לה

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>לה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6280</id>
    <revision>
      <id>521219</id>
      <parentid>517875</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:16:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* לָה */</comment>
      <origin>521219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1274" sha1="5oypuiul9ixon7vigd59c5go7e5ayqw" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=לָה, צליל|אחר=לָהּ, מילת יחס בנטייה|ראו=את צורת היסוד: [[ל־]]}}
==לָה==
{{תווים
|תו=לה
|אמריקאי=A
|תמונה1=Music 4a1.svg
|תמונה2=Music 4a2.svg
|תדירות=440, 880
}}
# ה[[תו]] השישי בסולם הצלילים, מסומן גם באות A. [[תדירות]]ו ב[[אוקטבה]] הראשונה היא 440 [[הרץ]].
#:* לפי תדירותו של התו '''לה''' מכוונים את צלילם של [[כלי מיתר|כלי המיתר]].
# [[הגה]] חסר פשר, המשמש ל[[שירה]] בלא [[מלה|מילים]].
#:*{{צטשיר|נָשִׁיר '''בְּלָה לָה לָה''', בְּעֶצֶב, בְּגִילָה; / מִי, אִם אֵין אֲנִי לִי מִי?|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1191&amp;wrkid{{=}}4057|אֲנִי עוֹשָׂה לִי מַנְגִּינוֹת|יאיר קלינגר}}
# כינוי שיכות ניקבי
#:*{{יש '''לה''' [[דדים]] הבנויים לתלפיות.
===מילים נרדפות===
*נָה, בָּדָה, בְּלָה (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|la}}

===ראו גם===
* [[מפתח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לה}}</text>
      <sha1>5oypuiul9ixon7vigd59c5go7e5ayqw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521220</id>
      <parentid>521219</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:17:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* לָה */</comment>
      <origin>521220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1307" sha1="7sdxa52p9d3y82ehwiwb1xubqzidcut" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=לָה, צליל|אחר=לָהּ, מילת יחס בנטייה|ראו=את צורת היסוד: [[ל־]]}}
==לָה==
{{תווים
|תו=לה
|אמריקאי=A
|תמונה1=Music 4a1.svg
|תמונה2=Music 4a2.svg
|תדירות=440, 880
}}
# ה[[תו]] השישי בסולם הצלילים, מסומן גם באות A. [[תדירות]]ו ב[[אוקטבה]] הראשונה היא 440 [[הרץ]].
#:* לפי תדירותו של התו '''לה''' מכוונים את צלילם של [[כלי מיתר|כלי המיתר]].
# [[הגה]] חסר פשר, המשמש ל[[שירה]] בלא [[מלה|מילים]].
#:*{{צטשיר|נָשִׁיר '''בְּלָה לָה לָה''', בְּעֶצֶב, בְּגִילָה; / מִי, אִם אֵין אֲנִי לִי מִי?|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1191&amp;wrkid{{=}}4057|אֲנִי עוֹשָׂה לִי מַנְגִּינוֹת|יאיר קלינגר}}
# כינוי שיכות ניקבי
#:*{{הדגשה|יש '''לה''' [[דד]]ים הבנויים לתלפיות|(אנונימוס)}}.

===מילים נרדפות===
*נָה, בָּדָה, בְּלָה (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|la}}

===ראו גם===
* [[מפתח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לה}}</text>
      <sha1>7sdxa52p9d3y82ehwiwb1xubqzidcut</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521221</id>
      <parentid>521220</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:18:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* לָה */</comment>
      <origin>521221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1309" sha1="8w2ugmtypcxiz42dqnhib9wfrl196qa" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|נוכחי=לָה, צליל|אחר=לָהּ, מילת יחס בנטייה|ראו=את צורת היסוד: [[ל־]]}}
==לָה==
{{תווים
|תו=לה
|אמריקאי=A
|תמונה1=Music 4a1.svg
|תמונה2=Music 4a2.svg
|תדירות=440, 880
}}
# ה[[תו]] השישי בסולם הצלילים, מסומן גם באות A. [[תדירות]]ו ב[[אוקטבה]] הראשונה היא 440 [[הרץ]].
#:* לפי תדירותו של התו '''לה''' מכוונים את צלילם של [[כלי מיתר|כלי המיתר]].
# [[הגה]] חסר פשר, המשמש ל[[שירה]] בלא [[מלה|מילים]].
#:*{{צטשיר|נָשִׁיר '''בְּלָה לָה לָה''', בְּעֶצֶב, בְּגִילָה; / מִי, אִם אֵין אֲנִי לִי מִי?|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1191&amp;wrkid{{=}}4057|אֲנִי עוֹשָׂה לִי מַנְגִּינוֹת|יאיר קלינגר}}
# כינוי שייכות ניקבי
#:*{{הדגשה|יש '''לה''' [[דד]]ים הבנויים לתלפיות|(אנונימוס)}}.

