ויקימסע
hewikivoyage
https://he.wikivoyage.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.3
first-letter
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקימסע
שיחת ויקימסע
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
ספר
שיחת ספר
מפה
שיחת מפה
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
יהודה ושומרון
0
699
260995
260721
2026-05-20T17:37:37Z
~2026-30222-50
11665
260995
wikitext
text/x-wiki
{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|West Bank Banner.jpg|שלם=כן}}
{{תיבת אזהרה|באזור קיימים איומי טרור מתמשכים כלפי ישראלים, לרבות יהודים, הכוללים ניסיונות חטיפה, וכן אף רצח. לאורך השנים ממשלות שונות במדינות מערביות פרסמו אזהרות רשמיות לתיירים באזור, ולפיכך בעת ביקור באזור יש ללמוד היטב על המקום ולנהוג בזהירות. יש לעקוב אחר דיווחי החדשות המקומיים, היות והמצב באזור הפכפך, ומשתנה במהירות. כמו גם, היו ערניים ודאגו לביטחונם האישי.{{ש}}נוסף על כך, מומלץ לקרוא את [[יהודה ושומרון#חשוב לדעת|כללי הזהירות שבסוף המדריך]].}}
[[קובץ:WV West Bank region.png|90px|שמאל]]
אזור '''יהודה ושומרון''',הממוקם במדינת ישראל, מצפון לים המלח.
בשנים 1949 עד 1967 השטח היה בשליטת [[ירדן|ממלכת ירדן]]. בשנת 1967 השטח נכבש על ידי [[ישראל]] במהלך [[:w:מלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]. מאז ועד היום שורר ויכוח בין מדינת ישראל והפלסטינים סביב הבעלות על השטח אשר בא לידי ביטוי במאבק פוליטי ובמאבק מזוין.
באזור יהודה ושומרון חיים כיום מעל ל-2 מיליון פלסטינים וקרוב ל-500 אלף תושבים יהודים אשר מתגוררים בכ-150 יישובים ישראליים רשמיים ולא רשמיים ברחבי יהודה ושומרון.
השמות: 'יהודה' ו'שומרון' הם שמות [[w:תנ"ך|תנ"כיים]] שהושאלו לכינוי חבל הארץ '[[w:יהודה_(חבל_ארץ)|יהודה']] שבנחלת [[w:שבט_יהודה|שבט יהודה]], וחבל הארץ 'שומרון' שרובו הגדול היה בשליטת [[w:ממלכת_ישראל|ממלכת ישראל הקדומה]] שבירתה העיר [[w:שומרון_(עיר)|שומרון]]. חבלים אלו משתרעים על פני מרבית הטריטוריה הנוכחית של יהודה ושומרון, ועל שמם נהוג לכנות כך טריטוריה זו בישראל.
למרות המתיחות הפוליטית אזור יהודה ושומרון מתהדר במורשת תרבותית עשירה ובנוף מגוון הכולל עמקים פוריים וגבעות רבות. ברחבי אזור יהודה ושומרון ישנם ערים עתיקות ואתרים היסטוריים רבים, כולל הערים המקראיות בית לחם, חברון ויריחו.
נסיעה לאזור יהודה ושומרון דורשת תכנון ומחקר קפדניים בשל המצב הפוליטי הנוכחי וההגבלות על התנועה באזורים מסוימים. המטיילים באזור צפויים להיתקל במחסומים רבים ברחבי האזור ובאזורים בהם נאסר על אזרחים ישראלים להיכנס.
{{-}}
== אזורים ==
[[קובץ:West Bank Wikivoyage Map Hebrew.png|שמאל|ממוזער|220px|מפת החבלים הגאוגרפיים באזור יהודה ושומרון]]
החבלים הגאוגרפיים העיקריים באזור יהודה ושומרון הם:
* '''שומרון''' - החלק הצפוני של אזור יהודה ושומרון. אזור זה כולל בין היתר את שלוש הערים הפלסטיניות הגדולות - ג'נין, שכם וטול-כרם. רובו של השטח באזור זה הוא הררי והפסגות הגבוהות בו הן [[w:הר_עיבל|הר עיבל]] ו[[הר גריזים]]. בתקופת המקרא אזור זה היה המרכז של [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]], שבירתה הייתה העיר [[w:שומרון_(עיר)|שומרון]], סבסטיה כיום. בחבל שומרון יש גם כפרים ערביים רבים והתנחלויות ישראליות רבות. אזור זה מורכב משני תתי-האזורים הבאים:
** '''אזור צפון השומרון''' - החלק הצפוני של אזור השומרון, תחילתו בהרי צפון השומרון שמדרום להרי [[גלבוע|הגלבוע]], באזור ג'נין, וסופו צפונית לעיר שכם. רובו הגדול של אזור זה נמצא בשטח A ואסור לכניסת ישראלים. בחלקו הצפוני קיים רצף של התנחלויות ישראליות: טל מנשה, חיננית, שקד, ריחן ומבוא דותן. ובדרום מערב מצויות ההתנחלויות עינב ואבני חפץ.
** '''אזור מרכז השומרון''' - חלקו המרכזי של אזור השומרון מתחיל באזור העיר שכם, וסופו באזור העיר אריאל. ההר הגבוה באזור זה הוא הר עיבל שגובהו 940 מטרים מעל פני הים, ואחריו ההר השכן לו - הר גריזים - בגובה של כ- 880 מטרים מעל פני הים. באזור זה ישנן התנחלויות ישראליות רבות, בהן העיר אריאל, יחד עם כפרים ערביים רבים. באזור זה כלול גם החלק המרכזי של [[בקעת הירדן]].
