|(4)}} פירוט מצב כלל החובות של בית החולים נכון ליום 1 בדצמבר;
{{ח:תת|(5)}} תקציב הפיתוח של בית החולים לשנת הכספים העוקבת, ככל האפשר.

{{ח:סעיף|12|אי–&lt;wbr&gt;הגשת דיווח תחזית שנתית}}
{{ח:ת}} לא הגיש בית החולים את כלל הדיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או שהוגש תקציב שנתי שאינו עומד בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(1)}} לגבי שנת התקציב העוקבת, עד למועד תיקון הליקויים כאמור יחולו על בית החולים ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות;
{{ח:תת|(2)}} בית החולים לא יהיה רשאי לאשר הזמנות בעבור פרויקטי פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תת|(3)}} בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו.

{{ח:סעיף|13|דיווח רבעוני}}
{{ח:תת|(א)}} אם בית חולים לא הוכר כבית חולים יציב פיננסית, יגיש בית החולים בכל שנה לא יאוחר מהתאריכים 15 במאי, 15 באוגוסט, ו־15 בנובמבר, דיווח בדבר הרבעון שקדם למועד הדיווח אשר יכלול את הנתונים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת ביצוע תקציב ביחס לתכנון ותחזית תקציב שנתית עדכנית;
{{ח:תתת|(2)}} דוח איוש משרות;
{{ח:תתת|(3)}} דוח גיול ספקים;
{{ח:תתת|(4)}} יתרת הלוואות ואשראי בחלוקה לפי בנקים וגורמים אחרים;
{{ח:תתת|(5)}} אם בית החולים אינו חלק מרשת בתי חולים – תזרים המזומנים;
{{ח:תתת|(6)}} מאזן בוחן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 8|ובתקנה 8(א)}}, אם בית חולים לא הוגדר בשנה מסוימת כבית חולים יציב פיננסית בשל כך שסיים את שנת הכספים בגירעון שנתי שוטף של עד 5 מיליון שקלים חדשים, ואת השנה העוקבת הוא סיים בלא גירעון שוטף – לא יידרש לדיווחים כאמור בתקנת משנה (א) בשנה העוקבת לשנה שאותה סיים בלא גירעון שוטף כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים רשאים, אם ראו צורך בכך, לדרוש מבית חולים דיווח רבעוני אף אם הוגדר כבית חולים יציב פיננסית.

{{ח:סעיף|14|אי–&lt;wbr&gt;מסירת דיווח}}
{{ח:ת}} לא הגיש בית החולים את הדיווח הרבעוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, עד להגשת הדיווח כאמור, יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}.

{{ח:סעיף|15|מתכונת דיווח}}
{{ח:ת}} הגשת הדיווחים כאמור בתקנות אלה תיעשה בהתאם למתכונת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והם יכללו את כלל הפעילות המתבצעת בבית החולים וחברות בנות.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדות חריגים}}

{{ח:סעיף|16|ועדת חריגים כוח אדם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים כוח אדם תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(3)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:סעיף|17|ועדת חריגים לפיתוח|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים לפיתוח תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(3)}} נציג החשב הכללי;
{{ח:תת|(4)}} נציג מינהל תכנון, פיתוח ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות;
{{ח:תת|(5)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:סעיף|18|ועדת חריגים לרכש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} ועדת חריגים לרכש תכלול את החברים האלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} נציג חטיבת הרפואה;
{{ח:תת|(3)}} נציג הממונה על התקציבים;
{{ח:תת|(4)}} נציג החשב הכללי;
{{ח:תת|(5)}} אם בית החולים הוא חלק מרשת בתי חולים – נציג הרשת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מגבלות שיוטלו על בתי חולים שאינם עומדים באמות מידה פיננסיות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}}}

{{ח:סעיף|19|כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין בתי חולים שלא הוכרו כבתי חולים יציבים פיננסית, או בתי חולים יציבים פיננסית אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות או הממונה על התקציבים דרשו לגביהם דיווח רבעוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(ג)}}, בכל רבעון ימדדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים, על פי הדוח הרבעוני שיגיש בית החולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}, את עמידתו של בית החולים ביעדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ לתוספת הרביעית}}, ואם בית החולים חרג מיעד בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳}}, יינתן לבית החולים ניקוד שלילי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳ לצידו}}.
{{ח:תת|(ב)}} צבר בית חולים ברבעון מסוים ניקוד שלילי, יוטלו עליו המגבלות האלה לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון הראשון של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 2 נקודות שליליות – ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
{{ח:תתתת|(ב)}} 3 עד 4 נקודות שליליות – המגבלות המפורטות בפסקת משנה (א), ונוסף עליהן בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5 נקודות שליליות ומעלה – המגבלות המפורטות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם, והוא יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור של 5%;
{{ח:תתת|(2)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי כמפורט להלן ברבעון השני של השנה, יוטלו על בית החולים המגבלות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 2 נקודות שליליות – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} 3 ומעלה נקודות שליליות – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג);
{{ח:תתת|(3)}} צבר בית החולים ניקוד שלילי ברבעון השלישי של השנה – יוטלו על בית החולים המגבלות כאמור בפסקת משנה (1)(ג).
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על בית חולים שנמצא בהסכם הבראה, אלא אם כן במסגרת הסכם ההבראה נקבע אחרת.

{{ח:סעיף|20|הסרת מגבלות}}
{{ח:ת}} בית חולים שהוטלו עליו מגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} אשר נמצא שהוא תיקן את החריגה שבשלה הוטלו המגבלות, יסירו מעליו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים את המגבלות שהוטלו כאמור.

{{ח:סעיף|21|מגבלות שיוטלו על בית חולים שחרג מתקציבו בסוף שנת התקציב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון שנתי שוטף שבין 5 ל־9 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־85%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת הפרויקטים ופורום היחידות במשרד הבריאות לא יהיו רשאים לדון בבקשות של בית החולים לפרויקטים ויחידות חדשות שטרם אושרו;
{{ח:תתת|(2)}} בית החולים לא יהיה רשאי לבצע רכש בשווי של למעלה מחצי מיליון שקלים חדשים להזמנה אחת, בלא קבלת אישור של ועדת החריגים לרכש, למעט רכש תרופות, ולא יהיה רשאי לאשר הזמנות פיתוח בלא אישור ועדת חריגים לפיתוח;
{{ח:תתת|(3)}} בית החולים יעלה את התקורות שהוא מקבל מחברות בנות או מתאגיד הבריאות שלצידו בשיעור הגירעון ובשיעור השווה להיקף החריגה משיעור החובות השוטפים שנקבע בתקנת משנה (א), לפי העניין, ועד לשיעור של 40%.
{{ח:תת|(ב)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון שבין 10 ל־12 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־83%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (א) ונוסף על כך בית החולים לא יהיה רשאי לקלוט כוח אדם חדש, אלא אם כן מדובר בקליטת עובד חדש חלף עובד שעזב ובשכר שלא עולה על שכרו, או לבצע העלאות שכר, למעט העלאות שכר לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, בלא קבלת אישור ועדת חריגים כוח אדם.
{{ח:תת|(ג)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון העולה על 13 מיליון שקלים חדשים, או שהיחס השוטף שלו בשנת תקציב מסוימת היה נמוך מ־80%, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימונה לו על ידי משרד הבריאות רואה חשבון מדווח אשר יעביר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר דיווחים שוטפים על מצבו הפיננסי של בית החולים.
{{ח:תת|(ד)}} סיים בית חולים שנת תקציב מסוימת, בהתאם לדיווח שהוגש ב־15 בפברואר או בהתאם לדוח הכספי החתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בגירעון העולה על 30 מיליון שקלים חדשים, יוטלו עליו בשנה העוקבת המגבלות המפורטות בתקנת משנה (ב) ונוסף על כך ימנה לו החשב הכללי, חשב מלווה לתקופה של שנה; סמכויות החשב המלווה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ה)}} החשב הכללי יעביר למנהל הכללי של משרד הבריאות שלושה מועמדים לתפקיד החשב המלווה של בית החולים, והמנהל הכללי של משרד הבריאות יבחר אחד ממועמדים אלה ויודיע על כך לחשב הכללי; אם לא בחר המנהל הכללי של משרד הבריאות חשב מלווה לבית החולים מתוך המועמדים שהועברו כאמור, בתוך 14 ימים, יבחר החשב הכללי את החשב המלווה לבית החולים.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|21א|קיזוז סכום הגירעון השנתי של בית חולים ממשלתי שכיסתה המדינה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} סיים בית חולים ממשלתי כללי, למעט תאגיד הבריאות שלצידו, שנת תקציב מסוימת בגירעון שכיסתה המדינה, יקוזז סכום הגירעון שכוסה כאמור מהתשלום המגיע לבית החולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} לפי פריסה שעליה יחליטו הממונה על התקציבים והמנהל הכללי של משרד הבריאות, כך שהסכום שכיסתה המדינה יוחזר לקופת המדינה.

{{ח:סעיף|22|הוראות בעניין בית חולים שבבעלות קופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, אם בית חולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים, לא יחולו המגבלות האמורות בתקנות אלה, אלא בהחלטת המנהל הכללי של קופת החולים.
{{ח:תת|(ב)}} חרגה קופת חולים מתקציבה בהתאם לדוח המסכם על פעילות קופות החולים, רשאים המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים להפעיל את המגבלות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנות 19}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} על כלל בתי החולים שבבעלות ישירה או עקיפה של אותה קופת החולים.

{{ח:סעיף|23|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} עד לקביעת מדדים לחלוקת סכום תקצוב נוסף בעד תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, יחולק הסכום האמור בהתאם לאופן שבו חולקו מבחני התמיכה שקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}} וההקצבות בעבור תוכניות לאומיות ומודלי תמרוץ לשיפור הרפואה בשנת 2019; נקבעו מדדים כאמור, יחולקו כספים לפיהם, ויקוזזו או יושלמו, לפי העניין, כספים שחולקו באותה השנה לפי מנגנון התקצוב הקבוע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}}, בשנת 2022 מחזור הכנסותיו השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו מקופות חולים יחושב על פי נתוני שנת 2019.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)}}, בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022 תימסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה האמורה}} עד יום א׳ באייר התשפ״ב (2 במאי 2022).
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ב)}}, בנוגע לסכום התשלום החודשי הקבוע שישולם בשנת 2022, בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה האמורה}} תוגש עד יום י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022), ואם לא הוגשה בקשה כאמור עד למועד האמור, יחליט הממונה על התקציבים על סכומי החלוקה לכל בית חולים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)}}, בשנת 2022 כלל בתי החולים יוכרזו כיציבים מבחינה פיננסית, ושנת 2021 לא תבוא במניין השנים לבחינת יציבות בתי החולים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, בשנת 2022 יוגשו הדוחות והנתונים האמורים בתקנה זו עד ליום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022).
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בפרט (5) לתוספת השנייה}}, בשנת 2022 מחזור ההכנסות השנתי של בית החולים משירותים רפואיים נטו, יחושב על פי נתוני שנת 2020 ולא כמפורט בדוח השנתי החתום האחרון.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – הגדרה ”מספר מיטות אשפוז מתוקננות“}})}}}}
{{ח:קטע3||משקל יחסי בהתאם לסוג מיטה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} כל סוג מיטה המופיע בתעודת רישום של בית החולים והמפורט בטור א׳ להלן, יוכפל במשקל המפורט בטור ב׳ שלצידו:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מחלקה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;75px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול מיוחד ביילוד&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;22&quot;&gt;3.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ השתלת איברים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ חזה ולב ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ יילודים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כוויות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כוויות ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה חזה ולב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה כללית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כירורגיה לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כלי דם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כללי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ כללי ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ לב ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ מח עצם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נוירוכירורגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נוירולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ נשימתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ שבץ מוחי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כוויות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול נמרץ פנימי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית מוגבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כללית מוגבר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום נשימתי מוגבר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הנשמה ממושכת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א.א.ג וכירורגיה ראש וצוואר&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;57&quot;&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אונקולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתופדיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורתופדיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אנדוקרינולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גינקואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גסטרואנטרולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטואונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטואונקולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;המטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעות אכילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפרעות אכילה ילדים ונוער&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היריון בר סיכון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת איברים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת מח עצם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השתלת מח עצם ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;וידאו EEG&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול סגור בהפרעות אכילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טראומה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יולדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה ולב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה חזה ולב ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כלי דם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כללית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה כף יד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה לב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה עמוד שדרה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כירורגיה פלסטית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כף רגל סוכרתית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירוכירורגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוירולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפגעי תקיפה מינית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נפרולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עור ומין&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פה ולסתות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פנימית גריאטרית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסיכיאטריה פעילה ילדים ונוער&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרדיולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרדיולוגיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריאות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שבץ מוחי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גריאטריה שיקום&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;13&quot;&gt;0.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה ילדים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה מיילדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השהיה נשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי אונקולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול תומך/פליאטיבי איידס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סיעוד מורכב תומך&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ראומטולוגיה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום אורתופדי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום כללי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיקום נוירולוגי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(4)}})}}}}
{{ח:קטע3||מאפיינים לחישוב בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2(4)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ז־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מאפיינים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;100px&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקדם אינטגרציה אנכית – בית החולים הוא בבעלות ישירה או עקיפה של קופת חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים שהוא מרכז על – בית חולים המוכר כמרכז על אזורי על ידי משרד הבריאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים בפריפריה הגאוגרפית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית חולים שהוא חלק מרשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים משירותי רפואה פרטיים מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו מקופות החולים בשנת הדוח השנתי החתום האחרון – ייקרא ערך S&lt;/td&gt;&lt;td&gt;(S-0.85)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים משירותים רפואיים בעבור מבוטחי קופת חולים שהיא הבעלים שלו, מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון עולה על 50% מהמחזור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.856&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שיעור ההכנסה של בית החולים מלידות מתוך מחזור ההכנסות משירותים רפואיים נטו בשנת הדוח השנתי החתום האחרון – ייקרא ערך L&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;(1-L)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;&lt;/span&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}})}}}}
{{ח:קטע3||מתכונת הדיווחים של בתי החולים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח ביצוע ותכנון תקציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(1)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} קטגוריה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור פעילות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;6&quot;&gt;הכנסות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנסות מקופות חולים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות מלידות ופגים מזכים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממיון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הכנסות ממבטחים אחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל ההכנסות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל ההנחות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל ההכנסות לאחר קיזוז ההנחות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;8&quot;&gt;הוצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות שכר'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות אספקה ושירותים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הוצאות הנהלה וכלליות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''הוצאות מימון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל ההוצאות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''סך כל הגירעון לפני תמיכות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''הכנסות נוספות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנסות שונות (תמיכות, תרומות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''גירעון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;'''גירעון בלא פחת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח ביצוע ותכנון מצבת ואיושי משרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(2)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 50%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כוח אדם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רופאים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מקצועות הבריאות (פרא־רפואי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מינהל ומשק&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הנהלה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דוח חובות ונכסים שוטפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)(3)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סעיף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת הכספים שהסתיימה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''רכוש שוטף:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מזומנים ושווי מזומנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פיקדונות בבנקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השקעות בניירות ערך סחירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;לקוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייבים בעד שירותים רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חייבים שונים ויתרות חובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מלאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תרומות, הקצבות ומענקים לקבל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך כל הרכוש השוטף'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''התחייבויות שוטפות:'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשראי מתאגידים בנקאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ספקים ונותני שירותים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זכאים שונים ויתרות זכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בעלי שליטה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;התחייבויות שוטפות אחרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משרד הבריאות (ממשלתיים בלבד)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;'''סך התחייבויות שוטפות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} דוח יתרת הלוואות ואשראי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)(4)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בנק/מקדמות מלקוחות/&lt;wbr&gt;קרן/&lt;wbr&gt;מוסדות מדינה/ספקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גובה מסגרת מרבית/חוב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} דוח תקציב פיתוח מתוכנן לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(5)}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סטטוס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקציב הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ביצוע מצטבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יתרת תקציב מצטבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחזית תקציב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הערות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סל כל הפרויקטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הצטיידות שבר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סך כל תקציב הפיתוח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||כלים ומגבלות שיופעלו כלפי בית חולים שחרג מיעדיו הפיננסיים במהלך שנת התקציב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;35%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} היעד&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור החריגה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;15%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר הנקודות השליליות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;הגירעון השנתי השוטף הצפוי בסיום שנת התקציב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מ־5 עד 9 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 9 עד 12 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 12 מיליון שקלים חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;3&quot;&gt;היחס השוטף של בית החולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעל 83% עד 85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מ־80% עד 83%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מתחת ל־80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||סמכויות החשב המלווה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מונה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} החשב המלווה יפקח על מערך ההכנסות של בית החולים מכל מקור שהוא, ורשאי הוא לתת לבית החולים הוראות לעניין הפיקוח כאמור;
{{ח:תת|(2)}} החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יתחייב בית החולים בכל דרך שהיא בהתחייבות כספית או בהתחייבות אחרת אשר לה השלכה ישירה על מצבו הכספי, וכן לא ייטול על עצמו מחויבות כספית אחרת כלשהי, או יבצע כל פקודת שחרור, המחאה או העברה כספית בחשבון בנק שברשותו או ממנו, אלא אם כן אושר הדבר מראש בידי החשב המלווה ובית החולים ייתן לחשב המלווה הרשאות חתימה לצורך כך; בבית חולים ממשלתי כללי, הרשאות החתימה יוענקו על ידי החשב הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}};
{{ח:תת|(3)}} החל ממועד מינויו של חשב מלווה, לא יקבל בית החולים עובד ולא יקבע את תנאי העסקתו, וכן לא ישנה את תנאי העסקתם של עובדיו אלא באישור החשב המלווה; החשב המלווה רשאי לסרב לתת את אישורו משיקולים תקציביים בלבד; מונה אדם לעובד בית החולים בניגוד לאמור, רשאי החשב המלווה להורות לבית החולים לפעול לסיום העסקתו; לעניין זה, ”עובד בית החולים“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תת|(4)}} כל נושא תפקיד ניהולי בבית החולים חייב למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן, ולספק לו כל מידע, הרשאות צפייה בכלל מערכות המידע של בית החולים, השתתפות בישיבות בבית החולים וכל מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו.

{{ח:חתימות|י״ג בניסן התשפ״ב (14 באפריל 2022)}}
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rtkadlwk5ilew0u3211ksv7m8aytngl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>476139</id>
    <revision>
      <id>3088574</id>
      <parentid>3086798</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T13:59:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו (תיקון תשפ&quot;ז)</comment>
      <origin>3088574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52599" sha1="66u8wvet6il6119s3wleog9uhdc33mp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018

&lt;מאגר תקן 2154385 קוד a163Y00000DuUZ9QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי)|8086)); ((תשפ&quot;ו, 2166א|תיקון|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)); ((תשפ&quot;ז, 226|תיקון [תשפ&quot;ו] (תיקון)|12551)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|46]], [[+|47]] [[ו-168(א) לחוק]] ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור 2a‏&quot; {{מוקטן|(Area 2a)}}, &quot;אזור 2b‏&quot; {{מוקטן|(Area 2b)}}, &quot;אזור 3&quot; {{מוקטן|(3 Area)}} ו&quot;אזור 4&quot; {{מוקטן|(4 Area)}} - כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ובתוספות 6 ו-8 למסמך האמור;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(Touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור הנחיתה&quot; {{מוקטן|(Landing area)}} - החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(Movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(Movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אליפסואיד הייחוס המתמטי&quot; {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} - גוף תלת-ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(Human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
:- &quot;בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} - אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי [[תקנה 15]];
:- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(Elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(Decision height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;גובה שדה התעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
:- &quot;גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid)}} - המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ-75 מטרים (250 רגל);
:- &quot;גליות גיאואיד&quot; {{מוקטן|(Geoid undulation)}} - המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
:- &quot;דוח תנאי מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) - דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין &quot;Runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:- &quot;דיוק מידע&quot; {{מוקטן|(Data accuracy)}} - מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
:- &quot;טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה&quot; - הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
:- &quot;מידע תעופתי&quot; - מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי [[תקנות 3 עד 8]], [[10]], [[11(ב), (ג) ו-(ו)]], [[12]] [[ו-13]] או הנגזר [[מתקנות 9]] [[ו-14]];
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(Obstacle)}} - כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
:- &quot;מנהל איכות&quot; - מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי [[תקנה 17]];
:- &quot;מנהל השדה&quot; - מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway)}} - אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(Taxiway)}} - דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול לא ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(Instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(Precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה {{מוקטן|((())PANS–Aerodromes (Doc) (9981)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מסמך 10066&quot; - נהלים לשירותי טיס - ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|((())PANS–AIM (Doc) (10066)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(Threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(Displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרחק האצה–עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול - כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משטח גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner approach surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner approach surface&quot;;
:- &quot;משטח הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(Balked landing surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Balked landing surface&quot;;
:- &quot;משטח מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Obstacle restriction and removal&quot; לגבי &quot;Inner transitional surface&quot;;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
:- &quot;מתחם בדיקה&quot; - מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
:- &quot;נספח 15&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical information services&quot;, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
:- &quot;נתוני מיפוי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} - נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} - נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סוג&quot;, לעניין מידע - שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(Marking)}} - סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן א' לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]];
:- &quot;עמדת חנייה&quot; {{מוקטן|(Aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(Frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(Human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;ערכי חיכוך&quot; - כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I&quot;;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(Apron)}} - אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway strip)}} - אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
:- &quot;שטח נקי&quot; {{מוקטן|(Clearway)}} - אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(Stopway)}} - שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
:- &quot;שלמות מידע&quot; {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} - מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
:- &quot;תהליך הגיבוש&quot; - תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
:- &quot;תקנות הבטיחות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות מאפיינים פיזיים&quot; - [[=תקנות מאפיינים פיזיים|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026]].

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 2. מערכות ייחוס כלליות
: לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא -
: (1) במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 - כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
: (2) בנתוני גובה מעל פני הים - כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
: (3) בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time - UTC)}} - כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

== פרק ב': מידע תעופתי ==

@ 3. קוד ייחוס לשדה תעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
: (ב) קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד-ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

@ 4. נקודת הייחוס של שדה התעופה
: (א) בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו - נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
: (ג) לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

@ 5. גובה שדה התעופה והמסלולים
: בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין -
: (1) את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
: (2) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
: (3) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת -
:: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
:: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
:: (ג) את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

@ 6. טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה
: בעל רישיון -
: (1) יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
: (2) יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

@ 7. מידות שדה התעופה ומידע אחר
: בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
: (1) לגבי מסלול -
:: (א) כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
:: (ב) כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
:: (ג) אורכו;
:: (ד) רוחבו;
:: (ה) נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
:: (ו) שיפועו;
:: (ז) סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
:: (ח) סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
::: (1) מסלול לא ממוכשר;
::: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
::: (3) מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (ט) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - קיומו של אזור נקי ממכשולים;
: (2) לגבי רצועת מסלול - אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (3) לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול - אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
: (4) לגבי שטח עצירה, אם קיים - אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
: (5) לגבי מסלול הסעה -
:: (א) כינויו;
:: (ב) רוחבו;
:: (ג) סוג המשטח;
:: (ד) נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (6) לגבי רחבה -
:: (א) סוג המשטח;
:: (ב) ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
:: (ג) נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
: (7) המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
: (8) לגבי שטח נקי, אם קיים - אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
: (9) עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
: (10) לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה - מיקומה ותדר בדיקת ה-VOR;
: (11) לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי - תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
: (12) מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
: (13) בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין-לאומית -
:: (א) פני השטח באזורים 2a ו-2b;
:: (ב) נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים -
::: (1) באזורים 2a‏, 2b ו-3;
::: (2) באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot; והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Terrain and obstacle data sets&quot;, ותוספות 6 ו-8 למסמך האמור.

@ 8. חוזק המיסעות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
:: (1) דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה - את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
:: (2) סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
:: (3) קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
:: (4) קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (5) תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
: (ב) בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע -
:: (1) לפי שיטת ACR-PCR;
:: (2) בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
: (ג) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
:: (1) המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
:: (2) לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
: (ד) (((בוטלה).))
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;כלי טיס גדול&quot; - כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק&quot;ג;
::- &quot;כלי טיס קטן&quot; - כלי טיס שאינו גדול;
::- &quot;שיטת ACR-PCR&quot; - שיטת דירוג סיווג כלי טיס - דירוג סיווג מיסעה  {{מוקטן|(Aircraft classification rating - pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

@ 9. מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה
: (א) בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
: (ב) בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
: (ג) בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

@ 10. מרחקים מוצהרים
: (א) בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
:: (1) מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
:: (2) מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
:: (3) מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
:: (4) מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
: (ב) בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א' לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

@ 11. (תיקון: תשפ&quot;ו) : (((בוטלה).))

@ 12. פינוי כלי טיס (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
: (1) מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
: (2) יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.

@ 13. הצלה וכיבוי אש (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בעל רישיון יספק ליחידת נת&quot;א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי [[תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים]].

@ 14. מערכת חזותית לציון זווית הגישה
: בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו - המערכת), רישום מפורט הכולל את:
: (1) כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
: (2) סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
: (3) זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
: (4) זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
: (5) הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} - לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין &quot;Visual approach slope indicator systems&quot;.

== פרק ג': הוראות ביצוע ==

@ 15. גיבוש מידע
: (א) בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים [[בתקנה 18(א)]], בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין &quot;Aerodrome mapping data sets&quot;.
: (ב) בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) -
:: (1) במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
:: (2) לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר -
::: (א) לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} - ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
::: (ב) לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
::: (ג) לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי-התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
:: (3) באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
:: (4) תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי [[תקנה 16]].
: (ג) בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
: (ד) בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], בכל שינוי שחל בו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
: (ה) בתקנה זו -
::- &quot;מידע חיוני&quot; {{מוקטן|(Essential data)}} - מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
::- &quot;מידע קריטי&quot; {{מוקטן|(Critical data)}} - מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
::- &quot;מידע שגרתי&quot; {{מוקטן|(Routine data)}} - מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

@ 16. מערכת איכות למידע
: (א) בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
: (ב) מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור [[בתקנה 15]], ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) מערכת איכות למידע תכלול -
:: (1) את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה -
::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
::: (ג) עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי-התאמות בתהליך הגיבוש;
::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
::: (ה) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
:: (2) נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
:: (3) נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
::: (א) גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
::: (ב) התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי-התאמה ואת תיקונם;
::: (ג) הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
::: (ד) העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
:: (4) נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה -
::: (א) נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
::: (ב) נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
::: (ג) נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
::: (ד) נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
:: (5) נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה -
::: (א) קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי -
:::: (1) כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
:::: (2) מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
::: (ב) קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה -
:::: (1) החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
:::: (2) המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
::: (ג) איתור ליקויים ואי-התאמות ותיעודם;
::: (ד) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
::: (ה) לימוד ליקויים ואי-התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי-ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי-ההתאמות;
::: (ו) ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי-התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
::: (ז) שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
: (ד) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין-לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 17. מינוי מנהל איכות
: (א) בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי [[תקנה 16]] ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
: (ב) בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
: (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו -
:: (1) להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
:: (2) לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
: (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) אותו אדם -
::: (א) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
::: (ב) מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי [[תקנה 16]] וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
:: (2) בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
:: (3) המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ה) נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

@ 18. מסירת מידע לפרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]] לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
:: (1) מצב הרישוי של שדה התעופה;
:: (2) פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי [[תקנה 12]];
:: (3) מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור [[בסימן י&quot;ד לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]], ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
:: (4) העניינים המפורטים בתת-חלק &quot;AD2. Aerodromes&quot; לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
::: (א) מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
::: (ב) המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
::: (ג) שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
::: (ד) שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
::: (ה) מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
::: (ו) שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
::: (ז) זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability - clearing)}};
::: (ח) רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
::: (ט) מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
::: (י) מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
::: (יא) מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
::: (יב) מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
::: (יג) מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
::: (יד) תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
::: (טו) תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
::: (טז) משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
::: (יז) אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
::: (יח) שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
::: (יט) מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
::: (כ) תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
::: (כא) נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
::: (כב) נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
::: (כג) מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
::: (כד) מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
: (ב) בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות [[תקנה 15]].
: (ג) לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

@ 19. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן -
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 19א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]]

@ 20. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
: (ב) תחילתה של [[תקנה 17]] - 6 חודשים מיום הפרסום.
: (ג) תחילתן של [[תקנות 7(13)]], [[9]], [[11]], [[15]], [[16]] [[ו-18(ב)]] - 18 חודשים מיום הפרסום.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באלול התשע&quot;ח (4 בספטמבר 2018)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>66u8wvet6il6119s3wleog9uhdc33mp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>476294</id>
    <revision>
      <id>3088577</id>
      <parentid>3086811</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3088574] תיקון תשפ&quot;ו (תיקון תשפ&quot;ז)</comment>
      <origin>3088577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59884" sha1="816vtle7qv2efbgqa8o7fn21o6ox02g" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2166א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 226|תיקון [תשפ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12551.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א) לחוק}} ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור 2a‏“ {{מוקטן|(Area 2a)}}, ”אזור 2b‏“ {{מוקטן|(Area 2b)}}, ”אזור 3“ {{מוקטן|(3 Area)}} ו”אזור 4“ {{מוקטן|(4 Area)}} – כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ובתוספות 6 ו־8 למסמך האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(Touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנחיתה“ {{מוקטן|(Landing area)}} – החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(Movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אליפסואיד הייחוס המתמטי“ {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} – גוף תלת־ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(Human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} – אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(Elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(Decision height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה התעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid)}} – המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גליות גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid undulation)}} – המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח תנאי מסלול“ {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) – דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין ”Runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיוק מידע“ {{מוקטן|(Data accuracy)}} – מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה“ – הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעופתי“ – מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(ב), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} או הנגזר {{ח:פנימי|סעיף 9|מתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(Obstacle)}} – כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל איכות“ – מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השדה“ – מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(Runway)}} – אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(Taxiway)}} – דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא ממוכשר“ {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(Instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(Precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-Aerodromes (Doc) (9981){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 10066“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-AIM (Doc) (10066){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(Threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(Displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה–עצירה זמין“ {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול – כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח גישה פנימי“ {{מוקטן|(Inner approach surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner approach surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(Balked landing surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Balked landing surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מעבר פנימי“ {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner transitional surface“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם בדיקה“ – מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 15“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical information services“, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} – נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} – נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, לעניין מידע – שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(Marking)}} – סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חנייה“ {{מוקטן|(Aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(Frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(Human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי חיכוך“ – כאלה שנמדדו על מסלול יבש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(Apron)}} – אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(Runway strip)}} – אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח נקי“ {{מוקטן|(Clearway)}} – אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(Stopway)}} – שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלמות מידע“ {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} – מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הגיבוש“ – תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבטיחות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאפיינים פיזיים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}.

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|מערכות ייחוס כלליות}}
{{ח:ת}} לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא –
{{ח:תת|(1)}} במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 – כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בנתוני גובה מעל פני הים – כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה;
{{ח:תת|(3)}} בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time – UTC)}} – כמערכת הייחוס לעניין זמנים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מידע תעופתי}}

{{ח:סעיף|3|קוד ייחוס לשדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד־ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}.

{{ח:סעיף|4|נקודת הייחוס של שדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו – נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים.

{{ח:סעיף|5|גובה שדה התעופה והמסלולים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין –
{{ח:תת|(1)}} את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד;
{{ח:תת|(2)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת –
{{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים;
{{ח:תת|(3)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת –
{{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|6|טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס;
{{ח:תת|(2)}} יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|7|מידות שדה התעופה ומידע אחר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול –
{{ח:תתת|(א)}} כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}};
{{ח:תתת|(ב)}} כינויו {{מוקטן|(Designation number)}};
{{ח:תתת|(ג)}} אורכו;
{{ח:תתת|(ד)}} רוחבו;
{{ח:תתת|(ה)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תתת|(ו)}} שיפועו;
{{ח:תתת|(ז)}} סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}};
{{ח:תתת|(ח)}} סוג המסלול, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסלול לא ממוכשר;
{{ח:תתתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת;
{{ח:תתתת|(3)}} מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(ט)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – קיומו של אזור נקי ממכשולים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי רצועת מסלול – אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
{{ח:תת|(3)}} לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול – אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שטח עצירה, אם קיים – אורכו, רוחבו וסוג המשטח;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול הסעה –
{{ח:תתת|(א)}} כינויו;
{{ח:תתת|(ב)}} רוחבו;
{{ח:תתת|(ג)}} סוג המשטח;
{{ח:תתת|(ד)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תת|(6)}} לגבי רחבה –
{{ח:תתת|(א)}} סוג המשטח;
{{ח:תתת|(ב)}} ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה;
{{ח:תתת|(ג)}} נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה;
{{ח:תת|(7)}} המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה;
{{ח:תת|(8)}} לגבי שטח נקי, אם קיים – אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}};
{{ח:תת|(9)}} עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה;
{{ח:תת|(10)}} לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה – מיקומה ותדר בדיקת ה־VOR;
{{ח:תת|(11)}} לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי – תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו;
{{ח:תת|(12)}} מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת;
{{ח:תת|(13)}} בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין־לאומית –
{{ח:תתת|(א)}} פני השטח באזורים 2a ו־2b;
{{ח:תתת|(ב)}} נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים –
{{ח:תתתת|(1)}} באזורים 2a‏, 2b ו־3;
{{ח:תתתת|(2)}} באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“ והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ותוספות 6 ו־8 למסמך האמור.

{{ח:סעיף|8|חוזק המיסעות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACR-PCR, תוך פירוט כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה – את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה;
{{ח:תתת|(2)}} סוג המיסעה (קשיח או גמיש);
{{ח:תתת|(3)}} קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}};
{{ח:תתת|(4)}} קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} המתאים נקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת ACR-PCR;
{{ח:תתת|(2)}} בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש;
{{ח:תתת|(2)}} לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק״ג;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שאינו גדול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיטת ACR-PCR“ – שיטת דירוג סיווג כלי טיס – דירוג סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification rating – pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}.

{{ח:סעיף|9|מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב.

{{ח:סעיף|10|מרחקים מוצהרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב:
{{ח:תתת|(1)}} מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}};
{{ח:תתת|(2)}} מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}};
{{ח:תתת|(3)}} מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}};
{{ח:תתת|(4)}} מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א׳ לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|12|פינוי כלי טיס|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה:
{{ח:תת|(1)}} מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תת|(2)}} יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות.

{{ח:סעיף|13|הצלה וכיבוי אש|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יספק ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#סעיף 139|תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים}}.

{{ח:סעיף|14|מערכת חזותית לציון זווית הגישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו – המערכת), רישום מפורט הכולל את:
{{ח:תת|(1)}} כינוי המסלול אליו המערכת משויכת;
{{ח:תת|(2)}} סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת;
{{ח:תת|(3)}} זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול;
{{ח:תת|(4)}} זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול;
{{ח:תת|(5)}} הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} – לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Visual approach slope indicator systems“.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות ביצוע}}

{{ח:סעיף|15|גיבוש מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) –
{{ח:תתת|(1)}} במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע;
{{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} – ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי־התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש;
{{ח:תתת|(3)}} באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}};
{{ח:תתת|(4)}} תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בכל שינוי שחל בו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני“ {{מוקטן|(Essential data)}} – מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע קריטי“ {{מוקטן|(Critical data)}} – מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע שגרתי“ {{מוקטן|(Routine data)}} – מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון.

{{ח:סעיף|16|מערכת איכות למידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מערכת איכות למידע תכלול –
{{ח:תתת|(1)}} את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע;
{{ח:תתתת|(ב)}} יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה;
{{ח:תתתת|(ג)}} עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי־התאמות בתהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ד)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם;
{{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות;
{{ח:תתתת|(ב)}} התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי־התאמה ואת תיקונם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה;
{{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע;
{{ח:תתתת|(ג)}} נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע;
{{ח:תתתת|(ד)}} נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי –
{{ח:תתתתת|(1)}} כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש;
{{ח:תתתת|(ג)}} איתור ליקויים ואי־התאמות ותיעודם;
{{ח:תתתת|(ד)}} עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור;
{{ח:תתתת|(ה)}} לימוד ליקויים ואי־התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי־ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי־ההתאמות;
{{ח:תתתת|(ו)}} ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי־התאמה, לבחינת תהליך תיקונם;
{{ח:תתתת|(ז)}} שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין־לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|17|מינוי מנהל איכות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2).
{{ח:תת|(ג)}} ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אותו אדם –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ה)}} נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2).

{{ח:סעיף|18|מסירת מידע לפרסום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת״א המורשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}} לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת:
{{ח:תתת|(1)}} מצב הרישוי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן יד|בסימן י״ד לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}}, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתת|(4)}} העניינים המפורטים בתת־חלק ”AD2. Aerodromes“ לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}};
{{ח:תתתת|(ו)}} שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability – clearing)}};
{{ח:תתתת|(ח)}} רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}};
{{ח:תתתת|(י)}} מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}};
{{ח:תתתת|(יא)}} מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}};
{{ח:תתתת|(יב)}} מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}};
{{ח:תתתת|(יג)}} מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}};
{{ח:תתתת|(יד)}} תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}};
{{ח:תתתת|(טו)}} תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}};
{{ח:תתתת|(טז)}} משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}};
{{ח:תתתת|(יז)}} אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}};
{{ח:תתתת|(יח)}} שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}};
{{ח:תתתת|(יט)}} מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}};
{{ח:תתתת|(כ)}} תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}};
{{ח:תתתת|(כא)}} נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}};
{{ח:תתתת|(כב)}} נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}};
{{ח:תתתת|(כג)}} מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}};
{{ח:תתתת|(כד)}} מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור.

{{ח:סעיף|19|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|19א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}

{{ח:סעיף|20|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), 60 ימים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} – 6 חודשים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(13)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(ב)}} – 18 חודשים מיום הפרסום.

{{ח:חתימות|כ״ד באלול התשע״ח (4 בספטמבר 2018)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>816vtle7qv2efbgqa8o7fn21o6ox02g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/הלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716385</id>
    <revision>
      <id>3088600</id>
      <parentid>3088424</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:09:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3088600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13434" sha1="tv5yf2ifdadmjdcp6609gq3jlybtso5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.

&lt;קטע התחלה=ליל הסדר א/&gt;{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע סוף=ליל הסדר א/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;&lt;small&gt;
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;בסוכות &lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
&lt;/small&gt;{{סוף}}&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ג/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=ליל הסדר ג/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==</text>
      <sha1>tv5yf2ifdadmjdcp6609gq3jlybtso5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088604</id>
      <parentid>3088600</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:51:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12946" sha1="i9piihupoo0j7t7gnsu8c95f73vt218" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;בסוכות &lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
&lt;/small&gt;{{סוף}}&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==</text>
      <sha1>i9piihupoo0j7t7gnsu8c95f73vt218</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088607</id>
      <parentid>3088604</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:56:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12561" sha1="p8ypcitkj493gsn6cermujqoskozok0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;noinclude&gt;בסוכות &lt;/noinclude&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
{{סוף}}&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==</text>
      <sha1>p8ypcitkj493gsn6cermujqoskozok0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088608</id>
      <parentid>3088607</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:57:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12562" sha1="jssc50zx9n57xhvo12bxkte82mpghc1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;noinclude&gt;בסוכות &lt;/noinclude&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==</text>
      <sha1>jssc50zx9n57xhvo12bxkte82mpghc1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088610</id>
      <parentid>3088608</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:06:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12462" sha1="mb20yh1jr8io54vulg2toz9o2s579mn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;

&lt;noinclude&gt;בסוכות &lt;/noinclude&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==</text>
      <sha1>mb20yh1jr8io54vulg2toz9o2s579mn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088611</id>
      <parentid>3088610</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:07:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3088611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12471" sha1="ok0dg84c32fmw0eu28biv89ng8hxine" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;

&lt;noinclude&gt;בסוכות &lt;/noinclude&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ (עַל) כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==</text>
      <sha1>ok0dg84c32fmw0eu28biv89ng8hxine</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088615</id>
      <parentid>3088611</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:09:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3088615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12484" sha1="ox2lf8ucv4e0zs16wje0wqnp8ukxjvd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;

&lt;noinclude&gt;בסוכות &lt;/noinclude&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ (עַל) כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ox2lf8ucv4e0zs16wje0wqnp8ukxjvd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088619</id>
      <parentid>3088615</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12428" sha1="lesqrccc48kz08jpcn5a34kflmztqkt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2}}
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

{{פתל|קיג|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}

{{פתל|קיד|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לא לנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}
לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}
כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}
יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}
יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃&lt;קטע סוף=לא לנו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=ה' זכרנו/&gt;{{ממס1|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}
יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}
יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}
יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}
בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃&lt;קטע סוף=ה' זכרנו/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אהבתי/&gt;{{ממס1|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}
כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}
וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃&lt;קטע סוף=אהבתי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=מה אשיב/&gt;{{ממס1|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}
מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}
אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}
נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}
בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃

{{פתל|קיז|צורה=שורות|מ&quot;מ=כן}}&lt;קטע סוף=מה אשיב/&gt;

&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;{{הור2}}
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;

&lt;noinclude&gt;בסוכות &lt;/noinclude&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל…}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;noinclude&gt;{{הערה|למנהג אשכנז המערבי החזן מנענע גם ב{{צ|יאמרו נא…}} (סה&quot;כ 8 פעמים).}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=הוראה/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=הוראה/&gt;&lt;קטע התחלה=הודו/&gt;{{ממס1|תהלים קיח}}
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
::{{הור|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
::{{הור|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
::{{הור|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
::{{הור|הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}&lt;קטע סוף=הודו/&gt;

&lt;קטע התחלה=יהללוך/&gt;&lt;קטע התחלה=יהללוך1/&gt;יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{ק|(עַל)}} כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=יהללוך1/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=יהללוך/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

== הערות ==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lesqrccc48kz08jpcn5a34kflmztqkt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמצת עשור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726911</id>
    <revision>
      <id>3088657</id>
      <parentid>3083206</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:58:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אשר אומץ תהלתך */</comment>
      <origin>3088657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118455" sha1="8uvxj5u5pedpjmn4y64x8byvoil1y58" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ|| ||{{רווח|3}}{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת|| ||{{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ה}}וּא תִּפְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|נָ}}וְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁכִינָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>8uvxj5u5pedpjmn4y64x8byvoil1y58</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088658</id>
      <parentid>3088657</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:07:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* רוממו אל מלך נאמן */</comment>
      <origin>3088658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118672" sha1="4ohhp5zzqhmbrnerm1nhbt2hltlrffu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ה}}וּא תִּפְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|נָ}}וְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁכִינָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4ohhp5zzqhmbrnerm1nhbt2hltlrffu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088659</id>
      <parentid>3088658</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:09:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* רוממו אל מלך נאמן */</comment>
      <origin>3088659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118663" sha1="hw905ef4q8wkw3hsj1nmgb1iaf3fzv7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|נָ}}וְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁכִינָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>hw905ef4q8wkw3hsj1nmgb1iaf3fzv7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088660</id>
      <parentid>3088659</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:10:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* רוממו אדיר ונורא */</comment>
      <origin>3088660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118894" sha1="6cw4etp8sb6rp5zrnmvkd8uoiq6tav8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|דָּ}}תְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|וִ}}עוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|חֲ}}נָיָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|יִ}}רְאָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|לִ}}מּוּדְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|נָ}}וְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|עֲ}}דָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁכִינָתְךָ {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}}|| ||{{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>6cw4etp8sb6rp5zrnmvkd8uoiq6tav8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088661</id>
      <parentid>3088660</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:12:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמונתך בעליונים */</comment>
      <origin>3088661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119442" sha1="kqanzyl5746yjy9tu341b0qlwgcqikg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בְּ}}רִיתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דָּ}}תְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וִ}}עוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חֲ}}נָיָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יִ}}רְאָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לִ}}מּוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נָ}}וְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עֲ}}דָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צִ}}דְקָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ}}לָפִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ}}לְגַּלִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז}}וֹרְחִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ}}הוֹרִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ}}רוּבִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ}}לְאָכִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ}}נְאַנִּים|| ||{{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kqanzyl5746yjy9tu341b0qlwgcqikg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088662</id>
      <parentid>3088661</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:14:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הנקדש באלפי אלפים */</comment>
      <origin>3088662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119697" sha1="ddknkvicbu287aqfp6hsmwpcfzcedlg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
{{הור| חו&quot;ק:}} {{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בְּ}}רִיתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דָּ}}תְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וִ}}עוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חֲ}}נָיָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יִ}}רְאָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לִ}}מּוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נָ}}וְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עֲ}}דָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צִ}}דְקָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ|0}}לָפִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ|0}}לְגַּלִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז|0}}וֹרְחִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ|0}}הוֹרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י|0}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ|0}}רוּבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ|0}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ|0}}לְאָכִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ|0}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ|0}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ|0}}נְאַנִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ|0}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ddknkvicbu287aqfp6hsmwpcfzcedlg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088663</id>
      <parentid>3088662</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:18:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מורה חטאים */</comment>
      <origin>3088663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119809" sha1="7bexr8qom6uoagu9xlnok7dfa61tdaj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ || ||  {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ || || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ || || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בְּ}}רִיתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דָּ}}תְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וִ}}עוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חֲ}}נָיָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יִ}}רְאָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לִ}}מּוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נָ}}וְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עֲ}}דָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צִ}}דְקָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ|0}}לָפִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ|0}}לְגַּלִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז|0}}וֹרְחִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ|0}}הוֹרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י|0}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ|0}}רוּבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ|0}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ|0}}לְאָכִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ|0}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ|0}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ|0}}נְאַנִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ|0}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>7bexr8qom6uoagu9xlnok7dfa61tdaj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088664</id>
      <parentid>3088663</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T20:20:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אך אתים */</comment>
      <origin>3088664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="120226" sha1="2215j28v7j5kmliwvvxo0joul04po6u" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אמצת עשור לכיפור תמה==
{{הור2|קדושתא לשחרית של יום הכיפורים מאת רבי משלם בן קלונימוס. נהוגה בנוסח אשכנז.}}
====רשות====
&lt;קטע התחלה=רשות/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}מֶיךָ נָשָׂאתִי חִין בְּעָרְכִי{{ש}}{{סי|בְּ}}מַלְאֲכוּת עַמְּךָ בֶּרֶךְ בְּבָרְכִי{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹחִי מִבֶּטֶן הַגִּיהַּ חָשְׁכִּי{{ש}}{{סי|דַּ}}בֵּר צָחוֹת וּבַאֲמִתְּךָ הַדְרִיכִי 

{{סי|ה}}וֹרֵנִי שְׁפֹךְ שִׂיחַ עָרֵב{{ש}}{{סי|וְ}}לוֹנְנִי בְצִלְּךָ אוֹתִי לְקָרֵב{{ש}}
{{סי|זַ}}עַק יוּפַק בְּכִוּוּן קֶרֶב{{ש}}{{סי|חַ}}לּוֹתִי פָנֶיךָ וְצִדְקָתְךָ תְקָרֵב 

{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם מְאֹד נַעֲלָה{{ש}}{{סי|יַ}}דְּעֵנִי בִּין עֵרֶךְ תְּפִלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}דָּת לְחַנֵּן בְּלִי תִפְלָה{{ש}}{{סי|לְ}}הַמְצִיא לְשׁוֹלְחַי אֶרֶךְ וּתְעָלָה 

{{סי|מִ}}פְתַּח שְׂפָתַי תְּבָרֵר וּתְיַשֵּׁר{{ש}}{{סי|נִ}}דְבוֹת פִּי רְצֵה וְהַכְשֵׁר{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר הֲגִיגִי כְּשַׁי יִתָּשֵׁר{{ש}}{{סי|עֵ}}תֶר פִּצְחִי כְּזִילַת חֶשֶׁר 

{{סי|פְּ}}עָמַי הָכֵן פְּצוֹתִי מִכֶּשֶׁל{{ש}}{{סי|צ}}וּר תְּמֹךְ אֲשׁוּרַי מֵהִנָּשֵׁל{{ש}}
{{סי|ק}}וֹמְמֵנִי וְחַזְּקֵנִי מֵרִפְיוֹן וָחֵשֶׁל{{ש}}{{סי|רְ}}צוֹת אֲמָרַי וְלֹא אֶכָּשֵׁל 

{{סי|שָׁ}}מְרֵנִי כְאִישׁוֹן מִפֶּלֶץ וּבְעָתָה{{ש}}{{סי|שׁ}}וּר בְּשִׁפְלוּתִי וּלְכָה לִישׁוּעָתָה{{ש}}
{{סי|תָּ}}חֹן דִּכְאוּתִי כִּלְחוֹזָךְ פַּצְתָּ{{ש}}{{סי|תְּ}}רַחֵם עַל בֵּן אִמַּצְתָּ.&lt;קטע סוף=רשות/&gt;

====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מַּצְתָּ עָשׂוֹר לְכִפּוּר תַּמָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹ לְצַחְצֵחַ צֵאוּי כִּתְמָהּ{{ש}}
{{סי|גְּ}}הֹץ צַחֲנָתָהּ עִוּוּיָהּ לְהָתֵמָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינָהּ לְהָאִיר לְתֶחִי לְחָתְמָה

{{סי|הָ}}חְרָדָה מִתֵּקַע יוֹם תְּרוּעָה{{ש}}
{{סי|וּ}}דְבָרִים קָחָה סַרְעַף לְקָרְעָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֵלִי לְצֶדֶק הַכְרִיעָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י חַי יוֹדוּךָ בְּהָרִיעָה

{{סי|טַ}}פֶּיהָ וִישִׁישֶׁיהָ בְּעִנּוּי עֲיֵפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיגָתָם שׁוּר בְּיָחֵף יְחֵפִים{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָּם צָגִים וְלֹבֶן מֻצְעָפִים{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדְּרָךְ בַּקּדֶשׁ כִּשְׂרָפִים עָפִים

{{סי|מָ}}גֵן עִקָּרֵמוֹ בָּךְ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁעָנִים בְּתֻמָּם וּבְצִלְּךָ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים בִּבְרִית שְׁלשֶׁת יִחוּסִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹדְדֵם הֱיוֹת שֹׂטְנֵימוֹ הָסִים

{{סי|פְּ}}נֵה בְּצִדְקַת אָת מֵעֵבֶר{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ תַּחַת שֵׁבֶט כְּהַעֲבֵר{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמֵם רַחֲמֶיךָ בְּלִי הִתְעַבֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר

{{סי|שֶׁ}}מֶץ זְדוֹנָם תְּכַבֵּס וּתְטַהֵר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}וְעָם קְשֹׁב וְאַל תְּאַחֵר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}מוּכֵי יְמִינְךָ פְּנֵיהֶם נַהֵר{{ש}}
{{סי|תַּ}}עְתּוּעַ חֶטְאָם תְּכַפֵּר לְטַהֵר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים סג ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו׃{{ממס|משלי כ ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|שמואל ב כב לא|וגם=תהלים יח לא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצׇּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כַּצָּהֳרַיִם מִשְׁפָּטֵנוּ הָאֵר
:חוֹכֶיךָ לְטוֹב תַּשְׁאֵר
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;צִדְקֵנוּ תְּחַפֵּשׂ וּתְבָאֵר
:בְּמָגִנְּךָ נִתְגּוֹנֵן לְהִתְפָּאֵר&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}אֲוַת נֶפֶשׁ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}קֹד לְרַחֵם מְבָרְכֵי זִכְרָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיֵי אַהַב כְּנַעַר וָרָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּנְקוּבִים בְּנָךְ בְּכוֹרָךְ

{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ הוֹצֵאתָ מִכּוּר אוֹנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוֹתָם מִפֶּרֶךְ הָלְכוּ שִׁנְאַנִּים{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּסִים מִבֶּטֶן פְּצֵם מִשְּׁאוֹנִים{{ש}}
{{סי|סְ}}עָדֵם בַּל לָמוֹד כִּסְאוֹנִים

{{סי|נְ}}תוּנָה בְרִיתְךָ חֹק בִּשְׁאֵרָם{{ש}}
{{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת צוּרָם מוֹלֶדֶת שֵׁאוּרָם{{ש}}
{{סי|לַ}}בְּרִית הַבֵּט וְתָדִיחַ כִּעוּרָם{{ש}}
{{סי|כַּ}}בְּסֵם הֶרֶב וְתַבְהִיק אוֹרָם

{{סי|יֵ}}רָאֶה לְפָנֶיךָ עֵקֶד מְיֻחָד{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבֵחַ וְטָבוּחַ מִדְּבָרְךָ פָחַד{{ש}}
{{סי|חֲ}}נִיטָיו חַלֵּץ מֵאֵימָתָה וָפַחַד{{ש}}
{{סי|זִ}}בּוּחוֹ וְדִשּׁוּנוֹ לְפָנֶיךָ יִתְיַחַד

{{סי|וְ}}אִם הֶעֱווּ ארַח לְסַלֵּף{{ש}}
{{סי|הִ}}זָּכֵר רַחֲמֶיךָ חֹק מִלְּחַלֵּף{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת צֶדֶק מֵלִיץ יְאַלֵּף{{ש}}
{{סי|גְּ}}נוּנֶיךָ לְחַזֵּק בְּמָגִנַּת אָלֶף