===מילים נרדפות===
*נָה, בָּדָה, בְּלָה (2)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|la}}

===ראו גם===
* [[מפתח]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לה}}</text>
      <sha1>8w2ugmtypcxiz42dqnhib9wfrl196qa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הינומה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7098</id>
    <revision>
      <id>521226</id>
      <parentid>509753</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:41:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2849" sha1="6q8k47aol3x3nvwg3l469iyqb0xohkb" xml:space="preserve">==הִינוּמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הינומה
|הגייה= hinu'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש= 
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' הִינוּמוֹת
}}{{תמונה|Bride with bouquet.jpg|כלה עם ההינומה פרושה לאחור.}}
#{{רובד|חזל}} [[בד]] דק שבו [[מכסה|מכוסים]] פני ה[[כלה]] בשעת ה[[חפה|חופה]].
#:*{{צט/משנה|הָאִשָּׁה שֶׁנִתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, הִיא אוֹמֶרֶת בְתוּלָה נְשָׂאתַנִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה '''בְּהִינוּמָא''' וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם.|כתובות|ב|א}}
#:*{{צטשיר|נִפְרַדְנוּ כָּךְ הָרְחוֹב הָמָה, הָמָה / דְּחָפַנִי אֵיזֶה הֵלֶךְ, וּמִנֶּגֶד / הָעֲרָפֶל תָּלוּי '''כְּהִינוּמָה'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}572&amp;wrkid{{=}}39133|נִפְרַדְנוּ כָּךְ|לאה גולדברג}}
#:* בעת טקס הנישואין החתן מסיר את ה'''הינומה''' מפני הכלה ומשקה אותה מכוס היין.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}}- עתיקה בהגיית הִיא-מִין {{יוונית|ὑμήν|humḗn}} – [[קרום]] דק; ומכאן שמו של [[קרום הבתולים]] בלעז, המתנוסס על פניה של הכלה ולמעשה בא להעיד על בתוליה השלמים ; ולפי זה בהגיית: יִמנאוס {{יוונית|Ῡ̔μέναιος|Hūménaios}} הוא: אל החתונות היווני. השוו לשם (ולמושג) :[[w:גיא בן הנום|גיא בן הנום]]

===פרשנים מפרשים===
*{{צט/בבלי|מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר, תנורא דאסא; רבי יוחנן אמר, קריתא דמנמנה בה כלתא.|כתובות|יז|ב}} פירוש רש&quot;י: תנורא דאסא – כמין חופה של הדס עגולה; קריתא – צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין.

=== מילים נרדפות ===
*[[צעיף]] 
*[[של]]
*[[רדיד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|veil}}‏
===ראו גם===
* [[פמיניזם]]
* [[חיג'אב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הינומה|ויקישיתוף=Category:Wedding veils}}

[[קטגוריה:כיסויי ראש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>6q8k47aol3x3nvwg3l469iyqb0xohkb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521227</id>
      <parentid>521226</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:42:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2831" sha1="ts07hrzexbyx4nyqa5gr33qwbodlsll" xml:space="preserve">==הִינוּמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הינומה
|הגייה= hinu'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש= 
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' הִינוּמוֹת
}}{{תמונה|Bride with bouquet.jpg|כלה עם ההינומה פרושה לאחור.}}
#{{רובד|חזל}} [[בד]] דק שבו [[מכסה|מכוסים]] פני ה[[כלה]] בשעת ה[[חפה|חופה]].
#:*{{צט/משנה|הָאִשָּׁה שֶׁנִתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, הִיא אוֹמֶרֶת בְתוּלָה נְשָׂאתַנִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה '''בְּהִינוּמָא''' וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם.|כתובות|ב|א}}
#:*{{צטשיר|נִפְרַדְנוּ כָּךְ הָרְחוֹב הָמָה, הָמָה / דְּחָפַנִי אֵיזֶה הֵלֶךְ, וּמִנֶּגֶד / הָעֲרָפֶל תָּלוּי '''כְּהִינוּמָה'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}572&amp;wrkid{{=}}39133|נִפְרַדְנוּ כָּךְ|לאה גולדברג}}
#:* בעת טקס הנישואין החתן מסיר את ה'''הינומה''' מפני הכלה ומשקה אותה מכוס היין.