** '''אזור בנימין''' - החלק הדרומי של אזור השומרון, קרוי על שם שבט בנימין המקראי שנחלתו ישבה ברובו הגדול של אזור זה. תחילתו מדרום לעיר אריאל, באזור ההתנחלות עלי הקרויה על שם עלי הכהן שהיה כהן גדול ב[[w:משכן_שילה|משכן שילה]] הסמוך, דרך הרי בית אל הנמצאים צפונית ל[[הרי ירושלים]]. שיאו של אזור זה הוא הר חצור המתנשא לגובה 1,016 מטרים מעל פני הים. אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה [[רמאללה]]. באזור זה ישנם גם כפרים ערביים רבים והתנחלויות ישראליות רבות. באזור זה כלול גם החלק הדרומי של בקעת הירדן, צפונית ליריחו.
* '''יהודה''' - החלק הדרומי של אזור יהודה ושומרון. רכס הרי יהודה ממוקם בין אזור השפלה ממערב לבין מדבר יהודה במזרח. בתקופת המקרא אזור זה היה המרכז של [[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]], ובירתה [[ירושלים]] שוכנת בו. אזור זה מורכב משני תתי-האזורים הבאים:
:* '''אזור הר חברון''' - החלק של רכס הרי יהודה הנמצא דרומית ל[[הרי ירושלים]]. שיאו של אזור זה הוא הר חברון, ששיאו, מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים. אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה חברון. באזור זה ישנם גם כפרים ערביים רבים והתנחלויות ישראליות רבות.
:* '''[[מדבר יהודה|צפון מדבר יהודה]]''' - חלקו הצפוני של מדבר יהודה הנמצא בין אזור רכס הרי יהודה לבקעת ים המלח. אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה בית לחם.
* '''[[בקעת ים המלח|צפון בקעת ים המלח]]''' - חלקה הצפוני של בקעת ים המלח אשר הוא האזור הנמוך ביותר ביבשה בעולם כולו (עומקו הוא כ-417 מטרים מתחת לפני הים). אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה יריחו.
שימו לב שהגבולות של החבלים הגאוגרפיים שהוזכרו לעיל לא חופפים באופן מושלם עם הגבולות הבין-לאומיים המודרניים של כל אזור יהודה ושומרון - חלק מהאזורים הגאוגרפיים שממוקמים בעיקרם באזור יהודה ושומרון נמצאים בחלק קטן מהם גם בתחומי ישראל (החלק של [[הר הגלבוע]] באזור השומרון והחלק של [[הרי ירושלים]] בהרי יהודה), בעוד שחלק מהחבלים הגאוגרפיים שממוקמים בעיקרם בישראל נמצאים בחלק קטן מהם גם בתחומי אזור יהודה ושומרון (חלק מ[[בקע הירדן]], חלק קטן מ[[מישור החוף]], חלק קטן בדרום [[עמק יזרעאל]], וחלק מסוים במזרח אזור [[השפלה]]).
== רקע כללי ==
<!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. -->
=== רקע היסטורי ===
{{ערך ויקיפדיה|שם=יהודה ושומרון#היסטוריה}}
משנת 1517 ועד 1917 אזור יהודה ושומרון היה תחת שלטון עות'מאני. בוועידת סן רמו, אשר התקיימה בשנת 1920 ואשר בה החליטו המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה כיצד יחלקו ביניהן את שטחיה של האימפריה העות'מאנית. הוחלט למסור את השלטון בארץ ישראל לידי המנדט הבריטי. בכ"ט בנובמבר 1947, אישרה העצרת הכללית של האו"ם את [[:w:תוכנית החלוקה|תוכנית החלוקה]] לפיה יש לחלק את שטחי ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות, יהודית וערבית-פלסטינית, לאחר סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. תאריכי תחילת הפינוי נקבעו כלא יאוחר מ-14 במאי 1948. כמו כן נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בין-לאומי. אף על פי כן, בעקבות תוצאות מלחמת העצמאות אזור יהודה ושומרון נכבש כולו על ידי [[ירדן|ממלכת ירדן]]. ירדן שלטה על האזור בין השנים 1948 עד 1967 ואף סיפחה אותו לתחומה בשנת 1950. אף על פי כן הקהילה הבין-לאומית מעולם לא הכירה באופן רשמי בריבונות של ירדן על אזור זה, למעט בריטניה.
ביוני 1967 אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים נכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים. למעט אזור מזרח ירושלים שסופח לישראל, אזור יהודה ושומרון לא סופח לישראל אלא נשאר בשליטה צבאית ישראלית. על אף החלטת פסגת הליגה הערבית בשנת 1974 כי ארגון אש"ף הוא הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, ירדן לא ויתרה באופן רשמי על תביעתה באזור זה עד שנת 1988.
במהלך אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נעשו ניסיונות רבים מצד גרעינים של אנשי הציונות הדתית ליישב את אזור גב ההר ביהודה ושומרון ואת אזור רצועת עזה. שטחים אשר הוחזקו עד אז כקלף מיקוח להסדרי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. ניסיונות אלו נתקלו בתחילה בהתנגדות ממשלת ישראל אשר ביצעה פינויים חוזרים ונשנים של התנחלויות חדשות שקמו באזורים הללו. עם זאת, בהיעדר תהליך משא ומתן מול הפלסטינים ובשל פשרות שונות אשר הושגו לאורך השנים, נוסדו ההתנחלויות הראשונות באזורים הללו.
