חתך

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.3</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>חתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4182</id>
    <revision>
      <id>521129</id>
      <parentid>519570</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T08:20:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4706" sha1="blkeiink3jtb6p16jctwb3gh1kw0rcv" xml:space="preserve">{{חסר|חִתֵּךְ|חֻתַּךְ}}
==חָתַךְ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חתך
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ת|ך|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל
|נטיות=}}
# עשה [[חתך#חֲתָךְ|חתך]], [[גזר#גָּזַר|גזר]].
#:*{{צט|אבר שיצא מקצתו-'''חותך''' עד שהוא מגיע לעצם, וקולף עד שהוא מגיע לפרק...|משנה, סדר מועד, מסכת פסחים, פרק ז'}}
#:*{{צט|גוי שצריך '''לחתוך''' עורלתו [...] אסור לישראל '''לחתוך''' לו אותה...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק ז'}}
#:*{{צט|וכן כל חתיכה ש'''יחתוך''' חרש העץ מן העצים...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז'}}
# {{הקשר|הנדסה}} נָגַע בְּקַו אַחֵר לְפָחוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת.
#:* הקו '''חתך''' את העיגול בנקודות א' וב'.
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[הגה#הָגָה|הגה]] בְּבֵרוּר וְבְּדִיוּק, [[בטא#בִּטֵּא|ביטא]] כַּהֲלָכָה.
#:*{{צט|...למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל ש'''יחתוך'''|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ל&quot;א}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} חָרַץ וְקָבַע דָּבָר, גָּמַר אֹמֶר בַּאֲשֶׁר-.
#:*{{צט|...ושפטתם צדק אמר ריש לקיש צדק את הדין ואחר כך '''חתכהו'''...|תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף ז'}}
# {{רובד|עממי}} הִתְחַמֵּק מִן-.
#:* בהתחלה לא ידעתי אם להגיע לשיעור אנגלית או לא, אבל בסוף החלטתי '''לחתוך'''.
# {{רובד|עגה}} הִגִּיעַ ב[[חפזה#חָפְזָה|חופזה]] לְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר אוֹ לְעִנְיָנוֹ.
#:* כשהבחין המרצה שהקהל משתעמם, '''חתך''' במהירות לנושא המעניין ביותר בהרצאתו.
# [[הפסיק]], [[קטע#קָטַע|קטע]] אוֹ קִצֵּר מַעֲשׂוֹ.
#:*{{צט|היה עומד ומתפלל בשבת ושכח של שבת והזכיר של חול [...] רב נחמן בר יעקב ורב ששת חד אמר '''חותך''' את הברכה...|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ל&quot;ד}}
#:* שניות ספורות אחרי שהחל לנאום, '''חתך''' אותו משה בגסות.
# {{רובד|עגה}} שִׁנָּה כִּווּנוֹ לְפֶתַע.
#:* כשראיתי את המכונית דוהרת מולי, '''חתכתי''' ימינה. כשעקפתי את המכונית שלפני, '''חתך''' אותי לפתע נהג אחר.

===צירופים===
* [[חתך דין]]
* [[חתך פרנסת]] פלוני
* [[חתך בלשונו|חתך בשפתיו/בלשונו]]
* [[מופת חותך]], [[דוגמה חותכת]]
* [[חתך בבשר החי]]

===נגזרות===
* [[חותכת]]
* [[חתוך]]
* [[חתיכה]]

===מילים נרדפות===
* [[בצע]]
* [[גזר]]
* [[כרת]]
* [[קטע]]
* [[הכריע]]
* [[גדע]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cut}}
*ערבית: {{ת|ערבית|قطع|قصّ}}

===ראו גם===
* [[חתיך]]
* [[התחתך]]

{{שורש|חתך}}

==חֲתָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתך
|הגייה=khatakh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' חֲתָכִים
}}{{תמונה|Egeved.JPG|חתך רוחב של גזע עץ (3)}}
# גזירה, כריתה, חיתוך.
# המקום שנחתך.
#:* '''חתך''' מדמם ברגל.
#:* שמתי [[אספלנית]] על ה'''חתך''' ברגלי.
# {{הקשר|שרטוט}} מישור בתוך גוף חומר. 

===צירופים===
* [[חתך ארכאולוגי|חתך ארכיאולוגי]]
* [[חתך רחב|חתך רוחב]]
* [[חתך הזהב]]

===מילים נרדפות===
* [[גדידה]]
* [[גזירה]]
* [[כריתה]]
* [[חיתוך]]
* [[שסע]]
* [[שריטה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cross section|cut}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قطع}}

==חַתָּךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתך
|הגייה=kha'''takh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=
}}
# מומחה בחיתוך צורות ואותיות בחומר.
#:* '''חתך''' מומחה במתכת.</text>
      <sha1>blkeiink3jtb6p16jctwb3gh1kw0rcv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521130</id>
      <parentid>521129</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T08:28:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4710" sha1="8ihjz1jy6n7v3cgyn1958ome0n90rg1" xml:space="preserve">{{חסר|חִתֵּךְ|חֻתַּךְ}}
==חָתַךְ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חתך
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ת|ך|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל
|נטיות=}}
# עשה [[חתך#חֲתָךְ|חתך]], [[גזר#גָּזַר|גזר]].
#:*{{צט|אבר שיצא מקצתו-'''חותך''' עד שהוא מגיע לעצם, וקולף עד שהוא מגיע לפרק...|משנה, סדר מועד, מסכת פסחים, פרק ז'}}
#:*{{צט|גוי שצריך '''לחתוך''' עורלתו [...] אסור לישראל '''לחתוך''' לו אותה...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק ז'}}
#:*{{צט|וכן כל חתיכה ש'''יחתוך''' חרש העץ מן העצים...|משנה תורה להרמב&quot;ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז'}}
# {{הקשר|הנדסה}} נָגַע בְּקַו אַחֵר לְפָחוֹת בִּנְקֻדָּה אַחַת.
#:* הקו '''חתך''' את העיגול בנקודות א' וב'.
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} [[הגה#הָגָה|הגה]] בְּבֵרוּר וְבְּדִיוּק, [[בטא#בִּטֵּא|ביטא]] כַּהֲלָכָה.
#:*{{צט|...למתפלל צריך שיכוין לבו רק שפתיה נעות מכאן למתפלל ש'''יחתוך'''|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ל&quot;א}}
#{{רובד|לשון חז&quot;ל}} חָרַץ וְקָבַע דָּבָר, גָּמַר אֹמֶר בַּאֲשֶׁר-.
#:*{{צט|...ושפטתם צדק אמר ריש לקיש צדק את הדין ואחר כך '''חתכהו'''...|תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף ז'}}
# {{משלב|עממי}} הִתְחַמֵּק מִן-.
#:* בהתחלה לא ידעתי אם להגיע לשיעור אנגלית או לא, אבל בסוף החלטתי '''לחתוך'''.
# {{משלב|עממי}} הִגִּיעַ ב[[חפזה#חָפְזָה|חופזה]] לְעִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר אוֹ לְעִנְיָנוֹ.
#:* כשהבחין המרצה שהקהל משתעמם, '''חתך''' במהירות לנושא המעניין ביותר בהרצאתו.
# [[הפסיק]], [[קטע#קָטַע|קטע]] אוֹ קִצֵּר מַעֲשׂוֹ.
#:*{{צט|היה עומד ומתפלל בשבת ושכח של שבת והזכיר של חול [...] רב נחמן בר יעקב ורב ששת חד אמר '''חותך''' את הברכה...|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף ל&quot;ד}}
#:* שניות ספורות אחרי שהחל לנאום, '''חתך''' אותו משה בגסות.
# {{משלב|עממי}} שִׁנָּה כִּווּנוֹ לְפֶתַע.
#:* כשראיתי את המכונית דוהרת מולי, '''חתכתי''' ימינה. כשעקפתי את המכונית שלפני, '''חתך''' אותי לפתע נהג אחר.