===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}}- עתיקה בהגיית הִיא-מִין {{יוונית|ὑμήν|humḗn}} – [[קרום]] דק; ומכאן שמו של [[קרום הבתולים]] בלעז, המתנוסס על פניה של הכלה ולמעשה בא להעיד על בתוליה השלמים ; ולפי זה בהגיית: יִמנאוס {{יוונית|Ῡ̔μέναιος|Hūménaios}} הוא: אל החתונות היווני. השוו לשם (ולמושג) :[[w:גיא בן הנום|גיא בן הנום]]

===פרשנים מפרשים===
*{{צט/בבלי|מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר, תנורא דאסא; רבי יוחנן אמר, קריתא דמנמנה בה כלתא.|כתובות|יז|ב}} פירוש רש&quot;י: תנורא דאסא – כמין חופה של הדס עגולה; קריתא – צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין.

=== מילים נרדפות ===
*[[צעיף]] 
*[[של]]
*[[רדיד]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|veil}}‏
===ראו גם===
* [[פמיניזם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הינומה|ויקישיתוף=Category:Wedding veils}}

[[קטגוריה:כיסויי ראש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>ts07hrzexbyx4nyqa5gr33qwbodlsll</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גיהנום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10996</id>
    <revision>
      <id>521208</id>
      <parentid>513715</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:43:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8658" sha1="dmx4wzlzc84jk6bxgxmhrndk36v8nu1" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]
* [[w:ג'ין|ג'ין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>dmx4wzlzc84jk6bxgxmhrndk36v8nu1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521209</id>
      <parentid>521208</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:45:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8655" sha1="66u9k4jduu1769peil0nf6mcn5c56ti" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]
* [[ג'ין]] (שד)

