ישראל

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימסע</sitename>
    <dbname>hewikivoyage</dbname>
    <base>https://he.wikivoyage.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקימסע</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקימסע</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">ספר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת ספר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">מפה</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת מפה</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>199</id>
    <revision>
      <id>261205</id>
      <parentid>260905</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T19:46:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון ל-2026</comment>
      <origin>261205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="199018" sha1="0zwpsp6jtjszph5msyp8c4pm6anqwde" xml:space="preserve">{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|Jerusalem banner Panorama.jpg|מומלץ=כן|ליבה=כן}}
{{מדינה
|שם=ישראל
|תמונת מפה = LocationIsrael.png
|שפה = עיקרית: עברית{{ש}}משנית: ערבית
|עיר בירה = [[ירושלים]] 
|מטבע = שקל חדש (NIS) ₪
|אזור זמן = קיץ: UTC+3 &lt;br /&gt; חורף: UTC+2
|חשמל = 230V/50Hz ([[:w:מערכות החשמל בעולם#סוגי השקעים והתקעים ברחבי העולם|תקעים C, H, M]])
|אתר תיירות רשמי = https://israel.travel/
|קידומת טלפון = 972
|אוכלוסייה=10310127
|שטח = 22072
|שנת אוכלוסייה=2026
}}
'''[https://israel.travel/ ישראל]''' היא מדינה הממוקמת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] אשר ידועה בעיקר בהיסטוריה העשירה שלה, התרבות המגוונת שלה, והחשיבות הדתית שלה. ישראל מכילה שפע של אתרים היסטוריים בעלי חשיבות דתית, כמו הכותל המערבי, כיפת הסלע וכנסיית הקבר, אך גם חורבות עתיקות ואתרים ארכאולוגיים שהמוקדמים ביותר מתוארכים מלפני אלפי שנים.

המבקרים בישראל יכולים בין היתר לחקור נופים מרהיבים, החל ב[[ים המלח]], הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, ועד לאזור [[הגליל]] הציורי אשר בצפון המדינה.

ישראל היא מדינה מודרנית ומפותחת כלכלית, עם ערים דינמיות כמו [[תל אביב]] ו[[ירושלים]]. תל אביב היא עיר שוקקת חיים עם סצנת חיי לילה תוססת, מוזיאונים ברמה עולמית וחופים מרהיבים, בעוד שירושלים מציעה שילוב ייחודי של היסטוריה, דת ותרבות והיא בירת ישראל. חובבי טבע יכולים ליהנות גם ממגוון פעילויות ברחבי המדינה, מרכיבה על אופניים ברמת הגולן ועד צלילה בים סוף.

המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון משתנה כל העת והדבר עשוי בהחלט עשוי להשפיע על המטיילים בישראל. מומלץ בשל כך תמיד להתעדכן בחדשות האחרונות ולהסתמך על השכל הישר, על מנת שיהיה לכם טיול בטוח ומהנה.

בסך הכל, ישראל היא בחירה אידאלית למטיילים שמעוניינים בחווית טיול המשלבת היסטוריה, תרבות ואטרקציות טבע מרהיבות.
{{-}}

==אזורים==
בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה .
{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=Israel map Hebrew WV he.png
| תיאור מפת אזורים=מפת ישראל לפי אזורים
| גודל מפת אזורים=430px

| שם אזור 1=[[הרי ירושלים ואזור שכונות הטבעת]]
| צבע אזור 1=#6C8CB0
| פריטי אזור 1=
| תיאור אזור 1=אזור גאוגרפי הררי במרכז המדינה, אשר למעשה תת-אזור של אזור הרי יהודה. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[ירושלים]], עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת ישראל.

| שם אזור 2=[[דרום בקעת ים המלח]]
| צבע אזור 2=#D4B139
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2= אזור זה כולל בין היתר את [[:w:ים המלח|ים המלח]] אשר היא ימה מלוחה וסגורה שמקבלת את מימיה מנהר הירדן והיא המקום הנמוך ביותר בעולם (כ-440 מטר מתחת לפני הים נכון ל-2026).

| שם אזור 3=צפון בקעת הירדן
| צבע אזור 3=#AEAF6B
| פריטי אזור 3=[[הכנרת ואזור ארץ כינרות]], [[בקעת בית שאן]]
| תיאור אזור 3= אזור זה כולל בין היתר את הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, ואת עמק בית שאן אשר נמצא בין הר הגלבוע לממלכת ירדן.

| שם אזור 4= [[רמת הגולן]]
| צבע אזור 4=#83b27a
| פריטי אזור 4=
| תיאור אזור 4= רמה בחלקה הצפון-מזרחי של המדינה. אזור רמת הגולן כולל אזורים מושלגים בחורף, בנוסף למפלים ונחלים רבים הזורמים כל השנה ומספקים כשליש ממי הכנרת. ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים ומאוחר יותר החילה עליו ריבונות. 

| שם אזור 5=&lt;nowiki&gt;מישור החוף&lt;/nowiki&gt;
|צבע אזור 5=#B383B3
| פריטי אזור 5=[[השרון]], [[מישור החוף הדרומי]], ו[[מישור החוף הצפוני]]
| תיאור אזור 5=חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון אשר בו שוכנים 70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין בחופים חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[תל אביב]] אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

| שם אזור 6=[[הנגב]] וסביבתו
| צבע אזור 6=#C59A5A
| פריטי אזור 6=[[הנגב]], דרום הרי יהודה, דרום [[מדבר יהודה]], ו[[הערבה|עמק הערבה]]
| תיאור אזור 6= אזור הנגב הוא אזור מדברי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל ומכסה כ-60% משטחה של ישראל. בין אזור יהודה ושומרון לנגב נמצאים גם החלקים הדרומיים של הרי יהודה ומדבר יהודה. עמק הערבה הוא עמק צר באורך 160 קילומטרים בקירוב המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.

| שם אזור 7=[[השפלה]]
| צבע אזור 7=#CA7E60
| פריטי אזור 7= 
| תיאור אזור 7= אזור גאוגרפי במרכז המדינה אשר נתחם על ידי הרי יהודה ממזרח, מישור החוף ממערב, שולי הר שומרון מצפון והנגב מדרום.

| שם אזור 8=[[רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון]]
| צבע אזור 8=#A4C28D
| פריטי אזור 8=
| תיאור אזור 8=רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בו נמצאת, בין היתר, העיר [[חיפה]] אשר היא אחת הערים הגדולות במדינה.

| שם אזור 9=&lt;nowiki&gt;הגליל&lt;/nowiki&gt;
| צבע אזור 9=#75A0A5
| פריטי אזור 9=[[הגליל העליון]], [[הגליל התחתון]], [[אצבע הגליל]]
| תיאור אזור 9= אזור הגליל מתחלק לשני חלקים - הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון. 

| שם אזור 10=[[עמק יזרעאל והר הגלבוע]]
| צבע אזור 10=#A87D4F
| פריטי אזור 10=
| תיאור אזור 10=עמק יזרעאל הוא בקעה גדולה הנתחמת על ידי הרי הגליל התחתון בצפון והרי השומרון בדרום ונמשכת ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. הר הגלבוע הוא רכס הרים באורך של כ-18 קילומטרים אשר נמצא דרום-מזרחית לעמק יזרעאל והוא שלוחה של הרי השומרון.

}}

=== יהודה ושומרון ורצועת עזה ===

{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=
| תיאור מפת אזורים=
| גודל מפת אזורים=

| שם אזור 1=[[יהודה ושומרון]]
| צבע אזור 1=#8E908D
| פריטי אזור 1= 
| תיאור אזור 1= אזור שנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק. ישראל כבשה את האזור מידי ירדן במלחמת ששת הימים ב-1967. מאז הסכמי אוסלו בשנות ה-90 חלק מסמכויות השלטון באזור יהודה ושומרון נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בעוד שישראל ממשיכה לשלוט בחלקים אחרים ובענייני ביטחון נרחבים. מעמדו הסופי של האזור שנוי במחלוקת.

| שם אזור 2=[[רצועת עזה]]
| צבע אזור 2=#8E908D
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2=אזור שנמצא בדרום-מערב ארץ ישראל. ישראל כבשה את האזור מידי מצרים במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל פינתה ממנה את כל ההתנחלויות וכוחות הצבא שלה ב-2005. החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס. בעקבות טבח שבעה באוקטובר חמאס ב-2023 פרצה מלחמה שגרמה להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור. הגישה לרצועה נותרה מוגבלת ביותר מאז, והמצב הביטחוני בה מסוכן.
}}

{{תיבת התראה2|'''הערה –''' רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי [[:w:הרשות הפלסטינית|הרשות הפלסטינית]]. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים [[:w:הסכסוך הישראלי-פלסטיני|בסכסוך הישראלי-פלסטיני]].}}
{{-}}

== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:WikiAir IL-13-06 035 - Old City (Jerusalem).JPG|320px|ממוזער|[[ירושלים/העיר העתיקה|העיר העתיקה בירושלים]]]]
8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

* {{יישוב מרכזי | שם=[[ירושלים]] | lat=31.783333333333 | long=35.216666666667 | תמונה=Jerusalem Dome of the rock BW 14.JPG | ויקיפדיה=ירושלים | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q1218 | תיאור= בירתה של מדינת ישראל, העיר הגדולה בישראל לפי אוכלוסייתה בתחום העירוני, והיא קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[תל אביב]] | lat=32.083333333333 | long=34.8 | תמונה=TelAvivAvivMetroo.png | ויקיפדיה=תל אביב-יפו | ויקינתונים=Q33935 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= מרכז התרבות והבילוי של כל אזור [[גוש דן]] (כ-2 מיליון תושבים). בשנת 2003 הוכרה &quot;העיר הלבנה&quot; בתל אביב, הכוללת מבנים רבים בסגנון הבין-לאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק&quot;ו.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[חיפה]] | lat=32.8 | long=34.983333333333 | תמונה=Haifa Shrine and Port.jpg | ויקיפדיה=חיפה | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q41621 | תיאור= עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית ו[[הגנים הבהאים]].}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[אילת]] | lat=29.55 | long=34.95 | תמונה=Eilat2.jpg | ויקיפדיה=אילת | ויקינתונים=Q134762 | תיאור= עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[באר שבע]] | lat=31.258888888889 | long=34.797777777778 | תמונה=Aerial photo of Beersheba.JPG | ויקיפדיה=באר שבע | ויקינתונים=Q41843 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= העיר הגדולה בנגב.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[צפת]] | lat=32.965833333333 | long=35.498333333333 | תמונה=Safed1.jpg | ויקיפדיה=צפת | ויקינתונים=Q188336 | תיאור= עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[טבריה]] | lat=32.789722222222 | long=35.524722222222 | תמונה=TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg | ויקיפדיה=טבריה | ויקינתונים=Q151920 | תיאור= עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[נצרת]] | lat=32.702102777778 | long=35.29785 | תמונה=Nazareth Palm Tree 200704.JPG | ויקיפדיה=נצרת | ויקינתונים=Q430776 | תיאור= עיר היסטורית המזוהה כמקום הולדתו של ישו. כיום זו העיר הערבית הגדולה בישראל.}}

{{-}}

== אטרקציות תיירות פופולריות בישראל ==
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בישראל, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

{{:מפה:ישראל}}
{{-}}
{|
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=הכותל המערבי | lat=31.776667 | long=35.23425 | תמונה=16-03-30-Klagemauer Jerusalem RalfR-DSCF7673.jpg | ויקיפדיה=הכותל המערבי | ויקינתונים=Q134821}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הבית | lat=31.777777777778 | long=35.235555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount-Temple Mount (south exposure).jpg | ויקיפדיה=הר הבית | ויקינתונים=Q193163}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים המלח]] | lat=31.4144 | long=35.4501 | תמונה=Dead sea.jpg | ויקיפדיה=ים המלח | ויקינתונים=Q23883}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים כנרת]] | lat=32.8046 | long=35.5930 | תמונה=Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg | ויקיפדיה=הכנרת | ויקינתונים=Q126982}}
* {{יעד מרכזי | שם=כיפת הסלע | lat=31.778055555556 | long=35.235277777778 | תמונה=Israel-2013(2)-Jerusalem-Temple Mount-Dome of the Rock (SE exposure).jpg | ויקיפדיה=כיפת הסלע | ויקינתונים=Q172077}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מצדה]] | lat=31.315555555556 | long=35.353888888889 | תמונה=Israel-2013-Aerial 21-Masada.jpg | ויקיפדיה=מצדה | ויקינתונים=Q186312 | מאפיינים נוספים = {{אתר מורשת עולמית}} }}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הקבר | lat=31.778444444444 | long=35.22975 | תמונה=The Church of the Holy Sepulchre-Jerusalem.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הקבר | ויקינתונים=Q187702}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[הגן הלאומי קיסריה]] | lat=32.5 | long=34.899722222222 | תמונה=Caesarea maritima (DerHexer) 2011-08-02 098.jpg | ויקיפדיה=קיסריה | ויקינתונים=Q319242}}
* {{יעד מרכזי | שם=מגדל דוד | lat=31.776111111111 | long=35.227777777778 | תמונה=מגדל דוד.jpg | ויקיפדיה=מגדל דוד | ויקינתונים=Q1177765}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר חרמון ואתר החרמון | lat=33.30805556 | long=35.7725 | תמונה= | ויקיפדיה=החרמון | ויקינתונים=Q6921185}}
* {{יעד מרכזי | שם=עיר דוד ונקבת השילוח | lat=31.773611111111 | long=35.235555555556 | תמונה= | ויקיפדיה=עיר דוד | ויקינתונים=Q1177750}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן החיות התנ&quot;כי | lat=31.74944444 | long=35.17694444 | תמונה=JBZ_elephant.jpg | ויקיפדיה=גן החיות התנ&quot;כי | ויקינתונים=Q2915736}}
* {{יעד מרכזי | שם=חומות ירושלים | lat=31.7747 | long=35.2278 | תמונה=Jerusalem, city wall.jpg | ויקיפדיה=חומות ירושלים | ויקינתונים=Q2918723}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מכתש רמון]] | lat=30.578611111111 | long=34.817777777778 | תמונה=Israel-2013-Aerial 00-Negev-Makhtesh Ramon.jpg | ויקיפדיה=מכתש רמון | ויקינתונים=Q1274674}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הרצל | lat=31.774117 | long=35.180567 | תמונה=Mount Herzl IMG 1149.JPG | ויקיפדיה=הר הרצל | ויקינתונים=Q206161}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[העיר העתיקה בירושלים]] | lat=31.776666666667 | long=35.234166666667 | תמונה=Dome of the Rock by Peter Mulligan.jpg | ויקיפדיה=העיר העתיקה (ירושלים) | ויקינתונים=Q213274 | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=[[עכו|העיר העתיקה בעכו]] | lat=32.9193 | long=35.0671 | תמונה=Aerial_view_of_Acre_1.jpg | ויקינתונים= | ויקיפדיה=עכו | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=יד ושם | lat=31.774166666667 | long=35.175555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Yad Vashem 01.jpg | ויקיפדיה=יד ושם | ויקינתונים=Q156591}}
* {{יעד מרכזי | שם=שוק מחנה יהודה | lat=31.78555556 | long=35.21222222 | תמונה=Shuk (26).JPG | ויקיפדיה=שוק מחנה יהודה | ויקינתונים=Q2918531}}
* {{יעד מרכזי | שם=טחנת הרוח במשכנות שאננים | lat=31.771475 | long=35.224175 | תמונה=16-03-30-Jerusalem-Innenstadt-RalfR-DSCF7584.jpg | ויקיפדיה=טחנת הרוח במשכנות שאננים | ויקינתונים=Q2676363}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון ישראל והיכל הספר | lat=31.772361 | long=35.2045 | תמונה=Israel museum.JPG | ויקיפדיה=מוזיאון ישראל | ויקינתונים=Q46815}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר מירון | lat=32.997595 | long=35.412201 | תמונה=Northern slope of Mount Meron.jpg | ויקיפדיה=הר מירון | ויקינתונים=Q540520}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן לאומי בית שאן | lat=32.503913 | long=35.502140 | תמונה=עתיקות_בית_שאן_1.JPG | ויקיפדיה=בית שאן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המרכז הבהאי העולמי ומקדש הבאב | lat=32.81378 | long=34.98655 | תמונה=Baha'i arc from archives.jpg | ויקיפדיה=המרכז הבהאי העולמי | ויקינתונים=Q494706| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=מנהרות הכותל | lat=31.77698 | long=35.23447 | תמונה= | ויקיפדיה=מנהרות הכותל | ויקינתונים=Q1335177}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן השלושה | lat=32.50555556 | long=35.44777778 | תמונה=Gan HaShlosha 23.JPG | ויקיפדיה=גן השלושה | ויקינתונים=Q1493336}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הזיתים | lat=31.777946 | long=35.245686 | תמונה=Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg | ויקיפדיה=הר הזיתים | ויקינתונים=Q205976}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין כרם | lat=31.76527778 | long=35.14944444 | תמונה=EinkaremvillageC.jpg | ויקיפדיה=עין כרם | ויקינתונים=Q1022487}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר תבור | lat=32.68625 | long=35.392916666667 | תמונה=Mount Tabor4.jpg | ויקיפדיה=הר תבור | ויקינתונים=Q193785}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ראש הנקרה|שמורת ראש הנקרה]] | lat=33.093122222222 | long=35.104766666667 | תמונה=Rosh Hanikra in summer 2011 (2).JPG | ויקיפדיה=ראש הנקרה | ויקינתונים=Q1650601}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הגלבוע | lat=32.433888888889 | long=35.414444444444 | תמונה=Gilboa ridge.jpg | ויקיפדיה=הר הגלבוע | ויקינתונים=Q1161616}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר מונפור | lat=33.0443627 | long=35.2266088 | תמונה=מבצר מונפורט בזריחה.JPG | ויקיפדיה=מונפור (מבצר) | ויקינתונים=Q14201945}}
* {{יעד מרכזי | שם=חמת גדר | lat=32.68403056 | long=35.66539722 | תמונה=Hot_springs_in_Hamat_Gader.jpg | ויקיפדיה=חמת גדר | ויקינתונים=Q2599137}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מבצר נמרוד]] | lat=33.246667| long=35.714722222222 | תמונה=Nimrod-S-218.jpg | ויקיפדיה=מבצר נמרוד | ויקינתונים=Q1404704}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=נחל חרמון | lat=33.248248 | long=35.693269| תמונה=Banyas BW 9.jpg | ויקיפדיה=נחל חרמון | ויקינתונים=Q1410413}}
* {{יעד מרכזי | שם=הספארי ברמת גן | lat=32.045 | long=34.825 | תמונה=Lake and animals at Zoological Center of Tel Aviv-Ramat Gan.JPG | ויקיפדיה=הספארי ברמת גן | ויקינתונים=Q2343219}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל שניר | lat=33.238158333333 | long=35.624627777778 | תמונה=Hazbani.jpg | ויקיפדיה=נחל שניר | ויקינתונים=Q1432225}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חי | lat=33.235 | long=35.578333333333 | תמונה=Tel Hai - Courtyard (3).jpg | ויקיפדיה=תל חי | ויקינתונים=Q2094886}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ציון | lat=31.771666666667 | long=35.228611111111 | תמונה=MtZion from Abu Tor.jpg | ויקיפדיה=הר ציון | ויקינתונים=Q332444}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אלכסנדר | lat=32.396197 | long=34.865706 | תמונה=NahalAlexander.jpg | ויקיפדיה=נחל אלכסנדר | ויקינתונים=Q1962200}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת עין גדי | lat=31.45 | long=35.383333333333 | תמונה=En Gedi Waterfall.jpg | ויקיפדיה=עין גדי (שמורה) | ויקינתונים=Q1011544}}
* {{יעד מרכזי | שם=ציפורי | lat=32.753055555556 | long=35.279166666667 | תמונה=Face in mosaic.JPG | ויקיפדיה=ציפורי (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1132798}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל כזיב | lat=33.04162222 | long=35.24796111 | תמונה=Kziv stream 12.JPG | ויקיפדיה=נחל כזיב | ויקינתונים=Q2910078}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ארבל | lat=32.824 | long=35.507 | תמונה=Arrbel panorama.jpg | ויקיפדיה=הר ארבל | ויקינתונים=Q819281}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל מגידו | lat=32.584622222222 | long=35.183494444444 | תמונה=תל מגידו.JPG | ויקיפדיה=תל מגידו | ויקינתונים=Q208379| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=ירדנית | lat=32.71105556 | long=35.57127778 | תמונה=Yardenit.jpg | ויקיפדיה=ירדנית | ויקינתונים=Q991404}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית שערים | lat=32.704472 | long=35.129028 | תמונה=Cave of coffins.jpg | ויקיפדיה=בית שערים | ויקינתונים=Q830805| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=גלגל רפאים | lat=32.908611111111 | long=35.801111111111 | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG | ויקיפדיה=גלגל רפאים | ויקינתונים=Q1914227}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת רחל | lat=31.739991666667 | long=35.218991666667 | תמונה=RamatrachelS.jpg | ויקיפדיה=רמת רחל | ויקינתונים=Q2130036}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת הנדיב | lat=32.547972222222 | long=34.944247222222 | תמונה=Rotschild tomb.JPG | ויקיפדיה=רמת הנדיב | ויקינתונים=Q2910625}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל דן | lat=33.186744 | long=35.619241 | תמונה=Quelle des Dan.jpg | ויקיפדיה=נחל דן | ויקינתונים=Q393137}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל אפק | lat=32.105 | long=34.930416666667 | תמונה=Afek IMG 8217.JPG | ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס) | ויקינתונים=Q682612}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית גוברין | lat=31.613097 | long=34.898297 | תמונה=Beit Guvrin 1.JPG | ויקיפדיה=בית גוברין (עיר קדומה) | ויקינתונים=Q2608946| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=סטף | lat=31.7691 | long=35.1273 | תמונה=Sataf15.jpg | ויקיפדיה=סטף | ויקינתונים=Q2906185}}
* {{יעד מרכזי | שם=יודפת | lat=32.836944444444 | long=35.273611111111 | תמונה=Moshavyodfat.jpg | ויקיפדיה=יודפת | ויקינתונים=Q1974434}}
* {{יעד מרכזי | שם=המושבה הגרמנית בחיפה | lat=32.81966667 | long=34.99055278 | תמונה= | ויקיפדיה=המושבה הגרמנית (חיפה) | ויקינתונים=Q2413425}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר האלה | lat=31.6963 | long=34.9575 | תמונה=Qeiyafa-western-gate1 cr.jpg | ויקיפדיה=חורבת קייאפה | ויקינתונים=Q910323}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל דן | lat=33.249 | long=35.652 | תמונה=Tel Dan - Israelite Gate.jpg | ויקיפדיה=תל דן | ויקינתונים=Q1346856}}
* {{יעד מרכזי | שם=מיני ישראל | lat=31.842165 | long=34.968367 | תמונה=Mini Israel Western Wall.jpg | ויקיפדיה=מיני ישראל | ויקינתונים=Q456800}}
* {{יעד מרכזי | שם=פארק המצפה התת-ימי באילת | lat=29.504 | long=34.918 | תמונה=PikiWiki Israel 41914 Underwater observatory in Eilat.JPG | ויקיפדיה=פארק המצפה התת-ימי באילת | ויקינתונים=Q6602806}}
* {{יעד מרכזי | שם=אכזיב | lat=33.048278 | long=35.102652 | תמונה=Zeeb beach.JPG | ויקיפדיה=אכזיב | ויקינתונים=Q340747}}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הגדול | lat=30.925 | long=34.98111111 | תמונה=Makhtesh gadol.jpg | ויקיפדיה=המכתש הגדול | ויקינתונים=Q2911410}}
* {{יעד מרכזי | שם=האתר הארכאולוגי בניאס | lat=33.248611111111 | long=35.694444444444 | תמונה=Banias Spring Cliff Pan's Cave.JPG | ויקיפדיה=בניאס (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q606295}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל תל אביב | lat=32.097768 | long=34.77318 | תמונה=Tel Aviv Port Lowshot.jpg | ויקיפדיה=נמל תל אביב | ויקינתונים=Q2889387}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל תנינים | lat=32.5475 | long=34.915 | תמונה=Taninim.jpg | ויקיפדיה=נחל תנינים | ויקינתונים=Q972150}}
* {{יעד מרכזי | שם=כוכב הירדן | lat=32.595555555556 | long=35.521388888889 | תמונה=Belvoir fortress.JPG | ויקיפדיה=כוכב הירדן | ויקינתונים=Q1010980}}
* {{יעד מרכזי | שם=אפולוניה | lat=32.1952 | long=34.8068 | תמונה=Apollonia-40.jpg | ויקיפדיה=אפולוניה | ויקינתונים=Q1024886}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיתא | lat=32.77888889 | long=35.65944444 | תמונה=Sussita - Aerial photography April 2017.jpg | ויקיפדיה=סוסיתא (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q1620075}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=בקעת תמנע | lat=29.78777778 | long=34.98888889 | תמונה=Mushroom in Timna Park in summer 2011 (1).JPG | ויקיפדיה=בקעת תמנע | ויקינתונים=Q1973199}}
* {{יעד מרכזי | שם=גמלא | lat=32.90277778 | long=35.74055556 | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg | ויקיפדיה=גמלא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1493165}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עמוד | lat=32.88091944 | long=35.50326389 | תמונה=Amud stream.JPG | ויקיפדיה=נחל עמוד | ויקינתונים=Q2777661}}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הלחם והדגים | lat=32.873333333333 | long=35.548611111111 | תמונה=Brotvermehrungskirche BW 1.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הלחם והדגים | ויקינתונים=Q990912}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית הכנסת בבית אלפא | lat=32.521702 | long=35.432357 | תמונה=Bet Alfa Synagogue Floor.jpg | ויקיפדיה=בית הכנסת בבית אלפא | ויקינתונים=Q2916397}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר עתלית | lat=32.70528 | long=34.93389 | תמונה=Atlit fort.JPG | ויקינתונים=Q597606 | ויקיפדיה=מבצר עתלית}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל גזר | lat=31.876387 | long=34.922225 | תמונה=Gezer0809.jpg | ויקיפדיה=תל גזר | ויקינתונים=Q1466687}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל לכיש | lat=31.56527778 | long=34.84916667 | תמונה=LachishFrontGate.jpg | ויקיפדיה=תל לכיש | ויקינתונים=Q848509}}
* {{יעד מרכזי | שם=הרי אילת | lat=29.66722222 | long=34.91416667 | תמונה=Elath_Eilat_Israel_Wueste_datafox.jpg | ויקיפדיה=הרי אילת | ויקינתונים=Q145541}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל יפו | lat=32.05165278 | long=34.74961667 | תמונה=OLD JAFFA PORT.jpg | ויקיפדיה=נמל יפו | ויקינתונים=Q2911475}}
* {{יעד מרכזי | שם=ריף הדולפינים | lat=29.515345 | long=34.925988 | תמונה= | ויקיפדיה=ריף הדולפינים | ויקינתונים=Q5289642}}
* {{יעד מרכזי | שם=בריכת המשושים | lat=32.93861111 | long=35.66555556 | תמונה= | ויקיפדיה=בריכת המשושים | ויקינתונים=Q2904991}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל זוויתן | lat=32.9711389 | long=35.6990556 | תמונה=Zavitan.jpg | ויקיפדיה=נחל זוויתן | ויקינתונים=Q7218064}}
* {{יעד מרכזי | שם=שבטה | lat=30.88 | long=34.63 | תמונה=Ruins of a church in Shivta in the Negev.jpg | ויקיפדיה=שבטה | ויקינתונים=Q2037692| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל מערות | lat=32.67 | long=34.96527778 | תמונה=נחל מערות ממעוף הציפור.jpg | ויקיפדיה=נחל מערות | ויקינתונים=Q1443478}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עיון | lat=33.26983889 | long=35.57785 | תמונה=HaTachna fall2.JPG | ויקינתונים=Q2776670| ויקיפדיה=נחל עיון}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת הנטיפים | lat=31.755833333333 | long=35.023333333333 | תמונה=PikiWiki Israel 29705 Stalactite Cave.JPG | ויקינתונים=Q2670579 | ויקיפדיה=מערת הנטיפים (שורק) }}
* {{יעד מרכזי | שם=עבדת | lat=30.795 | long=34.775 | תמונה=Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg | ויקינתונים=Q791665 | ויקיפדיה=עבדת | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל בצת | lat=33.0728 | long=35.2144 | תמונה=BetzetStream.JPG | ויקינתונים=Q2908288| ויקיפדיה=נחל בצת}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין עבדת | lat=30.82638889 | long=34.76638889 | תמונה=Um, Wow.jpg | ויקיפדיה=עין עבדת | ויקינתונים=Q1339871}}
* {{יעד מרכזי | שם=אגמון חולה | lat=33.105833333333 | long=35.603611111111 | תמונה= | ויקיפדיה=אגמון חולה | ויקינתונים=Q6623354}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל ערד | lat=31.28083333 | long=35.125 | תמונה=Tel arad all.JPG | ויקינתונים=Q2063578 | ויקיפדיה=תל ערד}}
* {{יעד מרכזי | שם=צריף בן-גוריון וקבר בן גוריון | lat=30.87416667 | long=34.78916667 | תמונה=BenGurionSdehBokerHouse.JPG | ויקיפדיה=צריף בן-גוריון | ויקינתונים=Q12410917}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל לכיש | lat=31.801508333333 | long=34.672122222222 | תמונה=Lachish park winter2.JPG | ויקינתונים=Q2469454| ויקיפדיה=נחל לכיש}}
* {{יעד מרכזי | שם=ממשית | lat=31.026111 | long=35.063889 | תמונה=Mamshit.jpg | ויקיפדיה=ממשית | ויקינתונים=Q2391522| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הקטן | lat=30.96194444 | long=35.19861111 | תמונה=SmallCrater01 ST 08.JPG | ויקיפדיה=המכתש הקטן | ויקינתונים=Q5636381}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל הבשור | lat=31.287022222222 | long=34.485311111111 | תמונה=GesherTzeelim.jpg | ויקיפדיה=נחל הבשור | ויקינתונים=Q2668577}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל יהודיה | lat=32.9383333 | long=35.7085472 | תמונה= | ויקיפדיה=נחל יהודיה | ויקינתונים=Q7218091}}
* {{יעד מרכזי | שם=חי-בר יטבתה | lat=29.8714 | long=35.0503 | תמונה=DishonMikrai002.jpg | ויקיפדיה=חי-בר יטבתה | ויקינתונים=Q389743}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חצור | lat=33.018333333333 | long=35.569166666667 | תמונה=Tel hatzor.JPG | ויקיפדיה=תל חצור | ויקינתונים=Q740138}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת צדקיהו | lat=31.782108333333 | long=35.230738888889 | תמונה=Jerusalem Zedekia-Höhle 22.JPG | ויקיפדיה=מערת צדקיהו | ויקינתונים=Q184272}}
* {{יעד מרכזי | שם=קרני חיטין | lat=32.799722222222 | long=35.459722222222 | תמונה=Horns of Hattin.JPG | ויקיפדיה=קרני חיטין | ויקינתונים=Q1411801}}
|}
&lt;!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) --&gt;
{{רשימת אטרקציות בעבודה מתמשכת}}

== רקע כללי ==
&lt;!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. --&gt;
===רקע היסטורי===
&lt;!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. --&gt;
;&lt;u&gt;לפני הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה&quot;ס למאה ה-8 לפנה&quot;ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|שמאל|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ&quot;ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה&quot;ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה&quot;ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם &quot;ממלכת שומרון&quot;) אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה&quot;ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה&quot;ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה&quot;ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה&quot;ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה&quot;ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה&quot;ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה&quot;ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה. 

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. המרד דוכא באכזריות, אך קהילות יהודיות המשיכו להתקיים בארץ גם לאחריו. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכאו ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית &quot;סוריה פלשתינה&quot; (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. 

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, &quot;חוזה המדינה&quot;, החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של &quot;מדינת היהודים&quot;, במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ&quot;א (1921), פרעות תרפ&quot;ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ&quot;ל ולח&quot;י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו&quot;ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש&quot;ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה&quot;ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך מלחמת העצמאות מאות אלפים מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה נעקרו או נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים, בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, ורבים מהם היגרו לישראל.

;&lt;u&gt;אחרי הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. בסוף המבצע, בלחץ של המעצמות, ישראל נסוגה מחצי האי סיני.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה&quot;ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש&quot;ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2026 חיים בישראל כ-7.8 מיליון יהודים אשר הם כ-76% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-45 אחוזים מכלל יהודי העולם.

=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בספטמבר 2026 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.82 מיליון תושבים (כ-78.3% מכלל הישראלים) הם &quot;יהודים ואחרים&quot;, כלומר יהודים וכן עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת; כ-2.17 מיליון תושבים (כ-21.7% מכלל הישראלים) הם ערבים; וכ-304 אלף הם זרים.

====יהדות ישראל====
יהדות ישראל, המונה כיום קרוב למחצית מהאוכלוסייה היהודית בעולם, מהווה כיום את הקהילה היהודית הגדולה בעולם. בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, כיום הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם. בסביבות שני שלישים מיהודי ישראל (4,000,000) גרים במישור החוף. 

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לפברואר 2013 מתוך 8 מיליון תושבי ישראל 75.4% הם יהודים. מתוכם 68% הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) והיתר עולים. קרוב למחצית מכלל היהודים בישראל הם צאצאי יהודים שעלו לישראל מאירופה, בעוד שבערך אותו המספר הם צאצאי יהודים שעלו לישראל ממדינות ערב, מאיראן, מטורקיה ומאזור מרכז אסיה. מעל ל-200 אלף הם, או העולים, והצאצאים של העולים, שהגיעו לישראל מאתיופיה ומהודו.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2012, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה, נכון לסוף שנת 2012 ההתפלגות היא: 43% חילונים, 23% מסורתיים, 15% מסורתיים-דתיים, 10% דתיים, ו-9% חרדים.

===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[:w:מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
השפות הרשמיות של מדינת ישראל הן עברית וערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. כל השילוט ברחובות ובכבישים מכיל כיתוב בעברית, ערבית ואנגלית.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]]. 

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד היום ביבשת אסיה (53.7 מעלות צלזיוס) נרשמה בשנת 1942 בקיבוץ טירת צבי שב[[עמק בית שאן]].

=== חגים לאומיים ===
;שבתות 
רוב העסקים ומשרדים סגורים כל היום בימי שישי ושבת. בעוד שעסקים רבים מחדשים את פעילותם במוצאי יום שבת, עסקים רבים לא נפתחים מחדש עד יום ראשון בבוקר. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

;חגים לאומיים רשמיים 
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 100px;&quot; | שם החג
! style=&quot;width: 130px;&quot; | תאריך עברי
! style=&quot;width: 185px;&quot; | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style=&quot;width: 130px;&quot; | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט&quot;ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י&quot;ד באדר בערים מפורזות, וט&quot;ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות &quot;[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]&quot; נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט&quot;ו בניסן - כ&quot;א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ&quot;ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

== פעילויות ==
* '''[[שביל ישראל]]''' - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
* '''סנפלינג בנגב''' - 
* '''ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל''' (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]).

=== טיולי שטח ===
:''סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו ''[[מסלולים#בישראל]]''

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או ב[http://www.teva.org.il/?pg=&amp;categoryid=900&amp;articleid= אתר החברה להגנת הטבע].

====מידע חשוב====
* על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כ'''שמורות טבע''' חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
* חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
* בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות ב[http://www.parks.org.il/ אתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]
* שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
** פיקוד צפון: 04-6979007
** חרמון: 04-6966207
** פיקוד מרכז: 02-5305372 או 5305042–02
** פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
* מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם [http://www.ims.gov.il/ אתר השירות המטאורולוגי הישראלי].

== קניות ==
=== מטבע ===
[[קובץ:השטרות החדשים של ישראל.jpg|ממוזער|שמאל|שטרות ישראלים]]
המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש&quot;ח או ₪. סימנו הבין-לאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

מאז 2017 קיימים שטרות חדשים: 20 ₪ (בצבעים ירוק ואדום), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום וכתום) ו-200 ₪ (בצבעים אדום וכחול). סדרת השטרות החדשים עוצבה באורכים משתנים, כאשר שטר ה-20 ₪ הוא הקצר ביותר ושטר ה-200 ₪ הוא הארוך ביותר, וזאת על מנת לסייע ללקויי ראייה להבחין ביניהם.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע&quot;מ בעת היציאה מהמדינה. נכון למרץ 2018, שיעור ה[[:w:מס ערך מוסף|מע&quot;מ]] בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 17%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע&quot;מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. [[אילת]] היא העיר היחידה במדינה בה אין מע&quot;מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע&quot;מ באתר משרד האוצר הישראלי[http://ozar.mof.gov.il/customs/eng/tourist_guide2005.htm#7] ובאתר דואר ישראל [http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/vat_refund?OpenDocument] אשר מבצע את החזרי המע&quot;מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקאים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור [[ירושלים]]. שער הדולר האמריקאי הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

=== עלויות === 
עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי &quot;יקרה&quot; באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 50 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 45 שקלים. במרבית רשתות המזון המהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו [[אילת]], עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעיתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

=== שער חליפין ===
להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

{{שער חליפין|ILS}}

=== מתן טיפים ===
במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי. 

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ. 

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעיתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת). 

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 10 שקלים. 20 נחשב לטיפ נדיב. 

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ. 

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ. 

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

=== שעות פעילות בתי עסק ===
[[קובץ:Dizengoff Center Tel Aviv IL WV.JPG|ממוזער|180px|קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב]]
ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

=== התמקחות ===
ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעיתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעיתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית. 

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעיתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעיתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם. 

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעיתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

=== מזכרות פופולריות===
בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

* מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ&quot;ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ&quot;ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.

* מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית &quot;מעבדות ים המלח&quot; (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

== אוכל ==
=== המטבח הישראלי ===
המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. ברוב המסעדות מתקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

=== מזון מהיר פופולרי === 
{{תמונות מרובות
| סיומת = דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Hummuswithpinenuts.jpg
| רוחב1 = 200
| תמונה2 = Falafel_in_a_pita2.jpg
| רוחב2 = 225
}}
דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקות וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב &quot;מנוגב&quot; עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות &quot;חומוסיות&quot;), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

=== הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון ===
====אוכל כשר====
[[קובץ:Kosher.jpg|ממוזער|חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של &quot;בד&quot;ץ מהדרין&quot;, ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)]]
[[קובץ:McKosher.jpg|ממוזער|הכיתוב &quot;כשר&quot; משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס]]
המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו&quot;ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית והמחמירה פחות לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. המסעדות החלביות כן עשויות להגיש דגים (שכאמור לא נחשבים מאכל בשרי).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי התגלו מקרים בהם זויפו תעודות כשרות, לכן למקפידים על אישורי כשרות מומלץ לבדוק מי הגוף המכשיר והאם הוא מקובל עליהם. 

על פי החוק הישראלי רק לגופי כשרות רשמיים כמו הרבנות הראשית או רבנים שהוסמכו על-ידה ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים. עם זאת ישנם סייגים בנושא בקרב קהילות שונות שיצרו גופי השגחה פרטיים או בעלי מסעדות הדוגלים בנוהלי כשרות ללא תעודה, על בסיס אמון בינם לבין הלקוחות.

====הגבלות במהלך חג הפסח====
הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

=== חטיפים מקומיים בולטים ===
* קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
* במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

=== אוכל אתני ===
הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה &quot;צ'ולנט&quot; בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו&quot;חמין&quot; בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

=== אוכל צמחוני וטבעוני ===
בעשור האחרון מספר הטבעונים בישראל גדל מאוד וכיום היא נחשבת לאתר מומלץ לצמחונים ולטבעונים עם מגוון מסעדות מתאימות. גם במסעדות שאינן טבעוניות יש במקרים רבים סימון של מנות טבעוניות וצמחוניות ואפשר לבקש חלב צמחי בשתייה החמה, לעיתים בתוספת תשלום.

בשל כללי הכשרות מסעדות רבות המוגדרות כשרות חלביות לא מגישות כלל מנות בשריות (למעט דגים) ולכן מתאימות למי שמעדיפים אוכל צמחוני. 

== שתייה ==
=== קפה ===
רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעיתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעיתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעיתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת הידועה ביותר מבין רשתות אלו היא [[:w:קופיקס|קופיקס]] (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

=== משקאות אלכוהוליים ===
[[קובץ:Goldstar and Maccabee.jpg|ממוזער|הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר]]
הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא '''18'''. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

כמו כן, מאז 2010 בין השעות 23:00 ל -5:00 בבוקר אסור למכור משקאות אלכוהולים מחוץ לברים ולמסעדות ואסור לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור.

סצנת חיי הלילה הפעילה ביותר בישראל היא סצנת חיי הלילה של תל אביב וסצנת חיי הלילה של אילת. תל אביב, &quot;העיר שאף פעם לא ישנה&quot;, היא מרכז הבילוי העיקרי של ישראל והיא מכילה מספר גדול במיוחד של ברים ומועדונים.

==== בירה ====
בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:
* גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ&quot;ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
* מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ&quot;ל או של 650 מ&quot;ל, בפחית של 330 מ&quot;ל או 500 מ&quot;ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
* נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה &quot;נשר מאלט&quot;. טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ&quot;ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בין-לאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבין-לאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

==== ליקרים ====
עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא &quot;אלוף העראק&quot; ו&quot;עראק עילית&quot; (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

==== יינות ====
שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

=== משקאות קלים ===
רוב מותגי המשקאות המוגזים הבין-לאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם [[:w:טמפו משקאות|חברת טמפו משקאות בע&quot;מ]] אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים. 

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:
* טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
* שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות. 
* ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
* פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
* פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

==לינה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16908 zimer in meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צימר במושב מירון שבצפון ישראל]]
ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. רק חלק מבתי המלון בישראל מדורגים לפי דירוג כוכבים רשמי של משרד התיירות ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם &quot;העניקו&quot; לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

* התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
* מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ&quot;א (&quot;אכסניות נוער בישראל&quot;), שחברה ב-Hostelling International.
* קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
* בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).
{{-}}

== לימודים ==
[[קובץ:Hebrew_University_Jerusalem_IL_WV.JPG|ממוזער|280px|מתחם האוניברסיטה העברית בירושלים]]
בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים,&lt;ref&gt;[http://www.huji.ac.il/huji/eng/index_e.htm האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem |]&lt;/ref&gt; אוניברסיטת תל אביב,&lt;ref&gt;[http://english.tau.ac.il/ Tel Aviv University | Tel Aviv University]&lt;/ref&gt; ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע,&lt;ref&gt;[http://www.bgu.ac.il/ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - דף הבית]&lt;/ref&gt; כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה,&lt;ref&gt;[http://www1.technion.ac.il/en Technion – Israel Institute of Technology]&lt;/ref&gt; ברקנאטי&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/schools/rris/homepage/Pages/homepage.aspx Raphael Recanati International - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt; ובמרכז הבינתחומי הרצליה.&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/main/homepage/Pages/homepage.aspx Study abroad in Israel - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt;

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.&lt;ref&gt;[http://www.wzo.org.il/en/programs/]&lt;/ref&gt;

==עבודה==
אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים&lt;ref&gt;http://www.kibbutz.org.il/eng/welcome.htm&lt;/ref&gt; או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו&quot;ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.
{{-}}

== הגעה ==
=== דרישות כניסה ===
אזרחים זרים מהמדינות/הטריטוריות הבאות רשאים להיכנס לישראל ללא אשרת כניסה מיוחדת לתקופה של עד 3 חודשים: כל מדינות האיחוד האירופי, [[אנדורה]], [[ארגנטינה]], [[אוסטרליה]], [[איי בהאמה]], [[ברבדוס]], [[בוליביה]], [[ברזיל]], [[קנדה]], [[הרפובליקה המרכז-אפריקאית]], [[צ'ילה]], [[קולומביה]], [[קוסטה ריקה]], [[דומיניקה]], [[הרפובליקה הדומיניקנית]], [[אקוודור]], [[אל סלוודור]], [[פיג'י]], [[גרנדה]], [[גואטמלה]], [[האיטי]], [[הוותיקן]], [[הונדורס]], [[הונג קונג]], [[ג'מייקה]], [[יפן]], [[לסוטו]], [[ליכטנשטיין]], [[מקאו]], [[מקדוניה]], [[מלאווי]], [[מאוריציוס]], [[מקסיקו]], [[מיקרונזיה]], [[מונקו]], [[מונגוליה]], [[מונטנגרו]], [[ניו זילנד]], [[נורווגיה]], [[פנמה]], [[פרגוואי]], [[פרו]], [[הפיליפינים]], [[רוסיה]], [[סנט קיטס ונוויס]], [[סנט לוסיה]], [[סנט וינסנט והגרנדינים]], [[סן מרינו]], [[סרביה]], [[סינגפור]], [[דרום אפריקה]], [[דרום קוריאה]], [[סורינאם]], [[סווזילנד]], [[שווייץ]], [[טרינידד וטובגו]], [[אוקראינה]], [[ארצות הברית]], [[אורוגוואי]] ו[[ונואטו]].

אף על פי כן, תיירים החשודים בפעילות בלתי חוקית, פעילים פוליטיים רדיקליים או תיירים מסוימים ממוצא ערבי או מוסלמי, עשויים לעבור תחקור נוסף במעבר הגבול, חיפוש מדוקדק יותר בחפציהם ובמקרים קיצוניים עשויה להיאסר כניסתם למדינת ישראל. שימו לב כי לא מספיק להחזיק באזרחות של אחת מהמדינות המפורטות לעיל על מנת להיכנס לישראל. ההחלטה לאשר כניסת תיירים למדינת ישראל נותרה לשיקול דעתם של פקידי ההגירה.

אזרחים גרמנים שנולדו לפני ה-1 בינואר 1928 צריכים להגיש בקשה מיוחדת לאשרת כניסה מבעוד מועד.

במספר מדינות ערביות, כאשר אזרחיהם נכנסים לישראל הדבר נחשב לעבירה חמורה במדינות המוצא שלהם. גם אם אתם אזרחים ערבים שנולדו במדינה אירופאית או במדינה באמריקה הצפונית, ההשלכות של ביקור בישראל עשויות להיות חמורות כאשר תבקרו בעתיד במדינת המוצא שלכם. ראוי לציין גם כי מדינות ערביות ומוסלמיות רבות אוסרות את הכניסה לכל אדם שביקר בעבר בישראל, גם אם הוא לא ישראלי. 

אם אתם מגיעים לישראל מאחת ממדינות ערב תהיו צפויים לעבור תחקור מעט יותר ארוך על ידי הפקידים של רשות המכס וההגירה בישראל אשר עשוי לקחת בין 10 דקות למספר שעות (במקרים קיצוניים). אם אין לכם מה להסתיר אין לכם ממה לדאוג מלבד מאי הנוחות של חקירה עצמה. אם אתם תרמילאים צעירים, ובמיוחד אם אתם נוסעים לבד, הרבה יותר סביר להניח שתעוכבו לתחקור בנמל התעופה בן-גוריון.

אם אתם מגיעים לישראל באמצעות אשרת תייר (B2) ומחליטים לחדש את הוויזה לטווח ארוך יותר, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים תמורת תשלום קטן. כל שתצטרכו לעשות זה להתקשר למוקד של משרד הפנים ({{טלפון|+972-2-629-4666}}) על מנת לגלות היכן נמצא הסניף הקרוב ביותר. לחלופין, תיירים בעלי אזרחות של מרבית מדינות אירופה ואמריקה הצפונית יוכלו לחדש את ויזות התייר שלהם אם ייסעו ל[[ירדן]] ויחזרו ב[[:w:מעבר יצחק רבין|מעבר יצחק רבין]] (בעבר נקרא &quot;מעבר ערבה&quot;) הנמצא כשלושה קילומטרים צפונית ל[[אילת]], או אם ייסעו ל[[מצרים]] ויחזרו מ[[:w:מעבר טאבה|מעבר טאבה]] הנמצא כ-10 קילומטרים דרומית לאילת.

[[קובץ:Visa_policy_of_Israel.png|650px|ממוזער|אזרחי המדינות המסומנות בכחול רשאים לבקר בישראל ללא צורך בויזה. אזרחי המדינות המסומנות בוורוד נדרשים להשיג מבעוד מועד אישור מהממשל הישראלי בנוסף לויזה. אזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי לישראל|ימין]]
{{-}}

=== בטיסה ===
[[קובץ:El Al Boeing 747-458 Groves.jpg|280px|ממוזער|מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל]]
נמל התעופה הבין-לאומי הגדול ביותר במדינת ישראל, אשר משמש כשער הכניסה הראשי למדינה, הוא [[נמל התעופה בן-גוריון]] (ראשי תיבות נתב&quot;ג). נתב&quot;ג ממוקם בחלק המזרחי של אזור גוש דן - 19 קילומטרים דרום-מזרחית למרכז תל אביב וכ-40 קילומטרים מערבית לירושלים. נתב&quot;ג משמש כמרכז פעילותן של חברות התעופה הישראליות - חברת [http://www.elal.com/ אל על] (חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל), המפעילה טיסות ל-57 יעדים ב-33 מדינות בצי המטוסים העיקריים של בואינג, חברת [http://www.arkia.co.il/ ארקיע] (חברת התעופה הפנים ארצית הגדולה אשר מפעילה כיום גם מספר [[:w:טיסות שכר|טיסות שכר]] למגוון יעדים באירופה) בנוסף ל[[אילת]], עם מטוסים מסוג איירבוס ואמבראר, וחברת [http://www.israir.co.il/ ישראייר] (חברת התעופה השלישית בגודלה בישראל אשר מפעילה כיום טיסות שכר ליעדים שונים באירופה ובאגן הים התיכון). עם מטוסים מסוג איירבוס A320 של איירבוס, ובומברדייה דאש 8–100 של בומברדייה/דה הבילנד קנדה המופעלת על ידי [https://www.universalair.aero] Universal Air מ[[מלטה]], בטיסות מחיפה ל[[קפריסין]], ל[[לרנקה]] ול[[פאפוס]]. נכון ל-2014 ישנם בסביבות 50 סביב חברות תעופה בין-לאומיות הטסות לנמל התעופה בן-גוריון מכל רחבי העולם, ובהן החברות דלתא, יונייטד איירליינס, טורקיש איירליינס, בריטיש איירווייז, אייר פראנס, לופטהנזה, אליטליה, איבריה, לוט, אג'יאן איירליינס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס, אירופלוט, רויאל ג'ורדניאן, איג'יפטאייר, אתיופיאן איירליינס, קוריאן אייר, אייר סרביה, אייר קנדה, יוקריין אינטרנשיונל איירליינס, טנדם אירו, סוויס, פינאייר, אוזבקיסטן איירווייז, CSA ועוד.

תוכלו לטוס לנתב&quot;ג גם באמצעות [[:w:חברת תעופה זולה|חברת תעופה זולות]] (חברות לואו קוסט) בהן תוכלו לדוגמה לטוס לישראל מהיעדים [[לונדון]], [[מנצ'סטר]], [[בזל]] ו[[ז'נבה]] על המטוסים של חברת הלואו קוסט הבריטית [http://www.easyjet.com/ איזיג'ט], ומיעדים כגון [[ברלין]], [[קלן]], [[דיסלדורף]] ו[[מינכן]], וכמו גם ערים אירופאיות רבות נוספות, על גבי מטוסיהן של חברות הלואו קוסט הגרמניות [http://www.airberlin.com/ אייר ברלין] ו[http://www.germanwings.com/ ג'רמן-וינגס]. חברות לואו קוסט מסוימות משתמשות רק בטרמינל 1 בנתב&quot;ג, כך שאם תצטרכו להמשיך לתחנת הרכבת של שדה התעופה - תאלצו להשתמש בהסעות החינם שבשדה התעופה כדי להגיע לטרמינל 3 אשר בו ממוקמת תחנת הרכבת של נתב&quot;ג.

כל טיסות הפנים יוצאות מטרמינל 1. אם אתם מגיעים לישראל מחו&quot;ל וממשיכים לטיסת פנים תצטרכו להשתמש בשירות ההסעות של נמל התעופה על מנת לעבור מטרמינל 3 לטרמינל 1.

&lt;div style=&quot;width:95%; float:center; border: none; margin: 0.5em 0 0 1em; padding: 0.4em;&quot;&gt;
{| cellpadding=&quot;5&quot; cellspacing=&quot;1&quot; border=&quot;0&quot; 
| align=&quot;right&quot; width=&quot;100%&quot; style=&quot;background-color:#f3fff3; border:1px solid #636f63; padding-left: 0.5em; padding-right: 0.5em&quot; | &lt;p&gt;שימו לב כי אמצעי הביטחון הננקטים באזור נמל התעופה הם מעל ומעבר לאלו בהם אתם עשויים להיתקל בנמלי התעופה המרכזיים במרבית מדינות העולם, וכי אמצעים אלו ננקטים הן עבור הטיסות הנכנסות לישראל והן עבור הטיסות היוצאות מישראל - אמצעי הבטיחות הללו ננקטים כמובן, על מנת לשמור על שלומם וביטחונם של כל הנוסעים. מומלץ בשל כך להגיע לטרמינל לפחות 3 שעות לפני הטיסה, שכן לעיתים אתם עשויים להתעכב מעט בדרך לטיסה בשל פרוצדורות הביטחון בנמל התעופה. הבדיקות של התיקים והחפצים האישיים, הן באמצעות מכונות והן באופן ידני, הם עניין שבשגרה ויש לצפות לכך, בנוסף יש גם לצפות שצוות הביטחון ישראל אתכם שאלות אודות הביקור שלכם בישראל. שימרו על קור רוח על אף שהדבר עשוי להיות מעט מתסכל - סידורי האבטחה הללו נחוצים ונעשים עם הכוונות הטובות ביותר, גם אם הם לא תמיד מבוצעים באופן האלגנטי ביותר. מצב שבו שהאדם שעמד לפניכם בתור עבר את הבידוק הביטחוני באופן מזורז יותר ממכם, בעוד שעושה הרושם כי מושם דגש רב יותר בכם, איננו תרחיש יוצא דופן. מוטב להתמודד עם המצב באופן חיובי ככל הניתן. אם תישאו עמכם את מספרי הטלפון של חבריכם או עמיתיכם לעבודה עמם העברתם את זמנכם בישראל, הדבר עשוי לסייע לכם במקרים קיצוניים לעבור תהליך זה באופן מזורז יותר. אם אתם נוסעים כחלק מקבוצה גדולה יותר, בדרך כלל יתחקרו אתכם בנפרד מיתר חברי הקבוצה.&lt;/p&gt;
|}&lt;/div&gt;

נמל התעופה השני בגודלו בישראל הוא [[:w:נמל התעופה עובדה|נמל התעופה עובדה]] והוא משרת את הנוסעים הטסים לדרום ישראל, ובעיקר את הנוסעים הטסים ל[[אילת]] ממדינות מזרח אירופה בעונת החורף. בנוסף לכך, נמל תעופה בין-לאומי קטן נוסף הוא [[:w:נמל התעופה חיפה|נמל התעופה חיפה]], שבקיץ ובחגים יוצאות ממנו טיסות לקפריסין.

מנמל התעופה תוכלו גם לקחת אוטובוס, מונית (אפשרות יקרה יחסית) או מוניות שירות. שימו לב כי שירותי הרכבת מנתב&quot;ג ואל נתב&quot;ג אינם זמינים במהלך השבת (מימי שישי בצהריים ועד שקיעת החמה ביום שבת), בעוד ששירותי המוניות פועלים 24 שעות ביממה (אם כי תהיו עשויים להתעכב מעט עד אשר המוניות מתמלאות בנוסעים). שירות אוטובוסים פועל גם כן בנתב&quot;ג והוא יוצא מתחנות האוטובוס הנמצאות בצומת &quot;אל על&quot; שבסמוך לנמל התעופה. על מנת להגיע לתחנות האוטובוס הללו תצטרכו לנסוע לצומת זו באמצעות קו האוטובוס שמספרו 5 (המופעל על ידי חברת אגד) מהטרמינל שבו אתם נמצאים (הוא עובר כל העת בכל הטרמינלים) ועד לצומת &quot;אל-על&quot; (זמן הנסיעה בקו 5 אורך 10 דקות לכל היותר). מומלץ לרכוש בקו 5 את כרטיס הנסיעה ליעד הסופי שלכם (לדוגמה, אם היעד הסופי שלכם הוא [[ירושלים]], רכישת כרטיס נסיעה לירושלים בקו מס' 5 תהייה זולה יותר מרכישת כרטיס נפרד לצומת אל-על וכרטיס נפרד מצומת אל-על לירושלים באוטובוס הבא). 

תחנת הרכבת של נתב&quot;ג ממוקמת בקומת הקרקע של טרמינל 3 (משמאל לאולם קבלת הפנים). ניתן לנסוע באמצעות הרכבת היוצאת מתחנה זו ל[[תל אביב]], [[חיפה]], [[נהריה]], [[מודיעין]] ועוד מספר ערים מרכזיות ברחבי המדינה.

על מנת להגיע ל:
* [[ירושלים]] - סעו בקו אוטובוס מספר 485 מנתב&quot;ג או בקו מספר 947 מצומת אל-על (יוצא כל יום, בכל 20 דקות, בין השעות 7:00 עד 21:00, והוא מגיע עד לתחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים. עלות הכרטיס בקו היא 20 ₪) או במונית שירות מטרמינל 3 (זמין 24 שעות ביממה. עלות הנסיעה במונית השירות לירושלים היא 63 ₪ לכל נוסע). הנסיעה ברכבת מנתב&quot;ג לירושלים איטית יחסית ולכן איננה יעיל ביחס לחלופות. משום כך מומלץ שלא לבחור באפשרות זו.
* [[תל אביב]], [[נתניה]], [[עכו]], [[נהריה]], [[באר שבע]] ועוד - סעו ברכבת ישירה, מתחנת הרכבת הנמצאת בטרמינל 3, לתל אביב (הרכבת יוצאת בכל חצי שעה בין השעות 3:53 - 23:23 במהלך היום, ופעם בשעה במהלך הלילה. עלות הכרטיס בקו זה היא 14 ₪). תוכלו לאחר מכן להמשיך מתל אביב ליעדים האחרים באמצעות קו רכבת אחר או באמצעות אוטובוס.
* [[חיפה]] - בנוסף לרכבת, תוכלו לנסוע לחיפה באמצעות מוניות שירות שפועלות 24 שעות ביממה, ואשר יוצאות מהתחנה לאחר שהמונית מתמלאת בנוסעים. עלות הנסיעה במוניות השירות מנתב&quot;ג לחיפה היא כ-50 ₪ לנוסע.

=== בדרך הים ===
באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין [[לימסול]] שבקפריסין ל[[חיפה]], והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן &quot;[http://www.celestyalcruises.com/ Celestyal Cruises]&quot; ו-&quot;[http://www.salamis-tours.com/ Salamis Cruises]&quot;. אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי. 

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים ב[[חיפה]] וב[[אשדוד]]. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות ב[[הרצליה]] (צפונית ל[[תל אביב]]), ב[[אשקלון]] (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

=== במכונית ===
[[קובץ:Wadi Araba Border Terminal (Israel).JPG|250px|ממוזער|מעבר יצחק רבין]]
ניתן להגיע במכונית לישראל הן מ[[מצרים]] (מ[[סיני|חצי האי סיני]]) והן מ[[ירדן]]. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מ[[סוריה]] או מ[[לבנון]] משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: גשר אלנבי (הדרך הקצרה ביותר בין [[עמאן]] ו[[ירושלים]] אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שני קילומטרים צפונית ל[[אילת]]). 

ישנו מעבר גבול אחד בין ישראל ומצרים - מעבר טאבה, אשר נמצא בקרבת [[אילת]]. תוכלו להגיע ממעבר הגבול לאילת באמצעות קו אוטובוס מספר 15, או במונית. מעבר הגבול פתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, למעט ביום כיפור וחג הקרבן.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

=== באוטובוס ===
ניתן לנסוע באוטובוסים ישירים היוצאים מדי יום מ[[עמאן]] ל[[תל אביב]], ל[[חיפה]] או ל[[נצרת]], דרך גשר אלנבי (המכונה בירדן גשר המלך חוסיין). תוכלו לברר פרטים נוספים במספר הטלפון 972-4-657-3984.

==תחבורה==
תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו [[חיפה]], [[נצרת]] ו[[אילת]] ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעיתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה&quot;ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא {{משמאל לימין|*8787}} או 072–2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

=== באוטובוס ===
[[קובץ:TelAvivCBSPlatforms.jpg|ממוזער|280px|התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]
{{מדריך מורחב|מדריך =[[נסיעה באוטובוס בישראל]]}}
אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה&quot;ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעיתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעיתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

=== במונית שירות ===
[[קובץ:Sherut.JPG|ממוזער|מוניות שירות טיפוסיות בישראל]]
מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס). עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעיתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרוור הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

=== ברכבת ===
[[קובץ:Israel railways passenger map 2012.PNG|שמאל|ממוזער|מפה טופולוגית של קווי רכבת ישראל]]
בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מ[[נהריה]] ועד [[באר שבע]] אשר עוברים דרך [[חיפה]], [[תל אביב]] ו[[נמל התעופה בן-גוריון]], כמו גם קו שעובר בין [[ירושלים]] ותל אביב, וקווים פרווריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב&quot;ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

[[:w:קו הרכבת המהיר לירושלים|קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים]] אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון ונחנך בספטמבר 2018 הוא הקו החשמלי הראשון במדינה והרכבות שנוסעות בו מגיעות למהירות של עד 160 קמ&quot;ש. תוכלו למצוא רכבות רבות עם שתי קומות שנמצאות בשימוש בישראל. רוב הרכבות שנמצאות כיום בשימוש נרכשו במהלך המאה ה-21 ולכן מדובר לרוב ברכבות מודרניות ומוצלחות.

קו הרכבת [[:w:מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום|מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]], אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרווריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, ו[[ראשון לציון]] - ולהמשיך משם ל[[אשקלון]] דרך יבנה ו[[אשדוד]].

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

=== במונית ===
מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעיתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים &quot;מוניות ספיישל&quot;. נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה). שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש&quot;ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש&quot;ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשני נוסעים (4.70 ש&quot;ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש&quot;ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה). שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעיתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות &quot;הדר&quot;, &quot;נשר&quot;, או &quot;אמאל&quot;). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

=== בטרמפים ===
ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה&quot;ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

=== במכונית ===
==== מערכת הכבישים בישראל ====
בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. באופן כללי למרבית המטיילים שמגיעים מחו&quot;ל לביקור בישראל מוטב להימנע מלהשכיר רכב במהלך הביקור בישראל משום שישנם עומסי תנועה מהותיים לעיתים רבות באזור המרכז לאורך כל שעות היום, ישנה תרבות נהיגה אגרסיבית למדיי ביחס למקובל בחלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, ובעוד שישנם שלטים רבים ברחבי הכבישים, לעיתים רבות הוא עשוי להיות מבלבל עבור תיירים שמנסים לנווט בדרכים.

רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבע ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעיתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב &quot;כביש 1 ירושלים&quot; או &quot;כביש 1 תל אביב&quot; במקום &quot;כביש 1 מערב&quot; או &quot;כביש 1 מזרח&quot;.

==== כללי הנהיגה ====
בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד [[:w:פיקטוגרף|פיקטוגרם]] המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ&quot;ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעיתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:
* שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ&quot;ש באזורי מגורים, 80 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ&quot;ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ&quot;ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ&quot;ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

==== כבישי אגרה ====
[[קובץ:Israel Toll Symbol.svg|ממוזער|הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל]]
* '''כביש 6''' הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 200 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.

:חישוב האגרה מתבסס בכל פעם על מספר המקטעים בהם נסעה המכונית: כל מקטע הוא החלק שעובר בין שני מחלפים. נכון לאפריל 2010, האגרה אשר נגבתה על נסיעה בשלושה מקטעים הייתה 17.79 ש&quot;ח, האגרה אשר נגבתה על נסיעה בארבעה מקטעים הייתה 21.39 ש&quot;ח, והאגרה שנגבתה על נסיעה בחמישה מקטעים הייתה 24.99 ש&quot;ח. הנוסעים בכביש מחויבים לשלם תשלום נוסף בעת הנסיעה במקטע הצפוני של הכביש, אשר הוא 4.67 ש&quot;ח. עלות האגרה לאופנועים וכלי רכב כבדים כגון משאיות היא שונה מעלות האגרה למכוניות.

:עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה &quot;פס-קל&quot;) אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.

* '''מנהרות הכרמל''' (מסומנות כ'''כביש 23''') הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.

* '''הנתיב המהיר בכביש 1''' הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. עלות האגרה המרבית לנסיעה בכביש זה היא בסביבות 85 ש&quot;ח.

==== רישיונות נהיגה ====
כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בין-לאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים). הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית. 

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

==== בטיחות ====
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים. בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שני נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעיתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד. מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

==== השכרת רכב ====
בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם:

* [https://www.hertz.co.il/he/HomePage/.aspx הרץ]
* [https://www.avis.co.il/ אוויס]
* [https://www.budget.co.il/ באדג'ט]
* [https://rent.albar.co.il/ יורופקאר (אלבר)]
* [https://www.shlomo.co.il/ סיקסט]

בנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו:

* [https://rent.eldan.co.il/he אלדן] - חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל
* [https://freesbe.com/ פריסבי]
* [https://suncar.co.il/ סאן קאר]
* [https://tamir-rental.com/he תמיר]
* חברת [https://gotoglobal.com/ GoToGlobal] (Car2Go לשעבר) - מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.
* [https://search.paapmpaapm.com/he/ פאפם פאפם] - מנוע חיפוש להשוואת מחירים הכולל הצעות מחברות הרכב הגדולות ומחברות השכרה מקומיות.

בחלק מאתרי ההזמנות הבין-לאומיים המחירים מיועדים לתיירים ולא כוללים מע&quot;מ, חשוב לשים לב לכך ולקחת זאת בחשבון.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

=== ברגל ===
ישראל היא מקום מצוין לערוך בו טיולים רגליים, במיוחד בזכות השבילים המעניינים הרבים שניתן למצוא ברחבי המדינה. עם זאת, משום שחלק מאותם השבילים הם מרוחקים יחסית (כגון שבילי ההליכה שעובר באזור מכתש רמון או הנגב), חשוב להתכונן היטב לטיולי ההליכה ולהביא לטיול מפה עדכנית ואמינה. בנוסף, השימוש ב-GPS מוסיף שכבה נוספת של בטיחות כאשר מנסים להגיע ממקום למקום ברגל - הן בערים והן באזורים הכפריים. לקבלת מפות דיגיטליות אמינות (לא מקוונות) שתוכלו לקחת איתכם לטיול אשר מכיליות בין היתר מידע מקיף על שבילים, מומלץ לעיין באתר של [https://www.openstreetmap.org/ OpenStreetMap], בו נעשה גם שימוש במדריך זה, ובאתרים אחרים המשתמשים באותו המידע למכשירים ניידים, כמו למשל [http://osmand.net OsmAnd] (מכיל גם תוספות רבות) ו- [https://maps.me/ MAPS.ME] (קל אך מכיל פחות פיצ'רים).

=== באופניים ===
בעוד שישנם ערים מסוימות בישראל בהם פועלות חברות שיתוף אופניים ואפילו ישנם לא מעט רוכבי אופניים (תל אביב היא ללא ספק המקום העיקרי), ובעוד שתוכלו לראות לא מעט ילדים בערים החילוניות נוסעים ברחובות העיר באופניים במהלך יום כיפור, באופן כללי ישראל היא לא מדינה של תרבות אופניים בדומה למקובל במדינות מסוימות באירופה. ובכל זאת, למי שכן מתכנן לנסוע באופניים ממקום למקום כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים קצרים יחסית וכי בחלק מהכבישים אין הרבה תנועה. למרבה הצער אין כיום מודעות רבה ליתרונות התיירותיים שיש לקידום תשתית האופניים ותרבות האופניים ולכן ישנם לא מעט כבישים בהם אין שום נתיב לרוכבי אופניים.

== נימוסים והליכות ==
הישראלים לעיתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעיתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעיתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעיתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעיתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

=== אתרי דת ===
באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

;&lt;u&gt;אתרים הקדושים ליהודים&lt;/u&gt;
במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות. 

;&lt;u&gt;אתרים הקדושים למוסלמים&lt;/u&gt;
בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

;&lt;u&gt;אתרים הקדושים לנוצרים&lt;/u&gt;
מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

=== נושאים רגישים === 
;&lt;u&gt;השואה&lt;/u&gt;
מדינת ישראל המודרנית הוקמה בין השאר בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

;&lt;u&gt;הסכסוך הערבי-ישראלי&lt;/u&gt;
ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעיתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעיתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

==חשוב לדעת==
{{תיבת מוקדי חירום| משטרה = 100 | שירותי חירום רפואיים = 101 | מכבי אש = 102 }}
===סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:West_Bank_%26_Gaza_Map_2007_(Settlements)-he.png|230px|ממוזער|באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.]]
;&lt;u&gt;פשע וטרור&lt;/u&gt;
באופן כללי, תושבי ישראל והתיירים שמבקרים בה הם בטוחים בישראל ביום יום, ושיעורי הפשיעה במדינה הם נמוכים במידה רבה מאלה של מרבית מדינות המערב. אף על פי כן ראוי לציין כי האוטובוסים ותחנות האוטובוסים במדינה היו במהלך העשורים האחרונים על הכוונת של ארגוני טרור פלסטיניים. פיגועי ההתאבדות בישראל כמעט פסקו לחלוטין מ-2005 הודות לבניית גדר ההפרדה בתוך אזור יהודה ושומרון וזאת משום שהגדר הצליחה למנוע כמעט לחלוטין חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים, למרכזי אוכלוסייה ישראלים. סטטיסטית, הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בכבישי ישראל גבוה בהרבה מהסיכוי להיפגע במתקפת טרור. 

בכל מקרה מומלץ להישאר מעודכנים בהתפתחויות השונות לפני שמגיעים לישראל ובמהלך השהייה בישראל. יש להיות זהירים במיוחד כאשר מטיילים באזורים בישראל המקיפים את רצועת עזה, ובעיקר בערים שדרות ואשקלון אשר עליהן משוגרות כל העת רקטות מרצועת עזה. אם אתם מבחינים באדם המתנהג בחשדנות, או אם אתם מאתרים חפץ חשוד, הקפידו ליידע את גורמי אכיפת החוק על כך באופן מיידי. כמו כן, הימנעו מלהשאיר תיקים במקומות ציבוריים ללא השגחה שכן הם עשויים להיחשב בטעות לפצצות פוטנציאליות על ידי עובדי הביטחון. 

השוטרים בישראל לובשים מדים בצבע כחולים כהה וחובשים כובעים שטוחים, בעוד שהשוטרים של משמר הגבול לובשים מדים אפורים כהים וחובשים כומתות ירוקות. אין זה יוצא דופן להבחין בחיילים רבים (ולפעמים אזרחים) הנושאים רובים ואקדחים צבאיים במרכזים ציבוריים. מרבית האנשים שנושאים את אותם הרובים והאקדחים הם חיילים אשר נמצאים בחופשה מהשירות הצבאי ועושים כעת את דרכם חזרה לבתיהם או חזרה לבסיס הצבאי שבו הם משרתים. לחיילים אין שום סמכות על האזרחים, למעט באזורים מיוחדים הנמצאים בקרבת גבולות המדינה או בקרבת בסיסים צבאיים אשר בהם יהיה מותר להם לעכב אותכם עד להגעתו של קצין משטרה. 

מבחינת פשיעה ישראל היא מדינה בטוחה מאוד. בישראל יש את אחד משיעורי הפשיעה הנמוכים ביותר בעולם. אתם יכולים להסתובב במרבית הערים והעיירות בישראל בשעות הלילה ללא פחד, כאשר מעשי שוד ומעשי אלימות הם נדירים במיוחד.

נפוץ מאוד (משום שהדבר נדרש על פי החוק) לראות ברחבי ישראל מאבטחים חמושים, הפועלים במסגרת חברות אבטחה פרטיות, המוצבים בכל פתח למתקנים ציבורים (בכניסה למרכזי הקניות, לחנויות, למסעדות, וכו'). המאבטחים יקפידו תמיד להסתכל בתיקים שברשותכם, ועשויים להשתמש בגלאי מתכות מיוחד בקרבת גופכם. כאשר אתם נכנסים לחניונים תת-קרקעיים, תא המטען של רכבכם ייבדק על ידי המאבטחים במקום. אם אתם נושאים תרמילים גדולים, במקרים מסוימים המאבטחים עשויים לבקש שתציגו בפניהם את הדרכון שלכם.

כדאי תמיד להיות מודע ליחסים הלא יציבים עם המדינות השכנות, ולכך שבעתיד המתיחות לאורך הגבולות עם מדינות מסוימות עשויה להחריף, כפי שקרה ב-2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה. לישראל יש יחסים יציבים עם מצרים וירדן, איתם ישראל חתמה על הסכם שלום עם ב-1979 ו-1994 בהתאמה.

למרות שישנה כיום הפסקת האש בין ישראל וארגון החמאס באזור [[רצועת עזה]], מומלץ לכל התיירים להימנע מלנסוע לרצועת עזה בשלב זה שכן בעבר תיירים זרים שונים נחטפו על ידי חמושים ברצועת עזה. כמו כן, ישראל איננה מאפשרת לאף אחד להיכנס לרצועת עזה. הדרך היחידה שבה תוכלו להיכנס לרצועת עזה היא דרך הגבול של הרצועה עם מצרים.

;&lt;u&gt;התקפות טילים&lt;/u&gt;
אזעקות הטילים מופעלות כאשר מערכות הטילים מזהות שרקטות נורו לעבר ישראל. מערכת &quot;[[:W:כיפת ברזל|כיפת ברזל]]&quot; הישראלית משגרת טילים שמצליחים ליירט חלק גדול מהרקטות שנכנסות, ומתעדפת את היירוט של רקטות שמופנות לעבר אזורים מיושבים. מערכת כיפת ברזל איננה יעילה במאה אחוזים, וגם כאשר מבוצע יירוט של טיל הרסיסים מהפיצוץ נופלים בסופו של דבר על הקרקע. ככלל, ככל שאתם קרובים יותר לרצועת עזה יהיה לכם פחות זמן לרוץ למקום מחסה כאשר תשמעו את אזעקת הטילים. אם אתם נמצאים לדוגמה ביישוב הנמצא בסמוך לגבול עם רצועת עזה יהיה לכם רק 15 שניות למצוא מחסה לפני שהרקטה פוגעת בקרקע.