מאז הסכמי אוסלו ב-1993 הרשות הפלסטינית שולטת באופן רשמי על מספר שטחים בלתי רציפים מבחינה גאוגרפית ברחבי אזור יהודה ושומרון. 11% משטחי יהודה ושומרון (המכונים שטחי A) הם בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. בסביבות 28% משטחי יהודה ושומרון (המכונים שטחי B) כפופים לשליטה צבאית ישראלית ושליטה אזרחית פלסטינית. בסביבות 61% משטחי יהודה ושומרון (המכונים שטחי C) נמצאים בשליטה ישראלית מלאה. אף על פי ש-164 מדינות מתייחסות לאזור יהודה ושומרון ובפרט למזרח ירושלים בתור "טריטוריה פלסטינית כבושה" לטענת מדינת ישראל רק טריטוריות שנכבשו במהלך מלחמה ממדינת ריבונית צריכות להיחשב לטריטוריה כבושה. הכיבוש הישראלי של טריטוריה זו אינו מוכר על ידי שום מדינה. אחרי שנת 2000, במהלך אינתיפדת אל-אקצה, ובייחוד במבצע "חומת מגן" בשנת 2002 נכנסו כוחות ישראליים כמעט לכל השטחים שנמסרו קודם לכן לשליטה פלסטינית (מלבד אל העיר יריחו), ונסוגו מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות. בשנת 2002 החלה ישראל בהקמת מערכת של גדרות וחומות בטון (ראו [[:w:גדר ההפרדה|גדר ההפרדה]]) בתוך שטחי יהודה ושומרון אשר נועדו למנוע מעבר בלתי מורשה של תושבים פלסטינים למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים מתאבדים פלסטינים. אורכה הכולל של גדר ההפרדה צפוי להיות בסביבות 700 קילומטרים.
=== יישובים בולטים ===
[[קובץ:2010-08_Ramallah_40.jpg|250px|ממוזער|200px|העיר [[רמאללה]] היא העיר הגדולה מבין ערי אזור יהודה והשומרון]]
היישובים היהודיים הגדולים ביותר באזור זה הם: [[אריאל]], ביתר עילית, [[גוש עציון]], [[אפרת]], [[מעלה אדומים]], מודיעין עילית, ונווה דניאל.
=== אקלים ===
האקלים באזור יהודה ושומרון נוטה להיות מעט קריר באזורים הגבוהים בהשוואה לאקלים במישור החוף. החלק המזרחי של אזור יהודה ושומרון, אשר כולל את [[בקעת הירדן]], [[מדבר יהודה]] וחלק מקו החוף של [[ים המלח]], מאופיין באקלים יבש וחם.
{{-}}
== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:JPF-Ophel_-_City_of_David.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצפית על שכונת סילוואן, [[:w:עיר דוד|עיר דוד]] והר הצופים - אשר נמצאים כולם באזור מזרח ירושלים, נובמבר 2005]]
יישובים בולטים באזור יהודה ושומרון אשר בעלי עניין תיירותי:
* {{יישוב מרכזי
| שם=[[מזרח ירושלים]] {{אתר מורשת עולמית}} | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=
| מייל= | lat=31.778023 | long=35.253909 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי=القدس الشرقية | תיאור=שטח הנכלל כיום בגבולותיה המוניציפליים של עיריית [[ירושלים]] אשר נכבש וסופח ל[[ירדן]] לאחר מלחמת העצמאות ב-1948 ואשר לאחר מכן נכבש על ידי ישראל במלחמה ששת הימים ב-1967 וסופח מאוחר יותר לישראל. על פי הגדרתו המרחיבה, שטח זה כולל את '''[[העיר העתיקה]]''' (בהם הר הבית, הכותל המערבי, מסגד אל אקצה וכנסיית הקבר הקדוש), '''הר הזיתים''', '''הר הצופים''', אזור סילואן (מעיין השילוח), ואדי ג'וז, ג'בל מכבר, חלק מאבו דיס, אזור התעשייה עטרות (דרומית לקלנדיה), וכן את השכונות היהודיות שנבנו באזור לאחר מלחמת ששת הימים, כגון רמות, גילה, נוה יעקב, תלפיות מזרח ועוד. ההגדרה המצמצמת מתייחסת בעיקר לשכונות הערביות שנבנו מצפון-מזרח לעיר העתיקה של ירושלים, והיו חלק מ"ירושלים הירדנית" בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. על פי נתוני האוכלוסין לשנת 2007 של מכון ירושלים לחקר ישראל במזרח ירושלים התגוררו בשנת 2007 בסביבות 443,802 תושבים (אשר הם כ-60% מאוכלוסיית העיר) מהם כ-183,000 (41%) יהודים, כ-243,000 (55%) ערבים מוסלמים, וכ-12,000 (3%) ערבים נוצרים.