===צירופים===
* [[חתך דין]]
* [[חתך פרנסת]] פלוני
* [[חתך בלשונו|חתך בשפתיו/בלשונו]]
* [[מופת חותך]], [[דוגמה חותכת]]
* [[חתך בבשר החי]]

===נגזרות===
* [[חותכת]]
* [[חתוך]]
* [[חתיכה]]

===מילים נרדפות===
* [[בצע]]
* [[גזר]]
* [[כרת]]
* [[קטע]]
* [[הכריע]]
* [[גדע]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cut}}
*ערבית: {{ת|ערבית|قطع|قصّ}}

===ראו גם===
* [[חתיך]]
* [[התחתך]]

{{שורש|חתך}}

==חֲתָךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתך
|הגייה=khatakh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' חֲתָכִים
}}{{תמונה|Egeved.JPG|חתך רוחב של גזע עץ (3)}}
# גזירה, כריתה, חיתוך.
# המקום שנחתך.
#:* '''חתך''' מדמם ברגל.
#:* שמתי [[אספלנית]] על ה'''חתך''' ברגלי.
# {{הקשר|שרטוט}} מישור בתוך גוף חומר. 

===צירופים===
* [[חתך ארכאולוגי|חתך ארכיאולוגי]]
* [[חתך רחב|חתך רוחב]]
* [[חתך הזהב]]

===מילים נרדפות===
* [[גדידה]]
* [[גזירה]]
* [[כריתה]]
* [[חיתוך]]
* [[שסע]]
* [[שריטה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cross section|cut}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قطع}}

==חַתָּךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חתך
|הגייה=kha'''takh'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ת|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=
}}
# מומחה בחיתוך צורות ואותיות בחומר.
#:* '''חתך''' מומחה במתכת.</text>
      <sha1>8ihjz1jy6n7v3cgyn1958ome0n90rg1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תעוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4503</id>
    <revision>
      <id>521126</id>
      <parentid>391624</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T08:03:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>521126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1811" sha1="m2hstfhxyi00l01b15rhm8cx0mgtolx" xml:space="preserve">==תִּעוּד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תיעוד
|הגייה=ti''''ud'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|ע|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=
}}
# איסוף תעודות.
# הנצחת מאורע בכתב, בצילום, בהקלטה או בכל אמצעי אחר.
#:* במשך עשרות שנים אוסף &quot;יד ושם&quot; '''תיעוד''' על השואה. תיעוד זה כולל ספרים, עדויות, מסמכים, תצלומים וסרטים.
# {{הקשר|תכנות}} כתיבת הערות לאורך קטע קוד מקור של תכנית, המסבירות בפשטות את הנעשה בכל חלק וחלק.

===גיזרון===
* מן [[תעודה|תְּעוּדָה]].{{סמ|{{מקור/מאה של מילים|49. תִּעוּד}}}} המילה הופיעה במילון מונחי הארכיונאות (תש&quot;ך).{{סמ|{{מילון מונחים|44}}.|שם=ארכיונאות}}
* הפועל [[תעד]]. על פי האקדמיה ללשון העברית פעולת התיעוד היא איסוף תעודות או חומר מתוכן,{{סמ|שם=ארכיונאות}} אולם השימוש במילה רחב יותר ומתייחס לאיסוף חומר כתוב, מצולם או מוקלט.
===נגזרות===
*[[תעודי]]

===צירופים===
* [[מרכז תעוד|מֶרְכַּז תִּעוּד]]
* [[סרט תעודי|סֶרֶט תִּעוּדִי]]
* [[תעוד פנימי|תִּעוּד פְּנִימִי]]

===מילים נרדפות===
* [[דוקומנטציה]] (1)
* [[הנצחה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|documentation}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَوْثِيق}}

===ראו גם===
* [[עדות]]

===סימוכין===
{{סימוכין}}

{{שורש|תעד}}</text>
      <sha1>m2hstfhxyi00l01b15rhm8cx0mgtolx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6484</id>
    <revision>
      <id>521119</id>
      <parentid>378859</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:52:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30917-42</username>
        <id>46141</id>
      </contributor>
      <origin>521119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4483" sha1="p78k44syfx0cpcm6dxxxhtg77i4irzq" xml:space="preserve">==שָׁבוּעוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבועות
|הגייה=shavu'''ot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ע}}
|דרך תצורה=ריבוי מן [[שבוע]]
|נטיות=
}}{{תמונה|Thank offering unto the Lord.jpg|טקס הבאת הביכורים בשבועות}}
# חג יהודי המהווה אחד מ[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] והנחגג בו' ב[[סיון|סיוון]], עם סיום [[ספירת העמר|ספירת העומר]]. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי [[חלב]] ולהביא [[בכורים|ביכורים]]. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי  חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]. כמו כן, בחג מוקראת ב[[בית כנסת|בתי־הכנסת]] [[מגלת רות|מגילת רות]].
#:* בחג ה'''שבועות''' מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני [[החפש הגדול|החופש הגדול]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ חַג '''שָׁבֻעוֹת''' לַיהוה אֱלֹהֶיךָ|דברים|טז|י}}
#:* {{צט/בבלי|רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג '''השבועות'''|ראש השנה|ו|ב}}

===גיזרון===
* שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: {{צט/תנ&quot;ך|וְחַג '''שָׁבֻעֹת''' תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה|שמות|לד|כב}}. השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג ה[[פסח]].

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג '''הַשָּׁבֻעוֹת''' וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יהוה רֵיקָם|דברים|טז|טז}}
===ביטויים לשבועות===
#[[יש לו עדיין חלב על השפתיים]]
===שמות נרדפים===
* [[חג הבכורים|חג הביכורים]]
* [[חג הקציר]]
* [[חג מלכות בית דוד]]
* [[חג מתן תורה]]
* [[עצרת]]
* [[חמישים]]
* יום (חג) המים

===צירופים===
* [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Shavuot}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Pentecost|Shavuot}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|Шавуот}}
* יידיש: {{ת|יידיש|שבועות}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Shavuot}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Szawuot}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Shavuot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Chavouot}}
* רומנית: {{ת|רומנית|Șavuot}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Шавуот}}

===מידע נוסף===
* התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי [[w:קידוש החודש|קידוש החודש]] על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של [[פסח]], שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] מלאים או חסרים.