תוכל גם להוריד אפליקציה מיוחדת לטלפון החכם אשר תשלח לכם התראה כאשר יש ירי טילים לעבר ישראל - היישומים &quot;Tzofar-Red Alert&quot; ו-&quot;Red Alert:Israel&quot; הם יישומים מוצלחים למדיי.

כאשר תשמעו את אזעקת הטילים הקפידו למצוא מקום מחסה מהר ככל שתוכלו. בכמחצית מכלל המבנים בישראל יש מקלט, ובאזורים רבים ביישובי ישראל ישנם מקלטים ציבוריים. אם אתם נמצאים בפומבי, אך אינכם מכירים היטב את האזור בו אתם נמצאים כאשר אתם שומעים אזעקת טילים - נסו להבין לאן כל המקומיים רצים ולרוץ אחריהם על מנת למצוא מקום מחסה מהר ככל הניתן. כדאי להקדיש מעט מחשבה למיקום המחסה המוצלח ביותר בתוך מבנים.

אם אין מקלט בקרבת מקום, רוצו לעבר הבניין הקרוב ביותר, והסתתרו הרחק ככל הניתן מהחלונות ו/או מחפצים שבירים אחרים. אם אין בניין בקרבת מקום, שכבו על הבטן והניח את הידיים על הראש.

הרקטות המתקדמות ביותר ששוגרו מרצועת עזה מסוגלות להגיע כמעט לכל מקום ברחבי ישראל. אף על פי כן, רוב הרקטות משוגרות לאזור שבין אשקלון במערב, ירושלים במזרח, באר שבע בדרום ותל אביב בצפון. אם אתם הולכים להימצא באזור זה, מומלץ להיות ערניים יותר לאזעקת הטילים. גם אם אתם הולכים להימצא מחוץ לרדיוס הזה מומלץ עדיין להיות ערניים לאפשרות של אזעקת טילים, שכן רקטות ששוגרו מרצועת עזה הגיעו בעבר עד חיפה, הנגב ואפילו עד הגדה המערבית.

;&lt;u&gt;סכנות באזורי המדבר ובאזורים נידחים&lt;/u&gt;
אזור הנגב המדברי שבדרום ישראל מכיל מספר רב של מסלולי הליכה מדהימים בנוף יפה כאשר לאזור זה מספר תכונות גאוגרפיות ייחודיות אשר לא קיימות בשום מקום אחר בעולם. עם זאת, אם אין לכם ניסיון קודם בטיולי הליכה במדבר, הקפידו להימנע לחלוטין מלטייל באותם האזורים ללא מטייל מנוסה המלווה אתכם, ללא ציוד וביגוד המתאים לתנאי המדבר, ללא כמות גדולה יחסית של מים, וללא נקיטת כל אמצעי הזהירות הנחוצים. התייבשות בימים חמים, טביעה בשיטפונות, היפותרמיה בלילות הקרים במדבר, או טביעה בשיטפונות הבזק המתרחשים בימים גשומים במיוחד עשויים להוות סכנת חיים של ממש! 

מסלולי ההליכה בדרום ישראל (והן באזור רמת הגולן) נמצאים בסמוך לשטחי אימונים צבאיים. אם אינכם בטוחים לאן אתם הולכים הימנעו מלטייל באזורים הללו. אזורי מטווחים מסומנים ככאלו במפות הטיולים הרשמיות הנמכרות בישראל. 

באופן דומה, בעת הליכה או ירידה מהכביש באזור הנמצא בסמוך לגבול, חפשו תמיד את השילוט (שלט צהוב עם משולש אדום) המעיד כי האזור שבו אתם נמצאים הוא שטח ממוקש שאסור להיכנס אליו. אותם המוקשים עשויים להיות מוקשים שהונחו במקור על ידי כוחות הצבא הטורקי, כוחות הצבא הבריטי, כוחות הצבא הצרפתי, כוחות צה&quot;ל, כוחות צבא לבנון, מיליציות לבנוניות, אש&quot;ף, או כוחות צבא סורים. עשויים לעבור עוד 100 שנים נוספות עד שכל אותם האזורים ינוקו לחלוטין ממוקשים.

===נגישות תקשורתית===
==== טלפוניה ====
972 היא הקידומת הבין-לאומית של ישראל.

01x היא הקידומת הבין-לאומית לצורך ביצוע שיחות לחו&quot;ל מישראל.
* 05x היא קידומת הטלפון של מספרי טלפוניים סלולריים. 
* 07x היא קידומת הטלפון של קווים נייחים הפועלים באמצעות טכנולוגיות VoB ו-VoIP.
* 0x2 היא קידומת הטלפון של קווים נייחים ברשות הפלסטינית. 

שימו לב שהקצאת קידומות אזורי חיוג עשויה להיות לא מדויקת ברשימות שלהן שכן לקוחות מסוימים עשויים להמשיך ולהחזיק במספר הטלפון הישן שהיה ברשותם, גם אם הם החליפו ספק הטלפון. לדוגמה, הקידומות 050 הוקצו במקור רק לטלפונים של הלקוחות בחברת &quot;פלאפון&quot;. אף על פי כן, לקוחות החברה רשאים לשנות ספק טלפון ועדיין לשמור על המספר הישן שלהם עם הקידומת 050 על אף שהם יהיו כעת לקוחות של חברת &quot;סלקום&quot; (לדוגמה), אשר הקידומת שלה היא 052.

{|
| valign = top | 
;&lt;u&gt;0x - קידומות אזורי החיוג הגאוגרפיים&lt;/u&gt;
קידומות החיוג 0x משמשים לקווים הנייחים של חברת הטלפוניה הלאומית בזק.
* 02 - אזור חיוג ירושלים
* 03 - אזור חיוג תל אביב-יפו והמרכז
* 04 - אזור חיוג חיפה והצפון
* 08 - אזור חיוג השפלה והדרום
* 09 - אזור חיוג השרון
| valign = top | 
;&lt;u&gt;05x - קידומות טלפונים סלולריים&lt;/u&gt;
* 050 - אזור חיוג רט&quot;ן פלאפון
* 052 - אזור חיוג רט&quot;ן סלקום
* 053 - אזור חיוג רט&quot;ן הוט מובייל
* 054 - אזור חיוג רט&quot;ן פרטנר תקשורת
* 055 - מפעילי רשת סלולרית וירטואלית
* 056 - אזור חיוג רט&quot;ן וטנייה מובייל (ברשות הפלסטינית)
* 057 - אזור חיוג רט&quot;ן הוט מובייל (מירס לשעבר)
* 058 - אזור חיוג רט&quot;ן גולן טלקום
* 059 - אזור חיוג רט&quot;ן ג'וואל (ברשות הפלסטינית)
| valign = top | 
;&lt;u&gt;07x - קידומות באזור החיוג הארצי 07&lt;/u&gt;
* 072-2, 072-3 - שירות VoB של פרטנר תקשורת (אורנג')
* 073-2 - שיחות מקומיות של סלקום
* 073-3 - שיחות מקומיות לעסקים של סלקום
* 073-7 - שירות VoB של 013 נטוויז'ן
* 076-5 - שירות VoB של בזק בין-לאומי
* 076-8 - אזור חיוג ארצי בזק
* 077 - שיחות מקומיות של הוט
|}

;&lt;u&gt;01x - קידומות חיוג לשיחות בין-לאומיות&lt;/u&gt;
אם תרצו להתקשר למספר בחו&quot;ל מישראל תצטרכו לבחור את אחת מהחברות המופיעות להלן על מנת לבצע שיחה בין-לאומית. 

* 012 - חיוג בין-לאומי באמצעות 012 סמייל
* 013 - חיוג בין-לאומי באמצעות 013 נטוויז'ן
* 014 - חיוג בין-לאומי באמצעות בזק בין-לאומי
* 015 - חיוג בין-לאומי באמצעות Hallo 015
* 016 - חיוג בין-לאומי באמצעות גולן טלקום
* 017 - חיוג בין-לאומי באמצעות הוט מובייל
* 018 - חיוג בין-לאומי באמצעות אקספון (קידומת של מפעיל שירות VOIP ועל כן, על אף שמדובר בשירות זול יותר, איכות הקו עשויה להיות מעט פחות טובה.)
* 019 - חיוג בין-לאומי באמצעות טלזר

הערה - קידומת החיוג 00 זמינה לשיחות בין-לאומיות רק בטלפונים קוויים שהמנויים שלהם בחרו, מבעוד מועד, את אחד מספקי השיחות הבין-לאומיות כספק הנבחר שלהם (ולכן קידומת זו איננה זמינה בטלפונים ציבוריים). 

;&lt;u&gt;השכרת טלפון סלולרי ושירות טלפון מראש&lt;/u&gt;
תוכלו לשכור מספר חברות שונות טלפון סלולרי לשימוש בישראל הן לפני הנסיעה לישראל או כאשר תגיעו לישראל (באמצעות חיפוש קצר בגוגל תוכלו למצוא שפע של ספקים מסוג זה) 

תוכלו גם לשכור טלפונים חכמים המכילים כרטיסי SIM - לעיתים זה יהיה אף זול יותר מלשכור רק את כרטיס ה-SIM.

אם יש ברשותכם טלפון סלולרי מסוג GSM וללא SIM-lock, תהיו מסוגלים לרכוש כרטיס SIM. 

כרטיסי SIM אשר זמן השיחה שלהם שולם מבעוד מועד זמינים לרכישה מחברת פלאפון (שם השירות הוא &quot;Talk &amp; Go&quot;), בחברת סלקום (שם השירות הוא &quot;Talk Man&quot;) ובחברת פרטנר (שם השירות הוא &quot;bigtalk&quot;). כמעט בכל מרכזי הקניות בישראל ישנם עמדות שירות או חנויות של החברות פלאפון, סלקום ופרטנר.

;&lt;u&gt;שימוש במכשיר הסלולריים שהבאתם עמכם מחו&quot;ל&lt;/u&gt;
נכון להיום כל סוגי הטלפונים הסלולריים פועלים בישראל - טלפונים סלולריים מסוג GSM/UMTS פועלים היטב תחת השירות של החברות פלאפון, פרטנר וסלקום, טלפונים סלולריים מסוג CDMA פועלים היטב בחברת פלאפון, וטלפונים סלולריים מסוג iDEN פועלים היטב בחברת מירס. בכל מקרה, ממומלץ לבדוק מבעוד מועד עם הספק שלכם בחו&quot;ל לגבי התאימות של המכשיר שברשותכם ברשתות הסלולר בישראל. אם תחליטו להביא עמכם את הטלפון שלכם מחו&quot;ל, מומלץ לכבות את האפשרות לקבל עדכונים / הורדות אוטומטיות של דואר אלקטרוני באמצעות המכשיר. אחרת אתם עלול לקבל הפתעה לא נעימה כאשר תקבלו את חשבון הטלפון הסלולרי הבא שלכם! רכישת כרטיסי SIM מקומיים היא קלה - תוכלו לקנות אותם בקיוסקים הנמצאים בקרבת אתרי התיירות הפופולריים, אולי לעיתים אף במלון בו אתם שוהים.

;&lt;u&gt;טלפונים ציבוריים ציבוריים&lt;/u&gt;
[[קובץ:Image-Siur wikipedia in Jerusalem 2349.JPG|250px|ממוזער|טלפון ציבורי בישראל]]
טלפונים ציבוריים רבים פזורים ברחבי המדינה. בנוסף לכך, תמיד תוכלו למצוא טלפונים ציבוריים בבתי המלון, בסניפי הדואר, בתחנות האוטובוס המרכזיות ובתחנות הרכבת. על מנת להשתמש בטלפונים הללו תצטרכו להשתמש ב&quot;טלכרט&quot;, אשר הוא כרטיס קטן הדומה בגודלו לכרטיס אשראי, המשמש לתשלום שירותי טלפון ציבוריים. ניתן לרכוש כרטיס זה בסניפי הדואר ובחנויות מסוימות. בחלק מהטלפונים הציבוריים תוכלו לשלם על השיחה גם באמצעות כרטיסי אשראי, אם כי טלפונים אלו לרוב נמצאים בבתי מלון ובסניפי הדואר בלבד. בירושלים ובאזורים בהם ישנו ריכוז גדול של אוכלוסייה יהודית דתית יש גם לרוב כמות גדולה יותר של טלפונים ציבוריים וזאת משום שהציבור הדתי והחרדי איננו מעדיף לבצע שיחות טלפון באופן זה על פני רכישת טלפונים סלולריים חדישים עם גישה לאינטרנט. 

בנוסף לכך, ניתן גם למצוא טלפונים בבעלות פרטית המופעלים באמצעות מטבעות או כרטיסי אשראי. לרוב עלות השיחה בטלפונים הללו גבוה יתר המידה.

==== גישה לאינטרנט ====
החברה הישראלית מתקדמת למדיי מבחינה טכנולוגית ולכן בתי עסק מסוג אינטרנט-קפה נפוצים במרבית הערים והעיירות במדינה. המחיר המקובל כיום לגלישה באינטרנט בבית עסק מסוג אינטרנט-קפה הוא בסביבות 10 עד 15 ₪ לשעה. גישה לאינטרנט אלחוטי בחינם נפוצה למדי בבתי הקפה בישראל. כל סניפי &quot;ארומה אספרסו בר&quot;, &quot;ארקפה&quot;, &quot;קפה קפה&quot;, &quot;מקדונל 'ס&quot; וחנויות הנוחות &quot;Yellow&quot; מספקים ללקוחותיהם גישה לאינטרנט האלחוטי בחינם, אם כי בכמה מהם תצטרכו לבקש את הסיסמה מצוות העובדים.

{{-}}

== ראו גם ==
{{הפניה לאוגדן מדריכים|ישראל}}
{{מיזמים|ויקימילון=מדינת ישראל|ויקישיתוף=Category:Israel|שם ויקישיתוף=ישראל|ויקיפדיה=ישראל|רוחב=301}}
* [[המזרח התיכון]] 
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]
* [[טיולים רגליים בישראל]]
{{-}}

&lt;!-- אין להוסיף קישורים חיצוניים למדריכי ויקימסע --&gt;

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}

{{מדינות אסיה}}

[[קטגוריה:ישראל|*]]

{{geo|31.90|35.0|zoom=7}}</text>
      <sha1>0zwpsp6jtjszph5msyp8c4pm6anqwde</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261206</id>
      <parentid>261205</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T20:27:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון ל-2026</comment>
      <origin>261206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171749" sha1="5zb6y1w4sgcndjjsavjgatxcqe3bd13" xml:space="preserve">{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|Jerusalem banner Panorama.jpg|מומלץ=כן|ליבה=כן}}
{{מדינה
|שם=ישראל
|תמונת מפה = LocationIsrael.png
|שפה = עיקרית: עברית{{ש}}משנית: ערבית
|עיר בירה = [[ירושלים]] 
|מטבע = שקל חדש (NIS) ₪
|אזור זמן = קיץ: UTC+3 &lt;br /&gt; חורף: UTC+2
|חשמל = 230V/50Hz ([[:w:מערכות החשמל בעולם#סוגי השקעים והתקעים ברחבי העולם|תקעים C, H, M]])
|אתר תיירות רשמי = https://israel.travel/
|קידומת טלפון = 972
|אוכלוסייה=10310127
|שטח = 22072
|שנת אוכלוסייה=2026
}}
'''[https://israel.travel/ ישראל]''' היא מדינה הממוקמת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] אשר ידועה בעיקר בהיסטוריה העשירה שלה, התרבות המגוונת שלה, והחשיבות הדתית שלה. ישראל מכילה שפע של אתרים היסטוריים בעלי חשיבות דתית, כמו הכותל המערבי, כיפת הסלע וכנסיית הקבר, אך גם חורבות עתיקות ואתרים ארכאולוגיים שהמוקדמים ביותר מתוארכים מלפני אלפי שנים.

המבקרים בישראל יכולים בין היתר לחקור נופים מרהיבים, החל ב[[ים המלח]], הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, ועד לאזור [[הגליל]] הציורי אשר בצפון המדינה.

ישראל היא מדינה מודרנית ומפותחת כלכלית, עם ערים דינמיות כמו [[תל אביב]] ו[[ירושלים]]. תל אביב היא עיר שוקקת חיים עם סצנת חיי לילה תוססת, מוזיאונים ברמה עולמית וחופים מרהיבים, בעוד שירושלים מציעה שילוב ייחודי של היסטוריה, דת ותרבות והיא בירת ישראל. חובבי טבע יכולים ליהנות גם ממגוון פעילויות ברחבי המדינה, מרכיבה על אופניים ברמת הגולן ועד צלילה בים סוף.

המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון משתנה כל העת והדבר עשוי בהחלט עשוי להשפיע על המטיילים בישראל. מומלץ בשל כך תמיד להתעדכן בחדשות האחרונות ולהסתמך על השכל הישר, על מנת שיהיה לכם טיול בטוח ומהנה.

בסך הכל, ישראל היא בחירה אידאלית למטיילים שמעוניינים בחווית טיול המשלבת היסטוריה, תרבות ואטרקציות טבע מרהיבות.
{{-}}

==אזורים==
בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה .
{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=Israel map Hebrew WV he.png
| תיאור מפת אזורים=מפת ישראל לפי אזורים
| גודל מפת אזורים=430px

| שם אזור 1=[[הרי ירושלים ואזור שכונות הטבעת]]
| צבע אזור 1=#6C8CB0
| פריטי אזור 1=
| תיאור אזור 1=אזור גאוגרפי הררי במרכז המדינה, אשר למעשה תת-אזור של אזור הרי יהודה. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[ירושלים]], עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת ישראל.

| שם אזור 2=[[דרום בקעת ים המלח]]
| צבע אזור 2=#D4B139
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2= אזור זה כולל בין היתר את [[:w:ים המלח|ים המלח]] אשר היא ימה מלוחה וסגורה שמקבלת את מימיה מנהר הירדן והיא המקום הנמוך ביותר בעולם (כ-440 מטר מתחת לפני הים נכון ל-2026).

| שם אזור 3=צפון בקעת הירדן
| צבע אזור 3=#AEAF6B
| פריטי אזור 3=[[הכנרת ואזור ארץ כינרות]], [[בקעת בית שאן]]
| תיאור אזור 3= אזור זה כולל בין היתר את הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, ואת עמק בית שאן אשר נמצא בין הר הגלבוע לממלכת ירדן.

| שם אזור 4= [[רמת הגולן]]
| צבע אזור 4=#83b27a
| פריטי אזור 4=
| תיאור אזור 4= רמה בחלקה הצפון-מזרחי של המדינה. אזור רמת הגולן כולל אזורים מושלגים בחורף, בנוסף למפלים ונחלים רבים הזורמים כל השנה ומספקים כשליש ממי הכנרת. ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים ומאוחר יותר החילה עליו ריבונות. 

| שם אזור 5=&lt;nowiki&gt;מישור החוף&lt;/nowiki&gt;
|צבע אזור 5=#B383B3
| פריטי אזור 5=[[השרון]], [[מישור החוף הדרומי]], ו[[מישור החוף הצפוני]]
| תיאור אזור 5=חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון אשר בו שוכנים 70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין בחופים חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[תל אביב]] אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

| שם אזור 6=[[הנגב]] וסביבתו
| צבע אזור 6=#C59A5A
| פריטי אזור 6=[[הנגב]], דרום הרי יהודה, דרום [[מדבר יהודה]], ו[[הערבה|עמק הערבה]]
| תיאור אזור 6= אזור הנגב הוא אזור מדברי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל ומכסה כ-60% משטחה של ישראל. בין אזור יהודה ושומרון לנגב נמצאים גם החלקים הדרומיים של הרי יהודה ומדבר יהודה. עמק הערבה הוא עמק צר באורך 160 קילומטרים בקירוב המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.

| שם אזור 7=[[השפלה]]
| צבע אזור 7=#CA7E60
| פריטי אזור 7= 
| תיאור אזור 7= אזור גאוגרפי במרכז המדינה אשר נתחם על ידי הרי יהודה ממזרח, מישור החוף ממערב, שולי הר שומרון מצפון והנגב מדרום.

| שם אזור 8=[[רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון]]
| צבע אזור 8=#A4C28D
| פריטי אזור 8=
| תיאור אזור 8=רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בו נמצאת, בין היתר, העיר [[חיפה]] אשר היא אחת הערים הגדולות במדינה.

| שם אזור 9=&lt;nowiki&gt;הגליל&lt;/nowiki&gt;
| צבע אזור 9=#75A0A5
| פריטי אזור 9=[[הגליל העליון]], [[הגליל התחתון]], [[אצבע הגליל]]
| תיאור אזור 9= אזור הגליל מתחלק לשני חלקים - הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון. 

| שם אזור 10=[[עמק יזרעאל והר הגלבוע]]
| צבע אזור 10=#A87D4F
| פריטי אזור 10=
| תיאור אזור 10=עמק יזרעאל הוא בקעה גדולה הנתחמת על ידי הרי הגליל התחתון בצפון והרי השומרון בדרום ונמשכת ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. הר הגלבוע הוא רכס הרים באורך של כ-18 קילומטרים אשר נמצא דרום-מזרחית לעמק יזרעאל והוא שלוחה של הרי השומרון.

}}

=== יהודה ושומרון ורצועת עזה ===

{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=
| תיאור מפת אזורים=
| גודל מפת אזורים=

| שם אזור 1=[[יהודה ושומרון]]
| צבע אזור 1=#8E908D
| פריטי אזור 1= 
| תיאור אזור 1= אזור שנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק. ישראל כבשה את האזור מידי ירדן במלחמת ששת הימים ב-1967. מאז הסכמי אוסלו בשנות ה-90 חלק מסמכויות השלטון באזור יהודה ושומרון נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בעוד שישראל ממשיכה לשלוט בחלקים אחרים ובענייני ביטחון נרחבים. מעמדו הסופי של האזור שנוי במחלוקת.

| שם אזור 2=[[רצועת עזה]]
| צבע אזור 2=#8E908D
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2=אזור שנמצא בדרום-מערב ארץ ישראל. ישראל כבשה את האזור מידי מצרים במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל פינתה ממנה את כל ההתנחלויות וכוחות הצבא שלה ב-2005. החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס. בעקבות טבח שבעה באוקטובר חמאס ב-2023 פרצה מלחמה שגרמה להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור. הגישה לרצועה נותרה מוגבלת ביותר מאז, והמצב הביטחוני בה מסוכן.
}}

{{תיבת התראה2|'''הערה –''' רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי [[:w:הרשות הפלסטינית|הרשות הפלסטינית]]. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים [[:w:הסכסוך הישראלי-פלסטיני|בסכסוך הישראלי-פלסטיני]].}}
{{-}}

== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:WikiAir IL-13-06 035 - Old City (Jerusalem).JPG|320px|ממוזער|[[ירושלים/העיר העתיקה|העיר העתיקה בירושלים]]]]
8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

* {{יישוב מרכזי | שם=[[ירושלים]] | lat=31.783333333333 | long=35.216666666667 | תמונה=Jerusalem Dome of the rock BW 14.JPG | ויקיפדיה=ירושלים | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q1218 | תיאור= בירתה של מדינת ישראל, העיר הגדולה בישראל לפי אוכלוסייתה בתחום העירוני, והיא קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[תל אביב]] | lat=32.083333333333 | long=34.8 | תמונה=TelAvivAvivMetroo.png | ויקיפדיה=תל אביב-יפו | ויקינתונים=Q33935 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= מרכז התרבות והבילוי של כל אזור [[גוש דן]] (כ-2 מיליון תושבים). בשנת 2003 הוכרה &quot;העיר הלבנה&quot; בתל אביב, הכוללת מבנים רבים בסגנון הבין-לאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק&quot;ו.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[חיפה]] | lat=32.8 | long=34.983333333333 | תמונה=Haifa Shrine and Port.jpg | ויקיפדיה=חיפה | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q41621 | תיאור= עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית ו[[הגנים הבהאים]].}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[אילת]] | lat=29.55 | long=34.95 | תמונה=Eilat2.jpg | ויקיפדיה=אילת | ויקינתונים=Q134762 | תיאור= עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[באר שבע]] | lat=31.258888888889 | long=34.797777777778 | תמונה=Aerial photo of Beersheba.JPG | ויקיפדיה=באר שבע | ויקינתונים=Q41843 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= העיר הגדולה בנגב.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[צפת]] | lat=32.965833333333 | long=35.498333333333 | תמונה=Safed1.jpg | ויקיפדיה=צפת | ויקינתונים=Q188336 | תיאור= עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[טבריה]] | lat=32.789722222222 | long=35.524722222222 | תמונה=TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg | ויקיפדיה=טבריה | ויקינתונים=Q151920 | תיאור= עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[נצרת]] | lat=32.702102777778 | long=35.29785 | תמונה=Nazareth Palm Tree 200704.JPG | ויקיפדיה=נצרת | ויקינתונים=Q430776 | תיאור= עיר היסטורית המזוהה כמקום הולדתו של ישו. כיום זו העיר הערבית הגדולה בישראל.}}

{{-}}

== אטרקציות תיירות פופולריות בישראל ==
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בישראל, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

{{:מפה:ישראל}}
{{-}}
{|
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=הכותל המערבי | lat=31.776667 | long=35.23425 | תמונה=16-03-30-Klagemauer Jerusalem RalfR-DSCF7673.jpg | ויקיפדיה=הכותל המערבי | ויקינתונים=Q134821}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הבית | lat=31.777777777778 | long=35.235555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount-Temple Mount (south exposure).jpg | ויקיפדיה=הר הבית | ויקינתונים=Q193163}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים המלח]] | lat=31.4144 | long=35.4501 | תמונה=Dead sea.jpg | ויקיפדיה=ים המלח | ויקינתונים=Q23883}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים כנרת]] | lat=32.8046 | long=35.5930 | תמונה=Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg | ויקיפדיה=הכנרת | ויקינתונים=Q126982}}
* {{יעד מרכזי | שם=כיפת הסלע | lat=31.778055555556 | long=35.235277777778 | תמונה=Israel-2013(2)-Jerusalem-Temple Mount-Dome of the Rock (SE exposure).jpg | ויקיפדיה=כיפת הסלע | ויקינתונים=Q172077}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מצדה]] | lat=31.315555555556 | long=35.353888888889 | תמונה=Israel-2013-Aerial 21-Masada.jpg | ויקיפדיה=מצדה | ויקינתונים=Q186312 | מאפיינים נוספים = {{אתר מורשת עולמית}} }}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הקבר | lat=31.778444444444 | long=35.22975 | תמונה=The Church of the Holy Sepulchre-Jerusalem.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הקבר | ויקינתונים=Q187702}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[הגן הלאומי קיסריה]] | lat=32.5 | long=34.899722222222 | תמונה=Caesarea maritima (DerHexer) 2011-08-02 098.jpg | ויקיפדיה=קיסריה | ויקינתונים=Q319242}}
* {{יעד מרכזי | שם=מגדל דוד | lat=31.776111111111 | long=35.227777777778 | תמונה=מגדל דוד.jpg | ויקיפדיה=מגדל דוד | ויקינתונים=Q1177765}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר חרמון ואתר החרמון | lat=33.30805556 | long=35.7725 | תמונה= | ויקיפדיה=החרמון | ויקינתונים=Q6921185}}
* {{יעד מרכזי | שם=עיר דוד ונקבת השילוח | lat=31.773611111111 | long=35.235555555556 | תמונה= | ויקיפדיה=עיר דוד | ויקינתונים=Q1177750}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן החיות התנ&quot;כי | lat=31.74944444 | long=35.17694444 | תמונה=JBZ_elephant.jpg | ויקיפדיה=גן החיות התנ&quot;כי | ויקינתונים=Q2915736}}
* {{יעד מרכזי | שם=חומות ירושלים | lat=31.7747 | long=35.2278 | תמונה=Jerusalem, city wall.jpg | ויקיפדיה=חומות ירושלים | ויקינתונים=Q2918723}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מכתש רמון]] | lat=30.578611111111 | long=34.817777777778 | תמונה=Israel-2013-Aerial 00-Negev-Makhtesh Ramon.jpg | ויקיפדיה=מכתש רמון | ויקינתונים=Q1274674}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הרצל | lat=31.774117 | long=35.180567 | תמונה=Mount Herzl IMG 1149.JPG | ויקיפדיה=הר הרצל | ויקינתונים=Q206161}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[העיר העתיקה בירושלים]] | lat=31.776666666667 | long=35.234166666667 | תמונה=Dome of the Rock by Peter Mulligan.jpg | ויקיפדיה=העיר העתיקה (ירושלים) | ויקינתונים=Q213274 | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=[[עכו|העיר העתיקה בעכו]] | lat=32.9193 | long=35.0671 | תמונה=Aerial_view_of_Acre_1.jpg | ויקינתונים= | ויקיפדיה=עכו | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=יד ושם | lat=31.774166666667 | long=35.175555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Yad Vashem 01.jpg | ויקיפדיה=יד ושם | ויקינתונים=Q156591}}
* {{יעד מרכזי | שם=שוק מחנה יהודה | lat=31.78555556 | long=35.21222222 | תמונה=Shuk (26).JPG | ויקיפדיה=שוק מחנה יהודה | ויקינתונים=Q2918531}}
* {{יעד מרכזי | שם=טחנת הרוח במשכנות שאננים | lat=31.771475 | long=35.224175 | תמונה=16-03-30-Jerusalem-Innenstadt-RalfR-DSCF7584.jpg | ויקיפדיה=טחנת הרוח במשכנות שאננים | ויקינתונים=Q2676363}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון ישראל והיכל הספר | lat=31.772361 | long=35.2045 | תמונה=Israel museum.JPG | ויקיפדיה=מוזיאון ישראל | ויקינתונים=Q46815}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר מירון | lat=32.997595 | long=35.412201 | תמונה=Northern slope of Mount Meron.jpg | ויקיפדיה=הר מירון | ויקינתונים=Q540520}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן לאומי בית שאן | lat=32.503913 | long=35.502140 | תמונה=עתיקות_בית_שאן_1.JPG | ויקיפדיה=בית שאן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המרכז הבהאי העולמי ומקדש הבאב | lat=32.81378 | long=34.98655 | תמונה=Baha'i arc from archives.jpg | ויקיפדיה=המרכז הבהאי העולמי | ויקינתונים=Q494706| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=מנהרות הכותל | lat=31.77698 | long=35.23447 | תמונה= | ויקיפדיה=מנהרות הכותל | ויקינתונים=Q1335177}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן השלושה | lat=32.50555556 | long=35.44777778 | תמונה=Gan HaShlosha 23.JPG | ויקיפדיה=גן השלושה | ויקינתונים=Q1493336}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הזיתים | lat=31.777946 | long=35.245686 | תמונה=Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg | ויקיפדיה=הר הזיתים | ויקינתונים=Q205976}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין כרם | lat=31.76527778 | long=35.14944444 | תמונה=EinkaremvillageC.jpg | ויקיפדיה=עין כרם | ויקינתונים=Q1022487}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר תבור | lat=32.68625 | long=35.392916666667 | תמונה=Mount Tabor4.jpg | ויקיפדיה=הר תבור | ויקינתונים=Q193785}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ראש הנקרה|שמורת ראש הנקרה]] | lat=33.093122222222 | long=35.104766666667 | תמונה=Rosh Hanikra in summer 2011 (2).JPG | ויקיפדיה=ראש הנקרה | ויקינתונים=Q1650601}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הגלבוע | lat=32.433888888889 | long=35.414444444444 | תמונה=Gilboa ridge.jpg | ויקיפדיה=הר הגלבוע | ויקינתונים=Q1161616}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר מונפור | lat=33.0443627 | long=35.2266088 | תמונה=מבצר מונפורט בזריחה.JPG | ויקיפדיה=מונפור (מבצר) | ויקינתונים=Q14201945}}
* {{יעד מרכזי | שם=חמת גדר | lat=32.68403056 | long=35.66539722 | תמונה=Hot_springs_in_Hamat_Gader.jpg | ויקיפדיה=חמת גדר | ויקינתונים=Q2599137}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מבצר נמרוד]] | lat=33.246667| long=35.714722222222 | תמונה=Nimrod-S-218.jpg | ויקיפדיה=מבצר נמרוד | ויקינתונים=Q1404704}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=נחל חרמון | lat=33.248248 | long=35.693269| תמונה=Banyas BW 9.jpg | ויקיפדיה=נחל חרמון | ויקינתונים=Q1410413}}
* {{יעד מרכזי | שם=הספארי ברמת גן | lat=32.045 | long=34.825 | תמונה=Lake and animals at Zoological Center of Tel Aviv-Ramat Gan.JPG | ויקיפדיה=הספארי ברמת גן | ויקינתונים=Q2343219}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל שניר | lat=33.238158333333 | long=35.624627777778 | תמונה=Hazbani.jpg | ויקיפדיה=נחל שניר | ויקינתונים=Q1432225}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חי | lat=33.235 | long=35.578333333333 | תמונה=Tel Hai - Courtyard (3).jpg | ויקיפדיה=תל חי | ויקינתונים=Q2094886}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ציון | lat=31.771666666667 | long=35.228611111111 | תמונה=MtZion from Abu Tor.jpg | ויקיפדיה=הר ציון | ויקינתונים=Q332444}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אלכסנדר | lat=32.396197 | long=34.865706 | תמונה=NahalAlexander.jpg | ויקיפדיה=נחל אלכסנדר | ויקינתונים=Q1962200}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת עין גדי | lat=31.45 | long=35.383333333333 | תמונה=En Gedi Waterfall.jpg | ויקיפדיה=עין גדי (שמורה) | ויקינתונים=Q1011544}}
* {{יעד מרכזי | שם=ציפורי | lat=32.753055555556 | long=35.279166666667 | תמונה=Face in mosaic.JPG | ויקיפדיה=ציפורי (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1132798}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל כזיב | lat=33.04162222 | long=35.24796111 | תמונה=Kziv stream 12.JPG | ויקיפדיה=נחל כזיב | ויקינתונים=Q2910078}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ארבל | lat=32.824 | long=35.507 | תמונה=Arrbel panorama.jpg | ויקיפדיה=הר ארבל | ויקינתונים=Q819281}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל מגידו | lat=32.584622222222 | long=35.183494444444 | תמונה=תל מגידו.JPG | ויקיפדיה=תל מגידו | ויקינתונים=Q208379| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=ירדנית | lat=32.71105556 | long=35.57127778 | תמונה=Yardenit.jpg | ויקיפדיה=ירדנית | ויקינתונים=Q991404}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית שערים | lat=32.704472 | long=35.129028 | תמונה=Cave of coffins.jpg | ויקיפדיה=בית שערים | ויקינתונים=Q830805| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=גלגל רפאים | lat=32.908611111111 | long=35.801111111111 | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG | ויקיפדיה=גלגל רפאים | ויקינתונים=Q1914227}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת רחל | lat=31.739991666667 | long=35.218991666667 | תמונה=RamatrachelS.jpg | ויקיפדיה=רמת רחל | ויקינתונים=Q2130036}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת הנדיב | lat=32.547972222222 | long=34.944247222222 | תמונה=Rotschild tomb.JPG | ויקיפדיה=רמת הנדיב | ויקינתונים=Q2910625}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל דן | lat=33.186744 | long=35.619241 | תמונה=Quelle des Dan.jpg | ויקיפדיה=נחל דן | ויקינתונים=Q393137}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל אפק | lat=32.105 | long=34.930416666667 | תמונה=Afek IMG 8217.JPG | ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס) | ויקינתונים=Q682612}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית גוברין | lat=31.613097 | long=34.898297 | תמונה=Beit Guvrin 1.JPG | ויקיפדיה=בית גוברין (עיר קדומה) | ויקינתונים=Q2608946| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=סטף | lat=31.7691 | long=35.1273 | תמונה=Sataf15.jpg | ויקיפדיה=סטף | ויקינתונים=Q2906185}}
* {{יעד מרכזי | שם=יודפת | lat=32.836944444444 | long=35.273611111111 | תמונה=Moshavyodfat.jpg | ויקיפדיה=יודפת | ויקינתונים=Q1974434}}
* {{יעד מרכזי | שם=המושבה הגרמנית בחיפה | lat=32.81966667 | long=34.99055278 | תמונה= | ויקיפדיה=המושבה הגרמנית (חיפה) | ויקינתונים=Q2413425}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר האלה | lat=31.6963 | long=34.9575 | תמונה=Qeiyafa-western-gate1 cr.jpg | ויקיפדיה=חורבת קייאפה | ויקינתונים=Q910323}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל דן | lat=33.249 | long=35.652 | תמונה=Tel Dan - Israelite Gate.jpg | ויקיפדיה=תל דן | ויקינתונים=Q1346856}}
* {{יעד מרכזי | שם=מיני ישראל | lat=31.842165 | long=34.968367 | תמונה=Mini Israel Western Wall.jpg | ויקיפדיה=מיני ישראל | ויקינתונים=Q456800}}
* {{יעד מרכזי | שם=פארק המצפה התת-ימי באילת | lat=29.504 | long=34.918 | תמונה=PikiWiki Israel 41914 Underwater observatory in Eilat.JPG | ויקיפדיה=פארק המצפה התת-ימי באילת | ויקינתונים=Q6602806}}
* {{יעד מרכזי | שם=אכזיב | lat=33.048278 | long=35.102652 | תמונה=Zeeb beach.JPG | ויקיפדיה=אכזיב | ויקינתונים=Q340747}}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הגדול | lat=30.925 | long=34.98111111 | תמונה=Makhtesh gadol.jpg | ויקיפדיה=המכתש הגדול | ויקינתונים=Q2911410}}
* {{יעד מרכזי | שם=האתר הארכאולוגי בניאס | lat=33.248611111111 | long=35.694444444444 | תמונה=Banias Spring Cliff Pan's Cave.JPG | ויקיפדיה=בניאס (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q606295}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל תל אביב | lat=32.097768 | long=34.77318 | תמונה=Tel Aviv Port Lowshot.jpg | ויקיפדיה=נמל תל אביב | ויקינתונים=Q2889387}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל תנינים | lat=32.5475 | long=34.915 | תמונה=Taninim.jpg | ויקיפדיה=נחל תנינים | ויקינתונים=Q972150}}
* {{יעד מרכזי | שם=כוכב הירדן | lat=32.595555555556 | long=35.521388888889 | תמונה=Belvoir fortress.JPG | ויקיפדיה=כוכב הירדן | ויקינתונים=Q1010980}}
* {{יעד מרכזי | שם=אפולוניה | lat=32.1952 | long=34.8068 | תמונה=Apollonia-40.jpg | ויקיפדיה=אפולוניה | ויקינתונים=Q1024886}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיתא | lat=32.77888889 | long=35.65944444 | תמונה=Sussita - Aerial photography April 2017.jpg | ויקיפדיה=סוסיתא (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q1620075}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=בקעת תמנע | lat=29.78777778 | long=34.98888889 | תמונה=Mushroom in Timna Park in summer 2011 (1).JPG | ויקיפדיה=בקעת תמנע | ויקינתונים=Q1973199}}
* {{יעד מרכזי | שם=גמלא | lat=32.90277778 | long=35.74055556 | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg | ויקיפדיה=גמלא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1493165}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עמוד | lat=32.88091944 | long=35.50326389 | תמונה=Amud stream.JPG | ויקיפדיה=נחל עמוד | ויקינתונים=Q2777661}}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הלחם והדגים | lat=32.873333333333 | long=35.548611111111 | תמונה=Brotvermehrungskirche BW 1.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הלחם והדגים | ויקינתונים=Q990912}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית הכנסת בבית אלפא | lat=32.521702 | long=35.432357 | תמונה=Bet Alfa Synagogue Floor.jpg | ויקיפדיה=בית הכנסת בבית אלפא | ויקינתונים=Q2916397}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר עתלית | lat=32.70528 | long=34.93389 | תמונה=Atlit fort.JPG | ויקינתונים=Q597606 | ויקיפדיה=מבצר עתלית}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל גזר | lat=31.876387 | long=34.922225 | תמונה=Gezer0809.jpg | ויקיפדיה=תל גזר | ויקינתונים=Q1466687}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל לכיש | lat=31.56527778 | long=34.84916667 | תמונה=LachishFrontGate.jpg | ויקיפדיה=תל לכיש | ויקינתונים=Q848509}}
* {{יעד מרכזי | שם=הרי אילת | lat=29.66722222 | long=34.91416667 | תמונה=Elath_Eilat_Israel_Wueste_datafox.jpg | ויקיפדיה=הרי אילת | ויקינתונים=Q145541}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל יפו | lat=32.05165278 | long=34.74961667 | תמונה=OLD JAFFA PORT.jpg | ויקיפדיה=נמל יפו | ויקינתונים=Q2911475}}
* {{יעד מרכזי | שם=ריף הדולפינים | lat=29.515345 | long=34.925988 | תמונה= | ויקיפדיה=ריף הדולפינים | ויקינתונים=Q5289642}}
* {{יעד מרכזי | שם=בריכת המשושים | lat=32.93861111 | long=35.66555556 | תמונה= | ויקיפדיה=בריכת המשושים | ויקינתונים=Q2904991}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל זוויתן | lat=32.9711389 | long=35.6990556 | תמונה=Zavitan.jpg | ויקיפדיה=נחל זוויתן | ויקינתונים=Q7218064}}
* {{יעד מרכזי | שם=שבטה | lat=30.88 | long=34.63 | תמונה=Ruins of a church in Shivta in the Negev.jpg | ויקיפדיה=שבטה | ויקינתונים=Q2037692| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל מערות | lat=32.67 | long=34.96527778 | תמונה=נחל מערות ממעוף הציפור.jpg | ויקיפדיה=נחל מערות | ויקינתונים=Q1443478}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עיון | lat=33.26983889 | long=35.57785 | תמונה=HaTachna fall2.JPG | ויקינתונים=Q2776670| ויקיפדיה=נחל עיון}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת הנטיפים | lat=31.755833333333 | long=35.023333333333 | תמונה=PikiWiki Israel 29705 Stalactite Cave.JPG | ויקינתונים=Q2670579 | ויקיפדיה=מערת הנטיפים (שורק) }}
* {{יעד מרכזי | שם=עבדת | lat=30.795 | long=34.775 | תמונה=Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg | ויקינתונים=Q791665 | ויקיפדיה=עבדת | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל בצת | lat=33.0728 | long=35.2144 | תמונה=BetzetStream.JPG | ויקינתונים=Q2908288| ויקיפדיה=נחל בצת}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין עבדת | lat=30.82638889 | long=34.76638889 | תמונה=Um, Wow.jpg | ויקיפדיה=עין עבדת | ויקינתונים=Q1339871}}
* {{יעד מרכזי | שם=אגמון חולה | lat=33.105833333333 | long=35.603611111111 | תמונה= | ויקיפדיה=אגמון חולה | ויקינתונים=Q6623354}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל ערד | lat=31.28083333 | long=35.125 | תמונה=Tel arad all.JPG | ויקינתונים=Q2063578 | ויקיפדיה=תל ערד}}
* {{יעד מרכזי | שם=צריף בן-גוריון וקבר בן גוריון | lat=30.87416667 | long=34.78916667 | תמונה=BenGurionSdehBokerHouse.JPG | ויקיפדיה=צריף בן-גוריון | ויקינתונים=Q12410917}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל לכיש | lat=31.801508333333 | long=34.672122222222 | תמונה=Lachish park winter2.JPG | ויקינתונים=Q2469454| ויקיפדיה=נחל לכיש}}
* {{יעד מרכזי | שם=ממשית | lat=31.026111 | long=35.063889 | תמונה=Mamshit.jpg | ויקיפדיה=ממשית | ויקינתונים=Q2391522| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הקטן | lat=30.96194444 | long=35.19861111 | תמונה=SmallCrater01 ST 08.JPG | ויקיפדיה=המכתש הקטן | ויקינתונים=Q5636381}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל הבשור | lat=31.287022222222 | long=34.485311111111 | תמונה=GesherTzeelim.jpg | ויקיפדיה=נחל הבשור | ויקינתונים=Q2668577}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל יהודיה | lat=32.9383333 | long=35.7085472 | תמונה= | ויקיפדיה=נחל יהודיה | ויקינתונים=Q7218091}}
* {{יעד מרכזי | שם=חי-בר יטבתה | lat=29.8714 | long=35.0503 | תמונה=DishonMikrai002.jpg | ויקיפדיה=חי-בר יטבתה | ויקינתונים=Q389743}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חצור | lat=33.018333333333 | long=35.569166666667 | תמונה=Tel hatzor.JPG | ויקיפדיה=תל חצור | ויקינתונים=Q740138}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת צדקיהו | lat=31.782108333333 | long=35.230738888889 | תמונה=Jerusalem Zedekia-Höhle 22.JPG | ויקיפדיה=מערת צדקיהו | ויקינתונים=Q184272}}
* {{יעד מרכזי | שם=קרני חיטין | lat=32.799722222222 | long=35.459722222222 | תמונה=Horns of Hattin.JPG | ויקיפדיה=קרני חיטין | ויקינתונים=Q1411801}}
|}
&lt;!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) --&gt;
{{רשימת אטרקציות בעבודה מתמשכת}}

== רקע כללי ==
&lt;!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. --&gt;
===רקע היסטורי===
&lt;!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. --&gt;
;&lt;u&gt;לפני הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה&quot;ס למאה ה-8 לפנה&quot;ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|שמאל|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ&quot;ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה&quot;ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה&quot;ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם &quot;ממלכת שומרון&quot;) אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה&quot;ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה&quot;ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה&quot;ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה&quot;ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה&quot;ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה&quot;ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה&quot;ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה. 

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. המרד דוכא באכזריות, אך קהילות יהודיות המשיכו להתקיים בארץ גם לאחריו. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכאו ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית &quot;סוריה פלשתינה&quot; (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. 

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, &quot;חוזה המדינה&quot;, החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של &quot;מדינת היהודים&quot;, במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ&quot;א (1921), פרעות תרפ&quot;ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ&quot;ל ולח&quot;י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו&quot;ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש&quot;ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה&quot;ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך מלחמת העצמאות מאות אלפים מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה נעקרו או נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים, בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, ורבים מהם היגרו לישראל.

;&lt;u&gt;אחרי הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. בסוף המבצע, בלחץ של המעצמות, ישראל נסוגה מחצי האי סיני.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה&quot;ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש&quot;ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2026 חיים בישראל כ-7.8 מיליון יהודים אשר הם כ-76% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-45 אחוזים מכלל יהודי העולם.

=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בספטמבר 2026 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.82 מיליון תושבים (כ-78.3% מכלל הישראלים) הם &quot;יהודים ואחרים&quot;, כלומר יהודים וכן עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת; כ-2.17 מיליון תושבים (כ-21.7% מכלל הישראלים) הם ערבים; וכ-304 אלף הם זרים.

==== יהדות ישראל ====
יהדות ישראל, המונה כיום כ-7.2 מיליון יהודים, מהווה כ-45% מהאוכלוסייה היהודית בעולם, ובכך היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם (ארצות הברית נמצאת במקום השני עם כ-6.3 מיליון יהודים, כ-40%). בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026 מתוך כ-10.3 מיליון תושבי ישראל, כ-78.3% מהישראלים הם בקטגוריה &quot;יהודים ואחרים&quot;. מתוך היהודים בישראל כ-5.8 מיליון (כ-80%) הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) וכ-1.4 מיליון נולדו בחו&quot;ל.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה ההתפלגות לפי הגדרה עצמית היא: 39.6% חילונים או לא דתיים, 21.8% מסורתיים שאינם כל כך דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.

===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[:w:מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
עברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל. לערבית מעמד מיוחד בחוק וחלק גדול מהאוכלוסייה בישראל דובר ערבית, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. שילוט בכבישים ובמרחב הציבורי מופיע לעיתים קרובות בעברית, בערבית ובאנגלית, אך לא כל שלט כולל את שלוש השפות.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]]. 

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

=== חגים לאומיים ===
;שבתות 
שעות הפעילות משתנות לפי אזור, סוג העסק, יום שישי, שבת וחגים. עסקים רבים נסגרים מוקדם ביום שישי ונסגרים בשבת, אך באזורים וביישובים מסוימים עסקים רבים פתוחים. בדקו שעות פתיחה מראש. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

;חגים לאומיים רשמיים 
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 100px;&quot; | שם החג
! style=&quot;width: 130px;&quot; | תאריך עברי
! style=&quot;width: 185px;&quot; | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style=&quot;width: 130px;&quot; | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט&quot;ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י&quot;ד באדר בערים מפורזות, וט&quot;ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות &quot;[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]&quot; נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט&quot;ו בניסן - כ&quot;א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ&quot;ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

== פעילויות ==
* '''[[שביל ישראל]]''' - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
* '''סנפלינג בנגב''' - 
* '''ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל''' (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]).

=== טיולי שטח ===
:''סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו ''[[מסלולים#בישראל]]''

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או ב[http://www.teva.org.il/?pg=&amp;categoryid=900&amp;articleid= אתר החברה להגנת הטבע].

====מידע חשוב====
* על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כ'''שמורות טבע''' חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
* חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
* בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות ב[http://www.parks.org.il/ אתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]
* שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
** פיקוד צפון: 04-6979007
** חרמון: 04-6966207
** פיקוד מרכז: 02-5305372 או 5305042–02
** פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
* מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם [http://www.ims.gov.il/ אתר השירות המטאורולוגי הישראלי].

== קניות ==
=== מטבע ===
[[קובץ:השטרות החדשים של ישראל.jpg|ממוזער|שמאל|שטרות ישראלים]]
המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש&quot;ח או ₪. סימנו הבין-לאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

מאז 2017 קיימים שטרות חדשים: 20 ₪ (בצבעים ירוק ואדום), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום וכתום) ו-200 ₪ (בצבעים אדום וכחול). סדרת השטרות החדשים עוצבה באורכים משתנים, כאשר שטר ה-20 ₪ הוא הקצר ביותר ושטר ה-200 ₪ הוא הארוך ביותר, וזאת על מנת לסייע ללקויי ראייה להבחין ביניהם.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע&quot;מ בעת היציאה מהמדינה. נכון למרץ 2018, שיעור ה[[:w:מס ערך מוסף|מע&quot;מ]] בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 17%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע&quot;מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. [[אילת]] היא העיר היחידה במדינה בה אין מע&quot;מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע&quot;מ באתר משרד האוצר הישראלי[http://ozar.mof.gov.il/customs/eng/tourist_guide2005.htm#7] ובאתר דואר ישראל [http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/vat_refund?OpenDocument] אשר מבצע את החזרי המע&quot;מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקאים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור [[ירושלים]]. שער הדולר האמריקאי הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

=== עלויות === 
עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי &quot;יקרה&quot; באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 50 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 45 שקלים. במרבית רשתות המזון המהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו [[אילת]], עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעיתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

=== שער חליפין ===
להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

{{שער חליפין|ILS}}

=== מתן טיפים ===
במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי. 

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ. 

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעיתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת). 

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 10 שקלים. 20 נחשב לטיפ נדיב. 

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ. 

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ. 

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

=== שעות פעילות בתי עסק ===
[[קובץ:Dizengoff Center Tel Aviv IL WV.JPG|ממוזער|180px|קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב]]
ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

=== התמקחות ===
ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעיתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעיתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית. 

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעיתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעיתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם. 

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעיתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

=== מזכרות פופולריות===
בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

* מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ&quot;ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ&quot;ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.

* מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית &quot;מעבדות ים המלח&quot; (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

== אוכל ==
=== המטבח הישראלי ===
המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. ברוב המסעדות מתקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

=== מזון מהיר פופולרי === 
{{תמונות מרובות
| סיומת = דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Hummuswithpinenuts.jpg
| רוחב1 = 200
| תמונה2 = Falafel_in_a_pita2.jpg
| רוחב2 = 225
}}
דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקות וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב &quot;מנוגב&quot; עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות &quot;חומוסיות&quot;), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

=== הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון ===
====אוכל כשר====
[[קובץ:Kosher.jpg|ממוזער|חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של &quot;בד&quot;ץ מהדרין&quot;, ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)]]
[[קובץ:McKosher.jpg|ממוזער|הכיתוב &quot;כשר&quot; משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס]]
המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו&quot;ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית והמחמירה פחות לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. המסעדות החלביות כן עשויות להגיש דגים (שכאמור לא נחשבים מאכל בשרי).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי התגלו מקרים בהם זויפו תעודות כשרות, לכן למקפידים על אישורי כשרות מומלץ לבדוק מי הגוף המכשיר והאם הוא מקובל עליהם. 

על פי החוק הישראלי רק לגופי כשרות רשמיים כמו הרבנות הראשית או רבנים שהוסמכו על-ידה ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים. עם זאת ישנם סייגים בנושא בקרב קהילות שונות שיצרו גופי השגחה פרטיים או בעלי מסעדות הדוגלים בנוהלי כשרות ללא תעודה, על בסיס אמון בינם לבין הלקוחות.

====הגבלות במהלך חג הפסח====
הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

=== חטיפים מקומיים בולטים ===
* קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
* במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

=== אוכל אתני ===
הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה &quot;צ'ולנט&quot; בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו&quot;חמין&quot; בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

=== אוכל צמחוני וטבעוני ===
בעשור האחרון מספר הטבעונים בישראל גדל מאוד וכיום היא נחשבת לאתר מומלץ לצמחונים ולטבעונים עם מגוון מסעדות מתאימות. גם במסעדות שאינן טבעוניות יש במקרים רבים סימון של מנות טבעוניות וצמחוניות ואפשר לבקש חלב צמחי בשתייה החמה, לעיתים בתוספת תשלום.

בשל כללי הכשרות מסעדות רבות המוגדרות כשרות חלביות לא מגישות כלל מנות בשריות (למעט דגים) ולכן מתאימות למי שמעדיפים אוכל צמחוני. 

== שתייה ==
=== קפה ===
רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעיתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעיתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעיתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת הידועה ביותר מבין רשתות אלו היא [[:w:קופיקס|קופיקס]] (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

=== משקאות אלכוהוליים ===
[[קובץ:Goldstar and Maccabee.jpg|ממוזער|הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר]]
הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא '''18'''. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

כמו כן, מאז 2010 בין השעות 23:00 ל -5:00 בבוקר אסור למכור משקאות אלכוהולים מחוץ לברים ולמסעדות ואסור לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור.

סצנת חיי הלילה הפעילה ביותר בישראל היא סצנת חיי הלילה של תל אביב וסצנת חיי הלילה של אילת. תל אביב, &quot;העיר שאף פעם לא ישנה&quot;, היא מרכז הבילוי העיקרי של ישראל והיא מכילה מספר גדול במיוחד של ברים ומועדונים.

==== בירה ====
בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:
* גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ&quot;ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
* מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ&quot;ל או של 650 מ&quot;ל, בפחית של 330 מ&quot;ל או 500 מ&quot;ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
* נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה &quot;נשר מאלט&quot;. טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ&quot;ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בין-לאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבין-לאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

==== ליקרים ====
עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא &quot;אלוף העראק&quot; ו&quot;עראק עילית&quot; (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

==== יינות ====
שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

=== משקאות קלים ===
רוב מותגי המשקאות המוגזים הבין-לאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם [[:w:טמפו משקאות|חברת טמפו משקאות בע&quot;מ]] אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים. 

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:
* טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
* שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות. 
* ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
* פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
* פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

==לינה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16908 zimer in meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צימר במושב מירון שבצפון ישראל]]
ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. רק חלק מבתי המלון בישראל מדורגים לפי דירוג כוכבים רשמי של משרד התיירות ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם &quot;העניקו&quot; לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

* התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
* מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ&quot;א (&quot;אכסניות נוער בישראל&quot;), שחברה ב-Hostelling International.
* קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
* בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).
{{-}}

== לימודים ==
[[קובץ:Hebrew_University_Jerusalem_IL_WV.JPG|ממוזער|280px|מתחם האוניברסיטה העברית בירושלים]]
בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים,&lt;ref&gt;[http://www.huji.ac.il/huji/eng/index_e.htm האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem |]&lt;/ref&gt; אוניברסיטת תל אביב,&lt;ref&gt;[http://english.tau.ac.il/ Tel Aviv University | Tel Aviv University]&lt;/ref&gt; ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע,&lt;ref&gt;[http://www.bgu.ac.il/ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - דף הבית]&lt;/ref&gt; כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה,&lt;ref&gt;[http://www1.technion.ac.il/en Technion – Israel Institute of Technology]&lt;/ref&gt; ברקנאטי&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/schools/rris/homepage/Pages/homepage.aspx Raphael Recanati International - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt; ובמרכז הבינתחומי הרצליה.&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/main/homepage/Pages/homepage.aspx Study abroad in Israel - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt;

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.&lt;ref&gt;[http://www.wzo.org.il/en/programs/]&lt;/ref&gt;

==עבודה==
אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים&lt;ref&gt;http://www.kibbutz.org.il/eng/welcome.htm&lt;/ref&gt; או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו&quot;ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.
{{-}}

== הגעה ==
=== דרישות כניסה ===
דרישות הכניסה תלויות באזרחות, בסוג הדרכון, במטרת הביקור ובנסיבות האישיות. אין להסתמך על רשימות פטור ישנות: החל מ-1 בינואר 2025, אזרחים של מדינות הפטורות מאשרת ביקור נדרשים בדרך כלל לקבל אישור נסיעה אלקטרוני ETA-IL לפני היציאה לישראל. מי שאינם זכאים לפטור עשויים להידרש לאשרה. בדקו את הזכאות והגישו בקשה רק דרך [https://israel-entry.piba.gov.il/ האתר הרשמי של ETA-IL] או [https://www.gov.il/en/departments/dynamiccollectors/ashrotzarim אתר משרד החוץ]. אישור נסיעה אינו מבטיח כניסה; ההחלטה הסופית נתונה לרשויות הגבול. בדקו את תוקף הדרכון ואת התנאים העדכניים לפני הזמנת הנסיעה.

במעברי הגבול ייתכנו שאלות ובדיקות ביטחוניות נוספות, והזמן הנדרש להן אינו קבוע. אם אתם מודאגים מהשפעת הביקור בישראל על כניסה למדינה אחרת, בדקו מראש את כללי אותה מדינה לפי אזרחותכם ונסיבותיכם.

אין להניח שאפשר להאריך שהייה או לצאת למדינה שכנה ולחזור כדי לחדש אשרה. יש לברר את התנאים מול [https://www.gov.il/ רשות האוכלוסין וההגירה] לפני תום תקופת השהייה המותרת.

=== בטיסה ===
[[קובץ:El Al Boeing 747-458 Groves.jpg|280px|ממוזער|מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל]]
[[נמל התעופה בן-גוריון]] (TLV), הסמוך ללוד ונמצא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], הוא שער הכניסה האווירי העיקרי לישראל. לוחות הטיסות, חברות התעופה והטרמינלים משתנים, ובמיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית; בדקו את המידע העדכני אצל חברת התעופה ובאתר [https://www.iaa.gov.il/ רשות שדות התעופה] לפני היציאה לשדה.

אפשר להגיע מנתב&quot;ג ליעדים שונים באמצעות רכבת, אוטובוס, מונית ושירותי הסעה. זמינות התחבורה הציבורית ושעות פעילותה משתנות, ובדרך כלל השירות מצומצם או אינו פועל בחלק משעות השבת והחגים היהודיים. בדקו מסלול, לוחות זמנים ותעריפים סמוך לנסיעה. אין להסתמך על מחירים או מספרי קווים ישנים המופיעים במדריכים.

נמל התעופה רמון (ETM), מצפון ל[[אילת]], משרת את אזור אילת, אך היצע הטיסות בו משתנה. בדקו אם קיימת טיסה מתאימה לפני תכנון המסלול.

יש להגיע לשדה התעופה בהתאם להנחיות חברת התעופה ולזמן המומלץ על ידה, ולהביא בחשבון בדיקות ביטחוניות וביקורת גבולות.

=== בדרך הים ===
באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין [[לימסול]] שבקפריסין ל[[חיפה]], והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן &quot;[http://www.celestyalcruises.com/ Celestyal Cruises]&quot; ו-&quot;[http://www.salamis-tours.com/ Salamis Cruises]&quot;. אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי. 

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים ב[[חיפה]] וב[[אשדוד]]. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות ב[[הרצליה]] (צפונית ל[[תל אביב]]), ב[[אשקלון]] (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

=== במכונית ===
[[קובץ:Wadi Araba Border Terminal (Israel).JPG|250px|ממוזער|מעבר יצחק רבין]]
ניתן להגיע במכונית לישראל הן מ[[מצרים]] (מ[[סיני|חצי האי סיני]]) והן מ[[ירדן]]. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מ[[סוריה]] או מ[[לבנון]] משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: מעבר גשר אלנבי/המלך חוסיין (הדרך הקצרה ביותר בין [[עמאן]] ו[[ירושלים]]  אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שני קילומטרים צפונית ל[[אילת]]).

מעבר טאבה מחבר בין ישראל למצרים ליד [[אילת]]. שעות הפעילות, תנאי הכניסה והתחבורה מהמעבר עשויים להשתנות; בדקו אותם מול הרשויות הרלוונטיות לפני הנסיעה.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

=== באוטובוס ===
שירותי אוטובוס ישירים בין ירדן לישראל, אם הם פועלים, תלויים במעבר הגבול ובהסדרים המשתנים. בדקו מול מפעילי התחבורה והרשויות הרשמיות; אל תניחו שקיים קו ישיר או שהוא פועל מדי יום.

==תחבורה==
תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו [[חיפה]], [[נצרת]] ו[[אילת]] ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעיתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה&quot;ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא {{משמאל לימין|*8787}} או 072–2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

=== באוטובוס ===
[[קובץ:TelAvivCBSPlatforms.jpg|ממוזער|280px|התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]
{{מדריך מורחב|מדריך =[[נסיעה באוטובוס בישראל]]}}
אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה&quot;ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעיתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעיתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

=== במונית שירות ===
[[קובץ:Sherut.JPG|ממוזער|מוניות שירות טיפוסיות בישראל]]
מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס). עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעיתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרוור הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

=== ברכבת ===
[[קובץ:Israel railways passenger map 2012.PNG|שמאל|ממוזער|מפה טופולוגית של קווי רכבת ישראל]]
בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מ[[נהריה]] ועד [[באר שבע]] אשר עוברים דרך [[חיפה]], [[תל אביב]] ו[[נמל התעופה בן-גוריון]], כמו גם קו שעובר בין [[ירושלים]] ותל אביב, וקווים פרווריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב&quot;ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

[[:w:קו הרכבת המהיר לירושלים|קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים]] אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון ונחנך בספטמבר 2018 הוא הקו החשמלי הראשון במדינה והרכבות שנוסעות בו מגיעות למהירות של עד 160 קמ&quot;ש. תוכלו למצוא רכבות רבות עם שתי קומות שנמצאות בשימוש בישראל. רוב הרכבות שנמצאות כיום בשימוש נרכשו במהלך המאה ה-21 ולכן מדובר לרוב ברכבות מודרניות ומוצלחות.

קו הרכבת [[:w:מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום|מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]], אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרווריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, ו[[ראשון לציון]] - ולהמשיך משם ל[[אשקלון]] דרך יבנה ו[[אשדוד]].

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

=== במונית ===
מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעיתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים &quot;מוניות ספיישל&quot;. נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה). שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש&quot;ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש&quot;ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשני נוסעים (4.70 ש&quot;ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש&quot;ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה). שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעיתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות &quot;הדר&quot;, &quot;נשר&quot;, או &quot;אמאל&quot;). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

=== בטרמפים ===
ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה&quot;ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

=== במכונית ===
==== מערכת הכבישים בישראל ====
בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. באופן כללי למרבית המטיילים שמגיעים מחו&quot;ל לביקור בישראל מוטב להימנע מלהשכיר רכב במהלך הביקור בישראל משום שישנם עומסי תנועה מהותיים לעיתים רבות באזור המרכז לאורך כל שעות היום, ישנה תרבות נהיגה אגרסיבית למדיי ביחס למקובל בחלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, ובעוד שישנם שלטים רבים ברחבי הכבישים, לעיתים רבות הוא עשוי להיות מבלבל עבור תיירים שמנסים לנווט בדרכים.

רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבע ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעיתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב &quot;כביש 1 ירושלים&quot; או &quot;כביש 1 תל אביב&quot; במקום &quot;כביש 1 מערב&quot; או &quot;כביש 1 מזרח&quot;.

==== כללי הנהיגה ====
בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד [[:w:פיקטוגרף|פיקטוגרם]] המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ&quot;ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעיתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:
* שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ&quot;ש באזורי מגורים, 80 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ&quot;ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ&quot;ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ&quot;ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

==== כבישי אגרה ====
[[קובץ:Israel Toll Symbol.svg|ממוזער|הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל]]
* '''כביש 6''' הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 200 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.

:גובה האגרה משתנה לפי מקטעים, סוג הרכב, אמצעי החיוב ותעריפים מעודכנים. בדקו את התעריפים באתר הרשמי של כביש 6 לפני הנסיעה.

:עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה &quot;פס-קל&quot;) אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.

* '''מנהרות הכרמל''' (מסומנות כ'''כביש 23''') הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.

* '''הנתיב המהיר בכביש 1''' הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. גובה האגרה משתנה לפי עומסי התנועה ומתעדכן מעת לעת; בדקו את התעריף העדכני לפני הנסיעה.

==== רישיונות נהיגה ====
כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בין-לאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים). הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית. 

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

==== בטיחות ====
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים. בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שני נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעיתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד. מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

==== השכרת רכב ====
בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם:

* [https://www.hertz.co.il/he/HomePage/.aspx הרץ]
* [https://www.avis.co.il/ אוויס]
* [https://www.budget.co.il/ באדג'ט]
* [https://rent.albar.co.il/ יורופקאר (אלבר)]
* [https://www.shlomo.co.il/ סיקסט]

בנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו:

* [https://rent.eldan.co.il/he אלדן] - חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל
* [https://freesbe.com/ פריסבי]
* [https://suncar.co.il/ סאן קאר]
* [https://tamir-rental.com/he תמיר]
* חברת [https://gotoglobal.com/ GoToGlobal] (Car2Go לשעבר) - מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.
* [https://search.paapmpaapm.com/he/ פאפם פאפם] - מנוע חיפוש להשוואת מחירים הכולל הצעות מחברות הרכב הגדולות ומחברות השכרה מקומיות.

בחלק מאתרי ההזמנות הבין-לאומיים המחירים מיועדים לתיירים ולא כוללים מע&quot;מ, חשוב לשים לב לכך ולקחת זאת בחשבון.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

=== ברגל ===
ישראל היא מקום מצוין לערוך בו טיולים רגליים, במיוחד בזכות השבילים המעניינים הרבים שניתן למצוא ברחבי המדינה. עם זאת, משום שחלק מאותם השבילים הם מרוחקים יחסית (כגון שבילי ההליכה שעובר באזור מכתש רמון או הנגב), חשוב להתכונן היטב לטיולי ההליכה ולהביא לטיול מפה עדכנית ואמינה. בנוסף, השימוש ב-GPS מוסיף שכבה נוספת של בטיחות כאשר מנסים להגיע ממקום למקום ברגל - הן בערים והן באזורים הכפריים. לקבלת מפות דיגיטליות אמינות (לא מקוונות) שתוכלו לקחת איתכם לטיול אשר מכיליות בין היתר מידע מקיף על שבילים, מומלץ לעיין באתר של [https://www.openstreetmap.org/ OpenStreetMap], בו נעשה גם שימוש במדריך זה, ובאתרים אחרים המשתמשים באותו המידע למכשירים ניידים, כמו למשל [http://osmand.net OsmAnd] (מכיל גם תוספות רבות) ו- [https://maps.me/ MAPS.ME] (קל אך מכיל פחות פיצ'רים).

=== באופניים ===
בעוד שישנם ערים מסוימות בישראל בהם פועלות חברות שיתוף אופניים ואפילו ישנם לא מעט רוכבי אופניים (תל אביב היא ללא ספק המקום העיקרי), ובעוד שתוכלו לראות לא מעט ילדים בערים החילוניות נוסעים ברחובות העיר באופניים במהלך יום כיפור, באופן כללי ישראל היא לא מדינה של תרבות אופניים בדומה למקובל במדינות מסוימות באירופה. ובכל זאת, למי שכן מתכנן לנסוע באופניים ממקום למקום כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים קצרים יחסית וכי בחלק מהכבישים אין הרבה תנועה. למרבה הצער אין כיום מודעות רבה ליתרונות התיירותיים שיש לקידום תשתית האופניים ותרבות האופניים ולכן ישנם לא מעט כבישים בהם אין שום נתיב לרוכבי אופניים.

== נימוסים והליכות ==
הישראלים לעיתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעיתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעיתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעיתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעיתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

=== אתרי דת ===
באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

;&lt;u&gt;אתרים הקדושים ליהודים&lt;/u&gt;
במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות. 

;&lt;u&gt;אתרים הקדושים למוסלמים&lt;/u&gt;
בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

;&lt;u&gt;אתרים הקדושים לנוצרים&lt;/u&gt;
מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

=== נושאים רגישים === 
;&lt;u&gt;השואה&lt;/u&gt;
מדינת ישראל המודרנית הוקמה בין השאר בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

;&lt;u&gt;הסכסוך הערבי-ישראלי&lt;/u&gt;
ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעיתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעיתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

==חשוב לדעת==
{{תיבת מוקדי חירום| משטרה = 100 | שירותי חירום רפואיים = 101 | מכבי אש = 102 }}
===סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:West_Bank_%26_Gaza_Map_2007_(Settlements)-he.png|230px|ממוזער|באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.]]
;&lt;u&gt;ביטחון אישי ומצב ביטחוני&lt;/u&gt;
המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון עשוי להשתנות במהירות, לרבות בשל עימותים מזוינים, ירי רקטות וטילים, טרור, סגירת מעברים והגבלות תנועה. אין להסתמך על תיאור קבוע של אזורים כבטוחים או מסוכנים. לתיירים לא ישראלים שמעוניינים לבקר בישראל מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם יש אזהרות מסע עדכניות שפורסמו על ידי ממשלותיהם אודות ישראל, ולישראלים שמעוניינים לטייל בישראל מומלץ לבדוק את הנחיות פיקוד העורף. ההנחיות הקיימות עלולות בהחלט להשתנות בהתראה קצרה.

הימנעו מאזורים שבהם מתנהלת לחימה, מאזורים צבאיים וממתקנים ביטחוניים, ואל תנסו להיכנס לרצועת עזה או לאזורים מוגבלים. הגישה ליהודה ושומרון, וחלק מהאזורים סמוכי הגבולות עשויה להיות מוגבלת או מסוכנת, גם אם הם פתוחים בדרך כלל לתיירים. בדקו מראש אם המסלול המתוכנן פתוח ואם נדרשים אישורים מיוחדים.

בישראל עשויים להיות בידוק ביטחוני ומאבטחים בכניסה למקומות ציבוריים. פעלו לפי הוראות המאבטחים והמשטרה, אל תצלמו מתקנים צבאיים או ביטחוניים, ודווחו לרשויות על חפץ חשוד במקום לגעת בו. שמרו על מסמכי הזיהוי שלכם והישמעו להנחיות המקומיות.

;&lt;u&gt;אזעקות וירי טילים&lt;/u&gt;
אם נשמעת אזעקה או מתקבלת התרעה רשמית, פעלו מיד לפי הוראות פיקוד העורף והיכנסו למרחב מוגן בהקדם. מיקום המרחב המוגן והזמן הזמין להגיע אליו משתנים ממקום למקום.

;&lt;u&gt;פשע&lt;/u&gt;
נקטו אמצעי זהירות רגילים מפני גניבה וכייסות, במיוחד באזורים צפופים, בתחבורה הציבורית ובאתרי תיירות. אל תשאירו חפצי ערך ללא השגחה. אין מקום להכללות שלפיהן הפשיעה נמוכה בכל אזור או שניתן להסתובב בכל מקום ללא חשש; רמת הסיכון משתנה לפי מקום ונסיבות.

;&lt;u&gt;סכנות באזורי מדבר ואזורים נידחים&lt;/u&gt;
טיולים במדבר עלולים להיות מסוכנים בגלל חום, התייבשות, קור בלילה ושיטפונות בזק. בדקו תחזית מזג אוויר ואזהרות שיטפונות, קחו די מים, מפה וציוד מתאים, ועדכנו אדם אחר במסלול המתוכנן. אין להיכנס לערוצי נחלים בזמן חשש לשיטפונות, גם אם לא יורד גשם במקום שבו אתם נמצאים. במסלולים מרוחקים מומלץ לשקול לטייל עם מדריך מנוסה.

חלק ממסלולי הטיול נמצאים בקרבת שטחי אימונים צבאיים, אזורי גבול או שטחים ממוקשים. היצמדו לשבילים מסומנים, ולעולם אל תיכנסו לשטח מגודר או מסומן כממוקש ואל תיגעו בחפצים חשודים. במקרה של ספק, הסתובבו ופנו לרשויות או לפקחי שמורות הטבע.

===נגישות תקשורתית===
==== טלפוניה ====
קידומת החיוג הבין-לאומית של ישראל היא ‎+972. כשמחייגים מחו&quot;ל יש להשמיט את האפס הראשון של מספר הטלפון המקומי. מספרי החירום העיקריים הם משטרה 100, מד&quot;א 101 וכבאות והצלה 102.

מספרי טלפון סלולריים מתחילים בדרך כלל ב-05, וקווים נייחים בקידומות אזוריות כגון 02, 03, 04, 08 ו-09. בעקבות ניידות מספרים, אין להסיק מהקידומת בלבד מיהו ספק השירות הנוכחי.

מבקרים יכולים לבדוק עם ספק הסלולר שלהם אם חבילת נדידה מתאימה, או לרכוש בישראל SIM מקומי או eSIM אם המכשיר תומך בכך. בדקו מראש תאימות לרשתות, עלויות ושירות באזורים מרוחקים. זמינות ומחירי החבילות משתנים בין ספקים.

שירותי טלפון ציבורי אינם נפוצים יותר בישראל, ולכן מומלץ לא להסתמך עליהם.

==== גישה לאינטרנט ====
גישה לאינטרנט אלחוטי זמינה בבתי מלון, בבתי קפה, במסעדות ובמקומות ציבוריים רבים, אך הכיסוי והמדיניות משתנים. אינטרנט-קפה וטלפונים ציבוריים אינם נפוצים כפי שהיו בעבר. אם אתם זקוקים לחיבור קבוע, בדקו אפשרויות SIM או eSIM וודאו שהמכשיר שלכם אינו נעול לספק מסוים.