}}
* {{יישוב מרכזי
| שם=[[בית לחם]] {{אתר מורשת עולמית}} | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=
| מייל= | lat=31.705363 | long=35.202439 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי=بيت لحم | תיאור=עיר פלסטינית הממוקמת כ-9 קילומטרים דרומית לירושלים, בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית. על פי הברית החדשה בית לחם הוא היישוב בו נולד ישו. כלכלת העיר מתבססת כיום בעיקר על תיירות ובעיקר מהצליינים הנוצרים שגודשים את כנסיית המולד במהלך חג המולד. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית. כיום ישנו רוב מוסלמי בעיר. בעיר ישנם מעל ל-30 בתי מלון. '''קבר רחל''', בו לפי המסורת היהודית נקברה רחל אמנו, ממוקם בכניסה הצפונית לעיר. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 25,266 תושבים.
}}
* {{יישוב מרכזי
| שם=[[חברון]] | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=
| מייל= | lat=31.532528 | long=35.099825 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי=الخليل | תיאור=עיר הממוקמת בחלקה הדרומי של יהודה ושומרון, 30 קילומטרים דרומית לירושלים. חברון היא העיר הגדולה ביותר באזור יהודה ושומרון, והשנייה בגודלה באזור [[יהודה והשומרון וחבל עזה]] (לאחר [[עזה]]). במזרח העיר נמצאת '''מערת המכפלה''' אשר על פי המסורת היהודית היא מקום קבורתם של אדם וחוה ושל אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה ועל כן חברון נחשבת לעיר השנייה בקדושתה ביהדות לאחר ירושלים. חברון היא אחת הערים העתיקות במזרח התיכון ואחת הערים העתיקות בעולם שמאוכלסות באופן ממושך. בעיר חיים בסביבות 250,000 פלסטינים ובין 500 ל-850 מתנחלים יהודים ותלמידי ישיבה בשכונות היישוב היהודי בחברון.
}}
* {{יישוב מרכזי
| שם=[[יריחו]] | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=
| מייל= | lat=31.8500 | long=35.4500 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי=أريحا | תיאור=עיר פלסטינית הממוקמת בחלקה המזרחי של אזור יהודה ושומרון באזור בקעת הירדן, בסביבות 10 קילומטרים צפונית לים המלח. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 18,346 תושבים. לפי המידע דהיום, יריחו היא העיר הקדומה ביותר בעולם - עדויות נמצאו להתיישבות בה החל משנת 9500 לפנה"ס בערך.
}}
<!--
<u>'''ישובים בולטים בעלי אוכלוסייה מעורבת'''</u>
<u>'''ישובים ישראלים בולטים'''</u>
[[קובץ:Kiryatsefer.jpg|ממוזער|מודיעין עילית]]
* '''מודיעין עילית''' - עיר ישראלית הממוקמת צפונית לירושלים, בסמוך לקו הירוק. רוב תושבי היישוב משתייכים לציבור החרדי. בשנת 2011 אוכלוסיית היישוב מנתה 52,060 תושבים. מודיעין עילית הוא היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור יהודה והשומרון.
* '''ביתר עילית''' - התנחלות ועיר ישראלית ב[[גוש עציון]] הממוקמת במרחק 10 קילומטרים מדרום ירושלים. רוב תושבי היישוב משתייכים לציבור החרדי. בשנת 2012 אוכלוסיית היישוב מנתה 42,500 תושבים.
* '''מעלה אדומים''' - עיר ישראלית הממוקמת 7 קילומטרים מזרחית לירושלים. בשנת 2011 אוכלוסיית היישוב מנתה 39,000 תושבים. מעלה אדומים היא ההתנחלות הישראלית השלישית בגודלה באזור יהודה ושומרון והיישוב המרכזי בגוש אדומים.
* '''אריאל''' - עיר ישראלית הממוקמת במרכז אזור יהודה ושומרון. בשנת 2011 אוכלוסיית היישוב מנתה 18,000 תושבים. זהו היישוב היהודי הרביעי בגודלו באזור יהודה ושומרון.
* '''אפרת''' - עיר ישראלית ב[[גוש עציון]] הממוקמת במרחק 12 קילומטרים מדרום לירושלים. בשנת 2012 אוכלוסיית היישוב מנתה 7,812 תושבים.
{{-}}
<u>'''ישובים פלסטינים בולטים'''</u>
[[קובץ:Schem.jpg|ממוזער|שכם]]
* '''שכם''' (בערבית نابلس, תעתיק: נַאבְּלוּס) - עיר פלסטינית הממוקמת בחלקו הצפוני של אזור יהודה ושומרון, בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 126,132. זוהי העיר הפלסטינית השנייה בגודלה באזור יהודה ושומרון.
* '''טולכרם''' (בערבית: طولكرم) - עיר פלסטינית הממוקמת בחלקו הצפון מזרחי של אזור יהודה ושומרון. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 51,300 תושבים בעוד שאוכלוסיית מחנה הפליטים הסמוך ליישוב מנתה 10,641 תושבים.
* '''קלקיליה''' (בערבית: قلقيلية) - עיר פלסטינית בחלקו הצפון מזרחי של אזור יהודה ושומרון. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 41,739 תושבים.
* '''ג'נין''' (בערבית: جنين, תעתיק: גֶּ'נִין) - עיר פלסטינית הממוקמת בחלקו הצפוני של אזור יהודה ושומרון, בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 39,004 תושבים. מרבית תושבי העיר הם מוסלמים.