===ראו גם===
{{ע|5|
* [[בכורים|ביכורים]]
* [[גבינה]]
* [[גפן]]
* [[זית]]
* [[חטה|חיטה]]
* [[חלב]]
* [[חק&quot;ת שב&quot;ע]]
* [[טנא]]
* [[מגלת רות|מגילת רות]]
* [[ספירת העמר|ספירת העומר]]
* [[קציר]]
* [[רמון|רימון]]
* [[שבוע]]
* [[שבעת המינים]]
* [[שלוש רגלים]]
* [[שעורה]]
* [[תאנה]]
* [[תמר]]
*[[שבע]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות|ויקיטקסט=חג שבועות|ויקישיתוף=Category:Shavuot|שם ויקישיתוף=שבועות}}

{{חגי ישראל}}

{{שורש|שׁבע}}

[[קטגוריה:שבועות]][[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]][[קטגוריה:יהדות]][[קטגוריה:חגי ישראל]]</text>
      <sha1>p78k44syfx0cpcm6dxxxhtg77i4irzq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521120</id>
      <parentid>521119</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:58:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30917-42</username>
        <id>46141</id>
      </contributor>
      <origin>521120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4716" sha1="0gmbkc1ag76yr94cfhq84uofketagma" xml:space="preserve">==שָׁבוּעוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבועות
|הגייה=shavu'''ot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ע}}
|דרך תצורה=ריבוי מן [[שבוע]]
|נטיות=
}}{{תמונה|Thank offering unto the Lord.jpg|טקס הבאת הביכורים בשבועות}}
# חג יהודי המהווה אחד מ[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] והנחגג בו' ב[[סיון|סיוון]], עם סיום [[ספירת העמר|ספירת העומר]]. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי [[חלב]] ולהביא [[בכורים|ביכורים]]. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי  חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]. כמו כן, בחג מוקראת ב[[בית כנסת|בתי־הכנסת]] [[מגלת רות|מגילת רות]].
#:* בחג ה'''שבועות''' מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני [[החפש הגדול|החופש הגדול]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ חַג '''שָׁבֻעוֹת''' לַיהוה אֱלֹהֶיךָ|דברים|טז|י}}
#:* {{צט/בבלי|רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג '''השבועות'''|ראש השנה|ו|ב}}

===גיזרון===
* שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: {{צט/תנ&quot;ך|וְחַג '''שָׁבֻעֹת''' תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה|שמות|לד|כב}}. השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג ה[[פסח]].

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג '''הַשָּׁבֻעוֹת''' וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יהוה רֵיקָם|דברים|טז|טז}}
===ביטויים לשבועות===
#[[יש לו עדיין חלב על השפתיים]]
#[[בור סוד שאינו מאבד טיפה]]
#[[לא מדבשך ולא מעקצך]]
#[[ארץ זבת חלב ודבש]]
#[[דבש וחלב תחת לשנו]]
#[[יקוב הדין את ההר]]
#[[כפה עליו הר כגיגית]]
===שמות נרדפים===
* [[חג הבכורים|חג הביכורים]]
* [[חג הקציר]]
* [[חג מלכות בית דוד]]
* [[חג מתן תורה]]
* [[עצרת]]
* [[חמישים]]
* יום (חג) המים

===צירופים===
* [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Shavuot}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Pentecost|Shavuot}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|Шавуот}}
* יידיש: {{ת|יידיש|שבועות}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Shavuot}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Szawuot}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Shavuot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Chavouot}}
* רומנית: {{ת|רומנית|Șavuot}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Шавуот}}

===מידע נוסף===
* התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי [[w:קידוש החודש|קידוש החודש]] על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של [[פסח]], שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] מלאים או חסרים.

===ראו גם===
{{ע|5|
* [[בכורים|ביכורים]]
* [[גבינה]]
* [[גפן]]
* [[זית]]
* [[חטה|חיטה]]
* [[חלב]]
* [[חק&quot;ת שב&quot;ע]]
* [[טנא]]
* [[מגלת רות|מגילת רות]]
* [[ספירת העמר|ספירת העומר]]
* [[קציר]]
* [[רמון|רימון]]
* [[שבוע]]
* [[שבעת המינים]]
* [[שלוש רגלים]]
* [[שעורה]]
* [[תאנה]]
* [[תמר]]
*[[שבע]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות|ויקיטקסט=חג שבועות|ויקישיתוף=Category:Shavuot|שם ויקישיתוף=שבועות}}

{{חגי ישראל}}

{{שורש|שׁבע}}

[[קטגוריה:שבועות]][[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]][[קטגוריה:יהדות]][[קטגוריה:חגי ישראל]]</text>
      <sha1>0gmbkc1ag76yr94cfhq84uofketagma</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521121</id>
      <parentid>521120</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:59:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30917-42</username>
        <id>46141</id>
      </contributor>
      <origin>521121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4718" sha1="5ikxjzug1yx49jdait7avq6q21ovfxo" xml:space="preserve">==שָׁבוּעוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבועות
|הגייה=shavu'''ot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ע}}
|דרך תצורה=ריבוי מן [[שבוע]]
|נטיות=
}}{{תמונה|Thank offering unto the Lord.jpg|טקס הבאת הביכורים בשבועות}}
# חג יהודי המהווה אחד מ[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] והנחגג בו' ב[[סיון|סיוון]], עם סיום [[ספירת העמר|ספירת העומר]]. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי [[חלב]] ולהביא [[בכורים|ביכורים]]. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי  חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]. כמו כן, בחג מוקראת ב[[בית כנסת|בתי־הכנסת]] [[מגלת רות|מגילת רות]].
#:* בחג ה'''שבועות''' מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני [[החפש הגדול|החופש הגדול]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ חַג '''שָׁבֻעוֹת''' לַיהוה אֱלֹהֶיךָ|דברים|טז|י}}
#:* {{צט/בבלי|רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג '''השבועות'''|ראש השנה|ו|ב}}

===גיזרון===
* שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: {{צט/תנ&quot;ך|וְחַג '''שָׁבֻעֹת''' תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה|שמות|לד|כב}}. השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג ה[[פסח]].