{{סי|בַּ}}דֵּי יְדִידֶיךָ הֲגִיגָם בִּין{{ש}}
{{סי|בִּ}}צּוּרָם תִּשַׁע וְחֵטְא תַּלְבִּין{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}וֶן מִתְחַנְּנֶיךָ בְּלִי תָבִין{{ש}}
{{סי|אֶ}}נֶק שְׁמַע וְלַחַשׁ הָבִין&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים סו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן׃{{ממס|איוב יא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃{{ממס|תהלים עד כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ, וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃{{ממס|הושע יא א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם׃{{ממס|ישעיהו מו ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:נֶפֶשׁ נַעֲנָה תְּבַשֵּׂר סְלִיחָה
:פַּלְּטֵם מֵעֹמֶק שׁוּחָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מִתְקוֹמְמֵינוּ יְהוּ כַּסּוּחָה
:הַחֲיֵינוּ בְטַל אֱמוּנָתְךָ לְשׂוֹחֵחָה&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{:אנוש מה יזכה}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|נוהגים לשלב כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אִ}}חַדְתָּ יוֹם זֶה בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה וְצָרִי שַׂמְתּוֹ לְשׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שָׁלֵם בִּהְיוֹת סֻכָּךְ בָּרִאשֹׁנָה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}רוּתוֹ כִּפֵּר פִּשְׁעֵי יְשֵׁנָה

{{סי|גּ}}וֹלִים מִנָּוָךְ זְרוּיִם מֵהָלְאָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן מְפִיקִים לְחַתֵּל תְּלָאָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְּאוּת רוּחַ וְשֵׁבֶר נַהֲלָאָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ חֲשֹׁב כְּזִבְחֵי הַעֲלָאָה

{{סי|הָ}}תְמַם מֵרֶחֶם יוֹשֵׁב אֹהָלִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּרָתוֹ בְּכִסְאֲךָ חַקְתָּ בְּהִלִּים{{ש}}
{{סי|וְ}}לָדָיו חֹן בְּעֹצֶר נִקְהָלִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ מַבִּיעִים וְשִׁמְךָ מְהַלְלִים

{{סי|זֶ}}בֶד שִׁמְךָ שִׁתַּפְתָּ בִשְׁמָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}מוּתִים לְךָ כַּחוֹתָם לְשׂוּמָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂכֵם מֵאֶנֶף בְּלִי לְהַאֲשִׁימָם{{ש}}
{{סי|סֵ}}פֶר חַיִּים יְהִי רִשּׁוּמָם

{{סי|טֹ}}רַח עָוֹן וְכֹבֶד מַשָּׂא{{ש}}
{{סי|נַ}}עֵר בְּצוּל מְחוֹת בַּהֲמָסָה{{ש}}
{{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחַ עֲנִיָּה וּרְמוּסָה{{ש}}
{{סי|מִ}}נִּיחוֹחֵי כָלִיל בְּאֶבֶן מַעֲמָסָה

{{סי|כְּ}}לוּלַת אֲהָבִים אָנָּא זְכֹר{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִמַּת נְעוּרִים עוֹד מִלִּזְכֹּר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}בֵן יַקִּירָךְ זָכֹר תִּזְכֹּר{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן חִלָּךְ לַעֲבָדֶיךָ זְכֹר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאׇזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטּאוֹתֵינוּ׃{{ממס|מיכה ז יט|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃{{ממס|תהלים קד לד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃{{ממס|שיר השירים ח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים כאן את הפיוט [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]}}&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;

====מורה חטאים====
'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''

'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''משלם בירבי קלונימוס חזק''' (כפול); פסוקי [[תהלים קמה]] ('''א&quot;ב''' חסר נ׳)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מ}}וֹרֶה חַטָּאִים סְלֹל לְהִתְהַלֵּךְ / {{סי|מְ}}לַמֵּד לְהַדְרִיכִי בְּדֶרֶךְ אֵלֵךְ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ|2}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}חַר וָנֶשֶׁף אֲיַחֵד לְהַמְלִיכֶךָ / {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְאֵין כְּעֶרְכֶּךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ|2}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}בִּי חָרֵד עֲבוֹדָתְךָ לִתְמֹד / {{סי|לְ}}הַעֲרִיץ קְדֻשָּׁתְךָ בְּמִשְׁמָר אֶעֱמֹד / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ|2}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מְ}}יַחֲלִים לְחַסְדְּךָ זֶרַע עֲמוּסֶיךָ / {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם וְיִשְׂמְחוּ חוֹסֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ|2}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}חִלּוּי וָצוֹם גָּשִׁים לְעָבְדֶּךָ / {{סי|בְּ}}רוּאִים כִּי הֵם לִכְבוֹדֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הֲ|2}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}קָר מַלְכוּתְךָ בְּרַעַד יַאֲמִירוּ / {{סי|יִ}}חוּדְךָ בְּזָר לֹא יָמִירוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וֶ|2}}עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֹ}}ן פְּגִיעוֹת לְפָנֶיךָ יְרַבֵּעוּ / {{סי|רַ}}חַשׁ הִלּוּלָךְ בַּיּוֹם יְשַׁבֵּעוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֵ|2}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בֹּ}}קֶר אֶעֱרָךְ לְךָ חִנּוּנַי / {{סי|בִּ}}פְנוֹת עֶרֶב תִּמְחֶה זְדוֹנַי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ|2}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יָ}}הּ כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל / {{סי|יִ}}כְבּשׁ עִוּוּיֵנוּ וְיֹאמְרוּ הַכֹּל / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ט|2}}וֹב יְיָ לַכֹּל{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹמֵם אִוּוּי קִרְיַת מְשׂוֹשֶׂךָ / {{סי|קְ}}דֻשַּׁת אַבְנֵי נֵזֶר בְּנוֹסְסֶךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|י|2}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}וִיֶּיךָ וַחֲסִידֶיךָ בְּנֹעַם יְזַמֵּרוּ / {{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד רֶקַח יְתַמֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ|2}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}שְׁתוּלִים בְּנָוָךְ יַפְרִיחוּ בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|וִ}}ינוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים בְּטִירוֹתָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ|2}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}צְחָךְ יְנַגְּנוּ תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים / {{סי|נָ}}שְׂאֲךָ כִּסְאֲךָ בְּבֵית עוֹלָמִים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ|2}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}חַד בְּכַנֶּסְךָ לְשִׁכְנְךָ גְּאוּלִים / {{סי|יַ}}לְבִּישׁוּךָ עֹז כְּעוֹבְרֵי גַלִּים / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ס|2}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}בִּיעֵי טוּבְךָ בְּוַעַד יִתְחַבֵּרוּ / {{סי|מֵ}}חִים חֲשֹׁב תַּחַן יְדַבֵּרוּ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֵ|2}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וִ}}דּוּיָם יְנוֹחַח כְּשַׁי עָדֶיךָ / {{סי|וִ}}ישֻׁלַּם פָּרִים אֶרֶשׁ עֵדֶיךָ / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|פּ|2}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|סֶ}}לָה בְּרַחֲמָיו יָצִיץ מֵחֲרַכָּיו / {{סי|סְ}}לֹחַ יַרְבֶּה לְעַם מְבֹרָכָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צַ|2}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִ}}ין יִשַׁע מִגּוֹי מְקֹרָאָיו / {{סי|חֹ}}ן יָחֹן קוֹרְאֵי מִקְרָאָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ|2}}רוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא רַחוּם כַּפֵּר / עֲוֹן צָגִים תְּהִלָּתְךָ לְסַפֵּר / וְיֻחֲקוּ לְחַיִּים טוֹבִים בַּסֵּפֶר. קָדוֹשׁ'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זֶ}}ה אֵלִי פֶּלֶא עוֹשֶׂה / {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ יִרֶץ וְשׂוֹטְנֵינוּ יְעַסֶּה / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ|2}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קִ}}וּוּי יִתֵּן לְלוֹ מַשְׁלִיךְ יְהָבָיו / {{סי|קָ}}דוֹשׁ פְּשָׁעֵינוּ יְכַסֶּה בַּאֲהָבָיו / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שׁ|2}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}בֵּל צְקוּנִי כִּבְמִכְלַל יֹפִי / {{סי|ק}}וֹלִי תַאֲזִין וְתַצְלִיל דּפִי / &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ|2}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור| חו&quot;ק:}}  &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''אָנָּא סְלַח נָא / פֶּשַׁע וְעָוֹן שָׂא נָא / וְכֹחֲךָ יִגְדַּל נָא. קָדוֹשׁ'''}}

====אדר יקר אלי====
{{הור|סימן: '''משלם''', '''א&quot;ב''' (כפול)}}

{{סי|מֶ|2}}'''לֶךְ''' {{סי|שׁ|2}}'''וֹכֵן עַד /''' {{סי|לְ|2}}'''בַדְּךָ''' {{סי|מְ|2}}'''לֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ'''

'''מֶלֶךְ''' {{סי|מַ|2}}'''אֲזִין''' {{סי|שַׁ|2}}'''וְעָה /''' {{סי|לְ|2}}'''עַמּוֹ''' {{סי|מֵ|2}}'''חִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ'''

{{סי|אֶ}}דֶר יְקָר אֵלִי / {{סי|אֲ}}חֲוֶּה בְּאֶרֶשׁ מִלּוּלִי{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵךְ אַנְעִים זֶמֶר / {{סי|בְּ}}נִיב אַבִּיעַ אֹמֶר
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹתָיו מִי יְמַלֵּל / {{סי|גָּ}}דְלוֹ מִי יְפַלֵּל{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק מְרוֹפֵף בִּגְעָרָה / {{סי|דַּ}}רְכּוֹ סוּפָה וּסְעָרָה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם / {{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}סְבִיבָיו שַׂרְפֵי אֵלִים / {{סי|וּ}}מִפַּחְדּוֹ זָעִים וְחָלִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|זָ}}ךְ בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים / {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמִּתְעַנִּים{{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁרַת סָבִיב סֻכּוֹ / {{סי|חַ}}שְׁמַל בְּלִי לְסוֹכוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|ט}}וֹב יוֹדֵעַ חוֹסָיו / {{סי|טָ}}הוֹר מַצְדִּיק עֲמוּסָיו{{ש}}
{{סי|י}}וֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / {{סי|יְ}}קָר עֹז חֶבְיוֹן
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן שַׁחַק בִּתְבוּנָה / {{סי|כָּ}}ל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ עֹז וּגְדֻלָּה / {{סי|ל}}וֹ נָאוָה תְהִלָּה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה / {{סי|מ}}וֹחֶה פִּשְׁעֵי בָרָה{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרוֹ / {{סי|נ}}וֹשֵׂא עֲוֹן עֶדְרוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שִׂיחוֹת עֲרֵבוֹת / {{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}ף עַל כְּרוּבוֹ / {{סי|ע}}וֹנֶה לְעַם קְרוֹבוֹ
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|פּ}}וֹקֵד צִבְאוֹת גְּדוּדָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ עֶלְיוֹנִים מַגִּידִים / {{סי|צְ}}בָא תַחְתּוֹנִים מוֹדִים
{{רפרן|מֶלֶךְ שׁוֹכֵן עַד / לְבַדְּךָ מְלֹךְ עֲדֵי עַד. הָאֵל קָדוֹשׁ}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / {{סי|קְ}}נוּיָו מַשִּׂיג מְחִילוֹת{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא וְגֵאֶה / {{סי|ר}}וֹאֶה שָׁפָל וְנִכְאֶה
{{רפרן|מֶלֶךְ מַאֲזִין שַׁוְעָה / לְעַמּוֹ מֵחִישׁ יְשׁוּעָה. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵן בְּרוּם עֲלִיּוֹת / {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּדוּךְ תַּחְתִּיּוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תּ}}וֹמֵךְ זְרוֹעוֹת עוֹלָם / {{סי|תַּ}}קִּיף וּמִכֹּל נֶעְלָם

====אנא אלהים חיים====
'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

{{סי|אָ}}נָּא אֱלֹהִים חַיִּים / {{סי|תִּ}}כְתֹּב דְּבֵקֶיךָ לְחַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים.{{ממס|תהלים לו י}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|בְּ}}עֵת רָצוֹן תַּעֲנֶה תְחִנָּתִי / {{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי / אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.{{ממס|איכה ג נו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|גַּ}}עֲיַת קוֹרְאֶיךָ בִּתְפִלַּת שַׁחַר / {{סי|רְ}}צֵה וְהַלְבֵּן אֹדֶם כַּצַּחַר / אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|דַּ}}לּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ / {{סי|קֹ}}וֶיךָ בַּל תַּרְשִׁיעַ / מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ.{{ממס|ישעיהו סג א}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|הַ}}צְּפוּפִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ / {{סי|צִ}}בְאוֹת צֹאן יָדֶךָ / הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ.{{ממס|תהלים פה ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|וּ}}מַרְבִּים תַּחַן וָעֶתֶר / {{סי|פֶּ}}לֶל לַחֲשֵׁנוּ הֵעָתֵר / אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר.{{ממס|ישעיהו מה טו}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ שְׁעֵה אוֹתָנוּ לְצַדְּקָה / {{סי|עֵ}}רֶךְ שׁוּעֵנוּ כְּתִמּוּר דַּקָּה מִן הַדַּקָּה / לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה.{{ממס|דניאל ט ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|חַ}}טְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְטַהֲרֵנוּ / {{סי|סָ}}מְכֵנוּ סִתְרֵנוּ וְשִׂבְרֵנוּ / אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|טָ}}הוֹר קְשֹׁב חִנּוּנַי / {{סי|נַ}}קֵּנִי מִכֶּתֶם עֲוֹנַי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|יֶ}}הֱמוּ מֵעֶיךָ עָלֵינוּ / {{סי|מַ}}הֵר רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ / אַתָּה יְיָ אָבִינוּ.{{ממס|ישעיהו סג טז}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}
{{סי|כְּ}}רַחוּם תְּכַפֵּר עָוֹן / {{סי|לַ}}כֹּל תִּשָּׂא עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}
{{רפרן|וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} &lt;includeonly&gt;
====איומה בחר====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}

{{:איומה בחר}}&lt;/includeonly&gt;

====אך אתים====
'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אָ}}תִים בְּחִין לְפָנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בּ}}וֹטְחִים בְּחַסְדְּךָ אֱמוּנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גּ}}וֹעִים וּמַרְגִּישִׁים שִׁכְנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דַּ}}לּוּ עֵינֵיהֶם לִמְעוֹנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים לַעֲנוֹת עִנְיָנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּנִצּוּחַ לְנַגְּנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים יַחַד הֲמוֹנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹכִים יְשׁוּעוֹת חָסְנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}בוּלִים בְּטהַר לְחַנְּנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדוּ לְשִׁמְךָ בָּנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}פֵּר לְעַמְּךָ מַאֲמִינֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לֹ}}א לָנוּ כִּי אִם לְמַעֲנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}גֵּר מִתְקוֹמְמֵי צְפוּנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שֵּׂא זֶרַע בְּחוּנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּרְבֶּה לְמִתְעַנֶּיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}נֵם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פְּ}}צֵם מֵהֶמְיַת שְׁאוֹנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צַ}}דֵּק גּוֹי נְבוֹנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹמֵם קֶדֶם קִנְיָנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ר}}וֹמֵם תֵּל אַרְמוֹנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}עֵה לַחַשׁ מִתְחַנְּנֶיךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תָּ}}מְכֵם וְחָשְׂכֵם מֵחֲרוֹנֶךָ {{ש-רווח|0.5em}} || {{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}
{{ק|'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}

====אמרו לאלהים====
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''{{ממס|תהלים סו ג}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֶ}}רֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ / מֵכִין הָרִים בְּכֹחַ{{ר1}}
חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ.{{ממס|תהלים קמז ה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בּ}}וֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו / מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו{{ר1}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו / וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹתָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.{{ממס|תהלים קד ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה / עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה{{ר1}}
לוֹ הַגְּבוּרָה וְהַגְּדֻלָּה / וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.{{ממס|תהלים קג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ / וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ / וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים סח כה}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ה}}וֹדוֹ כִּסָּה שָׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ר1}}
יַרְעֵם מִשָּׁמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.{{ממס|ישעיהו מ כב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ / יָדוֹ יָסְדָה אֶרֶץ{{ר1}}
וִימִינוֹ טִפְּחָה שְׁמֵי עֶרֶץ / וְהֶעֱמִידָם בְּלִי פֶרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מ כב|שם}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֹ}}הַר כִּסְאוֹ שְׁבִיבֵי אֵשׁ / מְשָׁרְתָיו לוֹהֲטֵי אֵשׁ{{ר1}}
נֹגַהּ לָאֵשׁ וּמַבְרִיק הָאֵשׁ / לְפָנָיו נִמְשָׁכִים נַהֲרֵי אֵשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים / צָר בְּיָהּ עוֹלָמִים{{ר1}}
אִוָּה בֵּית עוֹלָמִים / מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עַתִּיק יוֹמִין.{{ממס|דניאל ז ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם / סְבִיבוֹתָיו חַשְׁרַת מַיִם{{ר1}}
עָבֵי שְׁחָקִים חֶשְׁכַת מַיִם / טוֹעֲנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ גַּבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ממס|תהלים יט ט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ מַה בְּסִתְרֵי חשֶׁךְ / לֹא יַחֲשִׁיךְ מֶנּוּ כָּל חשֶׁךְ{{ר1}}
קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ / הוֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וָחשֶׁךְ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.{{ממס|ישעיהו מה ז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / מְכוֹן כִּסְאוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט{{ר1}}
אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט / תֹּאחֵז יָדוֹ בְּמִשְׁפָּט{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ל}}וֹ יָאֲתָה מְלוּכָה / שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ר1}}
מֵשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא / וְאוֹמֵר שׁוּבוּ בְּרוּחַ נְמוּכָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|תהלים כב כט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / הַכֹּל צָפוּי וְלֹא נֶעְלָם{{ר1}}
זֶה שְׁמוֹ לְעוֹלָם / חַסְדּוֹ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.{{ממס|תהלים קו מח}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נֹ}}צֵר חֶסֶד לְאֶלֶף דּוֹר / לוֹחֵם קָמָיו מִדֹּר דֹּר{{ר1}}
מֵקִים סֻכַּת מְשִׁיחוֹ לִגְדֹּר / הָאוֹר חוֹנֶה עִמּוֹ בְּמָדוֹר{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} זֶה זִכְרוֹ לְדֹר דֹּר.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ג טו}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים / שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים{{ר1}}
מַאֲזִין שִׂיחַ חִנּוּנִים / מַקְשִׁיב שֶׁוַע רְנָנִים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עִ}}זּוּז וְגִבּוֹר אִישׁ מִלְחָמָה / נוֹקֵם לְצָרָיו וּבַעַל חֵמָה{{ר1}}
מַכְרִית קָמָיו בִּמְהוּמָה / נֹהֵם עֲלֵיהֶם בִּנְהִימָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פָּ}}עַל וְעָשָׂה הַכֹּל / בְּיָדוֹ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל{{ר1}}
אֵלָיו יְשַׂבְּרוּ עֵינֵי כֹל / וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֶלְיוֹן עַל כֹּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פג יט}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צַ}}דִּיק בְּכָל דְּרָכָיו / יָשָׁר מֵצִיץ מֵחֲרַכָּיו{{ר1}}
חָפֵץ בְּעַם מַמְלִיכָיו / יִירְשׁוּ אֶרֶץ מְבֹרָכָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / מַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ר1}}
בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ / עֻזּוֹ יוֹם יוֹם לִדְרשׁ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד / בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד{{ר1}}
כְּבוֹדוֹ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים וִעַד / וּלְעַם קְדוֹשׁוֹ נוֹעַד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}בִילוֹ בְּמַיִם רַבִּים / שָׁמָיו מַרְעִיף רְבִיבִים{{ר1}}
שְׁמוֹ מְיַחֲדִים שַׁחַר וַעֲרָבִים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.{{ממס|ש&quot;א ד ד}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ / מַעֲבִיר כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ר1}}
מֵשִׁיב אַף וְחָרוֹן וָקֶרֶץ / שֶׁוַע מְחַנְּנָיו יִרֶץ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים ח י}}

====מעשה אלהינו====
{{הור2|&lt;noinclude&gt;מדלגים על בתי {{צ|מעשה אנוש}}, אך &lt;/noinclude&gt;למנהג פולין מוסיפים בית אחד של {{צ|מעשה אנוש}} לפני הבית האחרון (תחבולותיו מזימה), ואחר כך אומרים {{צ|'''אבל''' מעשה אלהינו}}.}}
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרָךְ לוֹ{{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לּוֹ{{ר1}}
{{סי|גְּ}}בֹהִים עִלָּה לְמוֹשָׁב לוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}רֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.{{ממס|דברים לב ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}הַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ{{ר1}}
{{סי|זַ}}עַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ{{ר1}}
{{סי|חָ}}שׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|טֶ}}רֶף נָתַן לִירֵאָיו{{ר1}}
{{סי|י}}וֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו{{ר1}}
{{סי|כִּ}}תֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א יָשׁוּרוּ כְּבוֹד מַרְאָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו.{{ממס|תהלים לג יח}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת{{ר1}}
{{סי|נִ}}קְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת{{ר1}}
{{סי|ס}}וֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת{{ר1}}
{{סי|ע}}וֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֱלֹהֵי הָרוּחֹת.{{ממס|במדבר טז כב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר יוֹדֵעַ חוֹסָיו{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ מַפְלִיא נִסָּיו{{ר1}}
{{סי|רַ}}חוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
{{סי|תַּ|1}}חְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה / {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה / {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה / {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|פ}}&lt;/includeonly&gt;
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ שַׁוְעוֹת{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת{{ר1}}
{{סי|תַּ}}כְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת.{{ממס|תהלים סח כא}}

====אשר אומץ תהלתך====

'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי שַׁחַק{{ר1}}
בְּ{{סי|בִ}}רְקֵי נֹגַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי {{סי|גֹ|0}}בַהּ{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ|0}}קָּה{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|ה}}וֹמֵי בְרֶגֶשׁ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|וְ}}עוֹרְכֵי שֶׁוַע{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹעֲקֵי תְחִנָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹכֵי חֲנִינָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי {{סי|טֹ|0}}הַר{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}דֹּדוּן {{סי|יִ|0}}דֹּדוּן{{ר1}}
בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי {{סי|כָ|0}}בוֹד{{ר1}}
בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי {{סי|לַ|0}}הַב{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|מְּ}}עוּטֵי יָמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|נְ}}שׁוּיֵי טוֹבָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שְׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}גוּמֵי נֶפֶשׁ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֹמֶץ תְּהִלָּתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי שֵׁמוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת עִירִין{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ|0}}דֶם{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ|0}}בּוֹתַיִם{{ר2}}
{{ק|'''וּקְדֻשָּׁתְךָ בְּפִיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְרָצִיתָ שֶׁבַח}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|שּׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שׁ}}וֹפְכֵי שִׂיחַ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹבְעֵי סְלִיחָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תְּ}}אֵבֵי כַפָּרָה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא כְבוֹדֶךָ'''}}
&lt;includeonly&gt;{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====על ישראל אמונתו====
'''וּבְכֵן תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'''{{ממס|תהלים סח לה}}

&lt;קטע התחלה=על ישראל/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|אֱ}}מוּנָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|בִּ}}רְכָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|גַּ}}אֲוָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|דִּ}}בְּרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|הַ}}דְרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|וְ}}עִידָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|זְ}}כִירָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|חֶ}}מְלָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|טַ}}הֲרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|יִ}}שְׁרָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|כַּ}}נָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|לְ}}אֻמָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|נְ}}עִימָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|סְ}}גֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|עֲ}}דָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|ר}}וֹמְמוּתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|שְׁ}}כִינָתוֹ{{ש}}
{{מילת קבע|עַל יִשְׂרָאֵל}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ&lt;קטע סוף=על ישראל/&gt;

====אפסי ארץ====
'''וּבְכֵן וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים'''{{ממס|תהלים סח לה|שם}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}פְסֵי אֶרֶץ בִּדְבָרוֹ הֵקִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}יִרְאָה לְעָבְדוֹ מִתְלַהֲקִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה מִנִּי חשֶׁךְ עֲמֻקִּים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר עַבְדּוֹ מֵקִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חוֹצֵב לֶהָבוֹת וּבְרָקִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבֵל מְאִירִים וּמַבְהִיקִים{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית מְצוּקִים{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדּוֹ גָּדוֹל מֵעַל לְמוּצָקִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב וּמָעֹז לְאֵלָיו דְּבוּקִים{{ש}}
{{סי|יִ}}חְיוּ כֹּל בּוֹ דְּבֵקִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}י מֵרוּחוֹ הָרִים מִתְפָּרְקִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָכִילוּ זַעְמוֹ צוּרִים וְצוּקִים{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחְדּוֹ יִתְבַּקְּעוּ עֲמָקִים{{ש}}
{{סי|נְ}}מוֹגִים וְכַדּוֹנַג נְמַקִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וּפָה וּסְעָרָה דַּרְכּוֹ נֶאֱבָקִים{{ש}}
{{סי|עָ}}נָן מִדְרַךְ רַגְלָיו כַּאֲבָקִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְעַם לוֹ חֲשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|צִ}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לִנְשׁוּקִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִים לוֹ וּבִימִינוֹ נֶחֱבָקִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאַחֲרָיו נִדְבָּקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}וְעָם שׁוֹמֵעַ מִמַּעֲמַקִּים{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֹז לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

====מי כמוך====
'''וּבְכֵן יְיָ מִי כָמוֹךָ'''{{ממס|תהלים לה י}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמְּרוֹמִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֵס וַהֲדוֹמִים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וּמוֹשִׁיעַ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|דּ}}וֹבֵר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|וְ}}חֵטְא וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|זַ}}ךְ בָּעֶלְיוֹנִים|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|חֲ}}סִין בְּאַלְפֵי שִׁנְאַנִּים
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|יְ}}שָׁרִים לְהֵיטִיב
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|כּ}}וֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לְ}}הָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}דַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|נֶ}}אְדָּר מִקּוֹלוֹת מָיִם
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שָׂ}}ם עָבִים רְכוּבוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ע}}וֹזֵר וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|צ}}וֹעֲקָיו לְהַשְׁעוֹת
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ר}}וֹצֶה בְּעַמּוֹ
|-
|{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד|| ||{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|תִּ}}תֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב וּלְאַבְרָהָם חָסֶד
|}

====אין כמוך====
'''וּבְכֵן אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ:'''{{ממס|תהלים פו ח}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|אַ}}דִּירֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|בְ}}רוּרֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|גְ}}דוּדֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|דָ}}רֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|זַ}}כֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בַּ{{סי|חֲ}}יָלֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|טְ}}הוֹרֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|יַ}}קִּירֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|כְ}}רוּבֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|לִ}}גְיוֹנֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בִּ{{סי|נְ}}גִידֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|עָ}}רִיצֵי מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|צִ}}בְאוֹת מַטָּה
|-
|{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|ר}}וֹזְנֵי מַטָּה
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אֵין כָּמוֹךָ}} בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי מַעְלָה|| ||{{מילת קבע|וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ}} בְּ{{סי|תַ}}קִּיפֵי מַטָּה
|}&lt;includeonly&gt;

====האדרת והאמונה====
{{ארון|פ}}{{#בלי קטע:האדרת והאמונה|הזיו}}{{ארון|ס}}&lt;/includeonly&gt;

====נאמירך באימה====
'''וּבְכֵן נַאֲמִירְךָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵימָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

נַ{{סי|אֲ}}מִירָךְ בְּ{{סי|אֵ}}ימָה{{ש}}
נְ{{סי|בָ}}רְכָךְ בְּ{{סי|בִ}}ינָה{{ש}}
נְ{{סי|גַ}}דְּלָךְ בִּ{{סי|גְ}}דֻלָּה{{ש}}
נִ{{סי|דְ}}רְשָׁךְ בְּ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
נְ{{סי|הַ}}דְּרָךְ בְּ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
נ{{סי|וֹ}}דָךְ בִּ{{סי|וְ}}עִידָה{{ש}}
נַ{{סי|זְ}}כִּירָךְ בְּ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
נְ{{סי|חַ}}סְּנָךְ בְּ{{סי|חִ}}ילָה{{ש}}
נַ{{סי|טְ}}עִימָךְ בְּ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
נְ{{סי|יַ}}חֲדָךְ בְּ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
נְ{{סי|כַ}}בְּדָךְ בִּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
נְ{{סי|לַ}}בְּבָךְ בִּ{{סי|לְ}}מִידָה{{ש}}
נַ{{סי|מְ}}לִיכָךְ בִּ{{סי|מְ}}לוּכָה{{ש}}
נְ{{סי|נַ}}צְּחָךְ בִּ{{סי|נְ}}עִימָה{{ש}}
נְ{{סי|שַׂ}}גְּבָךְ בִּ{{סי|שְׂ}}רָרָה{{ש}}
נַ{{סי|עֲ}}רִיצָךְ בַּ{{סי|עֲ}}נָוָה{{ש}}
נְ{{סי|פָ}}אֲרָךְ בִּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
נְ{{סי|צַ}}לְצְלָךְ בְּ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
נַ{{סי|קְ}}דִּישָׁךְ בִּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;נְ{{סי|ר}}וֹמְמָךְ בִּ{{סי|רְ}}נָנָה{{ש}}
נְ{{סי|שׁ}}וֹרְרָךְ בִּ{{סי|שְׁ}}בָחָה{{ש}}
נַ{{סי|תְ}}מִידָךְ בִּ{{סי|תְ}}הִלָּה

====רוממו אל מלך נאמן====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא:'''{{ממס|תהלים צט ה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ נֶאֱמָן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בָּ}}רוּךְ בְּכָל זְמָן
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גּ}}וֹמֵל חֲסָדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דָּ}}תוֹתָיו דּוֹדִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נִּקְדָּשׁ בִּצְדָקָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין צְעָקָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|זֵ}}רֵת שְׁחָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|חִ}}כּוֹ מַמְתַקִּים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ט}}וֹב לַכֹּל {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הַכֹּל
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כָּ}}בוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ בְּהֵיכָלוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְעַלּוֹ
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נִ}}צָּב בַּעֲדַת כְּרוּבִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ס}}וֹבֵל בִּזְרוֹעוֹ עוֹלָם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עִ}}זּוּז וּמִכֹּל נֶעְלָם
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וְחוֹנֵן יְדִידִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צִ}}דְקָתוֹ שָׁמַיִם מַגִּידִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ר}}וֹצֶה יְרֵאָיו
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ בְּמַקְהֵלוֹת
|}

====רוממו אדיר ונורא====

'''וּבְכֵן רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ:'''{{ממס|תהלים צט ט}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|אַ}}דִּיר וְנוֹרָא {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|בְּ}}רוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|גְ}}דֻלָּתוֹ בִּקְהַל יְשָׁרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת מַגִּיד מֵישָׁרִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|וְ}}הִלּוּכוֹ בִּקְדֻשָּׁה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ח}}וֹצֵב לֶהָבוֹת
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|טָ}}הוֹר שׁוֹלֵחַ בְּרָקִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|י}}וֹסֵד אֲרָקִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|כִּ}}סְאוֹ הֵכִין בִּשְׁמֵי רוּמָה {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|ל}}וֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָה
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|מ}}וֹחֶה כָעָב פְּשָׁעִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|נ}}וֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שַׂ}}גִּיא שָׁנָיו לְאֵין חֵקֶר {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|עֶ}}שְׁתּוֹנוֹת חוֹקֵר
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|צַ}}דִּיק קשֶׁט מַעְבָּדָיו
|-
|{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|ק}}וֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|רָ}}ם הַמַּבִּיט לִקְצוֹת הָאָרֶץ
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|רוֹמְמוּ}} {{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|כִּי קָדוֹשׁ הוּא}} {{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ כִּשְׁמוֹ
|}

====אמונתך בעליונים====

'''וּבְכֵן כִּי אַתָּה אֵל אֱמוּנָה'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|בְּ}}רִיתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|גְּ}}דֻלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|דָּ}}תְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|ה}}וֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|וִ}}עוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּלְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|חֲ}}נָיָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|יִ}}רְאָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|לִ}}מּוּדְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|מְ}}עוֹנְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|נָ}}וְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|סֻ}}כָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|עֲ}}דָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|פְּ}}אֵרְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|צִ}}דְקָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שְׁ}}כִינָתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בָּעֶלְיוֹנִים}} {{ש-רווח|1em}} || {{סי|תְּ}}הִלָּתְךָ{{רווח}} || {{מילת קבע|בַּתַּחְתּוֹנִים}}
|}

====הנקדש באלפי אלפים====

'''וּבְכֵן תֻּעֲרַץ וְתֻקְדָּשׁ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|אַ}}לְפֵי {{סי|אֲ|0}}לָפִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|בְ}}רָקִים קַלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|גַ}}עַשׂ {{סי|גַּ|0}}לְגַּלִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|דַ}}הֲרַת אוֹפַנִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|וַ}}עַד קַדִּישִׁין
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|זִ}}קִּים {{סי|ז|0}}וֹרְחִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בַּ{{סי|חֲ}}צוּבֵי לֶהָבִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|טֶ}}כֶס {{סי|טְ|0}}הוֹרִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בִּ{{סי|י}}קָדִים {{סי|י|0}}וֹקְדִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|כִ}}תֵּי {{סי|כְ|0}}רוּבִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|לַ}}הֲקַת {{סי|לֹ|0}}הֲטִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|מַ}}חֲנוֹת {{סי|מַ|0}}לְאָכִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|נֹ}}עַם {{סי|נ|0}}וֹגְנִים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|עֹ}}ז אֶרְאֶלִּים
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בִּ{{סי|פְ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|צִ}}לְצוּל מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
|-
|{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|ק}}וֹלָם בֶּהָמוֹן {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|רִ}}בּוֹ {{סי|רִ|0}}בְוָן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|הַנִּקְדָּשׁ}} בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶט {{סי|שִׁ|0}}נְאַנִּים {{ש-רווח|0.5em}} || {{מילת קבע|הַנַּעֲרָץ}} בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תַּ|0}}לְתַּלִּים
|}

====אילי שחק====
'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֵי שַׁחַק חֲצוּבֵי לֶהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אַ}}דִּירֵי כָּל חֵפֶץ הַנֶּאֱהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}לוּלֵי קֶרַח וְשֶׁלֶג וְשַׁלְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בַּ}}דֵּי צֶדֶק גָּזֵי רְהָבִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}בַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּמִשְׁכְּנוֹת אָהֳלֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דָּ}}אֵי בְּכָנָף מְכַסִּים פְּנֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי דָתוֹת דְּבֵקִים בֵּאלֹהֵיהֶם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹנֵי עִירִין וְסוֹד קַדִּישִׁין
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹגֵי שַׁעֲשׁוּעַ מַטַּע קְדוֹשִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}עוּדֵי מַעַל גְּוִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}חוֹלֵי אַהֲבָה סְמוּכֵי בָאֲשִׁישִׁים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|זְ}}בוּדֵי זֹהַר כְּעֵין חַשְׁמַלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ז}}וֹקְקֵי שִׁבְעָתַיִם בֵּרוּר מִלִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חֹ}}סֶן חֲיָלִים רִבְבוֹת אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|חֲ}}נִיטֵי כֹשֶׁר בְּנֵי אֵלִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|טְ}}כוּסֵי טֹהַר חֲדָשֵׁי בְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טְ}}עוּנֵי מוֹרָאֲךְ בְּצִוּוּי עִקָּרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דֹּדוּן יִדֹּדוּן בְּחִיל נִזְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹדְעֵי בִין מִפְּנִינִים יְקָרִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}סוּיֵי אַרְבַּע מְרֻבְּעֵי פָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כְּ}}רוּתֵי בְרִית פָּנִים בְּפָנִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי בַדִּים זַכִּים וְחַפִּים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ל}}וֹבְשֵׁי לְבָנִים נְעִימִים וְיָפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|מְ}}שָׁרְתִים נָעִים רָמִים וּגְבֹהִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי חֻקִּים מְשִׁיבֵי נְכוֹחִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹגְנֵי נֹעַם סִפִּים מְרוֹפְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נָ}}אווּ לְחָיַיִם כְּעָגוּר מְצַפְצְפִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|סְ}}כוּכֵי אֶבְרָה כְּקָלָל נוֹצְצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|סְ}}גוּלֵי מֵעַמִּים בְּיִרְאָה מַעֲרִיצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹמְדִים מִמַּעַל בִּדְבָרוֹ נְחוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרְכֵי עֹז בְּרַעַד שְׁבוּצִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נִים וְלֹא עֹרֶף נִתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}רוּשִׁים לְךָ אֲחוּיִם וּמֻתְאָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת עֶלְיוֹנִים גֵּאִים וְרָמִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת תַּחְתּוֹנִים לְרַצּוֹתְךָ מַעֲרִימִים
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁלּוּשׁ זֵר תִּפְאָרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ק}}וֹרְאֵי פַעֲמַיִם חֲטִיבַת אֲמִירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם עֲמִידַת רֶגֶל יְשָׁרָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיֵי שַׁדַּי מְשׁוֹרְרֵי שִׁירָה
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי שֶׁקֶט שָׁלוֹם בְּמַחֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹקְדֵי דְלָתוֹת בְּשִׂיחַ מַעֲנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|תְּ}}לוּלֵי תַעַף בְּשֶׁפֶר הֶגְיוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימֵי דֶרֶךְ לְרִבּוֹנָם וְקוֹנָם
|{{ש-רווח}}
|{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot;|{{ש-רווח}}{{ש-רווח}}{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.'''}}
|}

====אין מספר לגדודי צבא חילו====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

'''זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים'''

{{הור|סימן: א&quot;ב; [[ישעיהו ו|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָא חֵילוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}זוּרִים אֵימָה אֲחוּזִים פַּחַד חִילוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַד וָרֶתֶת וָרֶטֶט צָגִים לְעַלּוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|גְּ}}וִיָּתָם כַּתַּרְשִׁישׁ תְּהִלָּה יַשְׁמִיעוּ יַחַד{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ וְגָאוֹן עֶדְיוֹ יִחוּדוֹ לְיַחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹהֲרִים גּוֹהֲרִים לְאֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|הַ}}נֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ רַב טוּב מַצְפּוּנָיו{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר וָעֹז בְּחֶבְיוֹנֵי פְנִינָיו{{ש}}
{{סי|וּ}}מִמֶּנוּ יָגוּרוּ בְּנֵי אֵלִים וְיִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|זְ}}רוּתֵי זֹהַר מַרְעִיף נִטְפֵי אֲגָלָיו{{ש}}
{{סי|זַ}}כֵּי שְׁמֵי טֹהַר תֻּכּוּ לְרַגְלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים חַתִּים חֲפוּזִים אֲיֻמִים נִדְגָּלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|טָ}}סִים וְדָאִים בְּדִמְיוֹן נֶשֶׁר מְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|טִ}}יסָתָם כַּבָּזָק סָבִיב כֵּס לְעוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יַ}}שְׁמִיעוּ הִנֵּנוּ בְּמִשְׁלַחַת קוֹנָם לְהִתְעוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|כְּ}}סוּיֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ יַעֲרִיצוּ בְּלַאַט מַחֲזֶה{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר וְרַב כֹּחַ וְשָׁפָל יֶחֱזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲרִיצוֹ בְּפַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם בִּגְבוּרָה עָשׂ כֹּל בְּמַאֲמַר{{ש}}
{{סי|מְ}}נִיעִים אַמּוֹת הַסִּפִּים קְדֻשָּׁתוֹ לוֹמַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹצְצִים נוֹגְהִים לְפָנָיו יַנְעִינוּ מַאֲמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שַׂ}}רְפֵי הוֹד יַכְתִּירוּ נֶזֶר לְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מָרוֹם וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד שִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|פְּ}}לִיאֵי אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבּוֹאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים הַלֵּל וְזִמְרָה לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּתוֹךְ צְבָאוֹ אוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת דָּר בִּשְׁמֵי עֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לּוֹת סְעָרָה תַּעַשׂ דְּבָרוֹ בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}

{{סי|שׁ}}וֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְנִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים וְאֵלִים צָר לִכְבוֹדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
{{רפרן|זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים / אַיֵּה אֵל אֵלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / וְכֻלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמְהַלְּלִים}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי יש קהילות שמוסיפים כאן את הפיוט [[לאל עורך דין]]}}

====סילוק====
{{עוגן|סילוק}}&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' משולש}}

מִי יְ{{סי|תַ}}נֶּה {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלָּתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|שַׁ}}נֵּן {{סי|שִׁ}}עוּר {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|רַ}}נֵּן {{סי|רֹ}}ב {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|קְ}}צֹב {{סי|קְ}}רִיאַת {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|צַ}}פְצֵף {{סי|צְ}}בִי {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|פָ}}רֵשׁ {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|פְ}}אֵרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|עֲ}}רֹךְ {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|עִ}}זּוּזֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שֶׂ}}גֶב {{סי|סִ}}לְסוּלֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|נ}}וֹבֵב {{סי|נ}}וֹי {{סי|נִ}}צְחֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|מַ}}לֵּל {{סי|מַ}}עַשׂ {{סי|מ}}וֹרָאֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|לַ}}הֵג {{סי|לֶ}}מֶד {{סי|לִ}}קְחֶךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|כִ}}יל {{סי|כִּ}}סֵּא {{סי|כְ}}בוֹדֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|יַ}}דַּע {{סי|יְ}}פִי {{סי|יְ}}קָרֶךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|טִּ}}יף {{סי|ט}}וּב {{סי|טַ}}עְמֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|חַ}}וֶּה {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}ידוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יָ{{סי|זִ}}יז {{סי|זִ}}יו {{סי|זָ}}הֳרֶךָ{{ש}}
מִי י{{סי|וֹ}}רֶה {{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקוּתֶךָ{{ש}}
מִי יֶ{{סי|הְ}}גֶּה {{סי|ה}}וֹד {{סי|הַ}}דְרָתֶךָ{{ש}}
מִי יִ{{סי|דְ}}לֶה {{סי|דֵּ}}עַ {{סי|דָּ}}תוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַ{{סי|גִּ}}יד {{סי|גֹּ}}דֶל {{סי|גְּ}}בוּרָתֶךָ{{ש}}
מִי יְ{{סי|בָ}}אֵר {{סי|בֵּ}}אוּר {{סי|בִּ}}ינָתֶךָ{{ש}}
מִי יֹ{{סי|א}}מַר {{סי|אֹ}}מֶץ {{סי|אֱ}}יָלוּתֶךָ

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|תְ}}הִלָּתְךָ כֵּן {{סי|אִ}}מְרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|אִ}}מְרָתְךָ כֵּן {{סי|בְּ}}רִיָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|בְ}}רִיָּתְךָ כֵּן {{סי|גְּ}}דֻלָּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|גְ}}דֻלָּתְךָ כֵּן {{סי|דַּ}}עְתֶּךָ{{ש}}
כְּ{{סי|דַ}}עְתְּךָ כֵּן {{סי|הֲ}}לִיכָתֶךָ{{ש}}
כַּ{{סי|הֲ}}לִיכָתְךָ כֵּן {{סי|וְ}}עִידָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|וְ}}עִידָתְךָ כֵּן {{סי|זָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|זָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|חֻ}}פָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|חֻ}}פָּתְךָ כֵּן {{סי|טָ}}הֳרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|טָ}}הֳרָתְךָ כֵּן {{סי|יִ}}שְׁרָתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|יִ}}שְׁרָתְךָ כֵּן {{סי|כְּ}}מִירָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|כְ}}מִירָתְךָ כֵּן {{סי|לְ}}בִישָׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|לְ}}בִישָׁתְךָ כֵּן {{סי|מִ}}דָּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|מִ}}דָּתְךָ כֵּן {{סי|נְ}}עִימָתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|נְ}}עִימָתְךָ כֵּן {{סי|שְׂ}}רָרוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|שְׂ}}רָרוּתְךָ כֵּן {{סי|עִ}}נְוְתָנוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|עִ}}נְוְתָנוּתְךָ כֵּן {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|פְ}}רִישׁוּתְךָ כֵּן {{סי|צְ}}נִיעוּתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|צְ}}נִיעוּתְךָ כֵּן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
כִּ{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ כֵּן {{סי|ר}}וֹמְמוּתֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|ר}}וֹמְמוּתְךָ כֵּן {{סי|שִׁ}}בְחֶךָ{{ש}}
כְּ{{סי|שִׁ}}בְחֲךָ כֵּן {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ

וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

עַל כָּל {{סי|תֹּ}}קֶף וְ{{סי|תִ}}פְאָרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|שֶׁ}}בַח וְ{{סי|שִׁ}}ירָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|רֶ}}נֶן וּ{{סי|רְ}}חִישָׁה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|קִ}}דּוּשׁ וּ{{סי|קְ}}רִיאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|צִ}}פְצוּף וְ{{סי|צָ}}הֳלָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|פְּ}}אֵר וּ{{סי|פְ}}צִיחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|עֹ}}ז וַ{{סי|עֲ}}נָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|סִ}}פּוּר וְ{{סי|שִׂ}}יחָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|נִ}}צּוּחַ וּ{{סי|נְ}}גִינָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|מַ}}עַן וּ{{סי|מִ}}לָּה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|לִ}}בּוּב וּ{{סי|לְ}}הִיגָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|כָּ}}בוֹד וּ{{סי|כְ}}רִיעָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|יִ}}חוּד וְ{{סי|יִ}}רְאָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|טַ}}עַם וְ{{סי|טָ}}הֳרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|חֹ}}סֶן וְ{{סי|חִ}}ידָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|זֶ}}מֶר וְ{{סי|זִ}}מְרָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|וִ}}דּוּי וְ{{סי|ת}}וֹדָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|הַ}}לֵּל וְ{{סי|ה}}וֹדָיָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|דִּ}}בּוּב וְ{{סי|דֵ}}עָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|גּ}}דֶל וְ{{סי|גַ}}אֲוָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|בִּ}}טּוּי וּ{{סי|בְ}}רָכָה{{ש}}
עַל כָּל {{סי|אֹ}}מֶר וַ{{סי|אֲ}}מִירָה

אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
מֶלֶךְ עַל כָּל מְלָכִים{{ש}}
מוֹשֵׁל עַל כָּל מוֹשְׁלִים{{ש}}
אָיֹם עַל כָּל אֲיֻמִּים{{ש}}
נוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים{{ש}}
רָם עַל כָּל רָמִים{{ש}}
גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים{{ש}}
נִשָּׂא עַל כָּל נִשָּׂאִים{{ש}}
גָּבֹהַּ עַל כָּל גְּבֹהִים{{ש}}
וּמַבִּיט אֶל עֲנִיִּים וּנְכֵאִים{{ש}}
וְאֶת שַׁחִים וְדַכָּאִים{{ש}}
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים{{ש}}
רוּחַ שְׁפָלִים וְחֵלְכָּאִים{{ש}}
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים{{ש}}
וְנַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים{{ש}}
וְאֵין זוּלָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
וְאֵין בִּלְתְּךָ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים

שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כְּבוֹדְךָ מְסַפְּרִים{{ש}}
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ זְמִירוֹת לְךָ מַשְׁמִיעִים{{ש}}
שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ קְדֻשָּׁתְךָ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה כְּבוֹדְךָ מְבָרְכִים{{ש}}
כּוֹכְבֵי בֹקֶר יַחַד מְרַנְּנִים{{ש}}
וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים{{ש}}
מִשְׁבְּרֵי יָם שִׁמְךָ מְאַדְּרִים{{ש}}
הַרְרֵי גֹבַהּ וַעֲצֵי יַעַר מְרַנְּנִים{{ש}}
נְהָרוֹת כַּף מְמַחֲאִים{{ש}}
חַיְתוֹ אֶרֶץ וְזִיז שָׂדַי שָׁרִים כְּחֹלְלִים{{ש}}
תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת מְהַלְלִים כְּבַחֲלִילִים{{ש}}
וְכָל יְצוּרֵי בְרֵאשִׁית פּוֹצְחִים הִלּוּלִים{{ש}}
לְשֵׁם קָדְשְׁךָ אֵל אֵלִים{{ש}}
וְכֻלָּם אֵלֶיךָ מְשַׂבְּרִים וּמְיַחֲלִים{{ש}}
לָתֵת לָהֶם צֵיד מַאֲכָלִים{{ש}}
הַתַּחְתּוֹנִים מִפְּתִיחַת יָדְךָ נִזּוֹנִים וּמִתְכַּלְכְּלִים{{ש}}
וְהָעֶלְיוֹנִים מִזִּיו הוֹדְךָ שְׂבֵעִים וּמִתְמַלְּאִים{{ש}}
כִּי כְבוֹדְךָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מְלֵאִים

וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ש}}
הַמַּאֲמִירִים אַדְנוּתֶךָ{{ש}}
הַמְיַחֲדִים אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
הַמְבָרְכִים שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
הַמְסַפְּרִים תְּהִלָּתֶךָ{{ש}}
הָעוֹרְכִים תַּחַן לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּנְעִימִים זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הַמַּאֲרִיכִים רֹן לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים שִׂיחַ לְפַתּוֹתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
קֹדֶשׁ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֶךָ{{ש}}
קֶדֶם קִנְיָנְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
חֶלְקְךָ וְחֶבֶל שִׁפְרָתֶךָ{{ש}}
יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
יְשֻׁרוּן מִבְחַר מְנָתֶךָ{{ש}}
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{ש}}
הַהוֹגִים בְּדָתֶךָ{{ש}}
הַחֲפֵצִים בְּתוֹרָתֶךָ{{ש}}
הָעוֹסְקִים בְּיִרְאָתֶךָ{{ש}}
הַתְּמִימִים בַּעֲבוֹדָתֶךָ{{ש}}
הַנִּכְסָפִים לְחַצְרוֹת בֵּיתֶךָ{{ש}}
הַכְּמֵהִים בַּקֹּדֶשׁ חֲזוֹתֶךָ{{ש}}
הַתְּאֵבִים לְקִרְבָתֶךָ{{ש}}
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתֶךָ{{ש}}
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתֶךָ{{ש}}
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶךָ{{ש}}
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל יִחוּד קְדֻשָּׁתֶךָ{{ש}}
הַקְּרוּאִים עֲדָתֶךָ{{ש}}
יְסוֹד אֲגֻדָּתֶךָ{{ש}}
וְאַתָּה אֵל גָּדוֹל בִּגְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְהֵם עֵדֶיךָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ

וּמַה יַּעֲצָר כֹּחַ יְלוּד אִשָּׁה{{ש}}
נוֹצָר מִטִּפָּה בְאוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יָּעֹז עֻזְּךָ לְדָרְשָׁה{{ש}}
שִׁבְחֲךָ בְּפֶה לְפָרְשָׁה{{ש}}
נִצְחֲךָ בְּנִיב לְאָרְשָׁה{{ש}}
לְהַטִּיף צָקוּן וּלְחִישָׁה{{ש}}
לְהַפִּיל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה{{ש}}
וּמִחְיָתוֹ עָלָיו קָשָׁה{{ש}}
וְדַרְכּוֹ מְעֻקָּשָׁה{{ש}}
וּנְתִיבָתוֹ נְתוּסָה וּנְטוּשָׁה{{ש}}
וְחַטָּאתוֹ עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
חֲקוּקָה וּמְפֹרָשָׁה{{ש}}
וְגָז וְעָף בְּחִישָׁה{{ש}}
וְגֹוֵעַ וּמֵת בַּחֲלוּשָׁה{{ש}}
וּגְוִיָּתוֹ בְּגֵיא נְטוּשָׁה{{ש}}
בְּתַחְתִּית אֶרֶץ רְטוּשָׁה{{ש}}
בֶּאֱשׁוּן חשֶׁךְ כְּפוּשָׁה{{ש}}
בָּאַשְׁמַנִּים רְפוּשָׁה{{ש}}
בַּטָּמוּן חֲבוּשָׁה{{ש}}
כְּמֵשָׁה וִיבֵשָׁה{{ש}}
נְמֵסָה וַעֲבֵשָׁה{{ש}}
בְּיַבֶּשֶׁת מְיֻבָּשָׁה{{ש}}
וְכֻלּוֹ מָלֵא בוּשָׁה{{ש}}
וּמַה יַּעֲצִים עֶתֶר וְגִישָׁה{{ש}}
וְיָשִׂיחַ וְיֶהֱמֶה בִּרְגִישָׁה

וּמֵאָז הַכֹּל צָפוּי לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהִסָּתֵר מֵעֵינֶיךָ{{ש}}
וְאֵין לְהֵחָבֵא מִפָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי בַכֹּל מְשׁוֹטְטוֹת עֵינֶיךָ{{ש}}
וְגָלוּי לְךָ כִּי יְצִיר חֹמֶר הוּא{{ש}}
הֲבֵל הֲבָלִים הוּא{{ש}}
עָלֶה נִדָּף הוּא{{ש}}
קַשׁ יָבֵשׁ הוּא{{ש}}
חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הוּא{{ש}}
וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ש}}
אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ הוּא{{ש}}
כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא{{ש}}
אָדָם אֵפֶר דָּם מָרָה הוּא{{ש}}
בָּשָׂר בּוּשָׁה סְרוּחָה רִמָּה הוּא{{ש}}
מְיֻחָם בְּחֵטְא הוּא{{ש}}
מְחוֹלָל בְּעָוֹן הוּא{{ש}}
וְיֵצֶר לִבּוֹ רַע מִנְּעֻרָיו{{ש}}
חוֹרֵשׁ רַע בִּמְגוּרָיו{{ש}}
אוֹרֵב לוֹ בְּמִסְתָּרָיו{{ש}}
מְקַנֵּן כְּנָחָשׁ בִּסְתָרָיו{{ש}}
כִּזְבוּב בְּמַפְתְּחֵי חֲדָרָיו{{ש}}
מַבְאִישׁ הָעִסָּה בְּזָהֳמוּת שְׂאוֹרָיו{{ש}}
מְסִיתוֹ לְהַטּוֹת אֲשׁוּרָיו{{ש}}
וְהֹוֶה לּוֹ בְּעֹכְרָיו{{ש}}
חָשׁוּב לוֹ כְּצָרָיו{{ש}}
וְהוּא רֹאשׁ לְכָל צוֹרְרָיו{{ש}}
מֵצֵר לוֹ בְּכָל מְצָרָיו{{ש}}
צוֹדֶה לוֹ בְּכָל עֲבָרָיו{{ש}}
מַרְגִּיז כָּל אֵבָרָיו{{ש}}
מַעֲצִיבוֹ בִּדְבָרָיו{{ש}}
מַחֲטִיאוֹ בְּרֹעַ הַרְהוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ בְּמַכְמוֹרָיו{{ש}}
מִתְנַכֵּל לִדְחוֹתוֹ בְּמַהֲמֹרָיו{{ש}}
וְצָר עָלָיו בִּמְצוֹרָיו{{ש}}
לוּלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ מִצָּרָיו{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו{{ש}}
חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו{{ש}}
לְהִתְגֹּלֵל וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו{{ש}}
לְעַקְּשׁוֹ בְּאָרְחוֹת עִקּוּלָיו{{ש}}
לְהַאֲשִׁימוֹ בְּאַשְׁמַת גִּעוּלָיו{{ש}}
לְהַלְעִינוֹ בְּמֶסֶךְ תַּרְעֵלָיו{{ש}}
וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם אֵלָיו{{ש}}
פַּחִים טוֹמֵן לְרַגְלָיו{{ש}}
רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ לְיַד מַעְגָּלָיו{{ש}}
מוֹקְשִׁים שָׁת בְּמַסְלוּלָיו{{ש}}
כּוֹרֶה שַׁחַת בִּשְׁבִילָיו{{ש}}
לָמוּג לֵב וּלְהַרְבּוֹת מִכְשׁוֹלָיו{{ש}}
וּכְהוֹלֶם פָּעַם הוֹלְמוֹ בְּכֵילַפּוֹת וְכַשִּׁילָיו{{ש}}
עַל כֵּן יֹאמְרוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלָיו{{ש}}
אִי לַבַּיִת שֶׁמְּהָרְסָיו וּמַחֲרִיבָיו מִשֶּׁלָּיו{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק בְּמִפְעָלָיו{{ש}}
וּמַה יִּזְכֶּה בְּמַעֲלָלָיו{{ש}}
כִּי שׁוֹדֵד בָּא בִּגְבוּלָיו{{ש}}
לְשֹׁדְדוֹ לְלָחֲמוֹ בְּרֹב תַּחְבּוּלָיו