== ראו גם ==
{{הפניה לאוגדן מדריכים|ישראל}}
{{מיזמים|ויקימילון=מדינת ישראל|ויקישיתוף=Category:Israel|שם ויקישיתוף=ישראל|ויקיפדיה=ישראל|רוחב=301}}
* [[המזרח התיכון]] 
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]
* [[טיולים רגליים בישראל]]
{{-}}

&lt;!-- אין להוסיף קישורים חיצוניים למדריכי ויקימסע --&gt;

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}

{{מדינות אסיה}}

[[קטגוריה:ישראל|*]]

{{geo|31.90|35.0|zoom=7}}</text>
      <sha1>5zb6y1w4sgcndjjsavjgatxcqe3bd13</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261207</id>
      <parentid>261206</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T20:30:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>/* סכנות פוטנציאליות */</comment>
      <origin>261207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171694" sha1="060e3e61elkmr5x9klb03x63chupgxu" xml:space="preserve">{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|Jerusalem banner Panorama.jpg|מומלץ=כן|ליבה=כן}}
{{מדינה
|שם=ישראל
|תמונת מפה = LocationIsrael.png
|שפה = עיקרית: עברית{{ש}}משנית: ערבית
|עיר בירה = [[ירושלים]] 
|מטבע = שקל חדש (NIS) ₪
|אזור זמן = קיץ: UTC+3 &lt;br /&gt; חורף: UTC+2
|חשמל = 230V/50Hz ([[:w:מערכות החשמל בעולם#סוגי השקעים והתקעים ברחבי העולם|תקעים C, H, M]])
|אתר תיירות רשמי = https://israel.travel/
|קידומת טלפון = 972
|אוכלוסייה=10310127
|שטח = 22072
|שנת אוכלוסייה=2026
}}
'''[https://israel.travel/ ישראל]''' היא מדינה הממוקמת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] אשר ידועה בעיקר בהיסטוריה העשירה שלה, התרבות המגוונת שלה, והחשיבות הדתית שלה. ישראל מכילה שפע של אתרים היסטוריים בעלי חשיבות דתית, כמו הכותל המערבי, כיפת הסלע וכנסיית הקבר, אך גם חורבות עתיקות ואתרים ארכאולוגיים שהמוקדמים ביותר מתוארכים מלפני אלפי שנים.

המבקרים בישראל יכולים בין היתר לחקור נופים מרהיבים, החל ב[[ים המלח]], הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, ועד לאזור [[הגליל]] הציורי אשר בצפון המדינה.

ישראל היא מדינה מודרנית ומפותחת כלכלית, עם ערים דינמיות כמו [[תל אביב]] ו[[ירושלים]]. תל אביב היא עיר שוקקת חיים עם סצנת חיי לילה תוססת, מוזיאונים ברמה עולמית וחופים מרהיבים, בעוד שירושלים מציעה שילוב ייחודי של היסטוריה, דת ותרבות והיא בירת ישראל. חובבי טבע יכולים ליהנות גם ממגוון פעילויות ברחבי המדינה, מרכיבה על אופניים ברמת הגולן ועד צלילה בים סוף.

המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון משתנה כל העת והדבר עשוי בהחלט עשוי להשפיע על המטיילים בישראל. מומלץ בשל כך תמיד להתעדכן בחדשות האחרונות ולהסתמך על השכל הישר, על מנת שיהיה לכם טיול בטוח ומהנה.

בסך הכל, ישראל היא בחירה אידאלית למטיילים שמעוניינים בחווית טיול המשלבת היסטוריה, תרבות ואטרקציות טבע מרהיבות.
{{-}}

==אזורים==
בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה .
{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=Israel map Hebrew WV he.png
| תיאור מפת אזורים=מפת ישראל לפי אזורים
| גודל מפת אזורים=430px

| שם אזור 1=[[הרי ירושלים ואזור שכונות הטבעת]]
| צבע אזור 1=#6C8CB0
| פריטי אזור 1=
| תיאור אזור 1=אזור גאוגרפי הררי במרכז המדינה, אשר למעשה תת-אזור של אזור הרי יהודה. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[ירושלים]], עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת ישראל.

| שם אזור 2=[[דרום בקעת ים המלח]]
| צבע אזור 2=#D4B139
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2= אזור זה כולל בין היתר את [[:w:ים המלח|ים המלח]] אשר היא ימה מלוחה וסגורה שמקבלת את מימיה מנהר הירדן והיא המקום הנמוך ביותר בעולם (כ-440 מטר מתחת לפני הים נכון ל-2026).

| שם אזור 3=צפון בקעת הירדן
| צבע אזור 3=#AEAF6B
| פריטי אזור 3=[[הכנרת ואזור ארץ כינרות]], [[בקעת בית שאן]]
| תיאור אזור 3= אזור זה כולל בין היתר את הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, ואת עמק בית שאן אשר נמצא בין הר הגלבוע לממלכת ירדן.

| שם אזור 4= [[רמת הגולן]]
| צבע אזור 4=#83b27a
| פריטי אזור 4=
| תיאור אזור 4= רמה בחלקה הצפון-מזרחי של המדינה. אזור רמת הגולן כולל אזורים מושלגים בחורף, בנוסף למפלים ונחלים רבים הזורמים כל השנה ומספקים כשליש ממי הכנרת. ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים ומאוחר יותר החילה עליו ריבונות. 

| שם אזור 5=&lt;nowiki&gt;מישור החוף&lt;/nowiki&gt;
|צבע אזור 5=#B383B3
| פריטי אזור 5=[[השרון]], [[מישור החוף הדרומי]], ו[[מישור החוף הצפוני]]
| תיאור אזור 5=חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון אשר בו שוכנים 70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין בחופים חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[תל אביב]] אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

| שם אזור 6=[[הנגב]] וסביבתו
| צבע אזור 6=#C59A5A
| פריטי אזור 6=[[הנגב]], דרום הרי יהודה, דרום [[מדבר יהודה]], ו[[הערבה|עמק הערבה]]
| תיאור אזור 6= אזור הנגב הוא אזור מדברי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל ומכסה כ-60% משטחה של ישראל. בין אזור יהודה ושומרון לנגב נמצאים גם החלקים הדרומיים של הרי יהודה ומדבר יהודה. עמק הערבה הוא עמק צר באורך 160 קילומטרים בקירוב המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.

| שם אזור 7=[[השפלה]]
| צבע אזור 7=#CA7E60
| פריטי אזור 7= 
| תיאור אזור 7= אזור גאוגרפי במרכז המדינה אשר נתחם על ידי הרי יהודה ממזרח, מישור החוף ממערב, שולי הר שומרון מצפון והנגב מדרום.

| שם אזור 8=[[רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון]]
| צבע אזור 8=#A4C28D
| פריטי אזור 8=
| תיאור אזור 8=רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בו נמצאת, בין היתר, העיר [[חיפה]] אשר היא אחת הערים הגדולות במדינה.

| שם אזור 9=&lt;nowiki&gt;הגליל&lt;/nowiki&gt;
| צבע אזור 9=#75A0A5
| פריטי אזור 9=[[הגליל העליון]], [[הגליל התחתון]], [[אצבע הגליל]]
| תיאור אזור 9= אזור הגליל מתחלק לשני חלקים - הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון. 

| שם אזור 10=[[עמק יזרעאל והר הגלבוע]]
| צבע אזור 10=#A87D4F
| פריטי אזור 10=
| תיאור אזור 10=עמק יזרעאל הוא בקעה גדולה הנתחמת על ידי הרי הגליל התחתון בצפון והרי השומרון בדרום ונמשכת ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. הר הגלבוע הוא רכס הרים באורך של כ-18 קילומטרים אשר נמצא דרום-מזרחית לעמק יזרעאל והוא שלוחה של הרי השומרון.

}}

=== יהודה ושומרון ורצועת עזה ===

{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=
| תיאור מפת אזורים=
| גודל מפת אזורים=

| שם אזור 1=[[יהודה ושומרון]]
| צבע אזור 1=#8E908D
| פריטי אזור 1= 
| תיאור אזור 1= אזור שנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק. ישראל כבשה את האזור מידי ירדן במלחמת ששת הימים ב-1967. מאז הסכמי אוסלו בשנות ה-90 חלק מסמכויות השלטון באזור יהודה ושומרון נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בעוד שישראל ממשיכה לשלוט בחלקים אחרים ובענייני ביטחון נרחבים. מעמדו הסופי של האזור שנוי במחלוקת.

| שם אזור 2=[[רצועת עזה]]
| צבע אזור 2=#8E908D
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2=אזור שנמצא בדרום-מערב ארץ ישראל. ישראל כבשה את האזור מידי מצרים במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל פינתה ממנה את כל ההתנחלויות וכוחות הצבא שלה ב-2005. החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס. בעקבות טבח שבעה באוקטובר חמאס ב-2023 פרצה מלחמה שגרמה להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור. הגישה לרצועה נותרה מוגבלת ביותר מאז, והמצב הביטחוני בה מסוכן.
}}

{{תיבת התראה2|'''הערה –''' רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי [[:w:הרשות הפלסטינית|הרשות הפלסטינית]]. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים [[:w:הסכסוך הישראלי-פלסטיני|בסכסוך הישראלי-פלסטיני]].}}
{{-}}

== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:WikiAir IL-13-06 035 - Old City (Jerusalem).JPG|320px|ממוזער|[[ירושלים/העיר העתיקה|העיר העתיקה בירושלים]]]]
8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

* {{יישוב מרכזי | שם=[[ירושלים]] | lat=31.783333333333 | long=35.216666666667 | תמונה=Jerusalem Dome of the rock BW 14.JPG | ויקיפדיה=ירושלים | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q1218 | תיאור= בירתה של מדינת ישראל, העיר הגדולה בישראל לפי אוכלוסייתה בתחום העירוני, והיא קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[תל אביב]] | lat=32.083333333333 | long=34.8 | תמונה=TelAvivAvivMetroo.png | ויקיפדיה=תל אביב-יפו | ויקינתונים=Q33935 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= מרכז התרבות והבילוי של כל אזור [[גוש דן]] (כ-2 מיליון תושבים). בשנת 2003 הוכרה &quot;העיר הלבנה&quot; בתל אביב, הכוללת מבנים רבים בסגנון הבין-לאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק&quot;ו.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[חיפה]] | lat=32.8 | long=34.983333333333 | תמונה=Haifa Shrine and Port.jpg | ויקיפדיה=חיפה | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q41621 | תיאור= עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית ו[[הגנים הבהאים]].}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[אילת]] | lat=29.55 | long=34.95 | תמונה=Eilat2.jpg | ויקיפדיה=אילת | ויקינתונים=Q134762 | תיאור= עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[באר שבע]] | lat=31.258888888889 | long=34.797777777778 | תמונה=Aerial photo of Beersheba.JPG | ויקיפדיה=באר שבע | ויקינתונים=Q41843 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= העיר הגדולה בנגב.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[צפת]] | lat=32.965833333333 | long=35.498333333333 | תמונה=Safed1.jpg | ויקיפדיה=צפת | ויקינתונים=Q188336 | תיאור= עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[טבריה]] | lat=32.789722222222 | long=35.524722222222 | תמונה=TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg | ויקיפדיה=טבריה | ויקינתונים=Q151920 | תיאור= עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[נצרת]] | lat=32.702102777778 | long=35.29785 | תמונה=Nazareth Palm Tree 200704.JPG | ויקיפדיה=נצרת | ויקינתונים=Q430776 | תיאור= עיר היסטורית המזוהה כמקום הולדתו של ישו. כיום זו העיר הערבית הגדולה בישראל.}}

{{-}}

== אטרקציות תיירות פופולריות בישראל ==
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בישראל, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

{{:מפה:ישראל}}
{{-}}
{|
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=הכותל המערבי | lat=31.776667 | long=35.23425 | תמונה=16-03-30-Klagemauer Jerusalem RalfR-DSCF7673.jpg | ויקיפדיה=הכותל המערבי | ויקינתונים=Q134821}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הבית | lat=31.777777777778 | long=35.235555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount-Temple Mount (south exposure).jpg | ויקיפדיה=הר הבית | ויקינתונים=Q193163}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים המלח]] | lat=31.4144 | long=35.4501 | תמונה=Dead sea.jpg | ויקיפדיה=ים המלח | ויקינתונים=Q23883}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים כנרת]] | lat=32.8046 | long=35.5930 | תמונה=Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg | ויקיפדיה=הכנרת | ויקינתונים=Q126982}}
* {{יעד מרכזי | שם=כיפת הסלע | lat=31.778055555556 | long=35.235277777778 | תמונה=Israel-2013(2)-Jerusalem-Temple Mount-Dome of the Rock (SE exposure).jpg | ויקיפדיה=כיפת הסלע | ויקינתונים=Q172077}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מצדה]] | lat=31.315555555556 | long=35.353888888889 | תמונה=Israel-2013-Aerial 21-Masada.jpg | ויקיפדיה=מצדה | ויקינתונים=Q186312 | מאפיינים נוספים = {{אתר מורשת עולמית}} }}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הקבר | lat=31.778444444444 | long=35.22975 | תמונה=The Church of the Holy Sepulchre-Jerusalem.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הקבר | ויקינתונים=Q187702}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[הגן הלאומי קיסריה]] | lat=32.5 | long=34.899722222222 | תמונה=Caesarea maritima (DerHexer) 2011-08-02 098.jpg | ויקיפדיה=קיסריה | ויקינתונים=Q319242}}
* {{יעד מרכזי | שם=מגדל דוד | lat=31.776111111111 | long=35.227777777778 | תמונה=מגדל דוד.jpg | ויקיפדיה=מגדל דוד | ויקינתונים=Q1177765}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר חרמון ואתר החרמון | lat=33.30805556 | long=35.7725 | תמונה= | ויקיפדיה=החרמון | ויקינתונים=Q6921185}}
* {{יעד מרכזי | שם=עיר דוד ונקבת השילוח | lat=31.773611111111 | long=35.235555555556 | תמונה= | ויקיפדיה=עיר דוד | ויקינתונים=Q1177750}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן החיות התנ&quot;כי | lat=31.74944444 | long=35.17694444 | תמונה=JBZ_elephant.jpg | ויקיפדיה=גן החיות התנ&quot;כי | ויקינתונים=Q2915736}}
* {{יעד מרכזי | שם=חומות ירושלים | lat=31.7747 | long=35.2278 | תמונה=Jerusalem, city wall.jpg | ויקיפדיה=חומות ירושלים | ויקינתונים=Q2918723}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מכתש רמון]] | lat=30.578611111111 | long=34.817777777778 | תמונה=Israel-2013-Aerial 00-Negev-Makhtesh Ramon.jpg | ויקיפדיה=מכתש רמון | ויקינתונים=Q1274674}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הרצל | lat=31.774117 | long=35.180567 | תמונה=Mount Herzl IMG 1149.JPG | ויקיפדיה=הר הרצל | ויקינתונים=Q206161}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[העיר העתיקה בירושלים]] | lat=31.776666666667 | long=35.234166666667 | תמונה=Dome of the Rock by Peter Mulligan.jpg | ויקיפדיה=העיר העתיקה (ירושלים) | ויקינתונים=Q213274 | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=[[עכו|העיר העתיקה בעכו]] | lat=32.9193 | long=35.0671 | תמונה=Aerial_view_of_Acre_1.jpg | ויקינתונים= | ויקיפדיה=עכו | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=יד ושם | lat=31.774166666667 | long=35.175555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Yad Vashem 01.jpg | ויקיפדיה=יד ושם | ויקינתונים=Q156591}}
* {{יעד מרכזי | שם=שוק מחנה יהודה | lat=31.78555556 | long=35.21222222 | תמונה=Shuk (26).JPG | ויקיפדיה=שוק מחנה יהודה | ויקינתונים=Q2918531}}
* {{יעד מרכזי | שם=טחנת הרוח במשכנות שאננים | lat=31.771475 | long=35.224175 | תמונה=16-03-30-Jerusalem-Innenstadt-RalfR-DSCF7584.jpg | ויקיפדיה=טחנת הרוח במשכנות שאננים | ויקינתונים=Q2676363}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון ישראל והיכל הספר | lat=31.772361 | long=35.2045 | תמונה=Israel museum.JPG | ויקיפדיה=מוזיאון ישראל | ויקינתונים=Q46815}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר מירון | lat=32.997595 | long=35.412201 | תמונה=Northern slope of Mount Meron.jpg | ויקיפדיה=הר מירון | ויקינתונים=Q540520}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן לאומי בית שאן | lat=32.503913 | long=35.502140 | תמונה=עתיקות_בית_שאן_1.JPG | ויקיפדיה=בית שאן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המרכז הבהאי העולמי ומקדש הבאב | lat=32.81378 | long=34.98655 | תמונה=Baha'i arc from archives.jpg | ויקיפדיה=המרכז הבהאי העולמי | ויקינתונים=Q494706| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=מנהרות הכותל | lat=31.77698 | long=35.23447 | תמונה= | ויקיפדיה=מנהרות הכותל | ויקינתונים=Q1335177}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן השלושה | lat=32.50555556 | long=35.44777778 | תמונה=Gan HaShlosha 23.JPG | ויקיפדיה=גן השלושה | ויקינתונים=Q1493336}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הזיתים | lat=31.777946 | long=35.245686 | תמונה=Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg | ויקיפדיה=הר הזיתים | ויקינתונים=Q205976}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין כרם | lat=31.76527778 | long=35.14944444 | תמונה=EinkaremvillageC.jpg | ויקיפדיה=עין כרם | ויקינתונים=Q1022487}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר תבור | lat=32.68625 | long=35.392916666667 | תמונה=Mount Tabor4.jpg | ויקיפדיה=הר תבור | ויקינתונים=Q193785}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ראש הנקרה|שמורת ראש הנקרה]] | lat=33.093122222222 | long=35.104766666667 | תמונה=Rosh Hanikra in summer 2011 (2).JPG | ויקיפדיה=ראש הנקרה | ויקינתונים=Q1650601}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הגלבוע | lat=32.433888888889 | long=35.414444444444 | תמונה=Gilboa ridge.jpg | ויקיפדיה=הר הגלבוע | ויקינתונים=Q1161616}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר מונפור | lat=33.0443627 | long=35.2266088 | תמונה=מבצר מונפורט בזריחה.JPG | ויקיפדיה=מונפור (מבצר) | ויקינתונים=Q14201945}}
* {{יעד מרכזי | שם=חמת גדר | lat=32.68403056 | long=35.66539722 | תמונה=Hot_springs_in_Hamat_Gader.jpg | ויקיפדיה=חמת גדר | ויקינתונים=Q2599137}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מבצר נמרוד]] | lat=33.246667| long=35.714722222222 | תמונה=Nimrod-S-218.jpg | ויקיפדיה=מבצר נמרוד | ויקינתונים=Q1404704}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=נחל חרמון | lat=33.248248 | long=35.693269| תמונה=Banyas BW 9.jpg | ויקיפדיה=נחל חרמון | ויקינתונים=Q1410413}}
* {{יעד מרכזי | שם=הספארי ברמת גן | lat=32.045 | long=34.825 | תמונה=Lake and animals at Zoological Center of Tel Aviv-Ramat Gan.JPG | ויקיפדיה=הספארי ברמת גן | ויקינתונים=Q2343219}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל שניר | lat=33.238158333333 | long=35.624627777778 | תמונה=Hazbani.jpg | ויקיפדיה=נחל שניר | ויקינתונים=Q1432225}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חי | lat=33.235 | long=35.578333333333 | תמונה=Tel Hai - Courtyard (3).jpg | ויקיפדיה=תל חי | ויקינתונים=Q2094886}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ציון | lat=31.771666666667 | long=35.228611111111 | תמונה=MtZion from Abu Tor.jpg | ויקיפדיה=הר ציון | ויקינתונים=Q332444}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אלכסנדר | lat=32.396197 | long=34.865706 | תמונה=NahalAlexander.jpg | ויקיפדיה=נחל אלכסנדר | ויקינתונים=Q1962200}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת עין גדי | lat=31.45 | long=35.383333333333 | תמונה=En Gedi Waterfall.jpg | ויקיפדיה=עין גדי (שמורה) | ויקינתונים=Q1011544}}
* {{יעד מרכזי | שם=ציפורי | lat=32.753055555556 | long=35.279166666667 | תמונה=Face in mosaic.JPG | ויקיפדיה=ציפורי (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1132798}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל כזיב | lat=33.04162222 | long=35.24796111 | תמונה=Kziv stream 12.JPG | ויקיפדיה=נחל כזיב | ויקינתונים=Q2910078}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ארבל | lat=32.824 | long=35.507 | תמונה=Arrbel panorama.jpg | ויקיפדיה=הר ארבל | ויקינתונים=Q819281}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל מגידו | lat=32.584622222222 | long=35.183494444444 | תמונה=תל מגידו.JPG | ויקיפדיה=תל מגידו | ויקינתונים=Q208379| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=ירדנית | lat=32.71105556 | long=35.57127778 | תמונה=Yardenit.jpg | ויקיפדיה=ירדנית | ויקינתונים=Q991404}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית שערים | lat=32.704472 | long=35.129028 | תמונה=Cave of coffins.jpg | ויקיפדיה=בית שערים | ויקינתונים=Q830805| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=גלגל רפאים | lat=32.908611111111 | long=35.801111111111 | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG | ויקיפדיה=גלגל רפאים | ויקינתונים=Q1914227}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת רחל | lat=31.739991666667 | long=35.218991666667 | תמונה=RamatrachelS.jpg | ויקיפדיה=רמת רחל | ויקינתונים=Q2130036}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת הנדיב | lat=32.547972222222 | long=34.944247222222 | תמונה=Rotschild tomb.JPG | ויקיפדיה=רמת הנדיב | ויקינתונים=Q2910625}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל דן | lat=33.186744 | long=35.619241 | תמונה=Quelle des Dan.jpg | ויקיפדיה=נחל דן | ויקינתונים=Q393137}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל אפק | lat=32.105 | long=34.930416666667 | תמונה=Afek IMG 8217.JPG | ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס) | ויקינתונים=Q682612}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית גוברין | lat=31.613097 | long=34.898297 | תמונה=Beit Guvrin 1.JPG | ויקיפדיה=בית גוברין (עיר קדומה) | ויקינתונים=Q2608946| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=סטף | lat=31.7691 | long=35.1273 | תמונה=Sataf15.jpg | ויקיפדיה=סטף | ויקינתונים=Q2906185}}
* {{יעד מרכזי | שם=יודפת | lat=32.836944444444 | long=35.273611111111 | תמונה=Moshavyodfat.jpg | ויקיפדיה=יודפת | ויקינתונים=Q1974434}}
* {{יעד מרכזי | שם=המושבה הגרמנית בחיפה | lat=32.81966667 | long=34.99055278 | תמונה= | ויקיפדיה=המושבה הגרמנית (חיפה) | ויקינתונים=Q2413425}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר האלה | lat=31.6963 | long=34.9575 | תמונה=Qeiyafa-western-gate1 cr.jpg | ויקיפדיה=חורבת קייאפה | ויקינתונים=Q910323}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל דן | lat=33.249 | long=35.652 | תמונה=Tel Dan - Israelite Gate.jpg | ויקיפדיה=תל דן | ויקינתונים=Q1346856}}
* {{יעד מרכזי | שם=מיני ישראל | lat=31.842165 | long=34.968367 | תמונה=Mini Israel Western Wall.jpg | ויקיפדיה=מיני ישראל | ויקינתונים=Q456800}}
* {{יעד מרכזי | שם=פארק המצפה התת-ימי באילת | lat=29.504 | long=34.918 | תמונה=PikiWiki Israel 41914 Underwater observatory in Eilat.JPG | ויקיפדיה=פארק המצפה התת-ימי באילת | ויקינתונים=Q6602806}}
* {{יעד מרכזי | שם=אכזיב | lat=33.048278 | long=35.102652 | תמונה=Zeeb beach.JPG | ויקיפדיה=אכזיב | ויקינתונים=Q340747}}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הגדול | lat=30.925 | long=34.98111111 | תמונה=Makhtesh gadol.jpg | ויקיפדיה=המכתש הגדול | ויקינתונים=Q2911410}}
* {{יעד מרכזי | שם=האתר הארכאולוגי בניאס | lat=33.248611111111 | long=35.694444444444 | תמונה=Banias Spring Cliff Pan's Cave.JPG | ויקיפדיה=בניאס (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q606295}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל תל אביב | lat=32.097768 | long=34.77318 | תמונה=Tel Aviv Port Lowshot.jpg | ויקיפדיה=נמל תל אביב | ויקינתונים=Q2889387}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל תנינים | lat=32.5475 | long=34.915 | תמונה=Taninim.jpg | ויקיפדיה=נחל תנינים | ויקינתונים=Q972150}}
* {{יעד מרכזי | שם=כוכב הירדן | lat=32.595555555556 | long=35.521388888889 | תמונה=Belvoir fortress.JPG | ויקיפדיה=כוכב הירדן | ויקינתונים=Q1010980}}
* {{יעד מרכזי | שם=אפולוניה | lat=32.1952 | long=34.8068 | תמונה=Apollonia-40.jpg | ויקיפדיה=אפולוניה | ויקינתונים=Q1024886}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיתא | lat=32.77888889 | long=35.65944444 | תמונה=Sussita - Aerial photography April 2017.jpg | ויקיפדיה=סוסיתא (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q1620075}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=בקעת תמנע | lat=29.78777778 | long=34.98888889 | תמונה=Mushroom in Timna Park in summer 2011 (1).JPG | ויקיפדיה=בקעת תמנע | ויקינתונים=Q1973199}}
* {{יעד מרכזי | שם=גמלא | lat=32.90277778 | long=35.74055556 | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg | ויקיפדיה=גמלא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1493165}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עמוד | lat=32.88091944 | long=35.50326389 | תמונה=Amud stream.JPG | ויקיפדיה=נחל עמוד | ויקינתונים=Q2777661}}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הלחם והדגים | lat=32.873333333333 | long=35.548611111111 | תמונה=Brotvermehrungskirche BW 1.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הלחם והדגים | ויקינתונים=Q990912}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית הכנסת בבית אלפא | lat=32.521702 | long=35.432357 | תמונה=Bet Alfa Synagogue Floor.jpg | ויקיפדיה=בית הכנסת בבית אלפא | ויקינתונים=Q2916397}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר עתלית | lat=32.70528 | long=34.93389 | תמונה=Atlit fort.JPG | ויקינתונים=Q597606 | ויקיפדיה=מבצר עתלית}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל גזר | lat=31.876387 | long=34.922225 | תמונה=Gezer0809.jpg | ויקיפדיה=תל גזר | ויקינתונים=Q1466687}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל לכיש | lat=31.56527778 | long=34.84916667 | תמונה=LachishFrontGate.jpg | ויקיפדיה=תל לכיש | ויקינתונים=Q848509}}
* {{יעד מרכזי | שם=הרי אילת | lat=29.66722222 | long=34.91416667 | תמונה=Elath_Eilat_Israel_Wueste_datafox.jpg | ויקיפדיה=הרי אילת | ויקינתונים=Q145541}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל יפו | lat=32.05165278 | long=34.74961667 | תמונה=OLD JAFFA PORT.jpg | ויקיפדיה=נמל יפו | ויקינתונים=Q2911475}}
* {{יעד מרכזי | שם=ריף הדולפינים | lat=29.515345 | long=34.925988 | תמונה= | ויקיפדיה=ריף הדולפינים | ויקינתונים=Q5289642}}
* {{יעד מרכזי | שם=בריכת המשושים | lat=32.93861111 | long=35.66555556 | תמונה= | ויקיפדיה=בריכת המשושים | ויקינתונים=Q2904991}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל זוויתן | lat=32.9711389 | long=35.6990556 | תמונה=Zavitan.jpg | ויקיפדיה=נחל זוויתן | ויקינתונים=Q7218064}}
* {{יעד מרכזי | שם=שבטה | lat=30.88 | long=34.63 | תמונה=Ruins of a church in Shivta in the Negev.jpg | ויקיפדיה=שבטה | ויקינתונים=Q2037692| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל מערות | lat=32.67 | long=34.96527778 | תמונה=נחל מערות ממעוף הציפור.jpg | ויקיפדיה=נחל מערות | ויקינתונים=Q1443478}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עיון | lat=33.26983889 | long=35.57785 | תמונה=HaTachna fall2.JPG | ויקינתונים=Q2776670| ויקיפדיה=נחל עיון}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת הנטיפים | lat=31.755833333333 | long=35.023333333333 | תמונה=PikiWiki Israel 29705 Stalactite Cave.JPG | ויקינתונים=Q2670579 | ויקיפדיה=מערת הנטיפים (שורק) }}
* {{יעד מרכזי | שם=עבדת | lat=30.795 | long=34.775 | תמונה=Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg | ויקינתונים=Q791665 | ויקיפדיה=עבדת | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל בצת | lat=33.0728 | long=35.2144 | תמונה=BetzetStream.JPG | ויקינתונים=Q2908288| ויקיפדיה=נחל בצת}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין עבדת | lat=30.82638889 | long=34.76638889 | תמונה=Um, Wow.jpg | ויקיפדיה=עין עבדת | ויקינתונים=Q1339871}}
* {{יעד מרכזי | שם=אגמון חולה | lat=33.105833333333 | long=35.603611111111 | תמונה= | ויקיפדיה=אגמון חולה | ויקינתונים=Q6623354}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל ערד | lat=31.28083333 | long=35.125 | תמונה=Tel arad all.JPG | ויקינתונים=Q2063578 | ויקיפדיה=תל ערד}}
* {{יעד מרכזי | שם=צריף בן-גוריון וקבר בן גוריון | lat=30.87416667 | long=34.78916667 | תמונה=BenGurionSdehBokerHouse.JPG | ויקיפדיה=צריף בן-גוריון | ויקינתונים=Q12410917}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל לכיש | lat=31.801508333333 | long=34.672122222222 | תמונה=Lachish park winter2.JPG | ויקינתונים=Q2469454| ויקיפדיה=נחל לכיש}}
* {{יעד מרכזי | שם=ממשית | lat=31.026111 | long=35.063889 | תמונה=Mamshit.jpg | ויקיפדיה=ממשית | ויקינתונים=Q2391522| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הקטן | lat=30.96194444 | long=35.19861111 | תמונה=SmallCrater01 ST 08.JPG | ויקיפדיה=המכתש הקטן | ויקינתונים=Q5636381}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל הבשור | lat=31.287022222222 | long=34.485311111111 | תמונה=GesherTzeelim.jpg | ויקיפדיה=נחל הבשור | ויקינתונים=Q2668577}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל יהודיה | lat=32.9383333 | long=35.7085472 | תמונה= | ויקיפדיה=נחל יהודיה | ויקינתונים=Q7218091}}
* {{יעד מרכזי | שם=חי-בר יטבתה | lat=29.8714 | long=35.0503 | תמונה=DishonMikrai002.jpg | ויקיפדיה=חי-בר יטבתה | ויקינתונים=Q389743}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חצור | lat=33.018333333333 | long=35.569166666667 | תמונה=Tel hatzor.JPG | ויקיפדיה=תל חצור | ויקינתונים=Q740138}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת צדקיהו | lat=31.782108333333 | long=35.230738888889 | תמונה=Jerusalem Zedekia-Höhle 22.JPG | ויקיפדיה=מערת צדקיהו | ויקינתונים=Q184272}}
* {{יעד מרכזי | שם=קרני חיטין | lat=32.799722222222 | long=35.459722222222 | תמונה=Horns of Hattin.JPG | ויקיפדיה=קרני חיטין | ויקינתונים=Q1411801}}
|}
&lt;!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) --&gt;
{{רשימת אטרקציות בעבודה מתמשכת}}

== רקע כללי ==
&lt;!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. --&gt;
===רקע היסטורי===
&lt;!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. --&gt;
;&lt;u&gt;לפני הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה&quot;ס למאה ה-8 לפנה&quot;ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|שמאל|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ&quot;ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה&quot;ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה&quot;ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם &quot;ממלכת שומרון&quot;) אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה&quot;ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה&quot;ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה&quot;ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה&quot;ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה&quot;ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה&quot;ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה&quot;ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה. 

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. המרד דוכא באכזריות, אך קהילות יהודיות המשיכו להתקיים בארץ גם לאחריו. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכאו ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית &quot;סוריה פלשתינה&quot; (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. 

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, &quot;חוזה המדינה&quot;, החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של &quot;מדינת היהודים&quot;, במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ&quot;א (1921), פרעות תרפ&quot;ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ&quot;ל ולח&quot;י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו&quot;ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש&quot;ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה&quot;ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך מלחמת העצמאות מאות אלפים מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה נעקרו או נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים, בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, ורבים מהם היגרו לישראל.

;&lt;u&gt;אחרי הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. בסוף המבצע, בלחץ של המעצמות, ישראל נסוגה מחצי האי סיני.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה&quot;ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש&quot;ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2026 חיים בישראל כ-7.8 מיליון יהודים אשר הם כ-76% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-45 אחוזים מכלל יהודי העולם.

=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בספטמבר 2026 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.82 מיליון תושבים (כ-78.3% מכלל הישראלים) הם &quot;יהודים ואחרים&quot;, כלומר יהודים וכן עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת; כ-2.17 מיליון תושבים (כ-21.7% מכלל הישראלים) הם ערבים; וכ-304 אלף הם זרים.

==== יהדות ישראל ====
יהדות ישראל, המונה כיום כ-7.2 מיליון יהודים, מהווה כ-45% מהאוכלוסייה היהודית בעולם, ובכך היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם (ארצות הברית נמצאת במקום השני עם כ-6.3 מיליון יהודים, כ-40%). בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026 מתוך כ-10.3 מיליון תושבי ישראל, כ-78.3% מהישראלים הם בקטגוריה &quot;יהודים ואחרים&quot;. מתוך היהודים בישראל כ-5.8 מיליון (כ-80%) הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) וכ-1.4 מיליון נולדו בחו&quot;ל.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה ההתפלגות לפי הגדרה עצמית היא: 39.6% חילונים או לא דתיים, 21.8% מסורתיים שאינם כל כך דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.

===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[:w:מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
עברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל. לערבית מעמד מיוחד בחוק וחלק גדול מהאוכלוסייה בישראל דובר ערבית, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. שילוט בכבישים ובמרחב הציבורי מופיע לעיתים קרובות בעברית, בערבית ובאנגלית, אך לא כל שלט כולל את שלוש השפות.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]]. 

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

=== חגים לאומיים ===
;שבתות 
שעות הפעילות משתנות לפי אזור, סוג העסק, יום שישי, שבת וחגים. עסקים רבים נסגרים מוקדם ביום שישי ונסגרים בשבת, אך באזורים וביישובים מסוימים עסקים רבים פתוחים. בדקו שעות פתיחה מראש. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

;חגים לאומיים רשמיים 
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 100px;&quot; | שם החג
! style=&quot;width: 130px;&quot; | תאריך עברי
! style=&quot;width: 185px;&quot; | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style=&quot;width: 130px;&quot; | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט&quot;ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י&quot;ד באדר בערים מפורזות, וט&quot;ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות &quot;[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]&quot; נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט&quot;ו בניסן - כ&quot;א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ&quot;ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

== פעילויות ==
* '''[[שביל ישראל]]''' - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
* '''סנפלינג בנגב''' - 
* '''ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל''' (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]).

=== טיולי שטח ===
:''סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו ''[[מסלולים#בישראל]]''

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או ב[http://www.teva.org.il/?pg=&amp;categoryid=900&amp;articleid= אתר החברה להגנת הטבע].

====מידע חשוב====
* על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כ'''שמורות טבע''' חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
* חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
* בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות ב[http://www.parks.org.il/ אתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]
* שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
** פיקוד צפון: 04-6979007
** חרמון: 04-6966207
** פיקוד מרכז: 02-5305372 או 5305042–02
** פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
* מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם [http://www.ims.gov.il/ אתר השירות המטאורולוגי הישראלי].

== קניות ==
=== מטבע ===
[[קובץ:השטרות החדשים של ישראל.jpg|ממוזער|שמאל|שטרות ישראלים]]
המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש&quot;ח או ₪. סימנו הבין-לאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

מאז 2017 קיימים שטרות חדשים: 20 ₪ (בצבעים ירוק ואדום), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום וכתום) ו-200 ₪ (בצבעים אדום וכחול). סדרת השטרות החדשים עוצבה באורכים משתנים, כאשר שטר ה-20 ₪ הוא הקצר ביותר ושטר ה-200 ₪ הוא הארוך ביותר, וזאת על מנת לסייע ללקויי ראייה להבחין ביניהם.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע&quot;מ בעת היציאה מהמדינה. נכון למרץ 2018, שיעור ה[[:w:מס ערך מוסף|מע&quot;מ]] בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 17%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע&quot;מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. [[אילת]] היא העיר היחידה במדינה בה אין מע&quot;מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע&quot;מ באתר משרד האוצר הישראלי[http://ozar.mof.gov.il/customs/eng/tourist_guide2005.htm#7] ובאתר דואר ישראל [http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/vat_refund?OpenDocument] אשר מבצע את החזרי המע&quot;מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקאים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור [[ירושלים]]. שער הדולר האמריקאי הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

=== עלויות === 
עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי &quot;יקרה&quot; באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 50 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 45 שקלים. במרבית רשתות המזון המהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו [[אילת]], עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעיתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

=== שער חליפין ===
להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

{{שער חליפין|ILS}}

=== מתן טיפים ===
במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי. 

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ. 

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעיתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת). 

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 10 שקלים. 20 נחשב לטיפ נדיב. 

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ. 

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ. 

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

=== שעות פעילות בתי עסק ===
[[קובץ:Dizengoff Center Tel Aviv IL WV.JPG|ממוזער|180px|קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב]]
ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

=== התמקחות ===
ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעיתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעיתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית. 

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעיתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעיתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם. 

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעיתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

=== מזכרות פופולריות===
בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

* מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ&quot;ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ&quot;ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.

* מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית &quot;מעבדות ים המלח&quot; (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

== אוכל ==
=== המטבח הישראלי ===
המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. ברוב המסעדות מתקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

=== מזון מהיר פופולרי === 
{{תמונות מרובות
| סיומת = דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Hummuswithpinenuts.jpg
| רוחב1 = 200
| תמונה2 = Falafel_in_a_pita2.jpg
| רוחב2 = 225
}}
דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקות וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב &quot;מנוגב&quot; עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות &quot;חומוסיות&quot;), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

=== הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון ===
====אוכל כשר====
[[קובץ:Kosher.jpg|ממוזער|חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של &quot;בד&quot;ץ מהדרין&quot;, ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)]]
[[קובץ:McKosher.jpg|ממוזער|הכיתוב &quot;כשר&quot; משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס]]
המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו&quot;ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית והמחמירה פחות לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. המסעדות החלביות כן עשויות להגיש דגים (שכאמור לא נחשבים מאכל בשרי).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי התגלו מקרים בהם זויפו תעודות כשרות, לכן למקפידים על אישורי כשרות מומלץ לבדוק מי הגוף המכשיר והאם הוא מקובל עליהם. 

על פי החוק הישראלי רק לגופי כשרות רשמיים כמו הרבנות הראשית או רבנים שהוסמכו על-ידה ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים. עם זאת ישנם סייגים בנושא בקרב קהילות שונות שיצרו גופי השגחה פרטיים או בעלי מסעדות הדוגלים בנוהלי כשרות ללא תעודה, על בסיס אמון בינם לבין הלקוחות.

====הגבלות במהלך חג הפסח====
הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

=== חטיפים מקומיים בולטים ===
* קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
* במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

=== אוכל אתני ===
הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה &quot;צ'ולנט&quot; בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו&quot;חמין&quot; בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

=== אוכל צמחוני וטבעוני ===
בעשור האחרון מספר הטבעונים בישראל גדל מאוד וכיום היא נחשבת לאתר מומלץ לצמחונים ולטבעונים עם מגוון מסעדות מתאימות. גם במסעדות שאינן טבעוניות יש במקרים רבים סימון של מנות טבעוניות וצמחוניות ואפשר לבקש חלב צמחי בשתייה החמה, לעיתים בתוספת תשלום.

בשל כללי הכשרות מסעדות רבות המוגדרות כשרות חלביות לא מגישות כלל מנות בשריות (למעט דגים) ולכן מתאימות למי שמעדיפים אוכל צמחוני. 

== שתייה ==
=== קפה ===
רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעיתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעיתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעיתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת הידועה ביותר מבין רשתות אלו היא [[:w:קופיקס|קופיקס]] (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

=== משקאות אלכוהוליים ===
[[קובץ:Goldstar and Maccabee.jpg|ממוזער|הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר]]
הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא '''18'''. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

כמו כן, מאז 2010 בין השעות 23:00 ל -5:00 בבוקר אסור למכור משקאות אלכוהולים מחוץ לברים ולמסעדות ואסור לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור.

סצנת חיי הלילה הפעילה ביותר בישראל היא סצנת חיי הלילה של תל אביב וסצנת חיי הלילה של אילת. תל אביב, &quot;העיר שאף פעם לא ישנה&quot;, היא מרכז הבילוי העיקרי של ישראל והיא מכילה מספר גדול במיוחד של ברים ומועדונים.

==== בירה ====
בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:
* גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ&quot;ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
* מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ&quot;ל או של 650 מ&quot;ל, בפחית של 330 מ&quot;ל או 500 מ&quot;ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
* נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה &quot;נשר מאלט&quot;. טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ&quot;ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בין-לאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבין-לאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

==== ליקרים ====
עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא &quot;אלוף העראק&quot; ו&quot;עראק עילית&quot; (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

==== יינות ====
שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

=== משקאות קלים ===
רוב מותגי המשקאות המוגזים הבין-לאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם [[:w:טמפו משקאות|חברת טמפו משקאות בע&quot;מ]] אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים. 

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:
* טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
* שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות. 
* ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
* פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
* פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

==לינה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16908 zimer in meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צימר במושב מירון שבצפון ישראל]]
ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. רק חלק מבתי המלון בישראל מדורגים לפי דירוג כוכבים רשמי של משרד התיירות ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם &quot;העניקו&quot; לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

* התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
* מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ&quot;א (&quot;אכסניות נוער בישראל&quot;), שחברה ב-Hostelling International.
* קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
* בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).
== לימודים ==
[[קובץ:Hebrew_University_Jerusalem_IL_WV.JPG|ממוזער|280px|מתחם האוניברסיטה העברית בירושלים]]
בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים,&lt;ref&gt;[http://www.huji.ac.il/huji/eng/index_e.htm האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem |]&lt;/ref&gt; אוניברסיטת תל אביב,&lt;ref&gt;[http://english.tau.ac.il/ Tel Aviv University | Tel Aviv University]&lt;/ref&gt; ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע,&lt;ref&gt;[http://www.bgu.ac.il/ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - דף הבית]&lt;/ref&gt; כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה,&lt;ref&gt;[http://www1.technion.ac.il/en Technion – Israel Institute of Technology]&lt;/ref&gt; ברקנאטי&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/schools/rris/homepage/Pages/homepage.aspx Raphael Recanati International - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt; ובמרכז הבינתחומי הרצליה.&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/main/homepage/Pages/homepage.aspx Study abroad in Israel - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt;

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.&lt;ref&gt;[http://www.wzo.org.il/en/programs/]&lt;/ref&gt;

==עבודה==
אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים&lt;ref&gt;http://www.kibbutz.org.il/eng/welcome.htm&lt;/ref&gt; או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו&quot;ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.
== הגעה ==
=== דרישות כניסה ===
דרישות הכניסה תלויות באזרחות, בסוג הדרכון, במטרת הביקור ובנסיבות האישיות. אין להסתמך על רשימות פטור ישנות: החל מ-1 בינואר 2025, אזרחים של מדינות הפטורות מאשרת ביקור נדרשים בדרך כלל לקבל אישור נסיעה אלקטרוני ETA-IL לפני היציאה לישראל. מי שאינם זכאים לפטור עשויים להידרש לאשרה. בדקו את הזכאות והגישו בקשה רק דרך [https://israel-entry.piba.gov.il/ האתר הרשמי של ETA-IL] או [https://www.gov.il/en/departments/dynamiccollectors/ashrotzarim אתר משרד החוץ]. אישור נסיעה אינו מבטיח כניסה; ההחלטה הסופית נתונה לרשויות הגבול. בדקו את תוקף הדרכון ואת התנאים העדכניים לפני הזמנת הנסיעה.

במעברי הגבול ייתכנו שאלות ובדיקות ביטחוניות נוספות, והזמן הנדרש להן אינו קבוע. אם אתם מודאגים מהשפעת הביקור בישראל על כניסה למדינה אחרת, בדקו מראש את כללי אותה מדינה לפי אזרחותכם ונסיבותיכם.

אין להניח שאפשר להאריך שהייה או לצאת למדינה שכנה ולחזור כדי לחדש אשרה. יש לברר את התנאים מול [https://www.gov.il/ רשות האוכלוסין וההגירה] לפני תום תקופת השהייה המותרת.

=== בטיסה ===
[[קובץ:El Al Boeing 747-458 Groves.jpg|280px|ממוזער|מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל]]
[[נמל התעופה בן-גוריון]] (TLV), הסמוך ללוד ונמצא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], הוא שער הכניסה האווירי העיקרי לישראל. לוחות הטיסות, חברות התעופה והטרמינלים משתנים, ובמיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית; בדקו את המידע העדכני אצל חברת התעופה ובאתר [https://www.iaa.gov.il/ רשות שדות התעופה] לפני היציאה לשדה.

אפשר להגיע מנתב&quot;ג ליעדים שונים באמצעות רכבת, אוטובוס, מונית ושירותי הסעה. זמינות התחבורה הציבורית ושעות פעילותה משתנות, ובדרך כלל השירות מצומצם או אינו פועל בחלק משעות השבת והחגים היהודיים. בדקו מסלול, לוחות זמנים ותעריפים סמוך לנסיעה. אין להסתמך על מחירים או מספרי קווים ישנים המופיעים במדריכים.

נמל התעופה רמון (ETM), מצפון ל[[אילת]], משרת את אזור אילת, אך היצע הטיסות בו משתנה. בדקו אם קיימת טיסה מתאימה לפני תכנון המסלול.

יש להגיע לשדה התעופה בהתאם להנחיות חברת התעופה ולזמן המומלץ על ידה, ולהביא בחשבון בדיקות ביטחוניות וביקורת גבולות.

=== בדרך הים ===
באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין [[לימסול]] שבקפריסין ל[[חיפה]], והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן &quot;[http://www.celestyalcruises.com/ Celestyal Cruises]&quot; ו-&quot;[http://www.salamis-tours.com/ Salamis Cruises]&quot;. אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי. 

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים ב[[חיפה]] וב[[אשדוד]]. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות ב[[הרצליה]] (צפונית ל[[תל אביב]]), ב[[אשקלון]] (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

=== במכונית ===
[[קובץ:Wadi Araba Border Terminal (Israel).JPG|250px|ממוזער|מעבר יצחק רבין]]
ניתן להגיע במכונית לישראל הן מ[[מצרים]] (מ[[סיני|חצי האי סיני]]) והן מ[[ירדן]]. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מ[[סוריה]] או מ[[לבנון]] משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: מעבר גשר אלנבי/המלך חוסיין (הדרך הקצרה ביותר בין [[עמאן]] ו[[ירושלים]]  אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שני קילומטרים צפונית ל[[אילת]]).

מעבר טאבה מחבר בין ישראל למצרים ליד [[אילת]]. שעות הפעילות, תנאי הכניסה והתחבורה מהמעבר עשויים להשתנות; בדקו אותם מול הרשויות הרלוונטיות לפני הנסיעה.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

=== באוטובוס ===
שירותי אוטובוס ישירים בין ירדן לישראל, אם הם פועלים, תלויים במעבר הגבול ובהסדרים המשתנים. בדקו מול מפעילי התחבורה והרשויות הרשמיות; אל תניחו שקיים קו ישיר או שהוא פועל מדי יום.

==תחבורה==
תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו [[חיפה]], [[נצרת]] ו[[אילת]] ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעיתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה&quot;ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא {{משמאל לימין|*8787}} או 072–2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

=== באוטובוס ===
[[קובץ:TelAvivCBSPlatforms.jpg|ממוזער|280px|התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]
{{מדריך מורחב|מדריך =[[נסיעה באוטובוס בישראל]]}}
אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה&quot;ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעיתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעיתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

=== במונית שירות ===
[[קובץ:Sherut.JPG|ממוזער|מוניות שירות טיפוסיות בישראל]]
מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס).

עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעיתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרוור הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

=== ברכבת ===
[[קובץ:Israel railways passenger map 2012.PNG|שמאל|ממוזער|מפה טופולוגית של קווי רכבת ישראל]]
בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מ[[נהריה]] ועד [[באר שבע]] אשר עוברים דרך [[חיפה]], [[תל אביב]] ו[[נמל התעופה בן-גוריון]], כמו גם קו שעובר בין [[ירושלים]] ותל אביב, וקווים פרווריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב&quot;ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

[[:w:קו הרכבת המהיר לירושלים|קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים]] אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון ונחנך בספטמבר 2018 הוא הקו החשמלי הראשון במדינה והרכבות שנוסעות בו מגיעות למהירות של עד 160 קמ&quot;ש. תוכלו למצוא רכבות רבות עם שתי קומות שנמצאות בשימוש בישראל. רוב הרכבות שנמצאות כיום בשימוש נרכשו במהלך המאה ה-21 ולכן מדובר לרוב ברכבות מודרניות ומוצלחות.

קו הרכבת [[:w:מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום|מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]], אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרווריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, ו[[ראשון לציון]] - ולהמשיך משם ל[[אשקלון]] דרך יבנה ו[[אשדוד]].

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

=== במונית ===
מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעיתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים &quot;מוניות ספיישל&quot;. נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה).

שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש&quot;ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש&quot;ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשני נוסעים (4.70 ש&quot;ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש&quot;ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה).

שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעיתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות &quot;הדר&quot;, &quot;נשר&quot;, או &quot;אמאל&quot;). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

=== בטרמפים ===
ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה&quot;ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

=== במכונית ===
==== מערכת הכבישים בישראל ====
בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. באופן כללי למרבית המטיילים שמגיעים מחו&quot;ל לביקור בישראל מוטב להימנע מלהשכיר רכב במהלך הביקור בישראל משום שישנם עומסי תנועה מהותיים לעיתים רבות באזור המרכז לאורך כל שעות היום, ישנה תרבות נהיגה אגרסיבית למדיי ביחס למקובל בחלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, ובעוד שישנם שלטים רבים ברחבי הכבישים, לעיתים רבות הוא עשוי להיות מבלבל עבור תיירים שמנסים לנווט בדרכים.

רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבע ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעיתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב &quot;כביש 1 ירושלים&quot; או &quot;כביש 1 תל אביב&quot; במקום &quot;כביש 1 מערב&quot; או &quot;כביש 1 מזרח&quot;.

==== כללי הנהיגה ====
בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד [[:w:פיקטוגרף|פיקטוגרם]] המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ&quot;ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעיתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:
* שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ&quot;ש באזורי מגורים, 80 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ&quot;ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ&quot;ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ&quot;ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

==== כבישי אגרה ====
[[קובץ:Israel Toll Symbol.svg|ממוזער|הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל]]
* '''כביש 6''' הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 200 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.

:גובה האגרה משתנה לפי מקטעים, סוג הרכב, אמצעי החיוב ותעריפים מעודכנים. בדקו את התעריפים באתר הרשמי של כביש 6 לפני הנסיעה.

:עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה &quot;פס-קל&quot;) אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.

* '''מנהרות הכרמל''' (מסומנות כ'''כביש 23''') הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.

* '''הנתיב המהיר בכביש 1''' הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. גובה האגרה משתנה לפי עומסי התנועה ומתעדכן מעת לעת; בדקו את התעריף העדכני לפני הנסיעה.

==== רישיונות נהיגה ====
כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בין-לאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים).  

הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית. 

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

==== בטיחות ====
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים.

בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שני נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעיתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד.

מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

==== השכרת רכב ====
בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם:

* [https://www.hertz.co.il/he/HomePage/.aspx הרץ]
* [https://www.avis.co.il/ אוויס]
* [https://www.budget.co.il/ באדג'ט]
* [https://rent.albar.co.il/ יורופקאר (אלבר)]
* [https://www.shlomo.co.il/ סיקסט]

בנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו:

* [https://rent.eldan.co.il/he אלדן] - חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל
* [https://freesbe.com/ פריסבי]
* [https://suncar.co.il/ סאן קאר]
* [https://tamir-rental.com/he תמיר]
* חברת [https://gotoglobal.com/ GoToGlobal] (Car2Go לשעבר) - מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.
* [https://search.paapmpaapm.com/he/ פאפם פאפם] - מנוע חיפוש להשוואת מחירים הכולל הצעות מחברות הרכב הגדולות ומחברות השכרה מקומיות.

בחלק מאתרי ההזמנות הבין-לאומיים המחירים מיועדים לתיירים ולא כוללים מע&quot;מ, חשוב לשים לב לכך ולקחת זאת בחשבון.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

=== ברגל ===
ישראל היא מקום מצוין לערוך בו טיולים רגליים, במיוחד בזכות השבילים המעניינים הרבים שניתן למצוא ברחבי המדינה. עם זאת, משום שחלק מאותם השבילים הם מרוחקים יחסית (כגון שבילי ההליכה שעובר באזור מכתש רמון או הנגב), חשוב להתכונן היטב לטיולי ההליכה ולהביא לטיול מפה עדכנית ואמינה. בנוסף, השימוש ב-GPS מוסיף שכבה נוספת של בטיחות כאשר מנסים להגיע ממקום למקום ברגל - הן בערים והן באזורים הכפריים. לקבלת מפות דיגיטליות אמינות (לא מקוונות) שתוכלו לקחת איתכם לטיול אשר מכיליות בין היתר מידע מקיף על שבילים, מומלץ לעיין באתר של [https://www.openstreetmap.org/ OpenStreetMap], בו נעשה גם שימוש במדריך זה, ובאתרים אחרים המשתמשים באותו המידע למכשירים ניידים, כמו למשל [http://osmand.net OsmAnd] (מכיל גם תוספות רבות) ו- [https://maps.me/ MAPS.ME] (קל אך מכיל פחות פיצ'רים).

=== באופניים ===
בעוד שישנם ערים מסוימות בישראל בהם פועלות חברות שיתוף אופניים ואפילו ישנם לא מעט רוכבי אופניים (תל אביב היא ללא ספק המקום העיקרי), ובעוד שתוכלו לראות לא מעט ילדים בערים החילוניות נוסעים ברחובות העיר באופניים במהלך יום כיפור, באופן כללי ישראל היא לא מדינה של תרבות אופניים בדומה למקובל במדינות מסוימות באירופה. ובכל זאת, למי שכן מתכנן לנסוע באופניים ממקום למקום כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים קצרים יחסית וכי בחלק מהכבישים אין הרבה תנועה. למרבה הצער אין כיום מודעות רבה ליתרונות התיירותיים שיש לקידום תשתית האופניים ותרבות האופניים ולכן ישנם לא מעט כבישים בהם אין שום נתיב לרוכבי אופניים.

== נימוסים והליכות ==
הישראלים לעיתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעיתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעיתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעיתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעיתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

=== אתרי דת ===
באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

;אתרים הקדושים ליהודים
במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות. 

;אתרים הקדושים למוסלמים
בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

;אתרים הקדושים לנוצרים
מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

=== נושאים רגישים === 
;&lt;u&gt;השואה&lt;/u&gt;
מדינת ישראל המודרנית הוקמה בין השאר בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

;&lt;u&gt;הסכסוך הערבי-ישראלי&lt;/u&gt;
ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעיתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעיתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

==חשוב לדעת==
{{תיבת מוקדי חירום| משטרה = 100 | שירותי חירום רפואיים = 101 | מכבי אש = 102 }}
===סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:West_Bank_%26_Gaza_Map_2007_(Settlements)-he.png|230px|ממוזער|באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.]]
;ביטחון אישי ומצב ביטחוני
המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון עשוי להשתנות במהירות, לרבות בשל עימותים מזוינים, ירי רקטות וטילים, טרור, סגירת מעברים והגבלות תנועה. אין להסתמך על תיאור קבוע של אזורים כבטוחים או מסוכנים. לתיירים לא ישראלים שמעוניינים לבקר בישראל מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם יש אזהרות מסע עדכניות שפורסמו על ידי ממשלותיהם אודות ישראל, ולישראלים שמעוניינים לטייל בישראל מומלץ לבדוק את הנחיות פיקוד העורף. ההנחיות הקיימות עלולות בהחלט להשתנות בהתראה קצרה.

הימנעו מאזורים שבהם מתנהלת לחימה, מאזורים צבאיים וממתקנים ביטחוניים, ואל תנסו להיכנס לרצועת עזה או לאזורים מוגבלים. הגישה ליהודה ושומרון, וחלק מהאזורים סמוכי הגבולות עשויה להיות מוגבלת או מסוכנת, גם אם הם פתוחים בדרך כלל לתיירים. בדקו מראש אם המסלול המתוכנן פתוח ואם נדרשים אישורים מיוחדים.

בישראל עשויים להיות בידוק ביטחוני ומאבטחים בכניסה למקומות ציבוריים. פעלו לפי הוראות המאבטחים והמשטרה, אל תצלמו מתקנים צבאיים או ביטחוניים, ודווחו לרשויות על חפץ חשוד במקום לגעת בו. שמרו על מסמכי הזיהוי שלכם והישמעו להנחיות המקומיות.

;אזעקות וירי טילים
אם נשמעת אזעקה או מתקבלת התרעה רשמית, פעלו מיד לפי הוראות פיקוד העורף והיכנסו למרחב מוגן בהקדם. מיקום המרחב המוגן והזמן הזמין להגיע אליו משתנים ממקום למקום.

;פשע
נקטו אמצעי זהירות רגילים מפני גניבה וכייסות, במיוחד באזורים צפופים, בתחבורה הציבורית ובאתרי תיירות. אל תשאירו חפצי ערך ללא השגחה. אין מקום להכללות שלפיהן הפשיעה נמוכה בכל אזור או שניתן להסתובב בכל מקום ללא חשש; רמת הסיכון משתנה לפי מקום ונסיבות.

;סכנות באזורי מדבר ואזורים נידחים
טיולים במדבר עלולים להיות מסוכנים בגלל חום, התייבשות, קור בלילה ושיטפונות בזק. בדקו תחזית מזג אוויר ואזהרות שיטפונות, קחו די מים, מפה וציוד מתאים, ועדכנו אדם אחר במסלול המתוכנן. אין להיכנס לערוצי נחלים בזמן חשש לשיטפונות, גם אם לא יורד גשם במקום שבו אתם נמצאים. במסלולים מרוחקים מומלץ לשקול לטייל עם מדריך מנוסה.

חלק ממסלולי הטיול נמצאים בקרבת שטחי אימונים צבאיים, אזורי גבול או שטחים ממוקשים. היצמדו לשבילים מסומנים, ולעולם אל תיכנסו לשטח מגודר או מסומן כממוקש ואל תיגעו בחפצים חשודים. במקרה של ספק, הסתובבו ופנו לרשויות או לפקחי שמורות הטבע.

===נגישות תקשורתית===
==== טלפוניה ====
קידומת החיוג הבין-לאומית של ישראל היא ‎+972. כשמחייגים מחו&quot;ל יש להשמיט את האפס הראשון של מספר הטלפון המקומי. מספרי החירום העיקריים הם משטרה 100, מד&quot;א 101 וכבאות והצלה 102.

מספרי טלפון סלולריים מתחילים בדרך כלל ב-05, וקווים נייחים בקידומות אזוריות כגון 02, 03, 04, 08 ו-09. בעקבות ניידות מספרים, אין להסיק מהקידומת בלבד מיהו ספק השירות הנוכחי.

מבקרים יכולים לבדוק עם ספק הסלולר שלהם אם חבילת נדידה מתאימה, או לרכוש בישראל SIM מקומי או eSIM אם המכשיר תומך בכך. בדקו מראש תאימות לרשתות, עלויות ושירות באזורים מרוחקים. זמינות ומחירי החבילות משתנים בין ספקים.

שירותי טלפון ציבורי אינם נפוצים יותר בישראל, ולכן מומלץ לא להסתמך עליהם.

==== גישה לאינטרנט ====
גישה לאינטרנט אלחוטי זמינה בבתי מלון, בבתי קפה, במסעדות ובמקומות ציבוריים רבים, אך הכיסוי והמדיניות משתנים. אינטרנט-קפה וטלפונים ציבוריים אינם נפוצים כפי שהיו בעבר. אם אתם זקוקים לחיבור קבוע, בדקו אפשרויות SIM או eSIM וודאו שהמכשיר שלכם אינו נעול לספק מסוים.

== ראו גם ==
{{הפניה לאוגדן מדריכים|ישראל}}
{{מיזמים|ויקימילון=מדינת ישראל|ויקישיתוף=Category:Israel|שם ויקישיתוף=ישראל|ויקיפדיה=ישראל|רוחב=301}}
* [[המזרח התיכון]] 
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]
* [[טיולים רגליים בישראל]]
{{-}}

&lt;!-- אין להוסיף קישורים חיצוניים למדריכי ויקימסע --&gt;

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}

{{מדינות אסיה}}

[[קטגוריה:ישראל|*]]

{{geo|31.90|35.0|zoom=7}}</text>
      <sha1>060e3e61elkmr5x9klb03x63chupgxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261208</id>
      <parentid>261207</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T21:42:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170888" sha1="iwfwehd2p7dpjafcss4nakmp4s0dkyg" xml:space="preserve">{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|Jerusalem banner Panorama.jpg|מומלץ=כן|ליבה=כן}}
{{מדינה
|שם=ישראל
|תמונת מפה = LocationIsrael.png
|שפה = עיקרית: עברית{{ש}}משנית: ערבית
|עיר בירה = [[ירושלים]] 
|מטבע = שקל חדש (NIS) ₪
|אזור זמן = קיץ: UTC+3 &lt;br /&gt; חורף: UTC+2
|חשמל = 230V/50Hz ([[:w:מערכות החשמל בעולם#סוגי השקעים והתקעים ברחבי העולם|תקעים C, H, M]])
|אתר תיירות רשמי = https://israel.travel/
|קידומת טלפון = 972
|אוכלוסייה=10310127
|שטח = 22072
|שנת אוכלוסייה=2026
}}
'''[https://israel.travel/ ישראל]''' היא מדינה הממוקמת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] אשר ידועה בעיקר בהיסטוריה העשירה שלה, התרבות המגוונת שלה, והחשיבות הדתית שלה. ישראל מכילה שפע של אתרים היסטוריים בעלי חשיבות דתית, כמו הכותל המערבי, כיפת הסלע וכנסיית הקבר, אך גם חורבות עתיקות ואתרים ארכאולוגיים שהמוקדמים ביותר מתוארכים מלפני אלפי שנים.

המבקרים בישראל יכולים בין היתר לחקור נופים מרהיבים, החל ב[[ים המלח]], הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, ועד לאזור [[הגליל]] הציורי אשר בצפון המדינה.

ישראל היא מדינה מודרנית ומפותחת כלכלית, עם ערים דינמיות כמו [[תל אביב]] ו[[ירושלים]]. תל אביב היא עיר שוקקת חיים עם סצנת חיי לילה תוססת, מוזיאונים ברמה עולמית וחופים מרהיבים, בעוד שירושלים מציעה שילוב ייחודי של היסטוריה, דת ותרבות והיא בירת ישראל. חובבי טבע יכולים ליהנות גם ממגוון פעילויות ברחבי המדינה, מרכיבה על אופניים ברמת הגולן ועד צלילה בים סוף.

המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון משתנה כל העת והדבר עשוי בהחלט עשוי להשפיע על המטיילים בישראל. מומלץ בשל כך תמיד להתעדכן בחדשות האחרונות ולהסתמך על השכל הישר, על מנת שיהיה לכם טיול בטוח ומהנה.