* '''רמאללה''' (בערבית: رام اﷲ, תעתיק: ראם אללה) - עיר פלסטינית הממוקמת במרכז אזור יהודה ושומרון, בסביבות 10 קילומטרים צפונית לירושלים. רמאללה משמשת כעיר הבירה של הרשות הפלסטינית. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 27,092 תושבים. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית. כיום ישנו רוב מוסלמי בעיר.
* '''יריחו''' (בערבית: أريحا, תעתיק: אַרִיחַא) - עיר פלסטינית הממוקמת בחלקה המזרחי של אזור יהודה ושומרון באזור בקעת הירדן, בסביבות 10 קילומטרים צפונית לים המלח. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 18,346 תושבים. לפי המידע דהיום, יריחו היא העיר הקדומה ביותר בעולם - עדויות נמצאו להתיישבות בה החל משנת 9500 לפנה"ס בערך.
* '''בית ג'אלא''' (בערבית: بيت جالا) - עיירה פלסטינית נוצרית בנפת בית לחם הממוקמת 10 קילומטרים דרומית לירושלים, בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 11,758. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית. על אף שהנוצרים עדיין מהווים רוב ביישוב, הוא אינו משמעותי כבעבר (בסביבות 60% נוצרים ו-40% מוסלמים).
-->
==יעדים בולטים נוספים==
[[קובץ:Palestine Hebron Cave of the Patriarchs.jpg|ממוזער|מערת המכפלה]]
[[קובץ:Church of the Nativity (Bethlehem, 2008).jpg|ממוזער|כנסיית המולד בבית לחם]]
* {{יעד מרכזי
| שם=[[העיר העתיקה]] {{אתר מורשת עולמית}} | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=העיר העתיקה
| מייל= | lat=31.777011 | long=35.232506 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי= | תיאור= מתחם קדום ומקודש ביותר למאמיני שלוש הדתות המונותאיסטיות. העיר מוקפת בחומה עות'מאנית שנבנתה במאה ה-16, רובה בתוואי חומות קדומות. צורתה של העיר העתיקה, תוואי הדרכים שעוברים בה, ומערך המבנים שבה נקבע על פי שרידי תרבות מהעת העתיקה: בתים, מתקני ניקוז למים ושפכים, ניקבות ומחילות, והריסותיהם, שהצטברו זה על גבי זה לאורך אלפי שנים. מפלס הרחוב של העיר העתיקה נמצא כיום כ-8-2 מטר מעל מפלס הרחוב של העיר העתיקה במהלך תקופת בית המקדש הראשון (עד המאה ה-7 לפנה"ס) ותקופת בית המקדש השני (מהמאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-1 לספירה). מאז המאה ה-19 מקובלת החלוקה לארבעה רבעים עיקריים: הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, הרובע הארמני והרובע המוסלמי. ב־1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית הנמצא בסכנה על ידי ארגון אונסק"ו.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=מערת המכפלה | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=מערת המכפלה
| מייל= | lat=31.524673 | long=35.110725 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס= | image=Hebron Cave of the Patriarchs.jpg
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי= | תיאור=מבנה בו, על פי המסורת היהודית, וכן על פי הכתובים, נמצא מקום קבורתם של אברהם, יצחק, ויעקב, ועל כן המבנה הוא אחד מהמקומות המקודשים ביותר ליהדות ולאיסלאם. את מערת המכפלה פוקדים מדי יום מאמינים רבים, יהודים ומוסלמים, ביניהם קיימת מתיחות רבה הגורמת לא אחת להתנכלויות הדדיות.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=קבר רחל | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=קבר רחל
| מייל= | lat=31.719294 | long=35.202000 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי= | תיאור=מבנה הנמצא במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים. מסורות קדומות מזהות את המקום כאתר שבו נקברה רחל אמנו, ומשום כך הוא נחשב למקום מקודש בעיני יהודים, נוצרים ומוסלמים.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=כנסיית המולד | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=כנסיית המולד
| מייל= | lat=31.704300 | long=35.207535 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי= | תיאור=הכנסייה, אשר נמצאת בעיר בית לחם, היא אחת הכנסיות העתיקות בעולם הנוצרי. הכנסייה הראשונה שהוקמה במקום, הוקמה על ידי בישוף ירושלים מקאריוס בשנת 325 בהנחיות הקיסר הרומאי קונסטנטינוס. על פי האמונה הנוצרית הכנסייה ממוקמת במקום בו נולד [[:w:ישו|ישו]].