לָכֵן הִקְדַּמְתָּ רְפוּאָה וּתְעָלָה{{ש}}
וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָה לְנַהֲלָאָה וְנַחְלָה{{ש}}
וְהֵכַנְתָּ צֳרִי וְחִתּוּל לְלֹא חֻתָּלָה{{ש}}
וְהִגַּהְתָּ מָזוֹר לְהַרְטוֹת מַחֲלָה{{ש}}
וְקָבַעְתָּ יוֹם זֶה לִסְלִיחָה וְלִמְחִילָה{{ש}}
לָבֹא שְׁעָרֶיךָ בְּתוֹדָה וּבִתְהִלָּה{{ש}}
לְקַדֵּם פָּנֶיךָ בְּחִילָה{{ש}}
לְהִזָּכֵר בּוֹ רְבוּצֵי מַכְפֵּלָה{{ש}}
בְּעֵת רָצוֹן לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה{{ש}}
לְהַעֲבִיר כָּל שֶׁמֶץ וְתִפְלָה{{ש}}
לְהָנִיא כָּל אָוֶן וְתָהֳלָה{{ש}}
לְהַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה{{ש}}
לְהָפֵר כַּעַס וּלְהַרְבּוֹת חֶמְלָה{{ש}}
לְהָרִים מִכְשׁוֹל וּלְהָסִיר תַּקָּלָה{{ש}}
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה{{ש}}
לָתֵת לַשּׁוֹבָבִים טָהֳרָה וּטְבִילָה{{ש}}
לְהַעֲמִיד רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}}
לְהַשְׁלִיךְ עָוֹן בְּעִמְקֵי מְצוּלָה{{ש}}
לָשֵׂאת זָדוֹן וּמְעִילָה

וּמִכָּל יָמִים יוֹם זֶה קִדַּשְׁתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל יָמִים אֹתוֹ עִלִּיתָ{{ש}}
וּבוֹ מִכָּל יוֹם בָּחַרְתָּ{{ש}}
וּמִיֻּצָּרוּ אוֹתוֹ לְךָ יִחַדְתָּ{{ש}}
וּלְדוֹר דֵּעַ כֹּחוֹ יִדַּעְתָּ{{ש}}
וְאֹדֶם דִּי זָהָב בּוֹ וִתַּרְתָּ{{ש}}
וּמִכְתָּב חָרוּת לֶעָנָו נָתַתָּ{{ש}}
וְסָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ בִּשַּׂרְתָּ{{ש}}
וְעַל הָרָעָה נִחַמְתָּ{{ש}}
וְעַל בָּנֶיךָ רִחַמְתָּ{{ש}}
וְכִגְבֹהַּ שָׁמַיִם חַסְדְּךָ לָמוֹ הִגְבַּרְתָּ{{ש}}
וְכִרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב פִּשְׁעָם הִרְחַקְתָּ{{ש}}
וּזְכוּת הַרְרֵי קֶדֶם זָכַרְתָּ{{ש}}
וּכְאָב אֶת בֵּן אוֹתָם רָצִיתָ{{ש}}
וְעַל כָּל אֹם רֹאשָׁם נִשֵּׂאתָ{{ש}}
וְקַרְנָם בְּכָבוֹד רוֹמַמְתָּ{{ש}}
וּמִשֶּׁפֶל הִגְבַּהְתָּמוֹ וְהִתְלַלְתָּ{{ש}}
וְאוֹת לְטוֹבָה עִמָּהֶם עָשִׂיתָ{{ש}}
וְחִבָּתָם לַכֹּל הֶרְאֵיתָ{{ש}}
וְאַהֲבָתָם לְעֵין כֹּל גִּלִּיתָ{{ש}}
וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם תָּאַבְתָּ{{ש}}
וְלַחֲנוֹת בֵּינֵיהֶם חָמַדְתָּ{{ש}}
וְלָשֶׁבֶת בְּוַעֲדָם אִוִּיתָ{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן לָמוֹ נִרְאֵיתָ{{ש}}
וּבֵין כְּרוּבִים כְּבוֹדְךָ צִמְצַמְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן יְקָרְךָ עַל כַּפּרֶת הִצַּעְתָּ{{ש}}
וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת לְכַסּוֹתוֹ הַיּוֹם פָּקַדְתָּ{{ש}}
וּמֵאָז לִסְלִיחָה אוֹתוֹ שַׂמְתָּ{{ש}}
וּלְכַפָּרָה אוֹתוֹ יִסַּדְתָּ{{ש}}
וּמִצְוֹתָיו בְּדָתְךָ צִוִּיתָ{{ש}}
וְכָתַבְתָּ וְשָׁנִיתָ וְשִׁלַּשְׁתָּ{{ש}}
וְאַזְהָרוֹתָיו פֵּרַשְׁתָּ{{ש}}
וָעֳנָשָׁיו פִּלַּשְׂתָּ{{ש}}
וְקָרְבְּנוֹתָיו קָצַבְתָּ{{ש}}
וְעֵרֶךְ עֲבוֹדוֹתָיו סָדַרְתָּ{{ש}}
וְרִצּוּי הַזָּיוֹתָיו סָפַרְתָּ{{ש}}
וְרִקּוּחַ תִּימְרוֹתָיו הֶעְדַּפְתָּ{{ש}}
וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו הוֹסַפְתָּ{{ש}}
וְטֹהַר טְבִילוֹתָיו מָנִיתָ{{ש}}
וְקִדּוּשׁ רְחִיצוֹתָיו חִשַּׁבְתָּ{{ש}}
וְאַזְכָּרוֹתָיו בְּשֵׂכֶל סִיַּמְתָּ{{ש}}
וְתוֹדוֹתָיו וּוִדּוּיָיו סָכַמְתָּ{{ש}}
וְעִנּוּיָיו בְּפֶקֶד רָשַׁמְתָּ{{ש}}
וְלֹבֶן עֲטָיוֹתָיו חִוִּיתָ{{ש}}
וּפִזּוּי שְׂרָדָיו הוֹרֵיתָ{{ש}}
וְעִלּוּי מַחְלְצוֹתָיו בֵּאַרְתָּ{{ש}}
וְשִׁנּוּי מַחְלְפוֹתָיו לִמַּדְתָּ{{ש}}
וְלִקְדוֹשֶׁיךָ אוֹתָם מָסַרְתָּ{{ש}}
וְכָל תּוֹרוֹתָיו הוֹדַעְתָּ{{ש}}
וְכָל דָּתוֹתָיו חָקַרְתָּ{{ש}}
וְכָל מִשְׁפָּטָיו חָרַצְתָּ{{ש}}
וְכָל חֻקּוֹתָיו חָקַקְתָּ{{ש}}
וְכָל גְּזֵרוֹתָיו גָּזַרְתָּ{{ש}}
וְכָל עִנְיָנָיו חָרַטְתָּ{{ש}}
וְחֶבְלוֹ מִכֹּל הִנְעַמְתָּ{{ש}}
וְחֶלְשׁוֹ מִכֹּל הִשְׁפַּרְתָּ{{ש}}
חפֶשׁ לִרְצוּצִים אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ{{ש}}
דְּרוֹר לִשְׁבוּיִם אוֹתוֹ הִתְוֵיתָ{{ש}}
פְּקַח קוֹחַ לַאֲסִירִים אוֹתוֹ תִּכַּנְתָּ{{ש}}
יוֹם עָשׂוֹר לַעֲשִׂירִיָּה חָקַקְתָּ{{ש}}
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְשׁוֹבְתֵי עֹנֶג שַׁתָּה{{ש}}
יוֹם כִּפּוּר לְנוֹתְנֵי כֹפֶר תַּתָּה

לְכַפֵּר עֲוֹנוֹת{{ש}}
לִמְחוֹת זְדוֹנוֹת{{ש}}
לְכַלֵּה פְשָׁעִים{{ש}}
לְהָתֵם חֲטָאִים{{ש}}
לְטַהֵר טְמֵאִים{{ש}}
לְהָדִיחַ דָּמִים{{ש}}
לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים{{ש}}
לְהַרְחִיץ צוֹאִים{{ש}}
לְהַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג שָׁנִים{{ש}}
לְצַחֵר כַּצֶּמֶר אֹדְמִים{{ש}}
לְמָרֵק חוֹבִים{{ש}}
לְנַקּוֹת חָבִים{{ש}}
לְזַכּוֹת אֲשֵׁמִים{{ש}}
לְזַכְזֵךְ אֲשָׁמִים{{ש}}
לְוַתֵּר לְנִתְאָמִים{{ש}}
לִסְלֹחַ לְכָל עֲדַת תְּמִימִים

וְעַמְּךָ בְּיוֹם זֶה יַחַד נֶאֱגָדִים{{ש}}
וּבְחִין לְפָנֶיךָ נוֹעָדִים{{ש}}
וּשְׁכִינָתְךָ אִתָּם מְוַעֲדִים{{ש}}
וְנֶעֱצָרִים וּמִתְוַעֲדִים{{ש}}
וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ עוֹבְדִים{{ש}}
וּבְאֵימָה עוֹמְדִים{{ש}}
וּבְגִילָה רוֹעֲדִים{{ש}}
וּבְחִילָה מְסַלְּדִים{{ש}}
וּפִשְׁעֵיהֶם מִתְוַדִּים{{ש}}
וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{ש}}
וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים וְסוֹגְדִים{{ש}}
וְאַרְצָה לְךָ קוֹדִים{{ש}}
וְדַלְתוֹתֶיךָ שׁוֹקְדִים{{ש}}
וּכְאֶחָד נֶאֱחָדִים{{ש}}
וְיִחוּדְךָ מְיַחֲדִים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁתְךָ מְעִידִים{{ש}}
וֶאֱמוּנָתְךָ מְסַהֲדִים{{ש}}
וְצִדְקָתְךָ מַגִּידִים{{ש}}
וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לֹא מְכַחֲדִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים שֶׁוַע בְּמַעֲמָדִים{{ש}}
וּמִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה שִׁבְחֲךָ מַתְמִידִים{{ש}}
וּפְגִיעוֹת חָמֵשׁ מֵאֶמֶשׁ מְעַתְּדִים{{ש}}
מוּל עֲבוֹדוֹת חָמֵשׁ בְּעִתּוּדִים{{ש}}
וּלְשִׁמְךָ מְהוֹדִים{{ש}}
בְּכָל עֹז וּמְאֹדִים

וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{ש}}
יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים{{ש}}
בַּחוּרִים וּזְקֵנִים{{ש}}
וּמַרְבִּים חִנּוּנִים{{ש}}
וּמְדַבְּרִים תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וְעוֹרְכִים רְנָנִים{{ש}}
וּמְרַנְּנִים וּמִתְחַנְּנִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ אֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִפְדּוֹתָם מִכֹּבֶד עֲוֹנִים{{ש}}
וְלִמְחוֹת פְּשָׁעֵימוֹ כַּעֲנָנִים{{ש}}
לִשְׁעוֹת שַׁוְעָם מִמְּעוֹנִים{{ש}}
לְהַאֲזִין מֵהֶם שִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
כִּי הֵם דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
וּבְצִלְּךָ מִתְלוֹנְנִים{{ש}}
וּבְאֶבְרָתְךָ מִתְגּוֹנְנִים{{ש}}
וּבְסִתְרְךָ נִצְפָּנִים{{ש}}
וּבְךָ נִשְׁעָנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים{{ש}}
וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, לְךָ פוֹנִים{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ פִּדְיוֹנִים{{ש}}
לְכַבְּסָם מִצַּחַן דִּפְיוֹנִים{{ש}}
לְהַצְלִיל בְּצוּל זְדוֹנִים{{ש}}
לְשַׁתֵּק בַּעֲלֵי דִינִים{{ש}}
לְאַלֵּם מְלָשְׁנִים{{ש}}
לוֹטְשֵׁי חִצִּים וְכִידוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב חֶרֶב לִנְדָנִים{{ש}}
לְהַגְבִּיר מְלִיצֵי יֹשֶׁר וְזִכְיוֹנִים{{ש}}
וּלְהַחֲסִים קַטֵּגוֹרִים עִמָּהֶם מְדַיְּנִים{{ש}}
וְסֵדֶר סְלִיחָה מְכִינִים{{ש}}
וְדִבְרֵי רִצּוּי מְכַוְּנִים{{ש}}
וּבְרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אוֹפְנִים{{ש}}
אֲשֶׁר אִלַּפְתָּ לְנֶאֱמָן בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
בַּעֲבֹר כְּבוֹדְךָ עַל פָּנִים{{ש}}
בְּדַבֶּרְךָ עִם צִיר פָּנִים אֶל פָּנִים{{ש}}
וְכָל הַיּוֹם בָּם מִתְגַּלְגְּלִים וְנֶאֱפָנִים{{ש}}
וְעֵרֶךְ וִדּוּי מְשַׁנְּנִים{{ש}}
וְצִדְקוֹתֶיךָ מְתַנִּים{{ש}}
לִזְכֹּר לָמוֹ שְׁלשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
וְיוֹם קִדּוּשׁ חִתּוּנִים{{ש}}
לְחַלְּצָם מֵרֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
לְהַדְרִירָם מִפֶּרֶךְ מְעַנִּים{{ש}}
לִדְלוֹתָם מִדִּכּוּי תַּנִּים{{ש}}
לְהַעֲלוֹתָם מִבּוֹר שְׁאוֹנִים{{ש}}
לְנַתֵּק מֵהֶם מוֹסְרוֹת שׂוֹטְנִים{{ש}}
לִפְצוֹתָם מִלַּעַג שַׁאֲנַנִּים{{ש}}
לְהַצִּילָם מִגְּאֵיוֹנִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם כְּיוֹנִים{{ש}}
לְמַלְּטָם מִתֹּפֶת דֵּרְאוֹנִים{{ש}}
מִלַּהַט מִתְהַפֶּכֶת בְּדִמְיוֹנִים{{ש}}
רִשְׁפֵּי לַהַב וְעִשּׁוּנִים{{ש}}
מְדוּרַת אֵשׁ וְאוּדִים עֲשֵׁנִים{{ש}}
לְנַצֵּחֲךָ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}}
וְרִבּוֹתֵי קֹדֶשׁ צְבָא עֶלְיוֹנִים{{ש}}
בְּשׁוּרָם כִּי תַצְדִּיק בָּנִים{{ש}}
אֲשֶׁר לַעֲבָדִים לְךָ נִקְנִים{{ש}}
יִתְמְהוּ זֶה לָזֶה בְּתִמְהוֹנִים{{ש}}
וְכִתֵּי כִתִּים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
יַשְׁמִיעוּ וְיֹאמְרוּ בְּאֶרֶשׁ שִׁנּוּנִים{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עֲוֹן זֶרַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע נִטְעֵי נַעֲמָנִים{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ עוֹנִים{{ש}}
וְאַשְׁרֵי הַגּוֹי שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו רוֹנְנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ עֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְיַעֲרִיצוּךָ תַּחְתּוֹנִים

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

וְאָז{{ש}}
{{סי|אֵ}}לִים יַ{{סי|אְ}}דִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָקִים יְ{{סי|בָ}}רְכוּךָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים יְ{{סי|גַ}}דְּלוּךָ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקִים יִ{{סי|דְ}}רְשׁוּךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלָּה יְ{{סי|הַ}}דְּרוּךָ{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים י{{סי|וֹ}}דוּךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים יַ{{סי|זְ}}כִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}יָלִים יְ{{סי|חַ}}סְּנוּךָ{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יַ{{סי|טְ}}עִימוּךָ{{ש}}
{{סי|יְ}}קָרִים יְ{{סי|יַ}}חֲדוּךָ{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּירִים יַ{{סי|כְ}}תִּירוּךָ{{ש}}
{{סי|לֹ}}הַטִים יְ{{סי|לַ}}בְּבוּךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכִים יַ{{סי|מְ}}לִיכוּךָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְנִים יְ{{סי|נַ}}צְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|שְׂ}}רָפִים יְ{{סי|סַ}}לְּדוּךָ{{ש}}
{{סי|עִ}}ירִין יְ{{סי|עַ}}לּוּךָ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאִים יְ{{סי|פָ}}אֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאוֹת יְ{{סי|צַ}}לְצְלוּךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים יַ{{סי|קְ}}דִישׁוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{ש}}
{{סי|רְ}}בָבוֹת יְ{{סי|ר}}וֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נְאַנִּים יְ{{סי|שַׁ}}בְּחוּךָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים יַ{{סי|תְ}}מִידוּךָ{{ש}}
קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>2215j28v7j5kmliwvvxo0joul04po6u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3088656</id>
      <parentid>3087233</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:54:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>אחידות עם יום ב'</comment>
      <origin>3088656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241304" sha1="bv8f5lf5g0r42acho8tzfnlpi23zqif" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו משבחים בכל העולם]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות: [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות: [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (א)
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
! וורמייזא
|-
! כל יום
| colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
[[אדון המושיע]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדם ובהמה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
לסירוגין:{{ש}}
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
או: [[אל למושעות]]{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לנישואין
*[[דוי הסר]]
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
=זמירות=
{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
*{{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]
*{{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
*{{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
*{{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
*{{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}
==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*{{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
*[[אכלו משמנים]]
*{{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
*{{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*{{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
*{{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]

=הערות=</text>
      <sha1>bv8f5lf5g0r42acho8tzfnlpi23zqif</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בצאתו מן הדביר שלם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733631</id>
    <revision>
      <id>3088698</id>
      <parentid>3079412</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T09:54:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-55169-79</username>
        <id>46725</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת שורה שנשמטה, ממחזור &quot;שפתי רננות&quot; כמנהג ג'רבה וטריפולי</comment>
      <origin>3088698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1702" sha1="5799v3qootx5ep0fsioc3uex7v5qubl" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן מַה נֶּהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ בְּלִי פֶגַע'''
&lt;poem&gt;
בְּצֵאתוֹ מִן הַדְּבִיר שָׁלֵם בְּלִי פֶגַע וָחֶרֶץ / הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ.{{ממס|בראשית יט כג}}
בְּצַעֲדוֹ בְּהֵיכָל וּבְמֵישָׁרִים יִתְהַלֵּךְ / יָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ.{{ממס|איוב לא כו}}
בְּבוֹאוֹ מֵהֵיכַל לְאוּלָם אוֹרוֹ יִגַּהּ / יֵצֵא כַנֹּגַהּ.{{ממס|ישעיה סב א}}
בְּהָלְכוֹ בָאוּלָם בְּהַדְרַת מֶלֶךְ / צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ.{{ממס|תהלים פה יד}}
בְּדָרְכוֹ בְּרִצְפַת שַׁיִשׁ רָכָב / דָּרַךְ כּוֹכָב.{{ממס|במדבר כד יז}}
בַּעֲלוֹתוֹ מֵעֲזָרָה נֹכַח הַרְכֶם / כִּיּוּן כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|עמוס ה כו}}
הַדְרַת פָּנָיו וְתָאֳרוֹ יַאֲדִים / כְּאֹדֶם וְתַבְנִית מַאֲדִים.
זָהֳרוֹ בְּדָרְכוֹ לְבֵתוֹ מַרְקִיעַ / כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}
הוּא וְסִיעָתוֹ בְּיוֹם הִוָּעֵד / כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.{{ממס|דניאל יב ג}}
&lt;/poem&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>5799v3qootx5ep0fsioc3uex7v5qubl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תתמוך גורלנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733950</id>
    <revision>
      <id>3088653</id>
      <parentid>3079453</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:43:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1967" sha1="77ua2byqtyvwtduvw2l9fir9lbqlonq" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
:אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}
{{רן|תִּ{{סי|תְ}}מֹךְ גּוֹרָלֵנוּ
וְתַ{{סי|שְׁ}}פִּיעַ שְׁלוֹמֵנוּ
תִּ{{סי|רְ}}אֶה בְּעָנְיֵנוּ
תְּ{{סי|קָ}}רֵב קֵץ גְּאֻלָּתֵנוּ
תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ צֶמַח צְדָקָה בְּיָמֵינוּ
תְּ{{סי|פָ}}אֵר בֵּית חַיֵּינוּ וּמַאֲוַיֵּינוּ
תַּ{{סי|עֲ}}לֵנוּ בְּקָרוֹב לְאַרְצֵנוּ
תִּ{{סי|סְ}}מֹךְ נְפִילַת סֻכָּתֵנוּ
תְּ{{סי|נַ}}הֵל עַל מֵי מְנוּחוֹת קְהָלֵנוּ
תִּ{{סי|מְ}}חֶה דִּמְעָה מֵעַל פָּנֵינוּ
תַּ{{סי|לְ}}בִּין כַּשֶּׁלֶג אֹדֶם חֲטָאֵינוּ
תְּ{{סי|כַ}}פֵּר עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ
תְּ{{סי|יַ}}שֵּׁר דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ
תִּ{{סי|טַּ}}ע שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ
תְּ{{סי|חַ}}דֵּשׁ עֲבוֹדַת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ
תְּ{{סי|זַ}}כֵּנוּ לְבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ
תְּ{{סי|וֵ}}ה תָּו עַל מִצְחוֹת קָמֵינוּ
תַּ{{סי|הֲ}}פֹךְ לְשָׂשׂוֹן אֶבְלֵנוּ
תַּ{{סי|דְ}}רִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ
תְּ{{סי|גַ}}דְּלֵנוּ וְתָרִים קַרְנֵנוּ
תְּ{{סי|בָ}}רְכֵנוּ וְתָאֵר פָּנֶיךָ אִתָּנוּ
תַּ{{סי|אֲ}}רִיךְ אַפְּךָ עִמָּנוּ וְתַעֲשֶׂה לְמַעַנְךָ לֹא לְמַעֲנֵינוּ.}}

[[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>77ua2byqtyvwtduvw2l9fir9lbqlonq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית ומוסף לחול המועד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734208</id>
    <revision>
      <id>3088614</id>
      <parentid>3080315</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:07:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5785" sha1="h0im4cyjcmbff1uhihjad14nv3pa3u4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ומוסף לשבת חול המועד=
{{ברכות השחר אשכנז|מועד}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|תחינות=כן|חודש=לא|עשי&quot;ת=לא|שבת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חול|עשי&quot;ת=לא}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ד ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ד ד|יד ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יד ד|טז ב}}
{{מגירה|בזמן עצירת גשמים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|טז ג}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|טז ד|יט א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד|אלהי ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}}
==סדר נטילת לולב==
{{הור|נוהגים לחלוץ את התפילין לפני נטילת לולב.}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|רגיל}}
==הלל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל}}

{{הור2|יש נוהגים לומר כאן {{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)|הושענות]]}}.}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
==קריאת התורה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}
{{הור2|קוראים ארבעה קרואים ב{{צ|[[מקרא_על_פי_המסורה/מקראי_מועד/סוכות#חול_המועד_סוכות|קרבנות היום]]}}.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}{{הור|אחר כך אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|מזמור לדוד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}}

== אשרי, ובא לציון ==

===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}

===ובא לציון=== 

{{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}}

===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}

==מוסף==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כי שם|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ב ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ|לדור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}
וְאֶת מוּסַף יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|פסוקים סוכות ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלך רחמן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}</text>
      <sha1>h0im4cyjcmbff1uhihjad14nv3pa3u4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/שחרית לשבת חול המועד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738486</id>
    <revision>
      <id>3088609</id>
      <parentid>3003156</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:04:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלל */</comment>
      <origin>3088609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4136" sha1="jw32kurt3ln3kej9btl3v6pv9h2w2yc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|תחינות=לא|חודש=לא|עשי&quot;ת=לא|שבת=כן}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|שבת|עשי&quot;ת=לא}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות}}{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}
===יוצר אור===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|הכל יודוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אין כערכך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
== עמידה לשחרית ==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}
{{קדושה אשכנז|שחרית}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{קדושת היום|שבת|נוסח=אשכנז|תפילה=שחרית}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי כ|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}

==הלל==
{{הור|בסוכות אומרים הלל שלם, ובפסח אומרים בדילוג.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ברוך}}

{{הור|בסוכות:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|לא לנו}}

{{הור|גם בפסח:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|ה' זכרנו}}

{{הור|בסוכות:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|אהבתי}}

{{הור|גם בפסח:}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|מה אשיב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|הודו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|יהללוך}}

==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}</text>
      <sha1>jw32kurt3ln3kej9btl3v6pv9h2w2yc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3088651</id>
      <parentid>3087650</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:35:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשעה באב */</comment>
      <origin>3088651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39107" sha1="9veb46133hde9l0ot4t62dmxa51x5f9" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
* [[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
* להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
* להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
* [[יגדל]] (69)
* [[אדון עולם]] (70)
* [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
* זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
* פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
* פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
* פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
* יוצר: אהלל למאיר (87)
* יוצר: ויהי אדיר שחקים (88)
* יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
* אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
* זולת: אמת אומנתי (90)
* [[מי כמוך אומר ומקים]] (90)
* מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
* פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
* {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
* פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
* קדיש: ישעך יזכירו (102)
* יוצר: איום מבראשית (103)
* אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104)
* זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
* [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
* מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
* קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112)
* סליחה: אויל יעץ (112)
* סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
* סליחה: אזכור ואאנח (113)
* סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
* סליחה: חיים שאלתי (114)
* סליחה: אפסו אמונים (115)
* סליחה: איך נמכרו בנים (115)
* סליחה: איך נפלה (116)
* תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
* {{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
* תחנון: אלוה מכין תבל (117)
* תחנון: לדוברת יחודך (117)
* חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
* חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
* וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
* הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
* פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
* פתיחה: ממחצית שקל (125)
* פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
* יוצר: אשא דעי (125)
* יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
* אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
* אופן: אחזו אחזו אלים (128)
* אופן: מלאכים ממליכים (128)
* זולת: אקומה ולב אבינה (128)
* זולת: אדברה בצר רוחי (129)
* מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
* מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
* [[מי כמוך אופני מעוני]] (132)

==זכור==
* הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
* פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
* פתיחה: יום בהמן (136)
* פתיחה: יום בשם בן יאיר (136)
* {{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
* יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
* אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
* אופן: יוצר הכל הקדים (138)
* זולת: אלו שלש מצוות (139)
* זולת: את ה' דרשתי (139)
* מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
* קרובות: ומרדכי ידע (147)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (148)
* סליחה: אחות פתשגן (150)
* סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
* סליחה: אגגי בקש (151)
* תחנון: [[יהירים קמו]] (152)
* תחנון: יום רכב (152)
* סליחה: אגגי אז כעמד (153)
* סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
* תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
* תחנון: ארבה גזם וילק (155)
* סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
* תחנון: שועלים מחבלים (156)
* סליחה: אגגי שקד (157)
* סליחה: איש צר ואויב (158)
* תחנון: אז בגלותי (159)
* סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
* תחנון: המן נלחץ (160)
* סליחה: אגגי אשר חשב (160)
* תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
* סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
* חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
* אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
* קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
* בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
* שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
* עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
* פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
* פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
* הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
* פתיחה: שחרית אקדמה (179)
* פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
* פתיחה: אשרו המוני (180)
* {{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
* ברכו: ישורון צא (180)
* יוצר: אקרא יומם (181)
* אופן: אומרים קדוש (182)
* אופן: ישעך יכתירו (182)
* אופן: מחנות עליונים (182)
* זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
* מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
* מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
* מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
* הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
* פתיחה: שעה אלי (190)
* פתיחה: אשר נקדש (190)
* פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
* פתיחה: מקבץ המוני (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
* יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
* סלוק: יציאות שבת שתים (192)
* אופן: מלאכים ממליכים (192)
* אופן: שובב בירחי ראש (192)
* זולת: אז מראש הודחתי (193)
* מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
* מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
* מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
* פתיחה: נדיבי עמים (199)
* קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
* ברכו: שארית תם הטוב (200)
* {{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
* וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
* יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
* יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
* אופן: לחייך בתורים (204)
* אופן: שוקיו עמודי שש (204)
* אהבה: לפליטת בן בכור (204)
* זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
* זולת: אלכה לי ואשובה (205)
* מי כמוך אל נורא תהלות (206)
* מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
* גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
* ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
* [[אז רוב ניסים]] (232)
* עושה פלא במצרים (232)
* קול נתנה (233)
* פתיחה: שמחו איתני (233)
* פתיחה: אומר לצפון תני (234)
* פתיחה: אמרי הגיוני (234)
* פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
* קדיש: אחוה מפלאות (235)
* קדיש: אספר נפלאות (235)
* ברכו: [[שחי לאל]] (236)
* ברכו: שאי עין יחידתי (236)
* יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
* אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
* זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
* מי כמוך שוכן עד (241)
* {{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
* תפילת טל:
** [[אוחילה לאל]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
** י&quot;א: אמונים החסודים (257)
** וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
* פתיחה: שירו נאמני (260)
* יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
* סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
* אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
* זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
* מעריב: יה שלח אורו (272)
* פתיחה: עברו העברים בים (273)
* פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
* פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
* פתיחה: שורש בנו ישי (274)
* יוצר: [[אתה הארת]] (275)
* אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
* זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
* זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
* מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
* מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
* פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
* יוצר: [[אופל המוני]] (283)
* אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
* מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
* פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
* קדיש: מתוק דבר תורה (347)
* ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
* יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
* אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
* זולת: ומשה עלה (349)
* תוספת: וקדוש נגלה (349)
* מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
* אזהרות: 
** [[אתה הנחלת]] (356)
** [[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
* מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
* פתיחה: אמת עלי לספר (364)
* קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
* יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
* אופן: בעלותו ההרה (366)
* זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
* אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
* {{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}
{{רקע אפור}}
במהדורת של&quot;ד נדפסו גם:
* אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ&quot;ג.}} (קמ.)
* אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]].}} (קמד:)
{{סוף}}

==שבעה עשר בתמוז==
* קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
* סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
* סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
* סליחה: אעיר יגוני עם (381)
* סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
* סליחה: היום אמרר בבכי (282)
* תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
* סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
* סליחה: מדי ימים ימימה (384)
* תחנון: יום זה עריצים (384)
* סליחה: אעורר בכיי (385)
* תחנון: אוספו החצובות (385)
* סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
* חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
* חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
* חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
* משאגת כפירים (398)
* איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
* אנחתי ונאלמתי (399)
* דעכו כאש קוצים נרות (400)
* קרובה: [[זכור איכה]] (401)
* [[שבת סורו מני]] (403)
* [[איכה אצת באפך]] (404)
* [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
* אשמתנו גדלה (406)
* [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
* [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
* [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
* [[כי אם תועי דרך]] (411)
* [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
* [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
* [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
* [[איכה אהובים נאמנים]] (414)
* [[אמרתי שמעו אמונים]] (415)
* [[אתמיד בבכיה]] (416)
* [[משה אמר איכה]] (416)
* [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
* [[אם יתקע שופר בעיר]] (417)
* [[באו אדומים]] (418)
* [[איך אופל בית הלהב]] (418)
* [[שומרון קול תתן]] (419)
* [[איך חרב בכחשי רב]] (419)
* [[אלי ציון]] (420)
* [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
* [[בכו אחים וגם ספדו]] (421)
* [[שמם נתיב גלגל]] (422)
* (ציונים:)
** [[לבי למואב הלא ידאב]] (422)
** [[ילל במרר שאי]] (423)
** [[ציון הלא תדעי]] (424)
** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
* נחמות:
** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447)
** [[תריק חנית ורומח]] (448)
** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
** יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
** [[תאמץ אהל ארמונך]] (451)
** אב ינחם בנים בחביון (451)
** אהוב נא שערי ציון (452)
** תתנחם לרחם ציון (452)
** אנא רחם ציון (453)
** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
* [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462)
* [[אשמנו מכל עם]] (467)
* [[אלהינו שבשמים]] (468)
* [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470)
* [[עשה למען שמך]] (470)
* [[עננו אבינו]] (470)
* [[כשענית לאברהם]] (471)
* [[דעני לעניי]] (471)
* [[קול יעקב קורא]] (472)
* [[מכניסי רחמים]] (472)
* [[מחי ומסי]] (472)
* [[מה נפתח ונימא]] (472)
* [[הלא אמרית ליך]] (473)
* [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473)
* [[תורתא דמרביא]] (473)
* [[מרן דבשמיא]] (473)
* [[מתרצה ברחמים]] (474)
* [[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
* יה חון עמך (475)
* בלבי ורעיוני (475)
* אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
* בלבי וברעיון (476)
* שחרים יחידתי (476)
* במה יזכה (476)

===סליחות===

* [[ברכי אצולה]] (476)
* ה' שם איום ונורא (478)
* אלהי אם מעלתי מעל (478)
* ע&quot;ס הברכה:
** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
** '''ה'''' משנאי רבו (481)
** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
** '''מלך''' אליך אתחנן (482)
** '''העולם''' אל נעלם (483)
* ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
** '''יודו''' אליך מיחליך (484)
** '''לה'''' מרום ונישא (484)
** '''חסדו''' אלהי ירעף (485)
** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
** '''אדם''' אפר יסודו (487)
* ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
** '''לה'''' אמיץ כח (487)
** '''הישועה''' מני קדם (488)
** '''על''' אלהים נורא (489)
** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
* גדול אדיר הנשגב (491)
* ה' אלהי הושיעני (492)
* צבאות חילי מגדולי (493)
* מעון אדיר מאז ראשון (494)
* אבאר שם אדיר (495)
* אל אביר השוכני (496)
* ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
** '''לרצון''' מיחלים היום (498)
** '''אמרי''' אלהותך (498)
** '''פי''' אפתח להללך (499)
** '''והגיון''' משרתיך (499)
** '''לבי''' אעורר להגות (500)
** '''לפניך''' אודה אתודה (501)
** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
** '''וגואלי''' אלי אתה (503)
* אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
* [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
* אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
* ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
** '''הוא''' אחד ומיוחד (507)
** '''יודך''' אדיר נפלא (508)
** '''כמוני''' שפל ברך (509)
** &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
** '''בנים''' אמיץ אונים (510)
** '''יודיע''' שמו הנשגב (511)
** '''אל''' אלוה אעתר (511)
** '''אמתך''' שחקים יעידו (512)
* ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
** אילי מרומים… '''ואני''' (512)
** '''ברוב''' ארשת שפתי (514)
** '''חסדך''' אדיר במרום (515)
** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
* אוי לי ביום צאתי (518)
* אלהים אשא נפשי אליך (518)
* ה' אילפת שמך המפורש (519)
* שמו אחד ומהולל (519)
* שמע נא צעקת עם עני (520)
* ה' אמרי האזינה (521)
* לה' אדונינו יום מיוחד (521)
* כי אקח מועד עולם ועד (522)
* אתפלל אחלה (523)
* שדי שמרה נפשי (523)
* אמנם מקדם אתה גואל (524)
* מלך אקרא בניב רטוב (525)
* הללו לדר נהורא (526)
* אין כמוך גדול בגבורה (527)
* ה' במי ידמוך המושלים (528)
* רומה אלהים והושיענו (528)
* תחנונים:
* אלהי קדם מעונה (529)
* אל נכספתי אל ביתך (529)
* [[בזכרי על משכבי]] (530)
* אנוש רימה בחייך (530)
* ישמע ה' קול תחנוני (531)
* יום להיטיב תקרא (531)
* [[יצו האל לדל שואל]] (532)
* יוושעון עבדיך (533)
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (533)
* יצרי ראשית צרי (534)
* להודות באתי (534)
* [[ממרום קול עובר]] (534)
* מתי שכל בלי תכל (535)
* שבת משושי ורבו יגוני (535)
* עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
* מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

* אשכולות בטלו ואומללנו (537)
* [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
* אשחה במר שיחי (539)
* אשא בשרי בשיני (541)
* אשובה עדיך משגבי (542)
* אכין קרב וסרעפים (544)
* אבותינו חטאו ואינם (545)
* מנעי יחידה רוע פעלך (545)
* אשא אישון (547)
* אזלו בכליון וחרץ (547)
* מקדם ימים חשבתי (549)
* אליכם אקרא נמהרים (549)
* אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

* אנוש אל צור מעריצך (551)
* [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
* אל יסיתך נפשי (554)
* [[שוממתי ברב יגוני]] (554)
* אני הגבר בזכרי זדוני (555)
* יה נורא ואיום (556)
* [[את פני מבין צפוני]] (556)
* [[שוכני בתי חמר]] (558)
* ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
* אם יאמר לי קוני (559)
* אומצתי אויילתי (559)
* [[רוח ובשר צמדו]] (559)
* יצרי וזדון לבי (560)
* שמעו למלי עם אמוני (561)
* אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

* אברך את ה' אשר יעצני (563)
* [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
* תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
* [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
* [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
* וידוי: אברכה את אדוני (607)
* בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
* [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612)
* [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612)

==ראש השנה==
* מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
* פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
* {{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
* פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
* פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
* פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
* סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
* זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
* ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
* ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
* קדושתא לשחרית:
** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626)
** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627)
** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627)
** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628)
** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629)
** [[אדירי איומה]] (629)
** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629)
* לפני התקיעות:
** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
** ביום ב: [[המלך ה']] (636)
** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
* במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
* מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
* סליחה: אלצני ביום זה (648)
* סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
* סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
* תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
* חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מעריב===
* [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657)

===סליחות===
* בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
* סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
* סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
* סליחה: לילה שקד עמך (665)
* סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
* סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
* סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
* סליחה: מהלל מלכך (668)
* תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
* תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
* תחנון: אשר נטה שחקים (670)
* תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
* חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
* [[ארחותיכם ישרתי]] (673)
* [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
* [[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
* פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
* זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
* רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680)
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680)
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681)
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682)
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683)
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683)
* אשר אימתו בחצי ברקים (684)
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684)
** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
* אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
* אלוה סליחות אתה (687)
* אבירי לב לטייבך (687)
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687)
* אילי מרום אומרים גדלו (688)
* וקרא אופן לכרוב (688)
* וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
* סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689)
* קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692)

===סליחות===
* פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
* סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
* סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
* סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
* סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
* סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
* תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
* סליחה: אז דברת בחזון (697)
* סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
* תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
* סליחה: אדון לאב המון (699)
* תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
* תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
* תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
* סליחה: אלהים אתה צוית (702)
* תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
* סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
* תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
* סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
* תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
* סליחה: אז בהר המור (705)
* תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
* סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
* סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
* סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
* תחנון: יערב חין ערכנו (708)
* תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
* חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
* הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
* [[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
* {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
* [[אוחילה לאל]] (732)
* עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
* תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
* מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
* [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
* פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
* פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
* אתיו אמונים בפחד (743)
* ישראל חלו פני אל (744)
* אהרן ישר (745)
* [[יה למתי צפנת]] (746)
* אמרה גולה וסורה (747)
* תחנון: [[יוספים שנית]] (748)
* הודו אדיר נורא (748)
* תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
* את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
* תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
* השמים אישש (750)
* תחנון: ישני חברון מערת (751)
* [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
* תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
* אל הקדש פנימה (753)
* תחנון: יום זה למרום שאו (754)
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
* תחנון: חסדך בל תמש (755)
* היום אתנה לפניכם (755)
* חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
* חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758)
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
* [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
* [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: אחר עצם היום (764)
* מחיה: מעת תחן גש (765)
* משלש: תמור ארבעה (765)
* אתן תהלות למלך (765)
* המכירים אומצך (766)
* אראלי איום (767)
* סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
* אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
* פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
* [[ה' שמעה תפילת המנחה]] (769)
* מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
* תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
* אשלש תפילות (771)
* תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
* אנשי לבב עוצו (772)
* תחנון: שדי הזכרתני (773)
* תחנון: קראתי מצרה (773)
* חיים מול ישראל (773)
* אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
* חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
* חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
* [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
* מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
* מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
* משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
* קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
* [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
* [[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
* מלפניך משפטינו יצא (784)
* ממרום הבט נא עמך (784)
* מגדל עוז שם ה' (784)
* תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
* איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
* איום ונורא שכלל מהרה (786)
* תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
* תחנון: [[בנשף קדמתי]] (786)
* אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
* מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
* פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
* פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
* פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
* קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
* קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
* ברכו: [[שפל רוח]] (801)
* יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
* אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
* זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
* מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
* מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
* יוצר: אכוף ואיכף (810)
* זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
* [[למען אמיתך]] (816)
* [[אל למושעות]] (816)
* [[אדם ובהמה]] (817)
* [[אדון המושיע]] (817)
* [[אערוך שועי]] (817)
* [[אבן שתיה]] (818)
* [[למען איתן]] (818)
* [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
* [[כהושעת אלים]] (819)
* [[למען תמים בדורותיו]] (819)
* [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
* [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
* [[אז כעיני עבדים]] (821)
* [[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
* מעריב: זה יום אשש (823)
* פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
* פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
* ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
* ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
* אופן: אמרו לאל תודה (825)
* זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
* מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
* [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
* [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
* [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
* [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
* [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
* [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
* מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
* פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
* ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
* פיוטים:
** חתן תורה משחתיך (855)
** אצילי קום קרא (856)
** {{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
** ארבעה כלילין (856)
** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
** קול יאמר אני ארעה צאני (865)
** אשריך ישראל מי כמוך (866)
** הנא יום בא (866)
** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
** אל בנה מקדשך (866)
** יום גילה - יבוא אדיר (867)
** הנחילנו אדון (867)
** הודו לו אדיר (867)
** רוצו רוצו (867)
** אמוני מערכה (868)
** אום נאוה (868)
** וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
* פתיחה: במבטא הכול (870)
* פתיחה: אשורר הילולים (870)
* יוצר: אהלל לנוטה (871)
* מצדר: ויהי אדיר שחקים (871)
* יוצר: [[בראשית ארק ודוק]] (871)
* אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
* זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
* מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
* מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
* פתיחה: ילד אשר יולד (879)
* פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
* ירושת נחלה (880)
* יחי הילד לאביו ולאמו (880)
* [[יהי שלום]] (880)
* משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
* ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
* לחתן: פאר חתני (884)
* לחתן: ממעונו אור זורח (884)
* לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
* לכלה: לקראת פני חתן (885)
* לכלה: שמור חתן וכלה (885)
* יה שוכן בשמי ערץ (886)
* ישמח חתן עם כלה (886)
* אדיר הוא אלהינו (887)
* אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
* פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
* פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
* קדיש: [[אגדלך]] (888)
* קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
* קדיש: לקראת מקור חיי (889)
* קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
* קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
* ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
* ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
* יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
* סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
* אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
* זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
* מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
* מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
* פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
* רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
* פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
* פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)

==הערות==</text>
      <sha1>9veb46133hde9l0ot4t62dmxa51x5f9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית מועד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739577</id>
    <revision>
      <id>3088678</id>
      <parentid>3088426</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T21:20:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3088678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3149" sha1="fts8zzkcgywfdkp5slaawpt9nkj0d7e" xml:space="preserve">{{ספר
 |שם=בית מועד
 |מחבר=מנחם רבא
 |עורך=
 |שם בשפת המקור=
 |שפת המקור=עברית
 |נושא=דרושים לחגים ולמועדים
 |הסכמות=
 |תרגומים=
 |הוצאה=ויניציאה
 |שנת הוצאה=שס&quot;ה
 |דפוס ראשון=1605 
 |דפוס שני=
 |דפוסים נוספים=
 |מהדורה מדעית=
 |מסת&quot;ב=
 |היברו=5591
 |היברו=45355
 |לאומית=990011882660205171}}

{{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}}

&lt;center&gt;חיבור מחמשים דרושים&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;שהם תשעים וששה.{{ש}}כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת{{ש}}בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים{{ש}}טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק&quot;ל בכמה&quot;ר משה רבא זלה&quot;ה&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;
&lt;center&gt;היה מתושבי פאדוב&quot;א&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;


&lt;center&gt;{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}&lt;br /&gt;&lt;center /&gt;

{{-}}

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]===

===[[בית מועד|בית מועד]]===
{{טורים|
:[[בית מועד/דרוש ד|&lt;big&gt;דרוש רביעי לתשובה&lt;/big&gt; - לראש חדש אלול וזה יוליד ארבעים פרקים בעניני תשובה רצופים]] ♦
::[[בית מועד/דרוש ד/פרק א|&lt;big&gt;פרק א'&lt;/big&gt; - בריבוי הדרכים שיש לאדם לעשות טוב ורע]] ♦
::[[בית מועד/דרוש ד/פרק ח|&lt;big&gt;פרק ח'&lt;/big&gt; - שהקב&quot;ה מדריכנו לתשובה]] ♦
::[[בית מועד/דרוש ד/פרק ט|&lt;big&gt;פרק ט'&lt;/big&gt; - בסכנת החוטא להיותו מרוחק מהבורא]] ♦
::[[בית מועד/דרוש ד/פרק י|&lt;big&gt;פרק י'&lt;/big&gt; - לב יודע מרת נפשו ולכן התשובה נכונה אצלו]] ♦
:[[בית מועד/דרוש ו|&lt;big&gt;דרוש ו&lt;/big&gt; - ליום ב' של ראש השנה]] ♦
:[[בית מועד/דרוש יב|&lt;big&gt;דרוש יב&lt;/big&gt; - לשמיני עצרת]] ♦
:[[בית מועד/דרוש יד|&lt;big&gt;דרוש יד&lt;/big&gt; - לשבת וחנוכה]] ♦
:[[בית מועד/דרוש כז|&lt;big&gt;דרוש כז&lt;/big&gt; - לשביעי של פסח]] ♦
:[[בית מועד/דרוש כח|&lt;big&gt;דרוש כח&lt;/big&gt; - לשמיני של פסח]] ♦
:[[בית מועד/דרוש כט|&lt;big&gt;דרוש כט&lt;/big&gt; - בנסים]] ♦
:[[בית מועד/דרוש ל|&lt;big&gt;דרוש ל&lt;/big&gt; - בהכנות התורה]] ♦
:[[בית מועד/דרוש לד|&lt;big&gt;דרוש לד&lt;/big&gt; - ליום ב' של שבועות]] ♦
:[[בית מועד/דרוש מג|&lt;big&gt;דרוש מג&lt;/big&gt; - לחינוך תורה ומצות]] ♦
:[[בית מועד/דרוש נ|&lt;big&gt;דרוש נ&lt;/big&gt; - בעתים]] ♦
|
}}


{{הורדה}}

-------------

[[קטגוריה:בית מועד]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]]</text>
      <sha1>fts8zzkcgywfdkp5slaawpt9nkj0d7e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744058</id>
    <revision>
      <id>3088581</id>
      <parentid>3019954</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:04:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3088581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2440" sha1="4udhl00qssa59eydcv90fhscle0digp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046א|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)); ((תשפ&quot;ז, 227|תיקון|12551)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 29]], [[+|33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הפעלת יחידת נת&quot;א
: לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א את יחידת הנת&quot;א אלא לפי ספר העזר המבצעי שאישר לו המנהל.

@ 2. דרישות כלליות
: לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א את יחידת הנת&quot;א אלא לאחר שהבטיח כי עומדים לרשותו ציוד, כוח אדם ומערך ארגוני מתאימים, המספיקים לפעילות יחידת הנת&quot;א לפי הרישיון שניתן להפעלתה.

@ 2א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (א) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].
: (ב) הרשות תבצע בחינה ראשונה של תקנות אלה לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה]] בתום 10 שנים מיום תחילתן.

@ 3. ביטול [[+|תקנות]]
: [[=תקנות הבטיחות|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ&quot;ב-1992]] (להלן - תקנות הבטיחות) - בטלות.

@ 4. הוראות מעבר
: יראו את ספר העזר המבצעי שאישר המנהל לבעל רישיון להפעלת יחידת נת&quot;א לפי [[תקנות הבטיחות]] כאילו אושר לפי תקנות אלה.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.
: (((התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).))

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>4udhl00qssa59eydcv90fhscle0digp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744059</id>
    <revision>
      <id>3088585</id>
      <parentid>3019968</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:30:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3088581] תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3088585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3772" sha1="0ngy2ooxxz8upnl8xas47t9991pmvj3" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046א|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 227|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12551.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|סעיפים 29}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הפעלת יחידת נת״א}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א את יחידת הנת״א אלא לפי ספר העזר המבצעי שאישר לו המנהל.

{{ח:סעיף|2|דרישות כלליות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א את יחידת הנת״א אלא לאחר שהבטיח כי עומדים לרשותו ציוד, כוח אדם ומערך ארגוני מתאימים, המספיקים לפעילות יחידת הנת״א לפי הרישיון שניתן להפעלתה.

{{ח:סעיף|2א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תבצע בחינה ראשונה של תקנות אלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה}} בתום 10 שנים מיום תחילתן.

{{ח:סעיף|3|ביטול {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות הבטיחות) – בטלות.