בסך הכל, ישראל היא בחירה אידאלית למטיילים שמעוניינים בחווית טיול המשלבת היסטוריה, תרבות ואטרקציות טבע מרהיבות.
{{-}}

==אזורים==
בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה .
{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=Israel map Hebrew WV he.png
| תיאור מפת אזורים=מפת ישראל לפי אזורים
| גודל מפת אזורים=430px

| שם אזור 1=[[הרי ירושלים ואזור שכונות הטבעת]]
| צבע אזור 1=#6C8CB0
| פריטי אזור 1=
| תיאור אזור 1=אזור ההר המרכזי של ישראל, שבמרכזו נמצאת בירת ישראל, ירושלים. 

| שם אזור 2=[[דרום בקעת ים המלח]]
| צבע אזור 2=#D4B139
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2= האזור הנמוך ביותר בעולם בו נמצא [[:w:ים המלח|ים המלח]]. האזור ידוע במיוחד בזכות מתחמי המרפא שבו, חוויית הציפה במים המלוחים, ו[[מצדה]].

| שם אזור 3=צפון בקעת הירדן
| צבע אזור 3=#AEAF6B
| פריטי אזור 3=[[הכנרת ואזור ארץ כינרות]], [[בקעת בית שאן]]
| תיאור אזור 3= עמק מישורי בצפון-מזרח המדינה המתאפיין במזג אוויר חם לאורך כל השנה. האזור כולל בין היתר את הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, ואת עמק בית שא בו נמצא האתר הארכיאולוגי של בית שאן.

| שם אזור 4= [[רמת הגולן]]
| צבע אזור 4=#83b27a
| פריטי אזור 4=
| תיאור אזור 4= רמה בזלתית מרשימה בצפון-מזרח המדינה, אותה ישראל כבשה מסוריה ב-1967 וסיפחה ב-1981. האזור נודע במיוחד בזכות הנופים הירוקים שבו, הנחלים והמפלים השוצפים שבו, וכמו גם מדרונות הסקי בחרמון, והאתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים המרתקים של גמלא ומבצר נמרוד.

| שם אזור 5=&lt;nowiki&gt;מישור החוף&lt;/nowiki&gt;
|צבע אזור 5=#B383B3
| פריטי אזור 5=[[השרון]], [[מישור החוף הדרומי]], ו[[מישור החוף הצפוני]]
| תיאור אזור 5=חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון שבה גרים כ-70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין בחופים חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[תל אביב]] אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

| שם אזור 6=[[הנגב]] וסביבתו
| צבע אזור 6=#C59A5A
| פריטי אזור 6=[[הנגב]], דרום הרי יהודה, דרום [[מדבר יהודה]], ו[[הערבה|עמק הערבה]]
| תיאור אזור 6= מדבר גדול שתופס יותר כ-60% משטחה של ישראל.

| שם אזור 7=[[השפלה]]
| צבע אזור 7=#CA7E60
| פריטי אזור 7= 
| תיאור אזור 7= אזור במרכז המדינה המאופיין בגבעות נמוכות ופוריות.

| שם אזור 8=[[רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון]]
| צבע אזור 8=#A4C28D
| פריטי אזור 8=
| תיאור אזור 8=רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בו נמצאת, בין היתר, העיר [[חיפה]] אשר היא אחת הערים הגדולות במדינה.

| שם אזור 9=&lt;nowiki&gt;הגליל&lt;/nowiki&gt;
| צבע אזור 9=#75A0A5
| פריטי אזור 9=[[הגליל העליון]], [[הגליל התחתון]], [[אצבע הגליל]]
| תיאור אזור 9= אזור הררי ופורה בצפון המדינה. באזור זה נמצא הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון. 

| שם אזור 10=[[עמק יזרעאל והר הגלבוע]]
| צבע אזור 10=#A87D4F
| פריטי אזור 10=
| תיאור אזור 10=עמק רחב בצפון המדינה אשר מישורי ברובו. הר הגלבוע ממוקם באזור זה.
}}

=== יהודה ושומרון ורצועת עזה ===

{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=
| תיאור מפת אזורים=
| גודל מפת אזורים=

| שם אזור 1=[[יהודה ושומרון]]
| צבע אזור 1=#8E908D
| פריטי אזור 1= 
| תיאור אזור 1= אזור הררי שנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק. ישראל כבשה את האזור מידי ירדן במלחמת ששת הימים ב-1967. מאז הסכמי אוסלו בשנות התשעים חלק מסמכויות השלטון באזור יהודה ושומרון נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בעוד שישראל ממשיכה לשלוט בחלקים אחרים ובענייני ביטחון נרחבים. מעמדו הסופי של האזור שנוי במחלוקת.

| שם אזור 2=[[רצועת עזה]]
| צבע אזור 2=#8E908D
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2=רצועת חוף צרה בדרום-מערב הארת שבה מתגוררים כ-2 מיליון פלסטינים בצפיפות גבוהה מאוד. ישראל כבשה את האזור מידי מצרים במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל פינתה ממנה את כל ההתנחלויות וכוחות הצבא שלה ב-2005. החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס. בעקבות טבח שבעה באוקטובר חמאס ב-2023 פרצה מלחמה שגרמה להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור. הגישה לרצועה נותרה מוגבלת ביותר מאז, והמצב הביטחוני בה מסוכן.
}}

{{תיבת התראה2|'''הערה –''' רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי [[:w:הרשות הפלסטינית|הרשות הפלסטינית]]. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים [[:w:הסכסוך הישראלי-פלסטיני|בסכסוך הישראלי-פלסטיני]].}}
{{-}}

== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:WikiAir IL-13-06 035 - Old City (Jerusalem).JPG|320px|ממוזער|[[ירושלים/העיר העתיקה|העיר העתיקה בירושלים]]]]
8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

* {{יישוב מרכזי | שם=[[ירושלים]] | lat=31.783333333333 | long=35.216666666667 | תמונה=Jerusalem Dome of the rock BW 14.JPG | ויקיפדיה=ירושלים | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q1218 | תיאור= בירתה של מדינת ישראל, העיר הגדולה בישראל לפי אוכלוסייתה בתחום העירוני, והיא קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[תל אביב]] | lat=32.083333333333 | long=34.8 | תמונה=TelAvivAvivMetroo.png | ויקיפדיה=תל אביב-יפו | ויקינתונים=Q33935 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= מרכז התרבות והבילוי של כל אזור [[גוש דן]] (כ-2 מיליון תושבים). בשנת 2003 הוכרה &quot;העיר הלבנה&quot; בתל אביב, הכוללת מבנים רבים בסגנון הבין-לאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק&quot;ו.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[חיפה]] | lat=32.8 | long=34.983333333333 | תמונה=Haifa Shrine and Port.jpg | ויקיפדיה=חיפה | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q41621 | תיאור= עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית ו[[הגנים הבהאים]].}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[אילת]] | lat=29.55 | long=34.95 | תמונה=Eilat2.jpg | ויקיפדיה=אילת | ויקינתונים=Q134762 | תיאור= עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[באר שבע]] | lat=31.258888888889 | long=34.797777777778 | תמונה=Aerial photo of Beersheba.JPG | ויקיפדיה=באר שבע | ויקינתונים=Q41843 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= העיר הגדולה בנגב.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[צפת]] | lat=32.965833333333 | long=35.498333333333 | תמונה=Safed1.jpg | ויקיפדיה=צפת | ויקינתונים=Q188336 | תיאור= עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[טבריה]] | lat=32.789722222222 | long=35.524722222222 | תמונה=TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg | ויקיפדיה=טבריה | ויקינתונים=Q151920 | תיאור= עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[נצרת]] | lat=32.702102777778 | long=35.29785 | תמונה=Nazareth Palm Tree 200704.JPG | ויקיפדיה=נצרת | ויקינתונים=Q430776 | תיאור= עיר היסטורית המזוהה כמקום הולדתו של ישו. כיום זו העיר הערבית הגדולה בישראל.}}

{{-}}

== אטרקציות תיירות פופולריות בישראל ==
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בישראל, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

{{:מפה:ישראל}}
{{-}}
{|
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=הכותל המערבי | lat=31.776667 | long=35.23425 | תמונה=16-03-30-Klagemauer Jerusalem RalfR-DSCF7673.jpg | ויקיפדיה=הכותל המערבי | ויקינתונים=Q134821}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הבית | lat=31.777777777778 | long=35.235555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount-Temple Mount (south exposure).jpg | ויקיפדיה=הר הבית | ויקינתונים=Q193163}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים המלח]] | lat=31.4144 | long=35.4501 | תמונה=Dead sea.jpg | ויקיפדיה=ים המלח | ויקינתונים=Q23883}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים כנרת]] | lat=32.8046 | long=35.5930 | תמונה=Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg | ויקיפדיה=הכנרת | ויקינתונים=Q126982}}
* {{יעד מרכזי | שם=כיפת הסלע | lat=31.778055555556 | long=35.235277777778 | תמונה=Israel-2013(2)-Jerusalem-Temple Mount-Dome of the Rock (SE exposure).jpg | ויקיפדיה=כיפת הסלע | ויקינתונים=Q172077}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מצדה]] | lat=31.315555555556 | long=35.353888888889 | תמונה=Israel-2013-Aerial 21-Masada.jpg | ויקיפדיה=מצדה | ויקינתונים=Q186312 | מאפיינים נוספים = {{אתר מורשת עולמית}} }}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הקבר | lat=31.778444444444 | long=35.22975 | תמונה=The Church of the Holy Sepulchre-Jerusalem.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הקבר | ויקינתונים=Q187702}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[הגן הלאומי קיסריה]] | lat=32.5 | long=34.899722222222 | תמונה=Caesarea maritima (DerHexer) 2011-08-02 098.jpg | ויקיפדיה=קיסריה | ויקינתונים=Q319242}}
* {{יעד מרכזי | שם=מגדל דוד | lat=31.776111111111 | long=35.227777777778 | תמונה=מגדל דוד.jpg | ויקיפדיה=מגדל דוד | ויקינתונים=Q1177765}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר חרמון ואתר החרמון | lat=33.30805556 | long=35.7725 | תמונה= | ויקיפדיה=החרמון | ויקינתונים=Q6921185}}
* {{יעד מרכזי | שם=עיר דוד ונקבת השילוח | lat=31.773611111111 | long=35.235555555556 | תמונה= | ויקיפדיה=עיר דוד | ויקינתונים=Q1177750}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן החיות התנ&quot;כי | lat=31.74944444 | long=35.17694444 | תמונה=JBZ_elephant.jpg | ויקיפדיה=גן החיות התנ&quot;כי | ויקינתונים=Q2915736}}
* {{יעד מרכזי | שם=חומות ירושלים | lat=31.7747 | long=35.2278 | תמונה=Jerusalem, city wall.jpg | ויקיפדיה=חומות ירושלים | ויקינתונים=Q2918723}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מכתש רמון]] | lat=30.578611111111 | long=34.817777777778 | תמונה=Israel-2013-Aerial 00-Negev-Makhtesh Ramon.jpg | ויקיפדיה=מכתש רמון | ויקינתונים=Q1274674}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הרצל | lat=31.774117 | long=35.180567 | תמונה=Mount Herzl IMG 1149.JPG | ויקיפדיה=הר הרצל | ויקינתונים=Q206161}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[העיר העתיקה בירושלים]] | lat=31.776666666667 | long=35.234166666667 | תמונה=Dome of the Rock by Peter Mulligan.jpg | ויקיפדיה=העיר העתיקה (ירושלים) | ויקינתונים=Q213274 | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=[[עכו|העיר העתיקה בעכו]] | lat=32.9193 | long=35.0671 | תמונה=Aerial_view_of_Acre_1.jpg | ויקינתונים= | ויקיפדיה=עכו | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=יד ושם | lat=31.774166666667 | long=35.175555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Yad Vashem 01.jpg | ויקיפדיה=יד ושם | ויקינתונים=Q156591}}
* {{יעד מרכזי | שם=שוק מחנה יהודה | lat=31.78555556 | long=35.21222222 | תמונה=Shuk (26).JPG | ויקיפדיה=שוק מחנה יהודה | ויקינתונים=Q2918531}}
* {{יעד מרכזי | שם=טחנת הרוח במשכנות שאננים | lat=31.771475 | long=35.224175 | תמונה=16-03-30-Jerusalem-Innenstadt-RalfR-DSCF7584.jpg | ויקיפדיה=טחנת הרוח במשכנות שאננים | ויקינתונים=Q2676363}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון ישראל והיכל הספר | lat=31.772361 | long=35.2045 | תמונה=Israel museum.JPG | ויקיפדיה=מוזיאון ישראל | ויקינתונים=Q46815}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר מירון | lat=32.997595 | long=35.412201 | תמונה=Northern slope of Mount Meron.jpg | ויקיפדיה=הר מירון | ויקינתונים=Q540520}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן לאומי בית שאן | lat=32.503913 | long=35.502140 | תמונה=עתיקות_בית_שאן_1.JPG | ויקיפדיה=בית שאן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המרכז הבהאי העולמי ומקדש הבאב | lat=32.81378 | long=34.98655 | תמונה=Baha'i arc from archives.jpg | ויקיפדיה=המרכז הבהאי העולמי | ויקינתונים=Q494706| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=מנהרות הכותל | lat=31.77698 | long=35.23447 | תמונה= | ויקיפדיה=מנהרות הכותל | ויקינתונים=Q1335177}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן השלושה | lat=32.50555556 | long=35.44777778 | תמונה=Gan HaShlosha 23.JPG | ויקיפדיה=גן השלושה | ויקינתונים=Q1493336}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הזיתים | lat=31.777946 | long=35.245686 | תמונה=Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg | ויקיפדיה=הר הזיתים | ויקינתונים=Q205976}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין כרם | lat=31.76527778 | long=35.14944444 | תמונה=EinkaremvillageC.jpg | ויקיפדיה=עין כרם | ויקינתונים=Q1022487}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר תבור | lat=32.68625 | long=35.392916666667 | תמונה=Mount Tabor4.jpg | ויקיפדיה=הר תבור | ויקינתונים=Q193785}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ראש הנקרה|שמורת ראש הנקרה]] | lat=33.093122222222 | long=35.104766666667 | תמונה=Rosh Hanikra in summer 2011 (2).JPG | ויקיפדיה=ראש הנקרה | ויקינתונים=Q1650601}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הגלבוע | lat=32.433888888889 | long=35.414444444444 | תמונה=Gilboa ridge.jpg | ויקיפדיה=הר הגלבוע | ויקינתונים=Q1161616}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר מונפור | lat=33.0443627 | long=35.2266088 | תמונה=מבצר מונפורט בזריחה.JPG | ויקיפדיה=מונפור (מבצר) | ויקינתונים=Q14201945}}
* {{יעד מרכזי | שם=חמת גדר | lat=32.68403056 | long=35.66539722 | תמונה=Hot_springs_in_Hamat_Gader.jpg | ויקיפדיה=חמת גדר | ויקינתונים=Q2599137}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מבצר נמרוד]] | lat=33.246667| long=35.714722222222 | תמונה=Nimrod-S-218.jpg | ויקיפדיה=מבצר נמרוד | ויקינתונים=Q1404704}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=נחל חרמון | lat=33.248248 | long=35.693269| תמונה=Banyas BW 9.jpg | ויקיפדיה=נחל חרמון | ויקינתונים=Q1410413}}
* {{יעד מרכזי | שם=הספארי ברמת גן | lat=32.045 | long=34.825 | תמונה=Lake and animals at Zoological Center of Tel Aviv-Ramat Gan.JPG | ויקיפדיה=הספארי ברמת גן | ויקינתונים=Q2343219}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל שניר | lat=33.238158333333 | long=35.624627777778 | תמונה=Hazbani.jpg | ויקיפדיה=נחל שניר | ויקינתונים=Q1432225}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חי | lat=33.235 | long=35.578333333333 | תמונה=Tel Hai - Courtyard (3).jpg | ויקיפדיה=תל חי | ויקינתונים=Q2094886}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ציון | lat=31.771666666667 | long=35.228611111111 | תמונה=MtZion from Abu Tor.jpg | ויקיפדיה=הר ציון | ויקינתונים=Q332444}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אלכסנדר | lat=32.396197 | long=34.865706 | תמונה=NahalAlexander.jpg | ויקיפדיה=נחל אלכסנדר | ויקינתונים=Q1962200}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת עין גדי | lat=31.45 | long=35.383333333333 | תמונה=En Gedi Waterfall.jpg | ויקיפדיה=עין גדי (שמורה) | ויקינתונים=Q1011544}}
* {{יעד מרכזי | שם=ציפורי | lat=32.753055555556 | long=35.279166666667 | תמונה=Face in mosaic.JPG | ויקיפדיה=ציפורי (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1132798}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל כזיב | lat=33.04162222 | long=35.24796111 | תמונה=Kziv stream 12.JPG | ויקיפדיה=נחל כזיב | ויקינתונים=Q2910078}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ארבל | lat=32.824 | long=35.507 | תמונה=Arrbel panorama.jpg | ויקיפדיה=הר ארבל | ויקינתונים=Q819281}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל מגידו | lat=32.584622222222 | long=35.183494444444 | תמונה=תל מגידו.JPG | ויקיפדיה=תל מגידו | ויקינתונים=Q208379| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=ירדנית | lat=32.71105556 | long=35.57127778 | תמונה=Yardenit.jpg | ויקיפדיה=ירדנית | ויקינתונים=Q991404}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית שערים | lat=32.704472 | long=35.129028 | תמונה=Cave of coffins.jpg | ויקיפדיה=בית שערים | ויקינתונים=Q830805| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=גלגל רפאים | lat=32.908611111111 | long=35.801111111111 | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG | ויקיפדיה=גלגל רפאים | ויקינתונים=Q1914227}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת רחל | lat=31.739991666667 | long=35.218991666667 | תמונה=RamatrachelS.jpg | ויקיפדיה=רמת רחל | ויקינתונים=Q2130036}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת הנדיב | lat=32.547972222222 | long=34.944247222222 | תמונה=Rotschild tomb.JPG | ויקיפדיה=רמת הנדיב | ויקינתונים=Q2910625}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל דן | lat=33.186744 | long=35.619241 | תמונה=Quelle des Dan.jpg | ויקיפדיה=נחל דן | ויקינתונים=Q393137}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל אפק | lat=32.105 | long=34.930416666667 | תמונה=Afek IMG 8217.JPG | ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס) | ויקינתונים=Q682612}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית גוברין | lat=31.613097 | long=34.898297 | תמונה=Beit Guvrin 1.JPG | ויקיפדיה=בית גוברין (עיר קדומה) | ויקינתונים=Q2608946| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=סטף | lat=31.7691 | long=35.1273 | תמונה=Sataf15.jpg | ויקיפדיה=סטף | ויקינתונים=Q2906185}}
* {{יעד מרכזי | שם=יודפת | lat=32.836944444444 | long=35.273611111111 | תמונה=Moshavyodfat.jpg | ויקיפדיה=יודפת | ויקינתונים=Q1974434}}
* {{יעד מרכזי | שם=המושבה הגרמנית בחיפה | lat=32.81966667 | long=34.99055278 | תמונה= | ויקיפדיה=המושבה הגרמנית (חיפה) | ויקינתונים=Q2413425}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר האלה | lat=31.6963 | long=34.9575 | תמונה=Qeiyafa-western-gate1 cr.jpg | ויקיפדיה=חורבת קייאפה | ויקינתונים=Q910323}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל דן | lat=33.249 | long=35.652 | תמונה=Tel Dan - Israelite Gate.jpg | ויקיפדיה=תל דן | ויקינתונים=Q1346856}}
* {{יעד מרכזי | שם=מיני ישראל | lat=31.842165 | long=34.968367 | תמונה=Mini Israel Western Wall.jpg | ויקיפדיה=מיני ישראל | ויקינתונים=Q456800}}
* {{יעד מרכזי | שם=פארק המצפה התת-ימי באילת | lat=29.504 | long=34.918 | תמונה=PikiWiki Israel 41914 Underwater observatory in Eilat.JPG | ויקיפדיה=פארק המצפה התת-ימי באילת | ויקינתונים=Q6602806}}
* {{יעד מרכזי | שם=אכזיב | lat=33.048278 | long=35.102652 | תמונה=Zeeb beach.JPG | ויקיפדיה=אכזיב | ויקינתונים=Q340747}}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הגדול | lat=30.925 | long=34.98111111 | תמונה=Makhtesh gadol.jpg | ויקיפדיה=המכתש הגדול | ויקינתונים=Q2911410}}
* {{יעד מרכזי | שם=האתר הארכאולוגי בניאס | lat=33.248611111111 | long=35.694444444444 | תמונה=Banias Spring Cliff Pan's Cave.JPG | ויקיפדיה=בניאס (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q606295}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל תל אביב | lat=32.097768 | long=34.77318 | תמונה=Tel Aviv Port Lowshot.jpg | ויקיפדיה=נמל תל אביב | ויקינתונים=Q2889387}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל תנינים | lat=32.5475 | long=34.915 | תמונה=Taninim.jpg | ויקיפדיה=נחל תנינים | ויקינתונים=Q972150}}
* {{יעד מרכזי | שם=כוכב הירדן | lat=32.595555555556 | long=35.521388888889 | תמונה=Belvoir fortress.JPG | ויקיפדיה=כוכב הירדן | ויקינתונים=Q1010980}}
* {{יעד מרכזי | שם=אפולוניה | lat=32.1952 | long=34.8068 | תמונה=Apollonia-40.jpg | ויקיפדיה=אפולוניה | ויקינתונים=Q1024886}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיתא | lat=32.77888889 | long=35.65944444 | תמונה=Sussita - Aerial photography April 2017.jpg | ויקיפדיה=סוסיתא (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q1620075}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=בקעת תמנע | lat=29.78777778 | long=34.98888889 | תמונה=Mushroom in Timna Park in summer 2011 (1).JPG | ויקיפדיה=בקעת תמנע | ויקינתונים=Q1973199}}
* {{יעד מרכזי | שם=גמלא | lat=32.90277778 | long=35.74055556 | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg | ויקיפדיה=גמלא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1493165}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עמוד | lat=32.88091944 | long=35.50326389 | תמונה=Amud stream.JPG | ויקיפדיה=נחל עמוד | ויקינתונים=Q2777661}}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הלחם והדגים | lat=32.873333333333 | long=35.548611111111 | תמונה=Brotvermehrungskirche BW 1.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הלחם והדגים | ויקינתונים=Q990912}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית הכנסת בבית אלפא | lat=32.521702 | long=35.432357 | תמונה=Bet Alfa Synagogue Floor.jpg | ויקיפדיה=בית הכנסת בבית אלפא | ויקינתונים=Q2916397}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר עתלית | lat=32.70528 | long=34.93389 | תמונה=Atlit fort.JPG | ויקינתונים=Q597606 | ויקיפדיה=מבצר עתלית}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל גזר | lat=31.876387 | long=34.922225 | תמונה=Gezer0809.jpg | ויקיפדיה=תל גזר | ויקינתונים=Q1466687}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל לכיש | lat=31.56527778 | long=34.84916667 | תמונה=LachishFrontGate.jpg | ויקיפדיה=תל לכיש | ויקינתונים=Q848509}}
* {{יעד מרכזי | שם=הרי אילת | lat=29.66722222 | long=34.91416667 | תמונה=Elath_Eilat_Israel_Wueste_datafox.jpg | ויקיפדיה=הרי אילת | ויקינתונים=Q145541}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל יפו | lat=32.05165278 | long=34.74961667 | תמונה=OLD JAFFA PORT.jpg | ויקיפדיה=נמל יפו | ויקינתונים=Q2911475}}
* {{יעד מרכזי | שם=ריף הדולפינים | lat=29.515345 | long=34.925988 | תמונה= | ויקיפדיה=ריף הדולפינים | ויקינתונים=Q5289642}}
* {{יעד מרכזי | שם=בריכת המשושים | lat=32.93861111 | long=35.66555556 | תמונה= | ויקיפדיה=בריכת המשושים | ויקינתונים=Q2904991}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל זוויתן | lat=32.9711389 | long=35.6990556 | תמונה=Zavitan.jpg | ויקיפדיה=נחל זוויתן | ויקינתונים=Q7218064}}
* {{יעד מרכזי | שם=שבטה | lat=30.88 | long=34.63 | תמונה=Ruins of a church in Shivta in the Negev.jpg | ויקיפדיה=שבטה | ויקינתונים=Q2037692| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל מערות | lat=32.67 | long=34.96527778 | תמונה=נחל מערות ממעוף הציפור.jpg | ויקיפדיה=נחל מערות | ויקינתונים=Q1443478}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עיון | lat=33.26983889 | long=35.57785 | תמונה=HaTachna fall2.JPG | ויקינתונים=Q2776670| ויקיפדיה=נחל עיון}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת הנטיפים | lat=31.755833333333 | long=35.023333333333 | תמונה=PikiWiki Israel 29705 Stalactite Cave.JPG | ויקינתונים=Q2670579 | ויקיפדיה=מערת הנטיפים (שורק) }}
* {{יעד מרכזי | שם=עבדת | lat=30.795 | long=34.775 | תמונה=Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg | ויקינתונים=Q791665 | ויקיפדיה=עבדת | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל בצת | lat=33.0728 | long=35.2144 | תמונה=BetzetStream.JPG | ויקינתונים=Q2908288| ויקיפדיה=נחל בצת}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין עבדת | lat=30.82638889 | long=34.76638889 | תמונה=Um, Wow.jpg | ויקיפדיה=עין עבדת | ויקינתונים=Q1339871}}
* {{יעד מרכזי | שם=אגמון חולה | lat=33.105833333333 | long=35.603611111111 | תמונה= | ויקיפדיה=אגמון חולה | ויקינתונים=Q6623354}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל ערד | lat=31.28083333 | long=35.125 | תמונה=Tel arad all.JPG | ויקינתונים=Q2063578 | ויקיפדיה=תל ערד}}
* {{יעד מרכזי | שם=צריף בן-גוריון וקבר בן גוריון | lat=30.87416667 | long=34.78916667 | תמונה=BenGurionSdehBokerHouse.JPG | ויקיפדיה=צריף בן-גוריון | ויקינתונים=Q12410917}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל לכיש | lat=31.801508333333 | long=34.672122222222 | תמונה=Lachish park winter2.JPG | ויקינתונים=Q2469454| ויקיפדיה=נחל לכיש}}
* {{יעד מרכזי | שם=ממשית | lat=31.026111 | long=35.063889 | תמונה=Mamshit.jpg | ויקיפדיה=ממשית | ויקינתונים=Q2391522| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הקטן | lat=30.96194444 | long=35.19861111 | תמונה=SmallCrater01 ST 08.JPG | ויקיפדיה=המכתש הקטן | ויקינתונים=Q5636381}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל הבשור | lat=31.287022222222 | long=34.485311111111 | תמונה=GesherTzeelim.jpg | ויקיפדיה=נחל הבשור | ויקינתונים=Q2668577}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל יהודיה | lat=32.9383333 | long=35.7085472 | תמונה= | ויקיפדיה=נחל יהודיה | ויקינתונים=Q7218091}}
* {{יעד מרכזי | שם=חי-בר יטבתה | lat=29.8714 | long=35.0503 | תמונה=DishonMikrai002.jpg | ויקיפדיה=חי-בר יטבתה | ויקינתונים=Q389743}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חצור | lat=33.018333333333 | long=35.569166666667 | תמונה=Tel hatzor.JPG | ויקיפדיה=תל חצור | ויקינתונים=Q740138}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת צדקיהו | lat=31.782108333333 | long=35.230738888889 | תמונה=Jerusalem Zedekia-Höhle 22.JPG | ויקיפדיה=מערת צדקיהו | ויקינתונים=Q184272}}
* {{יעד מרכזי | שם=קרני חיטין | lat=32.799722222222 | long=35.459722222222 | תמונה=Horns of Hattin.JPG | ויקיפדיה=קרני חיטין | ויקינתונים=Q1411801}}
|}
&lt;!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) --&gt;
{{רשימת אטרקציות בעבודה מתמשכת}}

== רקע כללי ==
&lt;!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. --&gt;
===רקע היסטורי===
&lt;!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. --&gt;
;&lt;u&gt;לפני הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה&quot;ס למאה ה-8 לפנה&quot;ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|שמאל|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ&quot;ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה&quot;ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה&quot;ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם &quot;ממלכת שומרון&quot;) אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה&quot;ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה&quot;ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה&quot;ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה&quot;ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה&quot;ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה&quot;ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה&quot;ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה. 

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. המרד דוכא באכזריות, אך קהילות יהודיות המשיכו להתקיים בארץ גם לאחריו. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכאו ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית &quot;סוריה פלשתינה&quot; (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. 

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, &quot;חוזה המדינה&quot;, החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של &quot;מדינת היהודים&quot;, במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ&quot;א (1921), פרעות תרפ&quot;ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ&quot;ל ולח&quot;י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו&quot;ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש&quot;ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה&quot;ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך מלחמת העצמאות מאות אלפים מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה נעקרו או נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים, בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, ורבים מהם היגרו לישראל.

;&lt;u&gt;אחרי הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. בסוף המבצע, בלחץ של המעצמות, ישראל נסוגה מחצי האי סיני.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה&quot;ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש&quot;ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2026 חיים בישראל כ-7.8 מיליון יהודים אשר הם כ-76% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-45 אחוזים מכלל יהודי העולם.

=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בספטמבר 2026 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.82 מיליון תושבים (כ-78.3% מכלל הישראלים) הם &quot;יהודים ואחרים&quot;, כלומר יהודים וכן עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת; כ-2.17 מיליון תושבים (כ-21.7% מכלל הישראלים) הם ערבים; וכ-304 אלף הם זרים.

==== יהדות ישראל ====
יהדות ישראל, המונה כיום כ-7.2 מיליון יהודים, מהווה כ-45% מהאוכלוסייה היהודית בעולם, ובכך היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם (ארצות הברית נמצאת במקום השני עם כ-6.3 מיליון יהודים, כ-40%). בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026 מתוך כ-10.3 מיליון תושבי ישראל, כ-78.3% מהישראלים הם בקטגוריה &quot;יהודים ואחרים&quot;. מתוך היהודים בישראל כ-5.8 מיליון (כ-80%) הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) וכ-1.4 מיליון נולדו בחו&quot;ל.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה ההתפלגות לפי הגדרה עצמית היא: 39.6% חילונים או לא דתיים, 21.8% מסורתיים שאינם כל כך דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.

===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[:w:מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
עברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל. לערבית מעמד מיוחד בחוק וחלק גדול מהאוכלוסייה בישראל דובר ערבית, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. שילוט בכבישים ובמרחב הציבורי מופיע לעיתים קרובות בעברית, בערבית ובאנגלית, אך לא כל שלט כולל את שלוש השפות.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]]. 

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

=== חגים לאומיים ===
;שבתות 
שעות הפעילות משתנות לפי אזור, סוג העסק, יום שישי, שבת וחגים. עסקים רבים נסגרים מוקדם ביום שישי ונסגרים בשבת, אך באזורים וביישובים מסוימים עסקים רבים פתוחים. בדקו שעות פתיחה מראש. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

;חגים לאומיים רשמיים 
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 100px;&quot; | שם החג
! style=&quot;width: 130px;&quot; | תאריך עברי
! style=&quot;width: 185px;&quot; | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style=&quot;width: 130px;&quot; | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט&quot;ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י&quot;ד באדר בערים מפורזות, וט&quot;ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות &quot;[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]&quot; נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט&quot;ו בניסן - כ&quot;א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ&quot;ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

== פעילויות ==
* '''[[שביל ישראל]]''' - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
* '''סנפלינג בנגב''' - 
* '''ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל''' (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]).

=== טיולי שטח ===
:''סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו ''[[מסלולים#בישראל]]''

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או ב[http://www.teva.org.il/?pg=&amp;categoryid=900&amp;articleid= אתר החברה להגנת הטבע].

====מידע חשוב====
* על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כ'''שמורות טבע''' חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
* חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
* בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות ב[http://www.parks.org.il/ אתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]
* שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
** פיקוד צפון: 04-6979007
** חרמון: 04-6966207
** פיקוד מרכז: 02-5305372 או 5305042–02
** פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
* מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם [http://www.ims.gov.il/ אתר השירות המטאורולוגי הישראלי].

== קניות ==
=== מטבע ===
[[קובץ:השטרות החדשים של ישראל.jpg|ממוזער|שמאל|שטרות ישראלים]]
המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש&quot;ח או ₪. סימנו הבין-לאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

מאז 2017 קיימים שטרות חדשים: 20 ₪ (בצבעים ירוק ואדום), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום וכתום) ו-200 ₪ (בצבעים אדום וכחול). סדרת השטרות החדשים עוצבה באורכים משתנים, כאשר שטר ה-20 ₪ הוא הקצר ביותר ושטר ה-200 ₪ הוא הארוך ביותר, וזאת על מנת לסייע ללקויי ראייה להבחין ביניהם.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע&quot;מ בעת היציאה מהמדינה. נכון למרץ 2018, שיעור ה[[:w:מס ערך מוסף|מע&quot;מ]] בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 17%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע&quot;מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. [[אילת]] היא העיר היחידה במדינה בה אין מע&quot;מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע&quot;מ באתר משרד האוצר הישראלי[http://ozar.mof.gov.il/customs/eng/tourist_guide2005.htm#7] ובאתר דואר ישראל [http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/vat_refund?OpenDocument] אשר מבצע את החזרי המע&quot;מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקאים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור [[ירושלים]]. שער הדולר האמריקאי הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

=== עלויות === 
עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי &quot;יקרה&quot; באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 50 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 45 שקלים. במרבית רשתות המזון המהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו [[אילת]], עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעיתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

=== שער חליפין ===
להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

{{שער חליפין|ILS}}

=== מתן טיפים ===
במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי. 

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ. 

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעיתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת). 

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 10 שקלים. 20 נחשב לטיפ נדיב. 

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ. 

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ. 

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

=== שעות פעילות בתי עסק ===
[[קובץ:Dizengoff Center Tel Aviv IL WV.JPG|ממוזער|180px|קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב]]
ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

=== התמקחות ===
ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעיתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעיתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית. 

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעיתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעיתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם. 

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעיתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

=== מזכרות פופולריות===
בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

* מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ&quot;ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ&quot;ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.

* מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית &quot;מעבדות ים המלח&quot; (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

== אוכל ==
=== המטבח הישראלי ===
המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. ברוב המסעדות מתקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

=== מזון מהיר פופולרי === 
{{תמונות מרובות
| סיומת = דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Hummuswithpinenuts.jpg
| רוחב1 = 200
| תמונה2 = Falafel_in_a_pita2.jpg
| רוחב2 = 225
}}
דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקות וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב &quot;מנוגב&quot; עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות &quot;חומוסיות&quot;), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

=== הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון ===
====אוכל כשר====
[[קובץ:Kosher.jpg|ממוזער|חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של &quot;בד&quot;ץ מהדרין&quot;, ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)]]
[[קובץ:McKosher.jpg|ממוזער|הכיתוב &quot;כשר&quot; משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס]]
המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו&quot;ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית והמחמירה פחות לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. המסעדות החלביות כן עשויות להגיש דגים (שכאמור לא נחשבים מאכל בשרי).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי התגלו מקרים בהם זויפו תעודות כשרות, לכן למקפידים על אישורי כשרות מומלץ לבדוק מי הגוף המכשיר והאם הוא מקובל עליהם. 

על פי החוק הישראלי רק לגופי כשרות רשמיים כמו הרבנות הראשית או רבנים שהוסמכו על-ידה ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים. עם זאת ישנם סייגים בנושא בקרב קהילות שונות שיצרו גופי השגחה פרטיים או בעלי מסעדות הדוגלים בנוהלי כשרות ללא תעודה, על בסיס אמון בינם לבין הלקוחות.

====הגבלות במהלך חג הפסח====
הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

=== חטיפים מקומיים בולטים ===
* קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
* במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

=== אוכל אתני ===
הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה &quot;צ'ולנט&quot; בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו&quot;חמין&quot; בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

=== אוכל צמחוני וטבעוני ===
בעשור האחרון מספר הטבעונים בישראל גדל מאוד וכיום היא נחשבת לאתר מומלץ לצמחונים ולטבעונים עם מגוון מסעדות מתאימות. גם במסעדות שאינן טבעוניות יש במקרים רבים סימון של מנות טבעוניות וצמחוניות ואפשר לבקש חלב צמחי בשתייה החמה, לעיתים בתוספת תשלום.

בשל כללי הכשרות מסעדות רבות המוגדרות כשרות חלביות לא מגישות כלל מנות בשריות (למעט דגים) ולכן מתאימות למי שמעדיפים אוכל צמחוני. 

== שתייה ==
=== קפה ===
רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעיתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעיתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעיתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת הידועה ביותר מבין רשתות אלו היא [[:w:קופיקס|קופיקס]] (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

=== משקאות אלכוהוליים ===
[[קובץ:Goldstar and Maccabee.jpg|ממוזער|הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר]]
הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא '''18'''. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

כמו כן, מאז 2010 בין השעות 23:00 ל -5:00 בבוקר אסור למכור משקאות אלכוהולים מחוץ לברים ולמסעדות ואסור לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור.

סצנת חיי הלילה הפעילה ביותר בישראל היא סצנת חיי הלילה של תל אביב וסצנת חיי הלילה של אילת. תל אביב, &quot;העיר שאף פעם לא ישנה&quot;, היא מרכז הבילוי העיקרי של ישראל והיא מכילה מספר גדול במיוחד של ברים ומועדונים.

==== בירה ====
בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:
* גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ&quot;ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
* מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ&quot;ל או של 650 מ&quot;ל, בפחית של 330 מ&quot;ל או 500 מ&quot;ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
* נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה &quot;נשר מאלט&quot;. טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ&quot;ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בין-לאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבין-לאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

==== ליקרים ====
עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא &quot;אלוף העראק&quot; ו&quot;עראק עילית&quot; (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

==== יינות ====
שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

=== משקאות קלים ===
רוב מותגי המשקאות המוגזים הבין-לאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם [[:w:טמפו משקאות|חברת טמפו משקאות בע&quot;מ]] אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים. 

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:
* טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
* שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות. 
* ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
* פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
* פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

==לינה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16908 zimer in meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צימר במושב מירון שבצפון ישראל]]
ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. רק חלק מבתי המלון בישראל מדורגים לפי דירוג כוכבים רשמי של משרד התיירות ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם &quot;העניקו&quot; לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

* התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
* מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ&quot;א (&quot;אכסניות נוער בישראל&quot;), שחברה ב-Hostelling International.
* קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
* בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).
== לימודים ==
[[קובץ:Hebrew_University_Jerusalem_IL_WV.JPG|ממוזער|280px|מתחם האוניברסיטה העברית בירושלים]]
בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים,&lt;ref&gt;[http://www.huji.ac.il/huji/eng/index_e.htm האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem |]&lt;/ref&gt; אוניברסיטת תל אביב,&lt;ref&gt;[http://english.tau.ac.il/ Tel Aviv University | Tel Aviv University]&lt;/ref&gt; ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע,&lt;ref&gt;[http://www.bgu.ac.il/ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - דף הבית]&lt;/ref&gt; כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה,&lt;ref&gt;[http://www1.technion.ac.il/en Technion – Israel Institute of Technology]&lt;/ref&gt; ברקנאטי&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/schools/rris/homepage/Pages/homepage.aspx Raphael Recanati International - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt; ובמרכז הבינתחומי הרצליה.&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/main/homepage/Pages/homepage.aspx Study abroad in Israel - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt;

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.&lt;ref&gt;[http://www.wzo.org.il/en/programs/]&lt;/ref&gt;

==עבודה==
אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים&lt;ref&gt;http://www.kibbutz.org.il/eng/welcome.htm&lt;/ref&gt; או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו&quot;ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.
== הגעה ==
=== דרישות כניסה ===
דרישות הכניסה תלויות באזרחות, בסוג הדרכון, במטרת הביקור ובנסיבות האישיות. אין להסתמך על רשימות פטור ישנות: החל מ-1 בינואר 2025, אזרחים של מדינות הפטורות מאשרת ביקור נדרשים בדרך כלל לקבל אישור נסיעה אלקטרוני ETA-IL לפני היציאה לישראל. מי שאינם זכאים לפטור עשויים להידרש לאשרה. בדקו את הזכאות והגישו בקשה רק דרך [https://israel-entry.piba.gov.il/ האתר הרשמי של ETA-IL] או [https://www.gov.il/en/departments/dynamiccollectors/ashrotzarim אתר משרד החוץ]. אישור נסיעה אינו מבטיח כניסה; ההחלטה הסופית נתונה לרשויות הגבול. בדקו את תוקף הדרכון ואת התנאים העדכניים לפני הזמנת הנסיעה.

במעברי הגבול ייתכנו שאלות ובדיקות ביטחוניות נוספות, והזמן הנדרש להן אינו קבוע. אם אתם מודאגים מהשפעת הביקור בישראל על כניסה למדינה אחרת, בדקו מראש את כללי אותה מדינה לפי אזרחותכם ונסיבותיכם.

אין להניח שאפשר להאריך שהייה או לצאת למדינה שכנה ולחזור כדי לחדש אשרה. יש לברר את התנאים מול [https://www.gov.il/ רשות האוכלוסין וההגירה] לפני תום תקופת השהייה המותרת.

=== בטיסה ===
[[קובץ:El Al Boeing 747-458 Groves.jpg|280px|ממוזער|מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל]]
[[נמל התעופה בן-גוריון]] (TLV), הסמוך ללוד ונמצא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], הוא שער הכניסה האווירי העיקרי לישראל. לוחות הטיסות, חברות התעופה והטרמינלים משתנים, ובמיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית; בדקו את המידע העדכני אצל חברת התעופה ובאתר [https://www.iaa.gov.il/ רשות שדות התעופה] לפני היציאה לשדה.

אפשר להגיע מנתב&quot;ג ליעדים שונים באמצעות רכבת, אוטובוס, מונית ושירותי הסעה. זמינות התחבורה הציבורית ושעות פעילותה משתנות, ובדרך כלל השירות מצומצם או אינו פועל בחלק משעות השבת והחגים היהודיים. בדקו מסלול, לוחות זמנים ותעריפים סמוך לנסיעה. אין להסתמך על מחירים או מספרי קווים ישנים המופיעים במדריכים.

נמל התעופה רמון (ETM), מצפון ל[[אילת]], משרת את אזור אילת, אך היצע הטיסות בו משתנה. בדקו אם קיימת טיסה מתאימה לפני תכנון המסלול.

יש להגיע לשדה התעופה בהתאם להנחיות חברת התעופה ולזמן המומלץ על ידה, ולהביא בחשבון בדיקות ביטחוניות וביקורת גבולות.

=== בדרך הים ===
באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין [[לימסול]] שבקפריסין ל[[חיפה]], והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן &quot;[http://www.celestyalcruises.com/ Celestyal Cruises]&quot; ו-&quot;[http://www.salamis-tours.com/ Salamis Cruises]&quot;. אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי. 

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים ב[[חיפה]] וב[[אשדוד]]. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות ב[[הרצליה]] (צפונית ל[[תל אביב]]), ב[[אשקלון]] (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

=== במכונית ===
[[קובץ:Wadi Araba Border Terminal (Israel).JPG|250px|ממוזער|מעבר יצחק רבין]]
ניתן להגיע במכונית לישראל הן מ[[מצרים]] (מ[[סיני|חצי האי סיני]]) והן מ[[ירדן]]. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מ[[סוריה]] או מ[[לבנון]] משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: מעבר גשר אלנבי/המלך חוסיין (הדרך הקצרה ביותר בין [[עמאן]] ו[[ירושלים]] אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שני קילומטרים צפונית ל[[אילת]]).

מעבר טאבה מחבר בין ישראל למצרים ליד [[אילת]]. שעות הפעילות, תנאי הכניסה והתחבורה מהמעבר עשויים להשתנות; בדקו אותם מול הרשויות הרלוונטיות לפני הנסיעה.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

=== באוטובוס ===
שירותי אוטובוס ישירים בין ירדן לישראל, אם הם פועלים, תלויים במעבר הגבול ובהסדרים המשתנים. בדקו מול מפעילי התחבורה והרשויות הרשמיות; אל תניחו שקיים קו ישיר או שהוא פועל מדי יום.

==תחבורה==
תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו [[חיפה]], [[נצרת]] ו[[אילת]] ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעיתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה&quot;ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא {{משמאל לימין|*8787}} או 072–2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

=== באוטובוס ===
[[קובץ:TelAvivCBSPlatforms.jpg|ממוזער|280px|התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]
{{מדריך מורחב|מדריך =[[נסיעה באוטובוס בישראל]]}}
אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה&quot;ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעיתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעיתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

=== במונית שירות ===
[[קובץ:Sherut.JPG|ממוזער|מוניות שירות טיפוסיות בישראל]]
מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס).

עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעיתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרוור הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

=== ברכבת ===
[[קובץ:Israel railways passenger map 2012.PNG|שמאל|ממוזער|מפה טופולוגית של קווי רכבת ישראל]]
בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מ[[נהריה]] ועד [[באר שבע]] אשר עוברים דרך [[חיפה]], [[תל אביב]] ו[[נמל התעופה בן-גוריון]], כמו גם קו שעובר בין [[ירושלים]] ותל אביב, וקווים פרווריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב&quot;ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

[[:w:קו הרכבת המהיר לירושלים|קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים]] אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון ונחנך בספטמבר 2018 הוא הקו החשמלי הראשון במדינה והרכבות שנוסעות בו מגיעות למהירות של עד 160 קמ&quot;ש. תוכלו למצוא רכבות רבות עם שתי קומות שנמצאות בשימוש בישראל. רוב הרכבות שנמצאות כיום בשימוש נרכשו במהלך המאה ה-21 ולכן מדובר לרוב ברכבות מודרניות ומוצלחות.

קו הרכבת [[:w:מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום|מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]], אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרווריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, ו[[ראשון לציון]] - ולהמשיך משם ל[[אשקלון]] דרך יבנה ו[[אשדוד]].

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

=== במונית ===
מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעיתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים &quot;מוניות ספיישל&quot;. נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה).

שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש&quot;ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש&quot;ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשני נוסעים (4.70 ש&quot;ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש&quot;ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה).

שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעיתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות &quot;הדר&quot;, &quot;נשר&quot;, או &quot;אמאל&quot;). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

=== בטרמפים ===
ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה&quot;ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

=== במכונית ===
==== מערכת הכבישים בישראל ====
בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. באופן כללי למרבית המטיילים שמגיעים מחו&quot;ל לביקור בישראל מוטב להימנע מלהשכיר רכב במהלך הביקור בישראל משום שישנם עומסי תנועה מהותיים לעיתים רבות באזור המרכז לאורך כל שעות היום, ישנה תרבות נהיגה אגרסיבית למדיי ביחס למקובל בחלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, ובעוד שישנם שלטים רבים ברחבי הכבישים, לעיתים רבות הוא עשוי להיות מבלבל עבור תיירים שמנסים לנווט בדרכים.

רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבע ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעיתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב &quot;כביש 1 ירושלים&quot; או &quot;כביש 1 תל אביב&quot; במקום &quot;כביש 1 מערב&quot; או &quot;כביש 1 מזרח&quot;.

==== כללי הנהיגה ====
בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד [[:w:פיקטוגרף|פיקטוגרם]] המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ&quot;ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעיתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:
* שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ&quot;ש באזורי מגורים, 80 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ&quot;ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ&quot;ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ&quot;ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

==== כבישי אגרה ====
[[קובץ:Israel Toll Symbol.svg|ממוזער|הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל]]
* '''כביש 6''' הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 200 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.

:גובה האגרה משתנה לפי מקטעים, סוג הרכב, אמצעי החיוב ותעריפים מעודכנים. בדקו את התעריפים באתר הרשמי של כביש 6 לפני הנסיעה.

:עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה &quot;פס-קל&quot;) אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.

* '''מנהרות הכרמל''' (מסומנות כ'''כביש 23''') הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.

* '''הנתיב המהיר בכביש 1''' הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. גובה האגרה משתנה לפי עומסי התנועה ומתעדכן מעת לעת; בדקו את התעריף העדכני לפני הנסיעה.

==== רישיונות נהיגה ====
כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בין-לאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים). 

הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית. 

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

==== בטיחות ====
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים.

בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שני נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעיתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד.

מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

==== השכרת רכב ====
בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם:

* [https://www.hertz.co.il/he/HomePage/.aspx הרץ]
* [https://www.avis.co.il/ אוויס]
* [https://www.budget.co.il/ באדג'ט]
* [https://rent.albar.co.il/ יורופקאר (אלבר)]
* [https://www.shlomo.co.il/ סיקסט]

בנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו:

* [https://rent.eldan.co.il/he אלדן] - חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל
* [https://freesbe.com/ פריסבי]
* [https://suncar.co.il/ סאן קאר]
* [https://tamir-rental.com/he תמיר]
* חברת [https://gotoglobal.com/ GoToGlobal] (Car2Go לשעבר) - מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.
* [https://search.paapmpaapm.com/he/ פאפם פאפם] - מנוע חיפוש להשוואת מחירים הכולל הצעות מחברות הרכב הגדולות ומחברות השכרה מקומיות.

בחלק מאתרי ההזמנות הבין-לאומיים המחירים מיועדים לתיירים ולא כוללים מע&quot;מ, חשוב לשים לב לכך ולקחת זאת בחשבון.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

=== ברגל ===
ישראל היא מקום מצוין לערוך בו טיולים רגליים, במיוחד בזכות השבילים המעניינים הרבים שניתן למצוא ברחבי המדינה. עם זאת, משום שחלק מאותם השבילים הם מרוחקים יחסית (כגון שבילי ההליכה שעובר באזור מכתש רמון או הנגב), חשוב להתכונן היטב לטיולי ההליכה ולהביא לטיול מפה עדכנית ואמינה. בנוסף, השימוש ב-GPS מוסיף שכבה נוספת של בטיחות כאשר מנסים להגיע ממקום למקום ברגל - הן בערים והן באזורים הכפריים. לקבלת מפות דיגיטליות אמינות (לא מקוונות) שתוכלו לקחת איתכם לטיול אשר מכיליות בין היתר מידע מקיף על שבילים, מומלץ לעיין באתר של [https://www.openstreetmap.org/ OpenStreetMap], בו נעשה גם שימוש במדריך זה, ובאתרים אחרים המשתמשים באותו המידע למכשירים ניידים, כמו למשל [http://osmand.net OsmAnd] (מכיל גם תוספות רבות) ו- [https://maps.me/ MAPS.ME] (קל אך מכיל פחות פיצ'רים).

=== באופניים ===
בעוד שישנם ערים מסוימות בישראל בהם פועלות חברות שיתוף אופניים ואפילו ישנם לא מעט רוכבי אופניים (תל אביב היא ללא ספק המקום העיקרי), ובעוד שתוכלו לראות לא מעט ילדים בערים החילוניות נוסעים ברחובות העיר באופניים במהלך יום כיפור, באופן כללי ישראל היא לא מדינה של תרבות אופניים בדומה למקובל במדינות מסוימות באירופה. ובכל זאת, למי שכן מתכנן לנסוע באופניים ממקום למקום כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים קצרים יחסית וכי בחלק מהכבישים אין הרבה תנועה. למרבה הצער אין כיום מודעות רבה ליתרונות התיירותיים שיש לקידום תשתית האופניים ותרבות האופניים ולכן ישנם לא מעט כבישים בהם אין שום נתיב לרוכבי אופניים.

== נימוסים והליכות ==
הישראלים לעיתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעיתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעיתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעיתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעיתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

=== אתרי דת ===
באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

;אתרים הקדושים ליהודים
במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות. 

;אתרים הקדושים למוסלמים
בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

;אתרים הקדושים לנוצרים
מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

=== נושאים רגישים === 
;&lt;u&gt;השואה&lt;/u&gt;
מדינת ישראל המודרנית הוקמה בין השאר בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

;&lt;u&gt;הסכסוך הערבי-ישראלי&lt;/u&gt;
ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעיתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעיתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

==חשוב לדעת==
{{תיבת מוקדי חירום| משטרה = 100 | שירותי חירום רפואיים = 101 | מכבי אש = 102 }}
===סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:West_Bank_%26_Gaza_Map_2007_(Settlements)-he.png|230px|ממוזער|באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.]]
;ביטחון אישי ומצב ביטחוני
המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון עשוי להשתנות במהירות, לרבות בשל עימותים מזוינים, ירי רקטות וטילים, טרור, סגירת מעברים והגבלות תנועה. אין להסתמך על תיאור קבוע של אזורים כבטוחים או מסוכנים. לתיירים לא ישראלים שמעוניינים לבקר בישראל מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם יש אזהרות מסע עדכניות שפורסמו על ידי ממשלותיהם אודות ישראל, ולישראלים שמעוניינים לטייל בישראל מומלץ לבדוק את הנחיות פיקוד העורף. ההנחיות הקיימות עלולות בהחלט להשתנות בהתראה קצרה.

הימנעו מאזורים שבהם מתנהלת לחימה, מאזורים צבאיים וממתקנים ביטחוניים, ואל תנסו להיכנס לרצועת עזה או לאזורים מוגבלים. הגישה ליהודה ושומרון, וחלק מהאזורים סמוכי הגבולות עשויה להיות מוגבלת או מסוכנת, גם אם הם פתוחים בדרך כלל לתיירים. בדקו מראש אם המסלול המתוכנן פתוח ואם נדרשים אישורים מיוחדים.

בישראל עשויים להיות בידוק ביטחוני ומאבטחים בכניסה למקומות ציבוריים. פעלו לפי הוראות המאבטחים והמשטרה, אל תצלמו מתקנים צבאיים או ביטחוניים, ודווחו לרשויות על חפץ חשוד במקום לגעת בו. שמרו על מסמכי הזיהוי שלכם והישמעו להנחיות המקומיות.

;אזעקות וירי טילים
אם נשמעת אזעקה או מתקבלת התרעה רשמית, פעלו מיד לפי הוראות פיקוד העורף והיכנסו למרחב מוגן בהקדם. מיקום המרחב המוגן והזמן הזמין להגיע אליו משתנים ממקום למקום.

;פשע
נקטו אמצעי זהירות רגילים מפני גניבה וכייסות, במיוחד באזורים צפופים, בתחבורה הציבורית ובאתרי תיירות. אל תשאירו חפצי ערך ללא השגחה. אין מקום להכללות שלפיהן הפשיעה נמוכה בכל אזור או שניתן להסתובב בכל מקום ללא חשש; רמת הסיכון משתנה לפי מקום ונסיבות.

;סכנות באזורי מדבר ואזורים נידחים
טיולים במדבר עלולים להיות מסוכנים בגלל חום, התייבשות, קור בלילה ושיטפונות בזק. בדקו תחזית מזג אוויר ואזהרות שיטפונות, קחו די מים, מפה וציוד מתאים, ועדכנו אדם אחר במסלול המתוכנן. אין להיכנס לערוצי נחלים בזמן חשש לשיטפונות, גם אם לא יורד גשם במקום שבו אתם נמצאים. במסלולים מרוחקים מומלץ לשקול לטייל עם מדריך מנוסה.

חלק ממסלולי הטיול נמצאים בקרבת שטחי אימונים צבאיים, אזורי גבול או שטחים ממוקשים. היצמדו לשבילים מסומנים, ולעולם אל תיכנסו לשטח מגודר או מסומן כממוקש ואל תיגעו בחפצים חשודים. במקרה של ספק, הסתובבו ופנו לרשויות או לפקחי שמורות הטבע.

===נגישות תקשורתית===
==== טלפוניה ====
קידומת החיוג הבין-לאומית של ישראל היא ‎+972. כשמחייגים מחו&quot;ל יש להשמיט את האפס הראשון של מספר הטלפון המקומי. מספרי החירום העיקריים הם משטרה 100, מד&quot;א 101 וכבאות והצלה 102.

מספרי טלפון סלולריים מתחילים בדרך כלל ב-05, וקווים נייחים בקידומות אזוריות כגון 02, 03, 04, 08 ו-09. בעקבות ניידות מספרים, אין להסיק מהקידומת בלבד מיהו ספק השירות הנוכחי.

מבקרים יכולים לבדוק עם ספק הסלולר שלהם אם חבילת נדידה מתאימה, או לרכוש בישראל SIM מקומי או eSIM אם המכשיר תומך בכך. בדקו מראש תאימות לרשתות, עלויות ושירות באזורים מרוחקים. זמינות ומחירי החבילות משתנים בין ספקים.

שירותי טלפון ציבורי אינם נפוצים יותר בישראל, ולכן מומלץ לא להסתמך עליהם.

==== גישה לאינטרנט ====
גישה לאינטרנט אלחוטי זמינה בבתי מלון, בבתי קפה, במסעדות ובמקומות ציבוריים רבים, אך הכיסוי והמדיניות משתנים. אינטרנט-קפה וטלפונים ציבוריים אינם נפוצים כפי שהיו בעבר. אם אתם זקוקים לחיבור קבוע, בדקו אפשרויות SIM או eSIM וודאו שהמכשיר שלכם אינו נעול לספק מסוים.

== ראו גם ==
{{הפניה לאוגדן מדריכים|ישראל}}
{{מיזמים|ויקימילון=מדינת ישראל|ויקישיתוף=Category:Israel|שם ויקישיתוף=ישראל|ויקיפדיה=ישראל|רוחב=301}}
* [[המזרח התיכון]] 
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]
* [[טיולים רגליים בישראל]]
{{-}}

&lt;!-- אין להוסיף קישורים חיצוניים למדריכי ויקימסע --&gt;

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}

{{מדינות אסיה}}

[[קטגוריה:ישראל|*]]

{{geo|31.90|35.0|zoom=7}}</text>
      <sha1>iwfwehd2p7dpjafcss4nakmp4s0dkyg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261209</id>
      <parentid>261208</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T22:09:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170976" sha1="kps0rmpaaop3udw4cvwvn2kq2frll1v" xml:space="preserve">{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|Jerusalem banner Panorama.jpg|מומלץ=כן|ליבה=כן}}
{{מדינה
|שם=ישראל
|תמונת מפה = LocationIsrael.png
|שפה = עיקרית: עברית{{ש}}משנית: ערבית
|עיר בירה = [[ירושלים]] 
|מטבע = שקל חדש (NIS) ₪
|אזור זמן = קיץ: UTC+3 &lt;br /&gt; חורף: UTC+2
|חשמל = 230V/50Hz ([[:w:מערכות החשמל בעולם#סוגי השקעים והתקעים ברחבי העולם|תקעים C, H, M]])
|אתר תיירות רשמי = https://israel.travel/
|קידומת טלפון = 972
|אוכלוסייה=10310127
|שטח = 22072
|שנת אוכלוסייה=2026
}}
'''[https://israel.travel/ ישראל]''' היא מדינה קטנה במזרח התיכון, לחופו המזרחי של הים התיכון. מדינת ישראל המודרנית נוסדה בשנת 1948 כמולדת לעם היהודי, אך לארץ היסטוריה בת אלפי שנים הקשורה לעמים, לתרבויות ולדתות רבות. לשלוש הדתות האברהמיות העיקריות - [[יהדות]], [[נצרות]] ו[[אסלאם]] - קשרים היסטוריים ודתיים עמוקים לארץ, ואתרי הקודש והמורשת שבה מושכים עולי רגל ותיירים רבים מכל רחבי העולם. על אף שטחה המצומצם, לישראל מגוון רחב של נופים, כולל חופי ים, הרים ירוקים, עמקים פוריים ואזורים מדבריים, וכמו גם ערים מודרניות, יישובים מסורתיים ואתרים ארכאולוגיים.

נכון לשנת 2026, אוכלוסיית ישראל מורכבת מכ־74% יהודים, מכ־21% ערבים ומכ־5% נוצרים שאינם ערבים ובני קבוצות אוכלוסייה אחרות. החברה הישראלית מגוונת מבחינה תרבותית, לשונית ודתית, והדבר בא לידי ביטוי במטבח המקומי, במסורות, באדריכלות ובחיי היומיום. לצד ההיסטוריה העתיקה והמורשת התרבותית העשירה, ישראל היא מדינה עירונית ומפותחת מבחינה כלכלית, המציעה למבקרים מגוון רחב של אפשרויות בילוי, קולינריה, טיולים בטבע וביקור באתרי מורשת.

'''חשוב לדעת:''' המצב הביטחוני בישראל עשוי להשתנות במהירות והדבר עלול בהחלט להשפיע על אפשרויות הטיול שלכם, על התחבורה הציבורית ועל הגישה לאתרים. לפני הנסיעה מומלץ להתעדכן בהנחיות הרשויות ובהודעות רשמיות הנוגעות לאזורים שבהם מתכננים לבקר.

==אזורים==
בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה .
{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=Israel map Hebrew WV he.png
| תיאור מפת אזורים=מפת ישראל לפי אזורים
| גודל מפת אזורים=430px

| שם אזור 1=[[הרי ירושלים ואזור שכונות הטבעת]]
| צבע אזור 1=#6C8CB0
| פריטי אזור 1=
| תיאור אזור 1=אזור ההר המרכזי של ישראל, שבמרכזו נמצאת בירת ישראל, ירושלים. 

| שם אזור 2=[[דרום בקעת ים המלח]]
| צבע אזור 2=#D4B139
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2= האזור הנמוך ביותר בעולם בו נמצא [[:w:ים המלח|ים המלח]]. האזור ידוע במיוחד בזכות מתחמי המרפא שבו, חוויית הציפה במים המלוחים, ו[[מצדה]].

| שם אזור 3=צפון בקעת הירדן
| צבע אזור 3=#AEAF6B
| פריטי אזור 3=[[הכנרת ואזור ארץ כינרות]], [[בקעת בית שאן]]
| תיאור אזור 3= עמק מישורי בצפון-מזרח המדינה המתאפיין במזג אוויר חם לאורך כל השנה. האזור כולל בין היתר את הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, ואת עמק בית שא בו נמצא האתר הארכיאולוגי של בית שאן.

| שם אזור 4= [[רמת הגולן]]
| צבע אזור 4=#83b27a
| פריטי אזור 4=
| תיאור אזור 4= רמה בזלתית מרשימה בצפון-מזרח המדינה, אותה ישראל כבשה מסוריה ב-1967 וסיפחה ב-1981. האזור נודע במיוחד בזכות הנופים הירוקים שבו, הנחלים והמפלים השוצפים שבו, וכמו גם מדרונות הסקי בחרמון, והאתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים המרתקים של גמלא ומבצר נמרוד.

| שם אזור 5=&lt;nowiki&gt;מישור החוף&lt;/nowiki&gt;
|צבע אזור 5=#B383B3
| פריטי אזור 5=[[השרון]], [[מישור החוף הדרומי]], ו[[מישור החוף הצפוני]]
| תיאור אזור 5=חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון שבה גרים כ-70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין בחופים חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[תל אביב]] אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

| שם אזור 6=[[הנגב]] וסביבתו
| צבע אזור 6=#C59A5A
| פריטי אזור 6=[[הנגב]], דרום הרי יהודה, דרום [[מדבר יהודה]], ו[[הערבה|עמק הערבה]]
| תיאור אזור 6= מדבר גדול שתופס יותר כ-60% משטחה של ישראל.

| שם אזור 7=[[השפלה]]
| צבע אזור 7=#CA7E60
| פריטי אזור 7= 
| תיאור אזור 7= אזור במרכז המדינה המאופיין בגבעות נמוכות ופוריות.

| שם אזור 8=[[רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון]]
| צבע אזור 8=#A4C28D
| פריטי אזור 8=
| תיאור אזור 8=רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בו נמצאת, בין היתר, העיר [[חיפה]] אשר היא אחת הערים הגדולות במדינה.

| שם אזור 9=&lt;nowiki&gt;הגליל&lt;/nowiki&gt;
| צבע אזור 9=#75A0A5
| פריטי אזור 9=[[הגליל העליון]], [[הגליל התחתון]], [[אצבע הגליל]]
| תיאור אזור 9= אזור הררי ופורה בצפון המדינה. באזור זה נמצא הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון. 

| שם אזור 10=[[עמק יזרעאל והר הגלבוע]]
| צבע אזור 10=#A87D4F
| פריטי אזור 10=
| תיאור אזור 10=עמק רחב בצפון המדינה אשר מישורי ברובו. הר הגלבוע ממוקם באזור זה.
}}

=== יהודה ושומרון ורצועת עזה ===

{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=
| תיאור מפת אזורים=
| גודל מפת אזורים=

| שם אזור 1=[[יהודה ושומרון]]
| צבע אזור 1=#8E908D
| פריטי אזור 1= 
| תיאור אזור 1= אזור הררי שנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק. ישראל כבשה את האזור מידי ירדן במלחמת ששת הימים ב-1967. מאז הסכמי אוסלו בשנות התשעים חלק מסמכויות השלטון באזור יהודה ושומרון נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בעוד שישראל ממשיכה לשלוט בחלקים אחרים ובענייני ביטחון נרחבים. מעמדו הסופי של האזור שנוי במחלוקת.

| שם אזור 2=[[רצועת עזה]]
| צבע אזור 2=#8E908D
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2=רצועת חוף צרה בדרום-מערב הארת שבה מתגוררים כ-2 מיליון פלסטינים בצפיפות גבוהה מאוד. ישראל כבשה את האזור מידי מצרים במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל פינתה ממנה את כל ההתנחלויות וכוחות הצבא שלה ב-2005. החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס. בעקבות טבח שבעה באוקטובר חמאס ב-2023 פרצה מלחמה שגרמה להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור. הגישה לרצועה נותרה מוגבלת ביותר מאז, והמצב הביטחוני בה מסוכן.
}}

{{תיבת התראה2|'''הערה –''' רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי [[:w:הרשות הפלסטינית|הרשות הפלסטינית]]. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים [[:w:הסכסוך הישראלי-פלסטיני|בסכסוך הישראלי-פלסטיני]].}}
{{-}}

== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:WikiAir IL-13-06 035 - Old City (Jerusalem).JPG|320px|ממוזער|[[ירושלים/העיר העתיקה|העיר העתיקה בירושלים]]]]
8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

* {{יישוב מרכזי | שם=[[ירושלים]] | lat=31.783333333333 | long=35.216666666667 | תמונה=Jerusalem Dome of the rock BW 14.JPG | ויקיפדיה=ירושלים | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q1218 | תיאור= בירתה של מדינת ישראל, העיר הגדולה בישראל לפי אוכלוסייתה בתחום העירוני, והיא קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[תל אביב]] | lat=32.083333333333 | long=34.8 | תמונה=TelAvivAvivMetroo.png | ויקיפדיה=תל אביב-יפו | ויקינתונים=Q33935 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= מרכז התרבות והבילוי של כל אזור [[גוש דן]] (כ-2 מיליון תושבים). בשנת 2003 הוכרה &quot;העיר הלבנה&quot; בתל אביב, הכוללת מבנים רבים בסגנון הבין-לאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק&quot;ו.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[חיפה]] | lat=32.8 | long=34.983333333333 | תמונה=Haifa Shrine and Port.jpg | ויקיפדיה=חיפה | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q41621 | תיאור= עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית ו[[הגנים הבהאים]].}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[אילת]] | lat=29.55 | long=34.95 | תמונה=Eilat2.jpg | ויקיפדיה=אילת | ויקינתונים=Q134762 | תיאור= עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[באר שבע]] | lat=31.258888888889 | long=34.797777777778 | תמונה=Aerial photo of Beersheba.JPG | ויקיפדיה=באר שבע | ויקינתונים=Q41843 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= העיר הגדולה בנגב.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[צפת]] | lat=32.965833333333 | long=35.498333333333 | תמונה=Safed1.jpg | ויקיפדיה=צפת | ויקינתונים=Q188336 | תיאור= עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[טבריה]] | lat=32.789722222222 | long=35.524722222222 | תמונה=TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg | ויקיפדיה=טבריה | ויקינתונים=Q151920 | תיאור= עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[נצרת]] | lat=32.702102777778 | long=35.29785 | תמונה=Nazareth Palm Tree 200704.JPG | ויקיפדיה=נצרת | ויקינתונים=Q430776 | תיאור= עיר היסטורית המזוהה כמקום הולדתו של ישו. כיום זו העיר הערבית הגדולה בישראל.}}

{{-}}

== אטרקציות תיירות פופולריות בישראל ==
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בישראל, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

{{:מפה:ישראל}}
{{-}}
{|
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=הכותל המערבי | lat=31.776667 | long=35.23425 | תמונה=16-03-30-Klagemauer Jerusalem RalfR-DSCF7673.jpg | ויקיפדיה=הכותל המערבי | ויקינתונים=Q134821}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הבית | lat=31.777777777778 | long=35.235555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount-Temple Mount (south exposure).jpg | ויקיפדיה=הר הבית | ויקינתונים=Q193163}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים המלח]] | lat=31.4144 | long=35.4501 | תמונה=Dead sea.jpg | ויקיפדיה=ים המלח | ויקינתונים=Q23883}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים כנרת]] | lat=32.8046 | long=35.5930 | תמונה=Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg | ויקיפדיה=הכנרת | ויקינתונים=Q126982}}
* {{יעד מרכזי | שם=כיפת הסלע | lat=31.778055555556 | long=35.235277777778 | תמונה=Israel-2013(2)-Jerusalem-Temple Mount-Dome of the Rock (SE exposure).jpg | ויקיפדיה=כיפת הסלע | ויקינתונים=Q172077}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מצדה]] | lat=31.315555555556 | long=35.353888888889 | תמונה=Israel-2013-Aerial 21-Masada.jpg | ויקיפדיה=מצדה | ויקינתונים=Q186312 | מאפיינים נוספים = {{אתר מורשת עולמית}} }}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הקבר | lat=31.778444444444 | long=35.22975 | תמונה=The Church of the Holy Sepulchre-Jerusalem.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הקבר | ויקינתונים=Q187702}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[הגן הלאומי קיסריה]] | lat=32.5 | long=34.899722222222 | תמונה=Caesarea maritima (DerHexer) 2011-08-02 098.jpg | ויקיפדיה=קיסריה | ויקינתונים=Q319242}}
* {{יעד מרכזי | שם=מגדל דוד | lat=31.776111111111 | long=35.227777777778 | תמונה=מגדל דוד.jpg | ויקיפדיה=מגדל דוד | ויקינתונים=Q1177765}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר חרמון ואתר החרמון | lat=33.30805556 | long=35.7725 | תמונה= | ויקיפדיה=החרמון | ויקינתונים=Q6921185}}
* {{יעד מרכזי | שם=עיר דוד ונקבת השילוח | lat=31.773611111111 | long=35.235555555556 | תמונה= | ויקיפדיה=עיר דוד | ויקינתונים=Q1177750}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן החיות התנ&quot;כי | lat=31.74944444 | long=35.17694444 | תמונה=JBZ_elephant.jpg | ויקיפדיה=גן החיות התנ&quot;כי | ויקינתונים=Q2915736}}
* {{יעד מרכזי | שם=חומות ירושלים | lat=31.7747 | long=35.2278 | תמונה=Jerusalem, city wall.jpg | ויקיפדיה=חומות ירושלים | ויקינתונים=Q2918723}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מכתש רמון]] | lat=30.578611111111 | long=34.817777777778 | תמונה=Israel-2013-Aerial 00-Negev-Makhtesh Ramon.jpg | ויקיפדיה=מכתש רמון | ויקינתונים=Q1274674}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הרצל | lat=31.774117 | long=35.180567 | תמונה=Mount Herzl IMG 1149.JPG | ויקיפדיה=הר הרצל | ויקינתונים=Q206161}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[העיר העתיקה בירושלים]] | lat=31.776666666667 | long=35.234166666667 | תמונה=Dome of the Rock by Peter Mulligan.jpg | ויקיפדיה=העיר העתיקה (ירושלים) | ויקינתונים=Q213274 | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=[[עכו|העיר העתיקה בעכו]] | lat=32.9193 | long=35.0671 | תמונה=Aerial_view_of_Acre_1.jpg | ויקינתונים= | ויקיפדיה=עכו | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=יד ושם | lat=31.774166666667 | long=35.175555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Yad Vashem 01.jpg | ויקיפדיה=יד ושם | ויקינתונים=Q156591}}
* {{יעד מרכזי | שם=שוק מחנה יהודה | lat=31.78555556 | long=35.21222222 | תמונה=Shuk (26).JPG | ויקיפדיה=שוק מחנה יהודה | ויקינתונים=Q2918531}}
* {{יעד מרכזי | שם=טחנת הרוח במשכנות שאננים | lat=31.771475 | long=35.224175 | תמונה=16-03-30-Jerusalem-Innenstadt-RalfR-DSCF7584.jpg | ויקיפדיה=טחנת הרוח במשכנות שאננים | ויקינתונים=Q2676363}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון ישראל והיכל הספר | lat=31.772361 | long=35.2045 | תמונה=Israel museum.JPG | ויקיפדיה=מוזיאון ישראל | ויקינתונים=Q46815}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר מירון | lat=32.997595 | long=35.412201 | תמונה=Northern slope of Mount Meron.jpg | ויקיפדיה=הר מירון | ויקינתונים=Q540520}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן לאומי בית שאן | lat=32.503913 | long=35.502140 | תמונה=עתיקות_בית_שאן_1.JPG | ויקיפדיה=בית שאן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המרכז הבהאי העולמי ומקדש הבאב | lat=32.81378 | long=34.98655 | תמונה=Baha'i arc from archives.jpg | ויקיפדיה=המרכז הבהאי העולמי | ויקינתונים=Q494706| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=מנהרות הכותל | lat=31.77698 | long=35.23447 | תמונה= | ויקיפדיה=מנהרות הכותל | ויקינתונים=Q1335177}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן השלושה | lat=32.50555556 | long=35.44777778 | תמונה=Gan HaShlosha 23.JPG | ויקיפדיה=גן השלושה | ויקינתונים=Q1493336}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הזיתים | lat=31.777946 | long=35.245686 | תמונה=Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg | ויקיפדיה=הר הזיתים | ויקינתונים=Q205976}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין כרם | lat=31.76527778 | long=35.14944444 | תמונה=EinkaremvillageC.jpg | ויקיפדיה=עין כרם | ויקינתונים=Q1022487}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר תבור | lat=32.68625 | long=35.392916666667 | תמונה=Mount Tabor4.jpg | ויקיפדיה=הר תבור | ויקינתונים=Q193785}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ראש הנקרה|שמורת ראש הנקרה]] | lat=33.093122222222 | long=35.104766666667 | תמונה=Rosh Hanikra in summer 2011 (2).JPG | ויקיפדיה=ראש הנקרה | ויקינתונים=Q1650601}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הגלבוע | lat=32.433888888889 | long=35.414444444444 | תמונה=Gilboa ridge.jpg | ויקיפדיה=הר הגלבוע | ויקינתונים=Q1161616}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר מונפור | lat=33.0443627 | long=35.2266088 | תמונה=מבצר מונפורט בזריחה.JPG | ויקיפדיה=מונפור (מבצר) | ויקינתונים=Q14201945}}
* {{יעד מרכזי | שם=חמת גדר | lat=32.68403056 | long=35.66539722 | תמונה=Hot_springs_in_Hamat_Gader.jpg | ויקיפדיה=חמת גדר | ויקינתונים=Q2599137}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מבצר נמרוד]] | lat=33.246667| long=35.714722222222 | תמונה=Nimrod-S-218.jpg | ויקיפדיה=מבצר נמרוד | ויקינתונים=Q1404704}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=נחל חרמון | lat=33.248248 | long=35.693269| תמונה=Banyas BW 9.jpg | ויקיפדיה=נחל חרמון | ויקינתונים=Q1410413}}
* {{יעד מרכזי | שם=הספארי ברמת גן | lat=32.045 | long=34.825 | תמונה=Lake and animals at Zoological Center of Tel Aviv-Ramat Gan.JPG | ויקיפדיה=הספארי ברמת גן | ויקינתונים=Q2343219}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל שניר | lat=33.238158333333 | long=35.624627777778 | תמונה=Hazbani.jpg | ויקיפדיה=נחל שניר | ויקינתונים=Q1432225}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חי | lat=33.235 | long=35.578333333333 | תמונה=Tel Hai - Courtyard (3).jpg | ויקיפדיה=תל חי | ויקינתונים=Q2094886}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ציון | lat=31.771666666667 | long=35.228611111111 | תמונה=MtZion from Abu Tor.jpg | ויקיפדיה=הר ציון | ויקינתונים=Q332444}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אלכסנדר | lat=32.396197 | long=34.865706 | תמונה=NahalAlexander.jpg | ויקיפדיה=נחל אלכסנדר | ויקינתונים=Q1962200}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת עין גדי | lat=31.45 | long=35.383333333333 | תמונה=En Gedi Waterfall.jpg | ויקיפדיה=עין גדי (שמורה) | ויקינתונים=Q1011544}}
* {{יעד מרכזי | שם=ציפורי | lat=32.753055555556 | long=35.279166666667 | תמונה=Face in mosaic.JPG | ויקיפדיה=ציפורי (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1132798}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל כזיב | lat=33.04162222 | long=35.24796111 | תמונה=Kziv stream 12.JPG | ויקיפדיה=נחל כזיב | ויקינתונים=Q2910078}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ארבל | lat=32.824 | long=35.507 | תמונה=Arrbel panorama.jpg | ויקיפדיה=הר ארבל | ויקינתונים=Q819281}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל מגידו | lat=32.584622222222 | long=35.183494444444 | תמונה=תל מגידו.JPG | ויקיפדיה=תל מגידו | ויקינתונים=Q208379| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=ירדנית | lat=32.71105556 | long=35.57127778 | תמונה=Yardenit.jpg | ויקיפדיה=ירדנית | ויקינתונים=Q991404}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית שערים | lat=32.704472 | long=35.129028 | תמונה=Cave of coffins.jpg | ויקיפדיה=בית שערים | ויקינתונים=Q830805| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=גלגל רפאים | lat=32.908611111111 | long=35.801111111111 | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG | ויקיפדיה=גלגל רפאים | ויקינתונים=Q1914227}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת רחל | lat=31.739991666667 | long=35.218991666667 | תמונה=RamatrachelS.jpg | ויקיפדיה=רמת רחל | ויקינתונים=Q2130036}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת הנדיב | lat=32.547972222222 | long=34.944247222222 | תמונה=Rotschild tomb.JPG | ויקיפדיה=רמת הנדיב | ויקינתונים=Q2910625}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל דן | lat=33.186744 | long=35.619241 | תמונה=Quelle des Dan.jpg | ויקיפדיה=נחל דן | ויקינתונים=Q393137}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל אפק | lat=32.105 | long=34.930416666667 | תמונה=Afek IMG 8217.JPG | ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס) | ויקינתונים=Q682612}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית גוברין | lat=31.613097 | long=34.898297 | תמונה=Beit Guvrin 1.JPG | ויקיפדיה=בית גוברין (עיר קדומה) | ויקינתונים=Q2608946| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=סטף | lat=31.7691 | long=35.1273 | תמונה=Sataf15.jpg | ויקיפדיה=סטף | ויקינתונים=Q2906185}}
* {{יעד מרכזי | שם=יודפת | lat=32.836944444444 | long=35.273611111111 | תמונה=Moshavyodfat.jpg | ויקיפדיה=יודפת | ויקינתונים=Q1974434}}
* {{יעד מרכזי | שם=המושבה הגרמנית בחיפה | lat=32.81966667 | long=34.99055278 | תמונה= | ויקיפדיה=המושבה הגרמנית (חיפה) | ויקינתונים=Q2413425}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר האלה | lat=31.6963 | long=34.9575 | תמונה=Qeiyafa-western-gate1 cr.jpg | ויקיפדיה=חורבת קייאפה | ויקינתונים=Q910323}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל דן | lat=33.249 | long=35.652 | תמונה=Tel Dan - Israelite Gate.jpg | ויקיפדיה=תל דן | ויקינתונים=Q1346856}}
* {{יעד מרכזי | שם=מיני ישראל | lat=31.842165 | long=34.968367 | תמונה=Mini Israel Western Wall.jpg | ויקיפדיה=מיני ישראל | ויקינתונים=Q456800}}
* {{יעד מרכזי | שם=פארק המצפה התת-ימי באילת | lat=29.504 | long=34.918 | תמונה=PikiWiki Israel 41914 Underwater observatory in Eilat.JPG | ויקיפדיה=פארק המצפה התת-ימי באילת | ויקינתונים=Q6602806}}
* {{יעד מרכזי | שם=אכזיב | lat=33.048278 | long=35.102652 | תמונה=Zeeb beach.JPG | ויקיפדיה=אכזיב | ויקינתונים=Q340747}}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הגדול | lat=30.925 | long=34.98111111 | תמונה=Makhtesh gadol.jpg | ויקיפדיה=המכתש הגדול | ויקינתונים=Q2911410}}
* {{יעד מרכזי | שם=האתר הארכאולוגי בניאס | lat=33.248611111111 | long=35.694444444444 | תמונה=Banias Spring Cliff Pan's Cave.JPG | ויקיפדיה=בניאס (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q606295}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל תל אביב | lat=32.097768 | long=34.77318 | תמונה=Tel Aviv Port Lowshot.jpg | ויקיפדיה=נמל תל אביב | ויקינתונים=Q2889387}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל תנינים | lat=32.5475 | long=34.915 | תמונה=Taninim.jpg | ויקיפדיה=נחל תנינים | ויקינתונים=Q972150}}
* {{יעד מרכזי | שם=כוכב הירדן | lat=32.595555555556 | long=35.521388888889 | תמונה=Belvoir fortress.JPG | ויקיפדיה=כוכב הירדן | ויקינתונים=Q1010980}}
* {{יעד מרכזי | שם=אפולוניה | lat=32.1952 | long=34.8068 | תמונה=Apollonia-40.jpg | ויקיפדיה=אפולוניה | ויקינתונים=Q1024886}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיתא | lat=32.77888889 | long=35.65944444 | תמונה=Sussita - Aerial photography April 2017.jpg | ויקיפדיה=סוסיתא (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q1620075}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=בקעת תמנע | lat=29.78777778 | long=34.98888889 | תמונה=Mushroom in Timna Park in summer 2011 (1).JPG | ויקיפדיה=בקעת תמנע | ויקינתונים=Q1973199}}
* {{יעד מרכזי | שם=גמלא | lat=32.90277778 | long=35.74055556 | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg | ויקיפדיה=גמלא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1493165}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עמוד | lat=32.88091944 | long=35.50326389 | תמונה=Amud stream.JPG | ויקיפדיה=נחל עמוד | ויקינתונים=Q2777661}}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הלחם והדגים | lat=32.873333333333 | long=35.548611111111 | תמונה=Brotvermehrungskirche BW 1.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הלחם והדגים | ויקינתונים=Q990912}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית הכנסת בבית אלפא | lat=32.521702 | long=35.432357 | תמונה=Bet Alfa Synagogue Floor.jpg | ויקיפדיה=בית הכנסת בבית אלפא | ויקינתונים=Q2916397}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר עתלית | lat=32.70528 | long=34.93389 | תמונה=Atlit fort.JPG | ויקינתונים=Q597606 | ויקיפדיה=מבצר עתלית}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל גזר | lat=31.876387 | long=34.922225 | תמונה=Gezer0809.jpg | ויקיפדיה=תל גזר | ויקינתונים=Q1466687}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל לכיש | lat=31.56527778 | long=34.84916667 | תמונה=LachishFrontGate.jpg | ויקיפדיה=תל לכיש | ויקינתונים=Q848509}}
* {{יעד מרכזי | שם=הרי אילת | lat=29.66722222 | long=34.91416667 | תמונה=Elath_Eilat_Israel_Wueste_datafox.jpg | ויקיפדיה=הרי אילת | ויקינתונים=Q145541}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל יפו | lat=32.05165278 | long=34.74961667 | תמונה=OLD JAFFA PORT.jpg | ויקיפדיה=נמל יפו | ויקינתונים=Q2911475}}
* {{יעד מרכזי | שם=ריף הדולפינים | lat=29.515345 | long=34.925988 | תמונה= | ויקיפדיה=ריף הדולפינים | ויקינתונים=Q5289642}}
* {{יעד מרכזי | שם=בריכת המשושים | lat=32.93861111 | long=35.66555556 | תמונה= | ויקיפדיה=בריכת המשושים | ויקינתונים=Q2904991}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל זוויתן | lat=32.9711389 | long=35.6990556 | תמונה=Zavitan.jpg | ויקיפדיה=נחל זוויתן | ויקינתונים=Q7218064}}
* {{יעד מרכזי | שם=שבטה | lat=30.88 | long=34.63 | תמונה=Ruins of a church in Shivta in the Negev.jpg | ויקיפדיה=שבטה | ויקינתונים=Q2037692| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל מערות | lat=32.67 | long=34.96527778 | תמונה=נחל מערות ממעוף הציפור.jpg | ויקיפדיה=נחל מערות | ויקינתונים=Q1443478}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עיון | lat=33.26983889 | long=35.57785 | תמונה=HaTachna fall2.JPG | ויקינתונים=Q2776670| ויקיפדיה=נחל עיון}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת הנטיפים | lat=31.755833333333 | long=35.023333333333 | תמונה=PikiWiki Israel 29705 Stalactite Cave.JPG | ויקינתונים=Q2670579 | ויקיפדיה=מערת הנטיפים (שורק) }}
* {{יעד מרכזי | שם=עבדת | lat=30.795 | long=34.775 | תמונה=Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg | ויקינתונים=Q791665 | ויקיפדיה=עבדת | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל בצת | lat=33.0728 | long=35.2144 | תמונה=BetzetStream.JPG | ויקינתונים=Q2908288| ויקיפדיה=נחל בצת}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין עבדת | lat=30.82638889 | long=34.76638889 | תמונה=Um, Wow.jpg | ויקיפדיה=עין עבדת | ויקינתונים=Q1339871}}
* {{יעד מרכזי | שם=אגמון חולה | lat=33.105833333333 | long=35.603611111111 | תמונה= | ויקיפדיה=אגמון חולה | ויקינתונים=Q6623354}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל ערד | lat=31.28083333 | long=35.125 | תמונה=Tel arad all.JPG | ויקינתונים=Q2063578 | ויקיפדיה=תל ערד}}
* {{יעד מרכזי | שם=צריף בן-גוריון וקבר בן גוריון | lat=30.87416667 | long=34.78916667 | תמונה=BenGurionSdehBokerHouse.JPG | ויקיפדיה=צריף בן-גוריון | ויקינתונים=Q12410917}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל לכיש | lat=31.801508333333 | long=34.672122222222 | תמונה=Lachish park winter2.JPG | ויקינתונים=Q2469454| ויקיפדיה=נחל לכיש}}
* {{יעד מרכזי | שם=ממשית | lat=31.026111 | long=35.063889 | תמונה=Mamshit.jpg | ויקיפדיה=ממשית | ויקינתונים=Q2391522| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הקטן | lat=30.96194444 | long=35.19861111 | תמונה=SmallCrater01 ST 08.JPG | ויקיפדיה=המכתש הקטן | ויקינתונים=Q5636381}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל הבשור | lat=31.287022222222 | long=34.485311111111 | תמונה=GesherTzeelim.jpg | ויקיפדיה=נחל הבשור | ויקינתונים=Q2668577}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל יהודיה | lat=32.9383333 | long=35.7085472 | תמונה= | ויקיפדיה=נחל יהודיה | ויקינתונים=Q7218091}}
* {{יעד מרכזי | שם=חי-בר יטבתה | lat=29.8714 | long=35.0503 | תמונה=DishonMikrai002.jpg | ויקיפדיה=חי-בר יטבתה | ויקינתונים=Q389743}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חצור | lat=33.018333333333 | long=35.569166666667 | תמונה=Tel hatzor.JPG | ויקיפדיה=תל חצור | ויקינתונים=Q740138}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת צדקיהו | lat=31.782108333333 | long=35.230738888889 | תמונה=Jerusalem Zedekia-Höhle 22.JPG | ויקיפדיה=מערת צדקיהו | ויקינתונים=Q184272}}
* {{יעד מרכזי | שם=קרני חיטין | lat=32.799722222222 | long=35.459722222222 | תמונה=Horns of Hattin.JPG | ויקיפדיה=קרני חיטין | ויקינתונים=Q1411801}}
|}
&lt;!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) --&gt;
{{רשימת אטרקציות בעבודה מתמשכת}}

== רקע כללי ==
&lt;!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. --&gt;
===רקע היסטורי===
&lt;!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. --&gt;
;&lt;u&gt;לפני הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה&quot;ס למאה ה-8 לפנה&quot;ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|שמאל|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ&quot;ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה&quot;ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה&quot;ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם &quot;ממלכת שומרון&quot;) אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה&quot;ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה&quot;ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה&quot;ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה&quot;ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה&quot;ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה&quot;ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה&quot;ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה. 