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=הרודיון | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=הרודיון
| מייל= | lat=31.6655 | long=35.2410 | כתובת= | image=Herodium from above 2.jpg
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| תיאור=מבצר דמוי גבעה מלאכותית שבנה הורדוס, אחד ממלכי יהודה בזמן הרומאים, ובו נקבר. שימש לאחר מכן כבסיס למורדים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. כיום האתר הוא גן לאומי.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=מנזר מר סבא | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=מנזר מר סבא | מייל=
| כתובת= | lat=31.705 | long=35.331 | הוראות= | image=Mar Saba IMG 1849.JPG
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| שעות= | מחיר=
| תיאור=בתוך ערוץ נחל קִדרוֹן, על צלע המצוקים, שוכן המנזר. הוא גדול ומאוד מרשים למראה בנוף המדברי בו הוא נמצא. במשך היום הנזירים לעיתים מאפשרים להיכנס ולסייר במנזר. ההגעה עד אליו ברכב אפשרית רק בנסיעה דרך הכפר עֻבֵּידִיֵה שבשטחי A. ברכב שטח ניתן, בנסיעה דרך שטחי אש, להגיע אל המנזר או אל ראשי הצוקים שמעברו האחר של הנחל, ממזרח, משם מתקבלת התצפית המרשימה ביותר; הנסיעה מתחילה בדרך עפר היוצאת דרומה מאזור התעשייה מישור אדומים, ויש להצטייד במפה. ניתן גם להגיע למנזר רגלית, בשבילים מסומנים, בהליכה ביובלי נחל קדרון. חובה להצטייד במפה, וזכרו – המנזר קרוב מאוד לשטחים פלסטיניים.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=עינות צוקים | url=http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/enotTsukimN/Pages/default.aspx | פייסבוק= | ויקיפדיה=עינות צוקים | מייל=st.einot-tzokim@npa.org.il
| כתובת= | lat=31.71652 | long=35.45184 | הוראות=על כביש ים המלח בין צומת הלידו למצוקי דרגות, לפי השילוט
| טלפון=02-9942355 | שיחה בחינם= | פקס= | אתר מורשת עולמית=
| שעות=כל יום משעה 8:00; הסגירה בשעון חורף בשעה 16:00, שעון קיץ 17:00, ביולי-אוגוסט 19:00, בימי ו' וערבי חג שעה אחת קודם | מחיר=29₪ למבוגר, 15₪ לילד או ותיק, 23₪ לסטודנט
| תיאור=שמורה בתשלום הסמוכה לחוף ים המלח ובה נביעות רבות של מים מתוקים הזורמות בערוצים קטנים ונאגרות במספר אגני מים טבעים כמו-גם בריכות מלאכותיות גדולות, שהעמוקה בהן מגיעה עד מטר וחצי. השמורה מישורית ומוסדרים בה שבילי הליכה נוחים לכל המשפחה. במקום שלטי הסבר על החי והצומח באזור. סיורים מודרכים ללא תשלום נוסף, באורך כשעה, מתקיימים בסופי שבוע; יש להתקשר כדי לברר את מועדיהם. הבריכה הגדולה פתוחה בחודשים מרץ עד נובמבר בסופי שבוע בלבד בשעות 10:00-15:00 ובחודשים יולי-אוגוסט בכל ימי השבוע פרט לרביעי (מומלץ להתקשר לוודא את השעות). בריכות נוספות פתוחות גם בשאר השעות.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=מנזר אֵוְוטימיוּס הקדוש (חאן אל-אחמר) | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=
| מייל= | lat=31.792390 | long=35.341612 | כתובת=
| טלפון=02-5355555 | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות=על כביש 1 מזרחה מירושלים, פונים לאזור התעשייה מישור אדומים וממשיכים עם השילוט למנזר |שעות=פתוח בימים א'-ה' אך יש לתאם ביקור מראש. | מחיר=
| תיאור=שרידי מנזר ביזנטי שנוסד בשנת 428 לספירה על ידי אוותימיוס שהיה מראשוני הנזירים במדבר יהודה. זהו אחד מראשוני המנזרים הגדולים של הנצרות. אתר עתיקות גדול למדי ומשומר היטב.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=מוזיאון השומרוני הטוב | url=http://www.parks.org.il/parksandreserves/newsitesopeningtheinnofthegoodsamaritanandmore/Pages/default.aspx | פייסבוק= | ויקיפדיה=מוזיאון השומרוני הטוב | מייל=
| כתובת= | lat=31.816501 | long=35.358922 | הוראות=ליד מחלף השומרוני הטוב, על כביש 1 ממזרח לירושלים
| טלפון=02-6338230 | שיחה בחינם= | פקס=
| שעות=בשעון קיץ 8:00-17:00, בחורף 8:00-16:00; בימי שישי האתר נסגר שעה קודם | מחיר=מבוגר ₪22, ילד ₪10
| תיאור=מוזיאון ארכאולוגי לפסיפסים. המוזיאון ממוקם ב"אכסניית השומרוני הטוב", אתר ארכאולוגי שראשיתו בתחילת תקופת בית המקדש השני.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=הר גריזים | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=הר גריזים
| מייל= | lat=32.200405 | long=35.273342 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר=
| שם חלופי= | תיאור=האתר הקדוש ביותר עבור השומרונים. על פסגת ההר נמצאים שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית. הר גריזים מכונה גם הר הברכה על שם מעמד הברכה התנכי בימי יהושע. הזמן המומלץ ביותר לביקור הוא בערב פסח, שאז ניתן לחזות גם בזבח הפסח. יש לשים לב שלוח השנה העברי והשומרוני שונים במקצת (לדוגמה: מחזור שונה של שנים מעוברות). החפירות במקום העלו עיר שנוסדה בתחילת התקופה הפרסית, נחרבה בימי יוחנן הורקנוס, נוסדה מחדש והמשיכה להיות מיושבת גם בתקופה הביזנטית. במקום כנסייה ביזנטית מתומנת. כמוכן יש שם קבר שייך ([[:w:קבר השייח' ע'אנם|קבר השייח' ע'אנם]] שבו קבור, ככל הנראה, אחד מנכבדי שכם מהמאה ה־12, אך מסורות מייחסות אותו ל[[:w:חמור החיווי|חמור אבי שכם]]. הר גריזים הוא האזור הקדוש ביותר לשומרונים ומקביל במידה רבה להר הבית עבור היהודים. במקום משטח סלע גדול שהוא, לפי המסורת השומרונית, [[:w:אבן השתיה|אבן השתיה]] שממנה נברא העולם. ליד הכניסה יש סלע שעליו, לפי המסורת השומרונית, נבנה המזבח שבו התכוון להעלות אברהם את יצחק ב[[:w:עקדת יצחק|עקדת יצחק]].