{{ח:סעיף|4|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} יראו את ספר העזר המבצעי שאישר המנהל לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הבטיחות}} כאילו אושר לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|5|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).}}

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''מירי רגב'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0ngy2ooxxz8upnl8xas47t9991pmvj3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744062</id>
    <revision>
      <id>3088580</id>
      <parentid>3019933</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:03:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3088580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="434268" sha1="d11wezona5g4s9435j26q15l890i7x4" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2046א|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)), ((2216|ת&quot;ט|12425)); ((תשפ&quot;ז, 227|תיקון|12551)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אזור חיוני ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור הנגיעה&quot; {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
:- &quot;אזור רגיש ILS‏&quot; {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
:- &quot;אזור התמרון&quot; {{מוקטן|(manoeuv((&lt;s&gt;e&lt;/s&gt;))ring area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
:- &quot;אזור התנועה&quot; {{מוקטן|(movement area)}} &lt;!-- (([במקור: {{מוקטן|(movement Area)}}])) --&gt; - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
:- &quot;אזור נקי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
:: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
:: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
:- &quot;אזור סיכון&quot; {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
:- &quot;אירוע חירום&quot; {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
:- &quot;ביצועי אנוש&quot; {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
:- &quot;בסיס הגלגלים&quot; {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
:- &quot;גדר&quot; - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]];
:- &quot;גובה החלטה&quot; {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול;
:- &quot;גובה מזערי להנמכה&quot; {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
:- &quot;גובה מעל פני הים&quot; {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
:- &quot;גובה שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]];
:- &quot;גורמים מסייעים&quot; - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
:- &quot;ג((י))אואיד&quot; {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג A‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
:- &quot;גישת מכשירים מסוג B‏&quot; {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים);
:- &quot;דרך לכלי רכב&quot; - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
:- &quot;הנחיות ACI&quot; - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(&quot;apron markings and signs handbook&quot;)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;זיהום&quot;, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
:- &quot;זמן מעבר&quot;, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור&quot; - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
:- &quot;טיפוס&quot;, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;כוח חשמלי משני&quot; {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה:
:: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
:: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (&quot;גנרטורים&quot;, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
:- &quot;כוח חשמלי ראשי&quot; {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
:- &quot;לילה&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מגדל פיקוח&quot; - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;מישור אופקי פנימי&quot; {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, &quot;מישור גישה&quot; {{מוקטן|(approach surface)}}, &quot;מישור גישה פנימי&quot; {{מוקטן|(inner approach surface)}}, &quot;מישור הפסקת נחיתה&quot; {{מוקטן|(balked landing surface)}}, &quot;מישור טיפוס לאחר המראה&quot; {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, &quot;מישור מעבר&quot; {{מוקטן|(transitional surface)}}, &quot;מישור מעבר פנימי&quot; {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו&quot;מישור קוני&quot; {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14;
:- &quot;מישור הגבלת מכשולים&quot; {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
:- &quot;מיתקן בשדה התעופה&quot; - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
:- &quot;מיתקן עזר לטיסה&quot; - למעט מסלול או מסלול הסעה;
:- &quot;מכשול&quot; {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
:: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
:: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
:: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]];
:- &quot;מכשול חודר&quot; - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
:- &quot;מסלול&quot; {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
:- &quot;מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
:- &quot;מסלול הסעה לפינוי מהיר&quot; {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
:- &quot;מסלול לא-ממוכשר&quot; {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
:- &quot;מסלול ממוכשר&quot; {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת&quot; {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת&quot; {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
:: (1) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I&quot;;
:: (2) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II&quot;;
:: (3) &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III&quot;;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים;
:- &quot;מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏&quot; {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים;
:- &quot;מסמך 8643&quot; - מסמך שעניינו &quot;טיפוסי כלי טיס וכינוייהם&quot; {{מוקטן|(&quot;Aircraft type designators (Doc 8643)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9137&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לשירותי שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport services manual (Doc 9137)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9157&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתיכון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Aerodrome design manual (Doc 9157)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9184&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות לתכנון שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(&quot;Airport Planning Manual (Doc 9184)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9476&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית&quot; {{מוקטן|(&quot;Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9829&quot; - מסמך שעניינו &quot;חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים&quot; {{מוקטן|(((&quot;))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9830&quot; - מסמך שעניינו &quot;ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת&quot; {{מוקטן|(&quot;Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)&quot;)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמך 9981&quot; - מסמך שעניינו &quot;נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה&quot; {{מוקטן|(((&quot;))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((&quot;)))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;מסמן&quot; {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
:- &quot;מספר התנועות בשעת העומס היומית&quot; {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
:- &quot;מערכת עצירה&quot; {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;מערכת תאורת גישה&quot; {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]];
:- &quot;מפרץ המתנה&quot; {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
:- &quot;מפתן מסלול&quot; {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
:- &quot;מפתן מסלול מוזז&quot; {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
:- &quot;מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים&quot; {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
:- &quot;מרחק האצה-עצירה זמין&quot; {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
:- &quot;מרחק המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
:- &quot;מרחק נחיתה זמין&quot; {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
:- &quot;מרחק ריצת המראה זמין&quot; {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
:- &quot;מרחקים מוצהרים&quot; {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
:- &quot;משואת שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
:- &quot;משטח פנייה&quot; {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
:- &quot;משיב אור&quot; {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין &quot;retroreflective&quot;;
:- &quot;נספח 10&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: &quot;Aeronautical telecommunications radio navigation aids&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 14&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: &quot;Aerodromes design and operations&quot;, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נספח 18&quot; - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: &quot;The safe transport of dangerous goods by air&quot;, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
:- &quot;נקודת מיכוון&quot; {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
:- &quot;נתיב הסעה ברחבה&quot; {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
:- &quot;נתיב הסעה לעמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
:- &quot;נתיב הסעה סטנדרטי&quot; {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
:- &quot;סימון&quot; {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
:- &quot;סימון הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
:- &quot;סימוני מסלול&quot; {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
:- &quot;סימוני מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
:- &quot;סימון מידע&quot; {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
:- &quot;ספר העזר המבצעי&quot; {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']];
:- &quot;סקר אווירונאוטי&quot; {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
:- &quot;עוצמה יעילה&quot; {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
:- &quot;עמדת בדיקת VOR‏&quot; {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
:- &quot;עמדת המתנה למסלול&quot; {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
:- &quot;עמדת המתנת ביניים&quot; {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת המתנה על דרך לכלי רכב&quot; {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
:- &quot;עמדת חניה&quot; {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
:- &quot;עצם זר&quot; {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
:- &quot;עצם שביר&quot; {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
:- &quot;עקרונות הגורם האנושי&quot; {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
:- &quot;פס תאורות&quot; {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
:- &quot;ציר מסלול&quot; {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
:- &quot;צפיפות תנועה בינונית&quot; {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה גבוהה&quot; {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
:- &quot;צפיפות תנועה נמוכה&quot; {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
:- &quot;צרופה א'&quot; - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: &quot;Guidance material supplementary to Annex 14, volume I&quot;;
:- &quot;קטגוריית שדה תעופה&quot; {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]];
:- &quot;קצב פריקה&quot; - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
:- &quot;ראות על מסלול&quot; {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]];
:- &quot;רחבה&quot; {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]];
:- &quot;רצועת מסלול&quot; {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו -
:: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
:: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
:- &quot;רצועת מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו -
:: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
:: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
:- &quot;שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב&quot; - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
:- &quot;שטח בטיחות בקצה מסלול&quot; {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
:- &quot;שטח עצירה&quot; {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
:- &quot;שטח פנוי ממכשולים&quot; {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
:- &quot;שטח פעולת מד-גובה רדיו&quot; {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו;
:- &quot;שלט הנחיה מחייב&quot; {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
:- &quot;שלט מידע&quot; {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
:- &quot;שיפוע אורכי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שיפוע רוחבי&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
:- &quot;שירותי קרקע&quot; {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת&quot;א;
:- &quot;תאונת טיס&quot; - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]];
:- &quot;תאורה תעופתית&quot; {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
:- &quot;תאורות המשך ציר&quot; - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
:- &quot;תאורות מסלול&quot; {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
:- &quot;תאורות מסלול הסעה&quot; {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
:- &quot;תוואי שטח מורכב&quot; - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
:- &quot;תוכנית חירום&quot; {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']];
:- &quot;תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה&quot; - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
:- &quot;תוספת מספר 1&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה &quot;Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 2&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה &quot;Aeronautical ground light characteristics&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 3&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: &quot;Mandatory instruction markings and information markings&quot;;
:- &quot;תוספת מספר 4&quot; - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: &quot;Requirements concerning design of signs&quot;;
:- &quot;תנועה&quot; {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה;
:- &quot;תפקיד ביטחוני&quot; - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
:- &quot;תקנות ההפעלה&quot; - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ&quot;ב-1981]];
:- &quot;תקנות המידע&quot; - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות המנ&quot;ב&quot; - [[=תקנות המנ&quot;ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע&quot;ח-2017]];
:- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;תרגיל חירום בעניין מוגדר&quot; {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
:- &quot;תרגיל חירום חלקי&quot; {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
:- &quot;תרגיל חירום מלא&quot; {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
:- &quot;APAPI‏&quot; - Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
:- &quot;PAPI‏&quot; - Precision Approach Path Indicator.

== פרק ב': הוראות כלליות ==

@ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם
: (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
: (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
: (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
:: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
:: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
: (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
:: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין;
:: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון עשה את אלה:
::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין &quot;aerodrome compatibility&quot;;
::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
:: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
: (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
: (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
: (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
: (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
:: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
:: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
:: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme((n))t (GSE))}};
:: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
:: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
:: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
:: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
:: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
:: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
:: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

@ 3. מספר המסלולים וכיוונם
: (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
: (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על -
:: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
:: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים;
:: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים.
: (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אורך מסלול הייחוס&quot; {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
::- &quot;אטמוספרה סטנדרטית&quot; - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל&quot;ז-1977]].

== פרק ג': מאפיינים פיזיים ==

=== סימן א': מסלולים ===

@ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול
: בעל רישיון -
: (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]];
: (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]].

@ 5. מיקום מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
: (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
: (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
:: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
:: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

@ 6. אורך מסלול
: בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון -
: (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
: (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

@ 7. רוחב מזערי של מסלול
: בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;width of runways&quot;, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים.

@ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו -
:: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
:: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
:: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ&quot;ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
:: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם -
:::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים;
:::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
: (ד) בתקנה זו, &quot;מסלולים מקבילים&quot; - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

@ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי
: (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על -
:: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על -
:: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
:: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
: (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין &quot;Distance between slope changes&quot;.
: (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
:: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
: (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
:: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (2) 45 מטרים.

@ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
:: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
:: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא אינו גדול מ-
:::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

@ 11. מאפייני מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
:: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
: (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
:: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
:: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
:: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
:: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
: (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

@ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
:: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%;
:: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
:: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
:: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

@ 13. משטח פנייה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
:: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
:: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
:: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים;
::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
:: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
:: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
:: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
:: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
:: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
:: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
:: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המטוס התובעני ביותר&quot; - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
::- &quot;רוחב מספיק&quot; - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

@ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים -
::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
:: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
: (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
:: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
:: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא עצם שביר;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: בפסקה זו, &quot;החלק הפנימי של רצועת המסלול&quot; -
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
: (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
:: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

@ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין &quot;Grading of a strip for precision approach runways&quot;;
:: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
:: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
:: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
:: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, &quot;כלי הטיס התובעני ביותר&quot; - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
:: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר -
::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
:: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט -
::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין -
:::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
:::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על -
:::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
:: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
:: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין &quot;Cover thickness required per subgrade type and aircraft group&quot;:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר -
:::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
:::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
:::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
:::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

@ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים;
:: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
:: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ג) הוא עצם שביר;
:: (4) הוא מיושר;
:: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
:: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
:: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
:: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן -
::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (2) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (3) הוא עצם שביר.

@ 18. שטח פנוי ממכשולים
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
: (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
: (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
: (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
:: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
:: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר;
: (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
:: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
:: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים;
: (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
:: (ב) הוא נמוך ככל האפשר;
:: (ג) הוא עצם שביר.

@ 19. שטח עצירה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
: (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
: (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם -
:: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה;
:: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
: (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
: (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

@ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
: (1) הוא משתרע -
:: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
:: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
: (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
:: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
:: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

=== סימן ב': מסלולי הסעה ===

@ 21. מסלולי הסעה
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
:: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי;
:: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
: (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
:: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים;
:: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
:: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
: (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
:: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
:: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
:: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
:: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
: (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
: (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
:: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
: (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
:: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
:: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
: (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
:: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
: (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
:: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
: (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
: (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

@ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
:: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
: (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין &quot;RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)&quot;, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
: (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות.

@ 23. מסלול הסעה על גשר
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
: (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
:: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]];
:: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]];
: (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
: (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

@ 24. שולי מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
:: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
:: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מקטע&quot; - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

@ 25. רצועת מסלול הסעה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה &quot;Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre (([sc. center])) line to object (meters)&quot;, בטבלה שעניינה &quot;Taxiway minimum separation distances&quot; לנספח 14;
:: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא נמוך ככל האפשר;
::: (ב) הוא עצם שביר;
:: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים;
::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים;
::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים;
::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
:: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
:: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, &quot;שיפוע רוחבי חיובי&quot; - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק -
:::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
:::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
:: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מסלול הסעה&quot; - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

=== סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב ===

@ 26. מפרץ המתנה
: (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
:: (1) צפיפות תנועה נמוכה;
:: (2) צפיפות תנועה בינונית;
:: (3) צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

@ 27. עמדת המתנה למסלול
: (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
:: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

@ 28. עמדת המתנת ביניים
: נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
: (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
: (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]];
: (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

@ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
: (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]].

@ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum distance from the runway centre (([sc. center])) line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14;
:: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
:: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum &lt;!-- (([org: minimum])) --&gt; distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, באופן הזה:
:: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
:: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum &lt;!-- (([org: minimum])) --&gt; distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position&quot; לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

=== סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR ===

@ 31. רחבות ועמדות חניה
: בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
: (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
:: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
:: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
: (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
: (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%;
: (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי;
: (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
:: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים;
:: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים;
:: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים;
: (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה:
:: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
:: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים.

@ 32. עמדת חניה מבודדת
: (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
: (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
:: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם;
:: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

@ 33. עמדת בדיקת VOR
: החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין &quot;Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment&quot;, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

== פרק ד': עזרים חזותיים לניווט ==

=== סימן א': מציינים ומערכות איתות ===

@ 34. מציין כיוון רוח
: (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
: (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
:: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
:: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
: (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה -
:: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב;
:: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה -
::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
:::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
:::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
: (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

@ 35. מנורת איתות
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
:: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
:: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
:: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין &quot;Signalling lamp&quot;.
: (ב) בתקנה זו, &quot;ירוק&quot; - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

=== סימן ב': סימונים ===

@ 36. חובת סימון
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]].

@ 37. צבעים ובולטות
: (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
: (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין &quot;Recommended colours&quot; ולעניין &quot;Alternative aircraft stand taxilane&quot;.
: (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
:: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
:: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
: (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין &quot;recommended colours&quot;:
:: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
:: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
: (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] -
:: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
:: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
: (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

@ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין &quot;Runway designation marking&quot;;
:: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
:: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור &quot;Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings&quot; בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
: (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

@ 39. סימון ציר מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]];
: (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
:: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
:: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
: (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
:: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
:: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
:: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר.

@ 40. סימון מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה &quot;A - general and all precision approach runways&quot; או &quot;B - parallel runways&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14;
:: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
:: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
::: {| width=&quot;80%&quot;
! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים
|-
| (1) || פחות מ-23 מטרים || 4
|-
| (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6
|-
| (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8
|-
| (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12
|-
| (5) || 60 מטרים ויותר || 16;
|}
:: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה &quot;C - optional pattern&quot; באיור &quot;Runway designation, centre line and threshold markings&quot; בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
:: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול;
::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
:: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.
: (ב) בתקנה זו, &quot;מפתן מסלול&quot; - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

@ 41. סימון מפתן מסלול מוזז
: אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
: (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה &quot;B - temporarily or permanently displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14:
:: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]];
:: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
: (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
:: (א) יפעל לפי פסקה (1);
:: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה &quot;A - temporarily displaced threshold&quot; באיור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14;
: (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור &quot;Displaced threshold markings&quot; בנספח 14.

@ 42. סימון צידי מסלול
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
:: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
:: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
:: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
:: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים.
: (ג) בתקנה זו, &quot;צד מסלול&quot; {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

@ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה
: (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
:: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לגבי &quot;Distance from threshold to beginning of marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot;, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
:: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

@ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו
: (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
:: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
: (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין &quot;Touchdown zone marking&quot; לגבי &quot;Location and characteristics&quot;;
:: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה &quot;A - basic pattern&quot; או &quot;B - with distance coding&quot; באיור &quot;Aiming point and touchdown zone markings&quot; בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) לגבי &quot;basic pattern&quot; - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים;
::: (ב) לגבי &quot;with distance coding&quot; - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים;
::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה &quot;Location and dimensions of aiming point marking&quot; לנספח 14, לעניין &quot;lateral spacing between inner sides of stripes&quot;;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]];
::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט;
:: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

@ 45. סימון באזור הצטלבות
: בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
: (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר;
: (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
: (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
: (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

@ 46. סימון ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
:: (1) על מסלול הסעה סלול;
:: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
:: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
:: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה;
:: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
:: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14:
::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול -
:::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
:: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
:: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]];
::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
:: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה &quot;dimensions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) -
:::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;second hold position&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה &quot;intersecting Taxiway&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14;
:::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
:::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה &quot;between two holding positions&quot; באיור &quot;Enhanced taxiway centre line marking&quot; בנספח 14.

@ 47. סימון צד מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
:: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
: (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
:: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
:: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
:: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
:: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה:
::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;משטח שאינו מיועד לשאת עומס&quot; - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

@ 48. סימון משטח פנייה
: בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
:: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים;
:: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים;
: (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
: (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

@ 49. סימון עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
: (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14;
: (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור &quot;Runway-holding position markings&quot; בנספח 14.

@ 50. סימון עמדת המתנת ביניים
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור &quot;Taxiway markings&quot; בנספח 14, לגבי &quot;Intermediate holding position marking&quot;.

@ 51. סימון עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה &quot;without direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14;
: (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
: (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה &quot;with direction line&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint marking&quot; בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
:: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
:: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ;
:: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

@ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה
: בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

@ 53. סימוני עמדת חניה
: בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]];
: (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
:: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands&quot;, לפי העניין;
::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין &quot;one way arrow&quot;;
:: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
:: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;power out, turn bar and alignment line&quot;;
:: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
:: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;basic aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;multiple aircraft stop line&quot;, הנחיות ACI לעניין &quot;basic marshaller and towing stop line&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;multiple marshaller and towing stop line&quot;, והכול לפי העניין;
::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
:: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין &quot;direction to parking stand&quot; או הנחיות ACI לעניין &quot;direction to an area of parking stands&quot;, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
:: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand identification on parking stand&quot;;
:: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;maximum wingspan marking&quot;.

@ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה
: (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
:: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;boundary of responsibility line&quot;;
:: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand safety line&quot;;
:: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres&quot;‏, &quot;stand-by areas - height restricted&quot; או &quot;stand dividing line&quot;, לפי העניין;
:: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;equipment parking area&quot;;
:: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;no parking area&quot;, או הנחיות ACI לעניין &quot;air bridge wheel position&quot;, לפי העניין;
:: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;underground services including fuel hydrant markings&quot;;
:: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;service road&quot;;
:: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין &quot;vehicle limit line&quot;.
: (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;סימון צידי דרך לכלי רכב&quot; - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
::- &quot;קו בטיחות בעמדת חניה&quot; - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
::- &quot;קו גבול אחריות&quot; - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
::- &quot;קו גבול לתנועת כלי רכב&quot; - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
::- &quot;קו המתחם אזור אסור לחניה&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
::- &quot;קו המתחם אזור חניית ציוד&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]];
::- &quot;קו המתחם אזור מוגבל&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
::- &quot;קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי&quot; - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי.

@ 55. סימוני דרך לכלי רכב
: (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]].
: (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
:: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים;
:: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין &quot;taxiway and taxilane crossing&quot;.

@ 56. סימון הנחיה מחייב
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
:: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
:: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
: (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה -
::: (א) לפי איור משנה &quot;A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
:: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו -
::: (א) לפי איור משנה &quot;B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m&quot; באיור &quot;Mandatory instruction marking&quot; בנספח 14;
::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
:::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
:: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו &quot;NO ENTRY&quot;;
:: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
:: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
:: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים;
::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים.
: (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו &quot;CAT II&quot;‏, &quot;CAT III&quot; או &quot;CAT II/III&quot;, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
:: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
:: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
:: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
:: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5).
: (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

@ 57. סימון מידע
: (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
: (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
: (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
:: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה:
::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
:: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה -
::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים;
::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים;
::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור;
::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב.

@ 58. סימוני מסלול סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
:: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed runway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 59. סימוני מסלול הסעה סגור
: (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
:: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
:: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה &quot;closed taxiway marking&quot; באיור &quot;Closed runway and taxiway markings&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

@ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור
: (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
: (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

@ 61. סימוני טרום מפתן מסלול
: בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
: (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור &quot;Pre-threshold marking&quot; בנספח 14.

=== סימן ג': שלטים ===

@ 62. הצבת שלטים
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]].

@ 63. מאפיינים כלליים של שלט
: לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
: (1) הוא עצם שביר;
: (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה &quot;installed (max)&quot; שבטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
: (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs&quot; לנספח 14, לפי העניין;
: (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
: (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
: (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
: (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;;
: (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
:: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים;
:: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
:: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
: (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

@ 64. שלט בעל תוכן משתנה
: (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
:: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
: (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
: (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

@ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב
: (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
:: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
:: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים.

@ 66. שלט כינוי מסלול
: בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]];
: (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
: (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה &quot;runway designation of a runway extremity&quot; או &quot;runway designation of both extremities of a runway&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, לפי העניין, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14.

@ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]];
: (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה &quot;category I hold position&quot;‏, &quot;category II hold position‏&quot;, &quot;category III hold position‏&quot;, &quot;category II and III hold position&quot; או &quot;category I, II and III hold position&quot;, לפי העניין, באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot;, ולפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; לנספח 14.

@ 68. שלט עמדת המתנה למסלול
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]];
: (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
: (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה &quot;runway-holding position&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 69. שלט אין כניסה
: בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
: (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה &quot;NO ENTRY&quot; באיור &quot;Mandatory instruction signs&quot; בנספח 14.

@ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
: (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן &quot;עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה&quot; ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
:: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
:: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]];
: (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור.

@ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה &quot;location&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
: (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
:: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
:: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

@ 72. שלט פינוי מסלול
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור;
: (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]];
: (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
:: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
:: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה &quot;runway exit&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 73. שלט מסלול פנוי
: בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מסלול פנוי ימוקם -
:: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
:: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
:: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
: (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
: (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
:: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
:: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה &quot;intersection take-off&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14.

@ 75. שלט יעד
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה &quot;destination&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

@ 76. שלט הכוונה
: נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
: (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
: (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
: (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
: (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

@ 77. שלט מיקום
: בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
:: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור &quot;Examples of sign positions at taxiway/runway intersections&quot; בנספח 14;
:: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה &quot;runway vacated&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם &quot;direction&quot; באיור &quot;Information signs&quot; בנספח 14;
:: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
:: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
: (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]];
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
: (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]].

@ 78. סימון צומת &quot;T&quot;
: נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת &quot;T&quot; וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

@ 79. שלט עמדת בדיקת VOR
: בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]];
: (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה &quot;where no DME is collocated with the VOR&quot; או &quot;where a DME is collocated with the VOR&quot; באיור &quot;VOR aerodrome checkpoint sign&quot; לנספח 14, לפי העניין.

@ 80. שלט מיקום עמדת חניה
: ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
: (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
: (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
: (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

@ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה
: החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים -
:: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
:: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
:: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה;
: (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
: (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין &quot;Runway distance remaining signs (RDRSs)&quot;, בשים לב לאורך המסלול;
: (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה &quot;Location distances for runway distance remaining signs&quot; לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

@ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
:: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
:: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
: (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
: (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
: (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
:: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים;
::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים;
:: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
:: (4) הם משיבי אור;
:: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור &quot;Examples of unserviceability signs&quot; לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
: (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
:: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
:: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
: (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
: (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
:: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
:: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

=== סימן ד': מסמנים ===

@ 83. קביעת מסמנים
: לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]].

@ 84. מאפיינים כלליים של מסמן
: מסמן יהיה -
: (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4) (([צ&quot;ל: תקנה 88(ג)(4)]))]];
: (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
: (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for markings, signs and panels&quot;.

@ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
:: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
:: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

@ 86. מסמני גבולות שטח עצירה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

@ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway edge lights&quot;, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע כחול;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים.

@ 88. מסמני ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
:: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
:: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
:: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של &quot;Taxiway centre line lights&quot;, בשינויים המחויבים;
:: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא משיב אור;
:: (2) הוא בצבע ירוק;
:: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים;
:: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

@ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
:: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות;
:: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

@ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
:: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין &quot;Lighting of unserviceable areas&quot;;
:: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
:::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
:::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות;
:::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
:: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd;
:: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
: (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
:: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
:: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור &quot;Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch&quot; בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Minimum interval between closed runway lights centres&quot; לנספח 14, לפחות;
:: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
:: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
:: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
:: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]].

=== סימן ה': תאורות ===

@ 91. קביעת תאורות
: לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]].

@ 92. מאפיינים כלליים של תאורות
: (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא עצם שביר;
:: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
:: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
:: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
:: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
: (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6) (([צ&quot;ל: תקנה 82(ד)(5)]))]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
: (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
:: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
: (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, &quot;סוג תאורות&quot; - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
: (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין &quot;Colours for aeronautical ground lights&quot;.
: (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
: (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
: (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין &quot;Lights which may endanger the safety of aircraft‏&quot;, &quot;Laser emissions which may endanger the safety of aircraft&quot; ו-&quot;Lights which may cause confusion&quot;, באמצעות הפעולות האלה:
:: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
:: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת;
:: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
:: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
:: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן.
: (יא) בתקנה זו -
::- &quot;פגיעה בבטיחות הטיסה&quot; - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
::- &quot;תאורה שאינה תאורה תעופתית&quot; - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

@ 93. משואת שדה תעופה
: (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
: (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
:: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
:: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
:: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
:: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
:: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd.

@ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
:: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
:: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
: (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
: (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;;
:: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין &quot;Intensity control of approach and runway lights&quot;, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

@ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
:::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
:::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
:::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
:::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
::::: (א) תאורה אחת;
::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
:::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
:::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
:::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים;
:::: (4) היא אופקית, ככל האפשר;
:::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
:: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

@ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
: (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
: (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו &quot;Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations&quot; בצרופה א', לפי העניין.

@ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I
: (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
:: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
:::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת;
::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (2) תאורה אחת;
:::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
::: (ג) היא באורך של 30 מטרים;
::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר;
::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
: (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
: (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה &quot;barrette centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
:: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
:: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
: (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה &quot;distance coded centre line&quot; באיור שעניינו &quot;Precision approach category I lighting systems&quot; בצרופה א':
:: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
:: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
:: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
:: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
: (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

@ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III
: לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים &quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III&quot; ו-&quot;Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated&quot;, בנספח 14, לפי העניין:
: (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
:: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום;
:: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
:: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין;
:: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
:: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
: (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
: (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
:: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]];
:: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד;
:: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

@ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות
: (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
:: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
:: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
: (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין &quot;PAPI and APAPI&quot; לגבי &quot;Characteristics of the light units&quot;.
: (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
: (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
: (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
:: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו &quot;Siting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
:: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
:: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
:: (4) הן עצם שביר.
: (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
:: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

@ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;Desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן;
:: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
:: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot;, &quot;זווית B&quot;, &quot;זווית C&quot; ו&quot;זווית D&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° PAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
:: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
:: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה &quot;desired wheel clearance&quot; בטבלה שעניינה &quot;Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI&quot; בנספח 14.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
: (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
:: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
:: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן;
:: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום;
:: בתקנת משנה זו, &quot;זווית A&quot; ו&quot;זווית B&quot; - לפי איור משנה &quot;‎3° APAPI illustrated&quot; באיור &quot;Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI&quot; בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]].

@ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול
: (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מאירות בצבע לבן;
::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
:::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
:::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

@ 103. מערכת תאורות צידי מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה;
:: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
:: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
:: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
:: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים;
:: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
:: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
:: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
:: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
:: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

@ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
:: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
:::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
:: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
:: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]].
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו &quot;Arrangement of runway threshold and runway end lights&quot; בנספח 14:
:: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
:: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
:: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 106. מערכת תאורות סוף מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
:: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
:::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
:: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

@ 107. מערכת תאורות ציר מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
:: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
:: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים;
:: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
:::: (1) מערכת תאורות גישה;
:::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
:::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
::::: (ג) לפי האיור שעניינו &quot;Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds&quot; לנספח 14, לעניין &quot;Runway centre line barrettes&quot;;
:::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין;
::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן;
::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום;
:: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

@ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]];
::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
:::: (1) הוא ניצב לציר המסלול;
:::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
:::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר
: (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
:: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
:: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו &quot;Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)&quot; בנספח 14, ובמרחקים האלה:
::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
:::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
:::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
:: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
:: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
:: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
:: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

@ 110. מערכת תאורות שטח עצירה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) הן מורכבות מאלה:
::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
:: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
:::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
:::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה:
::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
:::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה:
:::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
:::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
:::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו &quot;Offset runway and taxiway centre line lights&quot; בנספח 14;
:::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו &quot;Taxiway lighting&quot; בנספח 14, לעניין &quot;rapid exit taxiway&quot; ולעניין &quot;‎&quot;other&quot; exit taxiway&quot;, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
:::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק;
:::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב;
:::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
:::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק;
::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
:::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
:::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
:: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

@ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
:: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
:: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
:: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
::: (א) באור קבוע בצבע כחול;
::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
:::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
:::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות;
::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

@ 113. מערכת תאורות משטח פנייה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
:: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים;
:: (2) בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

@ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
:: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
: (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
: (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה;
::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
:: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
:: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

@ 115. מערכת תאורות אין כניסה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]];
:: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
:: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
: (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

@ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
:: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]];
:: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה;
::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

@ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
:: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
:: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים;
:: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
: (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
:: (1) &quot;תצורה A&quot;, שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה &quot;configuration A&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
:: (2) &quot;תצורה B&quot;, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה &quot;configuration B&quot; באיור שעניינו &quot;Runway guard lights&quot; בנספח 14 והוראות אלה:
::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
: (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
:: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
:: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
: (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

@ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
:: (2) היא מורכבת מאחד מאלה:
::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
:: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

@ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
:: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
:: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין &quot;Apron floodlighting&quot; לגבי &quot;Average illuminance&quot;, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

@ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת משני אלה:
::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
:: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
:: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
:: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
:: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
:: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
:: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
:: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
:::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
:::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

@ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
:: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
:: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
:: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
:: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
:: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
:: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
:: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
:: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה &quot;STOP&quot; באותיות בצבע אדום;
::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
:: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר;
:: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
:: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
:: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה &quot;A-VDGS recommended displacement accuracy&quot; לנספח 14;
:: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

@ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה
: (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
:: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5((0)) מטרים בין תאורה לתאורה;
::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
:: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
:: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
:: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

@ 123. מערכת תאורות מצב מסלול
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
: (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
:: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
::: (א) הן מורכבות משני אלה:
:::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, &quot;עמדת המתנה למסלול&quot;, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
:::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
:: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
:::: (1) הן ממוקמות -
::::: (א) לאורך ציר המסלול;
::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
:::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
:::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
:: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

== פרק ה': מערכות חשמל ==

@ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
:: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
:: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
:: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
::: (ה) ציוד מטאורולוגי;
::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]];
::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]];
::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
:: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם -
::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה &quot;Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes&quot; בנספח 10.

@ 125. מערכת ניטור
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור).
: (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה &quot;Secondary power supply requirements&quot; בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן -
:::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
:::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
:: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת&quot;א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת&quot;א המתאימה בצורה בולטת לעין.

== פרק ו': תחזוקת שדה התעופה ==

@ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[פרק זה]];
::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
:: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

@ 127. מיסעות
: (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
: (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי &quot;airport surface inspections&quot;, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
: (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, &quot;אי-אחידות מזיקה&quot; - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין &quot;Runway surface evenness&quot;.
: (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, &quot;חלק&quot;, לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
: (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
: (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

@ 128. הסרת זיהום
: (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
:: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
:: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
:: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

@ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש
: לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין &quot;Runway pavement overlays&quot;:
: (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
:: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
:: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים;
: (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
: (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
: (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
:: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]];
:: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
: (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

@ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

@ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים
: תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
: (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
:::: (ב) תאורות ציר מסלול;
:::: (ג) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות;
::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות;
::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות;
::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
:: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
:::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
:::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
:::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה;
::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה;
::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
: (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
:: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]];
:: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
: (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
:::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
:::: (ב) תאורות מפתן מסלול;
:::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
:::: (ד) תאורות צידי מסלול;
:::: (ה) תאורות סוף מסלול;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
: (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות;
::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות;
::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
: (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
:: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
:: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
:::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
:::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

@ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה
: לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}.

== פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים ==

=== סימן א': ספר עזר מבצעי ===

@ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
: (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
: (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
: (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
: (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
: (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
:: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
:: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
:: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
:: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו;
::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו;
::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה;
::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה;
:: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה -
::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
:: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
:: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]];
::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה:
:::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
:::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
:::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
:::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
:::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
:::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
:::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
:::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
:::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
:::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
:::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
:::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}};
::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו;
:::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
:::: (3) טיאוט אזור התנועה;
::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;inspections of the movement area&quot;, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה &quot;general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area&quot;:
:::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
:::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
:::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
:::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]];
:::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
:::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט&quot;ו לפרק זה]];
::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]];
::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
:::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
::::: (א) ברחבות;
::::: (ב) באזור התמרון;
:::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
:::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
:::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]];
::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה -
:::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]];
:::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
:::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
:::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
:::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
:::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה -
:::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י&quot;ב]];
:::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
:::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה:
:::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
:::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
:::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
:::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
:::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
:::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;work in progress (WIP)&quot;, והתוספות שלו שעניינן: &quot;reduced runway length operations‏&quot;, &quot;worksite control procedures&quot;, והצרופה להוראות אלה שעניינה &quot;worksite checklist&quot;;
::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה:
:::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]];
:::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י&quot;ג לפרק זה]];
:: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
: (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם -
:: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
:: (2) לא יסתרו את אלה:
::: (א) הוראות כל דין החל בישראל;
::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
:: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

@ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון
: (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
: (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
: (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
: (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה.
: (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה ===

@ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
: (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
: (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה:
:: (1) פירוט של אלה:
::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
:::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
:::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]];
:::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
:::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
:: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
:: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
:: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
:: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
:: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
: (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
: (ה) לעניין זה, &quot;אזור ההתערבות&quot; {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

@ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
:: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
:: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
: (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
: (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
:: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

@ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה
: (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
:: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
:: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
: (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
: (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
:: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
:: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

=== סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש ===

@ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
: (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

@ 139. קטגוריית שדה תעופה
: בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה &quot;Aerodrome category for rescue and firefighting&quot; בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

@ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]].
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

@ 141. חומרי כיבוי
: (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: &quot;rescue and firefighting&quot; לגבי &quot;extinguishing agents&quot; ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי &quot;level of protection to be provided&quot;:
:: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]];
:: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
:: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
:: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
:: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

@ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
: (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין &quot;number of rescue and firefighting vehicles&quot;, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
: (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין &quot;guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles&quot;;
: (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

@ 143. זמן תגובה
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
:: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
:: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי;
:: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: &quot;minimum usable amounts of extinguishing agents&quot; בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;זמן תגובה&quot; - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות;
::- &quot;תנאי ראות ומשטח מיטביים&quot; - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

@ 144. דרכי גישה בחירום
: (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
:: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
:: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
:: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
:: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
:: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור;
:: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
: (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

@ 145. תחנות כיבוי אש
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה;
: (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
: (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
:: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
:: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
:: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

@ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
: (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
:: (א) תחנות כיבוי האש;
:: (ב) מגדל הפיקוח;
:: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
: (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

@ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש
: (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
: (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
:: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: &quot;rescue and firefighting services&quot;, לגבי &quot;training&quot;;
:: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
:: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
: (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
:: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
:: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
:: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]];
::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]].

=== סימן ד': פינוי כלי טיס ===

@ 148. פינוי כלי טיס
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
:: (2) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום &quot;כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול&quot; ייקרא &quot;כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל&quot;.
: (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
:: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
:: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

=== סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים ===

@ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;Wildlife hazard management&quot;, התוספות שלו שעניינן: &quot;wildlife control training&quot; ו-&quot;wildlife incident reporting criteria&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;land use on and around aerodromes&quot;, ובכלל זה -
:: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
:: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
:: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
:: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
:: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
:: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
: (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
:: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
:: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
:: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
:: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]].
: (ג) בתקנת משנה זו (([צ&quot;ל: בתקנה זו])) -
::- &quot;אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים&quot; - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
::- &quot;שימוש קרקע אסור&quot; - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

=== סימן ו': שירותי ניהול רחבה ===

@ 150. שירותי ניהול רחבה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]].
: (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Apron safety&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;airside vehicle rules&quot; והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;dissemination of information to apron users&quot;:
:: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
:: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
:: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה -
::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
::: (ה) ניקוי רחבות;
::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה;
::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
: (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
:: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
:: (2) בעל הרישיון;
:: (3) גורם מטעם בעל הרישיון.
: (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
:: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
:: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
: (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

@ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה
: (א) בעל רישיון יבטיח את אלה:
:: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
:: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
:: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה;
:: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
::: (א) עזרים לעמדת חניה;
::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
::: (ג) קרבה לתשתיות;
::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה;
::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
:: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]];
:: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
:: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
:: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
:: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר.

@ 152. מתן שירותי קרקע
: (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
:: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
::: (א) בעל הרישיון;
::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס;
::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
:: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
:: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
: (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום -
:: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
:: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

=== סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה ===

@ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]]
: אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]].

@ 154. חובות בעל רישיון
: (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
: (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Operators of vehicles&quot;, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, והתוספות להוראות אלה שעניינן &quot;framework for an airside vehicle driver training programme‏&quot;, &quot;airside roads and aprons - ADP‏&quot;, &quot;movement area permit&quot;, ו-&quot;airside driver permit records&quot;:
:: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
:: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
:: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
: (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
: (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
: (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
:: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם;
:: (2) בדיקה עיתית של תקינותם;
:: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

@ 155. חובות נהג כלי רכב
: (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]].
: (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
:: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
:: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']].
: (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
:: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה -
::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור;
:::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
:: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
:: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
: (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
:: (1) יציית לאלה:
::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת -
:::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח;
:::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']];
::: (ב) לתאורות בשדה התעופה;
:: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה.
: (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
:: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
:: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
:: (3) יעצור את כלי הרכב.

=== סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית ===

@ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית
: (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS).
: (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

@ 157. תיכון המערכת
: (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
:: (1) בהתחשב באלה:
::: (א) עומס התעבורה האווירית;
::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה;
::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
:: (2) כך שתסייע במניעת -
::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה -
:::: (1) בין כלי טיס;
:::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
: (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין.

@ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית
: בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
: (1) היא תקוים -
:: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים;
:: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
: (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה.

=== סימן ט': צוות בטיחות מסלול ===

@ 159. צוות בטיחות מסלול
: לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
: (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Runway safety&quot;, התוספת להוראות אלה שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות להוראות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;;
: (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]];
: (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

@ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו
: (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
:: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
:: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
:: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
:: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
:: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
:: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
:: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
:: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
: (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ&quot;ב]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול -
:: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ&quot;ב של בעל הרישיון;
:: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
: (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
:: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
:: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;runway safety team terms of reference and composition&quot;, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: &quot;best practices guide for &quot;hot spots&quot; identification, removal and promulgation‏&quot;, &quot;runway safety event causal factors&quot;, ו-&quot;suspension or closure of runway operations&quot;, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
::: (א) יפתח ויקיים תהליכים -
:::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
:::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
:: (3) יפעל להתאמה בין המנ&quot;ב של שדה התעופה לבין המנ&quot;ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ&quot;ב לפי [[תקנות המנ&quot;ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
:: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
: (ה) בתקנה זו, &quot;אמצעי אפחות סיכון&quot;, &quot;מנ&quot;ב&quot;, &quot;מפגע בטיחות&quot;, &quot;ניהול סיכוני בטיחות&quot;, &quot;סיכון בטיחותי&quot;, &quot;ספק שירות&quot; ו&quot;ספר מנ&quot;ב&quot; - כהגדרתם [[בתקנות המנ&quot;ב]].

=== סימן י': גידור ===

@ 161. גידור
: בעל רישיון יקיים -
: (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
: (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
: (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

@ 162. מיקום גדר
: בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

@ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה
: בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

@ 164. סביבת הגדר
: בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

@ 165. הארת הגדר וסביבתה
: אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

@ 166. הגנה מפני הדף סילון
: בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

=== סימן י&quot;א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ===

@ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה
: (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין &quot;autonomous runway incursion warning system (ARIWS)&quot;, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]].
: (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
:: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']];
:: (2) היא מגלה באופן אוטונומי -
::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
:: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
:: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
:: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

@ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS
: (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת&quot;א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]].
: (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי &quot;מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}&quot; שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]].

=== סימן י&quot;ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני ===

@ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]:
: (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
: (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

@ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים
: בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ&quot;ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

=== סימן י&quot;ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה ===

@ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו
: בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

@ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה
: לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]].

@ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו
: בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Training&quot;, התוספת שלו שעניינה: &quot;demonstrating competence&quot;, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: &quot;structure of a training programme&quot; ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה):
: (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
: (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

@ 174. מבנה ההדרכה
: לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
: (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
: (2) היא כוללת את אלה:
:: (א) נהלים לגבי אלה:
::: (1) אופן ביצוע ההדרכה;
::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה;
::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
:: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה -
::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) -
:::: (א) את תכולת ההדרכה;
:::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
:::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
:::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא &quot;זמן ממושך&quot; לעניין זה.

=== סימן י&quot;ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה ===

@ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
:: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']];
:: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, &quot;שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול&quot; {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין &quot;reporting format using standard runway condition report (RCR)n&quot; ולעניין &quot;runway surface condition assessment and reporting&quot;;
:: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
: (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור -
:: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
:: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין &quot;Runway condition report for reporting runway surface condition&quot;.
: (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
:: (1) dry (יבש);
:: (2) standing water (מים עומדים);
:: (3) wet (רטוב);
:: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

@ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו
: (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה:
:: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
:: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
: (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) פעולות בינוי או תחזוקה;
:: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
:: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]];
:: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
:: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
:: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
: (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
: (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

=== סימן ט&quot;ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים ===

@ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים
: (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו &quot;Foreign object debris (FOD) control&quot;, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: &quot;FOD training‏&quot;, &quot;FOD prevention measures&quot; ו-&quot;FOD detection, removal and evaluation&quot;:
:: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
:: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
:: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
:: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
: (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

@ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI
: (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
:: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
: (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

@ 178א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ&quot;ז)
: (א) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]].
: (ב) הרשות תבצע בחינה ראשונה של תקנות אלה לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה]] בתום 10 שנים מיום תחילתן.

@ 179. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).
: (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט [[2|בתקנות האמורות]].

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>d11wezona5g4s9435j26q15l890i7x4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744064</id>
    <revision>
      <id>3088586</id>
      <parentid>3019986</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T14:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3088580] תיקון תשפ&quot;ז</comment>
      <origin>3088586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="479290" sha1="1hiv48pubjztpnbioc9yqnfdexu3tzw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046א|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 227|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12551.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוני ILS‏“ {{מוקטן|(ILS critical area)}} – אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור רגיש ILS‏“ {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} – אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(manoeuv{{ח:הערה|&lt;s&gt;e&lt;/s&gt;}}ring area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סיכון“ {{מוקטן|(hot spot)}} – שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום“ {{מוקטן|(emergency)}} – לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; פעילות חבלנית – ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק}}; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס הגלגלים“ {{מוקטן|(wheel base)}} – המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גדר“ – לרבות מחסום מתאים אחר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|תקנה 161}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(DH – Decision Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה מפתן המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ {{מוקטן|(MDH – Minimum Descent Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|בתקנות המידע}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מסייעים“ – הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ג{{ח:הערה|י}}אואיד“ {{מוקטן|(geoid)}} – המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ־250 רגל (75 מטרים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך לכלי רכב“ – משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות ACI“ – ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(”apron markings and signs handbook“)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום“, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} – לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן מעבר“, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} – משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל־50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור“ – לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי משני“ {{מוקטן|(secondary power)}} – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} – תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} – מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (”גנרטורים“, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי ראשי“ {{מוקטן|(primary power)}} – כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור אופקי פנימי“ {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, ”מישור גישה“ {{מוקטן|(approach surface)}}, ”מישור גישה פנימי“ {{מוקטן|(inner approach surface)}}, ”מישור הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ”מישור טיפוס לאחר המראה“ {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, ”מישור מעבר“ {{מוקטן|(transitional surface)}}, ”מישור מעבר פנימי“ {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו”מישור קוני“ {{מוקטן|(conical surface)}} – לפי פרק 4 לנספח 14;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור הגבלת מכשולים“ {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} – כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בשדה התעופה“ – לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול או מסלול הסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(obstacle)}} – עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול חודר“ – מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(runway)}} – אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway)}} – דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה לפינוי מהיר“ {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} – מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא־ממוכשר“ {{מוקטן|(non-instrument runway)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(instrument runway)}} – אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I“;
{{ח:תתת|(2)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II“;
{{ח:תתת|(3)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ־800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ־550 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ־100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ־300 מטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 8643“ – מסמך שעניינו ”טיפוסי כלי טיס וכינוייהם“ {{מוקטן|(”Aircraft type designators (Doc 8643)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9137“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לשירותי שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport services manual (Doc 9137)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9157“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתיכון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Aerodrome design manual (Doc 9157)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9184“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתכנון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport Planning Manual (Doc 9184)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9476“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית“ {{מוקטן|(”Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9829“ – מסמך שעניינו ”חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}Guidance on the balanced approach to aircraft noise management {{ח:הערה|[sc. (Doc 9829)]“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9830“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת“ {{מוקטן|(”Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – מסמך שעניינו ”נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}PANS-Aerodromes (Doc 9981){{ח:הערה|“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן“ {{מוקטן|(marker)}} – עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר התנועות בשעת העומס היומית“ {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} – הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עצירה“ {{מוקטן|(arresting system)}} – מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תאורת גישה“ {{מוקטן|(approach lighting system)}} – מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ המתנה“ {{מוקטן|(holding bay)}} – אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים“ {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} – המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה־עצירה זמין“ {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול – אלה: מרחק האצה־עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משואת שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} – תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח פנייה“ {{מוקטן|(runway turn pad)}} – אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משיב אור“ {{מוקטן|(retroreflective)}} – לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין ”retroreflective“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 10“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical telecommunications radio navigation aids“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 18“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: ”The safe transport of dangerous goods by air“, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מיכוון“ {{מוקטן|(aiming point)}} – אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה ברחבה“ {{מוקטן|(apron taxiway)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה לעמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(standard taxi-route)}} – נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(marking)}} – סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} – סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול“ {{מוקטן|(runway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מידע“ {{מוקטן|(information marking)}} – סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר אווירונאוטי“ {{מוקטן|(aeronautical study)}} – מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוצמה יעילה“ {{מוקטן|(effective intensity)}} – עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת בדיקת VOR‏“ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} – נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה־VOR המותקן על גבי כלי הטיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה למסלול“ {{מוקטן|(runway holding position)}} – עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנת ביניים“ {{מוקטן|(intermediate holding position)}} – עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה על דרך לכלי רכב“ {{מוקטן|(road holding position)}} – עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם זר“ {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} – עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פס תאורות“ {{מוקטן|(barrette)}} – 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מסלול“ {{מוקטן|(centre line)}} – קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה בינונית“ {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל־25 בכל מסלול, או בין 20 ל־35 בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה גבוהה“ {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה נמוכה“ {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, volume I“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome category)}} – קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצב פריקה“ – הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(apron)}} – אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(runway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו –
{{ח:תתת|(1)}} להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב“ – לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(stopway)}} – שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פנוי ממכשולים“ {{מוקטן|(clearway)}} – אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פעולת מד־גובה רדיו“ {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} – אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד־גובה רדיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} – כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט מידע“ {{מוקטן|(information sign)}} – כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע אורכי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע רוחבי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ {{מוקטן|(Ground handling services)}} – שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת״א;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|בפרק ז׳ לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורה תעופתית“ {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} – תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות המשך ציר“ – שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול“ {{מוקטן|(runway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוואי שטח מורכב“ – תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חירום“ {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} – תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה“ – התוכנית של שדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 1“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה ”Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 2“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה ”Aeronautical ground light characteristics“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 3“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: ”Mandatory instruction markings and information markings“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 4“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: ”Requirements concerning design of signs“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנועה“ {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת – המראה או נחיתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד ביטחוני“ – תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום בעניין מוגדר“ {{מוקטן|(modular test)}} – תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום חלקי“ {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} – תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום מלא“ {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} – תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”APAPI‏“ – Abbreviated Precision Approach Path Indicator;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”PAPI‏“ – Precision Approach Path Indicator.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|2|תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמת מכשול חודר;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא־תעשה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(ה)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות אלה}}, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון עשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין ”aerodrome compatibility“;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת.
{{ח:תת|(ו)}} אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור.
{{ח:תת|(ט)}} לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד;
{{ח:תתת|(2)}} מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme{{ח:הערה|n}}t (GSE))}};
{{ח:תתת|(4)}} קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים;
{{ח:תתת|(5)}} מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}};
{{ח:תתת|(6)}} מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום;
{{ח:תתת|(7)}} מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים;
{{ח:תתת|(8)}} ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים;
{{ח:תתת|(9)}} דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה;
{{ח:תתת|(10)}} קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד.

{{ח:סעיף|3|מספר המסלולים וכיוונם}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש.
{{ח:תת|(ב)}} בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים;
{{ח:תתת|(2)}} 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל־1,499 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ־1,200 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ־5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך מסלול הייחוס“ {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} – לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}

{{ח:סעיף|4|קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:תת|(2)}} יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}.

{{ח:סעיף|5|מיקום מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי־שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא־שמיש לבין מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז.

{{ח:סעיף|6|אורך מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון –
{{ח:תת|(1)}} את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה.

{{ח:סעיף|7|רוחב מזערי של מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין ”width of runways“, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ־30 מטרים.

{{ח:סעיף|8|מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא־ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות – המנהל הורה לו על הפרדת מכ״ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ־300 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מסלולים מקבילים“ – לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר.

{{ח:סעיף|9|שיפועי המסלול – שיפוע אורכי מרבי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על –
{{ח:תתת|(1)}} 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים);
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים).
{{ח:תת|(ו)}} לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א׳ לעניין ”Distance between slope changes“.
{{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות.
{{ח:תת|(ח)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם:
{{ח:תתת|(1)}} התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 30,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 15,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 5,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(2)}} 45 מטרים.

{{ח:סעיף|10|שיפועי המסלול – שיפוע רוחבי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים;
{{ח:תתת|(2)}} השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו גדול מ-
{{ח:תתתתת|(1)}} 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מ־1%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול.

{{ח:סעיף|11|מאפייני מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול;
{{ח:תתת|(2)}} תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה־עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול – אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים.

{{ח:סעיף|12|שולי מסלול ושולי שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים – הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E;
{{ח:תתתת|(ב)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, ולא עולה על 2.5%;
{{ח:תתת|(3)}} מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול – הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס;
{{ח:תתת|(5)}} למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F – הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ־60 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|13|משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות;
{{ח:תתת|(3)}} זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה;
{{ח:תתת|(4)}} אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתת|(5)}} הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(7)}} חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד;
{{ח:תתת|(8)}} משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש;
{{ח:תתת|(9)}} משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות;
{{ח:תתת|(10)}} לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף;
{{ח:תתת|(11)}} חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המטוס התובעני ביותר“ – המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מספיק“ – כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות.

{{ח:סעיף|14|אורך ורוחב רצועת מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים –
{{ח:תתתת|(1)}} למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תתת|(ב)}} 30 מטרים – למסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(ג)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(ד)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|15|עצמים בתחום רצועת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת – הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}};
{{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת}} בפסקה זו, ”החלק הפנימי של רצועת המסלול“ –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העצם טמון כולו בעומק גדול מ־30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור.

{{ח:סעיף|16|רצועת מסלול – יישורה וחוזקה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א׳ לעניין ”Grading of a strip for precision approach runways“;
{{ח:תתת|(2)}} 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא־ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש:
{{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול – חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, ”כלי הטיס התובעני ביותר“ – כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר;
{{ח:תתת|(4)}} השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר –
{{ח:תתתת|(א)}} 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתת|(ב)}} 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתת|(ג)}} 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(5)}} השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט –
{{ח:תתתת|(א)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין –
{{ח:תתתתת|(1)}} יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(2)}} יכול שיהיה בשיעור של עד 5%;
{{ח:תתתת|(ב)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין;
{{ח:תתת|(8)}} החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין ”Cover thickness required per subgrade type and aircraft group“:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר –
{{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4;
{{ח:תתתתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3;
{{ח:תתתתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2;
{{ח:תתתתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1.

{{ח:סעיף|17|שטח בטיחות בקצה מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו – שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא מיושר;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}};
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול;
{{ח:תתת|(8)}} השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תתת|(9)}} המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן –
{{ח:תתתת|(א)}} שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ־240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ־45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|18|שטח פנוי ממכשולים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(2)}} אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע;
{{ח:תת|(3)}} הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר;
{{ח:תתת|(ב)}} למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(4)}} בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו;
{{ח:תתת|(ב)}} הם בלא שינוי־שיפוע או היפוכי־שיפוע פתאומיים;
{{ח:תת|(5)}} הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא עצם שביר.

{{ח:סעיף|19|שטח עצירה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר;
{{ח:תת|(2)}} שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם –
{{ח:תתת|(א)}} המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – לא יחולו לגבי שטח העצירה;
{{ח:תתת|(ב)}} בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים – שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תת|(3)}} הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס;
{{ח:תת|(4)}} תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות.

{{ח:סעיף|20|שטח פעולת מד־&lt;wbr&gt;גובה רדיו}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד־גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא משתרע –
{{ח:תתת|(א)}} לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} היא מזערית והדרגתית ככל האפשר;
{{ח:תתת|(ב)}} היא בלא שינויים או היפוכי־שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד־גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}

{{ח:סעיף|21|מסלולי הסעה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול – מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ופירטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ב)}} כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה;
{{ח:תת|(2)}} כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ־18 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר;
{{ח:תתת|(ו)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(3)}} במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש;
{{ח:תת|(4)}} רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתת|(ד)}} 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תת|(5)}} המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 3% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(7)}} המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ – 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים);
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ – 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים);
{{ח:תת|(8)}} קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה;
{{ח:תת|(9)}} השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתת|(ב)}} 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תת|(10)}} חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש;
{{ח:תת|(11)}} משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש;
{{ח:תת|(12)}} תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו.

{{ח:סעיף|22|מסלול הסעה לפינוי מהיר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות:
{{ח:תתת|(א)}} 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(2)}} הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו;
{{ח:תת|(3)}} הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין ”RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)“, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר;
{{ח:תת|(4)}} זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ־25 מעלות.

{{ח:סעיף|23|מסלול הסעה על גשר}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם:
{{ח:תתת|(א)}} רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(א)(3)}};
{{ח:תתת|(ב)}} רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר – האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר.

{{ח:סעיף|24|שולי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתתת|(ב)}} 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ג)}} 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ד)}} 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה – פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מקטע“ – לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה.

{{ח:סעיף|25|רצועת מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה ”Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre {{ח:הערה|[sc. center]}} line to object (meters)“, בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תתת|(3)}} יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D;
{{ח:תתתת|(ה)}} 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E;
{{ח:תתתת|(ו)}} 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F;
{{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים;
{{ח:תתת|(5)}} השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק –
{{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F;
{{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%;
{{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסלול הסעה“ – למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}

{{ח:סעיף|26|מפרץ המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צפיפות תנועה נמוכה;
{{ח:תתת|(2)}} צפיפות תנועה בינונית;
{{ח:תתת|(3)}} צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה.

{{ח:סעיף|27|עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול – על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר – על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול.

{{ח:סעיף|28|עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה;
{{ח:תת|(2)}} עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(5)}};
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר.

{{ח:סעיף|29|עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נמצאת על הדרך לכלי רכב;
{{ח:תת|(2)}} קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}} או על מסלול ההסעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(5)}}.

{{ח:סעיף|30|מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre {{ח:הערה|[sc. center]}} line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}}, היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים – במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(2)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה;
{{ח:תתת|(3)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, לפי העניין, ב־5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}

{{ח:סעיף|31|רחבות ועמדות חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(ב)}} השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו;
{{ח:תת|(2)}} חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה;
{{ח:תת|(3)}} שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה – לא יעלה על 1%;
{{ח:תת|(4)}} בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ויפרטו בספר העזר המבצעי;
{{ח:תת|(5)}} המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ – 3 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ – 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ – 7.50 מטרים;
{{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ־7.50 מטרים לגבי אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס;
{{ח:תתת|(ב)}} המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system – VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ־4.50 מטרים.

{{ח:סעיף|32|עמדת חניה מבודדת}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ־100 מטרים מכל אחד מהם;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת־קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם.

{{ח:סעיף|33|עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין ”Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment“, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}

{{ח:סעיף|34|מציין כיוון רוח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים.
{{ח:תת|(ג)}} מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ־3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ־0.90 מטרים בקצהו הרחב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה.

{{ח:סעיף|35|מנורת איתות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי;
{{ח:תתת|(2)}} היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות;
{{ח:תתת|(4)}} היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין ”Signalling lamp“.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”ירוק“ – כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}

{{ח:סעיף|36|חובת סימון}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|37|צבעים ובולטות}}
{{ח:תת|(א)}} סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן.
{{ח:תת|(ב)}} סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין ”Recommended colours“ ולעניין ”Alternative aircraft stand taxilane“.
{{ח:תת|(ד)}} סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בצבע לבן – לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתת|(2)}} בצבע אדום – לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין ”recommended colours“:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סימון בצבע אדום – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן.
{{ח:תת|(ו)}} סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תתת|(2)}} יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח.
{{ח:תת|(ז)}} בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם.