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. המרד דוכא באכזריות, אך קהילות יהודיות המשיכו להתקיים בארץ גם לאחריו. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכאו ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית &quot;סוריה פלשתינה&quot; (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. 

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, &quot;חוזה המדינה&quot;, החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של &quot;מדינת היהודים&quot;, במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ&quot;א (1921), פרעות תרפ&quot;ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ&quot;ל ולח&quot;י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו&quot;ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש&quot;ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה&quot;ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך מלחמת העצמאות מאות אלפים מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה נעקרו או נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים, בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, ורבים מהם היגרו לישראל.

;&lt;u&gt;אחרי הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. בסוף המבצע, בלחץ של המעצמות, ישראל נסוגה מחצי האי סיני.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה&quot;ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש&quot;ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2026 חיים בישראל כ-7.8 מיליון יהודים אשר הם כ-76% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-45 אחוזים מכלל יהודי העולם.

=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בספטמבר 2026 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.82 מיליון תושבים (כ-78.3% מכלל הישראלים) הם &quot;יהודים ואחרים&quot;, כלומר יהודים וכן עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת; כ-2.17 מיליון תושבים (כ-21.7% מכלל הישראלים) הם ערבים; וכ-304 אלף הם זרים.

==== יהדות ישראל ====
יהדות ישראל, המונה כיום כ-7.2 מיליון יהודים, מהווה כ-45% מהאוכלוסייה היהודית בעולם, ובכך היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם (ארצות הברית נמצאת במקום השני עם כ-6.3 מיליון יהודים, כ-40%). בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026 מתוך כ-10.3 מיליון תושבי ישראל, כ-78.3% מהישראלים הם בקטגוריה &quot;יהודים ואחרים&quot;. מתוך היהודים בישראל כ-5.8 מיליון (כ-80%) הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) וכ-1.4 מיליון נולדו בחו&quot;ל.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה ההתפלגות לפי הגדרה עצמית היא: 39.6% חילונים או לא דתיים, 21.8% מסורתיים שאינם כל כך דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.

===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[:w:מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
עברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל. לערבית מעמד מיוחד בחוק וחלק גדול מהאוכלוסייה בישראל דובר ערבית, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. שילוט בכבישים ובמרחב הציבורי מופיע לעיתים קרובות בעברית, בערבית ובאנגלית, אך לא כל שלט כולל את שלוש השפות.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]]. 

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

=== חגים לאומיים ===
;שבתות 
שעות הפעילות משתנות לפי אזור, סוג העסק, יום שישי, שבת וחגים. עסקים רבים נסגרים מוקדם ביום שישי ונסגרים בשבת, אך באזורים וביישובים מסוימים עסקים רבים פתוחים. בדקו שעות פתיחה מראש. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

;חגים לאומיים רשמיים 
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 100px;&quot; | שם החג
! style=&quot;width: 130px;&quot; | תאריך עברי
! style=&quot;width: 185px;&quot; | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style=&quot;width: 130px;&quot; | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט&quot;ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י&quot;ד באדר בערים מפורזות, וט&quot;ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות &quot;[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]&quot; נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט&quot;ו בניסן - כ&quot;א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ&quot;ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

== פעילויות ==
* '''[[שביל ישראל]]''' - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
* '''סנפלינג בנגב''' - 
* '''ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל''' (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]).

=== טיולי שטח ===
:''סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו ''[[מסלולים#בישראל]]''

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או ב[http://www.teva.org.il/?pg=&amp;categoryid=900&amp;articleid= אתר החברה להגנת הטבע].

====מידע חשוב====
* על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כ'''שמורות טבע''' חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
* חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
* בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות ב[http://www.parks.org.il/ אתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]
* שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
** פיקוד צפון: 04-6979007
** חרמון: 04-6966207
** פיקוד מרכז: 02-5305372 או 5305042–02
** פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
* מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם [http://www.ims.gov.il/ אתר השירות המטאורולוגי הישראלי].

== קניות ==
=== מטבע ===
[[קובץ:השטרות החדשים של ישראל.jpg|ממוזער|שמאל|שטרות ישראלים]]
המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש&quot;ח או ₪. סימנו הבין-לאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

מאז 2017 קיימים שטרות חדשים: 20 ₪ (בצבעים ירוק ואדום), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום וכתום) ו-200 ₪ (בצבעים אדום וכחול). סדרת השטרות החדשים עוצבה באורכים משתנים, כאשר שטר ה-20 ₪ הוא הקצר ביותר ושטר ה-200 ₪ הוא הארוך ביותר, וזאת על מנת לסייע ללקויי ראייה להבחין ביניהם.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע&quot;מ בעת היציאה מהמדינה. נכון למרץ 2018, שיעור ה[[:w:מס ערך מוסף|מע&quot;מ]] בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 17%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע&quot;מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. [[אילת]] היא העיר היחידה במדינה בה אין מע&quot;מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע&quot;מ באתר משרד האוצר הישראלי[http://ozar.mof.gov.il/customs/eng/tourist_guide2005.htm#7] ובאתר דואר ישראל [http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/vat_refund?OpenDocument] אשר מבצע את החזרי המע&quot;מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקאים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור [[ירושלים]]. שער הדולר האמריקאי הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

=== עלויות === 
עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי &quot;יקרה&quot; באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 50 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 45 שקלים. במרבית רשתות המזון המהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו [[אילת]], עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעיתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

=== שער חליפין ===
להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

{{שער חליפין|ILS}}

=== מתן טיפים ===
במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי. 

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ. 

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעיתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת). 

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 10 שקלים. 20 נחשב לטיפ נדיב. 

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ. 

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ. 

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

=== שעות פעילות בתי עסק ===
[[קובץ:Dizengoff Center Tel Aviv IL WV.JPG|ממוזער|180px|קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב]]
ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

=== התמקחות ===
ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעיתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעיתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית. 

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעיתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעיתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם. 

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעיתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

=== מזכרות פופולריות===
בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

* מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ&quot;ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ&quot;ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.

* מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית &quot;מעבדות ים המלח&quot; (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

== אוכל ==
=== המטבח הישראלי ===
המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. ברוב המסעדות מתקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

=== מזון מהיר פופולרי === 
{{תמונות מרובות
| סיומת = דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Hummuswithpinenuts.jpg
| רוחב1 = 200
| תמונה2 = Falafel_in_a_pita2.jpg
| רוחב2 = 225
}}
דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקות וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב &quot;מנוגב&quot; עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות &quot;חומוסיות&quot;), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

=== הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון ===
====אוכל כשר====
[[קובץ:Kosher.jpg|ממוזער|חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של &quot;בד&quot;ץ מהדרין&quot;, ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)]]
[[קובץ:McKosher.jpg|ממוזער|הכיתוב &quot;כשר&quot; משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס]]
המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו&quot;ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית והמחמירה פחות לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. המסעדות החלביות כן עשויות להגיש דגים (שכאמור לא נחשבים מאכל בשרי).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי התגלו מקרים בהם זויפו תעודות כשרות, לכן למקפידים על אישורי כשרות מומלץ לבדוק מי הגוף המכשיר והאם הוא מקובל עליהם. 

על פי החוק הישראלי רק לגופי כשרות רשמיים כמו הרבנות הראשית או רבנים שהוסמכו על-ידה ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים. עם זאת ישנם סייגים בנושא בקרב קהילות שונות שיצרו גופי השגחה פרטיים או בעלי מסעדות הדוגלים בנוהלי כשרות ללא תעודה, על בסיס אמון בינם לבין הלקוחות.

====הגבלות במהלך חג הפסח====
הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

=== חטיפים מקומיים בולטים ===
* קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
* במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

=== אוכל אתני ===
הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה &quot;צ'ולנט&quot; בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו&quot;חמין&quot; בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

=== אוכל צמחוני וטבעוני ===
בעשור האחרון מספר הטבעונים בישראל גדל מאוד וכיום היא נחשבת לאתר מומלץ לצמחונים ולטבעונים עם מגוון מסעדות מתאימות. גם במסעדות שאינן טבעוניות יש במקרים רבים סימון של מנות טבעוניות וצמחוניות ואפשר לבקש חלב צמחי בשתייה החמה, לעיתים בתוספת תשלום.

בשל כללי הכשרות מסעדות רבות המוגדרות כשרות חלביות לא מגישות כלל מנות בשריות (למעט דגים) ולכן מתאימות למי שמעדיפים אוכל צמחוני. 

== שתייה ==
=== קפה ===
רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעיתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעיתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעיתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת הידועה ביותר מבין רשתות אלו היא [[:w:קופיקס|קופיקס]] (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

=== משקאות אלכוהוליים ===
[[קובץ:Goldstar and Maccabee.jpg|ממוזער|הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר]]
הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא '''18'''. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

כמו כן, מאז 2010 בין השעות 23:00 ל -5:00 בבוקר אסור למכור משקאות אלכוהולים מחוץ לברים ולמסעדות ואסור לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור.

סצנת חיי הלילה הפעילה ביותר בישראל היא סצנת חיי הלילה של תל אביב וסצנת חיי הלילה של אילת. תל אביב, &quot;העיר שאף פעם לא ישנה&quot;, היא מרכז הבילוי העיקרי של ישראל והיא מכילה מספר גדול במיוחד של ברים ומועדונים.

==== בירה ====
בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:
* גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ&quot;ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
* מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ&quot;ל או של 650 מ&quot;ל, בפחית של 330 מ&quot;ל או 500 מ&quot;ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
* נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה &quot;נשר מאלט&quot;. טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ&quot;ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בין-לאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבין-לאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

==== ליקרים ====
עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא &quot;אלוף העראק&quot; ו&quot;עראק עילית&quot; (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

==== יינות ====
שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

=== משקאות קלים ===
רוב מותגי המשקאות המוגזים הבין-לאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם [[:w:טמפו משקאות|חברת טמפו משקאות בע&quot;מ]] אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים. 

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:
* טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
* שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות. 
* ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
* פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
* פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

==לינה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16908 zimer in meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צימר במושב מירון שבצפון ישראל]]
ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. רק חלק מבתי המלון בישראל מדורגים לפי דירוג כוכבים רשמי של משרד התיירות ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם &quot;העניקו&quot; לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

* התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
* מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ&quot;א (&quot;אכסניות נוער בישראל&quot;), שחברה ב-Hostelling International.
* קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
* בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).
== לימודים ==
[[קובץ:Hebrew_University_Jerusalem_IL_WV.JPG|ממוזער|280px|מתחם האוניברסיטה העברית בירושלים]]
בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים,&lt;ref&gt;[http://www.huji.ac.il/huji/eng/index_e.htm האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem |]&lt;/ref&gt; אוניברסיטת תל אביב,&lt;ref&gt;[http://english.tau.ac.il/ Tel Aviv University | Tel Aviv University]&lt;/ref&gt; ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע,&lt;ref&gt;[http://www.bgu.ac.il/ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - דף הבית]&lt;/ref&gt; כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה,&lt;ref&gt;[http://www1.technion.ac.il/en Technion – Israel Institute of Technology]&lt;/ref&gt; ברקנאטי&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/schools/rris/homepage/Pages/homepage.aspx Raphael Recanati International - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt; ובמרכז הבינתחומי הרצליה.&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/main/homepage/Pages/homepage.aspx Study abroad in Israel - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt;

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.&lt;ref&gt;[http://www.wzo.org.il/en/programs/]&lt;/ref&gt;

==עבודה==
אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים&lt;ref&gt;http://www.kibbutz.org.il/eng/welcome.htm&lt;/ref&gt; או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו&quot;ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.
== הגעה ==
=== דרישות כניסה ===
דרישות הכניסה תלויות באזרחות, בסוג הדרכון, במטרת הביקור ובנסיבות האישיות. אין להסתמך על רשימות פטור ישנות: החל מ-1 בינואר 2025, אזרחים של מדינות הפטורות מאשרת ביקור נדרשים בדרך כלל לקבל אישור נסיעה אלקטרוני ETA-IL לפני היציאה לישראל. מי שאינם זכאים לפטור עשויים להידרש לאשרה. בדקו את הזכאות והגישו בקשה רק דרך [https://israel-entry.piba.gov.il/ האתר הרשמי של ETA-IL] או [https://www.gov.il/en/departments/dynamiccollectors/ashrotzarim אתר משרד החוץ]. אישור נסיעה אינו מבטיח כניסה; ההחלטה הסופית נתונה לרשויות הגבול. בדקו את תוקף הדרכון ואת התנאים העדכניים לפני הזמנת הנסיעה.

במעברי הגבול ייתכנו שאלות ובדיקות ביטחוניות נוספות, והזמן הנדרש להן אינו קבוע. אם אתם מודאגים מהשפעת הביקור בישראל על כניסה למדינה אחרת, בדקו מראש את כללי אותה מדינה לפי אזרחותכם ונסיבותיכם.

אין להניח שאפשר להאריך שהייה או לצאת למדינה שכנה ולחזור כדי לחדש אשרה. יש לברר את התנאים מול [https://www.gov.il/ רשות האוכלוסין וההגירה] לפני תום תקופת השהייה המותרת.

=== בטיסה ===
[[קובץ:El Al Boeing 747-458 Groves.jpg|280px|ממוזער|מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל]]
[[נמל התעופה בן-גוריון]] (TLV), הסמוך ללוד ונמצא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], הוא שער הכניסה האווירי העיקרי לישראל. לוחות הטיסות, חברות התעופה והטרמינלים משתנים, ובמיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית; בדקו את המידע העדכני אצל חברת התעופה ובאתר [https://www.iaa.gov.il/ רשות שדות התעופה] לפני היציאה לשדה.

אפשר להגיע מנתב&quot;ג ליעדים שונים באמצעות רכבת, אוטובוס, מונית ושירותי הסעה. זמינות התחבורה הציבורית ושעות פעילותה משתנות, ובדרך כלל השירות מצומצם או אינו פועל בחלק משעות השבת והחגים היהודיים. בדקו מסלול, לוחות זמנים ותעריפים סמוך לנסיעה. אין להסתמך על מחירים או מספרי קווים ישנים המופיעים במדריכים.

נמל התעופה רמון (ETM), מצפון ל[[אילת]], משרת את אזור אילת, אך היצע הטיסות בו משתנה. בדקו אם קיימת טיסה מתאימה לפני תכנון המסלול.

יש להגיע לשדה התעופה בהתאם להנחיות חברת התעופה ולזמן המומלץ על ידה, ולהביא בחשבון בדיקות ביטחוניות וביקורת גבולות.

=== בדרך הים ===
באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין [[לימסול]] שבקפריסין ל[[חיפה]], והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן &quot;[http://www.celestyalcruises.com/ Celestyal Cruises]&quot; ו-&quot;[http://www.salamis-tours.com/ Salamis Cruises]&quot;. אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי. 

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים ב[[חיפה]] וב[[אשדוד]]. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות ב[[הרצליה]] (צפונית ל[[תל אביב]]), ב[[אשקלון]] (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

=== במכונית ===
[[קובץ:Wadi Araba Border Terminal (Israel).JPG|250px|ממוזער|מעבר יצחק רבין]]
ניתן להגיע במכונית לישראל הן מ[[מצרים]] (מ[[סיני|חצי האי סיני]]) והן מ[[ירדן]]. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מ[[סוריה]] או מ[[לבנון]] משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: מעבר גשר אלנבי/המלך חוסיין (הדרך הקצרה ביותר בין [[עמאן]] ו[[ירושלים]] אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שני קילומטרים צפונית ל[[אילת]]).

מעבר טאבה מחבר בין ישראל למצרים ליד [[אילת]]. שעות הפעילות, תנאי הכניסה והתחבורה מהמעבר עשויים להשתנות; בדקו אותם מול הרשויות הרלוונטיות לפני הנסיעה.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

=== באוטובוס ===
שירותי אוטובוס ישירים בין ירדן לישראל, אם הם פועלים, תלויים במעבר הגבול ובהסדרים המשתנים. בדקו מול מפעילי התחבורה והרשויות הרשמיות; אל תניחו שקיים קו ישיר או שהוא פועל מדי יום.

==תחבורה==
תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו [[חיפה]], [[נצרת]] ו[[אילת]] ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעיתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה&quot;ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא {{משמאל לימין|*8787}} או 072–2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

=== באוטובוס ===
[[קובץ:TelAvivCBSPlatforms.jpg|ממוזער|280px|התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]
{{מדריך מורחב|מדריך =[[נסיעה באוטובוס בישראל]]}}
אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה&quot;ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעיתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעיתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

=== במונית שירות ===
[[קובץ:Sherut.JPG|ממוזער|מוניות שירות טיפוסיות בישראל]]
מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס).

עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעיתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרוור הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

=== ברכבת ===
[[קובץ:Israel railways passenger map 2012.PNG|שמאל|ממוזער|מפה טופולוגית של קווי רכבת ישראל]]
בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מ[[נהריה]] ועד [[באר שבע]] אשר עוברים דרך [[חיפה]], [[תל אביב]] ו[[נמל התעופה בן-גוריון]], כמו גם קו שעובר בין [[ירושלים]] ותל אביב, וקווים פרווריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב&quot;ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

[[:w:קו הרכבת המהיר לירושלים|קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים]] אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון ונחנך בספטמבר 2018 הוא הקו החשמלי הראשון במדינה והרכבות שנוסעות בו מגיעות למהירות של עד 160 קמ&quot;ש. תוכלו למצוא רכבות רבות עם שתי קומות שנמצאות בשימוש בישראל. רוב הרכבות שנמצאות כיום בשימוש נרכשו במהלך המאה ה-21 ולכן מדובר לרוב ברכבות מודרניות ומוצלחות.

קו הרכבת [[:w:מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום|מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]], אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרווריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, ו[[ראשון לציון]] - ולהמשיך משם ל[[אשקלון]] דרך יבנה ו[[אשדוד]].

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

=== במונית ===
מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעיתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים &quot;מוניות ספיישל&quot;. נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה).

שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש&quot;ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש&quot;ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשני נוסעים (4.70 ש&quot;ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש&quot;ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה).

שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעיתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות &quot;הדר&quot;, &quot;נשר&quot;, או &quot;אמאל&quot;). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

=== בטרמפים ===
ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה&quot;ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

=== במכונית ===
==== מערכת הכבישים בישראל ====
בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. באופן כללי למרבית המטיילים שמגיעים מחו&quot;ל לביקור בישראל מוטב להימנע מלהשכיר רכב במהלך הביקור בישראל משום שישנם עומסי תנועה מהותיים לעיתים רבות באזור המרכז לאורך כל שעות היום, ישנה תרבות נהיגה אגרסיבית למדיי ביחס למקובל בחלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, ובעוד שישנם שלטים רבים ברחבי הכבישים, לעיתים רבות הוא עשוי להיות מבלבל עבור תיירים שמנסים לנווט בדרכים.

רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבע ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעיתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב &quot;כביש 1 ירושלים&quot; או &quot;כביש 1 תל אביב&quot; במקום &quot;כביש 1 מערב&quot; או &quot;כביש 1 מזרח&quot;.

==== כללי הנהיגה ====
בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד [[:w:פיקטוגרף|פיקטוגרם]] המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ&quot;ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעיתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:
* שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ&quot;ש באזורי מגורים, 80 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ&quot;ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ&quot;ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ&quot;ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

==== כבישי אגרה ====
[[קובץ:Israel Toll Symbol.svg|ממוזער|הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל]]
* '''כביש 6''' הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 200 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.

:גובה האגרה משתנה לפי מקטעים, סוג הרכב, אמצעי החיוב ותעריפים מעודכנים. בדקו את התעריפים באתר הרשמי של כביש 6 לפני הנסיעה.

:עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה &quot;פס-קל&quot;) אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.

* '''מנהרות הכרמל''' (מסומנות כ'''כביש 23''') הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.

* '''הנתיב המהיר בכביש 1''' הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. גובה האגרה משתנה לפי עומסי התנועה ומתעדכן מעת לעת; בדקו את התעריף העדכני לפני הנסיעה.

==== רישיונות נהיגה ====
כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בין-לאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים). 

הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית. 

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

==== בטיחות ====
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים.

בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שני נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעיתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד.

מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

==== השכרת רכב ====
בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם:

* [https://www.hertz.co.il/he/HomePage/.aspx הרץ]
* [https://www.avis.co.il/ אוויס]
* [https://www.budget.co.il/ באדג'ט]
* [https://rent.albar.co.il/ יורופקאר (אלבר)]
* [https://www.shlomo.co.il/ סיקסט]

בנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו:

* [https://rent.eldan.co.il/he אלדן] - חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל
* [https://freesbe.com/ פריסבי]
* [https://suncar.co.il/ סאן קאר]
* [https://tamir-rental.com/he תמיר]
* חברת [https://gotoglobal.com/ GoToGlobal] (Car2Go לשעבר) - מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.
* [https://search.paapmpaapm.com/he/ פאפם פאפם] - מנוע חיפוש להשוואת מחירים הכולל הצעות מחברות הרכב הגדולות ומחברות השכרה מקומיות.

בחלק מאתרי ההזמנות הבין-לאומיים המחירים מיועדים לתיירים ולא כוללים מע&quot;מ, חשוב לשים לב לכך ולקחת זאת בחשבון.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

=== ברגל ===
ישראל היא מקום מצוין לערוך בו טיולים רגליים, במיוחד בזכות השבילים המעניינים הרבים שניתן למצוא ברחבי המדינה. עם זאת, משום שחלק מאותם השבילים הם מרוחקים יחסית (כגון שבילי ההליכה שעובר באזור מכתש רמון או הנגב), חשוב להתכונן היטב לטיולי ההליכה ולהביא לטיול מפה עדכנית ואמינה. בנוסף, השימוש ב-GPS מוסיף שכבה נוספת של בטיחות כאשר מנסים להגיע ממקום למקום ברגל - הן בערים והן באזורים הכפריים. לקבלת מפות דיגיטליות אמינות (לא מקוונות) שתוכלו לקחת איתכם לטיול אשר מכיליות בין היתר מידע מקיף על שבילים, מומלץ לעיין באתר של [https://www.openstreetmap.org/ OpenStreetMap], בו נעשה גם שימוש במדריך זה, ובאתרים אחרים המשתמשים באותו המידע למכשירים ניידים, כמו למשל [http://osmand.net OsmAnd] (מכיל גם תוספות רבות) ו- [https://maps.me/ MAPS.ME] (קל אך מכיל פחות פיצ'רים).

=== באופניים ===
בעוד שישנם ערים מסוימות בישראל בהם פועלות חברות שיתוף אופניים ואפילו ישנם לא מעט רוכבי אופניים (תל אביב היא ללא ספק המקום העיקרי), ובעוד שתוכלו לראות לא מעט ילדים בערים החילוניות נוסעים ברחובות העיר באופניים במהלך יום כיפור, באופן כללי ישראל היא לא מדינה של תרבות אופניים בדומה למקובל במדינות מסוימות באירופה. ובכל זאת, למי שכן מתכנן לנסוע באופניים ממקום למקום כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים קצרים יחסית וכי בחלק מהכבישים אין הרבה תנועה. למרבה הצער אין כיום מודעות רבה ליתרונות התיירותיים שיש לקידום תשתית האופניים ותרבות האופניים ולכן ישנם לא מעט כבישים בהם אין שום נתיב לרוכבי אופניים.

== נימוסים והליכות ==
הישראלים לעיתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעיתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעיתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעיתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעיתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

=== אתרי דת ===
באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

;אתרים הקדושים ליהודים
במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות. 

;אתרים הקדושים למוסלמים
בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

;אתרים הקדושים לנוצרים
מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

=== נושאים רגישים === 
;&lt;u&gt;השואה&lt;/u&gt;
מדינת ישראל המודרנית הוקמה בין השאר בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

;&lt;u&gt;הסכסוך הערבי-ישראלי&lt;/u&gt;
ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעיתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעיתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

==חשוב לדעת==
{{תיבת מוקדי חירום| משטרה = 100 | שירותי חירום רפואיים = 101 | מכבי אש = 102 }}
===סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:West_Bank_%26_Gaza_Map_2007_(Settlements)-he.png|230px|ממוזער|באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.]]
;ביטחון אישי ומצב ביטחוני
המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון עשוי להשתנות במהירות, לרבות בשל עימותים מזוינים, ירי רקטות וטילים, טרור, סגירת מעברים והגבלות תנועה. אין להסתמך על תיאור קבוע של אזורים כבטוחים או מסוכנים. לתיירים לא ישראלים שמעוניינים לבקר בישראל מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם יש אזהרות מסע עדכניות שפורסמו על ידי ממשלותיהם אודות ישראל, ולישראלים שמעוניינים לטייל בישראל מומלץ לבדוק את הנחיות פיקוד העורף. ההנחיות הקיימות עלולות בהחלט להשתנות בהתראה קצרה.

הימנעו מאזורים שבהם מתנהלת לחימה, מאזורים צבאיים וממתקנים ביטחוניים, ואל תנסו להיכנס לרצועת עזה או לאזורים מוגבלים. הגישה ליהודה ושומרון, וחלק מהאזורים סמוכי הגבולות עשויה להיות מוגבלת או מסוכנת, גם אם הם פתוחים בדרך כלל לתיירים. בדקו מראש אם המסלול המתוכנן פתוח ואם נדרשים אישורים מיוחדים.

בישראל עשויים להיות בידוק ביטחוני ומאבטחים בכניסה למקומות ציבוריים. פעלו לפי הוראות המאבטחים והמשטרה, אל תצלמו מתקנים צבאיים או ביטחוניים, ודווחו לרשויות על חפץ חשוד במקום לגעת בו. שמרו על מסמכי הזיהוי שלכם והישמעו להנחיות המקומיות.

;אזעקות וירי טילים
אם נשמעת אזעקה או מתקבלת התרעה רשמית, פעלו מיד לפי הוראות פיקוד העורף והיכנסו למרחב מוגן בהקדם. מיקום המרחב המוגן והזמן הזמין להגיע אליו משתנים ממקום למקום.

;פשע
נקטו אמצעי זהירות רגילים מפני גניבה וכייסות, במיוחד באזורים צפופים, בתחבורה הציבורית ובאתרי תיירות. אל תשאירו חפצי ערך ללא השגחה. אין מקום להכללות שלפיהן הפשיעה נמוכה בכל אזור או שניתן להסתובב בכל מקום ללא חשש; רמת הסיכון משתנה לפי מקום ונסיבות.

;סכנות באזורי מדבר ואזורים נידחים
טיולים במדבר עלולים להיות מסוכנים בגלל חום, התייבשות, קור בלילה ושיטפונות בזק. בדקו תחזית מזג אוויר ואזהרות שיטפונות, קחו די מים, מפה וציוד מתאים, ועדכנו אדם אחר במסלול המתוכנן. אין להיכנס לערוצי נחלים בזמן חשש לשיטפונות, גם אם לא יורד גשם במקום שבו אתם נמצאים. במסלולים מרוחקים מומלץ לשקול לטייל עם מדריך מנוסה.

חלק ממסלולי הטיול נמצאים בקרבת שטחי אימונים צבאיים, אזורי גבול או שטחים ממוקשים. היצמדו לשבילים מסומנים, ולעולם אל תיכנסו לשטח מגודר או מסומן כממוקש ואל תיגעו בחפצים חשודים. במקרה של ספק, הסתובבו ופנו לרשויות או לפקחי שמורות הטבע.

===נגישות תקשורתית===
==== טלפוניה ====
קידומת החיוג הבין-לאומית של ישראל היא ‎+972. כשמחייגים מחו&quot;ל יש להשמיט את האפס הראשון של מספר הטלפון המקומי. מספרי החירום העיקריים הם משטרה 100, מד&quot;א 101 וכבאות והצלה 102.

מספרי טלפון סלולריים מתחילים בדרך כלל ב-05, וקווים נייחים בקידומות אזוריות כגון 02, 03, 04, 08 ו-09. בעקבות ניידות מספרים, אין להסיק מהקידומת בלבד מיהו ספק השירות הנוכחי.

מבקרים יכולים לבדוק עם ספק הסלולר שלהם אם חבילת נדידה מתאימה, או לרכוש בישראל SIM מקומי או eSIM אם המכשיר תומך בכך. בדקו מראש תאימות לרשתות, עלויות ושירות באזורים מרוחקים. זמינות ומחירי החבילות משתנים בין ספקים.

שירותי טלפון ציבורי אינם נפוצים יותר בישראל, ולכן מומלץ לא להסתמך עליהם.

==== גישה לאינטרנט ====
גישה לאינטרנט אלחוטי זמינה בבתי מלון, בבתי קפה, במסעדות ובמקומות ציבוריים רבים, אך הכיסוי והמדיניות משתנים. אינטרנט-קפה וטלפונים ציבוריים אינם נפוצים כפי שהיו בעבר. אם אתם זקוקים לחיבור קבוע, בדקו אפשרויות SIM או eSIM וודאו שהמכשיר שלכם אינו נעול לספק מסוים.

== ראו גם ==
{{הפניה לאוגדן מדריכים|ישראל}}
{{מיזמים|ויקימילון=מדינת ישראל|ויקישיתוף=Category:Israel|שם ויקישיתוף=ישראל|ויקיפדיה=ישראל|רוחב=301}}
* [[המזרח התיכון]] 
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]
* [[טיולים רגליים בישראל]]
{{-}}

&lt;!-- אין להוסיף קישורים חיצוניים למדריכי ויקימסע --&gt;

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}

{{מדינות אסיה}}

[[קטגוריה:ישראל|*]]

{{geo|31.90|35.0|zoom=7}}</text>
      <sha1>kps0rmpaaop3udw4cvwvn2kq2frll1v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261210</id>
      <parentid>261209</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T22:12:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברכבת */</comment>
      <origin>261210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170966" sha1="lx43wwsa7wvf1rtfdhyzl06wdzx6i5f" xml:space="preserve">{{חלק מ|המזרח התיכון}}
{{באנר|Jerusalem banner Panorama.jpg|מומלץ=כן|ליבה=כן}}
{{מדינה
|שם=ישראל
|תמונת מפה = LocationIsrael.png
|שפה = עיקרית: עברית{{ש}}משנית: ערבית
|עיר בירה = [[ירושלים]] 
|מטבע = שקל חדש (NIS) ₪
|אזור זמן = קיץ: UTC+3 &lt;br /&gt; חורף: UTC+2
|חשמל = 230V/50Hz ([[:w:מערכות החשמל בעולם#סוגי השקעים והתקעים ברחבי העולם|תקעים C, H, M]])
|אתר תיירות רשמי = https://israel.travel/
|קידומת טלפון = 972
|אוכלוסייה=10310127
|שטח = 22072
|שנת אוכלוסייה=2026
}}
'''[https://israel.travel/ ישראל]''' היא מדינה קטנה במזרח התיכון, לחופו המזרחי של הים התיכון. מדינת ישראל המודרנית נוסדה בשנת 1948 כמולדת לעם היהודי, אך לארץ היסטוריה בת אלפי שנים הקשורה לעמים, לתרבויות ולדתות רבות. לשלוש הדתות האברהמיות העיקריות - [[יהדות]], [[נצרות]] ו[[אסלאם]] - קשרים היסטוריים ודתיים עמוקים לארץ, ואתרי הקודש והמורשת שבה מושכים עולי רגל ותיירים רבים מכל רחבי העולם. על אף שטחה המצומצם, לישראל מגוון רחב של נופים, כולל חופי ים, הרים ירוקים, עמקים פוריים ואזורים מדבריים, וכמו גם ערים מודרניות, יישובים מסורתיים ואתרים ארכאולוגיים.

נכון לשנת 2026, אוכלוסיית ישראל מורכבת מכ־74% יהודים, מכ־21% ערבים ומכ־5% נוצרים שאינם ערבים ובני קבוצות אוכלוסייה אחרות. החברה הישראלית מגוונת מבחינה תרבותית, לשונית ודתית, והדבר בא לידי ביטוי במטבח המקומי, במסורות, באדריכלות ובחיי היומיום. לצד ההיסטוריה העתיקה והמורשת התרבותית העשירה, ישראל היא מדינה עירונית ומפותחת מבחינה כלכלית, המציעה למבקרים מגוון רחב של אפשרויות בילוי, קולינריה, טיולים בטבע וביקור באתרי מורשת.

'''חשוב לדעת:''' המצב הביטחוני בישראל עשוי להשתנות במהירות והדבר עלול בהחלט להשפיע על אפשרויות הטיול שלכם, על התחבורה הציבורית ועל הגישה לאתרים. לפני הנסיעה מומלץ להתעדכן בהנחיות הרשויות ובהודעות רשמיות הנוגעות לאזורים שבהם מתכננים לבקר.

==אזורים==
בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה .
{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=Israel map Hebrew WV he.png
| תיאור מפת אזורים=מפת ישראל לפי אזורים
| גודל מפת אזורים=430px

| שם אזור 1=[[הרי ירושלים ואזור שכונות הטבעת]]
| צבע אזור 1=#6C8CB0
| פריטי אזור 1=
| תיאור אזור 1=אזור ההר המרכזי של ישראל, שבמרכזו נמצאת בירת ישראל, ירושלים. 

| שם אזור 2=[[דרום בקעת ים המלח]]
| צבע אזור 2=#D4B139
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2= האזור הנמוך ביותר בעולם בו נמצא [[:w:ים המלח|ים המלח]]. האזור ידוע במיוחד בזכות מתחמי המרפא שבו, חוויית הציפה במים המלוחים, ו[[מצדה]].

| שם אזור 3=צפון בקעת הירדן
| צבע אזור 3=#AEAF6B
| פריטי אזור 3=[[הכנרת ואזור ארץ כינרות]], [[בקעת בית שאן]]
| תיאור אזור 3= עמק מישורי בצפון-מזרח המדינה המתאפיין במזג אוויר חם לאורך כל השנה. האזור כולל בין היתר את הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, ואת עמק בית שא בו נמצא האתר הארכיאולוגי של בית שאן.

| שם אזור 4= [[רמת הגולן]]
| צבע אזור 4=#83b27a
| פריטי אזור 4=
| תיאור אזור 4= רמה בזלתית מרשימה בצפון-מזרח המדינה, אותה ישראל כבשה מסוריה ב-1967 וסיפחה ב-1981. האזור נודע במיוחד בזכות הנופים הירוקים שבו, הנחלים והמפלים השוצפים שבו, וכמו גם מדרונות הסקי בחרמון, והאתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים המרתקים של גמלא ומבצר נמרוד.

| שם אזור 5=&lt;nowiki&gt;מישור החוף&lt;/nowiki&gt;
|צבע אזור 5=#B383B3
| פריטי אזור 5=[[השרון]], [[מישור החוף הדרומי]], ו[[מישור החוף הצפוני]]
| תיאור אזור 5=חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון שבה גרים כ-70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין בחופים חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר [[תל אביב]] אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

| שם אזור 6=[[הנגב]] וסביבתו
| צבע אזור 6=#C59A5A
| פריטי אזור 6=[[הנגב]], דרום הרי יהודה, דרום [[מדבר יהודה]], ו[[הערבה|עמק הערבה]]
| תיאור אזור 6= מדבר גדול שתופס יותר כ-60% משטחה של ישראל.

| שם אזור 7=[[השפלה]]
| צבע אזור 7=#CA7E60
| פריטי אזור 7= 
| תיאור אזור 7= אזור במרכז המדינה המאופיין בגבעות נמוכות ופוריות.

| שם אזור 8=[[רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון]]
| צבע אזור 8=#A4C28D
| פריטי אזור 8=
| תיאור אזור 8=רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בו נמצאת, בין היתר, העיר [[חיפה]] אשר היא אחת הערים הגדולות במדינה.

| שם אזור 9=&lt;nowiki&gt;הגליל&lt;/nowiki&gt;
| צבע אזור 9=#75A0A5
| פריטי אזור 9=[[הגליל העליון]], [[הגליל התחתון]], [[אצבע הגליל]]
| תיאור אזור 9= אזור הררי ופורה בצפון המדינה. באזור זה נמצא הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון. 

| שם אזור 10=[[עמק יזרעאל והר הגלבוע]]
| צבע אזור 10=#A87D4F
| פריטי אזור 10=
| תיאור אזור 10=עמק רחב בצפון המדינה אשר מישורי ברובו. הר הגלבוע ממוקם באזור זה.
}}

=== יהודה ושומרון ורצועת עזה ===

{{רשימת אזורים
| מפת אזורים=
| תיאור מפת אזורים=
| גודל מפת אזורים=

| שם אזור 1=[[יהודה ושומרון]]
| צבע אזור 1=#8E908D
| פריטי אזור 1= 
| תיאור אזור 1= אזור הררי שנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק. ישראל כבשה את האזור מידי ירדן במלחמת ששת הימים ב-1967. מאז הסכמי אוסלו בשנות התשעים חלק מסמכויות השלטון באזור יהודה ושומרון נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית, בעוד שישראל ממשיכה לשלוט בחלקים אחרים ובענייני ביטחון נרחבים. מעמדו הסופי של האזור שנוי במחלוקת.

| שם אזור 2=[[רצועת עזה]]
| צבע אזור 2=#8E908D
| פריטי אזור 2= 
| תיאור אזור 2=רצועת חוף צרה בדרום-מערב הארת שבה מתגוררים כ-2 מיליון פלסטינים בצפיפות גבוהה מאוד. ישראל כבשה את האזור מידי מצרים במלחמת ששת הימים ב-1967. ישראל פינתה ממנה את כל ההתנחלויות וכוחות הצבא שלה ב-2005. החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס. בעקבות טבח שבעה באוקטובר חמאס ב-2023 פרצה מלחמה שגרמה להרס נרחב ולמשבר הומניטרי חמור. הגישה לרצועה נותרה מוגבלת ביותר מאז, והמצב הביטחוני בה מסוכן.
}}

{{תיבת התראה2|'''הערה –''' רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי [[:w:הרשות הפלסטינית|הרשות הפלסטינית]]. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים [[:w:הסכסוך הישראלי-פלסטיני|בסכסוך הישראלי-פלסטיני]].}}
{{-}}

== יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי ==
[[קובץ:WikiAir IL-13-06 035 - Old City (Jerusalem).JPG|320px|ממוזער|[[ירושלים/העיר העתיקה|העיר העתיקה בירושלים]]]]
8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

* {{יישוב מרכזי | שם=[[ירושלים]] | lat=31.783333333333 | long=35.216666666667 | תמונה=Jerusalem Dome of the rock BW 14.JPG | ויקיפדיה=ירושלים | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q1218 | תיאור= בירתה של מדינת ישראל, העיר הגדולה בישראל לפי אוכלוסייתה בתחום העירוני, והיא קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[תל אביב]] | lat=32.083333333333 | long=34.8 | תמונה=TelAvivAvivMetroo.png | ויקיפדיה=תל אביב-יפו | ויקינתונים=Q33935 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= מרכז התרבות והבילוי של כל אזור [[גוש דן]] (כ-2 מיליון תושבים). בשנת 2003 הוכרה &quot;העיר הלבנה&quot; בתל אביב, הכוללת מבנים רבים בסגנון הבין-לאומי, כאתר מורשת עולמית של אונסק&quot;ו.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[חיפה]] | lat=32.8 | long=34.983333333333 | תמונה=Haifa Shrine and Port.jpg | ויקיפדיה=חיפה | אתר מורשת עולמית=כן | ויקינתונים=Q41621 | תיאור= עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית ו[[הגנים הבהאים]].}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[אילת]] | lat=29.55 | long=34.95 | תמונה=Eilat2.jpg | ויקיפדיה=אילת | ויקינתונים=Q134762 | תיאור= עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[באר שבע]] | lat=31.258888888889 | long=34.797777777778 | תמונה=Aerial photo of Beersheba.JPG | ויקיפדיה=באר שבע | ויקינתונים=Q41843 | אתר מורשת עולמית=כן | תיאור= העיר הגדולה בנגב.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[צפת]] | lat=32.965833333333 | long=35.498333333333 | תמונה=Safed1.jpg | ויקיפדיה=צפת | ויקינתונים=Q188336 | תיאור= עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[טבריה]] | lat=32.789722222222 | long=35.524722222222 | תמונה=TIBERIAS - GALILEE (7723477802).jpg | ויקיפדיה=טבריה | ויקינתונים=Q151920 | תיאור= עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.}}
* {{יישוב מרכזי | שם=[[נצרת]] | lat=32.702102777778 | long=35.29785 | תמונה=Nazareth Palm Tree 200704.JPG | ויקיפדיה=נצרת | ויקינתונים=Q430776 | תיאור= עיר היסטורית המזוהה כמקום הולדתו של ישו. כיום זו העיר הערבית הגדולה בישראל.}}

{{-}}

== אטרקציות תיירות פופולריות בישראל ==
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בישראל, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

{{:מפה:ישראל}}
{{-}}
{|
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=הכותל המערבי | lat=31.776667 | long=35.23425 | תמונה=16-03-30-Klagemauer Jerusalem RalfR-DSCF7673.jpg | ויקיפדיה=הכותל המערבי | ויקינתונים=Q134821}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הבית | lat=31.777777777778 | long=35.235555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount-Temple Mount (south exposure).jpg | ויקיפדיה=הר הבית | ויקינתונים=Q193163}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים המלח]] | lat=31.4144 | long=35.4501 | תמונה=Dead sea.jpg | ויקיפדיה=ים המלח | ויקינתונים=Q23883}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ים כנרת]] | lat=32.8046 | long=35.5930 | תמונה=Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg | ויקיפדיה=הכנרת | ויקינתונים=Q126982}}
* {{יעד מרכזי | שם=כיפת הסלע | lat=31.778055555556 | long=35.235277777778 | תמונה=Israel-2013(2)-Jerusalem-Temple Mount-Dome of the Rock (SE exposure).jpg | ויקיפדיה=כיפת הסלע | ויקינתונים=Q172077}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מצדה]] | lat=31.315555555556 | long=35.353888888889 | תמונה=Israel-2013-Aerial 21-Masada.jpg | ויקיפדיה=מצדה | ויקינתונים=Q186312 | מאפיינים נוספים = {{אתר מורשת עולמית}} }}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הקבר | lat=31.778444444444 | long=35.22975 | תמונה=The Church of the Holy Sepulchre-Jerusalem.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הקבר | ויקינתונים=Q187702}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[הגן הלאומי קיסריה]] | lat=32.5 | long=34.899722222222 | תמונה=Caesarea maritima (DerHexer) 2011-08-02 098.jpg | ויקיפדיה=קיסריה | ויקינתונים=Q319242}}
* {{יעד מרכזי | שם=מגדל דוד | lat=31.776111111111 | long=35.227777777778 | תמונה=מגדל דוד.jpg | ויקיפדיה=מגדל דוד | ויקינתונים=Q1177765}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר חרמון ואתר החרמון | lat=33.30805556 | long=35.7725 | תמונה= | ויקיפדיה=החרמון | ויקינתונים=Q6921185}}
* {{יעד מרכזי | שם=עיר דוד ונקבת השילוח | lat=31.773611111111 | long=35.235555555556 | תמונה= | ויקיפדיה=עיר דוד | ויקינתונים=Q1177750}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן החיות התנ&quot;כי | lat=31.74944444 | long=35.17694444 | תמונה=JBZ_elephant.jpg | ויקיפדיה=גן החיות התנ&quot;כי | ויקינתונים=Q2915736}}
* {{יעד מרכזי | שם=חומות ירושלים | lat=31.7747 | long=35.2278 | תמונה=Jerusalem, city wall.jpg | ויקיפדיה=חומות ירושלים | ויקינתונים=Q2918723}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מכתש רמון]] | lat=30.578611111111 | long=34.817777777778 | תמונה=Israel-2013-Aerial 00-Negev-Makhtesh Ramon.jpg | ויקיפדיה=מכתש רמון | ויקינתונים=Q1274674}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הרצל | lat=31.774117 | long=35.180567 | תמונה=Mount Herzl IMG 1149.JPG | ויקיפדיה=הר הרצל | ויקינתונים=Q206161}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[העיר העתיקה בירושלים]] | lat=31.776666666667 | long=35.234166666667 | תמונה=Dome of the Rock by Peter Mulligan.jpg | ויקיפדיה=העיר העתיקה (ירושלים) | ויקינתונים=Q213274 | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=[[עכו|העיר העתיקה בעכו]] | lat=32.9193 | long=35.0671 | תמונה=Aerial_view_of_Acre_1.jpg | ויקינתונים= | ויקיפדיה=עכו | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=יד ושם | lat=31.774166666667 | long=35.175555555556 | תמונה=Israel-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Yad Vashem 01.jpg | ויקיפדיה=יד ושם | ויקינתונים=Q156591}}
* {{יעד מרכזי | שם=שוק מחנה יהודה | lat=31.78555556 | long=35.21222222 | תמונה=Shuk (26).JPG | ויקיפדיה=שוק מחנה יהודה | ויקינתונים=Q2918531}}
* {{יעד מרכזי | שם=טחנת הרוח במשכנות שאננים | lat=31.771475 | long=35.224175 | תמונה=16-03-30-Jerusalem-Innenstadt-RalfR-DSCF7584.jpg | ויקיפדיה=טחנת הרוח במשכנות שאננים | ויקינתונים=Q2676363}}
* {{יעד מרכזי | שם=מוזיאון ישראל והיכל הספר | lat=31.772361 | long=35.2045 | תמונה=Israel museum.JPG | ויקיפדיה=מוזיאון ישראל | ויקינתונים=Q46815}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר מירון | lat=32.997595 | long=35.412201 | תמונה=Northern slope of Mount Meron.jpg | ויקיפדיה=הר מירון | ויקינתונים=Q540520}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן לאומי בית שאן | lat=32.503913 | long=35.502140 | תמונה=עתיקות_בית_שאן_1.JPG | ויקיפדיה=בית שאן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המרכז הבהאי העולמי ומקדש הבאב | lat=32.81378 | long=34.98655 | תמונה=Baha'i arc from archives.jpg | ויקיפדיה=המרכז הבהאי העולמי | ויקינתונים=Q494706| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=מנהרות הכותל | lat=31.77698 | long=35.23447 | תמונה= | ויקיפדיה=מנהרות הכותל | ויקינתונים=Q1335177}}
* {{יעד מרכזי | שם=גן השלושה | lat=32.50555556 | long=35.44777778 | תמונה=Gan HaShlosha 23.JPG | ויקיפדיה=גן השלושה | ויקינתונים=Q1493336}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הזיתים | lat=31.777946 | long=35.245686 | תמונה=Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg | ויקיפדיה=הר הזיתים | ויקינתונים=Q205976}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין כרם | lat=31.76527778 | long=35.14944444 | תמונה=EinkaremvillageC.jpg | ויקיפדיה=עין כרם | ויקינתונים=Q1022487}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר תבור | lat=32.68625 | long=35.392916666667 | תמונה=Mount Tabor4.jpg | ויקיפדיה=הר תבור | ויקינתונים=Q193785}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[ראש הנקרה|שמורת ראש הנקרה]] | lat=33.093122222222 | long=35.104766666667 | תמונה=Rosh Hanikra in summer 2011 (2).JPG | ויקיפדיה=ראש הנקרה | ויקינתונים=Q1650601}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר הגלבוע | lat=32.433888888889 | long=35.414444444444 | תמונה=Gilboa ridge.jpg | ויקיפדיה=הר הגלבוע | ויקינתונים=Q1161616}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר מונפור | lat=33.0443627 | long=35.2266088 | תמונה=מבצר מונפורט בזריחה.JPG | ויקיפדיה=מונפור (מבצר) | ויקינתונים=Q14201945}}
* {{יעד מרכזי | שם=חמת גדר | lat=32.68403056 | long=35.66539722 | תמונה=Hot_springs_in_Hamat_Gader.jpg | ויקיפדיה=חמת גדר | ויקינתונים=Q2599137}}
* {{יעד מרכזי | שם=[[מבצר נמרוד]] | lat=33.246667| long=35.714722222222 | תמונה=Nimrod-S-218.jpg | ויקיפדיה=מבצר נמרוד | ויקינתונים=Q1404704}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=נחל חרמון | lat=33.248248 | long=35.693269| תמונה=Banyas BW 9.jpg | ויקיפדיה=נחל חרמון | ויקינתונים=Q1410413}}
* {{יעד מרכזי | שם=הספארי ברמת גן | lat=32.045 | long=34.825 | תמונה=Lake and animals at Zoological Center of Tel Aviv-Ramat Gan.JPG | ויקיפדיה=הספארי ברמת גן | ויקינתונים=Q2343219}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל שניר | lat=33.238158333333 | long=35.624627777778 | תמונה=Hazbani.jpg | ויקיפדיה=נחל שניר | ויקינתונים=Q1432225}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חי | lat=33.235 | long=35.578333333333 | תמונה=Tel Hai - Courtyard (3).jpg | ויקיפדיה=תל חי | ויקינתונים=Q2094886}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ציון | lat=31.771666666667 | long=35.228611111111 | תמונה=MtZion from Abu Tor.jpg | ויקיפדיה=הר ציון | ויקינתונים=Q332444}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל אלכסנדר | lat=32.396197 | long=34.865706 | תמונה=NahalAlexander.jpg | ויקיפדיה=נחל אלכסנדר | ויקינתונים=Q1962200}}
* {{יעד מרכזי | שם=שמורת עין גדי | lat=31.45 | long=35.383333333333 | תמונה=En Gedi Waterfall.jpg | ויקיפדיה=עין גדי (שמורה) | ויקינתונים=Q1011544}}
* {{יעד מרכזי | שם=ציפורי | lat=32.753055555556 | long=35.279166666667 | תמונה=Face in mosaic.JPG | ויקיפדיה=ציפורי (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1132798}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל כזיב | lat=33.04162222 | long=35.24796111 | תמונה=Kziv stream 12.JPG | ויקיפדיה=נחל כזיב | ויקינתונים=Q2910078}}
* {{יעד מרכזי | שם=הר ארבל | lat=32.824 | long=35.507 | תמונה=Arrbel panorama.jpg | ויקיפדיה=הר ארבל | ויקינתונים=Q819281}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל מגידו | lat=32.584622222222 | long=35.183494444444 | תמונה=תל מגידו.JPG | ויקיפדיה=תל מגידו | ויקינתונים=Q208379| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=ירדנית | lat=32.71105556 | long=35.57127778 | תמונה=Yardenit.jpg | ויקיפדיה=ירדנית | ויקינתונים=Q991404}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית שערים | lat=32.704472 | long=35.129028 | תמונה=Cave of coffins.jpg | ויקיפדיה=בית שערים | ויקינתונים=Q830805| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=גלגל רפאים | lat=32.908611111111 | long=35.801111111111 | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG | ויקיפדיה=גלגל רפאים | ויקינתונים=Q1914227}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת רחל | lat=31.739991666667 | long=35.218991666667 | תמונה=RamatrachelS.jpg | ויקיפדיה=רמת רחל | ויקינתונים=Q2130036}}
* {{יעד מרכזי | שם=רמת הנדיב | lat=32.547972222222 | long=34.944247222222 | תמונה=Rotschild tomb.JPG | ויקיפדיה=רמת הנדיב | ויקינתונים=Q2910625}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל דן | lat=33.186744 | long=35.619241 | תמונה=Quelle des Dan.jpg | ויקיפדיה=נחל דן | ויקינתונים=Q393137}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל אפק | lat=32.105 | long=34.930416666667 | תמונה=Afek IMG 8217.JPG | ויקיפדיה=תל אפק (אנטיפטריס) | ויקינתונים=Q682612}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית גוברין | lat=31.613097 | long=34.898297 | תמונה=Beit Guvrin 1.JPG | ויקיפדיה=בית גוברין (עיר קדומה) | ויקינתונים=Q2608946| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=סטף | lat=31.7691 | long=35.1273 | תמונה=Sataf15.jpg | ויקיפדיה=סטף | ויקינתונים=Q2906185}}
* {{יעד מרכזי | שם=יודפת | lat=32.836944444444 | long=35.273611111111 | תמונה=Moshavyodfat.jpg | ויקיפדיה=יודפת | ויקינתונים=Q1974434}}
* {{יעד מרכזי | שם=המושבה הגרמנית בחיפה | lat=32.81966667 | long=34.99055278 | תמונה= | ויקיפדיה=המושבה הגרמנית (חיפה) | ויקינתונים=Q2413425}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר האלה | lat=31.6963 | long=34.9575 | תמונה=Qeiyafa-western-gate1 cr.jpg | ויקיפדיה=חורבת קייאפה | ויקינתונים=Q910323}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל דן | lat=33.249 | long=35.652 | תמונה=Tel Dan - Israelite Gate.jpg | ויקיפדיה=תל דן | ויקינתונים=Q1346856}}
* {{יעד מרכזי | שם=מיני ישראל | lat=31.842165 | long=34.968367 | תמונה=Mini Israel Western Wall.jpg | ויקיפדיה=מיני ישראל | ויקינתונים=Q456800}}
* {{יעד מרכזי | שם=פארק המצפה התת-ימי באילת | lat=29.504 | long=34.918 | תמונה=PikiWiki Israel 41914 Underwater observatory in Eilat.JPG | ויקיפדיה=פארק המצפה התת-ימי באילת | ויקינתונים=Q6602806}}
* {{יעד מרכזי | שם=אכזיב | lat=33.048278 | long=35.102652 | תמונה=Zeeb beach.JPG | ויקיפדיה=אכזיב | ויקינתונים=Q340747}}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הגדול | lat=30.925 | long=34.98111111 | תמונה=Makhtesh gadol.jpg | ויקיפדיה=המכתש הגדול | ויקינתונים=Q2911410}}
* {{יעד מרכזי | שם=האתר הארכאולוגי בניאס | lat=33.248611111111 | long=35.694444444444 | תמונה=Banias Spring Cliff Pan's Cave.JPG | ויקיפדיה=בניאס (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q606295}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל תל אביב | lat=32.097768 | long=34.77318 | תמונה=Tel Aviv Port Lowshot.jpg | ויקיפדיה=נמל תל אביב | ויקינתונים=Q2889387}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל תנינים | lat=32.5475 | long=34.915 | תמונה=Taninim.jpg | ויקיפדיה=נחל תנינים | ויקינתונים=Q972150}}
* {{יעד מרכזי | שם=כוכב הירדן | lat=32.595555555556 | long=35.521388888889 | תמונה=Belvoir fortress.JPG | ויקיפדיה=כוכב הירדן | ויקינתונים=Q1010980}}
* {{יעד מרכזי | שם=אפולוניה | lat=32.1952 | long=34.8068 | תמונה=Apollonia-40.jpg | ויקיפדיה=אפולוניה | ויקינתונים=Q1024886}}
* {{יעד מרכזי | שם=סוסיתא | lat=32.77888889 | long=35.65944444 | תמונה=Sussita - Aerial photography April 2017.jpg | ויקיפדיה=סוסיתא (אתר ארכאולוגי) | ויקינתונים=Q1620075}}
| valign = top |
* {{יעד מרכזי | שם=בקעת תמנע | lat=29.78777778 | long=34.98888889 | תמונה=Mushroom in Timna Park in summer 2011 (1).JPG | ויקיפדיה=בקעת תמנע | ויקינתונים=Q1973199}}
* {{יעד מרכזי | שם=גמלא | lat=32.90277778 | long=35.74055556 | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg | ויקיפדיה=גמלא (יישוב עתיק) | ויקינתונים=Q1493165}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עמוד | lat=32.88091944 | long=35.50326389 | תמונה=Amud stream.JPG | ויקיפדיה=נחל עמוד | ויקינתונים=Q2777661}}
* {{יעד מרכזי | שם=כנסיית הלחם והדגים | lat=32.873333333333 | long=35.548611111111 | תמונה=Brotvermehrungskirche BW 1.JPG | ויקיפדיה=כנסיית הלחם והדגים | ויקינתונים=Q990912}}
* {{יעד מרכזי | שם=בית הכנסת בבית אלפא | lat=32.521702 | long=35.432357 | תמונה=Bet Alfa Synagogue Floor.jpg | ויקיפדיה=בית הכנסת בבית אלפא | ויקינתונים=Q2916397}}
* {{יעד מרכזי | שם=מבצר עתלית | lat=32.70528 | long=34.93389 | תמונה=Atlit fort.JPG | ויקינתונים=Q597606 | ויקיפדיה=מבצר עתלית}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל גזר | lat=31.876387 | long=34.922225 | תמונה=Gezer0809.jpg | ויקיפדיה=תל גזר | ויקינתונים=Q1466687}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל לכיש | lat=31.56527778 | long=34.84916667 | תמונה=LachishFrontGate.jpg | ויקיפדיה=תל לכיש | ויקינתונים=Q848509}}
* {{יעד מרכזי | שם=הרי אילת | lat=29.66722222 | long=34.91416667 | תמונה=Elath_Eilat_Israel_Wueste_datafox.jpg | ויקיפדיה=הרי אילת | ויקינתונים=Q145541}}
* {{יעד מרכזי | שם=נמל יפו | lat=32.05165278 | long=34.74961667 | תמונה=OLD JAFFA PORT.jpg | ויקיפדיה=נמל יפו | ויקינתונים=Q2911475}}
* {{יעד מרכזי | שם=ריף הדולפינים | lat=29.515345 | long=34.925988 | תמונה= | ויקיפדיה=ריף הדולפינים | ויקינתונים=Q5289642}}
* {{יעד מרכזי | שם=בריכת המשושים | lat=32.93861111 | long=35.66555556 | תמונה= | ויקיפדיה=בריכת המשושים | ויקינתונים=Q2904991}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל זוויתן | lat=32.9711389 | long=35.6990556 | תמונה=Zavitan.jpg | ויקיפדיה=נחל זוויתן | ויקינתונים=Q7218064}}
* {{יעד מרכזי | שם=שבטה | lat=30.88 | long=34.63 | תמונה=Ruins of a church in Shivta in the Negev.jpg | ויקיפדיה=שבטה | ויקינתונים=Q2037692| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל מערות | lat=32.67 | long=34.96527778 | תמונה=נחל מערות ממעוף הציפור.jpg | ויקיפדיה=נחל מערות | ויקינתונים=Q1443478}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל עיון | lat=33.26983889 | long=35.57785 | תמונה=HaTachna fall2.JPG | ויקינתונים=Q2776670| ויקיפדיה=נחל עיון}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת הנטיפים | lat=31.755833333333 | long=35.023333333333 | תמונה=PikiWiki Israel 29705 Stalactite Cave.JPG | ויקינתונים=Q2670579 | ויקיפדיה=מערת הנטיפים (שורק) }}
* {{יעד מרכזי | שם=עבדת | lat=30.795 | long=34.775 | תמונה=Aerial photograph of Avdat, Israel, Sept. 2007.jpg | ויקינתונים=Q791665 | ויקיפדיה=עבדת | אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל בצת | lat=33.0728 | long=35.2144 | תמונה=BetzetStream.JPG | ויקינתונים=Q2908288| ויקיפדיה=נחל בצת}}
* {{יעד מרכזי | שם=עין עבדת | lat=30.82638889 | long=34.76638889 | תמונה=Um, Wow.jpg | ויקיפדיה=עין עבדת | ויקינתונים=Q1339871}}
* {{יעד מרכזי | שם=אגמון חולה | lat=33.105833333333 | long=35.603611111111 | תמונה= | ויקיפדיה=אגמון חולה | ויקינתונים=Q6623354}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל ערד | lat=31.28083333 | long=35.125 | תמונה=Tel arad all.JPG | ויקינתונים=Q2063578 | ויקיפדיה=תל ערד}}
* {{יעד מרכזי | שם=צריף בן-גוריון וקבר בן גוריון | lat=30.87416667 | long=34.78916667 | תמונה=BenGurionSdehBokerHouse.JPG | ויקיפדיה=צריף בן-גוריון | ויקינתונים=Q12410917}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל לכיש | lat=31.801508333333 | long=34.672122222222 | תמונה=Lachish park winter2.JPG | ויקינתונים=Q2469454| ויקיפדיה=נחל לכיש}}
* {{יעד מרכזי | שם=ממשית | lat=31.026111 | long=35.063889 | תמונה=Mamshit.jpg | ויקיפדיה=ממשית | ויקינתונים=Q2391522| אתר מורשת עולמית=כן }}
* {{יעד מרכזי | שם=המכתש הקטן | lat=30.96194444 | long=35.19861111 | תמונה=SmallCrater01 ST 08.JPG | ויקיפדיה=המכתש הקטן | ויקינתונים=Q5636381}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל הבשור | lat=31.287022222222 | long=34.485311111111 | תמונה=GesherTzeelim.jpg | ויקיפדיה=נחל הבשור | ויקינתונים=Q2668577}}
* {{יעד מרכזי | שם=נחל יהודיה | lat=32.9383333 | long=35.7085472 | תמונה= | ויקיפדיה=נחל יהודיה | ויקינתונים=Q7218091}}
* {{יעד מרכזי | שם=חי-בר יטבתה | lat=29.8714 | long=35.0503 | תמונה=DishonMikrai002.jpg | ויקיפדיה=חי-בר יטבתה | ויקינתונים=Q389743}}
* {{יעד מרכזי | שם=תל חצור | lat=33.018333333333 | long=35.569166666667 | תמונה=Tel hatzor.JPG | ויקיפדיה=תל חצור | ויקינתונים=Q740138}}
* {{יעד מרכזי | שם=מערת צדקיהו | lat=31.782108333333 | long=35.230738888889 | תמונה=Jerusalem Zedekia-Höhle 22.JPG | ויקיפדיה=מערת צדקיהו | ויקינתונים=Q184272}}
* {{יעד מרכזי | שם=קרני חיטין | lat=32.799722222222 | long=35.459722222222 | תמונה=Horns of Hattin.JPG | ויקיפדיה=קרני חיטין | ויקינתונים=Q1411801}}
|}
&lt;!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) --&gt;
{{רשימת אטרקציות בעבודה מתמשכת}}

== רקע כללי ==
&lt;!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. --&gt;
===רקע היסטורי===
&lt;!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. --&gt;
;&lt;u&gt;לפני הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה&quot;ס למאה ה-8 לפנה&quot;ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|שמאל|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ&quot;ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה&quot;ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה&quot;ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם &quot;ממלכת שומרון&quot;) אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה&quot;ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה&quot;ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה&quot;ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה&quot;ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה&quot;ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה&quot;ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה&quot;ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה. 

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. המרד דוכא באכזריות, אך קהילות יהודיות המשיכו להתקיים בארץ גם לאחריו. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכאו ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה &quot;יהודה&quot; (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית &quot;סוריה פלשתינה&quot; (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. 

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, &quot;חוזה המדינה&quot;, החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של &quot;מדינת היהודים&quot;, במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ&quot;א (1921), פרעות תרפ&quot;ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ&quot;ל ולח&quot;י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו&quot;ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש&quot;ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה&quot;ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך מלחמת העצמאות מאות אלפים מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה נעקרו או נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים, בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, ורבים מהם היגרו לישראל.

;&lt;u&gt;אחרי הקמת המדינה&lt;/u&gt;
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. בסוף המבצע, בלחץ של המעצמות, ישראל נסוגה מחצי האי סיני.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה&quot;ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש&quot;ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2026 חיים בישראל כ-7.8 מיליון יהודים אשר הם כ-76% מכלל האוכלוסייה בישראל, וכ-45 אחוזים מכלל יהודי העולם.

=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בספטמבר 2026 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.82 מיליון תושבים (כ-78.3% מכלל הישראלים) הם &quot;יהודים ואחרים&quot;, כלומר יהודים וכן עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת; כ-2.17 מיליון תושבים (כ-21.7% מכלל הישראלים) הם ערבים; וכ-304 אלף הם זרים.

==== יהדות ישראל ====
יהדות ישראל, המונה כיום כ-7.2 מיליון יהודים, מהווה כ-45% מהאוכלוסייה היהודית בעולם, ובכך היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם (ארצות הברית נמצאת במקום השני עם כ-6.3 מיליון יהודים, כ-40%). בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026 מתוך כ-10.3 מיליון תושבי ישראל, כ-78.3% מהישראלים הם בקטגוריה &quot;יהודים ואחרים&quot;. מתוך היהודים בישראל כ-5.8 מיליון (כ-80%) הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) וכ-1.4 מיליון נולדו בחו&quot;ל.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לספטמבר 2026, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה ההתפלגות לפי הגדרה עצמית היא: 39.6% חילונים או לא דתיים, 21.8% מסורתיים שאינם כל כך דתיים, 14% מסורתיים-דתיים, 12.4% דתיים ו-11.5% חרדים.

===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[:w:מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
עברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל. לערבית מעמד מיוחד בחוק וחלק גדול מהאוכלוסייה בישראל דובר ערבית, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. שילוט בכבישים ובמרחב הציבורי מופיע לעיתים קרובות בעברית, בערבית ובאנגלית, אך לא כל שלט כולל את שלוש השפות.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]]. 

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

=== חגים לאומיים ===
;שבתות 
שעות הפעילות משתנות לפי אזור, סוג העסק, יום שישי, שבת וחגים. עסקים רבים נסגרים מוקדם ביום שישי ונסגרים בשבת, אך באזורים וביישובים מסוימים עסקים רבים פתוחים. בדקו שעות פתיחה מראש. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

;חגים לאומיים רשמיים 
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! style=&quot;width: 100px;&quot; | שם החג
! style=&quot;width: 130px;&quot; | תאריך עברי
! style=&quot;width: 185px;&quot; | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style=&quot;width: 130px;&quot; | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט&quot;ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י&quot;ד באדר בערים מפורזות, וט&quot;ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות &quot;[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]&quot; נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט&quot;ו בניסן - כ&quot;א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ&quot;ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

== פעילויות ==
* '''[[שביל ישראל]]''' - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
* '''סנפלינג בנגב''' - 
* '''ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל''' (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]).

=== טיולי שטח ===
:''סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו ''[[מסלולים#בישראל]]''

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או ב[http://www.teva.org.il/?pg=&amp;categoryid=900&amp;articleid= אתר החברה להגנת הטבע].

====מידע חשוב====
* על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כ'''שמורות טבע''' חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
* חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
* בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות ב[http://www.parks.org.il/ אתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים]
* שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
** פיקוד צפון: 04-6979007
** חרמון: 04-6966207
** פיקוד מרכז: 02-5305372 או 5305042–02
** פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
* מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם [http://www.ims.gov.il/ אתר השירות המטאורולוגי הישראלי].

== קניות ==
=== מטבע ===
[[קובץ:השטרות החדשים של ישראל.jpg|ממוזער|שמאל|שטרות ישראלים]]
המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש&quot;ח או ₪. סימנו הבין-לאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

מאז 2017 קיימים שטרות חדשים: 20 ₪ (בצבעים ירוק ואדום), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום וכתום) ו-200 ₪ (בצבעים אדום וכחול). סדרת השטרות החדשים עוצבה באורכים משתנים, כאשר שטר ה-20 ₪ הוא הקצר ביותר ושטר ה-200 ₪ הוא הארוך ביותר, וזאת על מנת לסייע ללקויי ראייה להבחין ביניהם.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע&quot;מ בעת היציאה מהמדינה. נכון למרץ 2018, שיעור ה[[:w:מס ערך מוסף|מע&quot;מ]] בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 17%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע&quot;מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. [[אילת]] היא העיר היחידה במדינה בה אין מע&quot;מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע&quot;מ באתר משרד האוצר הישראלי[http://ozar.mof.gov.il/customs/eng/tourist_guide2005.htm#7] ובאתר דואר ישראל [http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/vat_refund?OpenDocument] אשר מבצע את החזרי המע&quot;מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקאים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור [[ירושלים]]. שער הדולר האמריקאי הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

=== עלויות === 
עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי &quot;יקרה&quot; באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 50 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 45 שקלים. במרבית רשתות המזון המהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו [[אילת]], עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעיתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

=== שער חליפין ===
להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

{{שער חליפין|ILS}}

=== מתן טיפים ===
במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי. 

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ. 

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעיתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת). 

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 10 שקלים. 20 נחשב לטיפ נדיב. 

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ. 

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ. 

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

=== שעות פעילות בתי עסק ===
[[קובץ:Dizengoff Center Tel Aviv IL WV.JPG|ממוזער|180px|קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב]]
ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

=== התמקחות ===
ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעיתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעיתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית. 

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעיתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעיתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם. 

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעיתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

=== מזכרות פופולריות===
בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

* מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ&quot;ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ&quot;ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.

* מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית &quot;מעבדות ים המלח&quot; (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

== אוכל ==
=== המטבח הישראלי ===
המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. ברוב המסעדות מתקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

=== מזון מהיר פופולרי === 
{{תמונות מרובות
| סיומת = דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Hummuswithpinenuts.jpg
| רוחב1 = 200
| תמונה2 = Falafel_in_a_pita2.jpg
| רוחב2 = 225
}}
דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקות וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב &quot;מנוגב&quot; עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות &quot;חומוסיות&quot;), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

=== הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון ===
====אוכל כשר====
[[קובץ:Kosher.jpg|ממוזער|חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של &quot;בד&quot;ץ מהדרין&quot;, ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)]]
[[קובץ:McKosher.jpg|ממוזער|הכיתוב &quot;כשר&quot; משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס]]
המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו&quot;ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית והמחמירה פחות לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. המסעדות החלביות כן עשויות להגיש דגים (שכאמור לא נחשבים מאכל בשרי).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי התגלו מקרים בהם זויפו תעודות כשרות, לכן למקפידים על אישורי כשרות מומלץ לבדוק מי הגוף המכשיר והאם הוא מקובל עליהם. 

על פי החוק הישראלי רק לגופי כשרות רשמיים כמו הרבנות הראשית או רבנים שהוסמכו על-ידה ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים. עם זאת ישנם סייגים בנושא בקרב קהילות שונות שיצרו גופי השגחה פרטיים או בעלי מסעדות הדוגלים בנוהלי כשרות ללא תעודה, על בסיס אמון בינם לבין הלקוחות.

====הגבלות במהלך חג הפסח====
הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

=== חטיפים מקומיים בולטים ===
* קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
* במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

=== אוכל אתני ===
הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה &quot;צ'ולנט&quot; בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו&quot;חמין&quot; בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

=== אוכל צמחוני וטבעוני ===
בעשור האחרון מספר הטבעונים בישראל גדל מאוד וכיום היא נחשבת לאתר מומלץ לצמחונים ולטבעונים עם מגוון מסעדות מתאימות. גם במסעדות שאינן טבעוניות יש במקרים רבים סימון של מנות טבעוניות וצמחוניות ואפשר לבקש חלב צמחי בשתייה החמה, לעיתים בתוספת תשלום.