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>66u9k4jduu1769peil0nf6mcn5c56ti</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521210</id>
      <parentid>521209</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:47:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8662" sha1="ljjnhbj5092h1evhsynrxk2zrjxoizm" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>ljjnhbj5092h1evhsynrxk2zrjxoizm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521211</id>
      <parentid>521210</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:48:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8662" sha1="52bma394fetmzcpxkaonz555pssihgi" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>52bma394fetmzcpxkaonz555pssihgi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521212</id>
      <parentid>521211</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:51:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8700" sha1="f6j8o2lhymmj1bfkrq4mhj0jvc142qc" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>f6j8o2lhymmj1bfkrq4mhj0jvc142qc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521213</id>
      <parentid>521212</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:54:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8715" sha1="6hvti3o8449zhsqtut76dp8e9506twq" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>6hvti3o8449zhsqtut76dp8e9506twq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521214</id>
      <parentid>521213</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:04:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8941" sha1="har1xu7wrsr3urq85mlrnmgw1egryto" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]].
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>har1xu7wrsr3urq85mlrnmgw1egryto</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521215</id>
      <parentid>521214</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:08:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9108" sha1="ou23tqlbie2t2kencma1t6960h1262t" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה יתן ךצייןכי תיבת: גניא בסורית ܓܢܝܐ (genyā) כשמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>ou23tqlbie2t2kencma1t6960h1262t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521216</id>
      <parentid>521215</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:09:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9113" sha1="lwnx9ukaib55efiq49whzby6wxz8tjv" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית ܓܢܝܐ (genyā) כשמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>lwnx9ukaib55efiq49whzby6wxz8tjv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521217</id>
      <parentid>521216</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:09:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9118" sha1="cctm971f0e3wzz3dlj320bmi9qc8tlg" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד לה על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>cctm971f0e3wzz3dlj320bmi9qc8tlg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521218</id>
      <parentid>521217</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:13:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9122" sha1="pkb9rnejsftiywsp7c4u2gwhjucpiu6" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין נקבה) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>pkb9rnejsftiywsp7c4u2gwhjucpiu6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521222</id>
      <parentid>521218</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:19:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9132" sha1="dfaam7nv2gr0hu04dl3qq4udcyk2iu2" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין '''[[נקבה]]''') לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>dfaam7nv2gr0hu04dl3qq4udcyk2iu2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521223</id>
      <parentid>521222</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:19:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9138" sha1="3yqn2vqag8q8cww9wf5ji8lebp0u6vd" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>3yqn2vqag8q8cww9wf5ji8lebp0u6vd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521224</id>
      <parentid>521223</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:21:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9151" sha1="j22ti1nw61iuz9sr80n3n5fvaac2m74" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>j22ti1nw61iuz9sr80n3n5fvaac2m74</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521225</id>
      <parentid>521224</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:27:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9170" sha1="5frw318c9y0h18u0rzfte3g2ugblopy" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנאי]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>5frw318c9y0h18u0rzfte3g2ugblopy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521228</id>
      <parentid>521225</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:01:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9168" sha1="e9k5miz2vdon3vqy8bra68ggjhwn58r" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנה]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>e9k5miz2vdon3vqy8bra68ggjhwn58r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15595</id>
    <revision>
      <id>521200</id>
      <parentid>520135</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T05:10:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32059-23</username>
        <id>46172</id>
      </contributor>
      <comment>/* כְּלוּם א */</comment>
      <origin>521200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11993" sha1="nel58yl52p2zbeydcbfhmaiopi0xsmn" xml:space="preserve">==כְּלוּם {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# כל [[מה]], משהו, כלשהו (בעיקר בשלילה).
#:*{{הדגשה| אבל חולה לאונסו פטור מ'''כלום'''. |([[s:ברכות כב ב|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כב, עמוד ב]])}}
#:*{{הדגשה|(אמר:) כנדרי כשרים, לא אמר '''כלום'''.|([[s:משנה נדרים א א|משנה, מסכת נדרים, פרק א, משנה א]])}}
# [[ארכאי]] האם ? (כמילת שאלה)
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''[[#כְּלוּם ב|כלום]]''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
# {{משלב|סלנג}}  אַיִן, לא כלום.
#:* מה נשאר? -'''כלום'''.
# {{משלב|סלנג}}  מעט מאוד.
#:* זה '''כלום''' כסף לכמות כזאת של תיבות, כל שירות ענן יעלה לך יותר מזה בהרבה (מאוד!), וגם אם תקים לבד יעלה לך הרבה יותר (בעיקר רישוי) ({{מקור/אינטרנט|יוצר=lilimeshi|כתובת=http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=956&amp;messageid=178363984|כותרת=זה כלום כסף לכמות כזאת של תיבות|שם האתר=כיפה|תאריך=27/04/15}}).
#:* עוגת הבית - קלה מאד להכנה, '''כלום''' זמן עבודה, חומרים פשוטים ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אמא_חדשה|כתובת=http://m.kipa.co.il/community/show/10817580|כותרת=פורום מתכונים|שם האתר=פורום מומחי IT|תאריך=15/05/15}}).

===גיזרון===
לשון חז&quot;ל. המילה כְּלוּם{{הפניה|1|עברית}} מופיעה לראשונה בלשון ה[[תנא]]ים, שבה היא מחליפה את [[מאומה|מְאוּמָה]] המקראית. כמו כן היא משמשת, בעיקר בלשון האמוראים, כמילת שאלה המחליפה את ה&quot;א השאלה המקראית (לשימוש זה ראו [[#כְּלוּם ב|להלן]]). המילה מתועדת גם בכמה מניבי הארמית המאוחרת: [[w:ארמית בבלית|ארמית בבלית]] ו[[w:ארמית גלילית|ארמית גלילית]] – כְּלוּם; ארמית שומרונית – כלום (במסורת ההגייה: kēlom); ארמית נוצרית – {{יוניקוד|ܟܘܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܝܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܝܠܘܡ|מוגדל}} (כולום, כלום, כולם, כולים, כילום).{{הפניה|2|ארמית נוצרית1}} מקורה איננו ברור. רוב ההסברים שהוצעו גוזרים אותה, בדרך זו או אחרת, מצירוף של המילה [[כל|כֹּל]] עם מילה או רכיב נוסף.