{{ח:סעיף|38|הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כינוי המסלול יורכב ממספר דו־ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים – ממספר דו־ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין ”Runway designation marking“;
{{ח:תתת|(2)}} כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, לפי מאפייני המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור ”Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings“ בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה ”C – optional pattern“ באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא.

{{ח:סעיף|39|סימון ציר מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}};
{{ח:תת|(2)}} סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה:
{{ח:תתת|(א)}} אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ־50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל־30 מטרים, לפי הגדול שבהם;
{{ח:תת|(3)}} רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 0.90 מטר – במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III;
{{ח:תתת|(ב)}} 0.45 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I;
{{ח:תתת|(ג)}} 0.30 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא־ממוכשר.

{{ח:סעיף|40|סימון מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה ”A – general and all precision approach runways“ או ”B – parallel runways“, לפי העניין, באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(3)}} סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול – הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור;
{{ח:תתת|(4)}} סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו:
{{ח:תתת}} &lt;table width=&quot;80%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;ספרור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רוחב המסלול&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר הפסים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחות מ־23 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23 מטרים או יותר ופחות מ־30 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30 מטרים או יותר ופחות מ־45 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45 מטרים או יותר ופחות מ־60 מטרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 מטרים ויותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא־ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר – על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו־(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה ”C – optional pattern“ באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים;
{{ח:תתת|(6)}} הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 3 מטרים מכל צד מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול;
{{ח:תתת|(7)}} הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ־1.80 מטרים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מפתן מסלול“ – לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע.

{{ח:סעיף|41|סימון מפתן מסלול מוזז}}
{{ח:ת}} אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה ”B – temporarily or permanently displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(א)}} ישרטט את מפתן המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}};
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז;
{{ח:תת|(2)}} אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} יפעל לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} ישרטט את הפס הרוחבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40(א)(7)}} ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה ”A – temporarily displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(3)}} יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|42|סימון צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת;
{{ח:תתת|(2)}} לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול;
{{ח:תתת|(3)}} רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ־30 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”צד מסלול“ {{מוקטן|(runway edge)}} – החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול.

{{ח:סעיף|43|קביעת נקודת מיכוון וסימונה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems{{ח:הערה|)}}}} מסוג PAPI או APAPI{{ח:הערה|&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;}} – בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה – במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“ לגבי ”Distance from threshold to beginning of marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול;
{{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}, יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה.

{{ח:סעיף|44|הגדרת אזור הנגיעה וסימונו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול – לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין ”Touchdown zone marking“ לגבי ”Location and characteristics“;
{{ח:תתת|(2)}} סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה ”A – basic pattern“ או ”B – with distance coding“ באיור ”Aiming point and touchdown zone markings“ בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי ”basic pattern“ – אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ־3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי ”with distance coding“ – אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ־1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ־1.50 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה ”Location and dimensions of aiming point marking“ לנספח 14, לעניין ”lateral spacing between inner sides of stripes“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול – יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}};
{{ח:תתתת|(ה)}} המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון – לא ישורטט;
{{ח:תתת|(3)}} למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 – יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|45|סימון באזור הצטלבות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא־ממוכשר;
{{ח:תת|(2)}} סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) – יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(4)}} בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות.

{{ח:סעיף|46|סימון ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה סלול;
{{ח:תתת|(2)}} על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה;
{{ח:תתת|(3)}} על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקטע ישר של מסלול ההסעה – לאורך ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול;
{{ח:תתת|(3)}} אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) – לאורך ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בתקנה 45(4)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתת|(4)}} בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה ”dimensions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ג)}} בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו־(ב) –
{{ח:תתתתת|(1)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”second hold position“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(2)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”intersecting Taxiway“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(3)}} אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה – סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ־47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ־94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה ”between two holding positions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|47|סימון צד מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור;
{{ח:תתת|(2)}} סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס;
{{ח:תתת|(2)}} הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(4)}} בכל פס מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ברוחב של 0.90 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”משטח שאינו מיועד לשאת עומס“ – משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס.

{{ח:סעיף|48|סימון משטח פנייה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים;
{{ח:תת|(2)}} סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה;
{{ח:תת|(3)}} סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות.

{{ח:סעיף|49|סימון עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי – סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(3)}} הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|50|סימון עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14, לגבי ”Intermediate holding position marking“.

{{ח:סעיף|51|סימון עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה ”without direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה־VOR המפורסם לצורך הבדיקה;
{{ח:תת|(3)}} אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה־VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה ”with direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג);
{{ח:תתת|(ב)}} הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל;
{{ח:תתת|(ג)}} בסופו מסומן ראש־חץ;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא ברוחב של 0.15 מטרים.

{{ח:סעיף|52|קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת.

{{ח:סעיף|53|סימוני עמדת חניה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|(2)}} סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line“ או הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands“, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד־כיוונית – הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין ”one way arrow“;
{{ח:תתת|(ב)}} קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ג)}} סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”power out, turn bar and alignment line“;
{{ח:תתת|(ד)}} קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1);
{{ח:תתת|(ה)}} קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”basic aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”multiple aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”basic marshaller and towing stop line“ או הנחיות ACI לעניין ”multiple marshaller and towing stop line“, והכול לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה – הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(ו)}} סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין ”direction to parking stand“ או הנחיות ACI לעניין ”direction to an area of parking stands“, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643;
{{ח:תתת|(ז)}} סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand identification on parking stand“;
{{ח:תתת|(ח)}} סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”maximum wingspan marking“.

{{ח:סעיף|54|שרטוט קווי בטיחות לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} קו גבול אחריות – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”boundary of responsibility line“;
{{ח:תתת|(2)}} קו בטיחות בעמדת חניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand safety line“;
{{ח:תתת|(3)}} קו המתחם אזור מוגבל – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand-by areas – restricted for aircraft manoeuvres“‏, ”stand-by areas – height restricted“ או ”stand dividing line“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(4)}} קו המתחם אזור חניית ציוד – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”equipment parking area“;
{{ח:תתת|(5)}} קו המתחם אזור אסור לחניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”no parking area“, או הנחיות ACI לעניין ”air bridge wheel position“, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”underground services including fuel hydrant markings“;
{{ח:תתת|(7)}} סימון צידי דרך לכלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”service road“;
{{ח:תתת|(8)}} קו גבול לתנועת כלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”vehicle limit line“.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א)(7) ו־(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון צידי דרך לכלי רכב“ – קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו בטיחות בעמדת חניה“ – קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול אחריות“ – קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול לתנועת כלי רכב“ – קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור אסור לחניה“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור חניית ציוד“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור מוגבל“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת־קרקעי.

{{ח:סעיף|55|סימוני דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(ב)}}, בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}} לגבי קו עצירה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ־0.10 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה – סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”taxiway and taxilane crossing“.

{{ח:סעיף|56|סימון הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ההסעה – אם רוחבו עולה על 60 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} על משטח אזור התנועה – במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־9 מטרים, הסימון יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”A – taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו –
{{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”B – taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14;
{{ח:תתתת|(ב)}} משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו ”NO ENTRY“;
{{ח:תתת|(4)}} הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו;
{{ח:תתת|(5)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים.
{{ח:תת|(ד)}} שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו ”CAT II“‏, ”CAT III“ או ”CAT II/III“, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין;
{{ח:תתת|(2)}} שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים – סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון;
{{ח:תתת|(4)}} כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ־1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(5)}} תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל.

{{ח:סעיף|57|סימון מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ־2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(3)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב – מסגרת בצבע שחור;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור – מסגרת בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|58|סימוני מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed runway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|59|סימוני מסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed taxiway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|60|הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר.

{{ח:סעיף|61|סימוני טרום מפתן מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור;
{{ח:תת|(2)}} סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור ”Pre-threshold marking“ בנספח 14.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}

{{ח:סעיף|62|הצבת שלטים}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|63|מאפיינים כלליים של שלט}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון שלט לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עצם שביר;
{{ח:תת|(2)}} גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה ”installed (max)“ שבטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה;
{{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, לפי העניין;
{{ח:תת|(4)}} לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} – הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית;
{{ח:תת|(5)}} לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(6)}} הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4;
{{ח:תת|(7)}} הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“;
{{ח:תת|(8)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה:
{{ח:תתת|(א)}} ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ־800 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה;
{{ח:תתת|(ג)}} הוא מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה;
{{ח:תת|(9)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}.

{{ח:סעיף|64|שלט בעל תוכן משתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים;
{{ח:תתת|(2)}} קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין.
{{ח:תת|(ב)}} תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות.

{{ח:סעיף|65|מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב}}
{{ח:תת|(א)}} שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים.

{{ח:סעיף|66|שלט כינוי מסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(3)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה ”runway designation of a runway extremity“ או ”runway designation of both extremities of a runway“ באיור ”Mandatory instruction signs“, לפי העניין, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|67|שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה ”category I hold position“‏, ”category II hold position‏“, ”category III hold position‏“, ”category II and III hold position“ או ”category I, II and III hold position“, לפי העניין, באיור ”Mandatory instruction signs“, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ לנספח 14.

{{ח:סעיף|68|שלט עמדת המתנה למסלול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה ”runway-holding position“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|69|שלט אין כניסה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(2)}} שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תת|(3)}} האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה ”NO ENTRY“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|70|שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך;
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}, לגבי ההוראות שעניינן ”עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה“ ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ב)}} שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}};
{{ח:תת|(3)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|ותקנה 63(8) ו־(9)}} לא תחול לגבי שלט כאמור.

{{ח:סעיף|71|מאפיינים כלליים של שלט מידע}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}}, יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר – גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה ”location“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(4)}} לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב;
{{ח:תת|(5)}} שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים – בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתת|(ב)}} אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים – במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתתת|(2)}} 40 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2.

{{ח:סעיף|72|שלט פינוי מסלול}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, {{ח:פנימי|סעיף 71|ותקנה 71(1)}} לא תחול לגבי שלט כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(ג)(1)(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתתת|(2)}} ניצב לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה לפי איורי המשנה ”runway exit“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|73|שלט מסלול פנוי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מסלול פנוי ימוקם –
{{ח:תתת|(א)}} לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה;
{{ח:תתת|(ב)}} בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול – בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול;
{{ח:תתת|(ג)}} כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|74|שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב;
{{ח:תת|(2)}} המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4;
{{ח:תתת|(ב)}} 45 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה ”intersection take-off“ באיור ”Information signs“ בנספח 14.

{{ח:סעיף|75|שלט יעד}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה ”destination“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} לא יוצב שלט הכוונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}} או שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}} בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל.

{{ח:סעיף|76|שלט הכוונה}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תת|(2)}} מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים;
{{ח:תת|(3)}} כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום;
{{ח:תת|(4)}} שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור.

{{ח:סעיף|77|שלט מיקום}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ב)}} בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ג)}} בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14;
{{ח:תתת|(ד)}} אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות;
{{ח:תתת|(ה)}} אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בתקנה 38(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים;
{{ח:תת|(4)}} נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(3)}}.

{{ח:סעיף|78|סימון צומת ”T“}}
{{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת ”T“ וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה.

{{ח:סעיף|79|שלט עמדת בדיקת VOR}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}};
{{ח:תת|(2)}} שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה ”where no DME is collocated with the VOR“ או ”where a DME is collocated with the VOR“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint sign“ לנספח 14, לפי העניין.

{{ח:סעיף|80|שלט מיקום עמדת חניה}}
{{ח:ת}} ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תת|(2)}} שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב;
{{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה.

{{ח:סעיף|81|שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה}}
{{ח:ת}} החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו – שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שלטי המרחק הנותר ממוקמים –
{{ח:תתת|(א)}} משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול;
{{ח:תתת|(ב)}} במרחק מצד המסלול, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים;
{{ח:תתת|(ג)}} במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול – גם במקביל זה לזה;
{{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור;
{{ח:תת|(3)}} שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א׳ לעניין ”Runway distance remaining signs (RDRSs)“, בשים לב לאורך המסלול;
{{ח:תת|(4)}} כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים.

{{ח:סעיף|82|שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו:
{{ח:תתת|(1)}} יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול;
{{ח:תתת|(2)}} יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים;
{{ח:תתת|(3)}} תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה;
{{ח:תתת|(4)}} הם משיבי אור;
{{ח:תתת|(5)}} בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור ”Examples of unserviceability signs“ לנספח 14 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים.
{{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים:
{{ח:תתת|(1)}} הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה – שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש;
{{ח:תתת|(2)}} הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו.
{{ח:תת|(ז)}} סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3;
{{ח:תתת|(2)}} הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}

{{ח:סעיף|83|קביעת מסמנים}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|84|מאפיינים כלליים של מסמן}}
{{ח:ת}} מסמן יהיה –
{{ח:תת|(1)}} עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ד)(4) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 88(ג)(4)]}}}};
{{ח:תת|(2)}} מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תת|(3)}} בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“.

{{ח:סעיף|85|מסמני גבולות מסלול לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול;
{{ח:תתת|(3)}} מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים.

{{ח:סעיף|86|מסמני גבולות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים.

{{ח:סעיף|87|מסמני גבולות מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway edge lights“, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כחול;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־150 סנטימטרים רבועים.

{{ח:סעיף|88|מסמני ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway centre line lights“, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע ירוק;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־20 סנטימטרים רבועים;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו.

{{ח:סעיף|89|מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם משולבים בקיבועי התאורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול.

{{ח:סעיף|90|מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו – אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה – גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש – גם לפי צרופה א׳ לעניין ”Lighting of unserviceable areas“;
{{ח:תתת|(2)}} מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דגל שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לוח סימון, שמתקיימים בו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אורכו 0.90 מטרים לפחות;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ־‎10 cd;
{{ח:תתת|(4)}} במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור ”Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch“ בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum interval between closed runway lights centres“ לנספח 14, לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם;
{{ח:תתת|(4)}} הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות;
{{ח:תתת|(6)}} עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92(ד)}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}

{{ח:סעיף|91|קביעת תאורות}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|92|מאפיינים כלליים של תאורות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ־300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ־12 מטרים – רק התאורה הנתמכת ו־12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים – רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר;
{{ח:תתת|(2)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה;
{{ח:תתת|(2)}} החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90}} ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(ד)(6) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 82(ד)(5)]}}}}, אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ו)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, ”סוג תאורות“ – אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for aeronautical ground lights“.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת.
{{ח:תת|(ט)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו – תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה – יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור.
{{ח:תת|(י)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין ”Lights which may endanger the safety of aircraft‏“, ”Laser emissions which may endanger the safety of aircraft“ ו־”Lights which may cause confusion“, באמצעות הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} לשם גילוי תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת;
{{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה;
{{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן.
{{ח:תת|(יא)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בבטיחות הטיסה“ – לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה שאינה תאורה תעופתית“ – לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}.

{{ח:סעיף|93|משואת שדה תעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה;
{{ח:תתת|(2)}} היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת;
{{ח:תתת|(3)}} היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי שדה תעופה יבשתי – באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי שדה תעופה ימי – באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי – לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ־‎2,000 cd.

{{ח:סעיף|94|מערכת תאורת גישה – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים:
{{ח:תתת|(1)}} מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“, ובלבד שמתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול;
{{ח:תתתת|(ב)}} התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת.

{{ח:סעיף|95|מערכת תאורת גישה פשוטה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתתתת|(4)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתתת|(3)}} היא באורך של 18 או 30 מטרים;
{{ח:תתתתת|(4)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתתת|(5)}} המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף;
{{ח:תתת|(2)}} בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|96|מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III – הוראות כלליות}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תת|(2)}} היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו ”Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations“ בצרופה א׳, לפי העניין.

{{ח:סעיף|97|מערכת תאורת גישה קטגוריה I}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון:
{{ח:תתתתת|(1)}} מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול – תאורה אחת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו – 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו – 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה אחת;
{{ח:תתתתת|(3)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר;
{{ח:תתתת|(ג)}} היא באורך של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ד)}} היא אופקית, ככל האפשר;
{{ח:תתתת|(ה)}} המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה ”barrette centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה ”distance coded centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳:
{{ח:תתת|(1)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול.
{{ח:תת|(ה)}} פסקאות משנה (א), (ג) ו־(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד).

{{ח:סעיף|98|מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־&lt;wbr&gt;III}}
{{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}}, בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים ”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III“ ו־”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated“, בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97(א)(2)}}, שתי שורות־צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו – שורות־צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאירים, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(1)}}, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(ב)}} עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה;
{{ח:תתת|(ג)}} אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות־הצד הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108(ב)(2)(ב)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(ד)}} המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים;
{{ח:תתת|(ה)}} הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד);
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)(ה)}}, המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף;
{{ח:תת|(3)}} במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(א)}} היא לפי פסקאות משנה (ב) ו־(ד) {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} היא באורך השווה למרחק שבין שורות־הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות־הצד;
{{ח:תתת|(ג)}} המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף;
{{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הותקנו תאורות מהבהבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(1)(ד)}}, תאורות המשך הציר ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון.

{{ח:סעיף|99|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI – הוראות כלליות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים;
{{ח:תתתת|(ג)}} קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין ”PAPI and APAPI“ לגבי ”Characteristics of the light units“.
{{ח:תת|(ו)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות.
{{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS – תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו ”Siting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי;
{{ח:תתת|(3)}} הן מותקנות נמוך ככל האפשר;
{{ח:תתת|(4)}} הן עצם שביר.
{{ח:תת|(ט)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|100|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”Desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C – את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D – את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה – את כל התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(5)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את כל התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“, ”זווית B“, ”זווית C“ ו”זווית D“ – לפי איור משנה ”‎3° PAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|101|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג).
{{ח:תת|(ג)}} קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן;
{{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה – את שתי התאורות בצבע לבן;
{{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את שתי התאורות בצבע אדום;
{{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“ ו”זווית B“ – לפי איור משנה ”‎3° APAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}.

{{ח:סעיף|102|מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ־10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מהבהבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכיוון הגישה למסלול.

{{ח:סעיף|103|מערכת תאורות צידי מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול המיועד לשמש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק שווה משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} – התאורות נראות מכל הכיוונים;
{{ח:תתת|(5)}} התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק;
{{ח:תתת|(6)}} התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ־‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ־‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ־30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס:
{{ח:תתת|(1)}} לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול מוזז – התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום;
{{ח:תתת|(2)}} במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם – התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב.

{{ח:סעיף|104|מערכת תאורות מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנה 103(א)}}, למעט במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז;
{{ח:תתת|(3)}} היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}}, או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|105|מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|תקנה 104}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי קבוצות תאורות;
{{ח:תתת|(2)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מ־5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|106|מערכת תאורות סוף מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מ־6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ־6 מטרים;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|107|מערכת תאורות ציר מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת;
{{ח:תתת|(2)}} על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־400 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של מפתן מסלול מוזז – נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(2)}} המשך מערכת תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} לפי האיור שעניינו ”Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds“ לנספח 14, לעניין ”Runway centre line barrettes“;
{{ח:תתתתת|(4)}} אם המסלול משמש לנחיתה – התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(א)}} אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) – מנגנון המאפשר את כיבוין;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) – מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול – בצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול – לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן;
{{ח:תתתת|(ג)}} ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול – בצבע אדום;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו־(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול.

{{ח:סעיף|108|מערכת תאורות אזור נגיעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ד)}} בכל פס תאורות מתקיימים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא ניצב לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא מורכב מ־3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא באורך שלא פחות מ־3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|109|מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מורכב מ־3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו ”Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)“ בנספח 14, ובמרחקים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות.

{{ח:סעיף|110|מערכת תאורות שטח עצירה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מורכבות מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|111|מערכת תאורות ציר מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע ישר של מסלול הסעה – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר – רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במקטע ישר וקצר – הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ־30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(3)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ג)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר – במרווחים לפי אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ה)}} במסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול – הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ו)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14;
{{ח:תתתתת|(4)}} התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ז)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו ”Taxiway lighting“ בנספח 14, לעניין ”rapid exit taxiway“ ולעניין ”‎”other“ exit taxiway“, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתתת|(2)}} התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול – בצבע צהוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין;
{{ח:תתתתת|(4)}} שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול – בצבע ירוק;
{{ח:תתתת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} אם מסלול ההסעה מוביל למסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם מסלול ההסעה חוצה מסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת.

{{ח:סעיף|112|מערכת תאורות צידי מסלול הסעה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה;
{{ח:תתת|(2)}} במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה;
{{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה – במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של מסלול הסעה – במרווחים קטנים מ־60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול;
{{ח:תתתת|(ג)}} במשטח פנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} באור קבוע בצבע כחול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל־75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית:
{{ח:תתתתת|(1)}} ‎2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות;
{{ח:תתתתת|(2)}} ‎0.2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ־6 מעלות ועד 75 מעלות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות.

{{ח:סעיף|113|מערכת תאורות משטח פנייה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של משטח הפנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של משטח הפנייה – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו.

{{ח:סעיף|114|מערכת תאורות עמדת המתנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי.
{{ח:תת|(ב)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכל רוחב מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין;
{{ח:תתת|(5)}} היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך;
{{ח:תתת|(6)}} היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה.

{{ח:סעיף|115|מערכת תאורות אין כניסה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|תקנה 69}} או סימון אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה;
{{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה.
{{ח:תת|(ג)}} תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}.

{{ח:סעיף|116|מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}}, אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בניצב לציר מסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו.

{{ח:סעיף|117|מערכת תאורות התרעת מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה;
{{ח:תתת|(2)}} בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה – אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל־1,200 מטרים;
{{ח:תתת|(3)}} אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ”תצורה A“, שמורכבת מ־2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה ”configuration A“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני;
{{ח:תתתת|(ד)}} התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו;
{{ח:תתתת|(ה)}} אם התאורות משמשות בשעות אור יום – יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק;
{{ח:תתת|(2)}} ”תצורה B“, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה ”configuration B“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו;
{{ח:תתתת|(ד)}} הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בתצורה A – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} בתצורה A או בתצורה B – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה.
{{ח:תת|(ו)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול.

{{ח:סעיף|118|מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך;
{{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מאירה באופן חד־כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה.

{{ח:סעיף|119|מערכת תאורות הצפה לרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה;
{{ח:תתת|(2)}} הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים;
{{ח:תתת|(3)}} ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין ”Apron floodlighting“ לגבי ”Average illuminance“, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר.

{{ח:סעיף|120|מערכת הנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים – היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד;
{{ח:תתת|(5)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה;
{{ח:תתת|(6)}} היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש;
{{ח:תתת|(7)}} ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי חד־משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון – צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים – הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתתת|(2)}} כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה – צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה.

{{ח:סעיף|121|מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה – נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות;
{{ח:תתת|(2)}} היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה;
{{ח:תתת|(4)}} אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|תקנה 120}}, המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה;
{{ח:תתת|(6)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה;
{{ח:תתת|(7)}} היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה:
{{ח:תתתת|(א)}} חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה ”STOP“ באותיות בצבע אדום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ד)}} כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ה)}} חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ו)}} חיווי של הגעה לנקודת העצירה;
{{ח:תתתת|(ז)}} חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(8)}} במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה – היא לא מציגה כל חיווי אחר;
{{ח:תתת|(9)}} אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר;
{{ח:תתת|(10)}} היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום;
{{ח:תתת|(11)}} הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה ”A-VDGS recommended displacement accuracy“ לנספח 14;
{{ח:תתת|(12)}} הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}.

{{ח:סעיף|122|מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה;
{{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעיקולים – במרווחים שלא עולים על 7.5{{ח:הערה|0}} מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} במקטעים ישרים – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה;
{{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה;
{{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה;
{{ח:תתת|(5)}} היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה.

{{ח:סעיף|123|מערכת תאורות מצב מסלול}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם:
{{ח:תתתת|(א)}} תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}};
{{ח:תתת|(2)}} תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות משני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, ”עמדת המתנה למסלול“, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} – עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ־3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו;
{{ח:תתת|(3)}} תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות –
{{ח:תתתתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול;
{{ח:תתתתת|(3)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול;
{{ח:תתת|(4)}} היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}

{{ח:סעיף|124|מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא־חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני;
{{ח:תתת|(3)}} לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני:
{{ח:תתתת|(א)}} מנורת האיתות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מערכת תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ג)}}, אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ציוד מטאורולוגי;
{{ח:תתתת|(ו)}} תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|תקנה 165}};
{{ח:תתתת|(ז)}} ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ח)}} מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|תקנה 119}};
{{ח:תתתת|(ט)}} תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת;
{{ח:תתתת|(י)}} עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת;
{{ח:תתת|(4)}} מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה ”Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes“ בנספח 10.

{{ח:סעיף|125|מערכת ניטור}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו – מערכת ניטור).
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה – בתוך 2 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי כל מערכת תאורה אחרת – בתוך 5 שניות מקרות התקלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עזרי רדיו לניווט – מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת״א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת״א המתאימה בצורה בולטת לעין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}

{{ח:סעיף|126|תוכנית תחזוקה לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו;
{{ח:תתתת|(ג)}} סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו־זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי.

{{ח:סעיף|127|מיסעות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי ”airport surface inspections“, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי־אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, ”אי־אחידות מזיקה“ – פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א׳ לעניין ”Runway surface evenness“.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}}; לעניין זה, ”חלק“, לגבי מסלול – כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}.

{{ח:סעיף|128|הסרת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם:
{{ח:תתת|(1)}} ממשטח מסלול בשימוש – במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו;
{{ח:תתת|(2)}} ממשטח מסלול הסעה – ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו;
{{ח:תתת|(3)}} ממשטח רחבה – ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|129|גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין ”Runway pavement overlays“:
{{ח:תת|(1)}} אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} גדול מ־0.5% ולא יותר מ־1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} לא יותר מ־0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ־5 סנטימטרים;
{{ח:תת|(2)}} עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה;
{{ח:תת|(3)}} בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו;
{{ח:תת|(4)}} משורטטים על המסלול הסימונים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} סימון ציר מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}};
{{ח:תתת|(ב)}} אם קיים מפתן מסלול זמני – מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול;
{{ח:תת|(5)}} כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}} לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה.

{{ח:סעיף|130|תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ־50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 – זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ־50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור.

{{ח:סעיף|131|רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}}
{{ח:ת}} תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב־450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות ציר מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} 90% מתאורות אזור הנגיעה – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ־450 מטרים ממפתן המסלול עד ל־900 מטרים ממפתן המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(4)}} 75% מתאורות סוף המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(5)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תתת|(ג)}} התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} – פעמיים בשנה;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי תאורות שאינן שקועות – פעם בשנה;
{{ח:תתתת|(2)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול;
{{ח:תתתת|(3)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה – אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות מפתן מסלול;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות ציר מסלול, אם קיימות;
{{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול;
{{ח:תתתתת|(ה)}} תאורות סוף מסלול;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}};
{{ח:תת|(4)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} 75% מתאורות סוף מסלול – שמישות;
{{ח:תתתת|(3)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות;
{{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות;
{{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות:
{{ח:תתתת|(1)}} 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות;
{{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות.

{{ח:סעיף|132|מניעת עבודות בנייה או תחזוקה}}
{{ח:ת}} לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}

{{ח:סעיף|133|ספר עזר מבצעי לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד.
{{ח:תת|(ו)}} ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן;
{{ח:תתת|(2)}} רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש;
{{ח:תתת|(3)}} רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה;
{{ח:תתת|(4)}} מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} שם שדה התעופה וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שם בעל הרישיון וכתובתו;
{{ח:תתתת|(ג)}} שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת;
{{ח:תתתת|(ד)}} שעות הפעילות של שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ו)}} המבנה הארגוני בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} תיאור שדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם;
{{ח:תתתת|(ג)}} גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך;
{{ח:תתת|(6)}} רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל;
{{ח:תתת|(7)}} מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות המידע}}, ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|התקנות האמורות}} ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לרבות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך;
{{ח:תתתתת|(2)}} מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור;
{{ח:תתתתת|(4)}} הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים;
{{ח:תתתתת|(5)}} הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(6)}} הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143}}, ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת;
{{ח:תתתתת|(7)}} אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים;
{{ח:תתתתת|(8)}} אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו – מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע;
{{ח:תתתתת|(9)}} תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית;
{{ח:תתתתת|(10)}} הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם;
{{ח:תתתתת|(11)}} אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים – מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(12)}} פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש;
{{ח:תתתתת|(13)}} הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא־נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים;
{{ח:תתתתתת|(ד)}} קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך;
{{ח:תתתתתת|(ה)}} דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן;
{{ח:תתתתתת|(ו)}} קיום יומן ביקורות ומיקומו;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(3)}} טיאוט אזור התנועה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“:
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה;
{{ח:תתתתת|(3)}} תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה;
{{ח:תתתתת|(4)}} תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו־מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130}};
{{ח:תתתתת|(5)}} תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים;
{{ח:תתתתת|(6)}} דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו;
{{ח:תתתת|(ו)}} תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(ז)}} התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות;
{{ח:תתתת|(ח)}} גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי;
{{ח:תתתת|(ט)}} שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(י)}} פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם;
{{ח:תתתתת|(2)}} השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} ברחבות;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת;
{{ח:תתתתת|(4)}} ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה;
{{ח:תתתתת|(5)}} סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתתת|(יא)}} תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}};
{{ח:תתתת|(יב)}} ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתתתת|(2)}} דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת;
{{ח:תתתתת|(3)}} הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו;
{{ח:תתתתת|(4)}} כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(יג)}} תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(3)}} מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה;
{{ח:תתתת|(יד)}} טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב}};
{{ח:תתתתת|(2)}} הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע;
{{ח:תתתתת|(3)}} אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:תתתת|(טו)}} נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול;
{{ח:תתתתת|(2)}} הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה;
{{ח:תתתתת|(3)}} הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה;
{{ח:תתתת|(טז)}} הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה;
{{ח:תתתתת|(2)}} סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל;
{{ח:תתתתת|(3)}} שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל;
{{ח:תתתת|(יז)}} נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress – WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”work in progress (WIP)“, והתוספות שלו שעניינן: ”reduced runway length operations‏“, ”worksite control procedures“, והצרופה להוראות אלה שעניינה ”worksite checklist“;
{{ח:תתתת|(יח)}} נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}};
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה;
{{ח:תתתת|(יט)}} תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג לפרק זה}};
{{ח:תתת|(8)}} כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ז)}} ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם –
{{ח:תתת|(1)}} יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש;
{{ח:תתת|(2)}} לא יסתרו את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות כל דין החל בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} חלקים אחרים בספר העזר המבצעי;
{{ח:תתתת|(ד)}} כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות.

{{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להורות על עדכון}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ־21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ־72 שעות לאחריה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}

{{ח:סעיף|135|תוכנית חירום לשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום.
{{ח:תת|(ג)}} תוכנית החירום תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} – גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}};
{{ח:תתתתת|(3)}} שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם;
{{ח:תתתתת|(4)}} האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתת|(2)}} מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום;
{{ח:תתת|(5)}} נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום;
{{ח:תתת|(6)}} נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין זה, ”אזור ההתערבות“ {{מוקטן|(Intervention area)}} – האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול.

{{ח:סעיף|136|מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום;
{{ח:תתת|(2)}} הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום.

{{ח:סעיף|137|תרגילי חירום בשדה התעופה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו;
{{ח:תתת|(2)}} שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב.
{{ח:תת|(ג)}} לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}

{{ח:סעיף|138|שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו;
{{ח:תת|(2)}} מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|139|קטגוריית שדה תעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה ”Aerodrome category for rescue and firefighting“ בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו.

{{ח:סעיף|140|רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בתקנה 139}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור.

{{ח:סעיף|141|חומרי כיבוי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}}, ולפי נספח 14 לעניין: ”rescue and firefighting“ לגבי ”extinguishing agents“ ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי ”level of protection to be provided“:
{{ח:תתת|(1)}} חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים;
{{ח:תתת|(3)}} מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(4)}} קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה.

{{ח:סעיף|142|ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין ”number of rescue and firefighting vehicles“, ולפי קטגוריית שדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין ”guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles“;
{{ח:תת|(3)}} למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

{{ח:סעיף|143|זמן תגובה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, בקירוב האפשרי;
{{ח:תתת|(3)}} כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן תגובה“ – משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}} לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ראות ומשטח מיטביים“ – בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש.

{{ח:סעיף|144|דרכי גישה בחירום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן;
{{ח:תתת|(3)}} הן בנות־שימוש בכל תנאי מזג האוויר;
{{ח:תתת|(4)}} בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול;
{{ח:תתת|(5)}} הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות;
{{ח:תתת|(6)}} משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(1) ו־(2)}} תחול לגבי מסמנים כאמור;
{{ח:תתת|(7)}} אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה – מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה.

{{ח:סעיף|145|תחנות כיבוי אש}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}} לעניין זמן התגובה;
{{ח:תת|(2)}} תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול;
{{ח:תת|(3)}} בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה;
{{ח:תתת|(ב)}} הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(ג)}} הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת.

{{ח:סעיף|146|מערכת תקשורת ומערכת הזעקה}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תחנות כיבוי האש;
{{ח:תתת|(ב)}} מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(ג)}} כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש;
{{ח:תת|(2)}} מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|147|כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א׳ לעניין: ”rescue and firefighting services“, לגבי ”training“;
{{ח:תתת|(2)}} אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס;
{{ח:תתת|(3)}} כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עמידה בזמן התגובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}

{{ח:סעיף|148|פינוי כלי טיס}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום ”כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול“ ייקרא ”כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל“.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}

{{ח:סעיף|149|תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”Wildlife hazard management“, התוספות שלו שעניינן: ”wildlife control training“ ו־”wildlife incident reporting criteria“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”land use on and around aerodromes“, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(2)}} יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו;
{{ח:תתת|(3)}} יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו;
{{ח:תתת|(4)}} יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה;
{{ח:תתתת|(ד)}} העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(6)}} יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים:
{{ח:תתת|(1)}} ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(2)}} ינטר תוכניות, שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור;
{{ח:תתת|(3)}} יגיש התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו;
{{ח:תתת|(5)}} יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו־(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו – יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנת משנה זו {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנה זו]}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים“ – אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש קרקע אסור“ – כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}

{{ח:סעיף|150|שירותי ניהול רחבה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Apron safety“, התוספת שלו שעניינה: ”airside vehicle rules“ והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”dissemination of information to apron users“:
{{ח:תתת|(1)}} תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה;
{{ח:תתת|(3)}} ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה –
{{ח:תתתת|(א)}} הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}};
{{ח:תתתת|(ד)}} הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}};
{{ח:תתתת|(ה)}} ניקוי רחבות;
{{ח:תתתת|(ו)}} התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}};
{{ח:תתתת|(ז)}} תנועת כלי רכב ברחבה;
{{ח:תתתת|(ח)}} תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}};
{{ח:תתתת|(ט)}} משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}};
{{ח:תתתת|(י)}} הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה;
{{ח:תתתת|(יא)}} תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;
{{ח:תתתת|(יב)}} שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים.
{{ח:תת|(ג)}} שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} מגדל הפיקוח של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} גורם מטעם בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת;
{{ח:תתת|(2)}} יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת.

{{ח:סעיף|151|הוראות לגבי ניהול הרחבה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476;
{{ח:תתת|(2)}} כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמש צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עזרים לעמדת חניה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשתיות המשמשות את עמדת החניה;
{{ח:תתתת|(ג)}} קרבה לתשתיות;
{{ח:תתתת|(ד)}} כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות;
{{ח:תתתת|(ה)}} התניות להקצאת עמדות חניה;
{{ח:תתתת|(ו)}} הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}};
{{ח:תתת|(5)}} כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}};
{{ח:תתת|(6)}} כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים;
{{ח:תתת|(7)}} כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת;
{{ח:תתת|(8)}} כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים;
{{ח:תתת|(9)}} כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}} נשמר.

{{ח:סעיף|152|מתן שירותי קרקע}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} המפעיל האווירי של כלי טיס;
{{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך;
{{ח:תתת|(2)}} ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי;
{{ח:תתת|(3)}} קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר;
{{ח:תתת|(2)}} קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1).

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}

{{ח:סעיף|153|שמירת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}}}
{{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|בסימן זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|154|חובות בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Operators of vehicles“, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, והתוספות להוראות אלה שעניינן ”framework for an airside vehicle driver training programme‏“, ”airside roads and aprons – ADP‏“, ”movement area permit“, ו־”airside driver permit records“:
{{ח:תתת|(1)}} אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו;
{{ח:תתת|(2)}} ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו;
{{ח:תתת|(3)}} הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2).
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקה עיתית של תקינותם;
{{ח:תתת|(3)}} תיקון ליקויים שהתגלו בהם.

{{ח:סעיף|155|חובות נהג כלי רכב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|תקנה 154}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור התמרון – אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח;
{{ח:תתת|(2)}} ברחבה – אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהג של כלי רכב יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יקים קשר רדיו דו־כיווני, טרם כניסה –
{{ח:תתתת|(א)}} לאזור התמרון – עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו־כיווני כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לרחבה – עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}}, אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון – ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול.
{{ח:תת|(ד)}} נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יציית לאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת –
{{ח:תתתתת|(1)}} באזור התמרון – בידי מגדל הפיקוח;
{{ח:תתתתת|(2)}} ברחבה – בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לתאורות בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמשים צוותי חירום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר;
{{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו;
{{ח:תתת|(2)}} בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת – יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן;
{{ח:תתת|(3)}} יעצור את כלי הרכב.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}

{{ח:סעיף|156|קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system – SMGCS)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – מערכת SMGCS).
{{ח:תת|(ב)}} מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830.

{{ח:סעיף|157|תיכון המערכת}}
{{ח:תת|(א)}} מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתחשב באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עומס התעבורה האווירית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול;
{{ח:תתתת|(ג)}} הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ד)}} מורכבות מתווה שדה התעופה;
{{ח:תתתת|(ה)}} תנועת כלי רכב בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} כך שתסייע במניעת –
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה –
{{ח:תתתתת|(1)}} בין כלי טיס;
{{ח:תתתתת|(2)}} בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים.
{{ח:תת|(ב)}} רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS – הסימונים, השלטים והתאורות – יענו על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|ו־ה׳ לפרק ד׳}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|158|מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא תקוים –
{{ח:תתת|(א)}} בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־350 מטרים;
{{ח:תתת|(ב)}} בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}, כתנאי לקיומה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}

{{ח:סעיף|159|צוות בטיחות מסלול}}
{{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Runway safety“, התוספת להוראות אלה שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות להוראות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“;
{{ח:תת|(2)}} הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}};
{{ח:תת|(3)}} הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול.

{{ח:סעיף|160|צוות בטיחות מסלול – הרכבו, תפקידיו ואחריותו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו – הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה:
{{ח:תתת|(1)}} המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(2)}} ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(4)}} היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(6)}} היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(7)}} מגדל הפיקוח בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(8)}} איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל צוות בטיחות מסלול –
{{ח:תתת|(1)}} יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך:
{{ח:תתת|(1)}} יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון;
{{ח:תתתת|(ד)}} מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}};
{{ח:תתת|(2)}} יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, התוספת שלו שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יפתח ויקיים תהליכים –
{{ח:תתתתת|(1)}} לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי;
{{ח:תתת|(3)}} יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}

{{ח:סעיף|161|גידור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים –
{{ח:תת|(1)}} גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס;
{{ח:תת|(2)}} גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|162|מיקום גדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ימקם גדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בתקנה 161}} כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור.

{{ח:סעיף|163|הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור.

{{ח:סעיף|164|סביבת הגדר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם.

{{ח:סעיף|165|הארת הגדר וסביבתה}}
{{ח:ת}} אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס.

{{ח:סעיף|166|הגנה מפני הדף סילון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}

{{ח:סעיף|167|מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א׳ לעניין ”autonomous runway incursion warning system (ARIWS)“, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|בסימן זה}} – מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}};
{{ח:תתת|(2)}} היא מגלה באופן אוטונומי –
{{ח:תתתת|(א)}} התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה;
{{ח:תתת|(3)}} היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין;
{{ח:תתת|(4)}} היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה;
{{ח:תתת|(5)}} היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח.

{{ח:סעיף|168|פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS}}
{{ח:תת|(א)}} הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת״א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי ”מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}“ שעליו למסור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 18|תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}

{{ח:סעיף|169|איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן זה}}:
{{ח:תת|(1)}} הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים;
{{ח:תת|(2)}} הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים.

{{ח:סעיף|170|חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025}}, נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}

{{ח:סעיף|171|הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם.

{{ח:סעיף|172|איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|173|הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו}}
{{ח:ת}} בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Training“, התוספת שלו שעניינה: ”demonstrating competence“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”structure of a training programme“ ({{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|בסימן זה}} – תוכנית הדרכה):
{{ח:תת|(1)}} יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה;
{{ח:תת|(2)}} יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון.

{{ח:סעיף|174|מבנה ההדרכה}}
{{ח:ת}} לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו;
{{ח:תת|(2)}} היא כוללת את אלה:
{{ח:תתת|(א)}} נהלים לגבי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אופן ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(2)}} עיתוי ביצוע ההדרכה;
{{ח:תתתת|(3)}} דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי כל נושא שכלול בה –
{{ח:תתתת|(1)}} את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת;
{{ח:תתתת|(2)}} על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) –
{{ח:תתתתת|(א)}} את תכולת ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה;
{{ח:תתתתת|(ד)}} את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן;
{{ח:תתתת|(3)}} הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}};
{{ח:תתתת|(4)}} הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}};
{{ח:תתתת|(5)}} מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך;
{{ח:תתתת|(6)}} הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(7)}} הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא ”זמן ממושך“ לעניין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}

{{ח:סעיף|175|ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אזור התנועה – בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול – נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, ”שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול“ {{מוקטן|(significant change)}} – כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין ”reporting format using standard runway condition report (RCR)n“ ולעניין ”runway surface condition assessment and reporting“;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה – בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} יהיה לפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Runway condition report for reporting runway surface condition“.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} dry (יבש);
{{ח:תתת|(2)}} standing water (מים עומדים);
{{ח:תתת|(3)}} wet (רטוב);
{{ח:תתת|(4)}} slippery wet (חלקלק־רטוב).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין – יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול.

{{ח:סעיף|176|פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}}
{{ח:תת|(א)}} ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175}}, יעשה את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו:
{{ח:תתתת|(א)}} התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה;
{{ח:תתת|(2)}} יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנה 175}} ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} פעולות בינוי או תחזוקה;
{{ח:תתת|(2)}} משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה;
{{ח:תתת|(3)}} הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי;
{{ח:תתת|(5)}} כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(6)}} כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל – ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם – יפסיק מיידית את השימוש במסלול.
{{ח:תת|(ה)}} הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}

{{ח:סעיף|177|תוכנית לבקרת עצמים זרים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו – התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Foreign object debris (FOD) control“, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: ”FOD training‏“, ”FOD prevention measures“ ו־”FOD detection, removal and evaluation“:
{{ח:תתת|(1)}} הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים;
{{ח:תתת|(2)}} שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה;
{{ח:תתת|(3)}} הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך;
{{ח:תתת|(4)}} איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה.

{{ח:סעיף|178|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI}}
{{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות.

{{ח:סעיף|178א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תבצע בחינה ראשונה של תקנות אלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה}} בתום 10 שנים מיום תחילתן.

{{ח:סעיף|179|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת – תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(ב)}}, ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות האמורות}}.

{{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}}
* '''מירי רגב'''&lt;br&gt;שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1hiv48pubjztpnbioc9yqnfdexu3tzw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-47756-95</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755107</id>
    <revision>
      <id>3088594</id>
      <parentid>3079978</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T16:03:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-47756-95</username>
        <id>46379</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3088594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="299" sha1="b78tyl62uzc8akfndind6hrzrzzzmfu" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:44, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:איך מצטרפים [[מיוחד:תרומות/~2026-47756-95|~2026-47756-95]] • [[שיחת משתמש:~2026-47756-95|שיחה]] 19:03, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>b78tyl62uzc8akfndind6hrzrzzzmfu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088599</id>
      <parentid>3088594</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:06:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש ~2026-47756-95: ראו [[עזרה:חשבון חדש]]. -- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3088599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="450" sha1="tucec1j63slfk5qw9bagkifsm6wixpw" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:44, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:איך מצטרפים [[מיוחד:תרומות/~2026-47756-95|~2026-47756-95]] • [[שיחת משתמש:~2026-47756-95|שיחה]] 19:03, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
:: ראו [[עזרה:חשבון חדש]]. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:06, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tucec1j63slfk5qw9bagkifsm6wixpw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנשי דור המבול צורם בזנוח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756387</id>
    <revision>
      <id>3088597</id>
      <parentid>3088387</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T16:32:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>המשך; נוסח משולב מכ&quot;י קמברידג' ט&quot;ש ס&quot;ח 139.65 וכ&quot;י אוקספורד הנ&quot;ל</comment>
      <origin>3088597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9898" sha1="kmty09n6t6bfe06lk9xt1d34l3xuxh9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|חלקים מתוך מתוך מערכת יוצר לפרשת נח שחיבר הפייטן ר' [[W:שלמה סולימן אלסנג'ארי|שלמה סולימן אלסנג'ארי]].}}
====אופן====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}לִים {{סי|בְּ}}רוּרִים בְּגָבְהֵי שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלָה {{סי|דְּ}}מוּתָם מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם{{ש}}
{{סי|ה}}וֹמִים {{סי|וְ}}נוֹהֲמִים בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרְקִים {{סי|חִ}}יל זִיעַ כְּנַחֲלֵי מַיִם{{ש}}
{{סי|טִ}}פִּים {{סי|י}}וֹרְדִים מֵאֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם {{ש}}
{{סי|כְּ}}רָדוּ {{סי|לִ}}מְחוֹת דּוֹר קַל עַל פְּנֵי הַמַּיִם{{ש}}
{{סי|מִ}}לְּלוּ {{סי|נְ}}עִימָה לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסְלוּ {{סי|עֹ}}ז לְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם
====מאורה====
{{סי|פֶּ}}לֶא אַדִּיר וְנָאוֹר {{ש}}
{{סי|צָ}}פִיתָ עַד לֹא אוֹר וּמָאוֹר{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקוּל דּוֹר לֹא רָאוּ אוֹר{{ש}}
הֵמָּה הָיוּ בְּמוֹרְדֵי אוֹר{{ר1}}
כַּכָּתוּב: הֵמָּה הָיוּ בְּמֹרְדֵי אוֹר לֹא הִכִּירוּ דְרָכָיו וְלֹא יָשְׁבוּ בִּנְתִיבֹתָיו׃{{ממס|איוב כד יג}}{{ר1}}
וְנֶאֱמַר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו ז}}{{ש}}
{{הור|יוצר המאורות}}
====אהבה====
{{סי|רָ}}צִיתָ לִבְראוֹת עַם נְדָבוֹת{{ש}}
{{סי|שִׁ}}מְךָ לְפָאֵר בְּאַהֲבָה וְחִבּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דּוֹר מִלַּטְתָּ מִמֵּימֵי אֲרֻבּוֹת {{ש}}
כִּי מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת{{ר1}}
כַּכָּתוּב: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ממס|שיר השירים ח ז}}{{ש}}
{{הור|הבוחר}}
====זולת====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שולימן'''; [[ישעיהו נד|ישעיהו נד א]]–[[ישעיהו נה|נה ג]]}}

{{מילת קבע|אִם}} מֵ{{סי|אַ}}נְשֵׁי חָמָס בָּאוּ בַּאֲבֵדָה{{ש}}
{{סי|בֵּ}}אַרְתִּי תּוֹלָדוֹת לְהוֹלִידָה{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{מילת קבע|ם אַתְּ}} שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה{{ש}}
רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה{{ר1}}
{{סי|שְׂ|1}}אִי סָבִיב עֵינַיִךְ לְהֵיכָלֵךְ{{ר1}}
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ

{{מילת קבע|אִם}} מִ{{סי|דּ}}וֹר מְנַאֲצִי{{ש}}
{{סי|הִ}}פְרַצְתִּי מְהַלְּכִים בְּאַרְצִי{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|וַ}}עֲדִי בָּנַיִךְ לְרִבְצִי{{ש}}
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי{{ר1}}
{{סי|וְ|1}}אִם מִמֵּךְ נָקְטָה נַפְשִׁי{{ר1}}
אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי

{{מילת קבע|אִם}} מִ{{סי|זּ}}וֹעֲקֵי סוּר לִגְאוֹת{{ש}}
{{סי|חִ}}יַּלְתִּי בְּכָל יְצִיאוֹת{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|ט}}וּסִי צְבָאוֹת צְבָאוֹת{{ש}}
כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְיָ צְבָאוֹת{{ר1}}
{{סי|לְ|1}}מַעַן הֱיוֹתֵךְ מִקֹּצֶר רוּחַ{{ר1}}
כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ

{{מילת קבע|אִם}} מִ{{סי|יּ}}וֹם זַעַם לְפַלְּצֵךְ{{ש}}
{{סי|כָּ}}סַפְתִּי לְגוֹנֵן אַרְצֵךְ{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|לְ}}רֶגַע קָטֹן אִם עָזַבְתִּי רִבְצֵךְ{{ש}}
וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ{{ר1}}
{{סי|יַ|1}}עַן כִּי בְּשֶׁצֶף קֶצֶף עֲזַבְתְּיךְ{{ר1}}
וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ

{{מילת קבע|אִם}} מִ{{סי|מְּ}}נַאֲצִים לְמוּלִי{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי בְּלִי הֱיוֹת עוֹד מַבּוּלִי{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|ס}}וֹכַכְתִּיךְ מִקְּצִיפַת מִלּוּלִי{{ש}}
כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי{{ר1}}
{{סי|מֵ|1}}אִתֵּךְ חַסְדִּי לֹא יָמוּשׁ לְהַנְאוֹת{{ר1}}
כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת

{{מילת קבע|אִם}} מֵ{{סי|ע}}וֹשֵׂי רִשְׁעָה וְזִמָּה{{ש}}
{{סי|פִּ}}לַּטְתִּי נֹחַ לְנַחֲמָה{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|צַ}}פִּי לְיוֹם נֶחָמָה{{ש}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה{{ר1}}
{{סי|נַ|1}}חֵם אֲנַחֵם אָשְׁיוֹתַיִךְ{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ

{{מילת קבע|אִם}} מִ{{סי|קּ}}וֹמְטֵי עַצְמָם לְפָנַי{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִי בְּכָל דּוֹרוֹת לְפָנַי{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|שִׁ}}וִּיתִיךְ לְעֵינַי{{ש}}
וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ{{ר1}}
עַתָּה תִּגּוֹנָנִי{{ר1}}
בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי

{{מילת קבע|אִם}} מִ{{סי|תּ}}וֹתֶרֶת מְחִיַּת מַבּוּל מַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}תִּי עַל רְקוּעַת מַיִם{{ש}}
{{מילת קבע|גַּם אַתְּ}} {{סי|תִּ}}שְׁמְעִי עֵת יֵצְאוּ מַיִם{{ש}}
הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם{{ר1}}
סוּף כְּבָקַעְתִּי לִגְאוּלַי{{ר1}}
הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי

====מי כמוך====
{{הור|סימן: '''שלמה''' (כפול)}}

{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|שִׁ}}חֵת חוֹמְסִים לְדוֹרֹות עֲשָׂרָה{{ש}}
{{מילת קבע|וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ}} {{סי|שׁ}}וֹפֵט נוֹגְשִׂים בְּחִצִּים עֲשָׂרָה
{{רפרן|אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ}}
{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|לִ}}הֵט אֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ}} {{סי|לִ}}חֵץ אֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ
{{רפרן|אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ}}
{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|מָ}}חִיתָ אֵלֶּה בְּמַבּוּל מַיִם{{ש}}
{{מילת קבע|וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ}} {{סי|מָ}}שַׁכְתָּ אֵלֶּה לְמַבּוּל מַיִם
{{רפרן|אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ}}
{{מילת קבע|מִי כָמוֹךָ}} {{סי|ה}}וֹדִיעוּ מַלְכוּתְךָ פְּלִיטֵי מַבּוּל מַיִם{{ש}}
{{מילת קבע|וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ}} {{סי|הִ}}מְלִיכוּךָ פְּלִיטֵי גִזְרֵי מַיִם
{{רפרן|אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ}}
====ה' מלכנו====
{{הור|סימן: '''שלמה סולימן'''}}

{{סי|שְׁ}}טָפַתְנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם{{ש}}
{{סי|לְ}}דוֹר מַבּוּל דָּמִינוּ הַנִּשְׁטַף בַּמַּיִם{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ נָצְרֵנוּ כִּי בָאוּ עַד נֶפֶשׁ מַיִם{{ש}}
{{סי|הָ}}יָה דָּמֵנוּ שָׁפוּךְ כַּמַּיִם{{ש}}
{{סי|ס}}וּס וְרֹכְבוֹ בְּאַרְצֵנוּ עָבַר וְשָׁטַף כַּמַּיִם

{{סי|וְ}}{{מילת קבע|עַד מָתַי}} נִהְיֶה מְאוּסִים בֵּין הַחַיִּים{{ש}}
{{סי|לֻ}}עַגְנוּ וְהָיִינוּ כְּנִבְלָעֵי מֵחַיִּים{{ש}}
{{סי|יָ}}רַדְנוּ מִכָּבוֹד וְלָמָּה לָנוּ חַיִּים{{ש}}
{{סי|מָ}}תַי תִּצְמַח יְשׁוּעָתֵנוּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ לְשׁוֹבֵב בִּיצִיאַת מַיִם חַיִּים{{ר1}}
כַּכָּתוּב: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃{{ממס|זכריה יד ח}}{{ר1}}
וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש}}
{{הור|גאל}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי מי כמוך]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פרשת נח]]</text>
      <sha1>kmty09n6t6bfe06lk9xt1d34l3xuxh9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שער הכוונות/דרוש בין שבת ליום טוב/דרוש א</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1756428</id>
    <revision>
      <id>3088593</id>
      <parentid>3088542</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T15:51:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* האם בכגון זה להגיה בגוף הספר ? */</comment>
      <origin>3088593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="884" sha1="tvtl3ar7mxfu4ev5yizbc88t13q34bl" xml:space="preserve">==האם בכגון זה להגיה בגוף הספר ?==
{{א|Nahum}} וכל מאן דבעי - מה דעתך בענין הזה של אמי ואימא ופסוקים ויקרא כד ב' או ד'. האם בכגון זה להשאיר עם הערה כפי שעשיתי, או להיפך - להטמיע את השינוי שלי בגוף הטקסט ולציין בהערה ששיניתי ממה שמופיע בדפוס?—[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:43, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
: לענ&quot;ד כמו שעשית עכשיו זה טוב. אני באופן כללי בגישה שבעניינים כאלו &quot;אין אתנו יודע עד מה&quot;, ולהשאיר את הגהותינו להערות, ולא לומר &quot;קבלו דעתי&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:51, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tvtl3ar7mxfu4ev5yizbc88t13q34bl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1756435</id>
    <revision>
      <id>3088692</id>
      <parentid>3088551</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:04:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Matanwis</username>
        <id>10955</id>
      </contributor>
      <comment>קישור ל-T441087; ניתוח מאומת ותיקון ההשערה הקודמת</comment>
      <origin>3088692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6923" sha1="8l5uq5rq6leptqdzkp7ox1nlhad3u1l" xml:space="preserve">{{תיבה|'''דווח ל-Parsoid:''' [[phab:T441087|T441087]] (כולל תיקון מוצע שנבדק). דיון מקומי: [[שיחת תבנית:כותרת לעמוד בגמרא#טקסט הגמרא נעלם בחלק מהדפים (Parsoid)]].}}

דיווח על באג: בחלק מדפי הגמרא בוויקיטקסט, טקסט הגמרא לא מוצג בתצוגה הרגילה, ומיד אחרי הכותרת מופיע רש&quot;י. דוגמה: [[עבודה זרה נט ב]]. נבדק ב-13 באוקטובר 2026, MediaWiki 1.47.0-wmf.23.