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג '''הַשָּׁבֻעוֹת''' וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יהוה רֵיקָם|דברים|טז|טז}}
===ביטויים לשבועות===
#[[יש לו עדיין חלב על השפתיים]]
#[[בור סוד שאינו מאבד טיפה]]
#[[לא מדבשך ולא מעקצך]]
#[[ארץ זבת חלב ודבש]]
#[[דבש וחלב תחת לשונו]]
#[[יקוב הדין את ההר]]
#[[כפה עליו הר כגיגית]]
===שמות נרדפים===
* [[חג הבכורים|חג הביכורים]]
* [[חג הקציר]]
* [[חג מלכות בית דוד]]
* [[חג מתן תורה]]
* [[עצרת]]
* [[חמישים]]
* יום (חג) המים

===צירופים===
* [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Shavuot}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Pentecost|Shavuot}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|Шавуот}}
* יידיש: {{ת|יידיש|שבועות}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Shavuot}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Szawuot}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Shavuot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Chavouot}}
* רומנית: {{ת|רומנית|Șavuot}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Шавуот}}

===מידע נוסף===
* התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי [[w:קידוש החודש|קידוש החודש]] על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של [[פסח]], שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] מלאים או חסרים.

===ראו גם===
{{ע|5|
* [[בכורים|ביכורים]]
* [[גבינה]]
* [[גפן]]
* [[זית]]
* [[חטה|חיטה]]
* [[חלב]]
* [[חק&quot;ת שב&quot;ע]]
* [[טנא]]
* [[מגלת רות|מגילת רות]]
* [[ספירת העמר|ספירת העומר]]
* [[קציר]]
* [[רמון|רימון]]
* [[שבוע]]
* [[שבעת המינים]]
* [[שלוש רגלים]]
* [[שעורה]]
* [[תאנה]]
* [[תמר]]
*[[שבע]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות|ויקיטקסט=חג שבועות|ויקישיתוף=Category:Shavuot|שם ויקישיתוף=שבועות}}

{{חגי ישראל}}

{{שורש|שׁבע}}

[[קטגוריה:שבועות]][[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]][[קטגוריה:יהדות]][[קטגוריה:חגי ישראל]]</text>
      <sha1>5ikxjzug1yx49jdait7avq6q21ovfxo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521124</id>
      <parentid>521121</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T02:49:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ovedc</username>
        <id>2909</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/~2026-30917-42|~2026-30917-42]] ([[User talk:~2026-30917-42|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:109.65.6.33|109.65.6.33]]</comment>
      <origin>378859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4395" sha1="3p3y5m08c47bep002zsu36tscohnh2v" xml:space="preserve">==שָׁבוּעוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבועות
|הגייה=shavu'''ot'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ע}}
|דרך תצורה=ריבוי מן [[שבוע]]
|נטיות=
}}{{תמונה|Thank offering unto the Lord.jpg|טקס הבאת הביכורים בשבועות}}
# חג יהודי המהווה אחד מ[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] והנחגג בו' ב[[סיון|סיוון]], עם סיום [[ספירת העמר|ספירת העומר]]. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי [[חלב]] ולהביא [[בכורים|ביכורים]]. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי  חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]. כמו כן, בחג מוקראת ב[[בית כנסת|בתי־הכנסת]] [[מגלת רות|מגילת רות]].
#:* בחג ה'''שבועות''' מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני [[החפש הגדול|החופש הגדול]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעָשִׂיתָ חַג '''שָׁבֻעוֹת''' לַיהוה אֱלֹהֶיךָ|דברים|טז|י}}
#:* {{צט/בבלי|רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג '''השבועות'''|ראש השנה|ו|ב}}

===גיזרון===
* שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: {{צט/תנ&quot;ך|וְחַג '''שָׁבֻעֹת''' תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה|שמות|לד|כב}}. השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג ה[[פסח]].

===מובאות נוספות===
* {{צט/תנ&quot;ך|שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג '''הַשָּׁבֻעוֹת''' וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יהוה רֵיקָם|דברים|טז|טז}}

===שמות נרדפים===
* [[חג הבכורים|חג הביכורים]]
* [[חג הקציר]]
* [[חג מלכות בית דוד]]
* [[חג מתן תורה]]
* [[עצרת]]
* [[חמישים]]
* יום (חג) המים

===צירופים===
* [[תקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|Shavuot}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Pentecost|Shavuot}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|Шавуот}}
* יידיש: {{ת|יידיש|שבועות}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Shavuot}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Szawuot}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Shavuot}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Chavouot}}
* רומנית: {{ת|רומנית|Șavuot}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Шавуот}}

===מידע נוסף===
* התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי [[w:קידוש החודש|קידוש החודש]] על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של [[פסח]], שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים [[ניסן]] ו[[אייר]] מלאים או חסרים.

===ראו גם===
{{ע|5|
* [[בכורים|ביכורים]]
* [[גבינה]]
* [[גפן]]
* [[זית]]
* [[חטה|חיטה]]
* [[חלב]]
* [[חק&quot;ת שב&quot;ע]]
* [[טנא]]
* [[מגלת רות|מגילת רות]]
* [[ספירת העמר|ספירת העומר]]
* [[קציר]]
* [[רמון|רימון]]
* [[שבוע]]
* [[שבעת המינים]]
* [[שלוש רגלים]]
* [[שעורה]]
* [[תאנה]]
* [[תמר]]
*[[שבע]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבועות|ויקיטקסט=חג שבועות|ויקישיתוף=Category:Shavuot|שם ויקישיתוף=שבועות}}

{{חגי ישראל}}

{{שורש|שׁבע}}

[[קטגוריה:שבועות]][[קטגוריה:חגים ומועדים ביהדות]][[קטגוריה:יהדות]][[קטגוריה:חגי ישראל]]</text>
      <sha1>3p3y5m08c47bep002zsu36tscohnh2v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בזק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10471</id>
    <revision>
      <id>521122</id>
      <parentid>520146</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T19:10:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Xerostomus</username>
        <id>12661</id>
      </contributor>
      <comment>/* בָּזָק */ טעות</comment>
      <origin>521122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9831" sha1="qpso0umeg4c6bbv1v1ibup6nm9ps7gv" xml:space="preserve"> 
==בָּזַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=בזק
|שורש וגזרה={{שרש|בזק א|ב־ז־ק &lt;small&gt;א&lt;/small&gt;}}
|בניין=פָּעַל (קל)
|נטיות=}}
{{נגן|קובץ=He-בָּזַק.ogg|כתובית=הגיה}}
# פיזר או השליך גרגרים, חלקיקים, או אבנים קטנות.
#:*{{צט|'''בוזקין''' מלח על גבי [[כבש#כֶּבֶשׁ|כֶּבֶשׁ]] בשביל שלא יחליקו|משנה עירובין י יד}}

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל, מארמית. 

===פרשנים מפרשים===
* יש המפרשים כי הפועל קשור לשבירה ול[[כתת|כתיתה]]. למשל, [[w:עובדיה מברטנורא|עובדיה מברטנורא]] כותב על הציטוט שלעיל ממסכת עירובין: &quot;'''בוזקים''' מלח - כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח... '''בוזקים''' - לשון כתיתה&quot;, וכן כותב רש&quot;י בפירושו &quot;בוזקין - לשון כיתות&quot;.&lt;/br&gt; בנוסף, ראו להלן בערך [[בזק#בֶּזֶק|בֶּזֶק]].&lt;/br&gt;לעומת זאת, הפועל &quot;בָּזַק&quot; מופיע במקורות גם כפיזור שאינו מצריך שבירה. למשל, בתוספתא למסכת עוקצין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47595&amp;st=&amp;pgnum=345 פרק ג' הלכה ט'] נכתב &quot;בוזקין יין בטומאה&quot;.
* בחיבור [https://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html &quot;שפת עבר החדשה&quot;] טוען [[w:ישראל חיים טביוב|ישראל חיים טביוב]] שמילה ארמית זו מקורה בעברית קדומה: &quot;'''בזק''' (פזר מלח) - דוגמתו בערבית ובסורית ומקורו עברי מיסוד &quot;בז&quot; (בזר, פזר)&quot;.