בשל כללי הכשרות מסעדות רבות המוגדרות כשרות חלביות לא מגישות כלל מנות בשריות (למעט דגים) ולכן מתאימות למי שמעדיפים אוכל צמחוני. 

== שתייה ==
=== קפה ===
רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעיתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעיתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעיתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת הידועה ביותר מבין רשתות אלו היא [[:w:קופיקס|קופיקס]] (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

=== משקאות אלכוהוליים ===
[[קובץ:Goldstar and Maccabee.jpg|ממוזער|הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר]]
הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא '''18'''. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

כמו כן, מאז 2010 בין השעות 23:00 ל -5:00 בבוקר אסור למכור משקאות אלכוהולים מחוץ לברים ולמסעדות ואסור לשתות משקאות אלכוהוליים בציבור.

סצנת חיי הלילה הפעילה ביותר בישראל היא סצנת חיי הלילה של תל אביב וסצנת חיי הלילה של אילת. תל אביב, &quot;העיר שאף פעם לא ישנה&quot;, היא מרכז הבילוי העיקרי של ישראל והיא מכילה מספר גדול במיוחד של ברים ומועדונים.

==== בירה ====
בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:
* גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ&quot;ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
* מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ&quot;ל או של 650 מ&quot;ל, בפחית של 330 מ&quot;ל או 500 מ&quot;ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
* נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה &quot;נשר מאלט&quot;. טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ&quot;ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בין-לאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבין-לאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

==== ליקרים ====
עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא &quot;אלוף העראק&quot; ו&quot;עראק עילית&quot; (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

==== יינות ====
שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

=== משקאות קלים ===
רוב מותגי המשקאות המוגזים הבין-לאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם [[:w:טמפו משקאות|חברת טמפו משקאות בע&quot;מ]] אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים. 

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:
* טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
* שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות. 
* ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
* פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
* פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

==לינה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 16908 zimer in meron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צימר במושב מירון שבצפון ישראל]]
ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. רק חלק מבתי המלון בישראל מדורגים לפי דירוג כוכבים רשמי של משרד התיירות ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם &quot;העניקו&quot; לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

* התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
* מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ&quot;א (&quot;אכסניות נוער בישראל&quot;), שחברה ב-Hostelling International.
* קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
* בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).
== לימודים ==
[[קובץ:Hebrew_University_Jerusalem_IL_WV.JPG|ממוזער|280px|מתחם האוניברסיטה העברית בירושלים]]
בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים,&lt;ref&gt;[http://www.huji.ac.il/huji/eng/index_e.htm האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem |]&lt;/ref&gt; אוניברסיטת תל אביב,&lt;ref&gt;[http://english.tau.ac.il/ Tel Aviv University | Tel Aviv University]&lt;/ref&gt; ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע,&lt;ref&gt;[http://www.bgu.ac.il/ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - דף הבית]&lt;/ref&gt; כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה,&lt;ref&gt;[http://www1.technion.ac.il/en Technion – Israel Institute of Technology]&lt;/ref&gt; ברקנאטי&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/schools/rris/homepage/Pages/homepage.aspx Raphael Recanati International - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt; ובמרכז הבינתחומי הרצליה.&lt;ref&gt;[http://portal.idc.ac.il/en/main/homepage/Pages/homepage.aspx Study abroad in Israel - IDC Herzliya]&lt;/ref&gt;

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.&lt;ref&gt;[http://www.wzo.org.il/en/programs/]&lt;/ref&gt;

==עבודה==
אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים&lt;ref&gt;http://www.kibbutz.org.il/eng/welcome.htm&lt;/ref&gt; או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו&quot;ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.
== הגעה ==
=== דרישות כניסה ===
דרישות הכניסה תלויות באזרחות, בסוג הדרכון, במטרת הביקור ובנסיבות האישיות. אין להסתמך על רשימות פטור ישנות: החל מ-1 בינואר 2025, אזרחים של מדינות הפטורות מאשרת ביקור נדרשים בדרך כלל לקבל אישור נסיעה אלקטרוני ETA-IL לפני היציאה לישראל. מי שאינם זכאים לפטור עשויים להידרש לאשרה. בדקו את הזכאות והגישו בקשה רק דרך [https://israel-entry.piba.gov.il/ האתר הרשמי של ETA-IL] או [https://www.gov.il/en/departments/dynamiccollectors/ashrotzarim אתר משרד החוץ]. אישור נסיעה אינו מבטיח כניסה; ההחלטה הסופית נתונה לרשויות הגבול. בדקו את תוקף הדרכון ואת התנאים העדכניים לפני הזמנת הנסיעה.

במעברי הגבול ייתכנו שאלות ובדיקות ביטחוניות נוספות, והזמן הנדרש להן אינו קבוע. אם אתם מודאגים מהשפעת הביקור בישראל על כניסה למדינה אחרת, בדקו מראש את כללי אותה מדינה לפי אזרחותכם ונסיבותיכם.

אין להניח שאפשר להאריך שהייה או לצאת למדינה שכנה ולחזור כדי לחדש אשרה. יש לברר את התנאים מול [https://www.gov.il/ רשות האוכלוסין וההגירה] לפני תום תקופת השהייה המותרת.

=== בטיסה ===
[[קובץ:El Al Boeing 747-458 Groves.jpg|280px|ממוזער|מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל]]
[[נמל התעופה בן-גוריון]] (TLV), הסמוך ללוד ונמצא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], הוא שער הכניסה האווירי העיקרי לישראל. לוחות הטיסות, חברות התעופה והטרמינלים משתנים, ובמיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית; בדקו את המידע העדכני אצל חברת התעופה ובאתר [https://www.iaa.gov.il/ רשות שדות התעופה] לפני היציאה לשדה.

אפשר להגיע מנתב&quot;ג ליעדים שונים באמצעות רכבת, אוטובוס, מונית ושירותי הסעה. זמינות התחבורה הציבורית ושעות פעילותה משתנות, ובדרך כלל השירות מצומצם או אינו פועל בחלק משעות השבת והחגים היהודיים. בדקו מסלול, לוחות זמנים ותעריפים סמוך לנסיעה. אין להסתמך על מחירים או מספרי קווים ישנים המופיעים במדריכים.

נמל התעופה רמון (ETM), מצפון ל[[אילת]], משרת את אזור אילת, אך היצע הטיסות בו משתנה. בדקו אם קיימת טיסה מתאימה לפני תכנון המסלול.

יש להגיע לשדה התעופה בהתאם להנחיות חברת התעופה ולזמן המומלץ על ידה, ולהביא בחשבון בדיקות ביטחוניות וביקורת גבולות.

=== בדרך הים ===
באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין [[לימסול]] שבקפריסין ל[[חיפה]], והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן &quot;[http://www.celestyalcruises.com/ Celestyal Cruises]&quot; ו-&quot;[http://www.salamis-tours.com/ Salamis Cruises]&quot;. אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי. 

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים ב[[חיפה]] וב[[אשדוד]]. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות ב[[הרצליה]] (צפונית ל[[תל אביב]]), ב[[אשקלון]] (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

=== במכונית ===
[[קובץ:Wadi Araba Border Terminal (Israel).JPG|250px|ממוזער|מעבר יצחק רבין]]
ניתן להגיע במכונית לישראל הן מ[[מצרים]] (מ[[סיני|חצי האי סיני]]) והן מ[[ירדן]]. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מ[[סוריה]] או מ[[לבנון]] משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: מעבר גשר אלנבי/המלך חוסיין (הדרך הקצרה ביותר בין [[עמאן]] ו[[ירושלים]] אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שני קילומטרים צפונית ל[[אילת]]).

מעבר טאבה מחבר בין ישראל למצרים ליד [[אילת]]. שעות הפעילות, תנאי הכניסה והתחבורה מהמעבר עשויים להשתנות; בדקו אותם מול הרשויות הרלוונטיות לפני הנסיעה.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

=== באוטובוס ===
שירותי אוטובוס ישירים בין ירדן לישראל, אם הם פועלים, תלויים במעבר הגבול ובהסדרים המשתנים. בדקו מול מפעילי התחבורה והרשויות הרשמיות; אל תניחו שקיים קו ישיר או שהוא פועל מדי יום.

==תחבורה==
תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו [[חיפה]], [[נצרת]] ו[[אילת]] ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעיתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה&quot;ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא {{משמאל לימין|*8787}} או 072–2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

=== באוטובוס ===
[[קובץ:TelAvivCBSPlatforms.jpg|ממוזער|280px|התחנה המרכזית החדשה של תל אביב]]
{{מדריך מורחב|מדריך =[[נסיעה באוטובוס בישראל]]}}
אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה&quot;ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעיתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעיתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

=== במונית שירות ===
[[קובץ:Sherut.JPG|ממוזער|מוניות שירות טיפוסיות בישראל]]
מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס).

עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעיתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרוור הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

=== ברכבת ===
[[קובץ:Israel Railways Map (en).png|שמאל|ממוזער|מפה טופולוגית של קווי רכבת ישראל]]
בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מ[[נהריה]] ועד [[באר שבע]] אשר עוברים דרך [[חיפה]], [[תל אביב]] ו[[נמל התעופה בן-גוריון]], כמו גם קו שעובר בין [[ירושלים]] ותל אביב, וקווים פרווריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב&quot;ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

[[:w:קו הרכבת המהיר לירושלים|קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים]] אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון ונחנך בספטמבר 2018 הוא הקו החשמלי הראשון במדינה והרכבות שנוסעות בו מגיעות למהירות של עד 160 קמ&quot;ש. תוכלו למצוא רכבות רבות עם שתי קומות שנמצאות בשימוש בישראל. רוב הרכבות שנמצאות כיום בשימוש נרכשו במהלך המאה ה-21 ולכן מדובר לרוב ברכבות מודרניות ומוצלחות.

קו הרכבת [[:w:מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום|מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום]], אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרווריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, ו[[ראשון לציון]] - ולהמשיך משם ל[[אשקלון]] דרך יבנה ו[[אשדוד]].

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

=== במונית ===
מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעיתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים &quot;מוניות ספיישל&quot;. נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה).

שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש&quot;ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש&quot;ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשני נוסעים (4.70 ש&quot;ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש&quot;ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש&quot;ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה).

שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעיתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות &quot;הדר&quot;, &quot;נשר&quot;, או &quot;אמאל&quot;). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

=== בטרמפים ===
ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה&quot;ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

=== במכונית ===
==== מערכת הכבישים בישראל ====
בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. באופן כללי למרבית המטיילים שמגיעים מחו&quot;ל לביקור בישראל מוטב להימנע מלהשכיר רכב במהלך הביקור בישראל משום שישנם עומסי תנועה מהותיים לעיתים רבות באזור המרכז לאורך כל שעות היום, ישנה תרבות נהיגה אגרסיבית למדיי ביחס למקובל בחלק גדול מהמדינות האחרות בעולם, ובעוד שישנם שלטים רבים ברחבי הכבישים, לעיתים רבות הוא עשוי להיות מבלבל עבור תיירים שמנסים לנווט בדרכים.

רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבע ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעיתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב &quot;כביש 1 ירושלים&quot; או &quot;כביש 1 תל אביב&quot; במקום &quot;כביש 1 מערב&quot; או &quot;כביש 1 מזרח&quot;.

==== כללי הנהיגה ====
בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד [[:w:פיקטוגרף|פיקטוגרם]] המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ&quot;ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעיתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:
* שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
* כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ&quot;ש באזורי מגורים, 80 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ&quot;ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ&quot;ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ&quot;ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ&quot;ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

==== כבישי אגרה ====
[[קובץ:Israel Toll Symbol.svg|ממוזער|הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל]]
* '''כביש 6''' הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 200 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.

:גובה האגרה משתנה לפי מקטעים, סוג הרכב, אמצעי החיוב ותעריפים מעודכנים. בדקו את התעריפים באתר הרשמי של כביש 6 לפני הנסיעה.

:עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה &quot;פס-קל&quot;) אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.

* '''מנהרות הכרמל''' (מסומנות כ'''כביש 23''') הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.

* '''הנתיב המהיר בכביש 1''' הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. גובה האגרה משתנה לפי עומסי התנועה ומתעדכן מעת לעת; בדקו את התעריף העדכני לפני הנסיעה.

==== רישיונות נהיגה ====
כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בין-לאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי &quot;פקודת ביטוח רכב מנועי&quot; אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים). 

הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית. 

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

==== בטיחות ====
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים.

בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שני נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעיתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד.

מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

==== השכרת רכב ====
בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם:

* [https://www.hertz.co.il/he/HomePage/.aspx הרץ]
* [https://www.avis.co.il/ אוויס]
* [https://www.budget.co.il/ באדג'ט]
* [https://rent.albar.co.il/ יורופקאר (אלבר)]
* [https://www.shlomo.co.il/ סיקסט]

בנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו:

* [https://rent.eldan.co.il/he אלדן] - חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל
* [https://freesbe.com/ פריסבי]
* [https://suncar.co.il/ סאן קאר]
* [https://tamir-rental.com/he תמיר]
* חברת [https://gotoglobal.com/ GoToGlobal] (Car2Go לשעבר) - מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.
* [https://search.paapmpaapm.com/he/ פאפם פאפם] - מנוע חיפוש להשוואת מחירים הכולל הצעות מחברות הרכב הגדולות ומחברות השכרה מקומיות.

בחלק מאתרי ההזמנות הבין-לאומיים המחירים מיועדים לתיירים ולא כוללים מע&quot;מ, חשוב לשים לב לכך ולקחת זאת בחשבון.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

=== ברגל ===
ישראל היא מקום מצוין לערוך בו טיולים רגליים, במיוחד בזכות השבילים המעניינים הרבים שניתן למצוא ברחבי המדינה. עם זאת, משום שחלק מאותם השבילים הם מרוחקים יחסית (כגון שבילי ההליכה שעובר באזור מכתש רמון או הנגב), חשוב להתכונן היטב לטיולי ההליכה ולהביא לטיול מפה עדכנית ואמינה. בנוסף, השימוש ב-GPS מוסיף שכבה נוספת של בטיחות כאשר מנסים להגיע ממקום למקום ברגל - הן בערים והן באזורים הכפריים. לקבלת מפות דיגיטליות אמינות (לא מקוונות) שתוכלו לקחת איתכם לטיול אשר מכיליות בין היתר מידע מקיף על שבילים, מומלץ לעיין באתר של [https://www.openstreetmap.org/ OpenStreetMap], בו נעשה גם שימוש במדריך זה, ובאתרים אחרים המשתמשים באותו המידע למכשירים ניידים, כמו למשל [http://osmand.net OsmAnd] (מכיל גם תוספות רבות) ו- [https://maps.me/ MAPS.ME] (קל אך מכיל פחות פיצ'רים).

=== באופניים ===
בעוד שישנם ערים מסוימות בישראל בהם פועלות חברות שיתוף אופניים ואפילו ישנם לא מעט רוכבי אופניים (תל אביב היא ללא ספק המקום העיקרי), ובעוד שתוכלו לראות לא מעט ילדים בערים החילוניות נוסעים ברחובות העיר באופניים במהלך יום כיפור, באופן כללי ישראל היא לא מדינה של תרבות אופניים בדומה למקובל במדינות מסוימות באירופה. ובכל זאת, למי שכן מתכנן לנסוע באופניים ממקום למקום כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים קצרים יחסית וכי בחלק מהכבישים אין הרבה תנועה. למרבה הצער אין כיום מודעות רבה ליתרונות התיירותיים שיש לקידום תשתית האופניים ותרבות האופניים ולכן ישנם לא מעט כבישים בהם אין שום נתיב לרוכבי אופניים.

== נימוסים והליכות ==
הישראלים לעיתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעיתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעיתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעיתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעיתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

=== אתרי דת ===
באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

;אתרים הקדושים ליהודים
במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות. 

;אתרים הקדושים למוסלמים
בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

;אתרים הקדושים לנוצרים
מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

=== נושאים רגישים === 
;&lt;u&gt;השואה&lt;/u&gt;
מדינת ישראל המודרנית הוקמה בין השאר בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

;&lt;u&gt;הסכסוך הערבי-ישראלי&lt;/u&gt;
ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעיתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעיתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

==חשוב לדעת==
{{תיבת מוקדי חירום| משטרה = 100 | שירותי חירום רפואיים = 101 | מכבי אש = 102 }}
===סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:West_Bank_%26_Gaza_Map_2007_(Settlements)-he.png|230px|ממוזער|באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.]]
;ביטחון אישי ומצב ביטחוני
המצב הביטחוני בישראל וביהודה ושומרון עשוי להשתנות במהירות, לרבות בשל עימותים מזוינים, ירי רקטות וטילים, טרור, סגירת מעברים והגבלות תנועה. אין להסתמך על תיאור קבוע של אזורים כבטוחים או מסוכנים. לתיירים לא ישראלים שמעוניינים לבקר בישראל מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם יש אזהרות מסע עדכניות שפורסמו על ידי ממשלותיהם אודות ישראל, ולישראלים שמעוניינים לטייל בישראל מומלץ לבדוק את הנחיות פיקוד העורף. ההנחיות הקיימות עלולות בהחלט להשתנות בהתראה קצרה.

הימנעו מאזורים שבהם מתנהלת לחימה, מאזורים צבאיים וממתקנים ביטחוניים, ואל תנסו להיכנס לרצועת עזה או לאזורים מוגבלים. הגישה ליהודה ושומרון, וחלק מהאזורים סמוכי הגבולות עשויה להיות מוגבלת או מסוכנת, גם אם הם פתוחים בדרך כלל לתיירים. בדקו מראש אם המסלול המתוכנן פתוח ואם נדרשים אישורים מיוחדים.

בישראל עשויים להיות בידוק ביטחוני ומאבטחים בכניסה למקומות ציבוריים. פעלו לפי הוראות המאבטחים והמשטרה, אל תצלמו מתקנים צבאיים או ביטחוניים, ודווחו לרשויות על חפץ חשוד במקום לגעת בו. שמרו על מסמכי הזיהוי שלכם והישמעו להנחיות המקומיות.

;אזעקות וירי טילים
אם נשמעת אזעקה או מתקבלת התרעה רשמית, פעלו מיד לפי הוראות פיקוד העורף והיכנסו למרחב מוגן בהקדם. מיקום המרחב המוגן והזמן הזמין להגיע אליו משתנים ממקום למקום.

;פשע
נקטו אמצעי זהירות רגילים מפני גניבה וכייסות, במיוחד באזורים צפופים, בתחבורה הציבורית ובאתרי תיירות. אל תשאירו חפצי ערך ללא השגחה. אין מקום להכללות שלפיהן הפשיעה נמוכה בכל אזור או שניתן להסתובב בכל מקום ללא חשש; רמת הסיכון משתנה לפי מקום ונסיבות.

;סכנות באזורי מדבר ואזורים נידחים
טיולים במדבר עלולים להיות מסוכנים בגלל חום, התייבשות, קור בלילה ושיטפונות בזק. בדקו תחזית מזג אוויר ואזהרות שיטפונות, קחו די מים, מפה וציוד מתאים, ועדכנו אדם אחר במסלול המתוכנן. אין להיכנס לערוצי נחלים בזמן חשש לשיטפונות, גם אם לא יורד גשם במקום שבו אתם נמצאים. במסלולים מרוחקים מומלץ לשקול לטייל עם מדריך מנוסה.

חלק ממסלולי הטיול נמצאים בקרבת שטחי אימונים צבאיים, אזורי גבול או שטחים ממוקשים. היצמדו לשבילים מסומנים, ולעולם אל תיכנסו לשטח מגודר או מסומן כממוקש ואל תיגעו בחפצים חשודים. במקרה של ספק, הסתובבו ופנו לרשויות או לפקחי שמורות הטבע.

===נגישות תקשורתית===
==== טלפוניה ====
קידומת החיוג הבין-לאומית של ישראל היא ‎+972. כשמחייגים מחו&quot;ל יש להשמיט את האפס הראשון של מספר הטלפון המקומי. מספרי החירום העיקריים הם משטרה 100, מד&quot;א 101 וכבאות והצלה 102.

מספרי טלפון סלולריים מתחילים בדרך כלל ב-05, וקווים נייחים בקידומות אזוריות כגון 02, 03, 04, 08 ו-09. בעקבות ניידות מספרים, אין להסיק מהקידומת בלבד מיהו ספק השירות הנוכחי.

מבקרים יכולים לבדוק עם ספק הסלולר שלהם אם חבילת נדידה מתאימה, או לרכוש בישראל SIM מקומי או eSIM אם המכשיר תומך בכך. בדקו מראש תאימות לרשתות, עלויות ושירות באזורים מרוחקים. זמינות ומחירי החבילות משתנים בין ספקים.

שירותי טלפון ציבורי אינם נפוצים יותר בישראל, ולכן מומלץ לא להסתמך עליהם.

==== גישה לאינטרנט ====
גישה לאינטרנט אלחוטי זמינה בבתי מלון, בבתי קפה, במסעדות ובמקומות ציבוריים רבים, אך הכיסוי והמדיניות משתנים. אינטרנט-קפה וטלפונים ציבוריים אינם נפוצים כפי שהיו בעבר. אם אתם זקוקים לחיבור קבוע, בדקו אפשרויות SIM או eSIM וודאו שהמכשיר שלכם אינו נעול לספק מסוים.

== ראו גם ==
{{הפניה לאוגדן מדריכים|ישראל}}
{{מיזמים|ויקימילון=מדינת ישראל|ויקישיתוף=Category:Israel|שם ויקישיתוף=ישראל|ויקיפדיה=ישראל|רוחב=301}}
* [[המזרח התיכון]] 
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]]
* [[טיולים רגליים בישראל]]
{{-}}

&lt;!-- אין להוסיף קישורים חיצוניים למדריכי ויקימסע --&gt;

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}

{{מדינות אסיה}}

[[קטגוריה:ישראל|*]]

{{geo|31.90|35.0|zoom=7}}</text>
      <sha1>lx43wwsa7wvf1rtfdhyzl06wdzx6i5f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גולף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21946</id>
    <revision>
      <id>261202</id>
      <parentid>261159</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T18:16:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32950" sha1="pyvdlldoocts3mu4vt4slknjmosvi68" xml:space="preserve">{{חלק מ|ספורט}}
{{באנר ללא דגל}}
'''גולף''' הוא משחק שבו השחקנים מנסים להכניס כדור לגומה באמצעות מספר חבטות קטן ככל האפשר, בעזרת מחבטים מסוגים שונים. המשחק מתקיים בדרך כלל במסלול הכולל 18 גומות, ולעיתים במסלול של תשע גומות. המסלולים מכילים לעיתים רבות שטחי דשא, עצים, אזורי חול ומכשולים טבעיים או מלאכותיים שונים.

גולף הוא ענף ספורט תחרותי, אך גם פעילות פנאי פופולרית ודרך נעימה לנסות לטיול במיקומים עם נופים כפריים מרהיבים, ליעדים הנמצאים בקרבת חופים ולאתרי נופש. ברחבי העולם ישנם מסלולים ציבוריים ופרטיים, מסלולים יוקרתיים המארחים טורנירים בין-לאומיים ומסלולים פשוטים יחסית שמתאימים למתחילים.

מדריך זה מיועד למטיילים המעוניינים להתנסות בגולף בחופשה, לבקר במסלולים מפורסמים או לשלב משחק גולף בטיול, גם אם אינם שחקנים מנוסים.

== לפני המשחק ==
[[קובץ:Golfer swing.jpg|280px|ממוזער|שחקן גולף בארצות הברית]]
לא חייבים להיות שחקני גולף מנוסים כדי ליהנות מהמשחק בחופשה. עם זאת, כדאי לבדוק מראש כמה פרטים:

* '''הזמנה מראש''' — במסלולים מבוקשים, ובמיוחד במועדונים מפורסמים, כדאי להזמין שעת משחק זמן רב מבעוד מועד. לעיתים אפשר לעשות בוקינג באמצעות אתר אינטרנט או דרך המלון.
* '''מחיר''' — המחיר עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למגרש הגולף, העונה, השעה, יום השבוע והמעמד של השחקן. במסלולים היוקרתיים המחיר עלול להיות גבוה במיוחד. מומלץ לבדוק מראש אם התשלום כולל שימוש בקולנועית גולף, השכרת מחבטים, מסים ותשלומים נוספים.
* '''גישה למבקרים''' — לא כל מגרש גולף פתוח לציבור. מועדוני גולף פרטיים רבים עשויים לדרוש הזמנה מצד חבר מועדון קיים, היכרות מוקדמת עם כללי המועדון ורמת משחק גבוהה יחסית.
* '''משך המשחק''' — משחק במגרש עם 18 גומות נמשך בדרך כלל כארבע עד חמש שעות, ולעיתים יותר. משחק במגרש עם תשע גומות הוא חלופה טובה עבור מטיילים עם כמות זמן יותר מוגבלת.
* '''רמת הניסיון''' — בחלק מהמסלולים השחקנים עשויים להידרש שהם מסוגלים לשחק ברמה מסוימת מבעוד מועד. במסלולים אחרים גם שחקנים מתחילים רשאים לשחק, ובמקרים רבים תוכלו אפילו לקחת בהם שיעור עם מדריך מנוסה.
* '''לבוש''' — מועדוני גולף רבים מקפידים על קוד לבוש מסוים. לעיתים כל השחקנים נדרשים ללבוש חולצה עם צווארון ונעליים מסוימת, ולא מקובל להגיע בבגדי ים, בגדי ספורט או כפכפים.
* '''ציוד''' — בדרך כלל אפשר לשכור מחבטים במועדון. כדאי לברר מראש אם אפשר לשכור גם נעליים, קולנועית גולף או ציוד למתחילים.
* '''מזג אוויר''' — המשחק נערך בשטחים פתוחים ונמשך שעות. מומלץ בשל כך להביא עימכם בקיץ מים, כובע, קרם הגנה ובגדים אשר תואמים מזג האוויר הצפוי בהתאם לתחזית. במגרשי גולף בהם יש יותר רוח ובאזורים ההרריים כדאי להביא גם ביגוד תחתון חם.
* '''ביטוח''' — בדקו אם [[ביטוח נסיעות|ביטוח הנסיעות]] שלכם מכסה גם משחק גולף, ובפרט פציעות ונזק שעלול להיגרם לאנשים אחרים.

שחקנים מתחילים שאינם מעוניינים להתחייב למשחק מלא יכולים לחפש מתחמים מיוחדים בהם ניתן להתאמן על חבטות בכדור או מסלולים קצרים יחסית. האפשרויות הללו זולות ופשוטות יותר בדרך כלל, ומתאימות גם למי שרק רוצים להתנסות בפעילות חדשה.

== רקע כללי ==
מקורו של הגולף המודרני בסקוטלנד, שבה התפתח המשחק במהלך מאות השנים האחרונות. העיר [[סנט אנדרוז]] נחשבת לאחד המרכזים ההיסטוריים החשובים ביותר של הענף, ומגרש ה־Old Course שבה הוא אחד ממסלולי הגולף המפורסמים בעולם.

בהמשך התפשט המשחק ברחבי האיים הבריטיים, ומשם למדינות רבות אחרות. כיום אפשר למצוא מסלולי גולף כמעט בכל חלקי העולם, לרבות באתרי נופש טרופיים, בערים גדולות, באזורי הרים ולאורך חופים.

כדאי לקחת בחשבון שבמדינות שונות הנהלים המקומיים עשויים להיות בכל הנוגע להזמנות, תשלום, השכרת ציוד, שימוש בקולנועיות גולף, שירותי קאדי וקוד לבוש.

=== כיצד משחקים? ===
המטרה היא להביא את הכדור לגומה בקצה השני של המסלול בכמה שפחות חבטות. מתחילים לשחק מאזור הזינוק והמשחק מסתיים כאשר הכדור נכנסלגומה שבאזור הדשא הקצר המכונה &quot;גרין&quot;. בדרך כלל יש 18 גומות במסלול מלא, אך קיימים גם מסלולים קצרים יותר.

השחקן משתמש במחבטים שונים בהתאם למרחק שהכדור צריך לעבור. מחבטים מסוימים מיועדים לחבטות ארוכות, אחרים לחבטות מדויקות יותר, ומחבט המכונה Putter משמש בדרך כלל רק באזור ה&quot;גרין&quot; על מנת להכניס את הכדור לגומה.

הניקוד במשחק ניתן לרוב על סמך מספר החבטות שנדרשים על מנת להשלים את המסלול. הניקוד המקובל בכל מסלול מכונה &quot;פאר&quot; (Par). השלמת מסלול בפחות חבטות מה-Par נחשב להישג טוב, והשלמת המסלול ביותר חבטות מגדילה את הניקוד. בחלק מהמסלולים נמדד גם זמן המשחק, ולכן חשוב לשמור על קצב סביר ולא לעכב שחקנים אחרים.

=== מונחים ===
להלן כמה מהמונחים הבסיסיים שכדאי להכיר לפני המשחק:

* '''קאדי (Caddie)''' — אדם המסייע לשחקן במהלך המשחק, נושא את המחבטים ולעיתים גם נותן עצות לגבי המסלול והחבטות.
* '''מתחם אימון חבטות (Driving range)''' — אזור שבו אפשר להתאמן בחבטות.
* '''שעת זינוק (Tee time)''' — השעה שהוזמנה לתחילת המשחק.
* '''אזור הזינוק (Teeing area)''' — האזור במסלול שממנו מתחילים את המשחק.
* '''טי (Tee)''' — יתד קטנה שעליה מניחים את הכדור לקראת חבטת הפתיחה. השימוש בה מותר רק באזור הזינוק בהתאם לכללי המשחק.
* '''חבטת פתיחה (Tee shot)''' — החבטה הראשונה במסלול.
* '''פיירוויי (Fairway)''' — רצועת הדשא המכוסח שבין אזור הזינוק לגרין.
* '''ראף (Rough)''' — אזור שבו הדשא גבוה יותר, בדרך כלל בקרבת הפיירוויי, ולכן קשה יותר לחבוט ממנו.
* '''גרין (Green)''' — האזור שסביב הגומה, שבו הדשא מכוסח באורך קצר במיוחד.
* '''שולי הגרין (Fringe)''' — האזור שבין ה&quot;גרין&quot; לשאר חלקי המסלול, שבו הדשא מעט גבוה יותר.
* '''באנקר (Bunker)''' — שקע מלא בחול, שממנו קשה יחסית לחבוט את הכדור החוצה.
* '''אזור עונשין (Penalty area)''' — אזור המסומן בדרך כלל באדום או בצהוב, ולעיתים קרובות כולל מים. אם הכדור נופל לתוכו, אפשר במקרים מסוימים להמשיך לשחק ממנו או לקבל עונש ולשחק מחדש ממקום מותר בהתאם לכללים.
* '''אאוט אוף באונדס (Out of bounds)''' — אזור הנמצא מחוץ לתחום המגרש. בדרך כלל, אם הכדור יצא מחוץ לתחום המגרש, השחקן משחק בכדור אחר מהמקום הקודם בו הוא היה לפני כן, בכפוף לכללים החלים באותו המשחק.
* '''פאר (Par)''' — מספר החבטות שנקבע כיעד המקובל להשלמת המסלול. ברוב המסלולים מדובר בשלוש, ארבע או חמש חבטות.
* '''בירדי (Birdie)''' — השלמת המסלול בחבטה אחת פחות מה-Par.
* '''בוגי (Bogey)''' — השלמת המסלול בחבטה אחת יותר מה-Par.
* '''הול אין וואן (Hole-in-one) או אייס (Ace)''' — הכנסת הכדור לגומה בחבטה הראשונה. זהו הישג נדיר, אך הוא אינו אומר בהכרח שהשחקן ניצח בתחרות כולה.
* '''הנדיקאפ (Handicap)''' — מדד המשקף את יכולת המשחק של שחקן ומאפשר להשוות בין שחקנים ברמות שונות. בחלק מהמסלולים נדרש הנדיקאפ תקף כתנאי למשחק.

== יעדים בולטים בעולם למשחקי גולף ==
מגרשי גולף רבים ברחבי העולם ממוקמים באזורים עם נופים מרשימים, אך מגרשי גולף נודעים אינם בהכרח תמיד אידאלים למטיילים. כדאי תמיד לקחת בחשבון את המחיר, אם יש אפשרות לעשות בוקינג, רמת המשחק הנדרשת, המרחק מהמלון למגרש הגולף וכמות הזמן הנדרשת להגיע למגרש הגולף.

=== באירופה ===
==== [[סקוטלנד]] ====
[[קובץ:Old_Course_Hotel-St_Andrews-Geograph-6167264-by-Richard-Sutcliffe_(cropped).jpg|ממוזער|מגרש הגולף הישן בסנט אנדרוז]]
סקוטלנד נחשבת לאחד מיעדי הגולף החשובים בעולם, עם מאות מגרשי גולף בקרבת החופים ובאזורים הכפריים. מזג האוויר עשוי להשתנות במהירות, והרוח היא חלק משמעותי מהאתגר במסלולים הנמצאים בקרבת החופים.

היעדים הבולטים הם:
* [[סנט אנדרוז]] — ה־Old Course הוא אחד ממגרשי הגולף המפורסמים בעולם.
* קרנוסטי, סמוך ל[[דנדי]] — מגרש גולף היסטורי אשר אירח פעמים רבות את האליפות הפתוחה.
* גלניגלס, בפרת'שייר — מתחם הכולל כמה מגרשי גולף ואפשרויות אירוח.
* [[טרון|רויאל טרון]] — מגרש גולף מפורסם באזור החוף של איירשייר.
* טרנברי — מגרש גולף באזור החוף של איירשייר.
* [[גוליין|מיורפילד]] — מגרש גולף מפורסם באזור מזרח לות'יאן.
* דלמהוי — מגרש גולף הממוקם בסמוך ל[[אדינבורו]].

==== [[אנגליה]] ====
באנגליה מגוון רחב של מגרשי גולף, ממגרשי הגולף ההיסטוריים בקרבת החופים ועד מגרשי גולף מודרניים הממוקמים באזור הערים הגדולות.

היעדים הבולטים הם:
* רויאל בירקדייל, ב[[סאות'פורט]].
* רויאל ליברפול, ב[[הוילייק]] שבחצי האי ויראל.
* רויאל ליית'ם וסנט אנס, בלנקשייר.
* רויאל סנט ג'ורג'ס, ב[[סנדוויץ' (אנגליה)|סנדוויץ']] שבקנט.
* דה בלפרי, סמוך ל[[טמוורת' (אנגליה)|טמוורת']].
* וונטוורת', סמוך ל[[צ'רטסי]].

מגרשי גולף רבים באנגליה הם פרטיים או שהם נוטים להגביל את מספר המבקרים בהם. מומלץ לבדוק מראש מה קוד הלבוש לפני ההגעה.

==== [[אירלנד]] ====
הנוף הירוק, קו החוף המפורץ והרוחות הופכים את אירלנד ליעד מעניין במיוחד לחובבי גולף. מזג האוויר גשום לעיתים קרובות, ולכן כדאי להביא בגדים עמידים למים ולבדוק את מדיניות הביטולים של מגרש הגולף בו אתם מעוניינים לשחק.

היעדים הבולטים הם:
* מועדון הגולף K, בסטרפן שבמחוז קילדייר.
* [[פורטרש]] שבצפון אירלנד.
* טירת קילין, סמוך ל[[טרים]] שבמחוז מית'.
* [[אדאר מנור]] שבמחוז לימריק.

==== [[ויילס]] ====
בוויילס יש מסלולי גולף רבים, וחלקם ממוקמים לאורך חופים ונופים כפריים מרהיבים.

היעדים הבולטים הם:
* [[אברדיפי]], בחוף המערבי.
* רויאל סנט דייוויד'ס, ב[[הרלך]].
* [[קונוויי]] שבצפון ויילס.
* [[נפין]], בחצי האי ליין.
* רויאל [[פורתקול]].
* אתר הנופש סלטיק מנור שב[[ניופורט (מונמות'שייר)|ניופורט]].

==== [[פורטוגל]] ====
פורטוגל היא יעד פופולרי לחופשות גולף, במיוחד בזכות מזג האוויר הנוח, אתרי הנופש המוצלחים ומגוון מגרשי הגולף שנמצאים בה. אזור [[אלגארבה]] בדרום המדינה הוא אחד המרכזים העיקריים של הענף. בתקופות המבוקשות, בעיקר בחורף ובאביב, מומלץ להזמין מראש.

מסלולים ואתרי נופש בולטים רבים ממוקמים ב[[אובידוש]], באזור [[אלגארבה]] ובסביבת [[אלבור]] ו[[פורטימאו]].

==== [[ספרד]] ====
בספרד ישנם מגרש גולף רבים, ובמיוחד לאורך חופי אנדלוסיה ובאזורי הנופש. האקלים נוח במיוחד למשחק בספרד לאורך רוב השנה, אך בחודשי הקיץ החמים כדאי להעדיף לשחק בשעות הבוקר המוקדמות.

מגרש הגולף ולדרמה, בסוטוגרנדה שבאנדלוסיה, הוא אחד ממגרשי הגולף הנודעים בספרד אשר אירח בשנת 1997 את גביע ריידר. באזורי [[קוסטה דל סול]] ובקרבת [[מרבייה]] אפשר למצוא מגרשי גולף ואתרי נופש נוספים.

==== [[איטליה]] ====
באיטליה יש מסלולי גולף רבים, לרבות מסלולים באזורים כפריים, ליד אגמים ולאורך חופי הים. לעיתים רבות תוכלו לשלב משחק גולף יחד עם ביקור בערים היסטוריות, ביקבים ובאתרי נופש. כדאי לבדוק מראש אם המגרש בו אתם מעוניין לשחק פתוח למבקרים אשר אינם חברי מועדון.

==== [[פינלנד]] ====
בפינלנד ישנם מועדוני גולף רבים, בעיקר באזורים המאוכלסים בדרום המדינה. מגרש טאלי נמצא באזור [[הלסינקי]], ואפשר למצוא מסלולים נוספים גם באזורים צפוניים יותר.

העונה בה ניתן לשחק גולף קצרה יחסית בהשוואה לדרום אירופה. בחודשים יוני ויולי שעות האור הארוכות במיוחד מאפשרות לעיתים רבות לשחק גולף בשעות מאוחרות.

==== [[טורקיה]] ====
[[בלק]], סמוך ל[[אנטליה]], הוא אחד מיעדי הגולף המרכזיים בטורקיה. באזור נמצאים מגרשי גולף רבים הצמודים למלונות הנופש, ולעיתים אפשר להזמין חבילות הכוללות לינה, הסעות ומשחקי גולף.

לפני רכישת החבילה בדקו אילו מסלולים כלולים במחיר, האם יש הסעות, האם הציוד כלול ומהם תנאי הביטול.

=== באפריקה ===
==== [[דרום אפריקה]] ====
בדרום אפריקה תוכלו למצוא מגוון מגרשי גולף, כולל באזורים העירוניים וכמו גם באזורי הטבע ואתרי הנופש. חלק מהמסלולים כוללים נופים מרשימים, אך יש לבדוק מראש את תנאי התחבורה והבטיחות המקומיים.

היעדים הבולטים הם:
* [[סאן סיטי (דרום אפריקה)|סאן סיטי]] — מגרש הגולף גארי פלייר.
* [[יוהנסבורג]] — מועדון הגולף גלנדאואר.
* [[דרבן]] — מועדון הגולף ביץ' ווד.
* [[קייפטאון]] — מסלולים כגון סטינברג וקלובלי.

=== באסיה ===
==== [[סין]] ====
מרבית מגרשי הגולף בסין מרוכזים בעיקר באזורים שהיו בעבר מרכזים קולוניאליים, ובהם [[הונג קונג]], [[מקאו]] ו[[שנג'ן]]. 

==== [[תאילנד]] ====
תאילנד היא יעד פופולרי לחופשות גולף, בעיקר בזכות האקלים החם, מגוון מגרשי הגולף הזמינים, ושירותי האירוח. אפשר למצוא מסלולים רבים באזור [[בנגקוק]] וכן באתרי נופש כמו [[פוקט]] ו[[צ'יאנג מאי]].

החום והלחות עשויים להקשות על משחק ממושך לעיתים רבות. מומלץ להביא מים, להשתמש בקרם הגנה ולבדוק אם העלויות כוללות גם את הקאדי. במסלולים מסוימים נדרשים כל השחקנים לשכור את שירותי הקאדי.

==== [[מלזיה]] ====
במלזיה יש מסלולי גולף רבים, בעיקר במדינת [[סלנגור]] ובקרבת קואלה לומפור ובאזור [[ג'והור באהרו]]. האקלים הטרופי מאפשר לשחק גולף במלזיה במשך רוב השנה, מלבד כאשר תתקלו בגשמים.

==== [[סינגפור]] ====
בסינגפור, שבה הקרקעות יקרות למדיי וכמות הקרקעות הזמינות לפיתוח מוגבלת, ולכן חלק גדול ממגרשי הגולף הם במועדונים פרטיים אשר סגורים לקהל הרחב. מועדוני גולף מסוימים מאפשרים למבקרים לשחק בתנאים מוגדרים ובתשלום גבוה יחסית. 

=== באוקיאניה ===
==== [[אוסטרליה]] ====
באוסטרליה ישנם מגרשי גולף רבים, בהם מגרשי גולף באזורי הערים וכמו גם מגרשי גולף בנמצאים בקרבת החופים. [[סידני]] ו[[מלבורן]] הם האזורים שמכילים את רוב מגרשי הגולף במדינה, אך תוכלו בהחלט למצוא מגרשי גולף נוספים באזורים מרוחקים באוסטרליה.

בשל גודלה של המדינה, כדאי לבחור מגרש גולף בהתאם למסלול הטיול שלכם ולא להניח ששני יעדים סמוכים על המפה נמצאים במרחק נסיעה קצר. הקפידו לקחת קרם הגנה מהשמש, במיוחד בקיץ.

==== [[ניו זילנד]] ====
ניו זילנד מכילה מספר מגרשי גולף שנמצאים באזורים ההרריים, לאורך החופים ובאזורים הכפריים. חלק ממגרשי הגולף נחשבים ליעדי תיירות בפני עצמם.

היעדים הבולטים הם:
* Carrington Club, בחצי האי קריקרי.
* Kauri Cliffs, מצפון ל[[קריקרי]].
* Gulf Harbour ו־Formosa, באזור [[אוקלנד]].
* Wairakei, סמוך ל[[טאופו]].
* Cape Kidnappers, סמוך ל[[הייסטינגס (ניו זילנד)|הייסטינגס]].
* [[פאראפאראומו]], סמוך ל[[וולינגטון]].
* Clearwater Resort, ב[[קרייסטצ'רץ']].
* Terrace Downs, באזור קנטרברי.
* Millbrook Resort, ב[[קווינסטאון (ניו זילנד)|קווינסטאון]].

==== [[פיג'י]] ====
מומלץ לבדוק אם מגרש הגולף נמצא בקרבת בית המלון, אם תדרשו להגיע למגרש הגולף באמצעות שירות הסעות ואם תוכלו לשחק במהלך העונה הגשומה.

=== באמריקה הצפונית ===
==== [[קנדה]] ====
בקנדה יש אלפי מסלולי גולף, ורבים מהם מרוכזים באזורים המאוכלסים ביותר בדרום המדינה, בין היתר באונטריו ובקוויבק. עונת המשחק תלויה באזור ובתנאי מזג האוויר, וברוב האזורים הקרים היא מוגבלת לחודשים החמים.

==== [[מקסיקו]] ====
מקסיקו היא יעד פופולרי לחופשות גולף, ובמיוחד בחורף, בזכות האקלים החם והנעים ואתרי הנופש המוצלחים. בחלק מהמלונות אפשר לרכוש חבילות הכוללות את האפשורת לשחק במגרשי הגולף הסמוכים.

היעדים הבולטים הם:

* '''ריביירה מאיה''' — מגרשי הגולף באזורים [[קנקון]], [[פלאיה דל כרמן]] ו[[טולום]] הכוללים את Gran Coyote Golf Riviera Maya, El Camaleón Mayakoba, Riviera Cancún ו־Puerto Cancún.
* '''לוס קאבוס''' — מגרשי הגולף באזורים [[סן חוסה דל קאבו]] ו[[קאבו סן לוקאס]], הכוללים אתCabo del Sol, Puerto Los Cabos, Club Campestre San José, Cabo Real ו־Quivira.
* '''חוף האוקיינוס השקט''' — מגרשי הגולף באזורים [[פוארטו ואיארטה]] ו[[נאיאריט]], הכוללים את Vista Vallarta, Marina Vallarta ו־Vidanta Nuevo Vallarta.

במסלולים באזורי נופש המחיר עשוי להיות גבוה במיוחד. לפני ההזמנה בדקו אם המחיר כולל הסעות, ציוד, קאדי או שירותים נוספים.

==== [[ארצות הברית]] ====
בארצות הברית יש אלפי מסלולי גולף, והם נפוצים במיוחד במדינות הם האקלים נוח יחסית למשחקי גולף, כמו פלורידה, קליפורניה, צפון קרוליינה, דרום קרוליינה וג'ורג'יה. אפשר למצוא גם מגרשי גולף באזורים קרים יותר, אך הם לרוב לא פתוחים כל השנה.

היעדים הבולטים הם:

* Augusta National Golf Club — מועדון יוקרתי ב[[ג'ורג'יה]], המארח את טורניר המאסטרס. 
* Pebble Beach Golf Links — מסלול מפורסם ב[[קליפורניה]], שממנו נשקף נוף של האוקיינוס השקט. הוא פתוח למבקרים בתנאים מסוימים, אך המשחק בו יקר במיוחד.
* ישנם גם מסלולים רבים בפלורידה — מתאימים במיוחד לאנשים שנמצאים שם בחופשה במהלך החורף.

[[קובץ:Kiawah_Gator.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|תנין במגרש גולף בקיאווה שבדרום קרוליינה]]
בחלק ממגרשי הגולף באזור דרום ארצות הברית תהיו עשויים להיתקל בחיות בר, כולל תנינים. הקפידו להיזהר ולא להתקרב אליהם.

==== [[האיים הקריביים]] ====
האיים הקריביים מכילים מגרשי גולף מוצלחים בקרבת החופים, מלונות הנופש והם נמצאים באזור עם אקלים טרופי. המסלולים הבולטים ביותר הם Tierra del Sol בארובה, Temenos באנגווילה ו־Half Moon אשר במונטגו ביי בג'מייקה.

במהלך תכנון החופשה כדאי לבדוק אם המסלול נמצא בשטח המלון או דורש נסיעה, ואם המחיר כולל הסעות וציוד. 

=== באמריקה הדרומית ===
==== [[ארגנטינה]] ====
בארגנטינה יש מסלולי גולף רבים, בעיקר באזור [[בואנוס איירס]]. מסלולים פרטיים עשויים לדרוש תיאום מראש או הזמנה דרך חבר מועדון.

==== [[ברזיל]] ====
בברזיל הגולף נחשב במידה רבה לפעילות של האליטה העשירה. יש מעט מגרשים ציבוריים, ואף פחות תוכניות הממוקדות בפיתוח של כישרונות צעירים בתחום. ברחבי ברזיל ישנם כ־115 מגרשי גולף. בערים הגדולות אפשר למצוא מגרשי גולף, אך רבים מהם פרטיים או מאפשרים למבקרים לשחק רק בתנאים מסוימים ובתיאום מראש.

היעדים הבולטים הם:
* [[ריו דה ז'ניירו]] — Campo de Golfe Olímpico, Itanhangá Golf Club ו־Gávea Golf and Country Club.
* [[סאו פאולו]] — São Fernando Golf Club.
* [[סיארה]] — Aquiraz Riviera Golf Club.

==== [[אורוגוואי]] ====
באורוגוואי אפשר למצוא מסלולי גולף באזורי [[קולוניה]], [[מונטווידאו]], [[פונטה דל אסטה]], [[פריי בנטוס]] ו[[כרמלו]]. 

== קניות וציוד ==
למטיילים שיוצאים למשחק גולף חד־פעמי אין בדרך כלל סיבה לקנות מערכת שלמה של מחבטים. ברוב המסלולים תוכלו לשכור ציוד, ולעיתים אפשר לשכור גם נעליים וקולנועית גולף.

שחקנים שמתכננים לשחק לעיתים רבות עשויים להעדיף להביא למשחק מחבטים משלהם. במקרים הללו כדאי לבדוק מבעוד מועד אם חברת התעופה תאפשר לכם לקחת עימכם תיק גולף, מה תהיה העלות שחברת התעופה תגבה על כך, ואת אפשרויות האחסון של ציוד הגולף במלון בו תשהו.

אם אתם מעוניינים לרכוש ציוד, מומלץ להשוות מחירים באינטרנט ובחנויות ספורט לפני הקנייה. רכישת ציוד בחנויות במועדוני הגולף ובאתרי הנופש היא ללא ספק נוחה יותר, אך לעיתים רבות מדוברים במחירים גבוהים באופן ניכר.

ציוד בסיסי למשחק גולף כולל בדרך כלל:
* מחבטים המתאימים לרמת השחקן.
* כדורי גולף ו-Tee.
* נעליים מתאימות.
* כפפה, אם נוח לכם יותר לשחק איתה.
* כובע, קרם הגנה ובקבוק מים.
* בגדים התואמים את קוד הלבוש במגרש הגולף ואת מזג האוויר הצפוי.

== אוכל ==
במועדוני גולף רבים יש מסעדה או בית קפה, ובאתרי נופש יוקרתיים עשויות להיות כמה מסעדות. במועדונים פרטיים, המסעדה עשויה להיות פתוחה רק לחברים ולאורחיהם.

משחק של 18 גומות עשוי להימשך שעות רבות, ולכן כדאי לאכול לפני המשחק. בחלק מהמסלולים יש עגלת מזון ומשקאות שעוברת בין הגומות, אך אין להניח שהשירות קיים בכל מקום.

== שתייה ==
במועדוני גולף רבים יש בר או מסעדה המכונים לעיתים '''הגומה ה־19''' (19th hole). זהו בדרך כלל המקום שבו השחקנים נפגשים לאחר המשחק.

חשוב לשתות מים לאורך המשחק, במיוחד באקלים חם ולח. אם אתם מתכננים לשתות אלכוהול, עדיף לעשות זאת לאחר סיום המשחק ולא לפני נהיגה. יש להקפיד על חוקי האלכוהול המקומיים ועל נוהלי המועדון.

לפי המסורת המקבולת בקרב שחקני גולף מקובל לעיתים רבות ששחקן שהשיג Hole-in-one יקנה משקאות לחבריו או ליתר הנוכחים במועדון. אין מדובר בכלל מחייב, והמנהג משתנה ממועדון למועדון וממדינה למדינה. אם אתם משחקים במהלך החופשה, כדאי לברר מה הנהוג במגרש בו אתם משחקים על מנת להימנע מהפתעות כאשר יתנו לכם בסוף הביקור את החשבון.

== בטיחות ==
גולף עלול במקרים מסוימים להיות כרוך בסיכונים שחשוב להיות מודע אליהם:

* '''חום ושמש''' — השתמשו בקרם הגנה, חבשו כובע ושתו מים באופן קבוע. במקרה של סחרחורת, חולשה או סימני מכת חום, הפסיקו את המשחק ופנו לעזרה.
* '''קרקע רטובה''' — כאשר הקרקע רטובה או לחה, היזהרו מהחלקה שעלולה לגרום לפציעה.
* '''חיות בר''' — במסלולים מסוימים עשויים להימצט נחשים, תנינים או בעלי חיים אחרים. הקפידו שלא להתקרב אליהם ואל תנסו לאתר כדור שנמצא בסמוך לחיה מסוכנת.

== כבוד ונימוסים ==
נימוס והגינות הם חלק חשוב ממשחק הגולף. יש להקפיד על הכללים המקומיים ולזכור שאתם חולקים את המסלול עם שחקנים נוספים.

* '''הקפידו על בטיחות''' — אל תחבטו עד שהקבוצה שלפניכם התרחקה מטווח החבטה. אם הכדור עלול לפגוע במישהו, הזהירו אותם בצעקת &quot;Fore!&quot;.
* '''שמרו על קצב משחק''' '''סביר''' — הגיעו לאזור הזינוק בזמן, הכינו את הציוד מבעוד מועד והימנעו מעיכובים מיותרים. אם הקבוצה שמאחוריכם מהירה ממכם ויש לפניכם מקום פנוי, אפשרו לה לעבור בהתאם לנהלים המקובלים באותו המגרש.
* '''שמרו על השקט''' — הימנעו מדיבור, משיחות טלפון ומרעשים מיותר בזמן ששחקנים אחרים מתכוננים לחבוט בכדור.
* '''שחקו לפי הכללים''' — אל תזיזו את הכדור כדי לשפר את תנאי החבטה ואל תתעלמו מחבטות עונשין. השחקנים האחרים מצפים להגינות גם כאשר איש מלבדכם לא הבחין בדיוק איפה נפל הכדור בו חבטתם.
* '''כבדו את קוד הלבוש''' — בדקו מהו קוד הלבוש המקובל במגרש בו תשחקו מבעוד מועד. בחלק ממועדוני הגולף ישנן דרישות מחמירות יותר מאשר במסלולים ציבוריים.
* '''השתמשו בטלפון במתינות''' — העבירו את הטלפון למצב שקט והשתמשו בו רק כאשר הדבר אינו מפריע לאחרים לשחק.
* '''כבדו את הצוות''' — נהגו בנימוס כלפי העובדים, המדריכים והקאדי. מומלץ לבדוק מבעוד מועד מה כלול בתשלום בדיוק.

כדאי לקחת בחשבון שבמסלולים מסוימים חייבים לשכור שירותי קאדי או להשתמש בקולנועית גולף, ואילו באחרים השירותים הללו אופציונליים. בדקו מראש אם הדבר כרוך בתשלום נוסף, ואם נהוג לתת לקאדי טיפ.

== ראו גם ==
{{מיזמים
|ויקיפדיה=גולף
|רוחב=301
}}

[[קטגוריה:ספורט]]</text>
      <sha1>pyvdlldoocts3mu4vt4slknjmosvi68</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקימסע:מדריכי אחד באפריל</title>
    <ns>4</ns>
    <id>23667</id>
    <revision>
      <id>261195</id>
      <parentid>261167</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:29:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4671" sha1="l9lxld3ezoq0tq3uykjb7q772ejckgv" xml:space="preserve">[[קובץ:Ambox_humor.svg|150px|שמאל]]
ברוכים הבאים לחלק '''מדריכי האחד באפריל''' של ויקימסע! זהו מיזם מיוחד בו קהילת ויקימסע מתכנסת אחת לשנה, בשבועות שלפני ה-1 באפריל, על מנת ליצור מדריך משעשע וייחודי למטייל על יעד פיקטיבי ויוצא דופן למטרות בידור בלבד עבור ה[[:W:אחד באפריל|אחד באפריל]], אשר ידוע גם כ&quot;יום הכזבים הבין־לאומי&quot; או &quot;יום השוטים&quot; במדינות רבות בעולם.

שימו לב שהמדריכים שאנו יוצרים במסגרת זו נועדו להיות קלילים ואין להתייחס אליהם ברצינות. מומלץ לתת לדמיון להשתולל ולהשתמש בהגזמה ובאבסורד שכן אלו הם המרכיבים העיקרים שגורמים למדריכים להיות משעשעים וייחודיים ככל האפשר. עם זאת, חשוב גם לוודא שהם יהיו פוגעניים או יבלבלו את הקוראים.

כדי להבדיל בין מהדריכים לכאורה המשעשעים הללו לבין המדריכים הרגילים והרציינים של הויקימסע העברי, אנו משתמשים בתבנית {{תב|מדריכי אחד באפריל}} בראש כל אחד מהמדריכים הללו. בנוסף, המדריכים הללו צריכים להיות דפי משנה של הדף הזה, ולא מדריכים עצמאיים במרחב הערכים הראשי.

חשוב לזכור שהמיזם מתקיים רק פעם בשנה בשבעות שלפני האחד באפריל. אנא התמקדו ביצירה ובתחזוקה של המדריכים הרגילים באתר במהלך יתר ימות השנה.

אנו מקווים שתהנו לקרוא וליצור את המדריכים המשעשעים הללו. אחד באפריל שמח!

== מדריכי האחד באפריל ==

{|
| style=&quot;width:33%; background:#FBFBEF; padding:1.2em;&quot; valign=&quot;top&quot;| &lt;h3&gt; 2024: [[ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/פארק היורה|פארק היורה]] &lt;/h3&gt;
&lt;div class=&quot;floatright&quot;&gt;&lt;div class=&quot;noresize&quot; style=&quot;height:101px; width:150px;&quot;&gt;[[File:2013-08-27_Biosphäre_Potsdam_01.jpg|150px]]&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;p&gt;בקרו באחד מיעדי החובה לכל חובבי הדינוזאורים באשר הם אשר נמצא בלב הג'ונגלים השופעים של האי איסלה נובלר. אל תשכחו לצלם סלפי עם הטי-רקס.&lt;/p&gt;&lt;br /&gt;

&lt;h3&gt; 2023: [[ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/מורדור|מורדור]] &lt;/h3&gt;
&lt;div class=&quot;floatright&quot;&gt;&lt;div class=&quot;noresize&quot; style=&quot;height:101px; width:150px;&quot;&gt;[[File:Rinjani_1994.jpg|150px]]&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;האם אתם מוכנים לצאת למסע אפי אל מורדור? במדריך האולטימטיבי שלנו אשר עוסק ביעד המרתק תוכלו לחקור את הארץ האפלה של סאורון. התכוננו לכבוש את הרי האפר, לנווט בארץ האורקים ולראות במו עיניכם את הר האבדון.
| style=&quot;width:34%; background:#FBFBEF; border-left:0px solid #a3b1bf; padding:1.2em;&quot; valign=&quot;top&quot; |&lt;h3&gt; 2026: [[ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/גות'האם סיטי|גות'האם סיטי]] &lt;/h3&gt;
&lt;div class=&quot;floatright&quot;&gt;&lt;div class=&quot;noresize&quot; style=&quot;height:101px; width:150px;&quot;&gt;[[File:Batman Adventure The Ride 2 - key 10 (cropped).jpg|150px]]&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;p&gt;העיר המושלמת למי שאוהב לילות ארוכים, גורדי שחקים מרשימים ושירות משטרתי יוצא דופן - במקום ניידת משטרה מגיע גבר מבוגר בתחפושת. אם הבחנתם בסמל העטלף בשמי הלילה, זה הזמן להתחיל לרוץ.&lt;/p&gt;&lt;br /&gt;

&lt;h3&gt; 2025: [[ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/משולש ברמודה|משולש ברמודה]] &lt;/h3&gt;
&lt;div class=&quot;floatright&quot;&gt;&lt;div class=&quot;noresize&quot; style=&quot;height:101px; width:150px;&quot;&gt;[[File:Bermuda Triangle en-vector.svg|150px]]&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;בואו ליהנות מחופשה יוצאת דופן שבה המצפנים משתגעים ואף אחד לא ממש ידע איפה אתם נמצאים. היעד המושלם לחובבי מסתורין, להרפתקנים ולכל מי שבאמת, אבל באמת, לא רוצה שהבוס ימצא אותו במהלך החופשה.
| style=&quot;width:33%; background:#FBFBEF; border-left:0px solid #a3b1bf; padding:1.2em;&quot; valign=&quot;top&quot; | &amp;nbsp;
|}
__noTOC__


[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>l9lxld3ezoq0tq3uykjb7q772ejckgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ויקימסע:מדריכי אחד באפריל</title>
    <ns>5</ns>
    <id>23733</id>
    <revision>
      <id>261211</id>
      <parentid>255629</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T22:15:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1616" sha1="1v9553qd9o8b50s020jsve1gpzt6pvo" xml:space="preserve">== רעיונות למדריכים שנוכל לכתוב בעתיד ==

הרשימה שלהלן כוללת הן אפשרויות המתבססות על מדריכי האחד באפריל שקהילת הויקימסע האנגלי כתבה לאורך השנים והן יעדים בדיוניים אחרים שקיימים להם ערכים בויקיפדיה העברית:

{{טורים|מספר =2|תוכן=
* [[ספרינגפילד]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Springfield_(USA)}}
* [[מאדים]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Mars}}
* [[ארץ עוץ]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Interdimensional_travel/Land_of_Oz}}
* [[ארץ הפלאות]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Interdimensional_travel/Wonderland}}
* [[מסע בזמן]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Time_travel}}
* [[ויקיפדיה]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Wikipedia}}
* [[נרניה]] {{אנ|Wikivoyage:Joke articles/Narnia}}
* [[אטלנטיס]] {{אנ|Wikivoyage:Joke articles/Atlantis}}
* &lt;s&gt;[[פארק היורה]]&lt;/s&gt; {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Jurassic_Park}}
* [[גיהנום]] {{אנ|Wikivoyage:Joke_articles/Hell_(Hades)}}
* [[אל דוראדו]]
* [[ארץ לעולם לא]]
* &lt;s&gt;[[גות'האם סיטי]]&lt;/s&gt;
* [[מטרופוליס]]
* [[טטואין]]
* [[הארץ התיכונה]]
* [[גן עדן]]
* [[אראקיס]]
* [[קורוסאנט]]
* [[וולקן]]
* [[זאיון]]
* [[סאות' פארק]]
* [[ניו ניו יורק]]
* [[ולהאלה]]
}}

[[משתמש:ויקיג&amp;#39;אנקי|ויקיג&amp;#39;אנקי]] ([[שיחת משתמש:ויקיג&amp;#39;אנקי|שיחה]]) 16:47, 29 במאי 2023 (IDT)</text>
      <sha1>1v9553qd9o8b50s020jsve1gpzt6pvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/פארק היורה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>23905</id>
    <revision>
      <id>261184</id>
      <parentid>261183</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T12:28:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28205" sha1="rwz9srtlalxwp2iwcuj464ivm1e7whv" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2024}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=פארק היורה|Na_Pali_Coast_banner.jpg}}
[[קובץ:2013-08-27 Biosphäre Potsdam 01.jpg|ממוזער|300px|טירנוזאורוס רקס הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית בפארק]]
'''פארק היורה''' (באנגלית: '''Jurassic Park''') הוא פארק זואולוגי הממוקם באי איסלה נובלר, כ-120 קילומטרים מערבית לחופי [[קוסטה ריקה]]. 

הפארק הוקם מתוך חזון שאפתני לאפשר לאנושות לחזות מחדש ביצורים שנכחדו לפני 65 מיליון שנים. החזון הזה התאפשר בזכות התקדמות המדע, והשקעות עצומות אשר איפשרו למבקרים לצפות בדינוזאורים אמיתיים שנוצרו באמצעות הנדסה גנטית המוצגים במיקומים המדמים את בתי הגידול הפרהיסטוריים שלהם. 

במהלך הביקור תיסעו בכלי רכב ממוגנים ותצפו בדינוזאורים ממרחק בטוח. לפחות זה התכנון. הנהלת הפארק מבטיחה כי לא נחסכו שום הוצאות כדי להבטיח את בטיחות המבקרים.

הביקור מתאים במיוחד לחובבי טבע, מדע, הרפתקאות ואנשים שחושבים שחופשה רגועה היא דבר משעמם. מומלץ לוודא שביטוח הנסיעות שלכם אינו מחריג מקרים שבהם המבוטח נאכל על ידי טירנוזאורוסים או נדרס על ידי עדר גלימימוסים.

== רקע כללי ==
=== רקע היסטורי ===
הפארק הוקם על ידי היזם האופטימי ג'ון האמונד אשר ביקש להוכיח כי אפשר להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו לפני 65 מיליון שנה באמצעות הנדסה גנטית. 

הדינוזאורים בפארק נוצרו על ידי חברת אינגן (InGen), שהשתמשה ב-DNA פרהיסטורי שהופק מיתושים קדומים שנלכדו בענבר והתגלו בעת המודרנית. מכיוון שה-DNA לא תמיד שרד בשלמותו, השלימו המדענים את החסר באמצעות חומר גנטי של בעלי חיים אחרים. התהליך הניב תוצאות מרשימות. 

ללימוד מעמיק יותר על ההיסטוריה של הפארק ואודות התהליך שאפשר את החזרתם לחיים של הדינוזאורים מומלץ לצפות בסרט שמוצג במרכז המבקרים. הסרט כולל מוזיקה מרגשת, אנימציה ממוחשבת והסבר משכנע מדוע כדאי להאמין לאנשים שמוכרים כרטיסים למקום שבו נמצאים טורפים שנכחדו.

=== גאוגרפיה ===
[[קובץ:Real Kaui Panorama1.jpg|ממוזער|650px|הנוף המרהיב של האי איסלה נובלר מהים. בתצלום לא ניתן להבחין בגדרות החשמליות או בשלטי האזהרה.]]
הפארק ממוקם באי איסלה נובלר, אי טרופי הדומה להפליא לאי [[קאואיי]] שבהוואי. האי שוכן באוקיינוס השקט בסביבה טרופית הכוללת יערות גשם, הרים, נהרות, מפלים וחופים ציוריים. הנוף הטרופי מספק רקע אידיאלי לצפייה בדינוזאורים. 

האי מספק תנאי מחיה מצוינים לדינוזאורים ובמיוחד שטחים נרחבים למרעה.

=== חי וצומח ===
האטרקציה המרכזית בפארק היא כמובן אוסף הדינוזאורים שנמצאים בו (ראו פירוט מורחב [[סאפורו#הדינוזאורים|כאן]]). הנהלת הפארק מבקשת להבהיר כי כל בעלי החיים הם חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. האיזון נשמר כל עוד המבקרים נשארים מחוץ לשרשרת המזון.

הצמחייה הטרופית באי מזכירה את הנוף הפרהיסטורי של הדינוזאורים. הצמחייה מספקת גם הסוואה מצוינת לטורפים.

=== אקלים ===
לאי אקלים טרופי אופייני, הכולל טמפרטורות גבוהות, לחות רבה וגשמים תכופים. מומלץ להביא בגדים קלים, קרם הגנה, כובע ובקבוק מים. במקרה שסופה טרופית או הוריקן מתקרבים לאי, צוות הפארק יעדכן את המבקרים וינחה אותם כיצד למצוא מחסה. הסיורים יבוטלו בהתאם לתנאי מזג האוויר, והמבקרים יתבקשו להישאר במקומות מוגנים. הנהלת הפארק מבטיחה להודיע על הסופה זמן רב מראש. עם זאת, אין התחייבות שההודעה תגיע לפני הפסקת החשמל, אובדן הקשר עם מרכז הבקרה או הופעתו של טירנוזאורוס מול חלון המלון.

== מוקדי עניין ==
[[קובץ:Isla Nublar.gif|ממוזער|250px|מפת האי איסלה נובלר]]

=== מרכז המבקרים ===
מרכז המבקרים הוא נקודת המוצא לכל הסיורים בפארק. במקום תוכלו לצפות בשלדי דינוזאורים, ללמוד על ההיסטוריה של הפארק ולהתרשם מתערוכות המציגות את נפלאות ההנדסה הגנטית.

באודיטוריום מוקרן סרט המסביר כיצד הצליחו מדעני הפארק לשחזר בעלי חיים שנכחדו לפני מיליוני שנים. הסרט מסתיים בדרך כלל במסר אופטימי על עתיד המדע, ובתקווה שהמבקרים לא ישאלו שאלות מה צריך לעשות במקרה חירום כאשר כל מערכות האבטחה של הפארק קורסות.
* '''מעבדת הדינוזאורים''' – המקום בו המדענים של הפארק עובדים על דורות חדשים של דינוזאורים עבור הפארק. הכניסה למעבדה מוגבלת. במהלך סיור מודרך במעבדה ניתן לצפות בבקיעת ביצי דינוזאורים אמיתיות, ולראות עד כמה חמודים הדינוזאורים כאשר הם נולדים, ורגע לפני שהם לומדים לנשוך.

=== מתחמי הדינוזאורים ===
==== מתחמי הטורפים ====
מתחם הטורפים הוא אחד האזורים הפופולריים ביותר בפארק. בחלק זה תוכלו לצפות בדינוזאורים טורפים ממרחק בטוח. המתחם נועד להציג את התנהגותם של הדינוזאורים הטורפים בסביבה המדמה את בתי הגידול הפרהיסטוריים שלהם. מכיוון שטורפים מסוימים נוטים להתחבא כאשר כלי הרכב חולפים, צוות הפארק משתמש לעיתים בפיתיונות כדי לעודד אותם לצאת ממקומות המסתור. הפיתיונות כוללים, בין היתר, פרות ועזים חיות. המבקרים שאינם מעוניינים לצפות בתהליך ההאכלה מתבקשים להסיט את מבטם.

* '''מתחם הטירנוזאורוס''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:טירנוזאורוס רקס|טירנוזאורוס רקס]] אשר הינו אחד מהדינוזאורים הטורפים הגדולים והמפורסמים ביותר שחיו אי פעם והינו מהדינוזאורים שהכי מזוהים עם הפארק. זהו דינוזאור ענק בעל לסתות חזקות ושיניים עבות, שהותאמו לקריעת בשר ולריסוק עצמות, וכישרון יוצא דופן להפוך טיול משפחתי לאירוע שיזכרו גם הנכדים. מומלץ להקפיד לצפות בו מתוך הרכב ולהביא עימכם זוג תחתונים נוסף לכל מקרה שלא יהיה.

[[קובץ:Jurassic Park Velociraptor (cropped).jpg|210px|ממוזער|ולוצירפטור]]
* '''מתחם הוולוצירפטורים''' – הסיורים בכלוב הוולוצירפטורים נערכים בליווי צוות מקצועי. במתחם נערכות האכלות מבוקרות. אין הרבה מה לראות שם מלבד הפרות האומללות שהופכות לארוחות של הולוצירפטורים פעמיים מדי יום. במתחם זה ניתן למצוא מספר דינוזאורים שונים:
:* [[w:he:ולוצירפטור|ולוצירפטור]] – דינוזאור טורף זריז המסוגל לזהות דפוסים, לפתור בעיות ואפילו להבין כיצד לפתוח דלתות. מסיבה זו, מומלץ לא להציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.
:* אטרוסירפטור – דינוזאור טורף זריז ואגרסיבי במיוחד ממשפחת הדרומאוזאוריים.
:* [[w:he:פירורפטור|פירורפטור]] – דינוזאור טורף בעל נוצות.
:* [[w:he:מורוס (דינוזאור)|מורוס]] – דינוזאור טורף זעיר ממשפחת התרופודיים.

* '''מתחם הדילופוזאורוסים''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:דילופוזאורוס|דילופוזאורוסים]] אשר הינם דינוזאורים טורפים בעלי כרבולת מרשימה אשר באמצעותה הם מסוגלים לירוק ארס על קורבנותיהם.

* '''מתחמי טורפים נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
[[קובץ:Jurassic Park (5183943002) (cropped).jpg|280px|ממוזער|ספינוזאורוס]]
:* [[w:he:ספינוזאורוס|ספינוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי גדול בעל מפרש גבי גדול וחרטום ארוך דמוי תנין.
:* [[w:he:קרנוטאורוס|קרנוטאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי בעל שתי קרניים בולטות מעל עיניו וזרועות קצרות במיוחד.
:* [[w:he:בריוניקס|בריוניקס]] – דינוזאור טורף תרופודי ממשפחת הספינוזאוריים בעל פה ארוך, המותאם בין היתר ללכידת דגים.
:* [[w:he:צרטוזאורוס|צרטוזאורוס]] – דינוזאור טורף ממשפחת הצרטוזאוריים בעל קרן בולטת על אפו ושתי בליטות קטנות מעל עיניו.
:* [[w:he:אלוזאורוס|אלוזאורוס]] – דינוזאור טורף גדול תרופודי ממשפחת האלוזאוריים בעל גולגולת גדולה ושיניים משוננות.
:* [[w:he:גיגאנוטוזאורוס|גיגאנוטוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי באורך 13 מטרים בעל גולגולת ארוכה ושיניים חדות.
:* [[w:he:קומפסוגנתוס|קומפסוגנתוס]] – דינוזאור טורף תרופודי קטן וזריז, שאורכו היה בערך כמטר.
:* [[w:he:אובירפטור|אובירפטור]] – דינוזאור טורף ממשפחת האובירפטוריים בעל מקור וללא שיניים.

* '''מתחמי ההכלאות הגנטיות''' – מתקני מחקר בהם בוצעו הכלאות ליצורים שנוצרו באמצעות שילוב חומר גנטי ממינים שונים של דינוזאורים:
:* אינדומינוס רקס – דינוזאור היברידי שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר נועד להיות גדול ממדים, חכם ומסוכן במיוחד. בעל יכולות ההסוואה ודפוסי התנהגות בלתי צפויים.
:* אינדורפטור – דינוזאור היברידי נוסף שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר קטן וזריז יותר מהאינדומינוס רקס.
:* דיסטורטוס רקס –  דינוזאור היברידי בעל מבנה גוף מעוות וחריג שנוצר באמצעות הנדסה גנטית.

==== מתחמי אוכלי העשב ====
אזור זה כולל שטחים פתוחים נרחבים עם צמחייה טרופית אשר מדמה את אזורי המרעה והיערות הפרהיסטוריים אותם נהגו לפקוד אותם הדינוזאורים. זהו אזור רגוע יחסית אשר מומלץ למשפחות, לילדים ולמבקרים שמעוניינים לצאת מהפארק עם מספר גפיים זהה למספר הגפיים שהיו להם כאשר הם הגיעו לפארק.

* '''מתחם הברכיוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים אשר ניזונים מצמחייה גבוהה:
** [[w:he:ברכיוזאורוס|ברכיוזאורוס]] – אחת האטרקציות המרשימות ביותר בפארק. המבקרים יכולים לצפות בדינוזאורים ענקיים בעלי הצוואר הארוך בעודם ניזונים מצמרות העצים. צפיה בברכיוזאורים היא בחירה מצוינת למבקרים שמעדיפים שהדינוזאור בו הם צופים לא ינסה לטעום אותם במהלך הביקור.
** [[w:he:אפטוזאורוס|אפטוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני עצום בעל צוואר וזנב ארוכים וגוף מסיבי.

[[קובץ:Solec JuraPark07.JPG|ממוזער|טריצרטופס]]
'''מתחם הטריצרטופסים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:

* [[w:he:טריצרטופס|טריצרטופס]] – דינוזאור אוכל עשב בעל שלוש קרניים ומבנה גוף מסיבי ממשפחת הצרטופסיים. בדרך כלל הוא עסוק באכילה, אך אין להסיק מכך שהוא מעוניין שתלטפו אותו.
* [[w:he:סינוצרטופס|סינוצרטופס]] – דינוזאור צמחוני ממשפחת הצרטופסיים בעל מקור דמוי מקור תוכי. על ראשו יש קרן אחת איתה הוא נוהג להניס טורפים.
* [[w:he:נסוטוצרטופס |נסוטוצרטופס]] – דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים בעל עטרה סביב צווארו ובעל קרניים ארוכות שפנו לצדדים.
* [[w:he:אקווילופס|אקווילופס]] – דינוזאור קטן וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים ובעל מקור באורך כ-60 ס&quot;מ.
* [[w:he:מיקרוצרטוס|מיקרוצרטוס]] – דינוזאור זעיר וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים.