* שחזור מינימלי: [[/פגום]]
* דוגמאות תקינות (כל אחת שונה מהפגומה בפרט אחד): [[/תקין]]
* תבנית הניסוי (שורה אחת): [[/תבנית]]
* רשימת הדפים הפגועים (282): [[/רשימה]]

== ממצאים ==
את הדברים האלה בדקתי ישירות: בתצוגה בפועל, ב-API של הפענוח (עם &lt;code&gt;parsoid=1&lt;/code&gt; ובלעדיו), וב-TemplateSandbox.

# '''הטקסט קיים בקוד הדף''' ונעלם רק בתצוגה. ב-[[עבודה זרה נט ב]] ה-div של הגמרא (&lt;code&gt;gmara_text&lt;/code&gt;) מכיל רק פסקה ריקה, בגובה 0.
# '''רק Parsoid מושפע.''' עם &lt;code&gt;?useparsoid=0&lt;/code&gt; (המפענח הישן) הטקסט מוצג במלואו. דוגמה: [{{fullurl:עבודה זרה נט ב|useparsoid=0}} עבודה זרה נט ב במפענח הישן].
# '''הבאג מופיע רק כששלושה תנאים מתקיימים יחד:'''
#* ה-div נפתח בתוך תבנית ונסגר בדף עצמו. אם ה-div פתוח בדף עצמו, הטקסט מוצג ([[/תקין#5. ה-div פתוח בדף עצמו ולא בתבנית|דוגמה 5]]).
#* הטקסט נמצא בין שני תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; (גם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;section&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; באנגלית). בלי התגים הטקסט מוצג ([[/תקין#4. בלי תגי קטע|דוגמה 4]]).
#* הטקסט שבין התגים הוא פסקה אחת של טקסט נקי. שתי פסקאות, או כל רכיב בתוך הפסקה (הדגשה, קישור, תבנית שמחזירה רכיב, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;), מספיקים כדי שהטקסט יוצג ([[/תקין]], דוגמאות 1–3). פונקציית מפענח שמחזירה טקסט בלבד (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#if:1|...}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) לא עוזרת.
# '''טקסט שמחוץ לתגי הקטע נשמר.''' בבדיקה עם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;א &lt;קטע התחלה=ג/&gt;...&lt;קטע סוף=ג/&gt; ב&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; הוצגו רק &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot;, והטקסט שבין התגים נעלם.
# '''שינויים קטנים בתבנית עצמה לא עוזרים.''' בדקתי ב-TemplateSandbox: ירידת שורה או שורה ריקה אחרי ה-div, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אחרי ה-div, וה-div בשורה נפרדת. אף אחד מהם לא החזיר את הטקסט. גם div פנימי נוסף בדף לא עוזר.
# '''היקף:''' 282 מתוך 5,352 דפי גמרא ([[/רשימה]]). הכי הרבה בחולין (49), נדרים (46), מנחות, עבודה זרה ונידה (25 כל אחת). במדגם של 30 דפים הקריטריון התאים לתצוגה בפועל ב-30 מתוך 30.

== ניתוח (אומת בהרצה מקומית של Parsoid) ==
'''תיקון להשערה הקודמת:''' כתבתי כאן קודם שה-div הפתוח בתבנית הוא מה שגורם לבאג. זה לא נכון: הבאג קורה גם עם תבנית תקינה לגמרי. ראו [[/מינימלי]] ואת התבנית שלו [[/מינימלי/תבנית]] (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;טקסט&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;). אותו דבר קורה גם עם קטגוריות במקום תגי קטע: &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#if:1|&lt;div&gt;[[קטגוריה:א]]טקסט[[קטגוריה:ב]]&lt;/div&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;.

* תג &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא מציג כלום, ולכן Parsoid הופך אותו לרכיב &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;link&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ריק. גם קטגוריה הופכת לרכיב כזה.
* מאז מרץ 2026 יש ב-Parsoid פיצ'ר שאוסף רכיבים בלתי נראים סמוכים בפלט של תבנית לקופסה אחת (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span class=&quot;mw-empty-elt&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;), גם בתוך רכיבי בלוק כמו div.
* כדי למצוא את הרכיב הבא הפיצ'ר מחפש את '''האלמנט''' הבא, ולכן הוא מדלג על טקסט. שני תגי הקטע נראים לו צמודים. כשהוא מעביר את מה שביניהם לקופסה הוא מוחק כל מה שאינו אלמנט, '''כולל טקסט הגמרא'''.
* לכן כל רכיב בתוך הטקסט (הדגשה, קישור, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) או מעבר פסקה מונעים את הבאג: הרצף נעצר לפניהם.
* בדפי הגמרא ה-div של התבנית רק גורם לכך שהטקסט נמצא &quot;בתוך פלט התבנית&quot;. זה מה שחושף את הבאג, אבל זה לא הגורם שלו.

הקוד: &lt;code&gt;DOMRangeBuilder::handleFirstRenderingTransparentNode()&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;migrateElements()&lt;/code&gt;. הפירוט, ה-diff של התיקון ותוצאות הבדיקות נמצאים ב-[[phab:T441087|T441087]]. בקצרה: עם התיקון כל חבילת הבדיקות של Parsoid עוברת כמו קודם, ושתי בדיקות רגרסיה חדשות עוברות.

== הצעות לפתרון ==
מהמהיר למבני:
# '''לקוראים, עכשיו:''' להוסיף &lt;code&gt;?useparsoid=0&lt;/code&gt; לכתובת.
# '''עקיפה בבוט (בדקתי, לא נראית):''' להוסיף &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מיד אחרי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ב-282 הדפים שברשימה. ב-[[עבודה זרה נט ב]] זה מחזיר את כל הטקסט (684 תווים) בשני המפענחים, בלי שינוי נראה. אפשר לבטל את זה כשהבאג יתוקן.
# '''תיקון מבני:''' להפסיק לפתוח div בתבנית ולהעביר את &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class='gmara_text'&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לדפים עצמם (דוגמה 5 תקינה). זה דורש לשנות את התבנית ולהריץ בוט על כל 5,352 הדפים באותו זמן. בדקתי גם כיוון שלא דורש לערוך את הדפים: להחליף את ה-div בתבנית בסימון ריק (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span class='gmara_start'&gt;&lt;/span&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;). זה מחזיר את הטקסט, אבל העיצוב של הגמרא (גופן וגודל) יצטרך לעבור לבוררי CSS שבירים, ואת זה לא בדקתי.
# '''דיווח ל-Phabricator:''' בוצע, [[phab:T441087|T441087]], עם תיקון מוצע.</text>
      <sha1>8l5uq5rq6leptqdzkp7ox1nlhad3u1l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088693</id>
      <parentid>3088692</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:04:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Matanwis</username>
        <id>10955</id>
      </contributor>
      <comment>תיבת קישור לדיווח</comment>
      <origin>3088693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7008" sha1="tqd0yzbglbb41r2ctujea1z9nxy5vxo" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;border:1px solid #a2a9b1;background:#f8f9fa;padding:.5em 1em;margin-bottom:1em&quot;&gt;'''דווח ל-Parsoid:''' [[phab:T441087|T441087]] (כולל תיקון מוצע שנבדק). דיון מקומי: [[שיחת תבנית:כותרת לעמוד בגמרא#טקסט הגמרא נעלם בחלק מהדפים (Parsoid)]].&lt;/div&gt;

דיווח על באג: בחלק מדפי הגמרא בוויקיטקסט, טקסט הגמרא לא מוצג בתצוגה הרגילה, ומיד אחרי הכותרת מופיע רש&quot;י. דוגמה: [[עבודה זרה נט ב]]. נבדק ב-13 באוקטובר 2026, MediaWiki 1.47.0-wmf.23.

* שחזור מינימלי: [[/פגום]]
* דוגמאות תקינות (כל אחת שונה מהפגומה בפרט אחד): [[/תקין]]
* תבנית הניסוי (שורה אחת): [[/תבנית]]
* רשימת הדפים הפגועים (282): [[/רשימה]]

== ממצאים ==
את הדברים האלה בדקתי ישירות: בתצוגה בפועל, ב-API של הפענוח (עם &lt;code&gt;parsoid=1&lt;/code&gt; ובלעדיו), וב-TemplateSandbox.

# '''הטקסט קיים בקוד הדף''' ונעלם רק בתצוגה. ב-[[עבודה זרה נט ב]] ה-div של הגמרא (&lt;code&gt;gmara_text&lt;/code&gt;) מכיל רק פסקה ריקה, בגובה 0.
# '''רק Parsoid מושפע.''' עם &lt;code&gt;?useparsoid=0&lt;/code&gt; (המפענח הישן) הטקסט מוצג במלואו. דוגמה: [{{fullurl:עבודה זרה נט ב|useparsoid=0}} עבודה זרה נט ב במפענח הישן].
# '''הבאג מופיע רק כששלושה תנאים מתקיימים יחד:'''
#* ה-div נפתח בתוך תבנית ונסגר בדף עצמו. אם ה-div פתוח בדף עצמו, הטקסט מוצג ([[/תקין#5. ה-div פתוח בדף עצמו ולא בתבנית|דוגמה 5]]).
#* הטקסט נמצא בין שני תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; (גם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;section&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; באנגלית). בלי התגים הטקסט מוצג ([[/תקין#4. בלי תגי קטע|דוגמה 4]]).
#* הטקסט שבין התגים הוא פסקה אחת של טקסט נקי. שתי פסקאות, או כל רכיב בתוך הפסקה (הדגשה, קישור, תבנית שמחזירה רכיב, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;), מספיקים כדי שהטקסט יוצג ([[/תקין]], דוגמאות 1–3). פונקציית מפענח שמחזירה טקסט בלבד (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#if:1|...}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) לא עוזרת.
# '''טקסט שמחוץ לתגי הקטע נשמר.''' בבדיקה עם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;א &lt;קטע התחלה=ג/&gt;...&lt;קטע סוף=ג/&gt; ב&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; הוצגו רק &quot;א&quot; ו-&quot;ב&quot;, והטקסט שבין התגים נעלם.
# '''שינויים קטנים בתבנית עצמה לא עוזרים.''' בדקתי ב-TemplateSandbox: ירידת שורה או שורה ריקה אחרי ה-div, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אחרי ה-div, וה-div בשורה נפרדת. אף אחד מהם לא החזיר את הטקסט. גם div פנימי נוסף בדף לא עוזר.
# '''היקף:''' 282 מתוך 5,352 דפי גמרא ([[/רשימה]]). הכי הרבה בחולין (49), נדרים (46), מנחות, עבודה זרה ונידה (25 כל אחת). במדגם של 30 דפים הקריטריון התאים לתצוגה בפועל ב-30 מתוך 30.

== ניתוח (אומת בהרצה מקומית של Parsoid) ==
'''תיקון להשערה הקודמת:''' כתבתי כאן קודם שה-div הפתוח בתבנית הוא מה שגורם לבאג. זה לא נכון: הבאג קורה גם עם תבנית תקינה לגמרי. ראו [[/מינימלי]] ואת התבנית שלו [[/מינימלי/תבנית]] (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;טקסט&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;). אותו דבר קורה גם עם קטגוריות במקום תגי קטע: &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#if:1|&lt;div&gt;[[קטגוריה:א]]טקסט[[קטגוריה:ב]]&lt;/div&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;.

* תג &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא מציג כלום, ולכן Parsoid הופך אותו לרכיב &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;link&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ריק. גם קטגוריה הופכת לרכיב כזה.
* מאז מרץ 2026 יש ב-Parsoid פיצ'ר שאוסף רכיבים בלתי נראים סמוכים בפלט של תבנית לקופסה אחת (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span class=&quot;mw-empty-elt&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;), גם בתוך רכיבי בלוק כמו div.
* כדי למצוא את הרכיב הבא הפיצ'ר מחפש את '''האלמנט''' הבא, ולכן הוא מדלג על טקסט. שני תגי הקטע נראים לו צמודים. כשהוא מעביר את מה שביניהם לקופסה הוא מוחק כל מה שאינו אלמנט, '''כולל טקסט הגמרא'''.
* לכן כל רכיב בתוך הטקסט (הדגשה, קישור, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) או מעבר פסקה מונעים את הבאג: הרצף נעצר לפניהם.
* בדפי הגמרא ה-div של התבנית רק גורם לכך שהטקסט נמצא &quot;בתוך פלט התבנית&quot;. זה מה שחושף את הבאג, אבל זה לא הגורם שלו.

הקוד: &lt;code&gt;DOMRangeBuilder::handleFirstRenderingTransparentNode()&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;migrateElements()&lt;/code&gt;. הפירוט, ה-diff של התיקון ותוצאות הבדיקות נמצאים ב-[[phab:T441087|T441087]]. בקצרה: עם התיקון כל חבילת הבדיקות של Parsoid עוברת כמו קודם, ושתי בדיקות רגרסיה חדשות עוברות.

== הצעות לפתרון ==
מהמהיר למבני:
# '''לקוראים, עכשיו:''' להוסיף &lt;code&gt;?useparsoid=0&lt;/code&gt; לכתובת.
# '''עקיפה בבוט (בדקתי, לא נראית):''' להוסיף &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;nowiki/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מיד אחרי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ב-282 הדפים שברשימה. ב-[[עבודה זרה נט ב]] זה מחזיר את כל הטקסט (684 תווים) בשני המפענחים, בלי שינוי נראה. אפשר לבטל את זה כשהבאג יתוקן.
# '''תיקון מבני:''' להפסיק לפתוח div בתבנית ולהעביר את &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class='gmara_text'&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לדפים עצמם (דוגמה 5 תקינה). זה דורש לשנות את התבנית ולהריץ בוט על כל 5,352 הדפים באותו זמן. בדקתי גם כיוון שלא דורש לערוך את הדפים: להחליף את ה-div בתבנית בסימון ריק (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span class='gmara_start'&gt;&lt;/span&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;). זה מחזיר את הטקסט, אבל העיצוב של הגמרא (גופן וגודל) יצטרך לעבור לבוררי CSS שבירים, ואת זה לא בדקתי.
# '''דיווח ל-Phabricator:''' בוצע, [[phab:T441087|T441087]], עם תיקון מוצע.</text>
      <sha1>tqd0yzbglbb41r2ctujea1z9nxy5vxo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/מינימלי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1756437</id>
    <revision>
      <id>3088694</id>
      <parentid>3088559</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T06:04:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Matanwis</username>
        <id>10955</id>
      </contributor>
      <comment>קישור ל-T441087</comment>
      <origin>3088694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="359" sha1="mbd0jnhw1bshcfuudexdehvbre77ep7" xml:space="preserve">{{משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid/מינימלי/תבנית}}
----
שחזור מינימלי ל-[[phab:T441087|T441087]]. בתצוגה הרגילה (Parsoid) המסגרת שלמעלה ריקה, וב-[{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|useparsoid=0}} מפענח הישן] מופיע בה הטקסט. רקע: [[משתמש:Matanwis/באג גמרא Parsoid]].</text>
      <sha1>mbd0jnhw1bshcfuudexdehvbre77ep7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756438</id>
    <revision>
      <id>3088562</id>
      <timestamp>2026-10-13T11:59:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;(כ, א)  (כ, ב)  (כ, ג)  (כ, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כן נאמן לן עם בתולה כן עושה באנס משפט:&lt;קטע סוף=ד/&gt;  {{לא נשלם}}   קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=47סמנד פרק כ]  [[קטגוריה:בן סירא]]&quot;</comment>
      <origin>3088562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="296" sha1="mk9vvqj1vgf4oei9x24empr4f4ev659" xml:space="preserve">(כ, א)

(כ, ב)

(כ, ג)

(כ, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כן נאמן לן עם בתולה כן עושה באנס משפט:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{לא נשלם}}


קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=47סמנד פרק כ]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>mk9vvqj1vgf4oei9x24empr4f4ev659</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756439</id>
    <revision>
      <id>3088563</id>
      <timestamp>2026-10-13T12:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3088531] תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)</comment>
      <origin>3088563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11377" sha1="silgemrqjxqeu7i8emxevftxfzupbe1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים), התשפ״ה–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1784|תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 160|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12081.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ז, 214|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12549.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)#סעיף 31|סעיף 31(ד)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מכסה“ – מי שנקבעה לו מכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022)|תקנות 2022}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכסות“ – ועדת המכסות שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישובים קדמיים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/dec919-2023/he/dec919-2023.pdf|בסעיף 1 להחלטת הממשלה מס׳ 919, מיום כ״ד באלול התשפ״ג (10 בספטמבר 2023)}}, שהתקבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לול העומד בדרישות“ – לול לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לענף הלול שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|תוספת מכסה למגדלים קיימים בשנת 2025|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:ת}} ועדת המכסות בשנת 2025 תקבע לבעל מכסה תוספת מכסה בשיעור של 3 אחוזים ממכסתו ערב יום פרסום תקנות אלה.

{{ח:סעיף|2א|תוספת מכסה למגדלים קיימים בלול העומד בדרישות|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה מיישוב קדמי שהעתיק את הגידול שלו החל בשנת 2025, לראשונה, מלול שאינו לול העומד בדרישות ללול העומד בדרישות ביישוב קדמי, תוספת מכסה בשיעור של 4 אחוזים ממכסתו ביום ט״ז בסיוון התשפ״ו (1 ביוני 2026) או ממכסתו במועד העתקת הגידול כאמור, לפי הנמוך שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוספת מכסה לפי תקנת משנה (א) תיקבע אך ורק בשל מעבר ללול שהוקם ואוכלס לראשונה בשנת 2026, או בשל מעבר ללול שהוקם או אוכלס לראשונה קודם לכן אם מתקיים לגביו התנאי האמור בפסקה (1) וכן אחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3), לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לא ניתנה תוספת מכסה זמנית בשל מעבר ללול זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}};
{{ח:תתת|(2)}} ההפרש בין המספר המרבי של תרנגולות מטילות שניתן לאכלס בלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)(3)}} לבין מספר התרנגולות המטילות המאוכלסות בלול ביום ט״ז בסיוון התשפ״ו (1 ביוני 2026) גבוה ממספר התרנגולות המטילות הנוספות שיאוכלסו בלול;
{{ח:תתת|(3)}} אם יוצרה בלול מכסה של כמה בעלי מכסה, 95 אחוזים לפחות מבעלי המכסה שייצרו את מכסתם בלול זה ביום ט״ז בסיוון התשפ״ו (1 ביוני 2026) ממשיכים לייצר את מכסתם בלול במועד העתקת הגידול כאמור בתקנת משנה (א).
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לתוספת מכסה לפי תקנת משנה (א) תוגש עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), ותהיה ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} המכסה הכוללת שתקצה ועדת המכסות לפי תקנת משנה (א) לא תעלה על 40 מיליון ביצים.
{{ח:תת|(ה)}} ראתה ועדת המכסות כי בקביעת תוספת מכסה לפי תקנת משנה (א) הביקוש עולה על ההיצע, תערוך הגרלה בין המבקשים; הגרלה לפי תקנת משנה זו תהיה פומבית, תיערך בפיקוח עורך דין, ויוזמנו אליה כל המבקשים; הוועדה תערוך רשימה של כל המבקשים לפי תקנת משנה זו בסדר יורד בהתאם לתוצאות ההגרלה, ותקבע להם תוספת מכסה עד לקביעת מכסה בהיקף כולל כאמור בתקנת משנה (ד); לא תיקבע תוספת מכסה למבקש אם היתרה לחלוקה נמוכה מהיקף המכסה שהייתה נקבעת לו בהתאם לשיעור הקבוע בתקנת משנה (א); יתרת המכסה לא תחולק.

{{ח:סעיף|3|תוספת מכסה זמנית ללול שעומד בדרישות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לול העומד בדרישות הוא לול שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לגביו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימות בו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)|תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} הלול נטול כלובים או שהתרנגולות המטילות בו מוחזקות בצפיפות האמורה {{ח:חיצוני|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)#סעיף 27|בתקנה 27(א) לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), התשפ״ב–2022}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה מיישוב קדמי שהעתיק את הגידול שלו לראשונה מלול שאינו לול העומד בדרישות ללול העומד בדרישות ביישוב קדמי, תוספת מכסה זמנית, בהיקף השווה למכסתו ביום כ״ח באייר התשפ״ה (26 במאי 2025); אם נותר מקום בלְול העומד בדרישות, יוכל בעל מכסה לגדל גם את תוספת המכסה הזמנית בלול שאליו הוא העתיק את הגידול וגם בּלְול אחר העומד בדרישות, ובלבד שבעל המכסה יגדל את מכסתו ואת תוספת המכסה הזמנית בשני לולים לכל היותר.
{{ח:תת|(ג)}} תוספת לפי תקנה זו תיקבע לבעל מכסה לתקופה שמיום העתקת הגידול לראשונה ללול העומד בדרישות ועד תום גידול התרנגולות המטילות שאכלס לאחרונה לכל המאוחר עד יום כ״א באדר א׳ התשפ״ז (28 בפברואר 2027).
{{ח:תת|(ד)}} קביעת תוספת מכסה זמנית תותנה בכך שבעל המכסה יעביר אל ועדת המכסות התחייבות, חתומה בפני עורך דין, ולפיה הוא מתחייב כי בתום התקופה האמורה בתקנת משנה (ג), יפסיק את הגידול בלול שאינו לול העומד בדרישות.
{{ח:תת|(ה)}} בקשות לתוספת מכסה זמנית לפי תקנה זו יוגשו עד יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027).
{{ח:תת|(ו)}} המכסה הכוללת שתקצה ועדת המכסות לפי תקנה זו לא תעלה על 75 מיליון ביצים.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3|טופס|טופס בקשה לקבלת תוספת מכסה לייצור ביצי מאכל}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, החתום מטה, מבקש לקבל תוספת מכסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א לתקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים), התשפ״ה–2025}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פרטים אישיים:'''
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שם פרטי: | שם משפחה: | מס׳ זהות: }}
{{ח:ת}} מספר מגדל:
{{ח:ת}} כתובת מגורים:
{{ח:ת}} מס׳ משק/גוש חלקה:
{{ח:ת}} טלפון נייח/נייד:
{{ח:ת}} דואר אלקטרוני:
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מקום הגידול – | יישוב: | מספר לול: }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מקום הגידול הקודם – | יישוב: | מספר לול: }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני מצהיר כי ביום . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{מוקטן|(יש למלא תאריך)}} העתקתי את הגידול, לראשונה, מלול שאינו לול העומד בדרישות ללול ביישוב קדמי העומד בדרישות ואני ממשיך לייצר את מכסתי בלול זה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המגדל}} }}

{{ח:חתימות|כ״ט באייר התשפ״ה (27 במאי 2025)}}
* '''אבי דיכטר'''&lt;br&gt;שר החקלאות וביטחון המזון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>silgemrqjxqeu7i8emxevftxfzupbe1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1756440</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)" />
    <revision>
      <id>3088564</id>
      <timestamp>2026-10-13T12:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3088564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153" sha1="2lqu0j41dvt28gzx992166qul1hnfhu" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)]]</text>
      <sha1>2lqu0j41dvt28gzx992166qul1hnfhu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (קביעת תוספת מכסה למגדלים קיימים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1756441</id>
    <revision>
      <id>3088565</id>
      <timestamp>2026-10-13T12:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3088565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1756442</id>
    <revision>
      <id>3088582</id>
      <timestamp>2026-10-13T14:22:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|פה ב|פו א|פו ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף פו א}}  ==תרגום לעברית== העומד על כל אותם שבעה, ויש למטה רקיע שהוא התחתון מכולם ואינו מאיר. ומשום שהוא התחתון ואינו מאיר, אותו רקיע שמעליהם התחבר בו, והוא כולל בתוכו את שתי האותיות הללו. ונקרא ים, של אות...&quot;</comment>
      <origin>3088582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6043" sha1="4hqs7ybxv58hm8bjnldtoba2hyfywed" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|פה ב|פו א|פו ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף פו א}}

==תרגום לעברית==
העומד על כל אותם שבעה, ויש למטה רקיע שהוא התחתון מכולם ואינו מאיר. ומשום שהוא התחתון ואינו מאיר, אותו רקיע שמעליהם התחבר בו, והוא כולל בתוכו את שתי האותיות הללו. ונקרא ים, של אותו רקיע עליון שנקרא מ״י. משום שכל אותם רקיעים אחרים נעשו נחלים ונכנסים אליו, ואז הוא ים עליון, והוציא פירות ודגים למיניהם, ועל כך אמר דוד: &quot;זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת״ {{ממ|תהלים|קד|כה}}. ועל כך כתוב: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ {{ממ|ישעיהו|מא|ב}}. ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח&quot;, זה אברהם. &quot;צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, זהו הרקיע התחתון מכל הרקיעים, שנעשה ים. &quot;יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם&quot;, מי? זהו הרקיע התחתון שאמרנו, שעושה נקמות ומפיל שונאים, ובזה השתבח דוד ואמר: ״וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם״ {{ממ|תהלים|יח|מא}}. &quot;יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם&quot;, אלו הם העמים שאברהם היה רודף אחריהם, והקדוש ברוך הוא היה הורג אותם. &quot;וּמְלָכִים יַרְדְּ&quot;, אלו הממונים הגדולים שלמעלה, שכאשר הקדוש ברוך הוא עושה דין בעולם, הוא עושה דין בכל, למעלה ולמטה. &quot;יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא&quot; {{ממ|ישעיהו|מא|ג}}, ״יִרְדְּפֵם״, זה אברהם, שאברהם היה רודף אחריהם, והקדוש ברוך הוא היה עובר לפניו והורג אותם, שכתוב ״יַעֲבוֹר שָׁלוֹם״, זה הקדוש ברוך הוא, שנקרא שלום. &quot;אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא&quot;, וכי יעלה על דעתך שאברהם היה הולך בתוך עננים, או בתוך סוסים ומרכבות? אלא  &quot;אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא&quot;, שלא היה הולך לפני אברהם לא מלאך ולא שליח, אלא הקדוש ברוך הוא לבדו. שכתוב ״בְּרַגְלָיו״, מי הם רגליו? אלו המלאכים, שהם תחת הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר: ״וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא״ {{ממ|זכריה|יד|ד}}.

דבר אחר: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח״ {{ממ|ישעיהו|מא|ב}}. בוא וראה: בשעה שהקדוש ברוך הוא העיר את העולם להביא את אברהם ולקרב אותו אליו, התעוררות זו הייתה משום שעתיד היה יעקב לצאת ממנו, ולהעמיד שנים עשר שבטים, כולם זכאים לפני הקדוש ברוך הוא. ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, שהקדוש ברוך הוא היה קורא לו תמיד מיום שנברא העולם, כמו שנאמר: ״קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ״ {{ממ|ישעיהו|מא|ד}}. ומשום כך ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ״ בוודאי, ״לְרַגְלוֹ״, להתחבר אליו בעבודתו ולקרב אותו אליו, כמו שנאמר: ״הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ״ {{ממ|שמות|יא|ח}}.

דבר אחר: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח״ {{ממ|ישעיהו|מא|ב}}, שמשם תחילת האור להאיר, משום שכוח האור של הדרום הוא מתוך המזרח, ועל כך, מי העיר את אותו אור של הדרום? מן המזרח, משום שהוא נוטל וניזון תחילה, ורצונו של אותו רקיע עליון לתת לו למזרח, ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ&quot;, זהו המערב, שהוא קורא לו תמיד ואינו שוקט, כמו שנאמר: ״אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל״ {{ממ|תהלים|פג|ב}}, משום שהמערב מתעורר תמיד אליו. &quot;יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְד&quot;, שהרי ממנו קיבל כוח להכניע את כל אותם עמי העולם.

רבי יהודה אמר: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח״ {{ממ|ישעיהו|מא|ב}}, זה אברהם, שלא נטל התעוררות כלפי הקדוש ברוך הוא אלא מן המזרח, משום שראה את השמש היוצאת בבוקר מצד המזרח, נטל התעוררות לעצמו, שהוא הקדוש ברוך הוא, אמר: זהו המלך שברא אותי, ועבד אותו כל אותו היום, בערב ראה את השמש שנאספה, והירח יצא והלבנה האירה, אמר: זהו בוודאי השולט על אותה עבודה שעבדתי כל היום, שהרי החשיך לפניו ואינו מאיר, עבד אותו כל אותו הלילה, בבוקר ראה שהחשכה הולכת וצד המזרח מתבהר, אמר: בוודאי על כל אלה יש מלך, ושולט שמנהיג אותם. כיוון שראה הקדוש ברוך הוא את תשוקתו של אברהם אליו, אז התגלה אליו ודיבר עמו, שכתוב: ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ&quot;, שדיבר עמו והתגלה עליו.

רבי יצחק פתח: &quot;דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים&quot; {{ממ|ישעיהו|מה|יט}}</text>
      <sha1>4hqs7ybxv58hm8bjnldtoba2hyfywed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Matanwis</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1756443</id>
    <revision>
      <id>3088589</id>
      <timestamp>2026-10-13T15:26:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3088589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="124" sha1="869pq0aujnzkb1lhkg493u9ve5mgw8w" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:25, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>869pq0aujnzkb1lhkg493u9ve5mgw8w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Matanwis</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1756444</id>
    <revision>
      <id>3088590</id>
      <timestamp>2026-10-13T15:26:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3088590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברים כה ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1756445</id>
    <revision>
      <id>3088595</id>
      <timestamp>2026-10-13T16:14:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ - -</comment>
      <origin>3088595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7669" sha1="824hxz8gu3v8veag695kwx4w2oqt1ph" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|דברים|כה|כה ד|ה|כה ו|הבהרה=כן|
ציטוט=כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר, יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.}}

== יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ ==
=== מטרת החוק ===
כדי לבצע חוק חייבים לדעת מה הסיבה והבעיה שהחוק בא לפתור, ואז ניתן לשנות בצורה הוגנת את התוצאה

בתקופה ההיא נשים לא ירשו אדמה ולא הפעילו את עבודת השדה.&lt;br&gt;
'''[[חוקי חמורבי]]''' (39, 40, 150, 167) הרשו לאישה להיות בעלת רכוש שקיבלה מאביה, בעלה, אחיה, או כל אדם אחר, ולנהל את רכושה כרצונה. כך נתן לבן את כל הצאן שלקח יעקב לשתי בנותיו ולבניהן אחריהן ([[ביאור:בראשית מא מג]]).

אולם אצל משה הנושא לא ברור, ונראה שאישה היתה תלויה בגבר ולא יכלה לנהל את רכוש בעלה כל ימי חייה.

כך, כאשר נשארה אלמנה ללא בנים נוצרה בעיה איך היא תחיה ומי יפרנס אותה לעת זקנה.

חוק היבום בא להעביר את האישה ורכוש בעלה בצורה מסודרת בתוך המשפחה. היא מביאה רכוש, והבעל מטפל בה. במידה ויהיה ילד, הבן ירש את רכוש הבעל הראשון.

'''זה חוק יפה והגון.''' נראה שלקרוב יש רשות לסרב, ואז אחר יקח את הזכות, אולם לא נאמר שלאישה מותר לסרב כשם שלבן נתן רשות לרבקה: &quot;נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ&quot; ([[ביאור:בראשית כד נז]]). סביר שהאישה יכלה לסרב.

במידה ואין אדם מתאים, או שאף אחד לא רוצה אותה, או שהיא לא רוצה אף אחד מהם, היא נעשת חופשיה לוקחת את נדוניתה ועושה כרצונה.

=== תוצאה היסטורית ===
במשך הזמן נשים הורשו לנהל רכוש, ורכוש הבעל נשאר בידי האישה עד מותה ואז עבר לקרובים לפי חוקי ירושה.&lt;br&gt;
בהרבה מקרים הבעיה לחוסר יורש היתה אצל האישה, &lt;br&gt;* כפי שרואים את שרה, רבקה, רחל, חנה. &lt;br&gt;* סביר שכאשר הבעיה אצל הגבר האישה פתרה את הבעיה מאחורי גבו. &lt;br&gt;* כך שאישה שלא נכנסה להריון סביר שגם הבעל החדש לא יביא לה יורש ועניין השם והירושה לא יפתר, אולם לפחות יהיה מי שיטפל בה.&lt;br&gt;
החוק האוסר על ריבוי נשים נכנס, ולא היו מספיק גברים במשפחה ליבם את האלמנה.&lt;br&gt;
כמובן קרוב יכול להזמין אותו לביתו, להתיחס אליה יפה, והיא תחיה בשלום את חייה. כך מקובל ששמעון, או אח אחר, לקח את דינה לביתו.&lt;br&gt;
נסיון לכפות על האישה והקרוב לשאת אותה נעשה קשה ורבים התחילו לשנוא את החוק, במקום לשנוא את האחראים שכפו את החוק בצורה שרירותית ומעליבה.

כך ירד החוק בחשיבותו, והמנהיגים חיפשו דרכים להגביל אותו כדי שאי אפשר יהיה לבצע אותו.

=== כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו ===
מהמשפט הזה הגבילו את החוק לאחים ישירים בלבד.

אין ספק שזה לא נכון.&lt;br&gt;
המילה &quot;אַחִים&quot; היא רחבה מאוד - תפילת &quot;אחינו כל בית ישראל&quot;
* &quot;כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ&quot; ([[ביאור:בראשית יג ח]]), אברם ללוט שלא היו אחים.
* &quot;אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם&quot; ([[ביאור:בראשית כט ד]]), יעקב לזרים.
* &quot;וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו&quot; ([[ביאור:בראשית לא כג]]), וללבן לא היו אחים.
* &quot;וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים&quot; ([[ביאור:בראשית לא מו]]), ואין ספק שעשו לא היה שם.
ברור שהמילה היא רחבה וכוללת את כל המשפחה, הקרובים, ואפילו רחוקים וזרים.

כלומר: נאמר כאן שכאשר אדם גר בסביבה של בני ישראל, ויש מספיק בני משפחה קרובים ורחוקים.&lt;br&gt;
כלומר: במידה ואין אפילו קרוב רחוק, כי אין אף אחד, אז החוק לא תקף.

=== לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר ===
אין ספק שהחוק לא קבע שהאלמנה תנשא לנוכרי. לכן צריך להיות בני ישראל בסביבה. כמובן האישה יכולה לעבור דירה לקרובי משפחת בעלה.

לפי חוקי ירושה, נקבע סדר העדיפות: אחים, בני אחים, בני דודים מדרגות הולכות וגדלות. ולדעתי עד היהודי האחרון.&lt;br&gt;
כך אדמת הבעל תעבור לאדם שהיה יורש את האדמה ממילא, אולי הוא מקבל יותר כי הוא לא מתחלק עם אחיו, אולם הוא מתחיב לטפל באלמנה.

=== יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ ===
&quot;יְבָמָהּ&quot; זה לא אח המת. זה האדם לפי סדר העדיפות הראשון שהסכים לקחת אותה, והיא הסכימה להנשא לו.&lt;br&gt;
זה האיש שסוכם במשפחה שהוא ישא אותה.

ואז החוק מוסיף שהוא לא סתם יקח אותה, בנסיון לרשת את רכוש בעלה ולא יתנהג אליה כאשתו, כשם שעשה אונן: &quot;וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו&quot; ([[ביאור:בראשית לח ט]]).

האיש חייב:
# לתת לה עונתה.
# לספק את צרכיה ככתוב בכתובת בעלה הראשון וכפי שהיא התרגלה לחיות, וכיוון שהוא משתמש ברכוש בעלה הראשון הוא לא יכול להגיד שהוא לא יכול.
# להתנהג אליה בכבוד כאשתו, ולא כמשרתת או שפחה חרופה.
# לקבל את ילדיה כבניו ולגדל אותם בכבוד.
# להעביר לבניה את רכוש אביהם המת בלי לרמות.

כמובן האישה צריכה להתנהג כאישה אהובה, אחרת יש חוקים אחרים לטפל באישה מורדת.

=== הגינות וכבוד ===
החוק נועד לעזור ולכבד את האלמנה שלא תרד לרחוב.

אולם השופטים חייבים לעגל ולשנות את התנאים בהתאם לנסיבות, במטרה לעזור שכולם יהנו וישמחו בחלקם.&lt;br&gt;
החוק לא נועד להתעלל באלמנה פעם נוספת.


{{סיכום על פסוק|דברים|כה|כה ד|ה|כה ו}}</text>
      <sha1>824hxz8gu3v8veag695kwx4w2oqt1ph</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/הלל</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1756446</id>
    <revision>
      <id>3088601</id>
      <timestamp>2026-10-13T18:12:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==יהללוך== משום מה ברכת 'יהללוך' לא מוצגת (רק אצלי?) בדף עצמו, למרות שהיא מופיעה בקוד המקור ומוצגת בהכללות. [[מש:מו יו הו|מו יו הו]], אתה מבין אולי למה זה? ~~~~&quot;</comment>
      <origin>3088601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="406" sha1="t0bbrt8anwcoco2dmg894oux6qolkss" xml:space="preserve">==יהללוך==
משום מה ברכת 'יהללוך' לא מוצגת (רק אצלי?) בדף עצמו, למרות שהיא מופיעה בקוד המקור ומוצגת בהכללות. [[מש:מו יו הו|מו יו הו]], אתה מבין אולי למה זה? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:12, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>t0bbrt8anwcoco2dmg894oux6qolkss</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088602</id>
      <parentid>3088601</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T18:45:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יהללוך */ תגובה</comment>
      <origin>3088602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="676" sha1="9l0jmz8taz4s7m6v5fwyf0ig8aw49qs" xml:space="preserve">==יהללוך==
משום מה ברכת 'יהללוך' לא מוצגת (רק אצלי?) בדף עצמו, למרות שהיא מופיעה בקוד המקור ומוצגת בהכללות. [[מש:מו יו הו|מו יו הו]], אתה מבין אולי למה זה? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:12, 13 באוקטובר 2026 (IDT)

:מוזר. כשנכנסתי לדף העריכה הקטע הופיע בחלונית תצוגה מקדימה. אנסה לבדוק עוד. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9l0jmz8taz4s7m6v5fwyf0ig8aw49qs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088616</id>
      <parentid>3088602</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:09:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* יהללוך */ תגובה</comment>
      <origin>3088616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="820" sha1="6fn4nwdirpapq2ifitrvy36af7ukhvm" xml:space="preserve">==יהללוך==
משום מה ברכת 'יהללוך' לא מוצגת (רק אצלי?) בדף עצמו, למרות שהיא מופיעה בקוד המקור ומוצגת בהכללות. [[מש:מו יו הו|מו יו הו]], אתה מבין אולי למה זה? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:12, 13 באוקטובר 2026 (IDT)

:מוזר. כשנכנסתי לדף העריכה הקטע הופיע בחלונית תצוגה מקדימה. אנסה לבדוק עוד. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
::גם לא מופיעה אצלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:09, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6fn4nwdirpapq2ifitrvy36af7ukhvm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088645</id>
      <parentid>3088616</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:16:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יהללוך */ תגובה</comment>
      <origin>3088645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1205" sha1="ezvctllz5io8gyygxi7fareb23gelgv" xml:space="preserve">==יהללוך==
משום מה ברכת 'יהללוך' לא מוצגת (רק אצלי?) בדף עצמו, למרות שהיא מופיעה בקוד המקור ומוצגת בהכללות. [[מש:מו יו הו|מו יו הו]], אתה מבין אולי למה זה? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:12, 13 באוקטובר 2026 (IDT)

:מוזר. כשנכנסתי לדף העריכה הקטע הופיע בחלונית תצוגה מקדימה. אנסה לבדוק עוד. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
::גם לא מופיעה אצלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:09, 13 באוקטובר 2026 (IDT)
:::זה בסדר עכשיו, אבל אני לא יודע מה גרם לשיבוש, אולי מסיבה כלשהי היתה למערכת בעיה עם כך שהיה קטע שהכיל את כל הטקסט שניתן להכללה? (הקטע 'סוכות') [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 13 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ezvctllz5io8gyygxi7fareb23gelgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/986</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1756447</id>
    <revision>
      <id>3088606</id>
      <timestamp>2026-10-13T18:53:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[דברי הימים ב ב/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3088606</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3055" sha1="0ue9a1x2o040n7zlsfou0n0gq1webfw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־שְׁלֹמֹ֑ה בְּאַֽהֲבַ֤ת יְהֹוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ נְתָֽנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|11}}וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֙יִת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|12}}וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִֽישׁ־חָכָ֛ם יוֹדֵ֥עַ בִּינָ֖ה לְחוּרָ֥ם אָבִֽי׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|13}}בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַֽעֲשׂ֣וֹת בַּזָּהָ֣ב וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּח֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בַּֽאֲבָנִ֣ים וּבָֽעֵצִ֗ים בָּֽאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כׇּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כׇּל־מַֽחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|14}}וְ֠עַתָּה הַֽחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁר־אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַֽעֲבָדָֽיו׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|טו}}וַֽ֠אֲנַחְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכׇל־צׇרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל־יָ֣ם יָפ֑וֹ וְאַתָּ֛ה תַּֽעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|16}}וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כׇּל־הָֽאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַֽחֲרֵ֣י הַסְּפָ֔ר אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּֽצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַֽחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|17}}וַיַּ֣עַשׂ מֵהֶ֗ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַֽעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם׃&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0ue9a1x2o040n7zlsfou0n0gq1webfw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088648</id>
      <parentid>3088606</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:19:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[דברי הימים ב ג/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3088648</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6761" sha1="br3huvrml8wsgr4fzqu9aape2t5pfr8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
צֹר֙ בִּכְתָ֔ב וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־שְׁלֹמֹ֑ה בְּאַֽהֲבַ֤ת יְהֹוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ נְתָֽנְךָ֥ עֲלֵיהֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|11}}וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֙יִת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|12}}וְעַתָּ֗ה שָׁלַ֧חְתִּי אִֽישׁ־חָכָ֛ם יוֹדֵ֥עַ בִּינָ֖ה לְחוּרָ֥ם אָבִֽי׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|13}}בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַֽעֲשׂ֣וֹת בַּזָּהָ֣ב וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּח֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בַּֽאֲבָנִ֣ים וּבָֽעֵצִ֗ים בָּֽאַרְגָּמָ֤ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כׇּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כׇּל־מַֽחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֤ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|14}}וְ֠עַתָּה הַֽחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁר־אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַֽעֲבָדָֽיו׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|טו}}וַֽ֠אֲנַחְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנוֹן֙ כְּכׇל־צׇרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹד֖וֹת עַל־יָ֣ם יָפ֑וֹ וְאַתָּ֛ה תַּֽעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|16}}וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כׇּל־הָֽאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַֽחֲרֵ֣י הַסְּפָ֔ר אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּֽצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַֽחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ב|17}}וַיַּ֣עַשׂ מֵהֶ֗ם שִׁבְעִ֥ים אֶ֙לֶף֙ סַבָּ֔ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֣ב בָּהָ֑ר וּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת מְנַצְּחִ֖ים לְהַֽעֲבִ֥יד אֶת־הָעָֽם׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|ג}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|א}}וַיָּ֣חֶל שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנ֤וֹת אֶת־בֵּֽית־יְהֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם בְּהַר֙ הַמּ֣וֹרִיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִרְאָ֖ה לְדָוִ֣יד אָבִ֑יהוּ אֲשֶׁ֤ר הֵכִין֙ בִּמְק֣וֹם דָּוִ֔יד בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|2}}וַ֠יָּחֶל לִבְנ֞וֹת בַּחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ בַּשֵּׁנִ֔י{{הערה|אין בנ&quot;א}} בִּשְׁנַ֥ת אַרְבַּ֖ע לְמַלְכוּתֽוֹ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|3}}וְאֵ֙לֶּה֙ הוּסַ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֖וֹת אֶת־בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֹ֡רֶךְ אַמּ֞וֹת בַּמִּדָּ֤ה הָרִֽאשׁוֹנָה֙ אַמּ֣וֹת שִׁשִּׁ֔ים וְרֹ֖חַב אַמּ֥וֹת עֶשְׂרִֽים׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|4}}וְהָֽאוּלָ֡ם אֲשֶׁר֩ עַל־פְּנֵ֨י הָאֹ֜רֶךְ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְהַגֹּ֖בַהּ מֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ים וַיְצַפֵּ֥הוּ מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|ה}}וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} הַבַּ֣יִת הַגָּד֗וֹל חִפָּה֙ עֵ֣ץ{{הערה|נ&quot;א {{גדול|עֲצֵ֣י}}}} בְּרוֹשִׁ֔ים וַיְחַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב ט֑וֹב וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו תִּמֹּרִ֖ים וְשַׁרְשְׁרֹֽת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|6}}וַיְצַ֧ף אֶת־הַבַּ֛יִת אֶ֥בֶן יְקָרָ֖ה לְתִפְאָ֑רֶת וְהַזָּהָ֖ב זְהַ֥ב פַּרְוָֽיִם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|7}}וַיְחַ֨ף אֶת־הַבַּ֜יִת הַקֹּר֧וֹת הַסִּפִּ֛ים וְקִֽירוֹתָ֥יו וְדַלְתוֹתָ֖יו זָהָ֑ב וּפִתַּ֥ח כְּרוּבִ֖ים עַל־הַקִּירֽוֹת׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|8}}וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־בֵּית־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֔ים אׇרְכּ֞וֹ עַל־פְּנֵ֤י רֹֽחַב־הַבַּ֙יִת֙ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֔ים וְרׇחְבּ֖וֹ אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וַיְחַפֵּ֙הוּ֙ זָהָ֣ב ט֔וֹב לְכִכָּרִ֖ים שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|9}}וּמִשְׁקָ֛ל לְמִסְמְר֥וֹת לִשְׁקָלִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים זָהָ֑ב וְהָֽעֲלִיּ֖וֹת חִפָּ֥ה זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|י}}וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַֽעֲשֵׂ֖ה צַֽעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|11}}וְכַנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֔ים אׇרְכָּ֖ם אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים כְּנַ֨ף הָֽאֶחָ֜ד לְאַמּ֣וֹת חָמֵ֗שׁ מַגַּ֙עַת֙ לְקִ֣יר הַבַּ֔יִת וְהַכָּנָ֤ף הָאַחֶ֙רֶת֙ אַמּ֣וֹת חָמֵ֔שׁ מַגִּ֕יעַ לִכְנַ֖ף הַכְּר֥וּב הָאַחֵֽר׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ג|12}}וּכְנַ֨ף
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>br3huvrml8wsgr4fzqu9aape2t5pfr8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756448</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א" />
    <revision>
      <id>3088618</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש א]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א]]</comment>
      <origin>3088618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="qeiggknl3umhpuero8bva7v1xmnbdhw" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש א]]</text>
      <sha1>qeiggknl3umhpuero8bva7v1xmnbdhw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756449</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב" />
    <revision>
      <id>3088621</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ב]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב]]</comment>
      <origin>3088621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="m04v9p48sg7j2fph1n7fsb3id06c1l4" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ב]]</text>
      <sha1>m04v9p48sg7j2fph1n7fsb3id06c1l4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756450</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג" />
    <revision>
      <id>3088623</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ג]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג]]</comment>
      <origin>3088623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="oldcdq27o6rupzsynmbi3v548966l8t" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ג]]</text>
      <sha1>oldcdq27o6rupzsynmbi3v548966l8t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756451</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד" />
    <revision>
      <id>3088625</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ד]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד]]</comment>
      <origin>3088625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="s340fewx8nx00621v5l7i68e882phja" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ד]]</text>
      <sha1>s340fewx8nx00621v5l7i68e882phja</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756452</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה" />
    <revision>
      <id>3088627</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ה]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה]]</comment>
      <origin>3088627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="m40r8kcawyknbs2f0chfddw4zqwirmg" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ה]]</text>
      <sha1>m40r8kcawyknbs2f0chfddw4zqwirmg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756453</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו" />
    <revision>
      <id>3088629</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו]]</comment>
      <origin>3088629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="em28sycetzhu94qz2lw8ge0cpjcturl" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו]]</text>
      <sha1>em28sycetzhu94qz2lw8ge0cpjcturl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1756454</id>
    <redirect title="שיחה:שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו" />
    <revision>
      <id>3088631</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שיחה:שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו]] לשם [[שיחה:שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו]]</comment>
      <origin>3088631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="78" sha1="rzhusewf72qh3dzt2nst415v71iq057" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ו]]</text>
      <sha1>rzhusewf72qh3dzt2nst415v71iq057</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756455</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז" />
    <revision>
      <id>3088633</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ז]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז]]</comment>
      <origin>3088633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="p1l6itjtydhnfggupv3vazaikycbk18" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ז]]</text>
      <sha1>p1l6itjtydhnfggupv3vazaikycbk18</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756456</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח" />
    <revision>
      <id>3088635</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ח]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח]]</comment>
      <origin>3088635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="enl4pcdrtg9eounv18h9rwq0dn2vbxu" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ח]]</text>
      <sha1>enl4pcdrtg9eounv18h9rwq0dn2vbxu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756457</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט" />
    <revision>
      <id>3088637</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:14:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ט]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט]]</comment>
      <origin>3088637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="5knvc6tnf3eahdpa8pw94niax84j2js" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש ט]]</text>
      <sha1>5knvc6tnf3eahdpa8pw94niax84j2js</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756458</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י" />
    <revision>
      <id>3088639</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש י]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י]]</comment>
      <origin>3088639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="ch4kbn4auq5157c1yali9g03tzqmpui" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש י]]</text>
      <sha1>ch4kbn4auq5157c1yali9g03tzqmpui</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756459</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא" />
    <revision>
      <id>3088641</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יא]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא]]</comment>
      <origin>3088641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="lzsokwef1p3am8wlrhjwrz38bjpcamm" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יא]]</text>
      <sha1>lzsokwef1p3am8wlrhjwrz38bjpcamm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756460</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב" />
    <revision>
      <id>3088643</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:15:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות דרושי הפסח דרוש יב]] לשם [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב]]</comment>
      <origin>3088643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="fnp2buqo86oyxuolvz2wijxng52o8zg" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי הפסח/דרוש יב]]</text>
      <sha1>fnp2buqo86oyxuolvz2wijxng52o8zg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציון הלא תדעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756461</id>
    <revision>
      <id>3088649</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:20:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור רומניא</comment>
      <origin>3088649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4108" sha1="ewwoux8gmkymquiyhj2yisr6pxooi47" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''מנחם ב' משה נ&quot;ע''' (תמר)}}