===נגזרות===
* [[מבזקת]]
* [[נבזק]]
===מילים נרדפות===
* [[זרה#זָרָה|זָרָה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|strew|sprinkle}}

===ראו גם===
*[[הפיץ]]
*

===קישורים חיצוניים===
* [http://ebydict.benyehuda.org/definition/view/16741 הערך &quot;בֶּזֶק&quot;] במילון בן יהודה.

{{שורש|בזק א}}

==בֶּזֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בזק
|הגייה='''be'''zek
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|בזק ב|ב־ז־ק &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
{{נגן|קובץ=He-בֶּזֶק.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[טלקומוניקציה]]. [[תקשרת|תקשורת]] באמצעים חשמליים ו[[אלקטרוני]]ים.
# שם מקום במקרא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וַיַּכּוּם '''בְּבֶזֶק''' עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ. וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי '''בֶזֶק''' '''בְּבֶזֶק''' וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ...|שופטים|א|ד|ה}}

===גיזרון===
* (1:) עברית חדשה. חידוש של האקדמיה ללשון העברית על פי [[בזק#בָּזָק|בָּזָק]].
* (2:) ראו: [[w:בזק (אתר מקראי)|בזק (אתר מקראי)]].

===פרשנים מפרשים===
*לפסוק {{צט/תנ&quot;ך|&quot;וַיִּפְקְדֵם '''בְּבָזֶק''', וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.&quot;|שמואל א|יא|ח}} ישנה פרשנות החורגת מן ההבנה המילולית המקובלת של הפסוק שגורסת כי בתלמוד נכתב על האיסור למנות את בני ישראל ישירות (איסור שניצניו מצויים בתנ&quot;ך במניית דוד את העם בהסתת ה[[שטן]] {{הערת שוליים|השוו: 
:{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּסֶף, אַף-'''יְהוָה''', לַחֲרוֹת, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּסֶת אֶת-דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר, לֵךְ '''מְנֵה''' אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֶת-יְהוּדָה|שמואל ב|כד|א}} 
::::'''↕'''
:{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעֲמֹ֥ד '''שָׂטָ֖ן''' עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֙סֶת֙ אֶת־דָּוִ֔יד '''לִמְנ֖וֹת''' אֶתיִשְׂרָאֵֽל!|דברי הימים א|כא|א}}}}) {{צט/בבלי|דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב &quot;ויפקדם בבזק&quot;|יומא|כב|ב}}, ומפרש שם רש&quot;י: &quot;'''בבזק''' - לשון שברי חרסים. נטל כל אחד ואחד חרס והשליך לפניו ומנו החרסים&quot;. כלומר, המילים &quot;ויפקדם בבזק&quot; מפורשות &quot;ויפקדם באמצעות שברי חרסים&quot;, לפי פירוש &quot;בזק&quot; בארמית. &lt;/br&gt; כנראה בהשראת פירוש הפועל: בָּזַק א' לעיל, סובר רש&quot;י לגבי הפסוק מספר שופטים כי פירוש התיבה המקראית: &quot;בְּבֶזֶק&quot; משמעה באבנים דווקא, ומביא כראיה את התרגום הארמי &quot;היך בזקא דכיפא בקלעא&quot; לפסוק {{צט/תנ&quot;ך|כצרור אבן במרגמה|משלי|כו|ח}}.

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|telecomunicación}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|telecommunication}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اتِّصالات}}

===ראו גם===
*[[מבזק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בזק (אתר מקראי)}}
* [http://ebydict.benyehuda.org/definition/view/16741 הערך &quot;בֶּזֶק&quot;] במילון בן יהודה.

{{שורש|בזק ב}}

[[קטגוריה:חידושי האקדמיה ללשון העברית]]

==בָּזָק==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = בזק
| הגייה = ba'''zak'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש|בזק ב|ב־ז־ק &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
| דרך תצורה = {{משקל|קָטָל}}
| נטיות = ר' בְּזָקִים; בְּזַק־, ר' בִּזְקֵי־
}}
{{נגן|קובץ=He-בָּזָק.ogg|כתובית=הגיה}}
[[תמונה:Lightning_in_Arlington.jpg|left|thumb|184px|בזק]]
# [[פרץ]] [[חזק]] ו[[רגעי]] של [[אור]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה '''הַבָּזָק'''|יחזקאל|א|יד}}
#{{בהשאלה}} משהו מהיר, קצר ומהיר כ[[ברק]].
#:*המכונית חלפה במהירות '''הבזק'''.
#:*&quot;אני צריך פתרון '''בזק'''&quot; (&quot;זה פחד&quot;, [[w:אהוד מנור|אהוד מנור]])

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא :{{צט/תנ&quot;ך|וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים; הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה '''הַבָּזָק'''|יחזקאל|א|יג|יד}}. הפרשנים נחלקו:&lt;/br&gt; בתלמוד מופיע {{צט/בבלי|מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין חרסים|חגיגה|יג|ב}} (ראו לעיל: בֶּזֶק), ורש&quot;י כותב שם &quot;דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, [[כפה#כָּפָה|וכופין]] (=והופכין) אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס&quot;.&lt;/br&gt; לעומת זאת, בספר השורשים ל[[w:רד&quot;ק|רד&quot;ק]] נכתב: &quot;ורבותינו פירשוהו לשון פִּזּוּר&quot; (כמו &quot;בָּזַק&quot; לעיל) בהפניה ל[[s:בראשית רבה נ א|בראשית רבה נ, א]].&lt;/br&gt; בספר השורשים ל[[w:אבן ג'נאח|אבן ג'נאח]] מופיע &quot;כמראה הבזק - לשון ברק&quot;. כמוהו מפרש מצודת ציון &quot;הבזק - כמו הברק כי זסשר&quot;ץ מתחלף&quot;, ובתרגום כמראה הבזק &quot;כחיזו ברקא&quot; (כמו בסוף פסוק יג &quot;נפיק ברקא&quot; = יוצא ברק).