יש הסבורים שמקור המילה כְּלוּם בעברית, ושהיא נשאלה לארמית מלשון התנאים. הסברה המקובלת היא שהמילה התקצרה מן הצירוף [[כל|כָּל]] [[מאום|מְאוּם]] ([[מאומה|מְאוּמָה]]),{{הפניה|3|קאהוט}} או לפי סברה אחרת, מן הצירוף כָּל מָה. אחרים גוזרים אותה מצורה קדומה מעין kullu-ma*,{{כ}}{{הפניה|4|כולומה}} צירוף של המילה  kullu* (היא כֹּל בטרם נשילת סיומת ה[[יחסה]]) ושל המילית השמית ma- (מ&quot;ם [[אנקליטי]]ת),{{הפניה|5|מ}} שמשמשת כאן בתפקיד של גזירת כינוי סתמי (השוו לאכדית kalama/kaluma = &quot;הכול&quot;; יש המשערים שהצורה האכדית היא המקור הישיר לצורה העברית-ארמית כְּלוּם). לדעה אחרת, המילה איננה קשורה למילה כֹּל, אלא היא גזורה במשקל קְטוּל מן השורש השמי כל&quot;ם שעניינו דיבור (השווּ לערבית {{ערבית|كَلَام|כַּלַאם}} = &quot;דברים&quot;), ולפי הסבר זה היא מקבילה למילה [[דבר#דָּבָר|דָּבָר]] הן במובן והן בתצורה.{{הפניה|6|ילין}} עם זאת, אין בהצעה זו כדי להסביר את שימושה של כְּלוּם בעיקר בשלילה.

חוקרים אחרים סבורים שמוצא המילה כְּלוּם בארמית. לפי אחת הסברות, המילה התגלגלה מן הצירוף הארמי כֻּל מָא שמשמעו &quot;כל דבר&quot; (והשווּ לגיזרון העברי מן כָּל מָה שנזכר לעיל), הנכתב גם כמילה אחת בסורית: {{ערבית|ܟܽܠܡܳܐ|כֻּלְמָא}}.{{הפניה|7|גלוסקא}} משה בר-אשר מציע מקור ארמי אחר: הצורה כְּלָמָא, המופיעה בתרגום יונתן לנביאים כתרגום למילה כְּאַיִן וכיו&quot;ב. היא מורכבת מכ&quot;ף הדימיון ומהמילה לָמָא (→ לָא מָא) ובארמית-סורית: ([https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lm%29%20N&amp;cits=all לָמָא]) בהוראות:'אין', או 'כמעט'. לפי השערה זו, התנועה הסופית של כְּלָמָא נשמטה (← *כְּלָם), ותנועת הקמץ תחת הלמ&quot;ד נתעגלה לשורוק בהשפעת המ&quot;ם השפתית.{{הפניה|8|בר-אשר פעול}}

לפי טענה פופולרית אך מוטעית, כְּלוּם היא ביסודה צירוף של כ&quot;ף הדמיון + לוּם, מילה נדירה כביכול שמשמעה &quot;חרצן הזית&quot;; כְּלוּם משמעה, אם כן: &quot;דבר קטן כחרצן הזית, כל דבר שהוא&quot;. לאמתו של דבר, ה&quot;מילה&quot; לוּם איננה קיימת כלל. 
===צירופים===
* [[לא אמר כלום]]
* [[לא כלום]]

===נגזרות===
* [[כלומניק]]

===מילים נרדפות===
* [[משהו]]
* [[דבר מה]]
# [[מאום]], [[מאומה]]  
# [[לא דבר]], [[שום דבר]]
*

===תרגום===
====1====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|something|anything}}
* ולשית: {{ת|ולשית|dim}} 
* ספרדית: {{ת|עברית|nada|algo}}

====2====
* אנגלית: ?{{ת|אנגלית|is it}}

====3====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لا شيء}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/nada nada]