* '''מתחם הסטגוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
** [[w:he:סטגוזאורוס|סטגוזאורוס]] – דינוזאור אוכל צמחים במשפחת הסטגוזאוריים אשר כלל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים בזנב.
** [[w:he:אנקילוזאורוס|אנקילוזאורוס]] – דינוזאור בעל מבנה גוף משוריין בכבדות ממשפחת האנקילוזאוריים.
** [[w:he:סטיגימולוך|סטיגימולוך]] – דינוזאור בעל גולגולת מעובה ובליטות גרמיות ממשפחת פכיצפלוזאוריים.
** [[w:he:פכיצפלוזאורוס|פכיצפלוזאורוס]] – דינוזאור בעל גולגולת עבה וכיפתית ממשפחת פכיצפלוזאוריים. זהו אחד המינים האחרונים של דינוזאורים (שאינם עופות) שהתקיימו על פני כדור הארץ לפני אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון.

* '''מתחמי אוכלי עשב נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
:* [[w:he:גלימימוס|גלימימוס]] – דינוזאור  קל־גוף בעל רגליים ארוכות, צוואר ארוך ומקור. נהג לרוב לנוע במהירות יחד עם עדר שלם של גלימימוסים. הצפייה בעדר גלימימוסים דוהר היא ללא ספק חוויה מרהיבה, בתנאי שאתם נמצאים בצד הנכון של גדר הבטיחות.
:* [[w:he:פרזאורולופוס|פרזאורולופוס]] – דינוזאור צמחוני בעל &quot;מקור ברוווז&quot; ובעל כרבולת מוארכת המשמשת לצורך הפקת קולות.
:* [[w:he:קוריתוזאורוס|קוריתוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני בעל כרבולת דמוית קסדה ומקור. הוא השתייך לקבוצת ההדרוזאורים.
:* [[w:he:איגואנודון|איגואנודון]] – דינוזאור צמחוני גדול ובעל מקור.
:* [[w:he:תריזינוזאורוס|תריזינוזאורוס]]  – דינוזאור גדול בעל טפרים ארוכים במיוחד בכפות יד.
:* [[w:he:ממנצ'יזאורוס|ממנצ'יזאורוס]] – דינוזאור ענקי בעל צוואר ארוך במיוחד ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:דרדנוטוס|דרדנוטוס]] – דינוזאור צמחוני ענקי ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:מאיזאורה|מאיזאורה]] – דינוזאור צמחוני מקבוצת ההדרוזאורים בעל &quot;מקור ברוווז&quot;.

==== מתחם המים ====
מתחם הכולל אזורים המדמים את בתי הגידול המימיים של הזוחלים הימים הבאים:

* [[w:he:מוזאזאורוס|מוזאזאורוס]] – זוחל ימי גדול בעל גוף מוארך סנפירים וזנב גדול אשר ניזון מדגים ומבעלי חיים ימיים אחרים.
* [[w:he:דנקליאוסטיוס |דנקליאוסטיוס ]] – דג טורף קדום בעל מבנה גוף משוריין בכבדות.

==== מתחם הפטרוזאורים ====
מתחם זה הכיל את הפטרוזאורים, אשר היו זוחלים מעופפים שחיו לצד הדינוזאורים, אך לא היו דינוזאורים בעצמם. הפטרוזאורים שתוכלו למצוא במתחם זה הם:

* [[w:he:פטרנודון|פטרנודון]] – פטרוזאור גדול בעל מקור ארוך וכרבולת בולטת בחלק האחורי של הראש.
* [[w:he:דימורפודון|דימורפודון]] – פטרוזאור קדום בעל ראש גדול, לסתות חזקות ושיניים בולטות.
* [[w:he:קוואצלקואטלוס|קוואצלקואטלוס]] – הפטרוזאור הגדול ביותר, בעל צוואר ארוך ומקור עצום.
* [[w:he:אנורוגנתוס|אנורוגנתוס]] – פטרוזאור זעיר באורך 10 ס&quot;מ בעל פה גדול יחסית לגופו.

==== מתחמי המחקר ====
מתקני המחקר משמשים לפיתוח דינוזאורים חדשים. לא כל המינים שבקבוצה זו מוצגים לקהל הרחב.

* [[w:he:דימטרודון|דימטרודון]] – זוחל קדום בעל מפרש גבי גדול.
* [[w:he:ליסטרוזאורוס|ליסטרוזאורוס]] – יצור צמחוני מקבוצת התראפסידה בעל מקור.
* מוטדון – יצור המשלב מאפיינים של זוחל מעופף ושל דינוזאור טורף דמוי ולוצירפטור.

=== איסלה סורנה ===
איסלה סורנה, המכונה גם &quot;אתר ב'&quot;, הוא אי סמוך המשמש לגידול דינוזאורים ולטיפול בהם לפני העברתם לאיסלה נובלר. האי נועד לאפשר למדענים לגדל דינוזאורים בתנאים מבוקרים הרחק מעיני הציבור. הכניסה לאי מוגבלת רק לצוות עובדים מורשה.

== פעילויות ==
* '''סיורים מודרכים''' – לאורך היום מתקיימים סיורים מודרכים שונים העוסקים בין היתר באקולוגיה, בפלאונטולוגיה, ובהיסטוריה של הפארק. חלקם מתאימים למשפחות, ואחרים מיועדים למבוגרים.

* '''צילום דינוזאורים''' – מומלץ להביא מצלמה עם זום אופטי טוב על מנת שתוכלו לקחת את התמונות הרחק מהדינוזאורים עצמם. 
* '''פעילויות למשפחות''' – המשפחות שמבקרות בפארק יכולות לקחת חלק בפעילויות לימודיות, לצפות בתצוגות אינטראקטיביות וללמוד על המאובנים ועל התקופות הגאולוגיות השונות. יש לבדוק מראש אם יש מגבלות גיל מסוימות לפעילויות ספציפיות.

==קניות==
חנות המזכרות של הפארק, הנמצאת במתחם המבקרים של הפארק, הוא המקום המושלם לרכוש חולצות, כובעים, דגמי דינוזאורים, וספלים עם הכיתוב &quot;שרדתי את פארק היורה&quot;. המחירים עשויים להיות גבוהים יחסית.

==אוכל==
מומלץ להקפיד לאכול רק לאחר הצפייה בדינוזאורים האימתניים ביותר בפארק, על מנת למנוע תאונות מביכות.

=== אפשרויות בטווח מחירים נמוך מהממוצע ===

* '''דוכני מזון''' – הפארק מכיל דוכני מזון רבים מספקים אפשרויות לנשנושים, שתייה קרה וארוחות קלות.  מומלץ לאכול לפני היציאה לסיורים המודרכים, ולהימנע מלפתוח שקיות חטיפים מול טירנוזאורוסים רעבים.

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''מסעדת מרכז המבקרים''' – התפריט במסעדה כולל ארוחות קלות ומשקאות.

== שתייה ==
מומלץ לשתות מים באופן קבוע לאורך הים, ובמיוחד בימים חמים ולחים. כדאי להביא עימכם לביקור בקבוק מים רב־פעמי ולברר היכן ניתן למלא אותו לאורך הביקור.

==לינה==

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''המלון הראשי''' – בית מלון הממוקם בסמוך למרכז המבקרים, אשר מכיל חדרים ממוזגים, מסעדה נפרדת ושירותי קבלה. מומלץ לבדוק את שעות הצ'ק-אין והצ'ק-אאוט, וכן לוודא שהחלונות ננעלים כראוי.

=== אפשרויות בטווח מחירים גבוה מהממוצע ===

* '''סוויטות היוקרה של הפארק''' – חדרים מרווחים עם נוף המשקיף על הג'ונגל, שירות מצוין ומחירים שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם מממנים בעצמכם את הפארק כולו.  שירות החדרים אינו כולל פינוי דינוזאורים מהמרפסת.

== הגעה ==

=== במסוק ===
הדרך המהירה להגיע לאי היא לטוס לנמל תעופה בקוסטה ריקה ומשם להמשיך במסוק לאיסלה נובלר. הטיסה מספקת נוף מרהיב של האי, המפלים והיערות, וכן הזדמנות להבחין בכמה ממתחמי הדינוזאורים מלמעלה.  יש לתאם את ההגעה מראש.

לאחר הנחיתה יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מבאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

=== בדרך הים ===
מבקרים רבים מעדיפים את האופציה הזולה יותר - להגיע לאי בסירה. אפשרות זו מאפשרת ליהנות מהנוף הימי ולחסוך חלק ניכר מעלויות הכרוכות בהגעה אל האי.

יש לתאם את ההפלגה מראש ולפעול לפי הוראות הצוות. עם ההגעה לרציף יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מבאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

==תחבורה==
[[קובץ:Jurassic Park T-Rex Going for Jeep (28490392188).jpg|ממוזער|190px|הוראות הבטיחות פשוטות: הקפידו להישאר בתוך רכב הסיור, להימנע מלפתוח את הדלת, ולהימנע מלהושיט יד החוצה מהחלון אפילו אם אתם מאוד מעוניינים לעשות זאת על מנת לצלם תמונה טובה יותר.]]

=== ברכב הסיור ===
רכבי הסיור הם אמצעי התחבורה העיקרי בתוך הפארק. הם נוסעים באופן אוטומטי במסלולים קבועים בין מתחמי הדינוזאורים ומאפשרים למבקרים לצפות בבעלי החיים ממרחק בטוח.

יש להישאר בתוך הרכב לאורך כל הסיור, להימנע מהושטת ידיים מהחלון ולפעול לפי הוראות המדריך. אם דינוזאור מתקרב לגדר, אין לצאת כדי לצלם אותו מזווית טובה יותר. 

==חשוב לדעת==
===סכנות פוטנציאליות===
הנהלת הפארק מדגישה כי בטיחות המבקרים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. ברחבי הפארק מותקנות גדרות חשמליות, מערכות אבטחה ומתקני כליאה שנועדו למנוע מפגש בין דינוזאורים לבני אדם. למרות זאת, מומלץ לזכור שהפארק מאכלס טורפים שנכחדו לפני מיליוני שנים, ושמערכות אבטחה מורכבות עלולות לקרוס.

הנהלת הפארק מכחישה בתוקף את השמועות על תקריות קודמות שבהן דינוזאורים נמלטו ממתחמיהם. לדבריה, מדובר באי-הבנות, בפרשנויות שגויות, ובכמה דיווחים של עובדים מתוסכלים שהחליטו להתנקם בהנהלת הפארק.

כל הדינוזאורים בפארק הם נקבות, ולכן, בתאוריה, הן אינן אמורות להתרבות. עם זאת, אין פירוש הדבר שהן אינן מסוגלות לברוח ממתקני הכליאה שלהם, לטרוף מבקרים או להוכיח שההנהלה טעתה בהערכת הסיכונים.

יש לפעול לפי הוראות הבטיחות של הפארק. אין לנסות להאכיל את בעלי החיים, להיכנס למתחמי הדינוזאורים או לבדוק את עמידות הגדרות החשמליות.

במקרה חירום יש לפנות לצוות הפארק ולפעול בהתאם להוראות הפינוי, במקום קודם כל להתקשר לשירות הלקוחות על מנת לדרוש החזר כספי בעת שהדינוזאורים רודפים אחריכם.

=== בריאות המטייל ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות מקיף ולברר אם הביטוח מכסה פציעות שנגרמו מדינוזאורים.

האקלים הטרופי עלול לגרום להתייבשות, לעייפות ולכוויות שמש. מומלץ לשתות מים, להשתמש בקרם הגנה וללבוש בגדים נוחים.

במקרה בו ננשכתם על ידי דינוזאור יש לפנות מיד לצוות הרפואי של הפארק.

לא מומלץ לבעלי לב חלש - ייתכן שבמקרים הללו כדאי לכם לשקול חופשה רגועה יותר.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* '''[[קוסטה ריקה]]''' – יעד נהדר לחובבי טבע, יערות גשם וחופים טרופיים, עם יתרון משמעותי: רוב בעלי החיים שתפגשו שם אינם זקוקים לגדר חשמלית בגובה כמה מטרים.

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>rwz9srtlalxwp2iwcuj464ivm1e7whv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261185</id>
      <parentid>261184</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T13:11:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30853" sha1="kqp88caatvi665nkgxhhpqsv7k7kifp" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2024}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=פארק היורה|Na_Pali_Coast_banner.jpg}}
[[קובץ:2013-08-27 Biosphäre Potsdam 01.jpg|ממוזער|300px|טירנוזאורוס רקס הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית בפארק, והסיבה שבגללה כדאי לקרוא את האותיות הקטנות בביטוח הנסיעות.]]
'''פארק היורה''' (באנגלית: '''Jurassic Park''') הוא פארק זואולוגי הממוקם באי איסלה נובלר, כ-120 קילומטרים מערבית לחופי [[קוסטה ריקה]]. הפארק מאפשר למבקרים לצפות בדינוזאורים אמיתיים שנוצרו באמצעות הנדסה גנטית, בלי צורך להמתין עד שמישהו ימציא מכונת זמן. 

הפארק הוקם מתוך חזון שאפתני לאפשר לאנושות לחזות מחדש ביצורים שנכחדו לפני 65 מיליון שנים. החזון הזה התאפשר בזכות התקדמות המדע, והשקעות עצומות אפשר כיום לראות מקרוב יצורים פרהיסטוריים בסביבה המדמה את בתי הגידול המקוריים שלהם. 

במהלך הביקור תיסעו בכלי רכב ממוגנים ותצפו בדינוזאורים ממרחק בטוח. לפחות זה התכנון. הנהלת הפארק מבטיחה כי לא נחסכו שום הוצאות כדי להבטיח את בטיחות המבקרים.

הביקור מתאים במיוחד לחובבי טבע, מדע, הרפתקאות ואנשים שחושבים שחופשה רגועה היא בזבוז של ימי חופשה. מומלץ לוודא שביטוח הנסיעות אינו מחריג מקרים שבהם המבוטח נאכל על ידי טירנוזאורוס, או נדרס על ידי עדר גלימימוסים.

== רקע כללי ==
=== רקע היסטורי ===
הפארק הוקם על ידי היזם האופטימי ג'ון האמונד אשר ביקש להוכיח כי אפשר להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו לפני 65 מיליון שנה באמצעות הנדסה גנטית. האמונד האמין שהמדע מסוגל לשנות את העולם, ושהדרך הטובה ביותר להדגים זאת היא לפתוח פארק זואולוגי לדינוזאורים לפני שמסיימים לוודא ששום סיכונים לא יהיו כרוכים בכך. 

הדינוזאורים בפארק נוצרו על ידי חברת אינגן (InGen), שהשתמשה ב-DNA פרהיסטורי שהופק מיתושים קדומים שנלכדו בענבר והתגלו בעת המודרנית. מכיוון שה-DNA לא תמיד שרד בשלמותו, השלימו המדענים את החסר באמצעות חומר גנטי של בעלי חיים אחרים. התהליך הניב תוצאות מרשימות. 

ללימוד מעמיק יותר על ההיסטוריה של הפארק ואודות התהליך שאפשר את החזרתם לחיים של הדינוזאורים מומלץ לצפות בסרט שמוצג במרכז המבקרים. הסרט כולל מוזיקה מרגשת, אנימציה ממוחשבת והסבר משכנע מדוע כדאי להאמין לאנשים שמוכרים כרטיסים למקום שבו נמצאים טורפים שנכחדו.

=== גאוגרפיה ===
[[קובץ:Real Kaui Panorama1.jpg|ממוזער|650px|הנוף המרהיב של האי איסלה נובלר מהים. בתצלום לא ניתן להבחין בגדרות החשמליות או בשלטי האזהרה.]]
הפארק ממוקם באי איסלה נובלר, אי טרופי הדומה להפליא לאי [[קאואיי]] שבהוואי. האי שוכן באוקיינוס השקט בסביבה טרופית הכוללת יערות גשם, הרים, נהרות, מפלים וחופים ציוריים. הנוף הטרופי מספק רקע אידיאלי לצפייה בדינוזאורים. 

האי מספק תנאי מחיה מצוינים לדינוזאורים ובמיוחד שטחים נרחבים למרעה.

=== חי וצומח ===
האטרקציה המרכזית בפארק היא כמובן אוסף הדינוזאורים שנמצאים בו (ראו פירוט בהמשך). הנהלת הפארק מבקשת להבהיר כי כל בעלי החיים הם חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. האיזון נשמר כל עוד המבקרים נשארים מחוץ לשרשרת המזון.

הצמחייה הטרופית באי מזכירה את הנוף הפרהיסטורי של הדינוזאורים. הצמחייה מספקת גם הסוואה מצוינת לטורפים.

=== אקלים ===
לאי אקלים טרופי אופייני, הכולל טמפרטורות גבוהות, לחות רבה וגשמים תכופים. מומלץ להביא בגדים קלים, קרם הגנה, כובע ובקבוק מים. במקרה שסופה טרופית או הוריקן מתקרבים לאי, צוות הפארק יעדכן את המבקרים וינחה אותם כיצד למצוא מחסה. הסיורים יבוטלו בהתאם לתנאי מזג האוויר, והמבקרים יתבקשו להישאר במקומות מוגנים. הנהלת הפארק מבטיחה להודיע על הסופה זמן רב מראש. עם זאת, אין התחייבות שההודעה תגיע לפני הפסקת החשמל, אובדן הקשר עם מרכז הבקרה או הופעתו של טירנוזאורוס מול חלון המלון.

== מוקדי עניין ==
[[קובץ:Isla Nublar.gif|ממוזער|250px|מפת האי איסלה נובלר]]

=== מרכז המבקרים ===
מרכז המבקרים הוא נקודת המוצא לכל הסיורים בפארק. במקום תוכלו לצפות בשלדי דינוזאורים, ללמוד על ההיסטוריה של הפארק ולהתרשם מתערוכות המציגות את נפלאות ההנדסה הגנטית.

באודיטוריום מוקרן סרט המסביר כיצד הצליחו מדעני הפארק לשחזר בעלי חיים שנכחדו לפני מיליוני שנים. הסרט מסתיים בדרך כלל במסר אופטימי על עתיד המדע, ובתקווה שהמבקרים לא ישאלו שאלות מה צריך לעשות במקרה חירום כאשר כל מערכות האבטחה של הפארק קורסות.
* '''מעבדת הדינוזאורים''' – המקום בו עובדים המדענים של הפארק על גידול הדורות החדשים של הדינוזאורים. הכניסה למעבדה מוגבלת, אך בסיור מודרך ניתן לצפות בבקיעת ביצי דינוזאורים אמיתיות ולראות עד כמה חמודים הדינוזאורים נראים כשהם נולדים, לפני שהם מפתחים שיניים ותיאבון.

=== מתחמי הדינוזאורים ===
==== מתחמי הטורפים ====
מתחם הטורפים הוא אחד האזורים הפופולריים ביותר בפארק. בחלק זה תוכלו לצפות בדינוזאורים טורפים ממרחק בטוח. המתחם נועד להציג את התנהגותם של הדינוזאורים הטורפים בסביבה המדמה את בתי הגידול הפרהיסטוריים שלהם. מכיוון שטורפים מסוימים נוטים להתחבא כאשר כלי הרכב חולפים, צוות הפארק משתמש לעיתים בפיתיונות כדי לעודד אותם לצאת ממקומות המסתור. הפיתיונות כוללים, בין היתר, פרות ועזים חיות. המבקרים שאינם מעוניינים לצפות בתהליך ההאכלה מתבקשים להסיט את מבטם. מבקרים שמעדיפים לא להפוך לחלק מהארוחה של הדינוזאורים הטורפים מתבקשים להישאר בתוך הרכב.

* '''מתחם הטירנוזאורוס''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:טירנוזאורוס רקס|טירנוזאורוס רקס]] אשר הינו אחד מהדינוזאורים הטורפים הגדולים והמפורסמים ביותר שחיו אי פעם והינו מהדינוזאורים שהכי מזוהים עם הפארק. זהו דינוזאור ענק בעל לסתות חזקות ושיניים עבות, שהותאמו לקריעת בשר ולריסוק עצמות, וכישרון יוצא דופן להפוך טיול משפחתי לאירוע שיזכרו גם הנכדים. מומלץ להקפיד לצפות בו מתוך הרכב ולהביא עימכם זוג תחתונים נוסף לכל מקרה שלא יהיה.

[[קובץ:Jurassic Park Velociraptor (cropped).jpg|210px|ממוזער|הולוצירפטור הוא דינוזאור חכם, זריז, ולכן מומלץ כנראה להימנע מלהציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.]]
* '''מתחם הוולוצירפטורים''' – הסיורים בכלוב הוולוצירפטורים נערכים בליווי צוות מקצועי. במתחם נערכות האכלות מבוקרות. אין הרבה מה לראות שם מלבד הפרות האומללות שהופכות לארוחות של הולוצירפטורים פעמיים מדי יום. במתחם זה ניתן למצוא מספר דינוזאורים שונים:
:* [[w:he:ולוצירפטור|ולוצירפטור]] – דינוזאור טורף זריז המסוגל לזהות דפוסים, לפתור בעיות ואפילו להבין כיצד לפתוח דלתות. מסיבה זו, מומלץ לא להציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.
:* [w:he:אטרוסירפטור|אטרוסירפטור]] – דינוזאור טורף זריז ואגרסיבי במיוחד ממשפחת הדרומאוזאוריים.
:* [[w:he:פירורפטור|פירורפטור]] – דינוזאור טורף מכוסה נוצות.
:* [[w:he:מורוס (דינוזאור)|מורוס אינטרפידוס]] – דינוזאור טורף זעיר ממשפחת התרופודיים. גודלו הזעיר ממחיש שלא כל התרופודיים היו מפלצות ענקיות ואיתניות, אם כי גם טורף קטן אינו בהכרח השותף האידיאלי לפיקניק.

* '''מתחם הדילופוזאורוסים''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:דילופוזאורוס|דילופוזאורוסים]] אשר הינם דינוזאורים טורפים בעלי כרבולת בולטת על ראשם אשר באמצעותה הם מסוגלים לירוק ארס על קורבנותיהם.

* '''מתחמי טורפים נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
[[קובץ:Jurassic Park (5183943002) (cropped).jpg|280px|ממוזער|ספינוזאורוס]]
:* [[w:he:ספינוזאורוס|ספינוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי גדול בעל מפרש גבי גדול וחרטום ארוך דמוי תנין.
:* [[w:he:קרנוטאורוס|קרנוטאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי בעל שתי קרניים בולטות מעל עיניו וזרועות קצרות במיוחד.
:* [[w:he:בריוניקס|בריוניקס]] – דינוזאור טורף תרופודי ממשפחת הספינוזאוריים בעל פה ארוך, המותאם בין היתר ללכידת דגים.
:* [[w:he:צרטוזאורוס|צרטוזאורוס]] – דינוזאור טורף ממשפחת הצרטוזאוריים בעל קרן בולטת על אפו ושתי בליטות קטנות מעל עיניו.
:* [[w:he:אלוזאורוס|אלוזאורוס]] – דינוזאור טורף גדול תרופודי ממשפחת האלוזאוריים בעל גולגולת גדולה ושיניים משוננות.
:* [[w:he:גיגאנוטוזאורוס|גיגאנוטוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי באורך 13 מטרים בעל גולגולת ארוכה ושיניים חדות.
:* [[w:he:קומפסוגנתוס|קומפסוגנתוס]] – דינוזאור טורף תרופודי קטן וזריז, שאורכו היה בערך כמטר.
:* [[w:he:אובירפטור|אובירפטור]] – דינוזאור טורף ממשפחת האובירפטוריים בעל מקור וללא שיניים.

* '''מתחמי ההכלאות הגנטיות''' – מתקני מחקר בהם בוצעו הכלאות ליצורים שנוצרו באמצעות שילוב חומר גנטי ממינים שונים של דינוזאורים:
:* אינדומינוס רקס – דינוזאור היברידי שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר נועד להיות גדול ממדים, חכם ומסוכן במיוחד. יכולות ההסוואה שלו והתנהגותו הבלתי צפויה הופכות אותו לאטרקציה מרשימה, בעיקר עבור המבקרים שצופים בו דרך מסך טלוויזיה ממיקום מרוחק ומאובטח היטב.
:* אינדורפטור – דינוזאור היברידי נוסף שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר קטן וזריז יותר מהאינדומינוס רקס.
:* דיסטורטוס רקס –  דינוזאור היברידי בעל מבנה גוף מעוות וחריג שנוצר באמצעות הנדסה גנטית. זהו דינוזאור שמזכיר למבקרים כי ההנדסה הגנטית עשוייה לסייע לייצר דברים מרשימים, אך לא כל רעיון מרשים הוא בהכרח רעיון שכדאי לבצע.

==== מתחמי אוכלי העשב ====
אזור זה כולל שטחים פתוחים נרחבים עם צמחייה טרופית אשר מדמה את אזורי המרעה והיערות הפרהיסטוריים אותם נהגו לפקוד אותם הדינוזאורים. זהו אזור רגוע יחסית אשר מומלץ למשפחות, לילדים ולמבקרים שמעוניינים לצאת מהפארק עם מספר גפיים זהה למספר הגפיים שהיו להם כאשר הם הגיעו לפארק.

* '''מתחם הברכיוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים אשר ניזונים מצמחייה גבוהה:
** [[w:he:ברכיוזאורוס|ברכיוזאורוס]] – אחת האטרקציות המרשימות ביותר בפארק. המבקרים יכולים לצפות בדינוזאורים ענקיים בעלי הצוואר הארוך בעודם ניזונים מצמרות העצים. צפיה בברכיוזאורים היא בחירה מצוינת למבקרים שמעדיפים שהדינוזאור בו הם צופים לא ינסה לטעום אותם במהלך הביקור.
** [[w:he:אפטוזאורוס|אפטוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני עצום בעל צוואר וזנב ארוכים וגוף מסיבי.

[[קובץ:Solec JuraPark07.JPG|ממוזער|הטריצרטופס הוא בעל קרניים מרשימות, אבל לא בהכרח בעל סבלנות למבקרים.]]
'''מתחם הטריצרטופסים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:

* [[w:he:טריצרטופס|טריצרטופס]] – דינוזאור אוכל עשב בעל שלוש קרניים ומבנה גוף מסיבי ממשפחת הצרטופסיים. בדרך כלל הוא עסוק באכילה, אך אין להסיק מכך שהוא מעוניין שתלטפו אותו.
* [[w:he:סינוצרטופס|סינוצרטופס]] – דינוזאור צמחוני ממשפחת הצרטופסיים בעל מקור דמוי מקור תוכי. על ראשו יש קרן אחת איתה הוא נוהג להניס טורפים. הסינוצרטופס מזכיר לנו שגם הדינוזאורים שמעדיפים סלט עשויים להיות מצוידים היטב כדי להגן על עצמם.
* [[w:he:נסוטוצרטופס |נסוטוצרטופס]] – דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים בעל עטרה סביב צווארו ובעל קרניים ארוכות שפנו לצדדים.
* [[w:he:אקווילופס|אקווילופס]] – דינוזאור קטן וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים ובעל מקור באורך כ-60 ס&quot;מ.
* [[w:he:מיקרוצרטוס|מיקרוצרטוס]] – דינוזאור זעיר וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים.

* '''מתחם הסטגוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
** [[w:he:סטגוזאורוס|סטגוזאורוס]] – דינוזאור אוכל צמחים במשפחת הסטגוזאוריים אשר כלל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים בזנב.
** [[w:he:אנקילוזאורוס|אנקילוזאורוס]] – דינוזאור בעל מבנה גוף משוריין בכבדות ממשפחת האנקילוזאוריים.
** [[w:he:סטיגימולוך|סטיגימולוך]] – דינוזאור בעל גולגולת מעובה ובליטות גרמיות ממשפחת פכיצפלוזאוריים.
** [[w:he:פכיצפלוזאורוס|פכיצפלוזאורוס]] – דינוזאור בעל גולגולת עבה וכיפתית ממשפחת פכיצפלוזאוריים. זהו אחד המינים האחרונים של דינוזאורים (שאינם עופות) שהתקיימו על פני כדור הארץ לפני אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון.

* '''מתחמי אוכלי עשב נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
:* [[w:he:גלימימוס|גלימימוס]] – דינוזאור  קל־גוף בעל רגליים ארוכות, צוואר ארוך ומקור. נהג לרוב לנוע במהירות יחד עם עדר שלם של גלימימוסים. הצפייה בעדר גלימימוסים דוהר היא ללא ספק חוויה מרהיבה, בתנאי שאתם נמצאים בצד הנכון של גדר הבטיחות.
:* [[w:he:פרזאורולופוס|פרזאורולופוס]] – דינוזאור צמחוני בעל &quot;מקור ברוווז&quot; ובעל כרבולת מוארכת המשמשת לצורך הפקת קולות.
:* [[w:he:קוריתוזאורוס|קוריתוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני בעל כרבולת דמוית קסדה ומקור. הוא השתייך לקבוצת ההדרוזאורים.
:* [[w:he:איגואנודון|איגואנודון]] – דינוזאור צמחוני גדול ובעל מקור.
:* [[w:he:תריזינוזאורוס|תריזינוזאורוס]]  – דינוזאור גדול בעל טפרים ארוכים במיוחד בכפות יד.
:* [[w:he:ממנצ'יזאורוס|ממנצ'יזאורוס]] – דינוזאור ענקי בעל צוואר ארוך במיוחד ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:דרדנוטוס|דרדנוטוס]] – דינוזאור צמחוני ענקי ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:מאיזאורה|מאיזאורה]] – דינוזאור צמחוני מקבוצת ההדרוזאורים בעל &quot;מקור ברוווז&quot;.

==== מתחם המים ====
מתחם הכולל אזורים המדמים את בתי הגידול המימיים של הזוחלים הימים הבאים:

* [[w:he:מוזאזאורוס|מוזאזאורוס]] – זוחל ימי גדול בעל גוף מוארך סנפירים וזנב גדול אשר ניזון מדגים ומבעלי חיים ימיים אחרים, ולכן מומלץ לצפות בו מהחלק המרוחק ביותר של היציע.
* [[w:he:דנקליאוסטיוס |דנקליאוסטיוס ]] – דג טורף קדום בעל מבנה גוף משוריין בכבדות.

==== מתחם הפטרוזאורים ====
מתחם זה הכיל את הפטרוזאורים, אשר היו זוחלים מעופפים שחיו לצד הדינוזאורים, אך לא היו דינוזאורים בעצמם. הפטרוזאורים שתוכלו למצוא במתחם זה הם:

* [[w:he:פטרנודון|פטרנודון]] – פטרוזאור גדול בעל מקור ארוך וכרבולת בולטת בחלק האחורי של הראש.
* [[w:he:דימורפודון|דימורפודון]] – פטרוזאור קדום בעל ראש גדול, לסתות חזקות ושיניים בולטות.
* [[w:he:קוואצלקואטלוס|קוואצלקואטלוס]] – הפטרוזאור הגדול ביותר, בעל צוואר ארוך ומקור עצום.
* [[w:he:אנורוגנתוס|אנורוגנתוס]] – פטרוזאור זעיר באורך 10 ס&quot;מ בעל פה גדול יחסית לגופו.

==== מתחמי המחקר ====
מתקני המחקר משמשים לפיתוח דינוזאורים חדשים. לא כל המינים שבקבוצה זו מוצגים לקהל הרחב, וחלקם כלל אינם דינוזאורים.

* [[w:he:דימטרודון|דימטרודון]] – זוחל קדום בעל מפרש גבי גדול.
* [[w:he:ליסטרוזאורוס|ליסטרוזאורוס]] – יצור צמחוני מקבוצת התראפסידה בעל מקור.
* מוטדון – יצור המשלב מאפיינים של זוחל מעופף ושל דינוזאור טורף דמוי ולוצירפטור. המוטדון מדגים היטב את העיקרון המדעי החשוב ביותר של הפארק: אם אפשר ליצור משהו, לא תמיד המסקנה המתקבלת היא שצריך לעשות זאת.

=== איסלה סורנה ===
איסלה סורנה, המכונה גם &quot;אתר ב'&quot;, הוא אי סמוך המשמש לגידול דינוזאורים ולטיפול בהם לפני העברתם לאיסלה נובלר. האי נועד לאפשר למדענים לגדל דינוזאורים בתנאים מבוקרים הרחק מעיני הציבור. הכניסה לאי מוגבלת רק לצוות עובדים מורשה.

כל מי שמעוניין לבקר באי הזה בכל מקרה מתבקש להבין שבאופן כללי כאשר מדברים על &quot;טיול מחוץ למסלול&quot; הדבר אינו מתייחס לביקור באי בו הדינוזאורים מסתובבים חופשיים.

== פעילויות ==
* '''סיורים מודרכים''' – לאורך היום מתקיימים סיורים מודרכים שונים העוסקים בין היתר באקולוגיה, בפלאונטולוגיה, ובהיסטוריה של הפארק. חלקם מתאימים למשפחות, ואחרים מיועדים למבוגרים.

* '''צילום דינוזאורים''' – מומלץ להביא מצלמה עם זום אופטי טוב על מנת שתוכלו לקחת את התמונות הרחק מהדינוזאורים עצמם. 
* '''פעילויות למשפחות''' – המשפחות שמבקרות בפארק יכולות לקחת חלק בפעילויות לימודיות, לצפות בתצוגות אינטראקטיביות וללמוד על המאובנים ועל התקופות הגאולוגיות השונות. יש לבדוק מראש אם יש מגבלות גיל מסוימות לפעילויות ספציפיות, במיוחד אם הפעילות כוללת סיור מודרך במסגרתו צופים בהאכלה של דינוזאור אימתני שמתלבט אם אתם וילדיכם אכילים.

==קניות==
חנות המזכרות של הפארק, הנמצאת במתחם המבקרים של הפארק, הוא המקום המושלם לרכוש חולצות, כובעים, דגמי דינוזאורים, וספלים עם הכיתוב &quot;שרדתי את פארק היורה&quot;. המחירים עשויים להיות גבוהים יחסית, אך אפשר לראות בכך סוג של תרומה למדע, לתיירות ולקרן הפיצויים העתידית של הפארק.

==אוכל==
=== אפשרויות בטווח מחירים נמוך מהממוצע ===

* '''דוכני מזון''' – הפארק מכיל דוכני מזון רבים מספקים אפשרויות לנשנושים, שתייה קרה וארוחות קלות.  מומלץ לאכול לפני היציאה לסיורים המודרכים, ולהימנע מלפתוח שקיות חטיפים מול טירנוזאורוסים רעבים.

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''מסעדת מרכז המבקרים''' – התפריט במסעדה כולל ארוחות קלות ומשקאות.

== שתייה ==
מומלץ לשתות מים באופן קבוע לאורך הים, ובמיוחד בימים חמים ולחים. כדאי להביא עימכם לביקור בקבוק מים רב־פעמי ולברר היכן ניתן למלא אותו לאורך הביקור.

==לינה==

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''המלון הראשי''' – בית מלון הממוקם בסמוך למרכז המבקרים, אשר מכיל חדרים ממוזגים, מסעדה נפרדת ושירותי קבלה.  מומלץ לבדוק שהחלונות ננעלים כראוי, ולוודא שהמשמעות של המונח &quot;נוף לג'ונגל&quot; אינו כולל גישה ישירה לכלוב של הולוצירפטורים.

=== אפשרויות בטווח מחירים גבוה מהממוצע ===

* '''סוויטות היוקרה של הפארק''' – חדרים מרווחים עם נוף המשקיף על הג'ונגל, שירות מצוין ומחירים שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם מממנים בעצמכם את הפארק כולו.  שירות החדרים אינו כולל פינוי דינוזאורים מהמרפסת.

== הגעה ==

=== במסוק ===
הדרך המהירה להגיע לאי היא לטוס לנמל תעופה בקוסטה ריקה ומשם להמשיך במסוק לאיסלה נובלר. הטיסה מספקת נוף מרהיב של האי, המפלים והיערות, וכן הזדמנות להבחין בכמה ממתחמי הדינוזאורים מלמעלה.  יש לתאם את ההגעה מראש.

לאחר הנחיתה יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מבאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

=== בדרך הים ===
מבקרים רבים מעדיפים את האופציה הזולה יותר - להגיע לאי בסירה. אפשרות זו מאפשרת ליהנות מהנוף הימי ולחסוך חלק ניכר מעלויות הכרוכות בהגעה אל האי.

יש לתאם את ההפלגה מראש ולפעול לפי הוראות הצוות. עם ההגעה לרציף יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מבאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

==תחבורה==
[[קובץ:Jurassic Park T-Rex Going for Jeep (28490392188).jpg|ממוזער|190px|הוראות הבטיחות פשוטות: הקפידו להישאר בתוך רכב הסיור, להימנע מלפתוח את הדלת, ולהימנע מלהושיט יד החוצה מהחלון אפילו אם אתם מאוד מעוניינים לעשות זאת על מנת לצלם תמונה טובה יותר.]]

=== ברכב הסיור ===
רכבי הסיור הם אמצעי התחבורה העיקרי בתוך הפארק. הם נוסעים באופן אוטומטי במסלולים קבועים בין מתחמי הדינוזאורים ומאפשרים למבקרים לצפות בבעלי החיים ממרחק בטוח.

יש להישאר בתוך הרכב לאורך כל הסיור, להימנע מהושטת ידיים מהחלון ולפעול לפי הוראות המדריך. אם דינוזאור מתקרב לגדר, אין לצאת כדי לצלם אותו מזווית טובה יותר. 

==חשוב לדעת==
===סכנות פוטנציאליות===
הנהלת הפארק מדגישה כי בטיחות המבקרים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. ברחבי הפארק מותקנות גדרות חשמליות, מערכות אבטחה ומתקני כליאה שנועדו למנוע מפגש בין דינוזאורים לבני אדם. למרות זאת, מומלץ לזכור שהפארק מאכלס טורפים שנכחדו לפני מיליוני שנים, ושמערכות אבטחה מורכבות עלולות לקרוס.

הנהלת הפארק מכחישה בתוקף את השמועות על תקריות קודמות שבהן דינוזאורים נמלטו ממתחמיהם. לדבריה, מדובר באי-הבנות, בפרשנויות שגויות, ובכמה דיווחים של עובדים מתוסכלים שהחליטו להתנקם בהנהלת הפארק.

כל הדינוזאורים בפארק הם נקבות, ולכן, בתאוריה, הן אינן אמורות להתרבות. עם זאת, אין פירוש הדבר שהן אינן מסוגלות לברוח ממתקני הכליאה שלהם, לטרוף מבקרים או להוכיח שההנהלה טעתה בהערכת הסיכונים.

יש לפעול לפי הוראות הבטיחות של הפארק. אין לנסות להאכיל את בעלי החיים, להיכנס למתחמי הדינוזאורים או לבדוק את עמידות הגדרות החשמליות.

במקרה חירום יש לפנות לצוות הפארק ולפעול בהתאם להוראות הפינוי, במקום קודם כל להתקשר לשירות הלקוחות על מנת לדרוש החזר כספי בעת שהדינוזאורים רודפים אחריכם.

=== בריאות המטייל ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות מקיף ולברר אם הביטוח מכסה פציעות שנגרמו מדינוזאורים.

האקלים הטרופי עלול לגרום להתייבשות, לעייפות ולכוויות שמש. מומלץ לשתות מים, להשתמש בקרם הגנה וללבוש בגדים נוחים.

במקרה בו ננשכתם על ידי דינוזאור יש לפנות מיד לצוות הרפואי של הפארק.

לא מומלץ לבעלי לב חלש - ייתכן שבמקרים הללו כדאי לכם לשקול חופשה רגועה יותר.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* '''[[קוסטה ריקה]]''' – יעד נהדר לחובבי טבע, יערות גשם וחופים טרופיים, עם יתרון משמעותיאפשר ליהנות מחיות בר מרשימות מבלי להיזדקק לגדר חשמלית בגובה כמה מטרים.

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>kqp88caatvi665nkgxhhpqsv7k7kifp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261186</id>
      <parentid>261185</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T13:12:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30854" sha1="kcogqmfgebcl4rx9v5a3r1by1c64r9p" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2024}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=פארק היורה|Na_Pali_Coast_banner.jpg}}
[[קובץ:2013-08-27 Biosphäre Potsdam 01.jpg|ממוזער|300px|טירנוזאורוס רקס הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית בפארק, והסיבה שבגללה כדאי לקרוא את האותיות הקטנות בביטוח הנסיעות.]]
'''פארק היורה''' (באנגלית: '''Jurassic Park''') הוא פארק זואולוגי הממוקם באי איסלה נובלר, כ-120 קילומטרים מערבית לחופי [[קוסטה ריקה]]. הפארק מאפשר למבקרים לצפות בדינוזאורים אמיתיים שנוצרו באמצעות הנדסה גנטית, בלי צורך להמתין עד שמישהו ימציא מכונת זמן. 

הפארק הוקם מתוך חזון שאפתני לאפשר לאנושות לחזות מחדש ביצורים שנכחדו לפני 65 מיליון שנים. החזון הזה התאפשר בזכות התקדמות המדע, והשקעות עצומות אפשר כיום לראות מקרוב יצורים פרהיסטוריים בסביבה המדמה את בתי הגידול המקוריים שלהם. 

במהלך הביקור תיסעו בכלי רכב ממוגנים ותצפו בדינוזאורים ממרחק בטוח. לפחות זה התכנון. הנהלת הפארק מבטיחה כי לא נחסכו שום הוצאות כדי להבטיח את בטיחות המבקרים.

הביקור מתאים במיוחד לחובבי טבע, מדע, הרפתקאות ואנשים שחושבים שחופשה רגועה היא בזבוז של ימי חופשה. מומלץ לוודא שביטוח הנסיעות אינו מחריג מקרים שבהם המבוטח נאכל על ידי טירנוזאורוס, או נדרס על ידי עדר גלימימוסים.

== רקע כללי ==
=== רקע היסטורי ===
הפארק הוקם על ידי היזם האופטימי ג'ון האמונד אשר ביקש להוכיח כי אפשר להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו לפני 65 מיליון שנה באמצעות הנדסה גנטית. האמונד האמין שהמדע מסוגל לשנות את העולם, ושהדרך הטובה ביותר להדגים זאת היא לפתוח פארק זואולוגי לדינוזאורים לפני שמסיימים לוודא ששום סיכונים לא יהיו כרוכים בכך. 

הדינוזאורים בפארק נוצרו על ידי חברת אינגן (InGen), שהשתמשה ב-DNA פרהיסטורי שהופק מיתושים קדומים שנלכדו בענבר והתגלו בעת המודרנית. מכיוון שה-DNA לא תמיד שרד בשלמותו, השלימו המדענים את החסר באמצעות חומר גנטי של בעלי חיים אחרים. התהליך הניב תוצאות מרשימות. 

ללימוד מעמיק יותר על ההיסטוריה של הפארק ואודות התהליך שאפשר את החזרתם לחיים של הדינוזאורים מומלץ לצפות בסרט שמוצג במרכז המבקרים. הסרט כולל מוזיקה מרגשת, אנימציה ממוחשבת והסבר משכנע מדוע כדאי להאמין לאנשים שמוכרים כרטיסים למקום שבו נמצאים טורפים שנכחדו.

=== גאוגרפיה ===
[[קובץ:Real Kaui Panorama1.jpg|ממוזער|650px|הנוף המרהיב של האי איסלה נובלר מהים. בתצלום לא ניתן להבחין בגדרות החשמליות או בשלטי האזהרה.]]
הפארק ממוקם באי איסלה נובלר, אי טרופי הדומה להפליא לאי [[קאואיי]] שבהוואי. האי שוכן באוקיינוס השקט בסביבה טרופית הכוללת יערות גשם, הרים, נהרות, מפלים וחופים ציוריים. הנוף הטרופי מספק רקע אידיאלי לצפייה בדינוזאורים. 

האי מספק תנאי מחיה מצוינים לדינוזאורים ובמיוחד שטחים נרחבים למרעה.

=== חי וצומח ===
האטרקציה המרכזית בפארק היא כמובן אוסף הדינוזאורים שנמצאים בו (ראו פירוט בהמשך). הנהלת הפארק מבקשת להבהיר כי כל בעלי החיים הם חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. האיזון נשמר כל עוד המבקרים נשארים מחוץ לשרשרת המזון.

הצמחייה הטרופית באי מזכירה את הנוף הפרהיסטורי של הדינוזאורים. הצמחייה מספקת גם הסוואה מצוינת לטורפים.

=== אקלים ===
לאי אקלים טרופי אופייני, הכולל טמפרטורות גבוהות, לחות רבה וגשמים תכופים. מומלץ להביא בגדים קלים, קרם הגנה, כובע ובקבוק מים. במקרה שסופה טרופית או הוריקן מתקרבים לאי, צוות הפארק יעדכן את המבקרים וינחה אותם כיצד למצוא מחסה. הסיורים יבוטלו בהתאם לתנאי מזג האוויר, והמבקרים יתבקשו להישאר במקומות מוגנים. הנהלת הפארק מבטיחה להודיע על הסופה זמן רב מראש. עם זאת, אין התחייבות שההודעה תגיע לפני הפסקת החשמל, אובדן הקשר עם מרכז הבקרה או הופעתו של טירנוזאורוס מול חלון המלון.

== מוקדי עניין ==
[[קובץ:Isla Nublar.gif|ממוזער|250px|מפת האי איסלה נובלר]]

=== מרכז המבקרים ===
מרכז המבקרים הוא נקודת המוצא לכל הסיורים בפארק. במקום תוכלו לצפות בשלדי דינוזאורים, ללמוד על ההיסטוריה של הפארק ולהתרשם מתערוכות המציגות את נפלאות ההנדסה הגנטית.

באודיטוריום מוקרן סרט המסביר כיצד הצליחו מדעני הפארק לשחזר בעלי חיים שנכחדו לפני מיליוני שנים. הסרט מסתיים בדרך כלל במסר אופטימי על עתיד המדע, ובתקווה שהמבקרים לא ישאלו שאלות מה צריך לעשות במקרה חירום כאשר כל מערכות האבטחה של הפארק קורסות.
* '''מעבדת הדינוזאורים''' – המקום בו עובדים המדענים של הפארק על גידול הדורות החדשים של הדינוזאורים. הכניסה למעבדה מוגבלת, אך בסיור מודרך ניתן לצפות בבקיעת ביצי דינוזאורים אמיתיות ולראות עד כמה חמודים הדינוזאורים נראים כשהם נולדים, לפני שהם מפתחים שיניים ותיאבון.

=== מתחמי הדינוזאורים ===
==== מתחמי הטורפים ====
מתחם הטורפים הוא אחד האזורים הפופולריים ביותר בפארק. בחלק זה תוכלו לצפות בדינוזאורים טורפים ממרחק בטוח. המתחם נועד להציג את התנהגותם של הדינוזאורים הטורפים בסביבה המדמה את בתי הגידול הפרהיסטוריים שלהם. מכיוון שטורפים מסוימים נוטים להתחבא כאשר כלי הרכב חולפים, צוות הפארק משתמש לעיתים בפיתיונות כדי לעודד אותם לצאת ממקומות המסתור. הפיתיונות כוללים, בין היתר, פרות ועזים חיות. המבקרים שאינם מעוניינים לצפות בתהליך ההאכלה מתבקשים להסיט את מבטם. מבקרים שמעדיפים לא להפוך לחלק מהארוחה של הדינוזאורים הטורפים מתבקשים להישאר בתוך הרכב.

* '''מתחם הטירנוזאורוס''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:טירנוזאורוס רקס|טירנוזאורוס רקס]] אשר הינו אחד מהדינוזאורים הטורפים הגדולים והמפורסמים ביותר שחיו אי פעם והינו מהדינוזאורים שהכי מזוהים עם הפארק. זהו דינוזאור ענק בעל לסתות חזקות ושיניים עבות, שהותאמו לקריעת בשר ולריסוק עצמות, וכישרון יוצא דופן להפוך טיול משפחתי לאירוע שיזכרו גם הנכדים. מומלץ להקפיד לצפות בו מתוך הרכב ולהביא עימכם זוג תחתונים נוסף לכל מקרה שלא יהיה.

[[קובץ:Jurassic Park Velociraptor (cropped).jpg|210px|ממוזער|הולוצירפטור הוא דינוזאור חכם, זריז, ולכן מומלץ כנראה להימנע מלהציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.]]
* '''מתחם הוולוצירפטורים''' – הסיורים בכלוב הוולוצירפטורים נערכים בליווי צוות מקצועי. במתחם נערכות האכלות מבוקרות. אין הרבה מה לראות שם מלבד הפרות האומללות שהופכות לארוחות של הולוצירפטורים פעמיים מדי יום. במתחם זה ניתן למצוא מספר דינוזאורים שונים:
:* [[w:he:ולוצירפטור|ולוצירפטור]] – דינוזאור טורף זריז המסוגל לזהות דפוסים, לפתור בעיות ואפילו להבין כיצד לפתוח דלתות. מסיבה זו, מומלץ לא להציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.
:* [[w:he:אטרוסירפטור|אטרוסירפטור]] – דינוזאור טורף זריז ואגרסיבי במיוחד ממשפחת הדרומאוזאוריים.
:* [[w:he:פירורפטור|פירורפטור]] – דינוזאור טורף מכוסה נוצות.
:* [[w:he:מורוס (דינוזאור)|מורוס אינטרפידוס]] – דינוזאור טורף זעיר ממשפחת התרופודיים. גודלו הזעיר ממחיש שלא כל התרופודיים היו מפלצות ענקיות ואיתניות, אם כי גם טורף קטן אינו בהכרח השותף האידיאלי לפיקניק.

* '''מתחם הדילופוזאורוסים''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:דילופוזאורוס|דילופוזאורוסים]] אשר הינם דינוזאורים טורפים בעלי כרבולת בולטת על ראשם אשר באמצעותה הם מסוגלים לירוק ארס על קורבנותיהם.

* '''מתחמי טורפים נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
[[קובץ:Jurassic Park (5183943002) (cropped).jpg|280px|ממוזער|ספינוזאורוס]]
:* [[w:he:ספינוזאורוס|ספינוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי גדול בעל מפרש גבי גדול וחרטום ארוך דמוי תנין.
:* [[w:he:קרנוטאורוס|קרנוטאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי בעל שתי קרניים בולטות מעל עיניו וזרועות קצרות במיוחד.
:* [[w:he:בריוניקס|בריוניקס]] – דינוזאור טורף תרופודי ממשפחת הספינוזאוריים בעל פה ארוך, המותאם בין היתר ללכידת דגים.
:* [[w:he:צרטוזאורוס|צרטוזאורוס]] – דינוזאור טורף ממשפחת הצרטוזאוריים בעל קרן בולטת על אפו ושתי בליטות קטנות מעל עיניו.
:* [[w:he:אלוזאורוס|אלוזאורוס]] – דינוזאור טורף גדול תרופודי ממשפחת האלוזאוריים בעל גולגולת גדולה ושיניים משוננות.
:* [[w:he:גיגאנוטוזאורוס|גיגאנוטוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי באורך 13 מטרים בעל גולגולת ארוכה ושיניים חדות.
:* [[w:he:קומפסוגנתוס|קומפסוגנתוס]] – דינוזאור טורף תרופודי קטן וזריז, שאורכו היה בערך כמטר.
:* [[w:he:אובירפטור|אובירפטור]] – דינוזאור טורף ממשפחת האובירפטוריים בעל מקור וללא שיניים.

* '''מתחמי ההכלאות הגנטיות''' – מתקני מחקר בהם בוצעו הכלאות ליצורים שנוצרו באמצעות שילוב חומר גנטי ממינים שונים של דינוזאורים:
:* אינדומינוס רקס – דינוזאור היברידי שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר נועד להיות גדול ממדים, חכם ומסוכן במיוחד. יכולות ההסוואה שלו והתנהגותו הבלתי צפויה הופכות אותו לאטרקציה מרשימה, בעיקר עבור המבקרים שצופים בו דרך מסך טלוויזיה ממיקום מרוחק ומאובטח היטב.
:* אינדורפטור – דינוזאור היברידי נוסף שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר קטן וזריז יותר מהאינדומינוס רקס.
:* דיסטורטוס רקס –  דינוזאור היברידי בעל מבנה גוף מעוות וחריג שנוצר באמצעות הנדסה גנטית. זהו דינוזאור שמזכיר למבקרים כי ההנדסה הגנטית עשוייה לסייע לייצר דברים מרשימים, אך לא כל רעיון מרשים הוא בהכרח רעיון שכדאי לבצע.

==== מתחמי אוכלי העשב ====
אזור זה כולל שטחים פתוחים נרחבים עם צמחייה טרופית אשר מדמה את אזורי המרעה והיערות הפרהיסטוריים אותם נהגו לפקוד אותם הדינוזאורים. זהו אזור רגוע יחסית אשר מומלץ למשפחות, לילדים ולמבקרים שמעוניינים לצאת מהפארק עם מספר גפיים זהה למספר הגפיים שהיו להם כאשר הם הגיעו לפארק.

* '''מתחם הברכיוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים אשר ניזונים מצמחייה גבוהה:
** [[w:he:ברכיוזאורוס|ברכיוזאורוס]] – אחת האטרקציות המרשימות ביותר בפארק. המבקרים יכולים לצפות בדינוזאורים ענקיים בעלי הצוואר הארוך בעודם ניזונים מצמרות העצים. צפיה בברכיוזאורים היא בחירה מצוינת למבקרים שמעדיפים שהדינוזאור בו הם צופים לא ינסה לטעום אותם במהלך הביקור.
** [[w:he:אפטוזאורוס|אפטוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני עצום בעל צוואר וזנב ארוכים וגוף מסיבי.

[[קובץ:Solec JuraPark07.JPG|ממוזער|הטריצרטופס הוא בעל קרניים מרשימות, אבל לא בהכרח בעל סבלנות למבקרים.]]
'''מתחם הטריצרטופסים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:

* [[w:he:טריצרטופס|טריצרטופס]] – דינוזאור אוכל עשב בעל שלוש קרניים ומבנה גוף מסיבי ממשפחת הצרטופסיים. בדרך כלל הוא עסוק באכילה, אך אין להסיק מכך שהוא מעוניין שתלטפו אותו.
* [[w:he:סינוצרטופס|סינוצרטופס]] – דינוזאור צמחוני ממשפחת הצרטופסיים בעל מקור דמוי מקור תוכי. על ראשו יש קרן אחת איתה הוא נוהג להניס טורפים. הסינוצרטופס מזכיר לנו שגם הדינוזאורים שמעדיפים סלט עשויים להיות מצוידים היטב כדי להגן על עצמם.
* [[w:he:נסוטוצרטופס |נסוטוצרטופס]] – דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים בעל עטרה סביב צווארו ובעל קרניים ארוכות שפנו לצדדים.
* [[w:he:אקווילופס|אקווילופס]] – דינוזאור קטן וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים ובעל מקור באורך כ-60 ס&quot;מ.
* [[w:he:מיקרוצרטוס|מיקרוצרטוס]] – דינוזאור זעיר וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים.

* '''מתחם הסטגוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
** [[w:he:סטגוזאורוס|סטגוזאורוס]] – דינוזאור אוכל צמחים במשפחת הסטגוזאוריים אשר כלל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים בזנב.
** [[w:he:אנקילוזאורוס|אנקילוזאורוס]] – דינוזאור בעל מבנה גוף משוריין בכבדות ממשפחת האנקילוזאוריים.
** [[w:he:סטיגימולוך|סטיגימולוך]] – דינוזאור בעל גולגולת מעובה ובליטות גרמיות ממשפחת פכיצפלוזאוריים.
** [[w:he:פכיצפלוזאורוס|פכיצפלוזאורוס]] – דינוזאור בעל גולגולת עבה וכיפתית ממשפחת פכיצפלוזאוריים. זהו אחד המינים האחרונים של דינוזאורים (שאינם עופות) שהתקיימו על פני כדור הארץ לפני אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון.

* '''מתחמי אוכלי עשב נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
:* [[w:he:גלימימוס|גלימימוס]] – דינוזאור  קל־גוף בעל רגליים ארוכות, צוואר ארוך ומקור. נהג לרוב לנוע במהירות יחד עם עדר שלם של גלימימוסים. הצפייה בעדר גלימימוסים דוהר היא ללא ספק חוויה מרהיבה, בתנאי שאתם נמצאים בצד הנכון של גדר הבטיחות.
:* [[w:he:פרזאורולופוס|פרזאורולופוס]] – דינוזאור צמחוני בעל &quot;מקור ברוווז&quot; ובעל כרבולת מוארכת המשמשת לצורך הפקת קולות.
:* [[w:he:קוריתוזאורוס|קוריתוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני בעל כרבולת דמוית קסדה ומקור. הוא השתייך לקבוצת ההדרוזאורים.
:* [[w:he:איגואנודון|איגואנודון]] – דינוזאור צמחוני גדול ובעל מקור.
:* [[w:he:תריזינוזאורוס|תריזינוזאורוס]]  – דינוזאור גדול בעל טפרים ארוכים במיוחד בכפות יד.
:* [[w:he:ממנצ'יזאורוס|ממנצ'יזאורוס]] – דינוזאור ענקי בעל צוואר ארוך במיוחד ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:דרדנוטוס|דרדנוטוס]] – דינוזאור צמחוני ענקי ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:מאיזאורה|מאיזאורה]] – דינוזאור צמחוני מקבוצת ההדרוזאורים בעל &quot;מקור ברוווז&quot;.

==== מתחם המים ====
מתחם הכולל אזורים המדמים את בתי הגידול המימיים של הזוחלים הימים הבאים:

* [[w:he:מוזאזאורוס|מוזאזאורוס]] – זוחל ימי גדול בעל גוף מוארך סנפירים וזנב גדול אשר ניזון מדגים ומבעלי חיים ימיים אחרים, ולכן מומלץ לצפות בו מהחלק המרוחק ביותר של היציע.
* [[w:he:דנקליאוסטיוס |דנקליאוסטיוס ]] – דג טורף קדום בעל מבנה גוף משוריין בכבדות.

==== מתחם הפטרוזאורים ====
מתחם זה הכיל את הפטרוזאורים, אשר היו זוחלים מעופפים שחיו לצד הדינוזאורים, אך לא היו דינוזאורים בעצמם. הפטרוזאורים שתוכלו למצוא במתחם זה הם:

* [[w:he:פטרנודון|פטרנודון]] – פטרוזאור גדול בעל מקור ארוך וכרבולת בולטת בחלק האחורי של הראש.
* [[w:he:דימורפודון|דימורפודון]] – פטרוזאור קדום בעל ראש גדול, לסתות חזקות ושיניים בולטות.
* [[w:he:קוואצלקואטלוס|קוואצלקואטלוס]] – הפטרוזאור הגדול ביותר, בעל צוואר ארוך ומקור עצום.
* [[w:he:אנורוגנתוס|אנורוגנתוס]] – פטרוזאור זעיר באורך 10 ס&quot;מ בעל פה גדול יחסית לגופו.

==== מתחמי המחקר ====
מתקני המחקר משמשים לפיתוח דינוזאורים חדשים. לא כל המינים שבקבוצה זו מוצגים לקהל הרחב, וחלקם כלל אינם דינוזאורים.

* [[w:he:דימטרודון|דימטרודון]] – זוחל קדום בעל מפרש גבי גדול.
* [[w:he:ליסטרוזאורוס|ליסטרוזאורוס]] – יצור צמחוני מקבוצת התראפסידה בעל מקור.
* מוטדון – יצור המשלב מאפיינים של זוחל מעופף ושל דינוזאור טורף דמוי ולוצירפטור. המוטדון מדגים היטב את העיקרון המדעי החשוב ביותר של הפארק: אם אפשר ליצור משהו, לא תמיד המסקנה המתקבלת היא שצריך לעשות זאת.

=== איסלה סורנה ===
איסלה סורנה, המכונה גם &quot;אתר ב'&quot;, הוא אי סמוך המשמש לגידול דינוזאורים ולטיפול בהם לפני העברתם לאיסלה נובלר. האי נועד לאפשר למדענים לגדל דינוזאורים בתנאים מבוקרים הרחק מעיני הציבור. הכניסה לאי מוגבלת רק לצוות עובדים מורשה.

כל מי שמעוניין לבקר באי הזה בכל מקרה מתבקש להבין שבאופן כללי כאשר מדברים על &quot;טיול מחוץ למסלול&quot; הדבר אינו מתייחס לביקור באי בו הדינוזאורים מסתובבים חופשיים.

== פעילויות ==
* '''סיורים מודרכים''' – לאורך היום מתקיימים סיורים מודרכים שונים העוסקים בין היתר באקולוגיה, בפלאונטולוגיה, ובהיסטוריה של הפארק. חלקם מתאימים למשפחות, ואחרים מיועדים למבוגרים.

* '''צילום דינוזאורים''' – מומלץ להביא מצלמה עם זום אופטי טוב על מנת שתוכלו לקחת את התמונות הרחק מהדינוזאורים עצמם. 
* '''פעילויות למשפחות''' – המשפחות שמבקרות בפארק יכולות לקחת חלק בפעילויות לימודיות, לצפות בתצוגות אינטראקטיביות וללמוד על המאובנים ועל התקופות הגאולוגיות השונות. יש לבדוק מראש אם יש מגבלות גיל מסוימות לפעילויות ספציפיות, במיוחד אם הפעילות כוללת סיור מודרך במסגרתו צופים בהאכלה של דינוזאור אימתני שמתלבט אם אתם וילדיכם אכילים.

==קניות==
חנות המזכרות של הפארק, הנמצאת במתחם המבקרים של הפארק, הוא המקום המושלם לרכוש חולצות, כובעים, דגמי דינוזאורים, וספלים עם הכיתוב &quot;שרדתי את פארק היורה&quot;. המחירים עשויים להיות גבוהים יחסית, אך אפשר לראות בכך סוג של תרומה למדע, לתיירות ולקרן הפיצויים העתידית של הפארק.

==אוכל==
=== אפשרויות בטווח מחירים נמוך מהממוצע ===

* '''דוכני מזון''' – הפארק מכיל דוכני מזון רבים מספקים אפשרויות לנשנושים, שתייה קרה וארוחות קלות.  מומלץ לאכול לפני היציאה לסיורים המודרכים, ולהימנע מלפתוח שקיות חטיפים מול טירנוזאורוסים רעבים.

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''מסעדת מרכז המבקרים''' – התפריט במסעדה כולל ארוחות קלות ומשקאות.

== שתייה ==
מומלץ לשתות מים באופן קבוע לאורך הים, ובמיוחד בימים חמים ולחים. כדאי להביא עימכם לביקור בקבוק מים רב־פעמי ולברר היכן ניתן למלא אותו לאורך הביקור.

==לינה==

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''המלון הראשי''' – בית מלון הממוקם בסמוך למרכז המבקרים, אשר מכיל חדרים ממוזגים, מסעדה נפרדת ושירותי קבלה.  מומלץ לבדוק שהחלונות ננעלים כראוי, ולוודא שהמשמעות של המונח &quot;נוף לג'ונגל&quot; אינו כולל גישה ישירה לכלוב של הולוצירפטורים.

=== אפשרויות בטווח מחירים גבוה מהממוצע ===

* '''סוויטות היוקרה של הפארק''' – חדרים מרווחים עם נוף המשקיף על הג'ונגל, שירות מצוין ומחירים שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם מממנים בעצמכם את הפארק כולו.  שירות החדרים אינו כולל פינוי דינוזאורים מהמרפסת.

== הגעה ==

=== במסוק ===
הדרך המהירה להגיע לאי היא לטוס לנמל תעופה בקוסטה ריקה ומשם להמשיך במסוק לאיסלה נובלר. הטיסה מספקת נוף מרהיב של האי, המפלים והיערות, וכן הזדמנות להבחין בכמה ממתחמי הדינוזאורים מלמעלה.  יש לתאם את ההגעה מראש.

לאחר הנחיתה יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מבאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

=== בדרך הים ===
מבקרים רבים מעדיפים את האופציה הזולה יותר - להגיע לאי בסירה. אפשרות זו מאפשרת ליהנות מהנוף הימי ולחסוך חלק ניכר מעלויות הכרוכות בהגעה אל האי.

יש לתאם את ההפלגה מראש ולפעול לפי הוראות הצוות. עם ההגעה לרציף יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מבאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

==תחבורה==
[[קובץ:Jurassic Park T-Rex Going for Jeep (28490392188).jpg|ממוזער|190px|הוראות הבטיחות פשוטות: הקפידו להישאר בתוך רכב הסיור, להימנע מלפתוח את הדלת, ולהימנע מלהושיט יד החוצה מהחלון אפילו אם אתם מאוד מעוניינים לעשות זאת על מנת לצלם תמונה טובה יותר.]]

=== ברכב הסיור ===
רכבי הסיור הם אמצעי התחבורה העיקרי בתוך הפארק. הם נוסעים באופן אוטומטי במסלולים קבועים בין מתחמי הדינוזאורים ומאפשרים למבקרים לצפות בבעלי החיים ממרחק בטוח.

יש להישאר בתוך הרכב לאורך כל הסיור, להימנע מהושטת ידיים מהחלון ולפעול לפי הוראות המדריך. אם דינוזאור מתקרב לגדר, אין לצאת כדי לצלם אותו מזווית טובה יותר. 

==חשוב לדעת==
===סכנות פוטנציאליות===
הנהלת הפארק מדגישה כי בטיחות המבקרים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. ברחבי הפארק מותקנות גדרות חשמליות, מערכות אבטחה ומתקני כליאה שנועדו למנוע מפגש בין דינוזאורים לבני אדם. למרות זאת, מומלץ לזכור שהפארק מאכלס טורפים שנכחדו לפני מיליוני שנים, ושמערכות אבטחה מורכבות עלולות לקרוס.

הנהלת הפארק מכחישה בתוקף את השמועות על תקריות קודמות שבהן דינוזאורים נמלטו ממתחמיהם. לדבריה, מדובר באי-הבנות, בפרשנויות שגויות, ובכמה דיווחים של עובדים מתוסכלים שהחליטו להתנקם בהנהלת הפארק.

כל הדינוזאורים בפארק הם נקבות, ולכן, בתאוריה, הן אינן אמורות להתרבות. עם זאת, אין פירוש הדבר שהן אינן מסוגלות לברוח ממתקני הכליאה שלהם, לטרוף מבקרים או להוכיח שההנהלה טעתה בהערכת הסיכונים.

יש לפעול לפי הוראות הבטיחות של הפארק. אין לנסות להאכיל את בעלי החיים, להיכנס למתחמי הדינוזאורים או לבדוק את עמידות הגדרות החשמליות.

במקרה חירום יש לפנות לצוות הפארק ולפעול בהתאם להוראות הפינוי, במקום קודם כל להתקשר לשירות הלקוחות על מנת לדרוש החזר כספי בעת שהדינוזאורים רודפים אחריכם.

=== בריאות המטייל ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות מקיף ולברר אם הביטוח מכסה פציעות שנגרמו מדינוזאורים.

האקלים הטרופי עלול לגרום להתייבשות, לעייפות ולכוויות שמש. מומלץ לשתות מים, להשתמש בקרם הגנה וללבוש בגדים נוחים.

במקרה בו ננשכתם על ידי דינוזאור יש לפנות מיד לצוות הרפואי של הפארק.

לא מומלץ לבעלי לב חלש - ייתכן שבמקרים הללו כדאי לכם לשקול חופשה רגועה יותר.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* '''[[קוסטה ריקה]]''' – יעד נהדר לחובבי טבע, יערות גשם וחופים טרופיים, עם יתרון משמעותיאפשר ליהנות מחיות בר מרשימות מבלי להיזדקק לגדר חשמלית בגובה כמה מטרים.

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>kcogqmfgebcl4rx9v5a3r1by1c64r9p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261187</id>
      <parentid>261186</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T13:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31363" sha1="48gc46hvvebzbah5uqj4ge9iel3l6cv" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2024}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=פארק היורה|Na_Pali_Coast_banner.jpg}}
[[קובץ:2013-08-27 Biosphäre Potsdam 01.jpg|ממוזער|300px|טירנוזאורוס רקס הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית בפארק, והסיבה שבגללה כדאי לקרוא את האותיות הקטנות בביטוח הנסיעות.]]
'''פארק היורה''' (באנגלית: '''Jurassic Park''') הוא פארק זואולוגי הממוקם באי איסלה נובלר, כ-120 קילומטרים מערבית לחופי [[קוסטה ריקה]]. הפארק מאפשר למבקרים לצפות בדינוזאורים אמיתיים שנוצרו באמצעות הנדסה גנטית, בלי צורך להמתין עד שמישהו ימציא מכונת זמן. 

הפארק הוקם מתוך חזון שאפתני לאפשר לאנושות לחזות מחדש ביצורים שנכחדו לפני 65 מיליון שנים. החזון הזה התאפשר בזכות התקדמות המדע, והשקעות עצומות אפשר כיום לראות מקרוב יצורים פרהיסטוריים בסביבה המדמה את בתי הגידול המקוריים שלהם. 

במהלך הביקור תיסעו בכלי רכב ממוגנים ותצפו בדינוזאורים ממרחק בטוח. לפחות זה התכנון. הנהלת הפארק מבטיחה כי לא נחסכו שום הוצאות כדי להבטיח את בטיחות המבקרים.

הביקור מתאים במיוחד לחובבי טבע, מדע, הרפתקאות ואנשים שחושבים שחופשה רגועה היא בזבוז של ימי חופשה. מומלץ לוודא שביטוח הנסיעות אינו מחריג מקרים שבהם המבוטח נאכל על ידי טירנוזאורוס, או נדרס על ידי עדר גלימימוסים. אם הוא מחריג, כדאי לבדוק אם יש חברת ביטוח שעדיין לא שמעה על הפארק.

== רקע כללי ==
=== רקע היסטורי ===
הפארק הוקם על ידי היזם האופטימי ג'ון האמונד אשר ביקש להוכיח כי אפשר להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו לפני 65 מיליון שנה באמצעות הנדסה גנטית. האמונד האמין שהמדע מסוגל לשנות את העולם, ושהדרך הטובה ביותר להדגים זאת היא לפתוח פארק זואולוגי לדינוזאורים לפני שמסיימים לוודא ששום סיכונים לא יהיו כרוכים בכך. 

הדינוזאורים בפארק נוצרו על ידי חברת אינגן (InGen), שהשתמשה ב-DNA פרהיסטורי שהופק מיתושים קדומים שנלכדו בענבר והתגלו בעת המודרנית. מכיוון שה-DNA לא תמיד שרד בשלמותו, השלימו המדענים את החסר באמצעות חומר גנטי של בעלי חיים אחרים. התהליך הניב תוצאות מרשימות. 

ללימוד מעמיק יותר על ההיסטוריה של הפארק ואודות התהליך שאפשר את החזרתם לחיים של הדינוזאורים מומלץ לצפות בסרט שמוצג במרכז המבקרים. הסרט כולל מוזיקה מרגשת, אנימציה ממוחשבת והסבר משכנע מדוע כדאי להאמין לאנשים שמוכרים כרטיסים למקום שבו נמצאים טורפים שנכחדו.

=== גאוגרפיה ===
[[קובץ:Real Kaui Panorama1.jpg|ממוזער|650px|הנוף המרהיב של האי איסלה נובלר מהים. בתצלום לא ניתן להבחין בגדרות החשמליות או בשלטי האזהרה.]]
הפארק ממוקם באי איסלה נובלר, אי טרופי הדומה להפליא לאי [[קאואיי]] שבהוואי. האי שוכן באוקיינוס השקט בסביבה טרופית הכוללת יערות גשם, הרים, נהרות, מפלים וחופים ציוריים. הנוף הטרופי מספק רקע אידיאלי לצפייה בדינוזאורים. 

האי מספק תנאי מחיה מצוינים לדינוזאורים ובמיוחד שטחים נרחבים למרעה.

=== חי וצומח ===
האטרקציה המרכזית בפארק היא כמובן אוסף הדינוזאורים שנמצאים בו (ראו פירוט בהמשך). הנהלת הפארק מבקשת להבהיר כי כל בעלי החיים הם חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. האיזון נשמר כל עוד המבקרים נשארים מחוץ לשרשרת המזון.

הצמחייה הטרופית באי מזכירה את הנוף הפרהיסטורי של הדינוזאורים. הצמחייה מספקת גם הסוואה מצוינת לטורפים.

=== אקלים ===
לאי אקלים טרופי אופייני, הכולל טמפרטורות גבוהות, לחות רבה וגשמים תכופים. מומלץ להביא בגדים קלים, קרם הגנה, כובע ובקבוק מים. במקרה שסופה טרופית או הוריקן מתקרבים לאי, צוות הפארק יעדכן את המבקרים וינחה אותם כיצד למצוא מחסה. הסיורים יבוטלו בהתאם לתנאי מזג האוויר, והמבקרים יתבקשו להישאר במקומות מוגנים. הנהלת הפארק מבטיחה להודיע על הסופה זמן רב מראש. עם זאת, אין התחייבות שההודעה תגיע לפני הפסקת החשמל, אובדן הקשר עם מרכז הבקרה או הופעתו של טירנוזאורוס מול חלון המלון.

== מוקדי עניין ==
[[קובץ:Isla Nublar.gif|ממוזער|250px|מפת האי איסלה נובלר]]

=== מרכז המבקרים ===
מרכז המבקרים הוא נקודת המוצא לכל הסיורים בפארק. במקום תוכלו לצפות בשלדי דינוזאורים, ללמוד על ההיסטוריה של הפארק ולהתרשם מתערוכות המציגות את נפלאות ההנדסה הגנטית.

באודיטוריום מוקרן סרט המסביר כיצד הצליחו מדעני הפארק לשחזר בעלי חיים שנכחדו לפני מיליוני שנים. הסרט מסתיים בדרך כלל במסר אופטימי על עתיד המדע, ובתקווה שהמבקרים לא ישאלו שאלות מה צריך לעשות במקרה חירום כאשר כל מערכות האבטחה של הפארק קורסות.
* '''מעבדת הדינוזאורים''' – המקום בו עובדים המדענים של הפארק על גידול הדורות החדשים של הדינוזאורים. הכניסה למעבדה מוגבלת, אך בסיור מודרך ניתן לצפות בבקיעת ביצי דינוזאורים אמיתיות ולראות עד כמה חמודים הדינוזאורים נראים כשהם נולדים, לפני שהם מפתחים שיניים ותיאבון.