===פרשנים מפרשים===
* הפרשן [[w:יוסף אבן כספי|יוסף אבן כספי]] מציע במילונו &quot;שרשות כסף&quot; שלשורש ב־ז־ק הייתה המשמעות המקורית &quot;תנועה מהירה תכופה לצדדים מתחלפים&quot;, וממנו התפצלו ההוראות עבור &quot;בָּזַק&quot; ו&quot;בָּזָק&quot; לעיל.{{הפניה|1|קהן}}

===צירופים===
*[[במהירות הבזק]]
*[[מלחמת בזק]]

===מילים נרדפות===
* [[ברק]] (1)
* [[זק]] (1)

===תרגום===
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rayo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|flash}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Blitz}}

===ראו גם===
*[[הבזק]]

===הערות שוליים===
* {{הערה|קהן}} אצל [http://www.academia.edu/5401850/%D7%A7%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%93-%D7%98%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%92_%D7%A2%D7%9E_162-133 &quot;חידושים לשוניים במילון 'שרשות כסף' ליוסף אבן כספי&quot;] מאת משה קהן, &quot;מחקרים בלשון&quot; יד-טו (תשע&quot;ג), עמ' 162-133.

{{שורש|בזק ב}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>qpso0umeg4c6bbv1v1ibup6nm9ps7gv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15027</id>
    <revision>
      <id>521125</id>
      <parentid>512289</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T08:02:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6604" sha1="nn1jha5yl5a8ham2775wfv3i5jtv0rx" xml:space="preserve">==אֹרַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אורח
|הגייה='''o'''rakh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ר|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' אֳרָחוֹת; אֹרַח־, ר' אָרְחוֹת־; כ' אָרְחִי {{הפניה|1|נטית רבים}}
}}
#{{רובד|המקרא}} [[דרך]], [[נתיב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי '''אֹרַח'''|בראשית|מט|יז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ '''אֳרָחוֹת''' עֲקַלְקַלּוֹת|שופטים|ה|ו}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ '''אֹרַח'''|תהלים|יט|ו}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עֹבֵר '''אָרְחוֹת''' יַמִּים|תהלים|ח|ט}} 
#:* {{צט|ויציתו קרית קדש \ וישמו '''ארחתיה'''|בן סירא מט ו}}
# [[מחזור]]י, שחוזר על עצמו בזמן קבוע. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, '''אֹרַח''' כַּנָּשִׁים|בראשית|יח|יא}}.
#{{בהשאלה}} אופן התנהגות, דרך החיים; [[נוהג]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל '''אֹרַח''' שָׁקֶר.|תהלים|קיט|קד}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יהוה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה '''בְּאֹרְחֹתָיו'''|ישעיהו|ב|ג}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''אֹרַח''' לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר|משלי|י|יז}} 
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} כיוון ההתקדמות של כלי שיט ברגע נתון ביחס ל[[צפון]] (המגנטי או האמיתי).
#:* {{הדגשה|&quot;כששני כלי שיט ממוכנים נפגשים ב'''אורחות''' הפוכים או כמעט הפוכים, עד כדי חשש לסכנת התנגשות, ישנה כל אחד את '''אורחו''' לצד ימין [...].&quot;|(תקנות בינלאומיות למניעת התנגשויות בים, 1972)}}

===גיזרון===
* חיתית בהגיית ארחא בהוראת דרך .אכדית - אֻרְחְ, urḫ. ארמית: אוֹרְחָא.
* יתכן קשר אטימולוגי עם המלה [[ירח]].

===צירופים===
* [[אגב אורחא]]
* [[ארחו ורבעו|אורחו ורבעו]]
* [[ארח חיים|אורח חיים]]
* [[ארחות ימים]]
* [[ארח נשים|אורח נשים]]
* [[עובר ארח|עוֹבֵר אֹרַח]]

===נגזרות===
* [[ארחית]]
* [[אורחה]]

===מילים נרדפות===
* [[ארחה#אֹרְחָה|אורחה]]
* [[דרך]], [[נתיב]], [[שביל]], [[משעול]]
* [[קורס]] (3)
* [[הלך#הֵלֶךְ|הֵלֶךְ]] (3)

===תרגום===
* אנגלית:
*# {{ת|אנגלית|road|way|path}}
*# {{ת|אנגלית|way}}
*# {{ת|אנגלית|course|custom}}
* ערבית:
*# {{ת|ערבית|طَريق}}
*# {{ת|ערבית|دَوْرِيّ}}
*# {{ת|ערבית|نَمَط}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית| způsob }}, {{ת|צ'כית| míra }}, {{ת|צ'כית| cesta }}

===הערת שימוש===
* {{הערה|נטית רבים}} נטיית הרבים בשייכות מופיעה במקרא כאשר לעתים האל&quot;ף מנוקדת בקמץ קטן: {{צט/תנ&quot;ך|יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי, יִשְׁמֹר כָּל־אָרְחֹתָי|איוב|לג|יא}} ולעתים בחולם חסר: {{צט/תנ&quot;ך|דְּרָכֶיךָ יהוה הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי|תהלים|כה|ד}}.

{{שורש|ארח}}

[[קטגוריה:ימאות]]

==אָרַח==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ארח
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ר|ח|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל}}
# הלך עם אחר או עם אחרים בדרכם; הצטרף אל מישהו או התחבר אליו.

===גיזרון===
* פעם אחת בלבד במקרא: {{צט/תנ&quot;ך|'''וְאָרַח''' לְחֶבְרָה עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלָלֶכֶת עִם אַנְשֵׁי רֶשַׁע|איוב|לד|ח}}.
* בערבית: (ארח {{ת|אנגלית|أرخ}}) לתארך,לקבוע - [[תאריך]].

===צירופים===
* [[ארח לחברה]]

===נגזרות===
* [[אורח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accompany}}
* ערבית: {{ת|ערבית|رافَقَ}}

{{שורש|ארח}}
[[קטגוריה:תעבורה]]

===ראו גם===
* [[ארחה|אורחה]]
* [[הלך]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==אֵרֵחַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אירח
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ר|ח|גזרה=השלמים}}
|בניין=פיעל}}
# הביא מבקרים אל ביתו ודאג לצרכיהם.
#:* {{צט|כל '''המארח''' תלמיד חכם בתוך ביתו|תלמוד בבלי מסכת ברכות סג  ב}}
#:* אם אתם עוברים בסביבה, נשמח '''לארח''' אתכם בביתנו!
# בהשאלה: הביא אדם לכתוב או להרצות באופן חד־פעמי בעיתון או מוסד או אתר אינטרנט.
#:* &quot;מועדון היזמים '''מארח''' את דני ארזי ואדם שוב&quot; ([http://cafe.themarker.com/view.php?t=279217 אתר דמרקר]).
# בספורט: קיים תחרות עם קבוצה מעיר אחרת.
#:* מכבי תל־אביב '''תארח''' ביום חמישי את הפועל חיפה.