===ראו גם===
* [[כלאם פאדי]]
* [[כולם]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|עברית}} כך היא מנוקדת בכל כתבי היד ועל פי כל מסורות ההגייה, בעברית ובארמית היהודית. במסורת הכתיב יש עדויות בודדות אך מובהקות לצורה &quot;כולום&quot; (ואולי גם &quot;כולם&quot;), המעידה על הגיית הכ&quot;ף בתנועת u או o, כנראה חטופה. לא ברור אם זוהי הגייה מקורית, שהתקיימה גם בלשון התנאים, או שהיא מהווה התפתחות משנית או דיאלקטית. על כל פנים, משתקפת כאן הגייה ארץ-ישראלית מבוססת, שעולה גם ממגוון הצורות שבארמית נוצרית (ראו להלן). ראו: מרדכי מישור, &quot;לשון חכמים לאור האפיגרפיה&quot;, '''מחקרים בלשון''' ד (תש&quot;ן), עמ' 261–263; משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=6 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 63–64.
# {{הערה|ארמית נוצרית1}} לשחזור מבטא הצורות שבארמית נוצרית והתפתחותן המשוערת ראו: משה בר-אשר, '''מחקרים בסורית של ארץ ישראל: מקורותיה מסורותיה ובעיות נבחרות בדקדוקה''', ירושלים תשל&quot;ז, עמ' 446 הערה 170. והשווּ השערתו של גלוסקא, בהערה 7 להלן.
# {{הערה|קאהוט}}ראו: חנוך יהודה קאהוט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48231&amp;st=&amp;pgnum=240 '''ערוך השלם'''], ד, וינה תרמ&quot;ה, עמ' 238; וכן במילונים השונים.
# {{הערה|כולומה}} Jakob Barth, [http://archive.org/stream/diepronominalbil00bartuoft#page/170/mode/2up ''Die Pronominalbildung in den semitischen Sprachen''], Leipzig: Hinrichs, 1913, p. 171; Alice Faber, [http://books.google.co.il/books?id=F5G74rBLJE4C&amp;lpg=PA231&amp;ots=TigznEo_vZ&amp;dq=Indefinite%20Pronouns%20in%20Early%20Semitic&amp;hl=iw&amp;pg=PA222#v=onepage&amp;q&amp;f=false &quot;Indefinite Pronouns in Early Semitic&quot;], in: Yoël L. Arbeitman (ed.), ''Fucus: A Semitic/Afrasian Gathering in Remembrance of Albert Ehrman'' (Current Issues in Linguistic Theory 58), Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1988, p. 222. פייבר סבורה שלא ניתן לשחזר את איכות התנועה הראשונה, ולכן מציעה: kVllu-ma*{{כ}} (V = תנועה קצרה כלשהי: a/i/u). היא מעריכה שהמילה כְּלוּם שאולה מארמית (שם, עמ' 225).
# {{הערה|מ}} על צורן זה ראו: Horace D. Hummel, [http://www.jstor.org/stable/3261281 &quot;Enclitic ''Mem'' in Early Northwest Semitic, Especially Hebrew&quot;], ''Journal of Biblical Literature'' 76 (1957), pp. 85-107.
# {{הערה|ילין}} דוד ילין, '''חקרי מקרא: איוב''', ירושלים תרפ&quot;ז, עמ' 25.
# {{הערה|גלוסקא}} יצחק גלוסקא מציע התפתחות פנים-ארמית משוערת, הדומה להתפתחות הצורות ה[[w:משקלים סגוליים|סֶּגוליות]] בלשון זו, כדלקמן: kúlma (הסימן הדיאקריטי מעל התנועה [ú] מסמן את ההטעמה) ← kulm (נשילת תנועה סופית בלתי מוטעמת) ← kulúm (ביקוע צרור, הידמות תנועת העזר ומעתק הטעם להברה הסופית) ← k&lt;sup&gt;e&lt;/sup&gt;lúm (חיטוף תנועה קצרה בלתי מוטעמת בראש מילה). צורות כתיב העשויות לרמוז לשלבי התפתחות אלה אכן מתועדות, כמתואר לעיל, בארמית נוצרית (אך בר-אשר [הערה 2 לעיל] מסבירן בדרך שונה). ראו: יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''', א, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ&quot;ח, עמ' 560–561. ושם סקירה של הסברות השונות על מקור המילה.
# {{הערה|בר-אשר פעול}} משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=25 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 82.

==כְּלוּם {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# מילת שאלה, בדרך כלל של שאלה רטורית שתשובתה שלילית.
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''כלום''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
#:*{{הדגשה|'''כלום''' מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? |([[s:שבת לא א|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א]])}}

===גיזרון===
על מוצא המילה ראו [[#כְּלוּם א|לעיל]].&lt;!--לצטט את בנדויד--&gt;

===מילים נרדפות===
* [[האמנם]]
* [[האם]]