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=נבי סמואל | שם חלופי=קבר שמואל הנביא | האתר הרשמי= | מייל=
| כתובת= | lat=31.83270 | long=35.18000 | הוראות=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| שעות= | מחיר=
| תיאור=אתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא. האת שוכן בפסגת הר, צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות. האתר משמש כיום כבית כנסת אורתודוקסי, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ונשים, וכן אתר עלייה לרגל של בני הדתות השונות בימי מועד ועלייה לרגל.
}}
* {{יעד מרכזי
| שם=מצפה יוסף | url= | פייסבוק= | ויקיפדיה=מצפה יוסף | מייל=
| שם חלופי= | כתובת=הר גריזים, שכונת השומרונים | lat= | long= | הוראות=הגעה לצומת תפוח דרך כביש 5 מהמרכז ודרך כביש 60 מירושלים, בצומת תפוח נוסעים צפונה לכיוון גב ההר עד כיכר חטמ"ר שומרון. בכיכר פונים שמאלה לעבר הישוב הר ברכה, ולפני הכניסה ליישוב פונים ימינה לעבר השומרונים. בכניסה לשומרונים פונים ימינה (בצומת T) ובפניה השניה שמאלה
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס= | אתר מורשת עולמית=
| שעות=פתוח כל שעות היממה | מחיר=ללא עלות
| תיאור=מצפה יוסף הוא מצפה השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, וצופה אל עבר מזרח השומרון, בקעת הירדן, והרי הגלעד שבעבר הירדן המזרחי. לרגלי המצפה פרוסה העיר שכם, וניתן לצפות בעתיקות שכם הקדומה (תל בלאטה) ובקבר יוסף. הר עיבל נישא מעברה השני של העיר שכם השוכנת בין הר גריזים והר עיבל המקראיים. מצפה יוסף הוא האתר היחיד ממנו ניתן לצפות מקרוב ובבירור בעיר שכם ובקבר יוסף לאור יום.
}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון קדם לארכאולוגיה | lat=32.210694444444 | long=35.158583333333 | image= | ויקיפדיה=מוזיאון קדם לארכאולוגיה | ויקינתונים=Q12408901 | תיאור = מוזיאון לארכאולוגיה אשר נמצא בקדומים ופועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל. במוזיאון ממצאים שנמצאו באתרים עתיקים בקדומים ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים ומספר ארונות קבורה מרשימים. קיימת תצוגה של פריטים שומרונים, תערוכות מתחלפות של אומנות, וכן מתקיימות במוזיאון פעולות חינוכיות.}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת קנה וסמר | lat=31.610611111111 | long=35.396111111111 | image= | ויקיפדיה=שמורת קנה וסמר | ויקינתונים=Q6731691}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר קיפרוס | lat=31.845472222222 | long=35.425722222222 | image=2703 קיפרוס ממערב.JPG | ויקיפדיה=מבצר קיפרוס | ויקינתונים=Q2294023}}
* {{יעד מרכזי | שם=חורבת דיר סמען | lat=32.068464 | long=35.051448 | image= | ויקיפדיה=חורבת דיר סמען | ויקינתונים=Q12407388}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אוג | lat=31.7775 | long=35.4277778 | image=Og33.jpg | ויקיפדיה=נחל אוג | ויקינתונים=Q2513030}}
* {{יעד מרכזי | שם=המרפסת של המדינה | lat=32.05925 | long=35.04718 | image= | ויקיפדיה=המרפסת של המדינה | ויקינתונים=Q28062212}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיא | lat=31.391852777778 | long=35.112347222222 | image=Susia synagoque.JPG | ויקיפדיה=סוסיא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q248002}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל קדרון | lat=31.787222222222 | long=35.319722222222 | image=KidronValleyFromOldCity.JPG | ויקיפדיה=נחל קדרון | ויקינתונים=Q860532}}
* {{יעד מרכזי
| שם=גבעת הרדאר | האתר הרשמי= | פייסבוק= | ויקיפדיה=גבעת הרדאר | מייל=
| כתובת= | lat=31.82427 | long=35.13018 | הוראות=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס= | אתר מורשת עולמית=
| שעות=פתוח בכל ימות השנה | מחיר=
| תיאור=אנדרטה לזכר חללי [[:W:ארגונים צבאיים לפני קום המדינה|כוח המגן העברי]] וצה"ל שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. מגג האנדרטה נשקפת תצפית על היישוב הר אדר (שנקרא על שם הרדאר), וסמוך לה שוכנים מספר טנקים מימי מלחמת ששת הימים, שניתן לטפס עליהם. המקום ציבורי והכניסה ללא תשלום.