===גיזרון===
* לשון חז&quot;ל משרש מקראי; נגזר מהמילה [[אורח#אוֹרֵַח|אוֹרֵחַ]].
* {{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|ארכאי}} בשירתו של אלעזר הקליר מופיעה תיבת תארח בצורת &quot;תַּאֲרִיחַ&quot; - {{צט|&quot;וּמִשֻּׁלְחָנְךָ '''תַּאֲרִיחַ''' שׁוּלֵי חֲמַת אָרִיחַ&quot;|קינות/איכה ישבה חבצלת השרון}}

===נגזרות===
* [[ארוח]]
* [[מארח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|host}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إسْتَضافَ}}

{{שורש|ארח}}

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>nn1jha5yl5a8ham2775wfv3i5jtv0rx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ניטריפיקציה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20845</id>
    <revision>
      <id>521127</id>
      <parentid>292156</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T08:04:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1254" sha1="70wq0z1528blis1h8aag35dikyse71j" xml:space="preserve">==נִיטְרִיפִיקַצְיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ניטריפיקציה
|הגייה=nitrifi'''kats'''ya
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}
# תגובה כימית שבה [[אמוניאק]] מתחמצן עד שהוא הופך לתחמוצת [[חנקן]]

===גיזרון===
* מ:יוונית &quot;nitron&quot; (מלחת) + לטינית &quot;facere&quot; (לעשות).

===מילים נרדפות===
* [[חנקון]]

===ניגודים===
* [[דה ניטריפיקציה]]
* [[דניטריפיקציה]]

===תרגום===
* איטלקית: {{ת|איטלקית|nitrificazione}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nitrification}}
* פינית: {{ת|פינית|nitrifikaatio}}

===ראו גם===
* [[תהליך כימי]]
{{יצור אנרגיה בתא}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ניטריפיקציה}}

[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:לטינית]]
[[קטגוריה:מטבוליזם]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]]</text>
      <sha1>70wq0z1528blis1h8aag35dikyse71j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כמכחול בשפופרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23224</id>
    <revision>
      <id>521117</id>
      <parentid>398279</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:19:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דוד שי</username>
        <id>146</id>
      </contributor>
      <origin>521117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="902" sha1="eg3c57zf8np26cccsxtq89wq8v8ujzq" xml:space="preserve">==כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת==
# משל לדבר מועט ביותר, כמכחול הנטבל בשפופרת צבע ומוציא ממנה מעט מאוד צבע.
#:* {{צט|הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת|סנהדרין סח א}}
# לשון נקיה לתיאור [[יחסי מין]] מלאים, הכוללים [[חדירה]].
#:* {{צט|אמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת ואפילו משום פריצותא ליכא|בבא מציעא צא א}}

===מילים נרדפות===
* [[ביאה]], [[יחסי מין]], [[מין#מִין א|מִין]], [[משגל]], [[תשמיש]]

===ראו גם===
* [[מכחול]]
* [[שפופרת]]

[[קטגוריה:מיניות]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]</text>
      <sha1>eg3c57zf8np26cccsxtq89wq8v8ujzq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הקציע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>57788</id>
    <revision>
      <id>521128</id>
      <parentid>509770</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T08:06:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2249" sha1="dreg3jgqxjqrig1942v7fk6qh3e0drw" xml:space="preserve">==הִקְצִיעַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=הקציע
|שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ע}}
|בניין=הפעיל
}}
#{{רובד|המקרא}} [[חתך]] מן ה[[קצה]] מעט. על פי רוב בקווים ישרים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת הַבַּיִת '''יַקְצִעַ''' מִבַּיִת סָבִיב וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא|ויקרא|יד|מא}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת במקרא. שורש מקביל בערבית  قطع [[קטע]].

===פרשנים מפרשים===
*תרגום: [[קלף|יקלף]]
*אבן עזרא: [[פצל|יפצל]] 
* חזקוני: הקציע ו[[הקצה|הקצו]] הוא עניין אחד {{הערת שוליים|מוכיח מהמשך הפסוקים. אולי מסביר את הקצאת התאנים לייבוש בלשון חז&quot;ל [[קצע]]}}
* אלשיך: הסיר העפר הקרוב אל האבנים וגם [[הקצה|יקצה]] אותו וירחיק אל מקום טמא
* רש&quot;ר הירש: יקציע משורש &quot;קצע&quot;; וכן [[הקצה|הקצו]] שבסמוך משורש &quot;קצה&quot; ומכאן שם &quot;קָצֵה&quot;. קרוב לשניהם &quot;גזע&quot;: עץ שנגדע. הוראת היסוד היא ללא ספק: לחלק, להפריד, לחתוך דבר מדבר. כאן: יגרד ויקלף מן הבית.{{הערת שוליים|המשך דבריו שם:&quot;אולי זה ההבדל שבין &quot;קצע&quot; ל&quot;קצה&quot;: &quot;קצע&quot; מתייחס רק לחפץ, שניטל הימנו דבר; כך: &quot;ואת - הבית יקציע&quot;; וכן גם &quot;גזע&quot; הקרוב לו. ואילו &quot;קצה&quot; מתייחס לשניהם. ומכאן גם &quot;מקצוע&quot;, המורה, כנראה, על מעצד. רנ&quot;ה ויזל מוכיח מלשון ל&quot;מקֻצעוֹת המשכן&quot; (שמות כו, כג), שהוא מקלף משני הצדדים בזווית ישרה&quot;}}

===נגזרות===
*[[הקצע|הֻקְצַע]]
*[[מהקצע|מְהֻקְצָע]]

===מילים נרדפות===
*[[קצע]]
*[[שיף|שייף]]