{{רן|צִיּוֹן הֲלֹא תֵדְעִי / לִבּוֹת אֲבֵלַיִךְ / כִּי יֶהֱמָיוּן מְאֹד / עַל שֹׁד אֲהָלַיִךְ
{{סי|מִ}}סְפֵּד וְהִי יִקְרְאוּ / תָּמִיד, וְיִבְכּוּ בְּמַר / בַּיּוֹם אֲשֶׁר נִטְּשׁוּ / בּוֹ כָּל חֲבָלַיִךְ
{{סי|נָ}}מֵס לְבָבָם בְּזָכְ/רָם אֶת אֲשֶׁר עָבְרוּ / זָרִים בְּתוֹכֵךְ וְנָ/שַׁמּוּ גְלִילַיִךְ
{{סי|חָ}}שְׁכוּ מְאוֹרוֹת בְּעֵת / שָׂרְפוּ בְּמוֹ אֵשׁ דְּבִיר / קֹדֶשׁ, וְאָז אָסְפוּ / נָגְהָם כְּסִילַיִךְ
{{סי|מִ}}י יִתְּנֵנִי מְקוֹר / דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה עֲלֵי / יִקְרַת הֲרוּגִים בְּנֵי / צִיּוֹן חֲלָלַיִךְ
{{סי|בִּ}}זְכוֹר גְּלוֹתֵך, אֲנִי / אַרְבֶּה נְהִי, גַּם אֱהִי / תַּנִּין לְבַכּוֹת עֲלֵי / שׁוֹמְרוֹן וְעָלַיִךְ
{{סי|מִ}}קְדַּשׁ אֱלֹהִים כְּלִיל / יֹפִי בְּתוֹכֵךְ, וְאֵיךְ / זָנַח וּבָז מִזְבְּחוֹ / יוֹצְרֵךְ וּבוֹעֲלַיִךְ
{{סי|שִׁ}}כֵּן בְּתוֹכֵךְ שְׁמוֹ / צוּרֵךְ, וְאֵיךְ נִשְׁכְּחוּ / חֶסֶד נְעוּרִים וְגַם / אַהֲבַת כְּלוּלַיִךְ
{{סי|הָ}}הּ גַּם נְהִי נִהְיָה / עַל הָאֱמוּנִים עֲלֵי / תוֹלָע, אֲשֶׁר חִבְּקוּ / אַשְׁפּוֹת גְּלָלַיִךְ
נָתְנוּ יְהִירִים בְּשַׂר / עַבְדֵי אֱלֹהֵי אֱמֶת / לָעוֹף, וְגַם נִפְּצוּ / יוֹנְקִים וְעוֹלְלַיִךְ
עַל זֹאת אֲקוֹנֵן, וְגַם / אֵילִיל וְאֶשָּׂא נְהִי / לֹא אֶתְּנָה לִי דֳּמִי / עַל רֹב חֲבָלַיִךְ
אַף כִּי בְּשׁוּרִי אֲנִי / זֻלּוּת יְקָרִים אֲשֶׁר / יוֹשְׁבִים בְּגֻלּוֹת וְהַ/בּוּז לַאֲצִילַיִךְ
הֲגַם נְפוּצִים בְּכָל / פֵּאוֹת וְאוֹבְדִים כְּמוֹ / שֵׂיוֹת פְּזוּרוֹת קְּצִי/נַיִךְ גְּדוֹלַיִךְ
תּוֹגַר וְיָוָן, וְגַם / קֵדָר וְאַף בֶּן אֱדוֹם / יוֹנוּם יְעַנּוּם וְאוֹיְ/בַיִךְ פְּלִילַיִךְ
הָיוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁ/נִינָה וְזוֹרוּ בְּכָל / גּוֹיִם, וְלֹא מָצְאוּ / נַחַת אֲמוּלַיִךְ
זֹאת הָיְתָה לָּךְ דְּעִי / מֵעִם אֱלֹהִים, עֲלֵי / פִּשְׁעֵךְ וְחוֹבֵךְ{{הערה|במקור: וְחוֹבֵר}} וְרֹ/עַ מַעֲלָלַיִךְ
שִׁמְעִי עֲנִיָּה רְאִי / שׁוּבִי אֱלֵי יוֹצְרֵךְ / חַלִּי פְּנֵי אֵל אֱלֹ/הַיִךְ מְחוֹלְלַיִךְ
קוּמִי בַּלַּיְלָה רֳנִי / כַּפֵּךְ לְצוּרֵךְ שְׂאִי / קִרְעִי לְבָבֵךְ, וְאָמְ/נָם לֹא מְעִילַיִךְ
לָשׁוּב שְׁבוּתֵךְ וְסִי/גַיִךְ יְצָרֵף כְּבֹר / כַּסְפֵּךְ יְטַהֵר וְיָ/סִיר כָּל בְּדִילַיִךְ
נָקָם לְצָרָיו הֲלֹא / יָשִׁיב, וְיִזְכֹּר בְּרִית / הוֹרִים, וְיָחִישׁ פְּדוּת / וּשְׁנַת גְּאוּלַיִךְ
שַׁלְוָה בְּכָל אַרְמְנוֹ/תַיִךְ יְצַוֶּה וְאָז / בִּדְבַר יְיָ יְהִי / שָׁלוֹם בְּחֵילַיִךְ.}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ewwoux8gmkymquiyhj2yisr6pxooi47</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תאמץ אהל ארמונך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756462</id>
    <revision>
      <id>3088652</id>
      <timestamp>2026-10-13T19:40:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור רומניא</comment>
      <origin>3088652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2028" sha1="ompsbovm0g6o9tawgk9e3yorwztpkdw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{רן|תְּ{{סי|אַ}}מֵּץ {{סי|אֹ|0}}הֶל {{סי|אַ}}רְמוֹנָךְ
תִּ{{סי|בְ}}נֶה יְסוֹד {{סי|בֵּ}}יתָךְ
תִּ{{סי|גְ}}דֹּר פִּרְצֵי {{סי|גִ}}נָּתָךְ
תִּ{{סי|דְ}}רֹשׁ טוֹבַת {{סי|דְּ}}בִירָךְ
תְּ{{סי|הַ}}דֵּר {{סי|ה|0}}וֹד {{סי|הֵ}}יכָלָךְ
תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ {{סי|וּ|0}}תְבוֹנֵן יַעֲרָךְ{{הערה|אולי צ&quot;ל: {{סי|וַ}}עֲדָךְ.}}
תִּ{{סי|זְ}}כֹּר בְּרַחֲמִים {{סי|זְ}}בוּלָךְ
תַּ{{סי|חֲ}}נֶה בְּיֹפִי {{סי|חֻ}}פָּתָךְ
תִּ{{סי|טַּ}}ע בָּם דִּירָתָךְ{{הערה|אולי צ&quot;ל: {{סי|טִ}}ירָתָךְ}}
תְּ{{סי|יַ}}סֵּד מִשְׁכְּנוֹת {{סי|יְ}}סוֹדוֹתָךְ
תְּ{{סי|כ}}וֹנֵן מַטַּע {{סי|כַּ}}נָּתָךְ
תַּ{{סי|לְ}}בֵּשׁ עֹז {{סי|לַ}}הֲקָתָךְ
תְּ{{סי|מַ}}לֵּא {{סי|מְ|0}}קוֹם {{סי|מְ}}נוּחָתָךְ
תְּ{{סי|נַ}}חֵם {{סי|נַ|0}}חֵם {{סי|נָ}}אוָךְ
תְּ{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|סְ|0}}גַנֵּי {{סי|סֻ}}כָּתָךְ
תְּ{{סי|ע}}וֹרֵר שׁוֹמְמוֹת {{סי|עִ}}ירָךְ
תְּ{{סי|פָ}}אֵר חַצְרוֹת {{סי|פִּ}}נָּתָךְ
תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ {{סי|צַ|0}}הַל {{סי|צִ}}דְקָתָךְ
תְּ{{סי|קָ}}רֵב שִׂמְחַת {{סי|קִ}}רְיָתָךְ
תִּ{{סי|רְ}}עֶה עֶדְרֵי {{סי|רַ}}עְיָתָךְ
תִּ{{סי|שְׁ}}כֹּן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ
תִּ{{סי|תֵּ}}ן נִחוּמִים לְ{{סי|תַ}}מָּתָךְ.}}
{{סוף}}
==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]</text>
      <sha1>ompsbovm0g6o9tawgk9e3yorwztpkdw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088655</id>
      <parentid>3088652</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T19:50:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3088655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2071" sha1="dts54t3h7ugnsejbhjdeen5x0zw8r9q" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{רן|תְּ{{סי|אַ}}מֵּץ {{סי|אֹ|0}}הֶל {{סי|אַ}}רְמוֹנָךְ
תִּ{{סי|בְ}}נֶה יְסוֹד {{סי|בֵּ}}יתָךְ
תִּ{{סי|גְ}}דֹּר פִּרְצֵי {{סי|גִ}}נָּתָךְ
תִּ{{סי|דְ}}רֹשׁ טוֹבַת {{סי|דְּ}}בִירָךְ
תְּ{{סי|הַ}}דֵּר {{סי|ה|0}}וֹד {{סי|הֵ}}יכָלָךְ
תּ{{סי|וֹ}}פִיעַ {{סי|וּ|0}}תְבוֹנֵן יַעֲרָךְ{{הערה|אולי צ&quot;ל: {{סי|וַ}}עֲדָךְ.}}
תִּ{{סי|זְ}}כֹּר בְּרַחֲמִים {{סי|זְ}}בוּלָךְ
תַּ{{סי|חֲ}}נֶה בְּיֹפִי {{סי|חֻ}}פָּתָךְ
תִּ{{סי|טַּ}}ע בָּם דִּירָתָךְ{{הערה|אולי צ&quot;ל: {{סי|טִ}}ירָתָךְ}}
תְּ{{סי|יַ}}סֵּד מִשְׁכְּנוֹת {{סי|יְ}}סוֹדוֹתָךְ
תְּ{{סי|כ}}וֹנֵן מַטַּע {{סי|כַּ}}נָּתָךְ
תַּ{{סי|לְ}}בֵּשׁ עֹז {{סי|לַ}}הֲקָתָךְ
תְּ{{סי|מַ}}לֵּא {{סי|מְ|0}}קוֹם {{סי|מְ}}נוּחָתָךְ
תְּ{{סי|נַ}}חֵם {{סי|נַ|0}}חֵם {{סי|נָ}}אוָךְ
תְּ{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|סְ|0}}גַנֵּי {{סי|סֻ}}כָּתָךְ
תְּ{{סי|ע}}וֹרֵר שׁוֹמְמוֹת {{סי|עִ}}ירָךְ
תְּ{{סי|פָ}}אֵר חַצְרוֹת {{סי|פִּ}}נָּתָךְ
תַּ{{סי|צְ}}מִיחַ {{סי|צַ|0}}הַל {{סי|צִ}}דְקָתָךְ
תְּ{{סי|קָ}}רֵב שִׂמְחַת {{סי|קִ}}רְיָתָךְ
תִּ{{סי|רְ}}עֶה עֶדְרֵי {{סי|רַ}}עְיָתָךְ
תִּ{{סי|שְׁ}}כֹּן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ
תִּ{{סי|תֵּ}}ן נִחוּמִים לְ{{סי|תַ}}מָּתָךְ.}}
{{סוף}}
==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]</text>
      <sha1>dts54t3h7ugnsejbhjdeen5x0zw8r9q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756463</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש א" />
    <revision>
      <id>3088669</id>
      <timestamp>2026-10-13T20:34:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש א]] לשם [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש א]]</comment>
      <origin>3088669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="9pqoz11qt9sel7utk2ywxwxgequnln6" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש א]]</text>
      <sha1>9pqoz11qt9sel7utk2ywxwxgequnln6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756464</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ב" />
    <revision>
      <id>3088671</id>
      <timestamp>2026-10-13T20:35:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ב]] לשם [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ב]]</comment>
      <origin>3088671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="ctnlqrsp7yojuxbrvqmhb1q7xo77kxl" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ב]]</text>
      <sha1>ctnlqrsp7yojuxbrvqmhb1q7xo77kxl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756465</id>
    <redirect title="שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ג" />
    <revision>
      <id>3088673</id>
      <timestamp>2026-10-13T20:35:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>Roxette5 העביר את הדף [[שער הכוונות/דרוש אסרו חג/דרוש ג]] לשם [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ג]]</comment>
      <origin>3088673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="e6awtfgfejw0w57gjyrkm95el0w3ghe" xml:space="preserve">#הפניה [[שער הכוונות/דרושי אסרו חג/דרוש ג]]</text>
      <sha1>e6awtfgfejw0w57gjyrkm95el0w3ghe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית מועד/דרוש כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756466</id>
    <revision>
      <id>3088679</id>
      <timestamp>2026-10-13T21:24:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;== דרוש תשעה ועשרים: ==  '''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בנסים - בהכרת והודאת הנס&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''.   '''&lt;big&gt;אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך&lt;/big&gt;'''.   '''&lt;big&gt;ברביעי מסוכה&lt;/big&gt;''': '''&lt;big&gt;אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. אמר רבי יוחנן המחוזי משום רבי יוסי המחוזי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאלו בנה מזבח והקריב...&quot;</comment>
      <origin>3088679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21563" sha1="nkwc0e9ygdff1ywh06c3zi7f55675qf" xml:space="preserve">== דרוש תשעה ועשרים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בנסים - בהכרת והודאת הנס&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;ברביעי מסוכה&lt;/big&gt;''': '''&lt;big&gt;אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. אמר רבי יוחנן המחוזי משום רבי יוסי המחוזי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;אשר נדרתי לעשות דרוש על ענין הנסים להודות עליהם לשם ה’ שמפליא עם הבריות בהשגחה פרטית ולפעמים בהשגחה נסיית בטובות נוספות על הסדורות ונגלות רצופות על הנסתרות. אשלמה כי ישועתה לי באלקים סלה על נס עשה לי האל ב”ה אני הצעיר המחבר ביום אסור חג הפסח שהציל אותי ממיתה חרוצה במה שהושיעני בנפילה שנפלתי במקום קרוב למיתה ורובו לסכנה וזכר אעשה לנפלאותיו בדרוש זה אשר יהיה לי לזכרון לפני ה’ תמיד ואלמדה חסידים דרכי המקום ברוך הוא והתועים בהם אליו ישובו&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;הרצון&lt;/big&gt;''' האלקי הוא טבע קיים במציאות אשר לא ימוט לעולם ולא ישתנה לדור ודור וכשברא אלקים את העולם בראו והמציאו ברצונו שלם מראשו לסופו באופן שלא היה לו להשתנות כלל ועיקר ממה שהטביעו לפי שהוטבע במטבע יפה שהוא רצון האל יתעלה שמו וטבע המציאות עצמו הוא נס מתחדש מרצונו תמיד משעת הבריאה. והנה גם הנסים שהיו לא יצאו מכלל זה, ומי שיעמוד על פרק התחדשות הטבע יעמוד על פרק הנס. 

===מפני ב’ דברים משתנים הטבעים.===
ולולי שאדם ובניו שינו את טבעם ואת טעמם בטעות בחירתם לא היה טבע העולם משתנה בשום דבר ולא היה צורך לעשות נסים ואותות ומופתים שטבע המציאות היה מורה חידוש העולם והיותו הוא ית’ בוראו ומנהיגו בהשגחתו שהיא יד הרצון המניעה הכל, ומפני שני דברים הוצרך לשנות טבע העולם מפני הרשעים להשפילם ולאבדם. ומפני הצדיקים להעלותם ולרוממם ומאלו ומאלו יוודע הקב”ה בורא העולם ומנהיגו בהשגחתו שכשם שקילוסו יתברך עולה מריוח הצדיקים כל עולה מנזק הרשעים, ומעבירין את המת היינו הרשע שהוא מת, מפני הכלה היינו הצדיק הכלול עם השכינה, וזה וזה ההשתנות הבא אם להמית הרשע ולהענישו ואם להחיות הצדיק ולשכללו מפני מלך ישראל ה’ צבאות שמו שיוודע שהוא המנהיג הכל ברצונו ואין דבר מתנועע חוץ מרצונו ב”ה ושינוי הטבע אינו שינוי רצונו אבל לשיעשה רצונו ותתקיים כונתו הראשונה כמו שיתבאר. כי לפי שהקדמונים ראו טבע העולם קיים ונכון לפניהם שהיו מושפעים בשופי ולא היה שינוי בדברי הטבע אמרו שהכל היה מתנועע בטבע ושהעולם קדמון היה לא מחודש מרצון ומונהג מהשגחה אלא כך היא דרכו, ולזה הוצרך האל יתברך להביא מבול לעולם ולשנות כל סדרי בראשית כדי שיראה האמת שהעולם מחודש ומונהג מרצון הבורא שחידשו ושינוי הטבע הראה לרשעים חידוש העולם, וכיוצא נהג האל ית’ עם הרשעים שהיו ראויים להענש ביד רמה לפי שהיו מורדים בהשגחה, ובכן אם לא היו הרשעים לא היה צורך לשנות הטבע בשום צד כי רק טבע העולם היה נס לאדם לראות בו אלקותו יתברך ולהיות מושגח ממנו עם הטבע בסבה קרובה כמו שהיה אחר כך ע”י הנבואה, כי טבע האדם היה בראשונה שיתנבא ושיהיה מושגח בלי אמצעי אלא שהחטא גרם השתנות. וגם לצדיקים הוצרך הנס לשמירה מעולה, ונוסף על מה שראו בעבור קבלת התורה נסים מופלאים, עוד הוכנו לעשות להם נסים לפרקים ידועים לחיזוק האמונה, וגם כדי שיהיו מופת לרבים, וכאמרו נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה. שתתקשט אמונת ההשגחה בעולם ע”י הנסים שנעשים לצדיקים, כי כן היה שבעבור הנסים נעשו לישראל נקבעה אמונת ההשגחה האלקית בעולם. 

===מיני הנסים.===
ולזכר הנסים באים המועדים מכוונים כמו שנזכיר בזה אחרי שנדבר בענין הנסים, ונאמר כי השמות שהונחו לעניינים הנסיים הם אות מופת פלא ונס, וכל שם נחלק לחלקים, וחלקי הנס יקראו מסות הם נסיונות, אות יאמר לדבר שהועד לסימן דבר אחר, מופת לדבר שיצא חוץ מגבולו אם לטוב ואם לרע והוא נגלה, פלא על עונש מופלא או על שכר מופלא ומובדל מהמורגל עד שהכל תמהין עליו כמו: ותרד פלאים, אשר עשה עמכם להפליא. נס כולל כל דבר הצלה והגנה לצדיקים כי נס לשון רוממות, וכן ארז”ל מקום שנעשה נס לצדיקים, ועם שבכל שאר השמות יש לטיבותא ולריעותא, נס סתמא הוא לטיבותא וכולל אות מופת ופלא. 

===הנס על ג’ פנים.===
ויש לדעת שהנס על ג’ פנים, א’ חוץ מהטבע, ב’ למעלה מהטבע, ג’ הפך הטבע, לפי שהטבע יש לו ג’ ראשים בג’ עולמות והנס עולה כנגדו בשוה לו. חוץ מהטבע במלאכים. למעלה מהטבע בגלגלים, הפך הטבע במורכבים ופשוטים. פועל הנסים הוא רצונו יתברך והשגחתו, כמו שהוא פועל הטבע כך משנהו בנס. ואמנם זה על פנים, אם שהקב”ה יפעל הנס בלי מלאך או נביא או שליח אחר. ואם שיעשהו ע”י מלאך או נביא או שליח, כי בכל הקב”ה עושה שליחותו היינו רצונו, ולפעמים שהנביא יצעק אל ה’ וידרוש מאותו דבר נס והקב”ה ימלא משאלותיו להיות שיש כח בנפש השלם לפעול נס ולחדש אות ומופת ופלא, וזה במה שהיא דבקה בשכינה, והוא שאמרו החכמים כשתדבק החלק בכל יחדש אותות ומופתים, והכוונה שנפש האדם שהיא חלק אלוה ממעל כדכתיב חלקי אדנ”י אמרה נפשי. כשתדבק בשכינה שהיא כל אז יש כח בה לשנות ולחדש בטבע אם אות בארץ הכוללת עולם השפל, אם מופת בשמים הכוללים עולם הגלגלים, אם פלא בשכלים הנבדלים שהם עולם המלאכים, כי המלאך הוא פלא, ואות ומופת ופלא כנגד העולמות הללו. 

===הטבע הפרטי עלול לטבע הכולל.===
והנס הבא להנאת וטובת הצדיקים אינו בשום צד שינוי הטבע הכולל, כי כן טבע העולם להיות הולך לרגל הצדיקים וישתנה חלקו מפני כללותו, כי הטבע הפרטי משועבד לטבע הכללי. והנביא אשר יעשה נס והופך טבע נמצא אינו הופך טבע המציאות הכולל מעיקרו וכל שכן שלא ישתנה רצונו ית’ המניעו בכך, אלא החלק המשתנה בנס מורה יסוד הכל וחוזק שלו שהוא רצונו של בוראו שכך גוזר לקיומו של העולם בכללו. באופן שאין הנס שינוי רצון האל יתברך ח”ו, ואם שיהיה לפחות מהטבע או להוסיף על הטבע לעולם הנס בא לקיים רצון הם וכוונתו במה שהיה משעה שברא העולם. ואותם הנסים שהיו לפחות מהטבע ולמנעו ראייתנו, עליהם אמרו: תנאי התנה הקב”ה על הים שיבקע כו’. וזה להורות שהנס אינו אלא לחזק הטבע הכולל, ואותם הנסים שבאו להוסיף על הטבע ולהרחיב גבולו עליהם אמרו: עשרה דברים נבראו בע”ש בין השמשות וכו’. והכוונה שכבר נתן בטבע הכנה זו. 

===הטבע והנס סמוכים בקצוות.===
ומפני הרצון האלקי שהוא הטבע הכולל והנסתר ישתנה הטבע הפרטי והנגלה, אך אינו שינוי בעצמו כי הנס הוא בצד הטבע והטבע בצד הנס, ויתחלפו זה בזה. והראיה כי במעשי הנסים לעולם נראה שהיו ע”י עילה קרובה לטבע הסמוך אליו כפי האפשר, הנה בקריעת ים סוף: ויולך ה’ את העם ברוח קדים עזה, הנחשוב שלא היה בקיעת הים נס לפי שנקרע ע”י רוח קדים עזה, אלא שהנס נסמך לטבע להיותו אחד מצדדיו, ואצל הרצון האלקי המניע הטבע והנס כא’ הכל שוה לפניו, וכן הטבע המוכן יתקרב לנס כשהוא במעלתו ויראה כאלו אינו מופלג מהטבע, ועל זה כתיב למען אנסנו הילך בתורתי, כלומר ארגיל טבעו לנס, וכן כי לבעבור נסות אתכם וכו’, נסה עלינו אור פניך ה’, בחנני ה’ ונסני, כלומר התקן טבעי שיהיה מורגל בנס כי בזה נראה האלקות בטבע כמו בנס. וכל הנסים לפרסם יכולתו ב”ה והיותו משגיח ומנהיג את הכל וגם להציל ולהגין על הצדיקים שהם פרי מעשה בראשית, ולא הוצרכו הנסים כי אם מפני שנתעלמה השגחתו יתברך מעיני רוב באי העולם כי ראשונה היה הטבע מספיק לדברים גדולים ולדברים קטנים. ועתה אינו מספיק אפילו לדברים קטנים היינו לדעת ולהשיג אפילו הדברים המוחשים על אמיתתם. 

===התורה כלולה מטבע ונס.===
ולולי התורה שהיא שעשוע הנפש שבה נעשית משכלת כבר אבדנו המדע בענינו שיש לנו טיפולים רבים בעניינים קשים, והתורה היא טבעית ונסיית אצלנו. טבעית מזמן ראשון מטבע היצירה השלימה, ונסיית מזמן שני מטבע התולדה החסרה, וכמו שהטבע נמצא בעבור התורה כך הנס כי כל הנסים היו ויהיו בעבורה, וזה שידוע שהנסים נגררים אחר ההשגחה, וההשגחה היא כפי התורה. ולכן בעלי התורה הם המושגחים יותר ולמה שהתורה ניתנה מכח ההשגחה היא כלולה מהטבע והנס, ושפתי צדיק ידעון רצון, ובשמות הקדש שבתורה ידעו סתרי הטבע והנס כרצונו יתברך. וזהו שהנביאים היודעים סודות השמות שבתורה ידעו דרכי הנסים מסודות דרכי הטבע, שהיודע סוד היצירה יודע סוד הנס. ולזה מרע”ה שהיה יודע סוד ה’ הגדול אשר הודיעהו האל ב”ה בנבואה ובו ידע כל התורה היה יכול לשנות כל הטבעים ולפעול כל הנסים, ונסי מרע”ה מופלאים מכל זולתו מהנביאים כמו שהיה מופלא בנבואתו בסוד השם הגדול, והנסים שנעשו על ידו היו מפורסמים לכל, והוא התחיל לשנות הטבע בשמו של הקדוש ברוך הוא והכל לשיקבלו ישראל את התורה כי לכך הלך אל פרעה ועשה כל אותם הנסים, כדי שיצאו ישראל ממצרים ויבאו ויקבלו התורה, ומפני התורה נעשה הטבע קל אצל הנביאים והחסידים ואנשי מעשה להשתנות בנס. כי מפני השם ברוך הוא שהוא נס אצלנו נחת הוא ונדחה וחוזר ונראה כרצונו. וזהו הנס: ולפי שכל הנסים שנעשו על ידי הנביאים או זולתם כלם בעבור הנסים שנעשו על ידי מרע”ה ולתכלית שלהם היו. לכן אין צורך לזכור שאר הנסים שנעשו על ידי נביאים שהיו אחריו כי בנסים שנעשו על ידי מרע”ה כלם נכללים. ולפי שהנסים נגררים אחר ההשגחה כשם שההשגחה היא כללית לעולם, פרטית לישראל, מיוחדת ליחידי סגולה, כך הנסים מהם כלליים מהם פרטיים מהם מיוחדים. כלליים לכל העולם, פרטיים לישראל, מיוחדים ליחידי האומה הכללים, בהפך טבע עולם השפל הפרטיים על טבע עולם השמימיי. המיוחדים חוץ מטבע עולם המלאכיי. והנסים מתיחסים לנביאים לפי שהנסים תלויים בשמותיו של הקב”ה והנביאים לא יתנבאו אלא אחרי ידיעתם בסוד השמות, ועל כן הנס הוא דבר פקוד אצל הנביא, אמנם לא מזה נתלית הנבואה בנס שיעשה הנביא ולא הנס בנביא אלא הכל מסור לרצון האלקי. ואך הנביא אמצעי בפעולת הנסים לפי שיודע סוד השם הפועל בנס, ועל זה כתיב יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. ומרע”ה כשבקש לדעת דרכיו יתברך רצה לדעת שמותיו שבהן יניע ויניד הנמצאים כלם בדרך טבע ובדרך נס, וזהו הודיעני נא את דרכיך וגומר, כי היודע השם ב”ה ימצא חן בבקשתו ותנתן לו שאלתו בטבע או בנס, וכאמרו לכן ידע עמי שמי לכן כו’ כי הקורא בשם הוא נענה. והנה הנסים כלם שאמרנו היותם להצלת הצדיקים או להגנה עליהם זה הוא יען כי בני אדם מנוגעים מנגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים, רצוני שהם עשוקים ממקרים ופגעים ומאורעים יגיעו לו בגופו בממונו ובקרוביו שהם בני ביתו, וכל האנשים נתעתדו לגלים הללו בסבת החטאים והעונות והפשעים, ולכן הם עשוקים מרוחין ושדין ומזיקין ועלולים מהעלעולים מהמקרי’ הזמניי’ צנים פחים ועקשים ועשוקים ושדופים מפגעים חיצוניים שינגפו מהרודפי’ או מהשומרי’ הסובבים שהם הגבאים המחזירים תדיר ונפרעים מהאדם ומכים ועונשים על פנים רבים.

===נאמר אוי לרשע אוי לשכנו שלוקה אגב.===
וגם לפעמים ילקה אחד מפני שהוא עם אחרים הראויים ללקות, והשלוחים אינם מבחיני’, ולזה יש להזהר עם מי האדם מתחבר ומשתתף, ולפי שישראל עם שהם חוטאים לפני המקום ב”ה וראויים ללקות על לא שמרו התורה ולכן נאספו עליהם מקטרגים רבים, אמנם מוסיפים הבל להענישם מכה רבה, וגם האומות ששעבדו את ישרל הכבידו ידם ועזרו לרעה, על כן לא נמנעה ההשגחה האלקית להציל ישראל מיד עושקיהם אם בטבע ואם בנס, ואין הנס חל אלא בחסרון הטבע ובכן השגחתו ית’ עלינו כי הוא שומר ישראל, והראוים יותר להשגחה השמירה עליהם מעולה כי היא על פנים. ועוד נתן האל ית’ ביד הנשיא שבדור או הנביא או איזה שיהיה מנהיגו כח וזכות שיגין עליו בהתפללו שלא תארע תקלה ביניהם ולא יצטרכו זה לזה, וכגון החכמים שהיו מתפללים על הגשמים ונענים. וכענין שאמרו בכהן גדול שהרוצח שוגג היה גולה עד מות הכה”ג לפי שלא היה כדאי להגין על הדור או שלא התפלל שימנעו פגעים מישראל, וגם בזכות ראשי הדור תראה השגחתו ית’ על הכל בפנים מאירות מתנוססות בנסים כאלו הטבע מעצמו יתנועע דרך נס, ועל זה נאמר: כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו, כי מה טובו ומה יופיו כו’ (זכריה ט, טז-יז). הנה כי ההשגחה מתנוצצת בישראל בנסים, וכבר קדם בדרוש כ”ז שההשגחה היא השכינה שע”י אנו מושגחים, וכשהיתה שכינה נגלית בישראל כגון בזמן בית המקדש ובזמן הנביאים היו הנסים נגלים ונראים לכל והמלאכים נגלים ונראים ליחידים. אמנם אחרי שנחרב הבית וגלו ישראל בין האומות נסתרה השכינה והשם ב”ה אינו נקרא אלא בכינוי וההשגחה עלינו בסתר פנים ופעולות השמות בכנויים, וכמו שהשכינה וההשגחה מכוסה כמי שמתכסה במלבושים בלתי מורגלים שאינו נודע וניכר כך הנסים הנהוגים עתה עלינו מהשגחתו ית’ הם מכוסים ונסתרים ונעשים ע”י אמצעים יותר רחוקים, כי כשם שהשכינה נתלבשה ונסתרה בגליות במדרגות תחתונות להשגחת ישראל, וכמו שפירשו ע”פ וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב וגומר, כך הנסים מתלבשי’ ונסתרים ונעשים ע”י מדרגות תחתונות, כי אין בית המקדש ולא נביאים מצויים ואין העולם כדאי שיראה נס נגלה ושיראה מלאך ה’ וירד אש מן השמים וכיוצא, אך אין הכי נמי שהנסים נסתרים עומדים עלינו להצילנו וכמו שהשכינה משגחת עלינו בסתרפנים בגלות כך הנסים אשר מאתה נסתרים ובסתר פנים, וכשם שהשכינה פקידה על המלאכים וכרוכים אחריה כך השכינה היא משגחת ושומרת ישראל ובנסים נסתרים תגין עליהם ועל היחידים שבעם תפקוד לשלום עם המלאכים הממונים על כל אחד ואחד, ואותו מלאך הממונה על האדם בחותמו הוא יבא ויושיע בנס נסתר האיש הצריך הצלה מן הסכנה ומן הפגעים והמקרים וזה במלאכות ה’ ב”ה. 

===בנסים הנסתרים אין שינוי כי אם עיכוב.===
ובנסים הנסתרים אין שינוי והפכייות טבע אלא מהירות או איחור תנועה מתנועות הטבע ולא יחושו וירגישו בהם כי אם המתבוננים ואין בעל הנס מכיר בנסו לפי שהוא בהול על עצמו ואין חבוש מתיר עצמו. 

===צורך ההודאה.===
והנה כשם שמצוה עלינו לזכור יציאת מצרים לעולם ועד על הנסים שנעשו לישראל וכן להודות על כל הנסים הידועים נעשו לרבים ולצדיקים המפורסמים החשובים ברבים. כך יש להודות לה’ על הנסים נעשו ליחידים בגולה עם שהם נסים נסתרים כי גם בנסים נסתרים יש תחומין וכבוד השכינה וההשגחה נראה בהם, ואך אניסא דרבים מברכינן שהוא מעשה שכינה בודאי ואניסא דיחיד מברך אותו היחיד ובנו ובן בנו כי היה ע”י המלאך המיוחד לו אשר צלו צל על ראשו להגין עליו וגם הגיע צלו על בנו ועל בן בנו, ולכן כלהו מברכין עליו והודאת הנס היא אם להכרת ההצלה וקבלת הטובה ואם לשמוח שהיה כדאי שנפקד לטובה והשכינה פרשה אחת מכנפיה עליו.

{{להשלים}}</text>
      <sha1>nkwc0e9ygdff1ywh06c3zi7f55675qf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088680</id>
      <parentid>3088679</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T21:25:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3088680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21417" sha1="5kmpyhapfkd02wxti0dw1pc9344bo7s" xml:space="preserve">== דרוש תשעה ועשרים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בנסים - בהכרת והודאת הנס&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;ברביעי מסוכה&lt;/big&gt;''': '''&lt;big&gt;אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. אמר רבי יוחנן המחוזי משום רבי יוסי המחוזי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;אשר נדרתי לעשות דרוש על ענין הנסים להודות עליהם לשם ה' שמפליא עם הבריות בהשגחה פרטית ולפעמים בהשגחה נסיית בטובות נוספות על הסדורות ונגלות רצופות על הנסתרות. אשלמה כי ישועתה לי באלקים סלה על נס עשה לי האל ב&quot;ה אני הצעיר המחבר ביום אסור חג הפסח שהציל אותי ממיתה חרוצה במה שהושיעני בנפילה שנפלתי במקום קרוב למיתה ורובו לסכנה וזכר אעשה לנפלאותיו בדרוש זה אשר יהיה לי לזכרון לפני ה' תמיד ואלמדה חסידים דרכי המקום ברוך הוא והתועים בהם אליו ישובו&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;הרצון&lt;/big&gt;''' האלקי הוא טבע קיים במציאות אשר לא ימוט לעולם ולא ישתנה לדור ודור וכשברא אלקים את העולם בראו והמציאו ברצונו שלם מראשו לסופו באופן שלא היה לו להשתנות כלל ועיקר ממה שהטביעו לפי שהוטבע במטבע יפה שהוא רצון האל יתעלה שמו וטבע המציאות עצמו הוא נס מתחדש מרצונו תמיד משעת הבריאה. והנה גם הנסים שהיו לא יצאו מכלל זה, ומי שיעמוד על פרק התחדשות הטבע יעמוד על פרק הנס. 

===מפני ב' דברים משתנים הטבעים.===
ולולי שאדם ובניו שינו את טבעם ואת טעמם בטעות בחירתם לא היה טבע העולם משתנה בשום דבר ולא היה צורך לעשות נסים ואותות ומופתים שטבע המציאות היה מורה חידוש העולם והיותו הוא ית' בוראו ומנהיגו בהשגחתו שהיא יד הרצון המניעה הכל, ומפני שני דברים הוצרך לשנות טבע העולם מפני הרשעים להשפילם ולאבדם. ומפני הצדיקים להעלותם ולרוממם ומאלו ומאלו יוודע הקב&quot;ה בורא העולם ומנהיגו בהשגחתו שכשם שקילוסו יתברך עולה מריוח הצדיקים כל עולה מנזק הרשעים, ומעבירין את המת היינו הרשע שהוא מת, מפני הכלה היינו הצדיק הכלול עם השכינה, וזה וזה ההשתנות הבא אם להמית הרשע ולהענישו ואם להחיות הצדיק ולשכללו מפני מלך ישראל ה' צבאות שמו שיוודע שהוא המנהיג הכל ברצונו ואין דבר מתנועע חוץ מרצונו ב&quot;ה ושינוי הטבע אינו שינוי רצונו אבל לשיעשה רצונו ותתקיים כונתו הראשונה כמו שיתבאר. כי לפי שהקדמונים ראו טבע העולם קיים ונכון לפניהם שהיו מושפעים בשופי ולא היה שינוי בדברי הטבע אמרו שהכל היה מתנועע בטבע ושהעולם קדמון היה לא מחודש מרצון ומונהג מהשגחה אלא כך היא דרכו, ולזה הוצרך האל יתברך להביא מבול לעולם ולשנות כל סדרי בראשית כדי שיראה האמת שהעולם מחודש ומונהג מרצון הבורא שחידשו ושינוי הטבע הראה לרשעים חידוש העולם, וכיוצא נהג האל ית' עם הרשעים שהיו ראויים להענש ביד רמה לפי שהיו מורדים בהשגחה, ובכן אם לא היו הרשעים לא היה צורך לשנות הטבע בשום צד כי רק טבע העולם היה נס לאדם לראות בו אלקותו יתברך ולהיות מושגח ממנו עם הטבע בסבה קרובה כמו שהיה אחר כך ע&quot;י הנבואה, כי טבע האדם היה בראשונה שיתנבא ושיהיה מושגח בלי אמצעי אלא שהחטא גרם השתנות. וגם לצדיקים הוצרך הנס לשמירה מעולה, ונוסף על מה שראו בעבור קבלת התורה נסים מופלאים, עוד הוכנו לעשות להם נסים לפרקים ידועים לחיזוק האמונה, וגם כדי שיהיו מופת לרבים, וכאמרו נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה. שתתקשט אמונת ההשגחה בעולם ע&quot;י הנסים שנעשים לצדיקים, כי כן היה שבעבור הנסים נעשו לישראל נקבעה אמונת ההשגחה האלקית בעולם. 

===מיני הנסים.===
ולזכר הנסים באים המועדים מכוונים כמו שנזכיר בזה אחרי שנדבר בענין הנסים, ונאמר כי השמות שהונחו לעניינים הנסיים הם אות מופת פלא ונס, וכל שם נחלק לחלקים, וחלקי הנס יקראו מסות הם נסיונות, אות יאמר לדבר שהועד לסימן דבר אחר, מופת לדבר שיצא חוץ מגבולו אם לטוב ואם לרע והוא נגלה, פלא על עונש מופלא או על שכר מופלא ומובדל מהמורגל עד שהכל תמהין עליו כמו: ותרד פלאים, אשר עשה עמכם להפליא. נס כולל כל דבר הצלה והגנה לצדיקים כי נס לשון רוממות, וכן ארז&quot;ל מקום שנעשה נס לצדיקים, ועם שבכל שאר השמות יש לטיבותא ולריעותא, נס סתמא הוא לטיבותא וכולל אות מופת ופלא. 

===הנס על ג' פנים.===
ויש לדעת שהנס על ג' פנים, א' חוץ מהטבע, ב' למעלה מהטבע, ג' הפך הטבע, לפי שהטבע יש לו ג' ראשים בג' עולמות והנס עולה כנגדו בשוה לו. חוץ מהטבע במלאכים. למעלה מהטבע בגלגלים, הפך הטבע במורכבים ופשוטים. פועל הנסים הוא רצונו יתברך והשגחתו, כמו שהוא פועל הטבע כך משנהו בנס. ואמנם זה על פנים, אם שהקב&quot;ה יפעל הנס בלי מלאך או נביא או שליח אחר. ואם שיעשהו ע&quot;י מלאך או נביא או שליח, כי בכל הקב&quot;ה עושה שליחותו היינו רצונו, ולפעמים שהנביא יצעק אל ה' וידרוש מאותו דבר נס והקב&quot;ה ימלא משאלותיו להיות שיש כח בנפש השלם לפעול נס ולחדש אות ומופת ופלא, וזה במה שהיא דבקה בשכינה, והוא שאמרו החכמים כשתדבק החלק בכל יחדש אותות ומופתים, והכוונה שנפש האדם שהיא חלק אלוה ממעל כדכתיב חלקי אדנ&quot;י אמרה נפשי. כשתדבק בשכינה שהיא כל אז יש כח בה לשנות ולחדש בטבע אם אות בארץ הכוללת עולם השפל, אם מופת בשמים הכוללים עולם הגלגלים, אם פלא בשכלים הנבדלים שהם עולם המלאכים, כי המלאך הוא פלא, ואות ומופת ופלא כנגד העולמות הללו. 

===הטבע הפרטי עלול לטבע הכולל.===
והנס הבא להנאת וטובת הצדיקים אינו בשום צד שינוי הטבע הכולל, כי כן טבע העולם להיות הולך לרגל הצדיקים וישתנה חלקו מפני כללותו, כי הטבע הפרטי משועבד לטבע הכללי. והנביא אשר יעשה נס והופך טבע נמצא אינו הופך טבע המציאות הכולל מעיקרו וכל שכן שלא ישתנה רצונו ית' המניעו בכך, אלא החלק המשתנה בנס מורה יסוד הכל וחוזק שלו שהוא רצונו של בוראו שכך גוזר לקיומו של העולם בכללו. באופן שאין הנס שינוי רצון האל יתברך ח&quot;ו, ואם שיהיה לפחות מהטבע או להוסיף על הטבע לעולם הנס בא לקיים רצון הם וכוונתו במה שהיה משעה שברא העולם. ואותם הנסים שהיו לפחות מהטבע ולמנעו ראייתנו, עליהם אמרו: תנאי התנה הקב&quot;ה על הים שיבקע כו'. וזה להורות שהנס אינו אלא לחזק הטבע הכולל, ואותם הנסים שבאו להוסיף על הטבע ולהרחיב גבולו עליהם אמרו: עשרה דברים נבראו בע&quot;ש בין השמשות וכו'. והכוונה שכבר נתן בטבע הכנה זו. 

===הטבע והנס סמוכים בקצוות.===
ומפני הרצון האלקי שהוא הטבע הכולל והנסתר ישתנה הטבע הפרטי והנגלה, אך אינו שינוי בעצמו כי הנס הוא בצד הטבע והטבע בצד הנס, ויתחלפו זה בזה. והראיה כי במעשי הנסים לעולם נראה שהיו ע&quot;י עילה קרובה לטבע הסמוך אליו כפי האפשר, הנה בקריעת ים סוף: ויולך ה' את העם ברוח קדים עזה, הנחשוב שלא היה בקיעת הים נס לפי שנקרע ע&quot;י רוח קדים עזה, אלא שהנס נסמך לטבע להיותו אחד מצדדיו, ואצל הרצון האלקי המניע הטבע והנס כא' הכל שוה לפניו, וכן הטבע המוכן יתקרב לנס כשהוא במעלתו ויראה כאלו אינו מופלג מהטבע, ועל זה כתיב למען אנסנו הילך בתורתי, כלומר ארגיל טבעו לנס, וכן כי לבעבור נסות אתכם וכו', נסה עלינו אור פניך ה', בחנני ה' ונסני, כלומר התקן טבעי שיהיה מורגל בנס כי בזה נראה האלקות בטבע כמו בנס. וכל הנסים לפרסם יכולתו ב&quot;ה והיותו משגיח ומנהיג את הכל וגם להציל ולהגין על הצדיקים שהם פרי מעשה בראשית, ולא הוצרכו הנסים כי אם מפני שנתעלמה השגחתו יתברך מעיני רוב באי העולם כי ראשונה היה הטבע מספיק לדברים גדולים ולדברים קטנים. ועתה אינו מספיק אפילו לדברים קטנים היינו לדעת ולהשיג אפילו הדברים המוחשים על אמיתתם. 

===התורה כלולה מטבע ונס.===
ולולי התורה שהיא שעשוע הנפש שבה נעשית משכלת כבר אבדנו המדע בענינו שיש לנו טיפולים רבים בעניינים קשים, והתורה היא טבעית ונסיית אצלנו. טבעית מזמן ראשון מטבע היצירה השלימה, ונסיית מזמן שני מטבע התולדה החסרה, וכמו שהטבע נמצא בעבור התורה כך הנס כי כל הנסים היו ויהיו בעבורה, וזה שידוע שהנסים נגררים אחר ההשגחה, וההשגחה היא כפי התורה. ולכן בעלי התורה הם המושגחים יותר ולמה שהתורה ניתנה מכח ההשגחה היא כלולה מהטבע והנס, ושפתי צדיק ידעון רצון, ובשמות הקדש שבתורה ידעו סתרי הטבע והנס כרצונו יתברך. וזהו שהנביאים היודעים סודות השמות שבתורה ידעו דרכי הנסים מסודות דרכי הטבע, שהיודע סוד היצירה יודע סוד הנס. ולזה מרע&quot;ה שהיה יודע סוד ה' הגדול אשר הודיעהו האל ב&quot;ה בנבואה ובו ידע כל התורה היה יכול לשנות כל הטבעים ולפעול כל הנסים, ונסי מרע&quot;ה מופלאים מכל זולתו מהנביאים כמו שהיה מופלא בנבואתו בסוד השם הגדול, והנסים שנעשו על ידו היו מפורסמים לכל, והוא התחיל לשנות הטבע בשמו של הקדוש ברוך הוא והכל לשיקבלו ישראל את התורה כי לכך הלך אל פרעה ועשה כל אותם הנסים, כדי שיצאו ישראל ממצרים ויבאו ויקבלו התורה, ומפני התורה נעשה הטבע קל אצל הנביאים והחסידים ואנשי מעשה להשתנות בנס. כי מפני השם ברוך הוא שהוא נס אצלנו נחת הוא ונדחה וחוזר ונראה כרצונו. וזהו הנס: ולפי שכל הנסים שנעשו על ידי הנביאים או זולתם כלם בעבור הנסים שנעשו על ידי מרע&quot;ה ולתכלית שלהם היו. לכן אין צורך לזכור שאר הנסים שנעשו על ידי נביאים שהיו אחריו כי בנסים שנעשו על ידי מרע&quot;ה כלם נכללים. ולפי שהנסים נגררים אחר ההשגחה כשם שההשגחה היא כללית לעולם, פרטית לישראל, מיוחדת ליחידי סגולה, כך הנסים מהם כלליים מהם פרטיים מהם מיוחדים. כלליים לכל העולם, פרטיים לישראל, מיוחדים ליחידי האומה הכללים, בהפך טבע עולם השפל הפרטיים על טבע עולם השמימיי. המיוחדים חוץ מטבע עולם המלאכיי. והנסים מתיחסים לנביאים לפי שהנסים תלויים בשמותיו של הקב&quot;ה והנביאים לא יתנבאו אלא אחרי ידיעתם בסוד השמות, ועל כן הנס הוא דבר פקוד אצל הנביא, אמנם לא מזה נתלית הנבואה בנס שיעשה הנביא ולא הנס בנביא אלא הכל מסור לרצון האלקי. ואך הנביא אמצעי בפעולת הנסים לפי שיודע סוד השם הפועל בנס, ועל זה כתיב יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. ומרע&quot;ה כשבקש לדעת דרכיו יתברך רצה לדעת שמותיו שבהן יניע ויניד הנמצאים כלם בדרך טבע ובדרך נס, וזהו הודיעני נא את דרכיך וגומר, כי היודע השם ב&quot;ה ימצא חן בבקשתו ותנתן לו שאלתו בטבע או בנס, וכאמרו לכן ידע עמי שמי לכן כו' כי הקורא בשם הוא נענה. והנה הנסים כלם שאמרנו היותם להצלת הצדיקים או להגנה עליהם זה הוא יען כי בני אדם מנוגעים מנגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים, רצוני שהם עשוקים ממקרים ופגעים ומאורעים יגיעו לו בגופו בממונו ובקרוביו שהם בני ביתו, וכל האנשים נתעתדו לגלים הללו בסבת החטאים והעונות והפשעים, ולכן הם עשוקים מרוחין ושדין ומזיקין ועלולים מהעלעולים מהמקרי' הזמניי' צנים פחים ועקשים ועשוקים ושדופים מפגעים חיצוניים שינגפו מהרודפי' או מהשומרי' הסובבים שהם הגבאים המחזירים תדיר ונפרעים מהאדם ומכים ועונשים על פנים רבים.

===נאמר אוי לרשע אוי לשכנו שלוקה אגב.===
וגם לפעמים ילקה אחד מפני שהוא עם אחרים הראויים ללקות, והשלוחים אינם מבחיני', ולזה יש להזהר עם מי האדם מתחבר ומשתתף, ולפי שישראל עם שהם חוטאים לפני המקום ב&quot;ה וראויים ללקות על לא שמרו התורה ולכן נאספו עליהם מקטרגים רבים, אמנם מוסיפים הבל להענישם מכה רבה, וגם האומות ששעבדו את ישרל הכבידו ידם ועזרו לרעה, על כן לא נמנעה ההשגחה האלקית להציל ישראל מיד עושקיהם אם בטבע ואם בנס, ואין הנס חל אלא בחסרון הטבע ובכן השגחתו ית' עלינו כי הוא שומר ישראל, והראוים יותר להשגחה השמירה עליהם מעולה כי היא על פנים. ועוד נתן האל ית' ביד הנשיא שבדור או הנביא או איזה שיהיה מנהיגו כח וזכות שיגין עליו בהתפללו שלא תארע תקלה ביניהם ולא יצטרכו זה לזה, וכגון החכמים שהיו מתפללים על הגשמים ונענים. וכענין שאמרו בכהן גדול שהרוצח שוגג היה גולה עד מות הכה&quot;ג לפי שלא היה כדאי להגין על הדור או שלא התפלל שימנעו פגעים מישראל, וגם בזכות ראשי הדור תראה השגחתו ית' על הכל בפנים מאירות מתנוססות בנסים כאלו הטבע מעצמו יתנועע דרך נס, ועל זה נאמר: כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו, כי מה טובו ומה יופיו כו' (זכריה ט, טז-יז). הנה כי ההשגחה מתנוצצת בישראל בנסים, וכבר קדם בדרוש כ&quot;ז שההשגחה היא השכינה שע&quot;י אנו מושגחים, וכשהיתה שכינה נגלית בישראל כגון בזמן בית המקדש ובזמן הנביאים היו הנסים נגלים ונראים לכל והמלאכים נגלים ונראים ליחידים. אמנם אחרי שנחרב הבית וגלו ישראל בין האומות נסתרה השכינה והשם ב&quot;ה אינו נקרא אלא בכינוי וההשגחה עלינו בסתר פנים ופעולות השמות בכנויים, וכמו שהשכינה וההשגחה מכוסה כמי שמתכסה במלבושים בלתי מורגלים שאינו נודע וניכר כך הנסים הנהוגים עתה עלינו מהשגחתו ית' הם מכוסים ונסתרים ונעשים ע&quot;י אמצעים יותר רחוקים, כי כשם שהשכינה נתלבשה ונסתרה בגליות במדרגות תחתונות להשגחת ישראל, וכמו שפירשו ע&quot;פ וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב וגומר, כך הנסים מתלבשי' ונסתרים ונעשים ע&quot;י מדרגות תחתונות, כי אין בית המקדש ולא נביאים מצויים ואין העולם כדאי שיראה נס נגלה ושיראה מלאך ה' וירד אש מן השמים וכיוצא, אך אין הכי נמי שהנסים נסתרים עומדים עלינו להצילנו וכמו שהשכינה משגחת עלינו בסתרפנים בגלות כך הנסים אשר מאתה נסתרים ובסתר פנים, וכשם שהשכינה פקידה על המלאכים וכרוכים אחריה כך השכינה היא משגחת ושומרת ישראל ובנסים נסתרים תגין עליהם ועל היחידים שבעם תפקוד לשלום עם המלאכים הממונים על כל אחד ואחד, ואותו מלאך הממונה על האדם בחותמו הוא יבא ויושיע בנס נסתר האיש הצריך הצלה מן הסכנה ומן הפגעים והמקרים וזה במלאכות ה' ב&quot;ה. 

===בנסים הנסתרים אין שינוי כי אם עיכוב.===
ובנסים הנסתרים אין שינוי והפכייות טבע אלא מהירות או איחור תנועה מתנועות הטבע ולא יחושו וירגישו בהם כי אם המתבוננים ואין בעל הנס מכיר בנסו לפי שהוא בהול על עצמו ואין חבוש מתיר עצמו. 

===צורך ההודאה.===
והנה כשם שמצוה עלינו לזכור יציאת מצרים לעולם ועד על הנסים שנעשו לישראל וכן להודות על כל הנסים הידועים נעשו לרבים ולצדיקים המפורסמים החשובים ברבים. כך יש להודות לה' על הנסים נעשו ליחידים בגולה עם שהם נסים נסתרים כי גם בנסים נסתרים יש תחומין וכבוד השכינה וההשגחה נראה בהם, ואך אניסא דרבים מברכינן שהוא מעשה שכינה בודאי ואניסא דיחיד מברך אותו היחיד ובנו ובן בנו כי היה ע&quot;י המלאך המיוחד לו אשר צלו צל על ראשו להגין עליו וגם הגיע צלו על בנו ועל בן בנו, ולכן כלהו מברכין עליו והודאת הנס היא אם להכרת ההצלה וקבלת הטובה ואם לשמוח שהיה כדאי שנפקד לטובה והשכינה פרשה אחת מכנפיה עליו.

{{להשלים}}</text>
      <sha1>5kmpyhapfkd02wxti0dw1pc9344bo7s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088681</id>
      <parentid>3088680</parentid>
      <timestamp>2026-10-13T21:26:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>/* מיני הנסים. */</comment>
      <origin>3088681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21414" sha1="4hu9tq0brffe2j21mi4qpnr5sfb6jra" xml:space="preserve">== דרוש תשעה ועשרים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בנסים - בהכרת והודאת הנס&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;ברביעי מסוכה&lt;/big&gt;''': '''&lt;big&gt;אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. אמר רבי יוחנן המחוזי משום רבי יוסי המחוזי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;אשר נדרתי לעשות דרוש על ענין הנסים להודות עליהם לשם ה' שמפליא עם הבריות בהשגחה פרטית ולפעמים בהשגחה נסיית בטובות נוספות על הסדורות ונגלות רצופות על הנסתרות. אשלמה כי ישועתה לי באלקים סלה על נס עשה לי האל ב&quot;ה אני הצעיר המחבר ביום אסור חג הפסח שהציל אותי ממיתה חרוצה במה שהושיעני בנפילה שנפלתי במקום קרוב למיתה ורובו לסכנה וזכר אעשה לנפלאותיו בדרוש זה אשר יהיה לי לזכרון לפני ה' תמיד ואלמדה חסידים דרכי המקום ברוך הוא והתועים בהם אליו ישובו&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;הרצון&lt;/big&gt;''' האלקי הוא טבע קיים במציאות אשר לא ימוט לעולם ולא ישתנה לדור ודור וכשברא אלקים את העולם בראו והמציאו ברצונו שלם מראשו לסופו באופן שלא היה לו להשתנות כלל ועיקר ממה שהטביעו לפי שהוטבע במטבע יפה שהוא רצון האל יתעלה שמו וטבע המציאות עצמו הוא נס מתחדש מרצונו תמיד משעת הבריאה. והנה גם הנסים שהיו לא יצאו מכלל זה, ומי שיעמוד על פרק התחדשות הטבע יעמוד על פרק הנס. 