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>nel58yl52p2zbeydcbfhmaiopi0xsmn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521201</id>
      <parentid>521200</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T05:12:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32059-23</username>
        <id>46172</id>
      </contributor>
      <comment>/* כְּלוּם {{משני|א}} */</comment>
      <origin>521201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12002" sha1="3arzxs6x5zcnf175tj1vwvrhdx30aaj" xml:space="preserve">==כְּלוּם {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# כל [[מה]], משהו, כלשהו (בעיקר בשלילה).
#:*{{הדגשה| אבל חולה לאונסו פטור מ'''כלום'''. |([[s:ברכות כב ב|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כב, עמוד ב]])}}
#:*{{הדגשה|(אמר:) כנדרי כשרים, לא אמר '''כלום'''.|([[s:משנה נדרים א א|משנה, מסכת נדרים, פרק א, משנה א]])}}
# {{משלב|ארכאי}} האם ? (כמילת שאלה)
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''[[#כְּלוּם ב|כלום]]''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
# {{משלב|סלנג}}  אַיִן, לא כלום.
#:* מה נשאר? -'''כלום'''.
# {{משלב|סלנג}}  מעט מאוד.
#:* זה '''כלום''' כסף לכמות כזאת של תיבות, כל שירות ענן יעלה לך יותר מזה בהרבה (מאוד!), וגם אם תקים לבד יעלה לך הרבה יותר (בעיקר רישוי) ({{מקור/אינטרנט|יוצר=lilimeshi|כתובת=http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=956&amp;messageid=178363984|כותרת=זה כלום כסף לכמות כזאת של תיבות|שם האתר=כיפה|תאריך=27/04/15}}).
#:* עוגת הבית - קלה מאד להכנה, '''כלום''' זמן עבודה, חומרים פשוטים ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אמא_חדשה|כתובת=http://m.kipa.co.il/community/show/10817580|כותרת=פורום מתכונים|שם האתר=פורום מומחי IT|תאריך=15/05/15}}).

===גיזרון===
לשון חז&quot;ל. המילה כְּלוּם{{הפניה|1|עברית}} מופיעה לראשונה בלשון ה[[תנא]]ים, שבה היא מחליפה את [[מאומה|מְאוּמָה]] המקראית. כמו כן היא משמשת, בעיקר בלשון האמוראים, כמילת שאלה המחליפה את ה&quot;א השאלה המקראית (לשימוש זה ראו [[#כְּלוּם ב|להלן]]). המילה מתועדת גם בכמה מניבי הארמית המאוחרת: [[w:ארמית בבלית|ארמית בבלית]] ו[[w:ארמית גלילית|ארמית גלילית]] – כְּלוּם; ארמית שומרונית – כלום (במסורת ההגייה: kēlom); ארמית נוצרית – {{יוניקוד|ܟܘܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܝܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܝܠܘܡ|מוגדל}} (כולום, כלום, כולם, כולים, כילום).{{הפניה|2|ארמית נוצרית1}} מקורה איננו ברור. רוב ההסברים שהוצעו גוזרים אותה, בדרך זו או אחרת, מצירוף של המילה [[כל|כֹּל]] עם מילה או רכיב נוסף.

יש הסבורים שמקור המילה כְּלוּם בעברית, ושהיא נשאלה לארמית מלשון התנאים. הסברה המקובלת היא שהמילה התקצרה מן הצירוף [[כל|כָּל]] [[מאום|מְאוּם]] ([[מאומה|מְאוּמָה]]),{{הפניה|3|קאהוט}} או לפי סברה אחרת, מן הצירוף כָּל מָה. אחרים גוזרים אותה מצורה קדומה מעין kullu-ma*,{{כ}}{{הפניה|4|כולומה}} צירוף של המילה  kullu* (היא כֹּל בטרם נשילת סיומת ה[[יחסה]]) ושל המילית השמית ma- (מ&quot;ם [[אנקליטי]]ת),{{הפניה|5|מ}} שמשמשת כאן בתפקיד של גזירת כינוי סתמי (השוו לאכדית kalama/kaluma = &quot;הכול&quot;; יש המשערים שהצורה האכדית היא המקור הישיר לצורה העברית-ארמית כְּלוּם). לדעה אחרת, המילה איננה קשורה למילה כֹּל, אלא היא גזורה במשקל קְטוּל מן השורש השמי כל&quot;ם שעניינו דיבור (השווּ לערבית {{ערבית|كَلَام|כַּלַאם}} = &quot;דברים&quot;), ולפי הסבר זה היא מקבילה למילה [[דבר#דָּבָר|דָּבָר]] הן במובן והן בתצורה.{{הפניה|6|ילין}} עם זאת, אין בהצעה זו כדי להסביר את שימושה של כְּלוּם בעיקר בשלילה.