{{שורש|קצע}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>dreg3jgqxjqrig1942v7fk6qh3e0drw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יש לו עדיין חלב על השפתיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64209</id>
    <revision>
      <id>521115</id>
      <parentid>521107</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:14:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30840-10</username>
        <id>46140</id>
      </contributor>
      <origin>521115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2365" sha1="dknrszchlhtd1omskgi7d4pcqs4qxic" xml:space="preserve">{{שהות}}
==יש לו עדיין חלב על השפתיים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= יש לו עדיין חלב על השפתיים
|הגייה=Yesh lo '''adayin '''chalav '''al ''' has''yim
|חלק דיבר= נשוא פועלי מורחב (ביטוי ניבאי)
|מין= נקבע לפי הנושא
|שורש= ללא שורש (כי זה ביטוי ארוך לא מילה אחת אלה כמה מילים)
|דרך תצורה= ניב / צירוף כבול
|נטיות=  
גוף ראשון: חסר.
גוף שני (אתה): יש לְךָ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (את): יש לָךְ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הוא): יש לוֹ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (היא): יש לָהּ עדיין חלב על השפתיים.רבים / רבות 
גוף ראשון (אנחנו): יש לָנוּ עדיין חלב על השפתיים.גוף שני (אתם): יש לָכֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (אתן): יש לָכֶן עדיין חלב על השפתיים.גוף שלישי (הם): יש לָהֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הן): יש לָהֶן עדיין חלב על השפתיים.
}} 
=== דבר שיש לו מתירין ===
דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור. נוסף על כך יש להחמיר בספק דבר שיש לו מתירין ולהמתין עד שיגיע ההיתר. [https://milog.co.il/%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%95_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/ לקוח ממילוג]
== פירוש הביטוי==
&quot;יש לו עדיין חלב על השפתיים&quot; פירושו הוא - זלזול במישהו צעיר שעדיין לא צבר מספיק ניסיון - משתמשים בביטוי הזה ובמילים האלה בעברית מכוון שזה אומר שהוא עדיין יונק מאמו {כלומר הוא קטן וצעיר} ונשאר לו חלב על השפתיים אז מזלזלים בו בגלל שהוא קטן ויונק עדיין
=== פירוש באנגלית ===
# [[wet behind the ears]]</text>
      <sha1>dknrszchlhtd1omskgi7d4pcqs4qxic</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521116</id>
      <parentid>521115</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:19:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30840-10</username>
        <id>46140</id>
      </contributor>
      <origin>521116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2693" sha1="og5i26zkqyldsu6g8rw2sx1dutme0ac" xml:space="preserve">{{שהות}}
==יש לו עדיין חלב על השפתיים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= יש לו עדיין חלב על השפתיים
|הגייה=Yesh lo '''adayin '''chalav '''al ''' has''yim
|חלק דיבר= נשוא פועלי מורחב (ביטוי ניבאי)
|מין= נקבע לפי הנושא
|שורש= ללא שורש (כי זה ביטוי ארוך לא מילה אחת אלה כמה מילים)
|דרך תצורה= ניב / צירוף כבול
|נטיות=  
גוף ראשון: חסר.
גוף שני (אתה): יש לְךָ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (את): יש לָךְ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הוא): יש לוֹ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (היא): יש לָהּ עדיין חלב על השפתיים.רבים / רבות 
גוף ראשון (אנחנו): יש לָנוּ עדיין חלב על השפתיים.גוף שני (אתם): יש לָכֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (אתן): יש לָכֶן עדיין חלב על השפתיים.גוף שלישי (הם): יש לָהֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הן): יש לָהֶן עדיין חלב על השפתיים.
}} 
=== דבר שיש לו מתירין ===
דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור. נוסף על כך יש להחמיר בספק דבר שיש לו מתירין ולהמתין עד שיגיע ההיתר. [https://milog.co.il/%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%95_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/ לקוח ממילוג]
== פירוש הביטוי==
&quot;יש לו עדיין חלב על השפתיים&quot; פירושו הוא - זלזול במישהו צעיר שעדיין לא צבר מספיק ניסיון - משתמשים בביטוי הזה ובמילים האלה בעברית מכוון שזה אומר שהוא עדיין יונק מאמו {כלומר הוא קטן וצעיר} ונשאר לו חלב על השפתיים אז מזלזלים בו בגלל שהוא קטן ויונק עדיין
=== פירוש באנגלית ===
# [[wet behind the ears]]
===ראו גם===
* הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
* [[]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:שם הקטגוריה]]</text>
      <sha1>og5i26zkqyldsu6g8rw2sx1dutme0ac</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521118</id>
      <parentid>521116</parentid>
      <timestamp>2026-05-23T16:24:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-30840-10</username>
        <id>46140</id>
      </contributor>
      <origin>521118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2727" sha1="3ep7dvtaxylvyqypco8dfrh2bw1v2u3" xml:space="preserve">{{שהות}}
==יש לו עדיין חלב על השפתיים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= יש לו עדיין חלב על השפתיים
|הגייה=Yesh lo '''adayin '''chalav '''al ''' has''yim
|חלק דיבר= נשוא פועלי מורחב (ביטוי ניבאי)
|מין= נקבע לפי הנושא
|שורש= ללא שורש (כי זה ביטוי ארוך לא מילה אחת אלה כמה מילים)
|דרך תצורה= ניב / צירוף כבול
|נטיות=  
גוף ראשון: חסר.
גוף שני (אתה): יש לְךָ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (את): יש לָךְ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הוא): יש לוֹ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (היא): יש לָהּ עדיין חלב על השפתיים.רבים / רבות 
גוף ראשון (אנחנו): יש לָנוּ עדיין חלב על השפתיים.גוף שני (אתם): יש לָכֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (אתן): יש לָכֶן עדיין חלב על השפתיים.גוף שלישי (הם): יש לָהֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הן): יש לָהֶן עדיין חלב על השפתיים.
}} 
=== דבר שיש לו מתירין ===
דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור. נוסף על כך יש להחמיר בספק דבר שיש לו מתירין ולהמתין עד שיגיע ההיתר. [https://milog.co.il/%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%95_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/ לקוח ממילוג]
== פירוש הביטוי==
&quot;יש לו עדיין חלב על השפתיים&quot; פירושו הוא - זלזול במישהו צעיר שעדיין לא צבר מספיק ניסיון - משתמשים בביטוי הזה ובמילים האלה בעברית מכוון שזה אומר שהוא עדיין יונק מאמו {כלומר הוא קטן וצעיר} ונשאר לו חלב על השפתיים אז מזלזלים בו בגלל שהוא קטן ויונק עדיין
=== פירוש באנגלית ===
# [[wet behind the ears]]
===ראו גם===
* הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
* [[]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=וחתוליו|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}
{{מיזמים|ויקיפדיה= טירוןְ}}
{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:שם הקטגוריה]]</text>
      <sha1>3ep7dvtaxylvyqypco8dfrh2bw1v2u3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521123</id>
      <parentid>521118</parentid>
      <timestamp>2026-05-24T02:48:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ovedc</username>
        <id>2909</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/~2026-30840-10|~2026-30840-10]] ([[User talk:~2026-30840-10|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Ovedc|Ovedc]]</comment>
      <origin>521107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1514" sha1="ayjn2blsa0au7m29uc6zc91cs77akt6" xml:space="preserve">{{שהות}}
==יש לו עדיין חלב על השפתיים==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= יש לו עדיין חלב על השפתיים
|הגייה=Yesh lo '''adayin '''chalav '''al ''' has''yim
|חלק דיבר= נשוא פועלי מורחב (ביטוי ניבאי)
|מין= נקבע לפי הנושא
|שורש= ללא שורש (כי זה ביטוי ארוך לא מילה אחת אלה כמה מילים)
|דרך תצורה= ניב / צירוף כבול
|נטיות=  
גוף ראשון: חסר.
גוף שני (אתה): יש לְךָ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (את): יש לָךְ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הוא): יש לוֹ עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (היא): יש לָהּ עדיין חלב על השפתיים.רבים / רבות 
גוף ראשון (אנחנו): יש לָנוּ עדיין חלב על השפתיים.גוף שני (אתם): יש לָכֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שני (אתן): יש לָכֶן עדיין חלב על השפתיים.גוף שלישי (הם): יש לָהֶם עדיין חלב על השפתיים.
גוף שלישי (הן): יש לָהֶן עדיין חלב על השפתיים.
}}
== פירוש הביטוי==
&quot;יש לו עדיין חלב על השפתיים&quot; פירושו הוא - זלזול במישהו צעיר שעדיין לא צבר מספיק ניסיון, צעיר
=== פירוש באנגלית ===
# [[wet behind the ears]]</text>
      <sha1>ayjn2blsa0au7m29uc6zc91cs77akt6</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>