===מפני ב' דברים משתנים הטבעים.===
ולולי שאדם ובניו שינו את טבעם ואת טעמם בטעות בחירתם לא היה טבע העולם משתנה בשום דבר ולא היה צורך לעשות נסים ואותות ומופתים שטבע המציאות היה מורה חידוש העולם והיותו הוא ית' בוראו ומנהיגו בהשגחתו שהיא יד הרצון המניעה הכל, ומפני שני דברים הוצרך לשנות טבע העולם מפני הרשעים להשפילם ולאבדם. ומפני הצדיקים להעלותם ולרוממם ומאלו ומאלו יוודע הקב&quot;ה בורא העולם ומנהיגו בהשגחתו שכשם שקילוסו יתברך עולה מריוח הצדיקים כל עולה מנזק הרשעים, ומעבירין את המת היינו הרשע שהוא מת, מפני הכלה היינו הצדיק הכלול עם השכינה, וזה וזה ההשתנות הבא אם להמית הרשע ולהענישו ואם להחיות הצדיק ולשכללו מפני מלך ישראל ה' צבאות שמו שיוודע שהוא המנהיג הכל ברצונו ואין דבר מתנועע חוץ מרצונו ב&quot;ה ושינוי הטבע אינו שינוי רצונו אבל לשיעשה רצונו ותתקיים כונתו הראשונה כמו שיתבאר. כי לפי שהקדמונים ראו טבע העולם קיים ונכון לפניהם שהיו מושפעים בשופי ולא היה שינוי בדברי הטבע אמרו שהכל היה מתנועע בטבע ושהעולם קדמון היה לא מחודש מרצון ומונהג מהשגחה אלא כך היא דרכו, ולזה הוצרך האל יתברך להביא מבול לעולם ולשנות כל סדרי בראשית כדי שיראה האמת שהעולם מחודש ומונהג מרצון הבורא שחידשו ושינוי הטבע הראה לרשעים חידוש העולם, וכיוצא נהג האל ית' עם הרשעים שהיו ראויים להענש ביד רמה לפי שהיו מורדים בהשגחה, ובכן אם לא היו הרשעים לא היה צורך לשנות הטבע בשום צד כי רק טבע העולם היה נס לאדם לראות בו אלקותו יתברך ולהיות מושגח ממנו עם הטבע בסבה קרובה כמו שהיה אחר כך ע&quot;י הנבואה, כי טבע האדם היה בראשונה שיתנבא ושיהיה מושגח בלי אמצעי אלא שהחטא גרם השתנות. וגם לצדיקים הוצרך הנס לשמירה מעולה, ונוסף על מה שראו בעבור קבלת התורה נסים מופלאים, עוד הוכנו לעשות להם נסים לפרקים ידועים לחיזוק האמונה, וגם כדי שיהיו מופת לרבים, וכאמרו נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה. שתתקשט אמונת ההשגחה בעולם ע&quot;י הנסים שנעשים לצדיקים, כי כן היה שבעבור הנסים נעשו לישראל נקבעה אמונת ההשגחה האלקית בעולם. 

===מיני הנסים.===
ולזכר הנסים באים המועדים מכוונים כמו שנזכיר בזה אחרי שנדבר בענין הנסים, ונאמר כי השמות שהונחו לעניינים הנסים הם אות מופת פלא ונס, וכל שם נחלק לחלקים, וחלקי הנס יקראו מסות הם נסיונות, אות יאמר לדבר שהועד לסימן דבר אחר, מופת לדבר שיצא חוץ מגבולו אם לטוב ואם לרע והוא נגלה, פלא על עונש מופלא או על שכר מופלא ומובדל מהמורגל עד שהכל תמהין עליו כמו: ותרד פלאים, אשר עשה עמכם להפליא. נס כולל כל דבר הצלה והגנה לצדיקים כי נס לשון רוממות, וכן ארז&quot;ל מקום שנעשה נס לצדיקים, ועם שבכל שאר השמות יש לטיבותא ולריעותא, נס סתמא הוא לטיבותא וכולל אות מופת ופלא.

===הנס על ג' פנים.===
ויש לדעת שהנס על ג' פנים, א' חוץ מהטבע, ב' למעלה מהטבע, ג' הפך הטבע, לפי שהטבע יש לו ג' ראשים בג' עולמות והנס עולה כנגדו בשוה לו. חוץ מהטבע במלאכים. למעלה מהטבע בגלגלים, הפך הטבע במורכבים ופשוטים. פועל הנסים הוא רצונו יתברך והשגחתו, כמו שהוא פועל הטבע כך משנהו בנס. ואמנם זה על פנים, אם שהקב&quot;ה יפעל הנס בלי מלאך או נביא או שליח אחר. ואם שיעשהו ע&quot;י מלאך או נביא או שליח, כי בכל הקב&quot;ה עושה שליחותו היינו רצונו, ולפעמים שהנביא יצעק אל ה' וידרוש מאותו דבר נס והקב&quot;ה ימלא משאלותיו להיות שיש כח בנפש השלם לפעול נס ולחדש אות ומופת ופלא, וזה במה שהיא דבקה בשכינה, והוא שאמרו החכמים כשתדבק החלק בכל יחדש אותות ומופתים, והכוונה שנפש האדם שהיא חלק אלוה ממעל כדכתיב חלקי אדנ&quot;י אמרה נפשי. כשתדבק בשכינה שהיא כל אז יש כח בה לשנות ולחדש בטבע אם אות בארץ הכוללת עולם השפל, אם מופת בשמים הכוללים עולם הגלגלים, אם פלא בשכלים הנבדלים שהם עולם המלאכים, כי המלאך הוא פלא, ואות ומופת ופלא כנגד העולמות הללו. 

===הטבע הפרטי עלול לטבע הכולל.===
והנס הבא להנאת וטובת הצדיקים אינו בשום צד שינוי הטבע הכולל, כי כן טבע העולם להיות הולך לרגל הצדיקים וישתנה חלקו מפני כללותו, כי הטבע הפרטי משועבד לטבע הכללי. והנביא אשר יעשה נס והופך טבע נמצא אינו הופך טבע המציאות הכולל מעיקרו וכל שכן שלא ישתנה רצונו ית' המניעו בכך, אלא החלק המשתנה בנס מורה יסוד הכל וחוזק שלו שהוא רצונו של בוראו שכך גוזר לקיומו של העולם בכללו. באופן שאין הנס שינוי רצון האל יתברך ח&quot;ו, ואם שיהיה לפחות מהטבע או להוסיף על הטבע לעולם הנס בא לקיים רצון הם וכוונתו במה שהיה משעה שברא העולם. ואותם הנסים שהיו לפחות מהטבע ולמנעו ראייתנו, עליהם אמרו: תנאי התנה הקב&quot;ה על הים שיבקע כו'. וזה להורות שהנס אינו אלא לחזק הטבע הכולל, ואותם הנסים שבאו להוסיף על הטבע ולהרחיב גבולו עליהם אמרו: עשרה דברים נבראו בע&quot;ש בין השמשות וכו'. והכוונה שכבר נתן בטבע הכנה זו. 

===הטבע והנס סמוכים בקצוות.===
ומפני הרצון האלקי שהוא הטבע הכולל והנסתר ישתנה הטבע הפרטי והנגלה, אך אינו שינוי בעצמו כי הנס הוא בצד הטבע והטבע בצד הנס, ויתחלפו זה בזה. והראיה כי במעשי הנסים לעולם נראה שהיו ע&quot;י עילה קרובה לטבע הסמוך אליו כפי האפשר, הנה בקריעת ים סוף: ויולך ה' את העם ברוח קדים עזה, הנחשוב שלא היה בקיעת הים נס לפי שנקרע ע&quot;י רוח קדים עזה, אלא שהנס נסמך לטבע להיותו אחד מצדדיו, ואצל הרצון האלקי המניע הטבע והנס כא' הכל שוה לפניו, וכן הטבע המוכן יתקרב לנס כשהוא במעלתו ויראה כאלו אינו מופלג מהטבע, ועל זה כתיב למען אנסנו הילך בתורתי, כלומר ארגיל טבעו לנס, וכן כי לבעבור נסות אתכם וכו', נסה עלינו אור פניך ה', בחנני ה' ונסני, כלומר התקן טבעי שיהיה מורגל בנס כי בזה נראה האלקות בטבע כמו בנס. וכל הנסים לפרסם יכולתו ב&quot;ה והיותו משגיח ומנהיג את הכל וגם להציל ולהגין על הצדיקים שהם פרי מעשה בראשית, ולא הוצרכו הנסים כי אם מפני שנתעלמה השגחתו יתברך מעיני רוב באי העולם כי ראשונה היה הטבע מספיק לדברים גדולים ולדברים קטנים. ועתה אינו מספיק אפילו לדברים קטנים היינו לדעת ולהשיג אפילו הדברים המוחשים על אמיתתם. 

===התורה כלולה מטבע ונס.===
ולולי התורה שהיא שעשוע הנפש שבה נעשית משכלת כבר אבדנו המדע בענינו שיש לנו טיפולים רבים בעניינים קשים, והתורה היא טבעית ונסיית אצלנו. טבעית מזמן ראשון מטבע היצירה השלימה, ונסיית מזמן שני מטבע התולדה החסרה, וכמו שהטבע נמצא בעבור התורה כך הנס כי כל הנסים היו ויהיו בעבורה, וזה שידוע שהנסים נגררים אחר ההשגחה, וההשגחה היא כפי התורה. ולכן בעלי התורה הם המושגחים יותר ולמה שהתורה ניתנה מכח ההשגחה היא כלולה מהטבע והנס, ושפתי צדיק ידעון רצון, ובשמות הקדש שבתורה ידעו סתרי הטבע והנס כרצונו יתברך. וזהו שהנביאים היודעים סודות השמות שבתורה ידעו דרכי הנסים מסודות דרכי הטבע, שהיודע סוד היצירה יודע סוד הנס. ולזה מרע&quot;ה שהיה יודע סוד ה' הגדול אשר הודיעהו האל ב&quot;ה בנבואה ובו ידע כל התורה היה יכול לשנות כל הטבעים ולפעול כל הנסים, ונסי מרע&quot;ה מופלאים מכל זולתו מהנביאים כמו שהיה מופלא בנבואתו בסוד השם הגדול, והנסים שנעשו על ידו היו מפורסמים לכל, והוא התחיל לשנות הטבע בשמו של הקדוש ברוך הוא והכל לשיקבלו ישראל את התורה כי לכך הלך אל פרעה ועשה כל אותם הנסים, כדי שיצאו ישראל ממצרים ויבאו ויקבלו התורה, ומפני התורה נעשה הטבע קל אצל הנביאים והחסידים ואנשי מעשה להשתנות בנס. כי מפני השם ברוך הוא שהוא נס אצלנו נחת הוא ונדחה וחוזר ונראה כרצונו. וזהו הנס: ולפי שכל הנסים שנעשו על ידי הנביאים או זולתם כלם בעבור הנסים שנעשו על ידי מרע&quot;ה ולתכלית שלהם היו. לכן אין צורך לזכור שאר הנסים שנעשו על ידי נביאים שהיו אחריו כי בנסים שנעשו על ידי מרע&quot;ה כלם נכללים. ולפי שהנסים נגררים אחר ההשגחה כשם שההשגחה היא כללית לעולם, פרטית לישראל, מיוחדת ליחידי סגולה, כך הנסים מהם כלליים מהם פרטיים מהם מיוחדים. כלליים לכל העולם, פרטיים לישראל, מיוחדים ליחידי האומה הכללים, בהפך טבע עולם השפל הפרטיים על טבע עולם השמימיי. המיוחדים חוץ מטבע עולם המלאכיי. והנסים מתיחסים לנביאים לפי שהנסים תלויים בשמותיו של הקב&quot;ה והנביאים לא יתנבאו אלא אחרי ידיעתם בסוד השמות, ועל כן הנס הוא דבר פקוד אצל הנביא, אמנם לא מזה נתלית הנבואה בנס שיעשה הנביא ולא הנס בנביא אלא הכל מסור לרצון האלקי. ואך הנביא אמצעי בפעולת הנסים לפי שיודע סוד השם הפועל בנס, ועל זה כתיב יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. ומרע&quot;ה כשבקש לדעת דרכיו יתברך רצה לדעת שמותיו שבהן יניע ויניד הנמצאים כלם בדרך טבע ובדרך נס, וזהו הודיעני נא את דרכיך וגומר, כי היודע השם ב&quot;ה ימצא חן בבקשתו ותנתן לו שאלתו בטבע או בנס, וכאמרו לכן ידע עמי שמי לכן כו' כי הקורא בשם הוא נענה. והנה הנסים כלם שאמרנו היותם להצלת הצדיקים או להגנה עליהם זה הוא יען כי בני אדם מנוגעים מנגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים, רצוני שהם עשוקים ממקרים ופגעים ומאורעים יגיעו לו בגופו בממונו ובקרוביו שהם בני ביתו, וכל האנשים נתעתדו לגלים הללו בסבת החטאים והעונות והפשעים, ולכן הם עשוקים מרוחין ושדין ומזיקין ועלולים מהעלעולים מהמקרי' הזמניי' צנים פחים ועקשים ועשוקים ושדופים מפגעים חיצוניים שינגפו מהרודפי' או מהשומרי' הסובבים שהם הגבאים המחזירים תדיר ונפרעים מהאדם ומכים ועונשים על פנים רבים.

===נאמר אוי לרשע אוי לשכנו שלוקה אגב.===
וגם לפעמים ילקה אחד מפני שהוא עם אחרים הראויים ללקות, והשלוחים אינם מבחיני', ולזה יש להזהר עם מי האדם מתחבר ומשתתף, ולפי שישראל עם שהם חוטאים לפני המקום ב&quot;ה וראויים ללקות על לא שמרו התורה ולכן נאספו עליהם מקטרגים רבים, אמנם מוסיפים הבל להענישם מכה רבה, וגם האומות ששעבדו את ישרל הכבידו ידם ועזרו לרעה, על כן לא נמנעה ההשגחה האלקית להציל ישראל מיד עושקיהם אם בטבע ואם בנס, ואין הנס חל אלא בחסרון הטבע ובכן השגחתו ית' עלינו כי הוא שומר ישראל, והראוים יותר להשגחה השמירה עליהם מעולה כי היא על פנים. ועוד נתן האל ית' ביד הנשיא שבדור או הנביא או איזה שיהיה מנהיגו כח וזכות שיגין עליו בהתפללו שלא תארע תקלה ביניהם ולא יצטרכו זה לזה, וכגון החכמים שהיו מתפללים על הגשמים ונענים. וכענין שאמרו בכהן גדול שהרוצח שוגג היה גולה עד מות הכה&quot;ג לפי שלא היה כדאי להגין על הדור או שלא התפלל שימנעו פגעים מישראל, וגם בזכות ראשי הדור תראה השגחתו ית' על הכל בפנים מאירות מתנוססות בנסים כאלו הטבע מעצמו יתנועע דרך נס, ועל זה נאמר: כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו, כי מה טובו ומה יופיו כו' (זכריה ט, טז-יז). הנה כי ההשגחה מתנוצצת בישראל בנסים, וכבר קדם בדרוש כ&quot;ז שההשגחה היא השכינה שע&quot;י אנו מושגחים, וכשהיתה שכינה נגלית בישראל כגון בזמן בית המקדש ובזמן הנביאים היו הנסים נגלים ונראים לכל והמלאכים נגלים ונראים ליחידים. אמנם אחרי שנחרב הבית וגלו ישראל בין האומות נסתרה השכינה והשם ב&quot;ה אינו נקרא אלא בכינוי וההשגחה עלינו בסתר פנים ופעולות השמות בכנויים, וכמו שהשכינה וההשגחה מכוסה כמי שמתכסה במלבושים בלתי מורגלים שאינו נודע וניכר כך הנסים הנהוגים עתה עלינו מהשגחתו ית' הם מכוסים ונסתרים ונעשים ע&quot;י אמצעים יותר רחוקים, כי כשם שהשכינה נתלבשה ונסתרה בגליות במדרגות תחתונות להשגחת ישראל, וכמו שפירשו ע&quot;פ וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב וגומר, כך הנסים מתלבשי' ונסתרים ונעשים ע&quot;י מדרגות תחתונות, כי אין בית המקדש ולא נביאים מצויים ואין העולם כדאי שיראה נס נגלה ושיראה מלאך ה' וירד אש מן השמים וכיוצא, אך אין הכי נמי שהנסים נסתרים עומדים עלינו להצילנו וכמו שהשכינה משגחת עלינו בסתרפנים בגלות כך הנסים אשר מאתה נסתרים ובסתר פנים, וכשם שהשכינה פקידה על המלאכים וכרוכים אחריה כך השכינה היא משגחת ושומרת ישראל ובנסים נסתרים תגין עליהם ועל היחידים שבעם תפקוד לשלום עם המלאכים הממונים על כל אחד ואחד, ואותו מלאך הממונה על האדם בחותמו הוא יבא ויושיע בנס נסתר האיש הצריך הצלה מן הסכנה ומן הפגעים והמקרים וזה במלאכות ה' ב&quot;ה. 

===בנסים הנסתרים אין שינוי כי אם עיכוב.===
ובנסים הנסתרים אין שינוי והפכייות טבע אלא מהירות או איחור תנועה מתנועות הטבע ולא יחושו וירגישו בהם כי אם המתבוננים ואין בעל הנס מכיר בנסו לפי שהוא בהול על עצמו ואין חבוש מתיר עצמו. 

===צורך ההודאה.===
והנה כשם שמצוה עלינו לזכור יציאת מצרים לעולם ועד על הנסים שנעשו לישראל וכן להודות על כל הנסים הידועים נעשו לרבים ולצדיקים המפורסמים החשובים ברבים. כך יש להודות לה' על הנסים נעשו ליחידים בגולה עם שהם נסים נסתרים כי גם בנסים נסתרים יש תחומין וכבוד השכינה וההשגחה נראה בהם, ואך אניסא דרבים מברכינן שהוא מעשה שכינה בודאי ואניסא דיחיד מברך אותו היחיד ובנו ובן בנו כי היה ע&quot;י המלאך המיוחד לו אשר צלו צל על ראשו להגין עליו וגם הגיע צלו על בנו ועל בן בנו, ולכן כלהו מברכין עליו והודאת הנס היא אם להכרת ההצלה וקבלת הטובה ואם לשמוח שהיה כדאי שנפקד לטובה והשכינה פרשה אחת מכנפיה עליו.

{{להשלים}}</text>
      <sha1>4hu9tq0brffe2j21mi4qpnr5sfb6jra</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3088699</id>
      <parentid>3088681</parentid>
      <timestamp>2026-10-14T11:02:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>/* צורך ההודאה. */</comment>
      <origin>3088699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38327" sha1="bv80ihle9ig0qiup3x7wq9hts2ms0se" xml:space="preserve">== דרוש תשעה ועשרים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;בנסים - בהכרת והודאת הנס&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;ברביעי מסוכה&lt;/big&gt;''': '''&lt;big&gt;אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. אמר רבי יוחנן המחוזי משום רבי יוסי המחוזי כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;אשר נדרתי לעשות דרוש על ענין הנסים להודות עליהם לשם ה' שמפליא עם הבריות בהשגחה פרטית ולפעמים בהשגחה נסיית בטובות נוספות על הסדורות ונגלות רצופות על הנסתרות. אשלמה כי ישועתה לי באלקים סלה על נס עשה לי האל ב&quot;ה אני הצעיר המחבר ביום אסור חג הפסח שהציל אותי ממיתה חרוצה במה שהושיעני בנפילה שנפלתי במקום קרוב למיתה ורובו לסכנה וזכר אעשה לנפלאותיו בדרוש זה אשר יהיה לי לזכרון לפני ה' תמיד ואלמדה חסידים דרכי המקום ברוך הוא והתועים בהם אליו ישובו&lt;/big&gt;''': 

'''&lt;big&gt;הרצון&lt;/big&gt;''' האלקי הוא טבע קיים במציאות אשר לא ימוט לעולם ולא ישתנה לדור ודור וכשברא אלקים את העולם בראו והמציאו ברצונו שלם מראשו לסופו באופן שלא היה לו להשתנות כלל ועיקר ממה שהטביעו לפי שהוטבע במטבע יפה שהוא רצון האל יתעלה שמו וטבע המציאות עצמו הוא נס מתחדש מרצונו תמיד משעת הבריאה. והנה גם הנסים שהיו לא יצאו מכלל זה, ומי שיעמוד על פרק התחדשות הטבע יעמוד על פרק הנס. 

===מפני ב' דברים משתנים הטבעים.===
ולולי שאדם ובניו שינו את טבעם ואת טעמם בטעות בחירתם לא היה טבע העולם משתנה בשום דבר ולא היה צורך לעשות נסים ואותות ומופתים שטבע המציאות היה מורה חידוש העולם והיותו הוא ית' בוראו ומנהיגו בהשגחתו שהיא יד הרצון המניעה הכל, ומפני שני דברים הוצרך לשנות טבע העולם מפני הרשעים להשפילם ולאבדם. ומפני הצדיקים להעלותם ולרוממם ומאלו ומאלו יוודע הקב&quot;ה בורא העולם ומנהיגו בהשגחתו שכשם שקילוסו יתברך עולה מריוח הצדיקים כל עולה מנזק הרשעים, ומעבירין את המת היינו הרשע שהוא מת, מפני הכלה היינו הצדיק הכלול עם השכינה, וזה וזה ההשתנות הבא אם להמית הרשע ולהענישו ואם להחיות הצדיק ולשכללו מפני מלך ישראל ה' צבאות שמו שיוודע שהוא המנהיג הכל ברצונו ואין דבר מתנועע חוץ מרצונו ב&quot;ה ושינוי הטבע אינו שינוי רצונו אבל לשיעשה רצונו ותתקיים כונתו הראשונה כמו שיתבאר. כי לפי שהקדמונים ראו טבע העולם קיים ונכון לפניהם שהיו מושפעים בשופי ולא היה שינוי בדברי הטבע אמרו שהכל היה מתנועע בטבע ושהעולם קדמון היה לא מחודש מרצון ומונהג מהשגחה אלא כך היא דרכו, ולזה הוצרך האל יתברך להביא מבול לעולם ולשנות כל סדרי בראשית כדי שיראה האמת שהעולם מחודש ומונהג מרצון הבורא שחידשו ושינוי הטבע הראה לרשעים חידוש העולם, וכיוצא נהג האל ית' עם הרשעים שהיו ראויים להענש ביד רמה לפי שהיו מורדים בהשגחה, ובכן אם לא היו הרשעים לא היה צורך לשנות הטבע בשום צד כי רק טבע העולם היה נס לאדם לראות בו אלקותו יתברך ולהיות מושגח ממנו עם הטבע בסבה קרובה כמו שהיה אחר כך ע&quot;י הנבואה, כי טבע האדם היה בראשונה שיתנבא ושיהיה מושגח בלי אמצעי אלא שהחטא גרם השתנות. וגם לצדיקים הוצרך הנס לשמירה מעולה, ונוסף על מה שראו בעבור קבלת התורה נסים מופלאים, עוד הוכנו לעשות להם נסים לפרקים ידועים לחיזוק האמונה, וגם כדי שיהיו מופת לרבים, וכאמרו נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה. שתתקשט אמונת ההשגחה בעולם ע&quot;י הנסים שנעשים לצדיקים, כי כן היה שבעבור הנסים נעשו לישראל נקבעה אמונת ההשגחה האלקית בעולם. 

===מיני הנסים.===
ולזכר הנסים באים המועדים מכוונים כמו שנזכיר בזה אחרי שנדבר בענין הנסים, ונאמר כי השמות שהונחו לעניינים הנסים הם אות מופת פלא ונס, וכל שם נחלק לחלקים, וחלקי הנס יקראו מסות הם נסיונות, אות יאמר לדבר שהועד לסימן דבר אחר, מופת לדבר שיצא חוץ מגבולו אם לטוב ואם לרע והוא נגלה, פלא על עונש מופלא או על שכר מופלא ומובדל מהמורגל עד שהכל תמהין עליו כמו: ותרד פלאים, אשר עשה עמכם להפליא. נס כולל כל דבר הצלה והגנה לצדיקים כי נס לשון רוממות, וכן ארז&quot;ל מקום שנעשה נס לצדיקים, ועם שבכל שאר השמות יש לטיבותא ולריעותא, נס סתמא הוא לטיבותא וכולל אות מופת ופלא.

===הנס על ג' פנים.===
ויש לדעת שהנס על ג' פנים, א' חוץ מהטבע, ב' למעלה מהטבע, ג' הפך הטבע, לפי שהטבע יש לו ג' ראשים בג' עולמות והנס עולה כנגדו בשוה לו. חוץ מהטבע במלאכים. למעלה מהטבע בגלגלים, הפך הטבע במורכבים ופשוטים. פועל הנסים הוא רצונו יתברך והשגחתו, כמו שהוא פועל הטבע כך משנהו בנס. ואמנם זה על פנים, אם שהקב&quot;ה יפעל הנס בלי מלאך או נביא או שליח אחר. ואם שיעשהו ע&quot;י מלאך או נביא או שליח, כי בכל הקב&quot;ה עושה שליחותו היינו רצונו, ולפעמים שהנביא יצעק אל ה' וידרוש מאותו דבר נס והקב&quot;ה ימלא משאלותיו להיות שיש כח בנפש השלם לפעול נס ולחדש אות ומופת ופלא, וזה במה שהיא דבקה בשכינה, והוא שאמרו החכמים כשתדבק החלק בכל יחדש אותות ומופתים, והכוונה שנפש האדם שהיא חלק אלוה ממעל כדכתיב חלקי אדנ&quot;י אמרה נפשי. כשתדבק בשכינה שהיא כל אז יש כח בה לשנות ולחדש בטבע אם אות בארץ הכוללת עולם השפל, אם מופת בשמים הכוללים עולם הגלגלים, אם פלא בשכלים הנבדלים שהם עולם המלאכים, כי המלאך הוא פלא, ואות ומופת ופלא כנגד העולמות הללו. 

===הטבע הפרטי עלול לטבע הכולל.===
והנס הבא להנאת וטובת הצדיקים אינו בשום צד שינוי הטבע הכולל, כי כן טבע העולם להיות הולך לרגל הצדיקים וישתנה חלקו מפני כללותו, כי הטבע הפרטי משועבד לטבע הכללי. והנביא אשר יעשה נס והופך טבע נמצא אינו הופך טבע המציאות הכולל מעיקרו וכל שכן שלא ישתנה רצונו ית' המניעו בכך, אלא החלק המשתנה בנס מורה יסוד הכל וחוזק שלו שהוא רצונו של בוראו שכך גוזר לקיומו של העולם בכללו. באופן שאין הנס שינוי רצון האל יתברך ח&quot;ו, ואם שיהיה לפחות מהטבע או להוסיף על הטבע לעולם הנס בא לקיים רצון הם וכוונתו במה שהיה משעה שברא העולם. ואותם הנסים שהיו לפחות מהטבע ולמנעו ראייתנו, עליהם אמרו: תנאי התנה הקב&quot;ה על הים שיבקע כו'. וזה להורות שהנס אינו אלא לחזק הטבע הכולל, ואותם הנסים שבאו להוסיף על הטבע ולהרחיב גבולו עליהם אמרו: עשרה דברים נבראו בע&quot;ש בין השמשות וכו'. והכוונה שכבר נתן בטבע הכנה זו. 

===הטבע והנס סמוכים בקצוות.===
ומפני הרצון האלקי שהוא הטבע הכולל והנסתר ישתנה הטבע הפרטי והנגלה, אך אינו שינוי בעצמו כי הנס הוא בצד הטבע והטבע בצד הנס, ויתחלפו זה בזה. והראיה כי במעשי הנסים לעולם נראה שהיו ע&quot;י עילה קרובה לטבע הסמוך אליו כפי האפשר, הנה בקריעת ים סוף: ויולך ה' את העם ברוח קדים עזה, הנחשוב שלא היה בקיעת הים נס לפי שנקרע ע&quot;י רוח קדים עזה, אלא שהנס נסמך לטבע להיותו אחד מצדדיו, ואצל הרצון האלקי המניע הטבע והנס כא' הכל שוה לפניו, וכן הטבע המוכן יתקרב לנס כשהוא במעלתו ויראה כאלו אינו מופלג מהטבע, ועל זה כתיב למען אנסנו הילך בתורתי, כלומר ארגיל טבעו לנס, וכן כי לבעבור נסות אתכם וכו', נסה עלינו אור פניך ה', בחנני ה' ונסני, כלומר התקן טבעי שיהיה מורגל בנס כי בזה נראה האלקות בטבע כמו בנס. וכל הנסים לפרסם יכולתו ב&quot;ה והיותו משגיח ומנהיג את הכל וגם להציל ולהגין על הצדיקים שהם פרי מעשה בראשית, ולא הוצרכו הנסים כי אם מפני שנתעלמה השגחתו יתברך מעיני רוב באי העולם כי ראשונה היה הטבע מספיק לדברים גדולים ולדברים קטנים. ועתה אינו מספיק אפילו לדברים קטנים היינו לדעת ולהשיג אפילו הדברים המוחשים על אמיתתם. 

===התורה כלולה מטבע ונס.===
ולולי התורה שהיא שעשוע הנפש שבה נעשית משכלת כבר אבדנו המדע בענינו שיש לנו טיפולים רבים בעניינים קשים, והתורה היא טבעית ונסיית אצלנו. טבעית מזמן ראשון מטבע היצירה השלימה, ונסיית מזמן שני מטבע התולדה החסרה, וכמו שהטבע נמצא בעבור התורה כך הנס כי כל הנסים היו ויהיו בעבורה, וזה שידוע שהנסים נגררים אחר ההשגחה, וההשגחה היא כפי התורה. ולכן בעלי התורה הם המושגחים יותר ולמה שהתורה ניתנה מכח ההשגחה היא כלולה מהטבע והנס, ושפתי צדיק ידעון רצון, ובשמות הקדש שבתורה ידעו סתרי הטבע והנס כרצונו יתברך. וזהו שהנביאים היודעים סודות השמות שבתורה ידעו דרכי הנסים מסודות דרכי הטבע, שהיודע סוד היצירה יודע סוד הנס. ולזה מרע&quot;ה שהיה יודע סוד ה' הגדול אשר הודיעהו האל ב&quot;ה בנבואה ובו ידע כל התורה היה יכול לשנות כל הטבעים ולפעול כל הנסים, ונסי מרע&quot;ה מופלאים מכל זולתו מהנביאים כמו שהיה מופלא בנבואתו בסוד השם הגדול, והנסים שנעשו על ידו היו מפורסמים לכל, והוא התחיל לשנות הטבע בשמו של הקדוש ברוך הוא והכל לשיקבלו ישראל את התורה כי לכך הלך אל פרעה ועשה כל אותם הנסים, כדי שיצאו ישראל ממצרים ויבאו ויקבלו התורה, ומפני התורה נעשה הטבע קל אצל הנביאים והחסידים ואנשי מעשה להשתנות בנס. כי מפני השם ברוך הוא שהוא נס אצלנו נחת הוא ונדחה וחוזר ונראה כרצונו. וזהו הנס: ולפי שכל הנסים שנעשו על ידי הנביאים או זולתם כלם בעבור הנסים שנעשו על ידי מרע&quot;ה ולתכלית שלהם היו. לכן אין צורך לזכור שאר הנסים שנעשו על ידי נביאים שהיו אחריו כי בנסים שנעשו על ידי מרע&quot;ה כלם נכללים. ולפי שהנסים נגררים אחר ההשגחה כשם שההשגחה היא כללית לעולם, פרטית לישראל, מיוחדת ליחידי סגולה, כך הנסים מהם כלליים מהם פרטיים מהם מיוחדים. כלליים לכל העולם, פרטיים לישראל, מיוחדים ליחידי האומה הכללים, בהפך טבע עולם השפל הפרטיים על טבע עולם השמימיי. המיוחדים חוץ מטבע עולם המלאכיי. והנסים מתיחסים לנביאים לפי שהנסים תלויים בשמותיו של הקב&quot;ה והנביאים לא יתנבאו אלא אחרי ידיעתם בסוד השמות, ועל כן הנס הוא דבר פקוד אצל הנביא, אמנם לא מזה נתלית הנבואה בנס שיעשה הנביא ולא הנס בנביא אלא הכל מסור לרצון האלקי. ואך הנביא אמצעי בפעולת הנסים לפי שיודע סוד השם הפועל בנס, ועל זה כתיב יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. ומרע&quot;ה כשבקש לדעת דרכיו יתברך רצה לדעת שמותיו שבהן יניע ויניד הנמצאים כלם בדרך טבע ובדרך נס, וזהו הודיעני נא את דרכיך וגומר, כי היודע השם ב&quot;ה ימצא חן בבקשתו ותנתן לו שאלתו בטבע או בנס, וכאמרו לכן ידע עמי שמי לכן כו' כי הקורא בשם הוא נענה. והנה הנסים כלם שאמרנו היותם להצלת הצדיקים או להגנה עליהם זה הוא יען כי בני אדם מנוגעים מנגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים, רצוני שהם עשוקים ממקרים ופגעים ומאורעים יגיעו לו בגופו בממונו ובקרוביו שהם בני ביתו, וכל האנשים נתעתדו לגלים הללו בסבת החטאים והעונות והפשעים, ולכן הם עשוקים מרוחין ושדין ומזיקין ועלולים מהעלעולים מהמקרי' הזמניי' צנים פחים ועקשים ועשוקים ושדופים מפגעים חיצוניים שינגפו מהרודפי' או מהשומרי' הסובבים שהם הגבאים המחזירים תדיר ונפרעים מהאדם ומכים ועונשים על פנים רבים.

===נאמר אוי לרשע אוי לשכנו שלוקה אגב.===
וגם לפעמים ילקה אחד מפני שהוא עם אחרים הראויים ללקות, והשלוחים אינם מבחיני', ולזה יש להזהר עם מי האדם מתחבר ומשתתף, ולפי שישראל עם שהם חוטאים לפני המקום ב&quot;ה וראויים ללקות על לא שמרו התורה ולכן נאספו עליהם מקטרגים רבים, אמנם מוסיפים הבל להענישם מכה רבה, וגם האומות ששעבדו את ישרל הכבידו ידם ועזרו לרעה, על כן לא נמנעה ההשגחה האלקית להציל ישראל מיד עושקיהם אם בטבע ואם בנס, ואין הנס חל אלא בחסרון הטבע ובכן השגחתו ית' עלינו כי הוא שומר ישראל, והראוים יותר להשגחה השמירה עליהם מעולה כי היא על פנים. ועוד נתן האל ית' ביד הנשיא שבדור או הנביא או איזה שיהיה מנהיגו כח וזכות שיגין עליו בהתפללו שלא תארע תקלה ביניהם ולא יצטרכו זה לזה, וכגון החכמים שהיו מתפללים על הגשמים ונענים. וכענין שאמרו בכהן גדול שהרוצח שוגג היה גולה עד מות הכה&quot;ג לפי שלא היה כדאי להגין על הדור או שלא התפלל שימנעו פגעים מישראל, וגם בזכות ראשי הדור תראה השגחתו ית' על הכל בפנים מאירות מתנוססות בנסים כאלו הטבע מעצמו יתנועע דרך נס, ועל זה נאמר: כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו, כי מה טובו ומה יופיו כו' (זכריה ט, טז-יז). הנה כי ההשגחה מתנוצצת בישראל בנסים, וכבר קדם בדרוש כ&quot;ז שההשגחה היא השכינה שע&quot;י אנו מושגחים, וכשהיתה שכינה נגלית בישראל כגון בזמן בית המקדש ובזמן הנביאים היו הנסים נגלים ונראים לכל והמלאכים נגלים ונראים ליחידים. אמנם אחרי שנחרב הבית וגלו ישראל בין האומות נסתרה השכינה והשם ב&quot;ה אינו נקרא אלא בכינוי וההשגחה עלינו בסתר פנים ופעולות השמות בכנויים, וכמו שהשכינה וההשגחה מכוסה כמי שמתכסה במלבושים בלתי מורגלים שאינו נודע וניכר כך הנסים הנהוגים עתה עלינו מהשגחתו ית' הם מכוסים ונסתרים ונעשים ע&quot;י אמצעים יותר רחוקים, כי כשם שהשכינה נתלבשה ונסתרה בגליות במדרגות תחתונות להשגחת ישראל, וכמו שפירשו ע&quot;פ וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב וגומר, כך הנסים מתלבשי' ונסתרים ונעשים ע&quot;י מדרגות תחתונות, כי אין בית המקדש ולא נביאים מצויים ואין העולם כדאי שיראה נס נגלה ושיראה מלאך ה' וירד אש מן השמים וכיוצא, אך אין הכי נמי שהנסים נסתרים עומדים עלינו להצילנו וכמו שהשכינה משגחת עלינו בסתרפנים בגלות כך הנסים אשר מאתה נסתרים ובסתר פנים, וכשם שהשכינה פקידה על המלאכים וכרוכים אחריה כך השכינה היא משגחת ושומרת ישראל ובנסים נסתרים תגין עליהם ועל היחידים שבעם תפקוד לשלום עם המלאכים הממונים על כל אחד ואחד, ואותו מלאך הממונה על האדם בחותמו הוא יבא ויושיע בנס נסתר האיש הצריך הצלה מן הסכנה ומן הפגעים והמקרים וזה במלאכות ה' ב&quot;ה. 

===בנסים הנסתרים אין שינוי כי אם עיכוב.===
ובנסים הנסתרים אין שינוי והפכייות טבע אלא מהירות או איחור תנועה מתנועות הטבע ולא יחושו וירגישו בהם כי אם המתבוננים ואין בעל הנס מכיר בנסו לפי שהוא בהול על עצמו ואין חבוש מתיר עצמו. 

===צורך ההודאה.===
והנה כשם שמצוה עלינו לזכור יציאת מצרים לעולם ועד על הנסים שנעשו לישראל וכן להודות על כל הנסים הידועים נעשו לרבים ולצדיקים המפורסמים החשובים ברבים. כך יש להודות לה' על הנסים נעשו ליחידים בגולה עם שהם נסים נסתרים כי גם בנסים נסתרים יש תחומין וכבוד השכינה וההשגחה נראה בהם, ואך אניסא דרבים מברכינן שהוא מעשה שכינה בודאי ואניסא דיחיד מברך אותו היחיד ובנו ובן בנו כי היה ע&quot;י המלאך המיוחד לו אשר צלו צל על ראשו להגין עליו וגם הגיע צלו על בנו ועל בן בנו, ולכן כלהו מברכין עליו והודאת הנס היא אם להכרת ההצלה וקבלת הטובה ואם לשמוח שהיה כדאי שנפקד לטובה והשכינה פרשה אחת מכנפיה עליו. ויש לדעת כי כמו שבעלי השם יודעי התורה וסוד המצות הם היו מלומדים בנסים לפי שהיו קרובים בדעתם אליהם, וכמו שידענו מחכמי הדורות שעברו גם אחרי חרבן הבית בזמן התנאים והאמוראים שנעשו להם נסים כמעט קרוב לנגלים דברים חוץ מן הטבע ולמעלה מהטבע והפך הטבע, כן יהיה תמיד שהעוסקים בתורה והמצות לשם ה' ומכוונים לבם למקום הם מושגחים יותר ומלומדים בנסים כל כך שאין דבר אצלם חשוב לנס אלא טבע, וכאמרם: אין בעל הנס מכיר בנסו, כי החכם בתורה הוא בעל הנס כי מפתחות הנס בידו. 

===פי' צרור המר דודי לי.===
והנסים הנגלים הם שהיו נפעלי' בשם המפורש, והנסתרים בשם השכינה, אכן כל השמות כלולות בשמו הגדול, וזה סוד: צרור המר דודי לי בין שדי ילין. ר&quot;ל צרור כל השמות בשם הגדול מד&quot;ת רחמי&quot;ם ר&quot;ת מ&quot;ר, והוא נסתר בשם שד&quot;י שבשכינה וזהו בין שד&quot;י ילין, ונסתר של שד&quot;י הוא צל שד&quot;י צל כנפי השכינה המגינים ומשגיחים על ישראל. 

===טעם שנים מקרא ואחד תרגום.===
ולהיות ההשגחה כפי התורה ושמותיה, שהתורה כלה שמותיו של הקב&quot;ה, הנה העוסק בתורה עוסק בשמותיו ב&quot;ה, והמכוין בה יזכה לנסים נסתרים כשם שפעולות השמות נסתרות בדברי התורה. וזה עיקר קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, שראשי תיבות שמו&quot;ת סימן לדבר, שהמכוון בקריאת הפרשיות שנים מקרא ואחד תרגום ראוי שיעשו עמו נסים נסתרים כמו שהנסים מצויים בשמות שבדברי התורה שקורא בה, ושנים מקרא כנגד הנסים הנגלים כי כפלים לתושיה מעלה ומטה, ואחד תרגום כנגד הנסים הנסתרים שהם בסוד התלבשות התורה למטה והשכינה לצורך התחתונים, ולכן התרגום פעם אחד כי הוא למטה לבד. והמשלים פרשיותיו עם הצבור היינו שקורא אותם בשלמות כראוי מובטח לו שהוא בן העה&quot;ב. ובעה&quot;ז ניצול ממקרים ומפגעים רעים וקשים.

===תפלה של ראש סימן וכו'.===
גם התפילין סימנים לנסים, של ראש לנסים הנגלים, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא וגומר. ושל יד לנסים הנסתרים, והיה לך לאות וכו'. והכח הפועל בכלם אחד, אלא שהוא יוצא בפנים שונים, והשבתות והימים טובים הם בעצמם אות הנסים ומופת ההשגחה ואין צורך בהן לתפילין. ואגב זה גם מהא דסליקנא מיניה שהוא מענין מועד הפסח ראש הרגלים והנסים, נזכור מדברי ר' אחא איתא במדרש: היאך כל המועדים סמוכים לעד לנסים נעשו ושכיוצא בהם יעשו באחרית הימים נסים מפורסמים עדים רחוקים עד שיתהוה הטבע כמו הנס ויהיו לאחדים כי יתמו חטאים מן הארץ ולא יהיו הנסים כי אם לנחמת הצדיקים. 

===פי' מאמר כל מה שעתיד הקב&quot;ה לחדש כבר וכו'.===
וגם נראה מהמדרש שהנסים שנעשו לא היו אלא לתת תקוה ממה שעתיד להתחדש בעבור ישראל, וכן אמר שם כל מה שעתיד הב&quot;ה לחדש לעתיד לבא כבר עשה דוגמתו לישראל, עתיד הקב&quot;ב להנחיל לצדיקים מנוחה ועונג כבר נתן להם מנוחה ונחלה בא&quot;י הרי כנגד זה השבת, עתיד הב&quot;ה לגאלם כבר גאלם ממצרים הרי פסח, עתיד הקב&quot;ה לשפוך רוחו על כל בשר כבר עשה במתן תורה שהיו כלם במדרגת נבואה הרי שבועות, עתיד הב&quot;ה לפקוד עקרות כבר פקד שרה רחל וחנה הרי ראש השנה, עתיד הקב&quot;ה לטהר את ישראל כבר נתן להם טהרה הרי יום הכפורים, עתיד הב&quot;ה להקים סוכת דוד הנופלת בירושלם כבר נתן לישראל מלכות בית דוד בירושלם הרי סכות, עתיד הקב&quot;ה לשמוח את ישראל שמחה גדולה כבר נתן להם שמחה בבית המקדש בעצרת, עתיד הקב&quot;ה להוציא פירות מהנטיעות בכל חדש כבר נתן להם ראשי חדשים, עתיד הב&quot;ה לבנות בית המקדש ולהאיר לעולם כבר האיר לישראל בימי החשמונאים הרי חנוכה, עתיד הקב&quot;ה להראות לישראל נקמה מאויביהם כבר הראה להם בימי אסתר הרי פורים. וכל אלו היו נסים נגלים לבד מנס פורים שהיה מהנסתרים יען היה בימי חרבן וגלות, ועוד כדי להורות כי יש ממשות וסמיכות לנסים הנסתרים, כי גם עם הנסים הנגלים היו מצויים הנסתרים, כי הנגלים בעבור המון הרב והנסתרים בעבור החסידים המיוחדים, ועשר המועדים אלו שזכרנו המכונים על הנסים יש לתארן לעשר שמות שנקראו לעשר מדות ואין כאן מקום פירוש ענין זה אלא נאמר שיש לנו להודות לשם ה' שהוא עצמות לכל השמות וכח לכל הפעולות והנסים והנפלאות וכמו שעתיד הקב&quot;ה להחיות את המתים שזה שקול כנגד כל הנסים ותכלית לכלם כמו שאמרנו בדרוש כ&quot;ה. כך החיה יחידים בימי יחזקאל לאות על תחיית המתים וגם ע&quot;י נביאים אחרים וכן החיה מתים לדורות במה שמרפא חולים שהגיעו לשערי מות, וארז&quot;ל: גדול נס הנעשה לחולה מנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה כו'. וכן הקב&quot;ה משפיל אף מרומם, והגשמים הם נסים נסתרים כמו שארז&quot;ל בענין הזכרת הגשם, וכן פקידת עקרות וכאלה רבות מעשים בכל יום מנסים נסתרים ממינים רבים שלא יכירו אותם האנשי' לפי שאינם מבחינים במעשי ה' ואינם מתבוננים בהם. 

===שהזכות מליץ והוא מציל.===
ובקושי נכיר איזה דבר מופלג ומסויים כגון מי שניצול מאש וממים ומנפילה או ממכה ומגפה מלסטים מחיות וכיוצא בלי ספורות, ואין ספק כי כל מי שניצול בעל נפש הוא ובאיזה זכות שיש בו ניצול, וגם שהנס חסד הוא אין עושין חסד אלא לראוי, ועם כל זה ינכו אותו מזכות מה, כאמרם ע&quot;פ קטנתי מכל החסדים. נתמעטו זכיותי וכמו שפי' רש&quot;י ז&quot;ל. ואך מי שירבה בשבחו של בורא ית' ויודה לו במאד מאד על החסד והנס שעשה עמו לא ינכו לו מזכיותיו, אבל יוסיף זכות עליהם בהוסיפו ברכה והודאה, ולכך נעשה לו נס שירבה בכבודו של מקום, ולכן מי שנעשה לו נס כדאי לומר שירה לפי שנראית עמו שכינה, וכמו שאמרנו בדרוש כ&quot;ז. ואני לא מזכות דאשתכחת בי נעשה לי נס כי אם מזכות הימים טובים דסליקנא מיניה, וגם מיום אסרו חג עצמו דנפיש זכותיה בנסים נסתרים נעשה לי נס ביום זה, ועל כן אודה ה' בכל לבב בסוד הנסים הנסתרים ומזה אזכור ואודה על שאר הנסים עברו עלי, כי כן הדין שמי שנעשה לו נס עתה יזכור ויודה גם על אותם שעברו, כי זה וזה גורם שייטיבו עמו מן השמים, ולפי שהנסים הם פעולות שמות הקדש אשר פעולתם באמת, רצוני בשם המיוחד שהוא אמת, כל נס יכונה בשמו של הקב&quot;ה ואליו תהיה ההודאה עם שאר השמות בכלל. 

===על זה כתיב התהללו בשם קדשו כו'.===
וכן כתיב ויקרא שמו ה' נסי, וכן כל מי שנעשה לו נס יקרא שמו יתברך ביום שנעשה לו הנס מקראי קדש, וכמו שנקבעו המועדים על הנסים כך כל יחיד שנעשה לו נס יקבע לו מועד על נס שלו ויודה על הנס בשבח דברי תורה כפי כחו, ובזה יעשה אותו היום מקראי קדש להגיד ולפרסם הנס, ובזה תהיה שכינה רגילה אצלו להצילו מרעתו ולהיות בעזרו. ולכן קבעתי יום אסרו חג זה להודות לשם ה' על הנס נעשה לי בו, ואומר אלי אתה ואודך על הטובות המסודרות שאתה עושה עמי כחסדך אלקי ארוממך על הטובות הנוספות שאתה עושה עמי בהשגחתך, וכמו שגדול הנס הנעשה לחולה מנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה, כך גדול הנס הנעשה למי שהוא חולה מתורה ומעשים טובים להצילו מגזרתו מהנס הנעשה לצדיקים גמורים. ואתחנן אל ה' שתהא שאריתי לטובה ולהחיות אותי לפליטה גדולה לראות בנחמה ולהניח ברכה אל ביתי ויהיו צאצאי מושגחים בזאת ההשגחה כן יהי רצון מלפני הגבורה. 

===יום אסור החג מורה על נסים נסתרים.===
ועתה נביא ראיה שאסור החג כחו בנסים נסתרים והוא אסור עם הנסים הנגלים, כי ידוע שהחג והמועד עצמו על נס נגלה הוא כאמור, וכל העושה אסור לחג מאמין הוא בנסים הנסתרים וסומך אותם ואוסרם עם הנגלים ובזה משלים הכרת יכולת האל יתברך ומודה בהשגחתו והנהגתו, וזהו שאמר ר&quot;י כל העושה אסור לחג באכילה ושתיה כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וכו'. שהמזבח עדות להשגחה, והקרבן להנהגה, והאוכל ושותה לכבוד ה' שלחנו כמזבח, אכילתו קרבן, שתייתו נסכים, ולכן יודה לאל על השגחתו והנהגתו, וכמו שעל ידי הקרבן היתה שכינה נגלית בישראל כך בהודאת הנס תשרה שכינה בישראל, וזהו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח, ולכן מצוה לכבד יום אסרו חג לכוונה זו, כי הוא קצה גבול הקדושה, והנס הבא מאתה המתנוסס בנסים נסתרים, ולפיכך מצות היום בהודאה, לא כמו שנהגו רבים שאוכלים ופוחזים ושוחקים בהיתולים, שאין זה מצוה אלא עבירה. 

===ג' רגלים כנגד ג' חלקי הנסים.===
ועל מה שאמרנו שהנסים על שלשה פנים, הפך הטבע, למעלה מהטבע, חוץ מהטבע, נראה שכנגדם הם השלשה רגלים, פסח כנגד הנסים שהפך הטבע כי כן היו ביציאת מצרים. שבועות כנגד הנסים שלמעלה מן הטבע כי כן היו הנסים במתן תורה, סוכות כנגד הנסים שחוץ מן הטבע כי ענני הכבוד היו עניינים חוץ מהטבע. 

===הללויה כסיה וידידיה כו'.===
ולפי שהנסים כלם בשמו ב&quot;ה נעשו, אבל למה שלא היו אלא הכנה לנסים העתידים להיות באחרית הימים שיתהפכו הטבעים כלם כאחד ממה שהם עתה, לכן לא היו בשם שלם אלא בחצי השם, שהעתידים הם יהיו גמורים ובשם שלם, ועל זה אמר רב חסדא בפ' ערבי פסחים: אר&quot;י הללויה כסיה וידידיה שם אחד הן, כלומר שאלו השמות מורות על הנסים שיהיו מיוחדים בשלשה העולמות שכנגדם, הללוי&quot;ה כסי&quot;ה וידידי&quot;ה, כי י&quot;ה הוא חצי השם הפועל הנסים בעה&quot;ז והוא מיוחד בכל אחד מחלקי המציאות, כי מכל אחד ממנו נודע היותו נמשך משמו ית', עולם השפל מהילול בני אדם לשמו ב&quot;ה, מעולם הגלגלים מאור כסא הכבוד הנראה ממנו ולכן נקרא כס י&quot;ה השמים כסאי, מעולם המלאכים שהוא ידידי&quot;ה, כלומר קרוב לשמו ית'. רבא אמר כסי&quot;ה ומרחבי&quot;ה, היינו מאור השמים נודע אור כסא כבודו, ומקירוב המלאכים לא כן נגלה אלא ממה שהם מתרחבים משם י&quot;ה, וטבלא של שם המפורש חקוק בהם, והללוי&quot;ה לא קא חשיב לפי שאין הילול בני אדם מיוחד כראוי. רב אמר מרחבי&quot;ה לבד, כי גם אור השמים לא יהל אור שמו יתברך כראוי, אלא מרחבי&quot;ה לבד ממוצא המלאכים שהם שכלים בלתי בעלי תכלית נודע יכולת שמו ויחודו יתברך, ושהכל משתלשל ממנו ולכן משגיח ומנהיג הכל. והכוונה שהשכינה אינה מתרחבת אלא על עולם המלאכים שהם צבאות של מעלה, ולעתיד לבא שיהיו הנסים בשם שלם תתרחב ותראה השכינה בתחתונים והוא שרמוז באמרו והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד השם שלם והכסא שלם. 

===פי' אל ה' ויאר לנו כו'.===
נשלים ביאור השלשה פסוקים הרצופים עם הנזכר. אל ה' ויאר לנו, אלי אתה ואודך, הודו לה' כו', והוא שידוע היות הקליפות מכהות עינינו מראות כבוד השכינה, אמנם התורה ע&quot;י היום טוב תאיר לנו הטוב ההוא שבהשגת כבוד השכינה על דרך בהטיבו את הנרות. ובזה נושעה מהקליפות ונצליח בהשכלת הטוב הבא אלינו ביום המועד בשם ה' שהוא יום אור יום טוב, וזה שקדם זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, לפי שנשיג מהטוב והאור האלקי. אנא ה' הושיעה נא מהקליפות מחשיכות. אנא ה' נצליחה נא באורות ההשכלות. ברוך הבא זה היום טוב שהוא בשם ה' ובו אנחנו מושפעי' מברכת השכינה וזהו ברכנוכם מבית ה'. אל ה' ויאר לנו לעבר שהאיר לנו ביציאת מצרים שהוציאנו מתחת הקליפות החשוכות ההם, והאיר לנו בתורה שנתן לנו ובהרבה נסים עשה עמנו ויותר בבית המקדש היה קבוע לגלוי שכינה ע&quot;י העבודה וכל שכן בעבודת החג, וזהו אסרו חג כו' שהיו מקריבים קרבנות של שמחה. אלי אתה ואודך פסוק זה על ההוה נאמר בימי משך הגלות שיש בהם רחמים בהטיבו עמנו חסדים רבים שמשגיח עלינו עם שאנו מבולעים ויש בהם דין יסורים וטירופים וזהו אלי אתה ואודך על חסדך ועל אמתך, אלקי ארוממך על דיניך ומשפטיך עמי. הודו לה' וגומר זה נאמר על העתיד לבא כשיעשה ה' ב&quot;ה הנסים גמורים וישראל וכל העמים יכירו וידעו שמו ית' שהוא בורא עולם ומנהיגו בטובו ובחסדו והטבע והנס יהיו לאחדים בידו על כן יאמרו הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ויש לזכור כי הנופל בסכנה לא היה אלא מעבירה שנעשה לו צר ועל זה כתיב אתה סתר לי מצר תצרני היינו מיצה&quot;ר, רני פלט תסבבני סלה להצילני מידו כמו שפי' רשב&quot;י ע&quot;ה בסוף פרשת וישלח, וכן אמר דחה דחיתני לנפול וה' עזרני ברוך ה' לעולם אמן ואמן.</text>
      <sha1>bv80ihle9ig0qiup3x7wq9hts2ms0se</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>