}}
* {{יעד מרכזי | שם=מנזר סנט ג'ורג' | lat=31.8445 | long=35.4141 | image=DirJaris02 ST 06.jpg | ויקיפדיה=מנזר סנט ג'ורג' | ויקינתונים=Q14795053}}
* {{יעד מרכזי | שם=קבר יוסף | lat=32.2126898 | long=35.2854733 | image=Tomb of Joseph at Shechem 1839, by David Roberts.jpg | ויקיפדיה=קבר יוסף | ויקינתונים=Q1297538}}
* {{יעד מרכזי | שם=שילה | lat=32.05570278 | long=35.28953611 | image=Flickr - RonAlmog - תל שילה (6).jpg | ויקיפדיה=שילה (יישוב מקראי) | ויקינתונים=Q985542}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל פרת | lat=31.8443 | long=35.4143 | image=Nahal prat2.jpg | ויקיפדיה=נחל פרת | ויקינתונים=Q2920271}}
=== מפה אינטראקטיבית ===
המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.
{{:מפה:יהודה ושומרון}}
{{-}}
==קניות==
ביהודה שומרון ניתן למצוא חנויות רבות ואף קניונים סגורים המכילים חנויות רבות. בצומת גוש עציון, בשער בנימין, באריאל ובקרני שומרון יש מרכזים מסחריים גדולים. בבקעת הירדן לעומת זאת כמעט ואין מרכזי מסחר גדולים ואת הקניות תוכלו לעשות בחנויות המקומיות.
==אוכל==
מסעדות מקומיות יספקו לכם מגוון רחב של אפשרויות אכילה. ובעיקר אוכל ישראלי.
==לינה==
ביישובים הגדולים תוכלו למצוא אכסניות קטנות או לשכור דירה או צימר. בעיר אריאל יש את {{ו|מלון אשל השומרון}} בנוסף ישנם מספר חאנים באזור יהודה ושומרון.
== הגעה ==
=== באוטובוס ===
חברת אגד מפעילה קווים קבועים בין היישובים הגדולים לתחנה המרכזית בירושלים. חברת אגד תעבורה מספקת שירותי אוטובוסים בין יישובים קטנים יותר לאזורים רבים בירושלים. וחברת קווים מפעילה אוטובוסים בעיקר מהישובים החרדיים ביתר עילית, אלעד ומודיעין עילית לירושלים ולבית שמש.
=== במכונית ===
ההגעה ברכב אינה מסובכת למדי ושלטי דרכים בכתב ברור מפנים ליישובים השונים. אם אתה בעל אזרחות ישראלית לא תצטרך לעצור במחסומי הכניסה אך אם אין ברשותך אזרחות כזאת תצטרך להציג תעודת זהות ואף לרדת להבדק מחוץ לרכב.
==תחבורה==
בעת יציאה מהאזורים הנמצאים בשליטה פלסטינית, עלולים להתרחש עיכובים בלתי צפויים במחסומים - במיוחד אם בוצעו לאחרונה מעשי אלימות או פיגועים.
=== באוטובוס ===
חברות רבות וביניהן חברת קווים, חברת תנופה וחברת אגד תעבורה מפעילות קווי אוטובוסים קבועים בין היישובים השונים שבאזור. אוטובוסים אלו הם מוגני ירי והנסיעה בהם בטוחה.
ברוב אזורי יהודה ושומרון כמעט ואין תחבורה ציבורית.
=== במכונית ===
כמו בשאר הארץ הכבישים ביהודה ושומרון מתוחזקים באופן קבוע על ידי הממשלה, יוצאים מהכלל הם הכבישים המקומיים המובילים בין הכפרים הערביים השונים שעלולים להיות משובשים מאוד. מומלץ מאוד להימנע מנסיעה בכבישים אלו שכן היו מקרים רבים של זריקות אבנים בהם.
==חשוב לדעת==
=== סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:Jericho checkpoint 2005.jpg|280px|ממוזער|נקודת בידוק של צה"ל בכניסה ליריחו]]
[[קובץ:Area A.JPG|200px|ממוזער|שמאל|שלט המזהיר מפני כניסת ישראלים לשטח A]]
תמיד מומלץ להתעדכן במהדורות החדשות השונות על מנת להימנע מלבקר באזורים מסוימים בהם מתקיימים באותה העת עימותים אלימים בין כוחות החמאס והפת"ח, או בין פלסטינים לישראלים.
עם זאת צה"ל והמשטרה שוקדים על ביטחון התושבים והתיירים, ומרבית ניסיונות הפיגוע נמנעים, למרות זאת יש לשמור על עירנות ולדווח למשטרה (100) על כל מקרה חשוד.
=== נגישות תקשורתית ===
חברת בזק הישראלית וחברת פלטל הפלסטינית מספקות את שירותי התקשורת באזור יהודה ושומרון. קמעונאים שונים באזור יהודה ושומרון מציעים גם טלפונים סלולריים להשכרה. חברות פופולריות כוללות את סלקום הישראלית (פועל היטב הן בישראל והן בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית), וואטאניה (פועל רק בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית), וג'וואל (פועל רק בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית).
== יעדים סמוכים בולטים ==
* '''[[ירושלים]] -''' עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה והמתויירת ביותר.
* '''[[בקעת ים המלח]] -''' אזור גדול בישראל שהאטרקציה המרכזית שלו היא ים המלח.
* '''[[מדבר יהודה]] -''' אזור מדברי בישראל הכולל מסלולים רבים וישובים מטופחים.
{{-}}
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=יהודה ושומרון|רוחב=301}}
* [[רצועת עזה]]
[[קטגוריה:יהודה ושומרון|*]]
{{geo|32.0000|35.3833}}
bmpq2b6fanakbakuagiw8cs92y8nv7u