=== מתחמי הדינוזאורים ===
==== מתחמי הטורפים ====
מתחם הטורפים הוא אחד האזורים הפופולריים ביותר בפארק. בחלק זה תוכלו לצפות בדינוזאורים טורפים ממרחק בטוח. המתחם נועד להציג את התנהגותם של הדינוזאורים הטורפים בסביבה המדמה את בתי הגידול הפרהיסטוריים שלהם. מכיוון שטורפים מסוימים נוטים להתחבא כאשר כלי הרכב חולפים, צוות הפארק משתמש לעיתים בפיתיונות כדי לעודד אותם לצאת ממקומות המסתור. הפיתיונות כוללים, בין היתר, פרות ועזים חיות. המבקרים שאינם מעוניינים לצפות בתהליך ההאכלה מתבקשים להסיט את מבטם. מבקרים שמעדיפים לא להפוך לחלק מהארוחה של הדינוזאורים הטורפים מתבקשים להישאר בתוך הרכב.

* '''מתחם הטירנוזאורוס''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:טירנוזאורוס רקס|טירנוזאורוס רקס]] אשר הינו אחד מהדינוזאורים הטורפים הגדולים והמפורסמים ביותר שחיו אי פעם והינו מהדינוזאורים שהכי מזוהים עם הפארק. זהו דינוזאור ענק בעל לסתות חזקות ושיניים עבות, שהותאמו לקריעת בשר ולריסוק עצמות, וכישרון יוצא דופן להפוך טיול משפחתי לאירוע שיזכרו גם הנכדים. מומלץ להקפיד לצפות בו מתוך הרכב ולהביא עימכם זוג תחתונים נוסף לכל מקרה שלא יהיה.

[[קובץ:Jurassic Park Velociraptor (cropped).jpg|210px|ממוזער|הוולוצירפטור הוא דינוזאור חכם, זריז, ולכן מומלץ כנראה להימנע מלהציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.]]
* '''מתחם הוולוצירפטורים''' – הסיורים בכלוב הוולוצירפטורים נערכים בליווי צוות מקצועי. במתחם נערכות האכלות מבוקרות. אין הרבה מה לראות שם מלבד הפרות האומללות שהופכות לארוחות של הולוצירפטורים פעמיים מדי יום. במתחם זה ניתן למצוא מספר דינוזאורים שונים:
:* [[w:he:ולוצירפטור|ולוצירפטור]] – דינוזאור טורף זריז המסוגל לזהות דפוסים, לפתור בעיות ואפילו להבין כיצד לפתוח דלתות. מסיבה זו, מומלץ לא להציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.
:* [[w:he:אטרוסירפטור|אטרוסירפטור]] – דינוזאור טורף זריז ואגרסיבי במיוחד ממשפחת הדרומאוזאוריים. הדינוזאור האידיאלי לכל מי שסבור שהוולוצירפטור לא מספיק מעורר פחד בפני עצמו.
:* [[w:he:פירורפטור|פירורפטור]] – דינוזאור טורף מכוסה נוצות.
:* [[w:he:מורוס (דינוזאור)|מורוס אינטרפידוס]] – דינוזאור טורף זעיר ממשפחת התרופודיים. גודלו הזעיר ממחיש שלא כל התרופודיים היו מפלצות ענקיות ואיתניות, אם כי גם טורף קטן אינו בהכרח השותף האידיאלי לפיקניק.

* '''מתחם הדילופוזאורוסים''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:דילופוזאורוס|דילופוזאורוסים]] אשר הינם דינוזאורים טורפים בעלי כרבולת בולטת על ראשם אשר באמצעותה הם מסוגלים לירוק ארס על קורבנותיהם.

* '''מתחמי טורפים נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
[[קובץ:Jurassic Park (5183943002) (cropped).jpg|280px|ממוזער|ספינוזאורוס]]
:* [[w:he:ספינוזאורוס|ספינוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי גדול בעל מפרש גבי גדול וחרטום ארוך דמוי תנין.
:* [[w:he:קרנוטאורוס|קרנוטאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי בעל שתי קרניים בולטות מעל עיניו וזרועות קצרות במיוחד. מומלץ לא לצחוק על אורך הזרועות שלו. הוא מסוגל להבין שאנשים עושים זאת.
:* [[w:he:בריוניקס|בריוניקס]] – דינוזאור טורף תרופודי ממשפחת הספינוזאוריים בעל פה ארוך, המותאם בין היתר ללכידת דגים.
:* [[w:he:צרטוזאורוס|צרטוזאורוס]] – דינוזאור טורף ממשפחת הצרטוזאוריים בעל קרן בולטת על אפו ושתי בליטות קטנות מעל עיניו.
:* [[w:he:אלוזאורוס|אלוזאורוס]] – דינוזאור טורף גדול תרופודי ממשפחת האלוזאוריים בעל גולגולת גדולה ושיניים משוננות.
:* [[w:he:גיגאנוטוזאורוס|גיגאנוטוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי באורך 13 מטרים בעל גולגולת ארוכה ושיניים חדות.
:* [[w:he:קומפסוגנתוס|קומפסוגנתוס]] – דינוזאור טורף תרופודי קטן וזריז, שאורכו היה בערך כמטר.
:* [[w:he:אובירפטור|אובירפטור]] – דינוזאור טורף ממשפחת האובירפטוריים בעל מקור וללא שיניים.

* '''מתחמי ההכלאות הגנטיות''' – מתקני מחקר בהם בוצעו הכלאות ליצורים שנוצרו באמצעות שילוב חומר גנטי ממינים שונים של דינוזאורים:
:* אינדומינוס רקס – דינוזאור היברידי שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר נועד להיות גדול ממדים, חכם ומסוכן במיוחד. יכולות ההסוואה שלו והתנהגותו הבלתי צפויה הופכות אותו לאטרקציה מרשימה, בעיקר עבור המבקרים שצופים בו דרך מסך טלוויזיה ממיקום מרוחק ומאובטח היטב.
:* אינדורפטור – דינוזאור היברידי נוסף שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר קטן וזריז יותר מהאינדומינוס רקס.
:* דיסטורטוס רקס –  דינוזאור היברידי בעל מבנה גוף מעוות וחריג שנוצר באמצעות הנדסה גנטית. זהו דינוזאור שמזכיר למבקרים כי ההנדסה הגנטית עשוייה לסייע לייצר דברים מרשימים, אך לא כל רעיון מרשים הוא בהכרח רעיון שכדאי לבצע.

==== מתחמי אוכלי העשב ====
אזור זה כולל שטחים פתוחים נרחבים עם צמחייה טרופית אשר מדמה את אזורי המרעה והיערות הפרהיסטוריים אותם נהגו לפקוד אותם הדינוזאורים. זהו אזור רגוע יחסית אשר מומלץ למשפחות, לילדים ולמבקרים שמעוניינים לצאת מהפארק עם מספר גפיים זהה למספר הגפיים שהיו להם כאשר הם הגיעו לפארק.

* '''מתחם הברכיוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים אשר ניזונים מצמחייה גבוהה:
** [[w:he:ברכיוזאורוס|ברכיוזאורוס]] – אחת האטרקציות המרשימות ביותר בפארק. המבקרים יכולים לצפות בדינוזאורים ענקיים בעלי הצוואר הארוך בעודם ניזונים מצמרות העצים. צפיה בברכיוזאורים היא בחירה מצוינת למבקרים שמעדיפים שהדינוזאור בו הם צופים לא ינסה לטעום אותם במהלך הביקור.
** [[w:he:אפטוזאורוס|אפטוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני עצום בעל צוואר וזנב ארוכים וגוף מסיבי.

[[קובץ:Solec JuraPark07.JPG|ממוזער|הטריצרטופס הוא בעל קרניים מרשימות, אבל לא בהכרח בעל סבלנות למבקרים.]]
'''מתחם הטריצרטופסים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:

* [[w:he:טריצרטופס|טריצרטופס]] – דינוזאור אוכל עשב בעל שלוש קרניים ומבנה גוף מסיבי ממשפחת הצרטופסיים. בדרך כלל הוא עסוק באכילה, אך אין להסיק מכך שהוא מעוניין שתלטפו אותו.
* [[w:he:סינוצרטופס|סינוצרטופס]] – דינוזאור צמחוני ממשפחת הצרטופסיים בעל מקור דמוי מקור תוכי. על ראשו יש קרן אחת איתה הוא נוהג להניס טורפים. הסינוצרטופס מזכיר לנו שגם הדינוזאורים שמעדיפים סלט עשויים להיות מצוידים היטב כדי להגן על עצמם.
* [[w:he:נסוטוצרטופס |נסוטוצרטופס]] – דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים בעל עטרה סביב צווארו ובעל קרניים ארוכות שפנו לצדדים.
* [[w:he:אקווילופס|אקווילופס]] – דינוזאור קטן וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים ובעל מקור באורך כ-60 ס&quot;מ.
* [[w:he:מיקרוצרטוס|מיקרוצרטוס]] – דינוזאור זעיר וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים.

* '''מתחם הסטגוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
** [[w:he:סטגוזאורוס|סטגוזאורוס]] – דינוזאור אוכל צמחים במשפחת הסטגוזאוריים אשר כלל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים בזנב.
** [[w:he:אנקילוזאורוס|אנקילוזאורוס]] – דינוזאור בעל מבנה גוף משוריין בכבדות ממשפחת האנקילוזאוריים.
** [[w:he:סטיגימולוך|סטיגימולוך]] – דינוזאור בעל גולגולת מעובה ובליטות גרמיות ממשפחת פכיצפלוזאוריים.
** [[w:he:פכיצפלוזאורוס|פכיצפלוזאורוס]] – דינוזאור בעל גולגולת עבה וכיפתית ממשפחת פכיצפלוזאוריים. זהו אחד המינים האחרונים של דינוזאורים (שאינם עופות) שהתקיימו על פני כדור הארץ לפני אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון.

* '''מתחמי אוכלי עשב נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
:* [[w:he:גלימימוס|גלימימוס]] – דינוזאור  קל־גוף בעל רגליים ארוכות, צוואר ארוך ומקור. נהג לרוב לנוע במהירות יחד עם עדר שלם של גלימימוסים. הצפייה בעדר גלימימוסים דוהר היא ללא ספק חוויה מרהיבה, בתנאי שאתם נמצאים בצד הנכון של גדר הבטיחות.
:* [[w:he:פרזאורולופוס|פרזאורולופוס]] – דינוזאור צמחוני בעל &quot;מקור ברוווז&quot; ובעל כרבולת מוארכת המשמשת לצורך הפקת קולות.
:* [[w:he:קוריתוזאורוס|קוריתוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני בעל כרבולת דמוית קסדה ומקור. הוא השתייך לקבוצת ההדרוזאורים.
:* [[w:he:איגואנודון|איגואנודון]] – דינוזאור צמחוני גדול ובעל מקור.
:* [[w:he:תריזינוזאורוס|תריזינוזאורוס]]  – דינוזאור גדול בעל טפרים ארוכים במיוחד בכפות יד.
:* [[w:he:ממנצ'יזאורוס|ממנצ'יזאורוס]] – דינוזאור ענקי בעל צוואר ארוך במיוחד ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:דרדנוטוס|דרדנוטוס]] – דינוזאור צמחוני ענקי ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:מאיזאורה|מאיזאורה]] – דינוזאור צמחוני מקבוצת ההדרוזאורים בעל &quot;מקור ברוווז&quot;.

==== מתחם המים ====
מתחם הכולל אזורים המדמים את בתי הגידול המימיים של הזוחלים הימים הבאים:

* [[w:he:מוזאזאורוס|מוזאזאורוס]] – זוחל ימי גדול בעל גוף מוארך סנפירים וזנב גדול אשר ניזון מדגים ומבעלי חיים ימיים אחרים, ולכן מומלץ לצפות בו מהחלק המרוחק ביותר של היציע.
* [[w:he:דנקליאוסטיוס |דנקליאוסטיוס ]] – דג טורף קדום בעל מבנה גוף משוריין בכבדות.

==== מתחם הפטרוזאורים ====
מתחם זה הכיל את הפטרוזאורים, אשר היו זוחלים מעופפים שחיו לצד הדינוזאורים, אך לא היו דינוזאורים בעצמם. הפטרוזאורים שתוכלו למצוא במתחם זה הם:

* [[w:he:פטרנודון|פטרנודון]] – פטרוזאור גדול בעל מקור ארוך וכרבולת בולטת בחלק האחורי של הראש.
* [[w:he:דימורפודון|דימורפודון]] – פטרוזאור קדום בעל ראש גדול, לסתות חזקות ושיניים בולטות.
* [[w:he:קוואצלקואטלוס|קוואצלקואטלוס]] – הפטרוזאור הגדול ביותר, בעל צוואר ארוך ומקור עצום.
* [[w:he:אנורוגנתוס|אנורוגנתוס]] – פטרוזאור זעיר באורך 10 ס&quot;מ בעל פה גדול יחסית לגופו.

==== מתחמי המחקר ====
מתקני המחקר משמשים לפיתוח דינוזאורים חדשים. לא כל המינים שבקבוצה זו מוצגים לקהל הרחב, וחלקם כלל אינם דינוזאורים.

* [[w:he:דימטרודון|דימטרודון]] – זוחל קדום בעל מפרש גבי גדול. אגב, לא מדובר בדינוזאור, אבל ההנהלה עדיין לא טרחה לתקן את השילוט.
* [[w:he:ליסטרוזאורוס|ליסטרוזאורוס]] – יצור צמחוני מקבוצת התראפסידה בעל מקור.
* מוטדון – יצור המשלב מאפיינים של זוחל מעופף ושל דינוזאור טורף דמוי ולוצירפטור. המוטדון מדגים היטב את העיקרון המדעי החשוב ביותר של הפארק: אם אפשר ליצור משהו, לא תמיד המסקנה המתקבלת היא שצריך לעשות זאת.

=== איסלה סורנה ===
איסלה סורנה, המכונה גם &quot;אתר ב'&quot;, הוא אי סמוך המשמש לגידול דינוזאורים ולטיפול בהם לפני העברתם לאיסלה נובלר. האי נועד לאפשר למדענים לגדל דינוזאורים בתנאים מבוקרים הרחק מעיני הציבור. הכניסה לאי מוגבלת רק לצוות עובדים מורשה.

כל מי שמעוניין לבקר באי הזה בכל מקרה מתבקש להבין שבאופן כללי כאשר מדברים על &quot;טיול מחוץ למסלול&quot; הדבר אינו מתייחס לביקור באי בו הדינוזאורים מסתובבים חופשיים.

== פעילויות ==
* '''סיורים מודרכים''' – לאורך היום מתקיימים סיורים מודרכים שונים העוסקים בין היתר באקולוגיה, בפלאונטולוגיה, ובהיסטוריה של הפארק. חלקם מתאימים למשפחות, ואחרים מיועדים למבוגרים.

* '''צילום דינוזאורים''' – מומלץ להביא מצלמה עם זום אופטי טוב על מנת שתוכלו לקחת את התמונות הרחק מהדינוזאורים עצמם. 
* '''פעילויות למשפחות''' – המשפחות שמבקרות בפארק יכולות לקחת חלק בפעילויות לימודיות, לצפות בתצוגות אינטראקטיביות וללמוד על המאובנים ועל התקופות הגאולוגיות השונות. יש לבדוק מראש אם יש מגבלות גיל מסוימות לפעילויות ספציפיות, במיוחד אם הפעילות כוללת סיור מודרך במסגרתו צופים בהאכלה של דינוזאור אימתני שמתלבט אם אתם וילדיכם אכילים.

==קניות==
חנות המזכרות של הפארק, הנמצאת במתחם המבקרים של הפארק, הוא המקום המושלם לרכוש חולצות, כובעים, דגמי דינוזאורים, וספלים עם הכיתוב &quot;שרדתי את פארק היורה&quot;. המחירים עשויים להיות גבוהים יחסית, אך אפשר לראות בכך סוג של תרומה למדע, לתיירות ולקרן הפיצויים העתידית של הפארק.

==אוכל==
=== אפשרויות בטווח מחירים נמוך מהממוצע ===

* '''דוכני מזון''' – הפארק מכיל דוכני מזון רבים מספקים אפשרויות לנשנושים, שתייה קרה וארוחות קלות.  מומלץ לאכול לפני היציאה לסיורים המודרכים, ולהימנע מלפתוח שקיות חטיפים מול טירנוזאורוסים רעבים.

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''מסעדת מרכז המבקרים''' – התפריט במסעדה כולל ארוחות קלות ומשקאות.

== שתייה ==
מומלץ לשתות מים באופן קבוע לאורך הים, ובמיוחד בימים חמים ולחים. כדאי להביא עימכם לביקור בקבוק מים רב־פעמי ולברר היכן ניתן למלא אותו לאורך הביקור.

==לינה==

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''המלון הראשי''' – בית מלון הממוקם בסמוך למרכז המבקרים, אשר מכיל חדרים ממוזגים, מסעדה נפרדת ושירותי קבלה.  מומלץ לבדוק שהחלונות ננעלים כראוי, ולוודא שהמשמעות של המונח &quot;נוף לג'ונגל&quot; אינו כולל גישה ישירה לכלוב של הוולוצירפטורים.

=== אפשרויות בטווח מחירים גבוה מהממוצע ===

* '''סוויטות היוקרה של הפארק''' – חדרים מרווחים עם נוף המשקיף על הג'ונגל, שירות מצוין ומחירים שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם מממנים בעצמכם את הפארק כולו.  שירות החדרים אינו כולל פינוי דינוזאורים מהמרפסת.

== הגעה ==

=== במסוק ===
הדרך המהירה להגיע לאי היא לטוס לנמל תעופה בקוסטה ריקה ומשם להמשיך במסוק לאיסלה נובלר. הטיסה מספקת נוף מרהיב של האי, המפלים והיערות, וכן הזדמנות להבחין בכמה ממתחמי הדינוזאורים מלמעלה.  יש לתאם את ההגעה מראש.

לאחר הנחיתה יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מביאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

=== בדרך הים ===
מבקרים רבים מעדיפים את האופציה הזולה יותר - להגיע לאי בסירה. אפשרות זו מאפשרת ליהנות מהנוף הימי ולחסוך חלק ניכר מעלויות הכרוכות בהגעה אל האי.

יש לתאם את ההפלגה מראש ולפעול לפי הוראות הצוות. עם ההגעה לרציף יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מביאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

==תחבורה==
[[קובץ:Jurassic Park T-Rex Going for Jeep (28490392188).jpg|ממוזער|190px|הוראות הבטיחות פשוטות: הקפידו להישאר בתוך רכב הסיור, להימנע מלפתוח את הדלת, ולהימנע מלהושיט יד החוצה מהחלון אפילו אם אתם מאוד מעוניינים לעשות זאת על מנת לצלם תמונה טובה יותר.]]

=== ברכב הסיור ===
רכבי הסיור הם אמצעי התחבורה העיקרי בתוך הפארק. הם נוסעים באופן אוטומטי במסלולים קבועים בין מתחמי הדינוזאורים ומאפשרים למבקרים לצפות בבעלי החיים ממרחק בטוח.

יש להישאר בתוך הרכב לאורך כל הסיור, להימנע מהושטת ידיים מהחלון ולפעול לפי הוראות המדריך. אם דינוזאור מתקרב לגדר, אין לצאת כדי לצלם אותו מזווית טובה יותר. 

==חשוב לדעת==
===סכנות פוטנציאליות===
הנהלת הפארק מדגישה כי בטיחות המבקרים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. ברחבי הפארק מותקנות גדרות חשמליות, מערכות אבטחה ומתקני כליאה שנועדו למנוע מפגש בין דינוזאורים לבני אדם. למרות זאת, מומלץ לזכור שהפארק מאכלס טורפים שנכחדו לפני מיליוני שנים, ושמערכות אבטחה מורכבות עלולות לקרוס.

הנהלת הפארק מכחישה בתוקף את השמועות על תקריות קודמות שבהן דינוזאורים נמלטו ממתחמיהם. לדבריה, מדובר באי-הבנות, בפרשנויות שגויות, ובכמה דיווחים של עובדים מתוסכלים שהחליטו להתנקם בהנהלת הפארק.

כל הדינוזאורים בפארק הם נקבות, ולכן, בתאוריה, הן אינן אמורות להתרבות. עם זאת, אין פירוש הדבר שהן אינן מסוגלות לברוח ממתקני הכליאה שלהם, לטרוף מבקרים או להוכיח שההנהלה טעתה בהערכת הסיכונים.

יש לפעול לפי הוראות הבטיחות של הפארק. אין לנסות להאכיל את בעלי החיים, להיכנס למתחמי הדינוזאורים או לבדוק את עמידות הגדרות החשמליות.

במקרה חירום יש לפנות לצוות הפארק ולפעול בהתאם להוראות הפינוי, במקום קודם כל להתקשר לשירות הלקוחות על מנת לדרוש החזר כספי בעת שהדינוזאורים רודפים אחריכם.

=== בריאות המטייל ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות מקיף ולברר אם הביטוח מכסה פציעות שנגרמו מדינוזאורים.

האקלים הטרופי עלול לגרום להתייבשות, לעייפות ולכוויות שמש. מומלץ לשתות מים, להשתמש בקרם הגנה וללבוש בגדים נוחים.

במקרה בו ננשכתם על ידי דינוזאור יש לפנות מיד לצוות הרפואי של הפארק.

לא מומלץ לבעלי לב חלש - ייתכן שבמקרים הללו כדאי לכם לשקול חופשה רגועה יותר.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* '''[[קוסטה ריקה]]''' – יעד נהדר לחובבי טבע, יערות גשם וחופים טרופיים, עם יתרון משמעותי: אפשר ליהנות מחיות בר מרשימות מבלי להיזדקק לגדר חשמלית בגובה כמה מטרים.

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>48gc46hvvebzbah5uqj4ge9iel3l6cv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261201</id>
      <parentid>261187</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T18:15:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31338" sha1="bew986k25pqk07a37heidhbqy0awsqo" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2024}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=פארק היורה|Na_Pali_Coast_banner.jpg}}
[[קובץ:2013-08-27 Biosphäre Potsdam 01.jpg|ממוזער|300px|טירנוזאורוס רקס הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית בפארק, והסיבה שבגללה כדאי לקרוא את האותיות הקטנות בביטוח הנסיעות.]]
'''פארק היורה''' (באנגלית: '''Jurassic Park''') הוא פארק זואולוגי הממוקם באי איסלה נובלר, כ-120 קילומטרים מערבית לחופי [[קוסטה ריקה]]. הפארק מאפשר למבקרים לצפות בדינוזאורים אמיתיים שנוצרו באמצעות הנדסה גנטית, בלי צורך להמתין עד שמישהו ימציא מכונת זמן. 

הפארק הוקם מתוך חזון שאפתני לאפשר לאנושות לחזות מחדש ביצורים שנכחדו לפני 65 מיליון שנים. החזון הזה התאפשר בזכות התקדמות המדע, והשקעות עצומות אפשר כיום לראות מקרוב יצורים פרהיסטוריים בסביבה המדמה את בתי הגידול המקוריים שלהם. 

במהלך הביקור תיסעו בכלי רכב ממוגנים ותצפו בדינוזאורים ממרחק בטוח. לפחות זה התכנון. הנהלת הפארק מבטיחה כי לא נחסכו שום הוצאות כדי להבטיח את בטיחות המבקרים.

הביקור מתאים במיוחד לחובבי טבע, מדע, הרפתקאות ואנשים שחושבים שחופשה רגועה היא בזבוז של ימי חופשה. מומלץ לוודא שביטוח הנסיעות אינו מחריג מקרים שבהם המבוטח נאכל על ידי טירנוזאורוס, או נדרס על ידי עדר גלימימוסים. אם הוא מחריג, כדאי לבדוק אם יש חברת ביטוח שעדיין לא שמעה על הפארק.

== רקע כללי ==
=== רקע היסטורי ===
הפארק הוקם על ידי היזם האופטימי ג'ון האמונד אשר ביקש להוכיח כי אפשר להחזיר לחיים בעלי חיים שנכחדו לפני 65 מיליון שנה באמצעות הנדסה גנטית. האמונד האמין שהמדע מסוגל לשנות את העולם, ושהדרך הטובה ביותר להדגים זאת היא לפתוח פארק זואולוגי לדינוזאורים לפני שמסיימים לוודא ששום סיכונים לא יהיו כרוכים בכך. 

הדינוזאורים בפארק נוצרו על ידי חברת אינגן (InGen), שהשתמשה ב-DNA פרהיסטורי שהופק מיתושים קדומים שנלכדו בענבר והתגלו בעת המודרנית. מכיוון שה-DNA לא תמיד שרד בשלמותו, השלימו המדענים את החסר באמצעות חומר גנטי של בעלי חיים אחרים. התהליך הניב תוצאות מרשימות. 

ללימוד מעמיק יותר על ההיסטוריה של הפארק ואודות התהליך שאפשר את החזרתם לחיים של הדינוזאורים מומלץ לצפות בסרט שמוצג במרכז המבקרים. הסרט כולל מוזיקה מרגשת, אנימציה ממוחשבת והסבר משכנע מדוע כדאי להאמין לאנשים שמוכרים כרטיסים למקום שבו נמצאים טורפים שנכחדו.

=== גאוגרפיה ===
[[קובץ:Real Kaui Panorama1.jpg|ממוזער|650px|הנוף המרהיב של האי איסלה נובלר מהים. בתצלום לא ניתן להבחין בגדרות החשמליות או בשלטי האזהרה.]]
הפארק ממוקם באי איסלה נובלר, אי טרופי הדומה להפליא לאי [[קאואיי]] שבהוואי. האי שוכן באוקיינוס השקט בסביבה טרופית הכוללת יערות גשם, הרים, נהרות, מפלים וחופים ציוריים. הנוף הטרופי מספק רקע אידאלי לצפייה בדינוזאורים. 

האי מספק תנאי מחיה מצוינים לדינוזאורים ובמיוחד שטחים נרחבים למרעה.

=== חי וצומח ===
האטרקציה המרכזית בפארק היא כמובן אוסף הדינוזאורים שנמצאים בו (ראו פירוט בהמשך). הנהלת הפארק מבקשת להבהיר כי כל בעלי החיים הם חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. האיזון נשמר כל עוד המבקרים נשארים מחוץ לשרשרת המזון.

הצמחייה הטרופית באי מזכירה את הנוף הפרהיסטורי של הדינוזאורים. הצמחייה מספקת גם הסוואה מצוינת לטורפים.

=== אקלים ===
לאי אקלים טרופי אופייני, הכולל טמפרטורות גבוהות, לחות רבה וגשמים תכופים. מומלץ להביא בגדים קלים, קרם הגנה, כובע ובקבוק מים. במקרה שסופה טרופית או הוריקן מתקרבים לאי, צוות הפארק יעדכן את המבקרים וינחה אותם כיצד למצוא מחסה. הסיורים יבוטלו בהתאם לתנאי מזג האוויר, והמבקרים יתבקשו להישאר במקומות מוגנים. הנהלת הפארק מבטיחה להודיע על הסופה זמן רב מראש. עם זאת, אין התחייבות שההודעה תגיע לפני הפסקת החשמל, אובדן הקשר עם מרכז הבקרה או הופעתו של טירנוזאורוס מול חלון המלון.

== מוקדי עניין ==
[[קובץ:Isla Nublar.gif|ממוזער|250px|מפת האי איסלה נובלר]]

=== מרכז המבקרים ===
מרכז המבקרים הוא נקודת המוצא לכל הסיורים בפארק. במקום תוכלו לצפות בשלדי דינוזאורים, ללמוד על ההיסטוריה של הפארק ולהתרשם מתערוכות המציגות את נפלאות ההנדסה הגנטית.

באודיטוריום מוקרן סרט המסביר כיצד הצליחו מדעני הפארק לשחזר בעלי חיים שנכחדו לפני מיליוני שנים. הסרט מסתיים בדרך כלל במסר אופטימי על עתיד המדע, ובתקווה שהמבקרים לא ישאלו שאלות מה צריך לעשות במקרה חירום כאשר כל מערכות האבטחה של הפארק קורסות.
* '''מעבדת הדינוזאורים''' – המקום בו עובדים המדענים של הפארק על גידול הדורות החדשים של הדינוזאורים. הכניסה למעבדה מוגבלת, אך בסיור מודרך ניתן לצפות בבקיעת ביצי דינוזאורים אמיתיות ולראות עד כמה חמודים הדינוזאורים נראים כשהם נולדים, לפני שהם מפתחים שיניים ותיאבון.

=== מתחמי הדינוזאורים ===
==== מתחמי הטורפים ====
מתחם הטורפים הוא אחד האזורים הפופולריים ביותר בפארק. בחלק זה תוכלו לצפות בדינוזאורים טורפים ממרחק בטוח. המתחם נועד להציג את התנהגותם של הדינוזאורים הטורפים בסביבה המדמה את בתי הגידול הפרהיסטוריים שלהם. מכיוון שטורפים מסוימים נוטים להתחבא כאשר כלי הרכב חולפים, צוות הפארק משתמש לעיתים בפיתיונות כדי לעודד אותם לצאת ממקומות המסתור. הפיתיונות כוללים, בין היתר, פרות ועזים חיות. המבקרים שאינם מעוניינים לצפות בתהליך ההאכלה מתבקשים להסיט את מבטם. מבקרים שמעדיפים לא להפוך לחלק מהארוחה של הדינוזאורים הטורפים מתבקשים להישאר בתוך הרכב.

* '''מתחם הטירנוזאורוס''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:טירנוזאורוס רקס|טירנוזאורוס רקס]] אשר הוא אחד מהדינוזאורים הטורפים הגדולים והמפורסמים ביותר שחיו אי פעם והוא מהדינוזאורים שהכי מזוהים עם הפארק. זהו דינוזאור ענק בעל לסתות חזקות ושיניים עבות, שהותאמו לקריעת בשר ולריסוק עצמות, וכישרון יוצא דופן להפוך טיול משפחתי לאירוע שיזכרו גם הנכדים. מומלץ להקפיד לצפות בו מתוך הרכב ולהביא עימכם זוג תחתונים נוסף לכל מקרה שלא יהיה.

[[קובץ:Jurassic Park Velociraptor (cropped).jpg|210px|ממוזער|הוולוצירפטור הוא דינוזאור חכם, זריז, ולכן מומלץ כנראה להימנע מלהציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.]]
* '''מתחם הוולוצירפטורים''' – הסיורים בכלוב הוולוצירפטורים נערכים בליווי צוות מקצועי. במתחם נערכות האכלות מבוקרות. אין הרבה מה לראות שם מלבד הפרות האומללות שהופכות לארוחות של הולוצירפטורים פעמיים מדי יום. במתחם זה ניתן למצוא מספר דינוזאורים שונים:
:* [[w:he:ולוצירפטור|ולוצירפטור]] – דינוזאור טורף זריז המסוגל לזהות דפוסים, לפתור בעיות ואפילו להבין כיצד לפתוח דלתות. מסיבה זו, מומלץ לא להציג בפניו את קוד הכניסה לחדר המלון.
:* [[w:he:אטרוסירפטור|אטרוסירפטור]] – דינוזאור טורף זריז ואגרסיבי במיוחד ממשפחת הדרומאוזאוריים. הדינוזאור האידאלי לכל מי שסבור שהוולוצירפטור לא מספיק מעורר פחד בפני עצמו.
:* [[w:he:פירורפטור|פירורפטור]] – דינוזאור טורף מכוסה נוצות.
:* [[w:he:מורוס (דינוזאור)|מורוס אינטרפידוס]] – דינוזאור טורף זעיר ממשפחת התרופודיים. גודלו הזעיר ממחיש שלא כל התרופודיים היו מפלצות ענקיות ואיתניות, אם כי גם טורף קטן אינו בהכרח השותף האידאלי לפיקניק.

* '''מתחם הדילופוזאורוסים''' – במתחם זה נמצא ה[[w:he:דילופוזאורוס|דילופוזאורוסים]] אשר הם דינוזאורים טורפים בעלי כרבולת בולטת על ראשם אשר באמצעותה הם מסוגלים לירוק ארס על קורבנותיהם.

* '''מתחמי טורפים נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
[[קובץ:Jurassic Park (5183943002) (cropped).jpg|280px|ממוזער|ספינוזאורוס]]
:* [[w:he:ספינוזאורוס|ספינוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי גדול בעל מפרש גבי גדול וחרטום ארוך דמוי תנין.
:* [[w:he:קרנוטאורוס|קרנוטאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי בעל שתי קרניים בולטות מעל עיניו וזרועות קצרות במיוחד. מומלץ לא לצחוק על אורך הזרועות שלו. הוא מסוגל להבין שאנשים עושים זאת.
:* [[w:he:בריוניקס|בריוניקס]] – דינוזאור טורף תרופודי ממשפחת הספינוזאוריים בעל פה ארוך, המותאם בין היתר ללכידת דגים.
:* [[w:he:צרטוזאורוס|צרטוזאורוס]] – דינוזאור טורף ממשפחת הצרטוזאוריים בעל קרן בולטת על אפו ושתי בליטות קטנות מעל עיניו.
:* [[w:he:אלוזאורוס|אלוזאורוס]] – דינוזאור טורף גדול תרופודי ממשפחת האלוזאוריים בעל גולגולת גדולה ושיניים משוננות.
:* [[w:he:גיגאנוטוזאורוס|גיגאנוטוזאורוס]] – דינוזאור טורף תרופודי באורך 13 מטרים בעל גולגולת ארוכה ושיניים חדות.
:* [[w:he:קומפסוגנתוס|קומפסוגנתוס]] – דינוזאור טורף תרופודי קטן וזריז, שאורכו היה בערך כמטר.
:* [[w:he:אובירפטור|אובירפטור]] – דינוזאור טורף ממשפחת האובירפטוריים בעל מקור וללא שיניים.

* '''מתחמי ההכלאות הגנטיות''' – מתקני מחקר בהם בוצעו הכלאות ליצורים שנוצרו באמצעות שילוב חומר גנטי ממינים שונים של דינוזאורים:
:* אינדומינוס רקס – דינוזאור היברידי שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר נועד להיות גדול ממדים, חכם ומסוכן במיוחד. יכולות ההסוואה שלו והתנהגותו הבלתי צפויה הופכות אותו לאטרקציה מרשימה, בעיקר עבור המבקרים שצופים בו דרך מסך טלוויזיה ממיקום מרוחק ומאובטח היטב.
:* אינדורפטור – דינוזאור היברידי נוסף שנוצר באמצעות הנדסה גנטית אשר קטן וזריז יותר מהאינדומינוס רקס.
:* דיסטורטוס רקס – דינוזאור היברידי בעל מבנה גוף מעוות וחריג שנוצר באמצעות הנדסה גנטית. זהו דינוזאור שמזכיר למבקרים כי ההנדסה הגנטית עשויה לסייע לייצר דברים מרשימים, אך לא כל רעיון מרשים הוא בהכרח רעיון שכדאי לבצע.

==== מתחמי אוכלי העשב ====
אזור זה כולל שטחים פתוחים נרחבים עם צמחייה טרופית אשר מדמה את אזורי המרעה והיערות הפרהיסטוריים אותם נהגו לפקוד אותם הדינוזאורים. זהו אזור רגוע יחסית אשר מומלץ למשפחות, לילדים ולמבקרים שמעוניינים לצאת מהפארק עם מספר גפיים זהה למספר הגפיים שהיו להם כאשר הם הגיעו לפארק.

* '''מתחם הברכיוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים אשר ניזונים מצמחייה גבוהה:
** [[w:he:ברכיוזאורוס|ברכיוזאורוס]] – אחת האטרקציות המרשימות ביותר בפארק. המבקרים יכולים לצפות בדינוזאורים ענקיים בעלי הצוואר הארוך בעודם ניזונים מצמרות העצים. צפיה בברכיוזאורים היא בחירה מצוינת למבקרים שמעדיפים שהדינוזאור בו הם צופים לא ינסה לטעום אותם במהלך הביקור.
** [[w:he:אפטוזאורוס|אפטוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני עצום בעל צוואר וזנב ארוכים וגוף מסיבי.

[[קובץ:Solec JuraPark07.JPG|ממוזער|הטריצרטופס הוא בעל קרניים מרשימות, אבל לא בהכרח בעל סבלנות למבקרים.]]
'''מתחם הטריצרטופסים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:

* [[w:he:טריצרטופס|טריצרטופס]] – דינוזאור אוכל עשב בעל שלוש קרניים ומבנה גוף מסיבי ממשפחת הצרטופסיים. בדרך כלל הוא עסוק באכילה, אך אין להסיק מכך שהוא מעוניין שתלטפו אותו.
* [[w:he:סינוצרטופס|סינוצרטופס]] – דינוזאור צמחוני ממשפחת הצרטופסיים בעל מקור דמוי מקור תוכי. על ראשו יש קרן אחת איתה הוא נוהג להניס טורפים. הסינוצרטופס מזכיר לנו שגם הדינוזאורים שמעדיפים סלט עשויים להיות מצוידים היטב כדי להגן על עצמם.
* [[w:he:נסוטוצרטופס |נסוטוצרטופס]] – דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים בעל עטרה סביב צווארו ובעל קרניים ארוכות שפנו לצדדים.
* [[w:he:אקווילופס|אקווילופס]] – דינוזאור קטן וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים ובעל מקור באורך כ-60 ס&quot;מ.
* [[w:he:מיקרוצרטוס|מיקרוצרטוס]] – דינוזאור זעיר וצמחוני ממשפחת הצרטופסיים.

* '''מתחם הסטגוזאורים''' – במתחם זה תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
** [[w:he:סטגוזאורוס|סטגוזאורוס]] – דינוזאור אוכל צמחים במשפחת הסטגוזאוריים אשר כלל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים בזנב.
** [[w:he:אנקילוזאורוס|אנקילוזאורוס]] – דינוזאור בעל מבנה גוף משוריין בכבדות ממשפחת האנקילוזאוריים.
** [[w:he:סטיגימולוך|סטיגימולוך]] – דינוזאור בעל גולגולת מעובה ובליטות גרמיות ממשפחת פכיצפלוזאוריים.
** [[w:he:פכיצפלוזאורוס|פכיצפלוזאורוס]] – דינוזאור בעל גולגולת עבה וכיפתית ממשפחת פכיצפלוזאוריים. זהו אחד המינים האחרונים של דינוזאורים (שאינם עופות) שהתקיימו על פני כדור הארץ לפני אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון.

* '''מתחמי אוכלי עשב נוספים''' – במתחמים הללו תוכלו למצוא את הדינוזאורים הבאים:
:* [[w:he:גלימימוס|גלימימוס]] – דינוזאור קל־גוף בעל רגליים ארוכות, צוואר ארוך ומקור. נהג לרוב לנוע במהירות יחד עם עדר שלם של גלימימוסים. הצפייה בעדר גלימימוסים דוהר היא ללא ספק חוויה מרהיבה, בתנאי שאתם נמצאים בצד הנכון של גדר הבטיחות.
:* [[w:he:פרזאורולופוס|פרזאורולופוס]] – דינוזאור צמחוני בעל &quot;מקור ברוווז&quot; ובעל כרבולת מוארכת המשמשת לצורך הפקת קולות.
:* [[w:he:קוריתוזאורוס|קוריתוזאורוס]] – דינוזאור צמחוני בעל כרבולת דמוית קסדה ומקור. הוא השתייך לקבוצת ההדרוזאורים.
:* [[w:he:איגואנודון|איגואנודון]] – דינוזאור צמחוני גדול ובעל מקור.
:* [[w:he:תריזינוזאורוס|תריזינוזאורוס]] – דינוזאור גדול בעל טפרים ארוכים במיוחד בכפות יד.
:* [[w:he:ממנצ'יזאורוס|ממנצ'יזאורוס]] – דינוזאור ענקי בעל צוואר ארוך במיוחד ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:דרדנוטוס|דרדנוטוס]] – דינוזאור צמחוני ענקי ממשפחת הזאורופודים.
:* [[w:he:מאיזאורה|מאיזאורה]] – דינוזאור צמחוני מקבוצת ההדרוזאורים בעל &quot;מקור ברוווז&quot;.

==== מתחם המים ====
מתחם הכולל אזורים המדמים את בתי הגידול המימיים של הזוחלים הימים הבאים:

* [[w:he:מוזאזאורוס|מוזאזאורוס]] – זוחל ימי גדול בעל גוף מוארך סנפירים וזנב גדול אשר ניזון מדגים ומבעלי חיים ימיים אחרים, ולכן מומלץ לצפות בו מהחלק המרוחק ביותר של היציע.
* [[w:he:דנקליאוסטיוס |דנקליאוסטיוס]]  – דג טורף קדום בעל מבנה גוף משוריין בכבדות.

==== מתחם הפטרוזאורים ====
מתחם זה הכיל את הפטרוזאורים, אשר היו זוחלים מעופפים שחיו לצד הדינוזאורים, אך לא היו דינוזאורים בעצמם. הפטרוזאורים שתוכלו למצוא במתחם זה הם:

* [[w:he:פטרנודון|פטרנודון]] – פטרוזאור גדול בעל מקור ארוך וכרבולת בולטת בחלק האחורי של הראש.
* [[w:he:דימורפודון|דימורפודון]] – פטרוזאור קדום בעל ראש גדול, לסתות חזקות ושיניים בולטות.
* [[w:he:קוואצלקואטלוס|קוואצלקואטלוס]] – הפטרוזאור הגדול ביותר, בעל צוואר ארוך ומקור עצום.
* [[w:he:אנורוגנתוס|אנורוגנתוס]] – פטרוזאור זעיר באורך 10 ס&quot;מ בעל פה גדול יחסית לגופו.

==== מתחמי המחקר ====
מתקני המחקר משמשים לפיתוח דינוזאורים חדשים. לא כל המינים שבקבוצה זו מוצגים לקהל הרחב, וחלקם כלל אינם דינוזאורים.

* [[w:he:דימטרודון|דימטרודון]] – זוחל קדום בעל מפרש גבי גדול. אגב, לא מדובר בדינוזאור, אבל ההנהלה עדיין לא טרחה לתקן את השילוט.
* [[w:he:ליסטרוזאורוס|ליסטרוזאורוס]] – יצור צמחוני מקבוצת התראפסידה בעל מקור.
* מוטדון – יצור המשלב מאפיינים של זוחל מעופף ושל דינוזאור טורף דמוי ולוצירפטור. המוטדון מדגים היטב את העיקרון המדעי החשוב ביותר של הפארק: אם אפשר ליצור משהו, לא תמיד המסקנה המתקבלת היא שצריך לעשות זאת.

=== איסלה סורנה ===
איסלה סורנה, המכונה גם &quot;אתר ב'&quot;, הוא אי סמוך המשמש לגידול דינוזאורים ולטיפול בהם לפני העברתם לאיסלה נובלר. האי נועד לאפשר למדענים לגדל דינוזאורים בתנאים מבוקרים הרחק מעיני הציבור. הכניסה לאי מוגבלת רק לצוות עובדים מורשה.

כל מי שמעוניין לבקר באי הזה בכל מקרה מתבקש להבין שבאופן כללי כאשר מדברים על &quot;טיול מחוץ למסלול&quot; הדבר אינו מתייחס לביקור באי בו הדינוזאורים מסתובבים חופשיים.

== פעילויות ==
* '''סיורים מודרכים''' – לאורך היום מתקיימים סיורים מודרכים שונים העוסקים בין היתר באקולוגיה, בפלאונטולוגיה, ובהיסטוריה של הפארק. חלקם מתאימים למשפחות, ואחרים מיועדים למבוגרים.

* '''צילום דינוזאורים''' – מומלץ להביא מצלמה עם זום אופטי טוב על מנת שתוכלו לקחת את התמונות הרחק מהדינוזאורים עצמם. 
* '''פעילויות למשפחות''' – המשפחות שמבקרות בפארק יכולות לקחת חלק בפעילויות לימודיות, לצפות בתצוגות אינטראקטיביות וללמוד על המאובנים ועל התקופות הגאולוגיות השונות. יש לבדוק מראש אם יש מגבלות גיל מסוימות לפעילויות ספציפיות, במיוחד אם הפעילות כוללת סיור מודרך במסגרתו צופים בהאכלה של דינוזאור אימתני שמתלבט אם אתם וילדיכם אכילים.

==קניות==
חנות המזכרות של הפארק, הנמצאת במתחם המבקרים של הפארק, הוא המקום המושלם לרכוש חולצות, כובעים, דגמי דינוזאורים, וספלים עם הכיתוב &quot;שרדתי את פארק היורה&quot;. המחירים עשויים להיות גבוהים יחסית, אך אפשר לראות בכך סוג של תרומה למדע, לתיירות ולקרן הפיצויים העתידית של הפארק.

==אוכל==
=== אפשרויות בטווח מחירים נמוך מהממוצע ===

* '''דוכני מזון''' – הפארק מכיל דוכני מזון רבים מספקים אפשרויות לנשנושים, שתייה קרה וארוחות קלות. מומלץ לאכול לפני היציאה לסיורים המודרכים, ולהימנע מלפתוח שקיות חטיפים מול טירנוזאורוסים רעבים.

=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''מסעדת מרכז המבקרים''' – התפריט במסעדה כולל ארוחות קלות ומשקאות.

== שתייה ==
מומלץ לשתות מים באופן קבוע לאורך הים, ובמיוחד בימים חמים ולחים. כדאי להביא עימכם לביקור בקבוק מים רב־פעמי ולברר היכן ניתן למלא אותו לאורך הביקור.

==לינה==
=== אפשרויות בטווח מחירים ממוצע ===

* '''המלון הראשי''' – בית מלון הממוקם בסמוך למרכז המבקרים, אשר מכיל חדרים ממוזגים, מסעדה נפרדת ושירותי קבלה. מומלץ לבדוק שהחלונות ננעלים כראוי, ולוודא שהמשמעות של המונח &quot;נוף לג'ונגל&quot; אינו כולל גישה ישירה לכלוב של הוולוצירפטורים.

=== אפשרויות בטווח מחירים גבוה מהממוצע ===

* '''סוויטות היוקרה של הפארק''' – חדרים מרווחים עם נוף המשקיף על הג'ונגל, שירות מצוין ומחירים שיגרמו לכם להרגיש כאילו אתם מממנים בעצמכם את הפארק כולו. שירות החדרים אינו כולל פינוי דינוזאורים מהמרפסת.

== הגעה ==
=== במסוק ===
הדרך המהירה להגיע לאי היא לטוס לנמל תעופה בקוסטה ריקה ומשם להמשיך במסוק לאיסלה נובלר. הטיסה מספקת נוף מרהיב של האי, המפלים והיערות, וכן הזדמנות להבחין בכמה ממתחמי הדינוזאורים מלמעלה. יש לתאם את ההגעה מראש.

לאחר הנחיתה יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מביאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

=== בדרך הים ===
מבקרים רבים מעדיפים את האופציה הזולה יותר - להגיע לאי בסירה. אפשרות זו מאפשרת ליהנות מהנוף הימי ולחסוך חלק ניכר מעלויות הכרוכות בהגעה אל האי.

יש לתאם את ההפלגה מראש ולפעול לפי הוראות הצוות. עם ההגעה לרציף יעמדו לרשות המבקרים רכבי הסעה אשר מביאים את המבקרים למרכז המבקרים. 

==תחבורה==
[[קובץ:Jurassic Park T-Rex Going for Jeep (28490392188).jpg|ממוזער|190px|הוראות הבטיחות פשוטות: הקפידו להישאר בתוך רכב הסיור, להימנע מלפתוח את הדלת, ולהימנע מלהושיט יד החוצה מהחלון אפילו אם אתם מאוד מעוניינים לעשות זאת על מנת לצלם תמונה טובה יותר.]]

=== ברכב הסיור ===
רכבי הסיור הם אמצעי התחבורה העיקרי בתוך הפארק. הם נוסעים באופן אוטומטי במסלולים קבועים בין מתחמי הדינוזאורים ומאפשרים למבקרים לצפות בבעלי החיים ממרחק בטוח.

יש להישאר בתוך הרכב לאורך כל הסיור, להימנע מהושטת ידיים מהחלון ולפעול לפי הוראות המדריך. אם דינוזאור מתקרב לגדר, אין לצאת כדי לצלם אותו מזווית טובה יותר. 

==חשוב לדעת==
===סכנות פוטנציאליות===
הנהלת הפארק מדגישה כי בטיחות המבקרים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה. ברחבי הפארק מותקנות גדרות חשמליות, מערכות אבטחה ומתקני כליאה שנועדו למנוע מפגש בין דינוזאורים לבני אדם. למרות זאת, מומלץ לזכור שהפארק מאכלס טורפים שנכחדו לפני מיליוני שנים, ושמערכות אבטחה מורכבות עלולות לקרוס.

הנהלת הפארק מכחישה בתוקף את השמועות על תקריות קודמות שבהן דינוזאורים נמלטו ממתחמיהם. לדבריה, מדובר באי-הבנות, בפרשנויות שגויות, ובכמה דיווחים של עובדים מתוסכלים שהחליטו להתנקם בהנהלת הפארק.

כל הדינוזאורים בפארק הם נקבות, ולכן, בתאוריה, הן אינן אמורות להתרבות. עם זאת, אין פירוש הדבר שהן אינן מסוגלות לברוח ממתקני הכליאה שלהם, לטרוף מבקרים או להוכיח שההנהלה טעתה בהערכת הסיכונים.

יש לפעול לפי הוראות הבטיחות של הפארק. אין לנסות להאכיל את בעלי החיים, להיכנס למתחמי הדינוזאורים או לבדוק את עמידות הגדרות החשמליות.

במקרה חירום יש לפנות לצוות הפארק ולפעול בהתאם להוראות הפינוי, במקום קודם כל להתקשר לשירות הלקוחות על מנת לדרוש החזר כספי בעת שהדינוזאורים רודפים אחריכם.

=== בריאות המטייל ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות מקיף ולברר אם הביטוח מכסה פציעות שנגרמו מדינוזאורים.

האקלים הטרופי עלול לגרום להתייבשות, לעייפות ולכוויות שמש. מומלץ לשתות מים, להשתמש בקרם הגנה וללבוש בגדים נוחים.

במקרה בו ננשכתם על ידי דינוזאור יש לפנות מיד לצוות הרפואי של הפארק.

לא מומלץ לבעלי לב חלש - ייתכן שבמקרים הללו כדאי לכם לשקול חופשה רגועה יותר.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* '''[[קוסטה ריקה]]''' – יעד נהדר לחובבי טבע, יערות גשם וחופים טרופיים, עם יתרון משמעותי: אפשר ליהנות מחיות בר מרשימות מבלי להיזדקק לגדר חשמלית בגובה כמה מטרים.

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>bew986k25pqk07a37heidhbqy0awsqo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/משולש ברמודה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>24002</id>
    <revision>
      <id>261188</id>
      <timestamp>2026-10-16T14:04:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מדריכי אחד באפריל|2025}} {{באנר ללא דגל|PAGENAME=משולש ברמודה}} [[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]] '''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle''') הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[ברמודה]], [[פלורידה]] ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמו...&quot;</comment>
      <origin>261188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2967" sha1="fpwizl0nh9jlavjiyhyy9p146fo79cd" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle''') הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[ברמודה]], [[פלורידה]] ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, ומטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה.

== מוקדי עניין ==

=== המוזיאון להיעלמויות בלתי מוסברות ===

מומלץ לבקר במוזיאון אשר מוקדש לפריטים שנעלמו באזור.

בין המוצגים:

* ספינה שנעלמה ב-1968.
* זוג גרביים.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== במטוס ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

=== ניווט ===
כדאי לקחת בחשבון שמצפנים אינם פועלים במשולש ברמודה.

=== תקשורת ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>fpwizl0nh9jlavjiyhyy9p146fo79cd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261189</id>
      <parentid>261188</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:06:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2984" sha1="c7tz8tp824psl965n0cd1q7gqxylnkn" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle''') הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[ברמודה]], [[פלורידה]] ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, ומטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה.

== מוקדי עניין ==

=== המוזיאון להיעלמויות בלתי מוסברות ===

מומלץ לבקר במוזיאון אשר מוקדש לפריטים שנעלמו באזור.

בין המוצגים:

* ספינה שנעלמה ב-1968.
* זוג גרביים.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

=== ניווט ===
כדאי לקחת בחשבון שמצפנים אינם פועלים במשולש ברמודה.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>c7tz8tp824psl965n0cd1q7gqxylnkn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261190</id>
      <parentid>261189</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:21:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4266" sha1="5fzg4wnk3g8tfhz4teee7zjl0irlkmg" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה נודע בעבר בשל ההיעלמויות המסתוריות שקו בתחומו, אך כיום מדובר באחד מיעדי הנופש האטרקטיביים ביותר עבור כל מי שרוצה להתנתק לחלוטין מהטלפונים הנייידים, מהבוסים התובעניים ומהחזרי המשכנתא.

מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==

=== '''החור השחור''' '''במשולש ברמודה''' ===
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות ה-50, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

רוב החוצנים באזור משולש ברמודה דווקא ידידותיים למדיי.

=== ניווט ===
כדאי לקחת בחשבון שמצפנים אינם פועלים במשולש ברמודה.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>5fzg4wnk3g8tfhz4teee7zjl0irlkmg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261191</id>
      <parentid>261190</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:24:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4307" sha1="ft4r0finbfcgy9zs3noup8vjcblo7au" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה נודע בעבר בשל ההיעלמויות המסתוריות שקו בתחומו, אך כיום מדובר באחד מיעדי הנופש האטרקטיביים ביותר עבור כל מי שרוצה להתנתק לחלוטין מהטלפונים הנייידים, מהבוסים התובעניים ומהחזרי המשכנתא.

מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==

=== '''החור השחור''' '''במשולש ברמודה''' ===
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות ה-50, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

רוב החוצנים באזור משולש ברמודה דווקא ידידותיים למדיי.

=== ניווט ===
כדאי לקחת בחשבון שמצפנים אינם פועלים במשולש ברמודה.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>ft4r0finbfcgy9zs3noup8vjcblo7au</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261192</id>
      <parentid>261191</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:24:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>/* החור השחור במשולש ברמודה */</comment>
      <origin>261192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4316" sha1="q45fdsu92r4rlfxe6sizezstmo7q74k" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה נודע בעבר בשל ההיעלמויות המסתוריות שקו בתחומו, אך כיום מדובר באחד מיעדי הנופש האטרקטיביים ביותר עבור כל מי שרוצה להתנתק לחלוטין מהטלפונים הנייידים, מהבוסים התובעניים ומהחזרי המשכנתא.

מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==

=== '''החור השחור''' '''במשולש ברמודה''' ===
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

רוב החוצנים באזור משולש ברמודה דווקא ידידותיים למדיי.

=== ניווט ===
כדאי לקחת בחשבון שמצפנים אינם פועלים במשולש ברמודה.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>q45fdsu92r4rlfxe6sizezstmo7q74k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261193</id>
      <parentid>261192</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:26:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4220" sha1="9ei6j5upsfynpr553obvvdzddo5qy2s" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda_Triangle_en-vector.svg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה נודע בעבר בשל ההיעלמויות המסתוריות שקו בתחומו, אך כיום מדובר באחד מיעדי הנופש האטרקטיביים ביותר עבור כל מי שרוצה להתנתק לחלוטין מהטלפונים הנייידים, מהבוסים התובעניים ומהחזרי המשכנתא.

=== ניווט ===
מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==

=== '''החור השחור''' '''במשולש ברמודה''' ===
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

רוב החוצנים באזור משולש ברמודה דווקא ידידותיים למדיי.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>9ei6j5upsfynpr553obvvdzddo5qy2s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261194</id>
      <parentid>261193</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:27:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4213" sha1="i8h5xhtygqoroe5xt7cy67mur7flo16" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda Triangle he.jpg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה נודע בעבר בשל ההיעלמויות המסתוריות שקו בתחומו, אך כיום מדובר באחד מיעדי הנופש האטרקטיביים ביותר עבור כל מי שרוצה להתנתק לחלוטין מהטלפונים הנייידים, מהבוסים התובעניים ומהחזרי המשכנתא.

=== ניווט ===
מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==

=== '''החור השחור''' '''במשולש ברמודה''' ===
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

המטבח המקומי מושפע במיוחד מהמטבח הקריבי, המטבח האמריקאי ומהעובדה שחלק מהמשלוחים אינם מגיעים ליעדם.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסכנות הגדולות ביותר באזור משולש ברמודה לרוב קשורות למזג אוויר, הזרמים בים, התייבשות ותיירים שמצלמים סלפי במקום להסתכל לאן הם הולכים.

רוב החוצנים באזור משולש ברמודה דווקא ידידותיים למדיי.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם לחברה הסלולרית אליה אתם משתייכים, למזג האוויר וללוויינים.

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>i8h5xhtygqoroe5xt7cy67mur7flo16</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261196</id>
      <parentid>261194</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T14:51:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5288" sha1="fo2qt1e1b21pnyf0i8xqssgdlfs2d5h" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda Triangle he.jpg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה זכה לפרסום עולמי בעקבות דיווחים על כלי שיט וכלי טיס שנעלמו באזור לאורך השנים. עם השנים התפתח סביבו מיתוס של אזור שבו חוקי הפיזיקה וההיגיון אינם חלים בהכרח.

בעקבות כך כיום האזור נחשב ליעד מבוקש במיוחד עבור מטיילים המעוניינים להתנתק מהטלפון הנייד, מהבוס, מהחדשות, מהחזרי המשכנתא ומכל מי ששואל אותם מתי הם מתכוונים לחזור לעבודה.

=== ניווט ===
מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==

=== החור השחור במשולש ברמודה ===
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

=== מצרכים ואספקה ===
מומלץ להצטייד מראש במים, בחטיפים ובמזון שאינו דורש קירור.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

=== דרך ממד מקביל ===
לפי מקורות שאינם ניתנים לאימות, קיימת אפשרות להגיע לאזור דרך ממד מקביל.

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
למרות האגדות האורבניות, הסיכונים העיקריים באזור משולש ברמודה קשורים בדרך כלל למזג האוויר, לזרמי הים, לסופות טרופיות, להתייבשות ולתאונות ימיות.

באשר לחוצנים, אין ראיות מידע מהימן שמעיד על כך שחוצנים אחראים להיעלמויות באזור. עם זאת, אם תיתקלו בחוצן, מומלץ להתייחס אליו בנימוס.

=== ביטוח נסיעות ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות המתאים לסוג החופשה. יש לקרוא את תנאי הפוליסה ולבדוק אילו מקרים מכוסים. אל תניחו מראש שהביטוח מכסה מעבר לממד אחר, או חטיפה בידי חוצנים.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם למפעיל הסלולרי, , למזג האוויר וללוויינים. מומלץ להוריד מפות לשימוש לא מקוון, ולוודא שתוכלו ליצור קשר עם שירותי החירום במקרה הצורך גם אם הטלפון לא יעבוד.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* [[מיאמי]]
* [[ברמודה]]
* [[פוארטו ריקו]]

== ראו גם ==
* [[ניווט]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>fo2qt1e1b21pnyf0i8xqssgdlfs2d5h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261197</id>
      <parentid>261196</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T15:07:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5612" sha1="qaxxu6iqf6fbt63da10fpm7vy5gpq13" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda Triangle he.jpg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה זכה לפרסום עולמי בעקבות דיווחים על כלי שיט וכלי טיס שנעלמו באזור לאורך השנים. עם השנים התפתח סביבו מיתוס של אזור שבו חוקי הפיזיקה וההיגיון אינם חלים בהכרח.

בעקבות כך כיום האזור נחשב ליעד מבוקש במיוחד עבור מטיילים המעוניינים להתנתק מהטלפון הנייד, מהבוס, מהחדשות, מהחזרי המשכנתא ומכל מי ששואל אותם מתי הם מתכוונים לחזור לעבודה.

=== ניווט ===
מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==
=== החור השחור במשולש ברמודה ===
[[קובץ:Sock size owner weekday.jpg|ממוזער|220x220 פיקסלים|שרידים מהחור השחור: גרב בודדת שהלכה לאיבוד במכונת הכביסה והגיעה למשולש ברמודה]]
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

=== מצרכים ואספקה ===
מומלץ להצטייד מראש במים, בחטיפים ובמזון שאינו דורש קירור.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

=== דרך ממד מקביל ===
לפי מקורות שאינם ניתנים לאימות, קיימת אפשרות להגיע לאזור דרך ממד מקביל.

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:Zeta Reticulian.jpg|ממוזער|140px|מומלץ להתייחס בנימוס לחוצנים שתפגשו במשולש ברמודה]]
למרות האגדות האורבניות, הסיכונים העיקריים באזור משולש ברמודה קשורים בדרך כלל למזג האוויר, לזרמי הים, לסופות טרופיות, להתייבשות ולתאונות ימיות.

באשר לחוצנים, אין ראיות מידע מהימן שמעיד על כך שחוצנים אחראים להיעלמויות באזור. עם זאת, אם תיתקלו בחוצן, .

=== ביטוח נסיעות ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות המתאים לסוג החופשה. יש לקרוא את תנאי הפוליסה ולבדוק אילו מקרים מכוסים. אל תניחו מראש שהביטוח מכסה מעבר לממד אחר, או חטיפה בידי חוצנים.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם למפעיל הסלולרי, , למזג האוויר וללוויינים. מומלץ להוריד מפות לשימוש לא מקוון, ולוודא שתוכלו ליצור קשר עם שירותי החירום במקרה הצורך גם אם הטלפון לא יעבוד.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* [[מיאמי]]
* [[ברמודה]]
* [[פוארטו ריקו]]
* [[מסע בזמן]]
* [[אטלנטיס]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>qaxxu6iqf6fbt63da10fpm7vy5gpq13</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261198</id>
      <parentid>261197</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T15:07:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>/* סכנות פוטנציאליות */</comment>
      <origin>261198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5610" sha1="iyy4ezgttdjlx97ttrfsplolb0vurkd" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda Triangle he.jpg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תיאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה זכה לפרסום עולמי בעקבות דיווחים על כלי שיט וכלי טיס שנעלמו באזור לאורך השנים. עם השנים התפתח סביבו מיתוס של אזור שבו חוקי הפיזיקה וההיגיון אינם חלים בהכרח.

בעקבות כך כיום האזור נחשב ליעד מבוקש במיוחד עבור מטיילים המעוניינים להתנתק מהטלפון הנייד, מהבוס, מהחדשות, מהחזרי המשכנתא ומכל מי ששואל אותם מתי הם מתכוונים לחזור לעבודה.

=== ניווט ===
מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==
=== החור השחור במשולש ברמודה ===
[[קובץ:Sock size owner weekday.jpg|ממוזער|220x220 פיקסלים|שרידים מהחור השחור: גרב בודדת שהלכה לאיבוד במכונת הכביסה והגיעה למשולש ברמודה]]
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==

=== מצרכים ואספקה ===
מומלץ להצטייד מראש במים, בחטיפים ובמזון שאינו דורש קירור.

== לינה ==

=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידיאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==

=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

=== דרך ממד מקביל ===
לפי מקורות שאינם ניתנים לאימות, קיימת אפשרות להגיע לאזור דרך ממד מקביל.

== תחבורה ==

=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==

=== סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:Zeta Reticulian.jpg|ממוזער|140px|מומלץ להתייחס בנימוס לחוצנים שתפגשו במשולש ברמודה]]
למרות האגדות האורבניות, הסיכונים העיקריים באזור משולש ברמודה קשורים בדרך כלל למזג האוויר, לזרמי הים, לסופות טרופיות, להתייבשות ולתאונות ימיות.

באשר לחוצנים, אין ראיות מידע מהימן שמעיד על כך שחוצנים אחראים להיעלמויות באזור. עם זאת, אם תיתקלו בחוצן.

=== ביטוח נסיעות ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות המתאים לסוג החופשה. יש לקרוא את תנאי הפוליסה ולבדוק אילו מקרים מכוסים. אל תניחו מראש שהביטוח מכסה מעבר לממד אחר, או חטיפה בידי חוצנים.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם למפעיל הסלולרי, , למזג האוויר וללוויינים. מומלץ להוריד מפות לשימוש לא מקוון, ולוודא שתוכלו ליצור קשר עם שירותי החירום במקרה הצורך גם אם הטלפון לא יעבוד.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* [[מיאמי]]
* [[ברמודה]]
* [[פוארטו ריקו]]
* [[מסע בזמן]]
* [[אטלנטיס]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>iyy4ezgttdjlx97ttrfsplolb0vurkd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261200</id>
      <parentid>261198</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T18:14:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5600" sha1="48fv2d9997q8gv2ys85w7a1als0uqil" xml:space="preserve">{{מדריכי אחד באפריל|2025}}
{{באנר ללא דגל|Wormhole Wikivoyage banner (cropped).jpg|PAGENAME=משולש ברמודה}}
[[קובץ:Bermuda Triangle he.jpg|ממוזער|210px|משולש ברמודה]]
'''משולש ברמודה''' (באנגלית: '''Bermuda Triangle'''), המכונה גם &quot;'''משולש השטן'''''&quot;,'' הוא יעד תיירותי ייחודי באוקיינוס האטלנטי, המשתרע בין [[מיאמי]], [[ברמודה]], ו[[פוארטו ריקו]], המפורסם בזכות היעלמותם המסתורית של ספינות, מטוסים, ולעיתים גם לקוחות שביקשו את החשבון בסוף הארוחה.

אזור משולש ברמודה מושך אליו מדי שנה אלפי הרפתקנים, וחובבי תאוריות קונספירציה. מדריך זה נועד לעזור לכם לתכנן את החופשה החד-כיוונית המופלאה ביותר בחייכם.

== רקע כללי ==
משולש ברמודה זכה לפרסום עולמי בעקבות דיווחים על כלי שיט וכלי טיס שנעלמו באזור לאורך השנים. עם השנים התפתח סביבו מיתוס של אזור שבו חוקי הפיזיקה וההיגיון אינם חלים בהכרח.

בעקבות כך כיום האזור נחשב ליעד מבוקש במיוחד עבור מטיילים המעוניינים להתנתק מהטלפון הנייד, מהבוס, מהחדשות, מהחזרי המשכנתא ומכל מי ששואל אותם מתי הם מתכוונים לחזור לעבודה.

=== ניווט ===
מומלץ להשאיר את המצפן בבית, כי ממילא המחט שלו תסתובב באזור זה כמו סביבון בחנוכה.

== מוקדי עניין ==
=== החור השחור במשולש ברמודה ===
[[קובץ:Sock size owner weekday.jpg|ממוזער|220x220 פיקסלים|שרידים מהחור השחור: גרב בודדת שהלכה לאיבוד במכונת הכביסה והגיעה למשולש ברמודה]]
פינה קסומה בתחתית האוקיינוס האטלנטי בה תוכלו למצוא את כל המטוסים האבודים משנות החמישים, וכמו גם את השלט רחוק של הטלוויזיה שלכם ואת כל הגרביים שנעלמו לכם בכביסה.

== אוכל ==
=== מצרכים ואספקה ===
מומלץ להצטייד מראש במים, בחטיפים ובמזון שאינו דורש קירור.

== לינה ==
=== מלונות ===

המלונות במשולש ברמודה מכילים חדרים מרווחים, נוף לים ושירות חדרים מצוין, למעט במקרים בהם תגיעו לחדר הלא נכון, בעיר הלא נכונה, במאה הקודמת.

=== אכסניות ===

אפשרות אידאלית למטיילים שמחפשים אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך. החדרים באכסניות בדרך כלל כוללים מיטות קומתיים, מטבחים משותפים, ואת האפשרות להכיר אנשים חדשים שלא יודעים איך הם הגיעו לשם.

== הגעה ==
=== בטיסה ===

טיסות לאזור יוצאות מערים רבות בעולם. מומלץ לבחור בחברת תעופה מוכרת במיוחד, בעיקר משום שהמטוסים של חברות התעופה הפחות מוכרות הם אלו שנוטים להיעלם.

=== בדרך הים ===
שייט בספינת פאר היא דרך מצוינת להיעלם בסטייל. 

=== דרך ממד מקביל ===
לפי מקורות שאינם ניתנים לאימות, קיימת אפשרות להגיע לאזור דרך ממד מקביל.

== תחבורה ==
=== בצלחת מעופפת ===
רלוונטי למקרים בהם ההיעלמות קשורה בחוצנים. מדובר בתחבורה מהירה במיוחד, אם כי הנהגים לא תמיד מדברים עברית או אנגלית.

== חשוב לדעת ==
=== סכנות פוטנציאליות ===
[[קובץ:Zeta Reticulian.jpg|ממוזער|140px|מומלץ להתייחס בנימוס לחוצנים שתפגשו במשולש ברמודה]]
למרות האגדות האורבניות, הסיכונים העיקריים באזור משולש ברמודה קשורים בדרך כלל למזג האוויר, לזרמי הים, לסופות טרופיות, להתייבשות ולתאונות ימיות.

באשר לחוצנים, אין ראיות מידע מהימן שמעיד על כך שחוצנים אחראים להיעלמויות באזור. עם זאת, אם תיתקלו בחוצן.

=== ביטוח נסיעות ===
מומלץ לרכוש ביטוח נסיעות המתאים לסוג החופשה. יש לקרוא את תנאי הפוליסה ולבדוק אילו מקרים מכוסים. אל תניחו מראש שהביטוח מכסה מעבר לממד אחר, או חטיפה בידי חוצנים.

=== נגישות תקשורתית ===
הקליטה הסלולרית במשולש ברמודה משתנה בהתאם למפעיל הסלולרי,, למזג האוויר וללוויינים. מומלץ להוריד מפות לשימוש לא מקוון, ולוודא שתוכלו ליצור קשר עם שירותי החירום במקרה הצורך גם אם הטלפון לא יעבוד.

== יעדים סמוכים בולטים ==

* [[מיאמי]]
* [[ברמודה]]
* [[פוארטו ריקו]]
* [[מסע בזמן]]
* [[אטלנטיס]]

[[קטגוריה:ויקימסע - מדריכי אחד באפריל]]</text>
      <sha1>48fv2d9997q8gv2ys85w7a1als0uqil</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:WikiGeekster3000/common.js</title>
    <ns>2</ns>
    <id>24003</id>
    <revision>
      <id>261199</id>
      <timestamp>2026-10-16T18:09:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;importScript( 'משתמש:ויקיג%27אנקי/comment listings.js' ); importScript('משתמש:Uziel302/typos.js');&quot;</comment>
      <origin>261199</origin>
      <model>javascript</model>
      <format>text/javascript</format>
      <text bytes="117" sha1="jn5g4h20t9eza95fkjbppfhchckm7im" xml:space="preserve">importScript( 'משתמש:ויקיג%27אנקי/comment listings.js' );
importScript('משתמש:Uziel302/typos.js');</text>
      <sha1>jn5g4h20t9eza95fkjbppfhchckm7im</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:WikiGeekster3000</title>
    <ns>2</ns>
    <id>24004</id>
    <revision>
      <id>261203</id>
      <timestamp>2026-10-16T18:17:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;== תיבת כלים == {{משתמש:ויקיג'אנקי/תיבת כלים למשתמש החרוץ}} {{-}}  {{#babel:he|en-4}} {{תיבות משתמש|תיבות={{משתמש מפעיל מערכת}} {{משתמש מפעיל טכני}} {{משתמש בוט}} {{משתמש כמו באמריקה}} {{משתמש בוויקימסע|שנה=2013|חודש=1|יום=21}} {{משתמש אוהב לטייל}} {{משתמש ויקיגמד}} }}{{-}} {{ש}} {{ש}} {{ש}} {{ש}}...&quot;</comment>
      <origin>261203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="646" sha1="gu28mdlvbj3jgdp4kp21t5o3ke69q7y" xml:space="preserve">== תיבת כלים ==
{{משתמש:ויקיג'אנקי/תיבת כלים למשתמש החרוץ}}
{{-}}

{{#babel:he|en-4}}
{{תיבות משתמש|תיבות={{משתמש מפעיל מערכת}}
{{משתמש מפעיל טכני}}
{{משתמש בוט}}
{{משתמש כמו באמריקה}}
{{משתמש בוויקימסע|שנה=2013|חודש=1|יום=21}}
{{משתמש אוהב לטייל}}
{{משתמש ויקיגמד}}
}}{{-}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
&lt;!-- {{ויקימסע:מיזמי ויקימסע/המאמץ המרכזי/מאמצים מרוכזים לשבועות הבאים}} --&gt;
{{-}}
__noTOC__
&lt;nowiki&gt;&lt;!--[^&lt;&gt;]+--&gt;&lt;/nowiki&gt;</text>
      <sha1>gu28mdlvbj3jgdp4kp21t5o3ke69q7y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>261204</id>
      <parentid>261203</parentid>
      <timestamp>2026-10-16T18:18:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <origin>261204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="589" sha1="eoyc8hnesgch69h41nhjty64mbrj3b5" xml:space="preserve">== תיבת כלים ==
{{משתמש:ויקיג'אנקי/תיבת כלים למשתמש החרוץ}}
{{-}}

{{#babel:he|en-4}}
{{תיבות משתמש|תיבות={{משתמש מפעיל מערכת}}
{{משתמש כמו באמריקה}}
{{משתמש בוויקימסע|שנה=2013|חודש=1|יום=21}}
{{משתמש אוהב לטייל}}
{{משתמש ויקיגמד}}
}}{{-}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
&lt;!-- {{ויקימסע:מיזמי ויקימסע/המאמץ המרכזי/מאמצים מרוכזים לשבועות הבאים}} --&gt;
{{-}}
__noTOC__
&lt;nowiki&gt;&lt;!--[^&lt;&gt;]+--&gt;&lt;/nowiki&gt;</text>
      <sha1>eoyc8hnesgch69h41nhjty64mbrj3b5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פארק היורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24005</id>
    <redirect title="ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/פארק היורה" />
    <revision>
      <id>261212</id>
      <timestamp>2026-10-16T22:17:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/פארק היורה]]</comment>
      <origin>261212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83" sha1="l7tb0jy9wku3azyogsladn6gavmvyvt" xml:space="preserve">#הפניה [[ויקימסע:מדריכי_אחד_באפריל/פארק_היורה]]</text>
      <sha1>l7tb0jy9wku3azyogsladn6gavmvyvt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גות'האם סיטי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24006</id>
    <redirect title="ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/גות&#039;האם סיטי" />
    <revision>
      <id>261213</id>
      <timestamp>2026-10-16T22:18:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiGeekster3000</username>
        <id>11828</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[ויקימסע:מדריכי אחד באפריל/גות'האם סיטי]]</comment>
      <origin>261213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="86" sha1="bqly2nfx9zmf2gxnftn16pq7yucp3ak" xml:space="preserve">#הפניה [[ויקימסע:מדריכי_אחד_באפריל/גות'האם_סיטי]]</text>
      <sha1>bqly2nfx9zmf2gxnftn16pq7yucp3ak</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>