חוקרים אחרים סבורים שמוצא המילה כְּלוּם בארמית. לפי אחת הסברות, המילה התגלגלה מן הצירוף הארמי כֻּל מָא שמשמעו &quot;כל דבר&quot; (והשווּ לגיזרון העברי מן כָּל מָה שנזכר לעיל), הנכתב גם כמילה אחת בסורית: {{ערבית|ܟܽܠܡܳܐ|כֻּלְמָא}}.{{הפניה|7|גלוסקא}} משה בר-אשר מציע מקור ארמי אחר: הצורה כְּלָמָא, המופיעה בתרגום יונתן לנביאים כתרגום למילה כְּאַיִן וכיו&quot;ב. היא מורכבת מכ&quot;ף הדימיון ומהמילה לָמָא (→ לָא מָא) ובארמית-סורית: ([https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lm%29%20N&amp;cits=all לָמָא]) בהוראות:'אין', או 'כמעט'. לפי השערה זו, התנועה הסופית של כְּלָמָא נשמטה (← *כְּלָם), ותנועת הקמץ תחת הלמ&quot;ד נתעגלה לשורוק בהשפעת המ&quot;ם השפתית.{{הפניה|8|בר-אשר פעול}}

לפי טענה פופולרית אך מוטעית, כְּלוּם היא ביסודה צירוף של כ&quot;ף הדמיון + לוּם, מילה נדירה כביכול שמשמעה &quot;חרצן הזית&quot;; כְּלוּם משמעה, אם כן: &quot;דבר קטן כחרצן הזית, כל דבר שהוא&quot;. לאמתו של דבר, ה&quot;מילה&quot; לוּם איננה קיימת כלל. 
===צירופים===
* [[לא אמר כלום]]
* [[לא כלום]]

===נגזרות===
* [[כלומניק]]

===מילים נרדפות===
* [[משהו]]
* [[דבר מה]]
# [[מאום]], [[מאומה]]  
# [[לא דבר]], [[שום דבר]]
*

===תרגום===
====1====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|something|anything}}
* ולשית: {{ת|ולשית|dim}} 
* ספרדית: {{ת|עברית|nada|algo}}

====2====
* אנגלית: ?{{ת|אנגלית|is it}}

====3====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لا شيء}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/nada nada]

===ראו גם===
* [[כלאם פאדי]]
* [[כולם]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|עברית}} כך היא מנוקדת בכל כתבי היד ועל פי כל מסורות ההגייה, בעברית ובארמית היהודית. במסורת הכתיב יש עדויות בודדות אך מובהקות לצורה &quot;כולום&quot; (ואולי גם &quot;כולם&quot;), המעידה על הגיית הכ&quot;ף בתנועת u או o, כנראה חטופה. לא ברור אם זוהי הגייה מקורית, שהתקיימה גם בלשון התנאים, או שהיא מהווה התפתחות משנית או דיאלקטית. על כל פנים, משתקפת כאן הגייה ארץ-ישראלית מבוססת, שעולה גם ממגוון הצורות שבארמית נוצרית (ראו להלן). ראו: מרדכי מישור, &quot;לשון חכמים לאור האפיגרפיה&quot;, '''מחקרים בלשון''' ד (תש&quot;ן), עמ' 261–263; משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=6 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 63–64.
# {{הערה|ארמית נוצרית1}} לשחזור מבטא הצורות שבארמית נוצרית והתפתחותן המשוערת ראו: משה בר-אשר, '''מחקרים בסורית של ארץ ישראל: מקורותיה מסורותיה ובעיות נבחרות בדקדוקה''', ירושלים תשל&quot;ז, עמ' 446 הערה 170. והשווּ השערתו של גלוסקא, בהערה 7 להלן.
# {{הערה|קאהוט}}ראו: חנוך יהודה קאהוט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48231&amp;st=&amp;pgnum=240 '''ערוך השלם'''], ד, וינה תרמ&quot;ה, עמ' 238; וכן במילונים השונים.
# {{הערה|כולומה}} Jakob Barth, [http://archive.org/stream/diepronominalbil00bartuoft#page/170/mode/2up ''Die Pronominalbildung in den semitischen Sprachen''], Leipzig: Hinrichs, 1913, p. 171; Alice Faber, [http://books.google.co.il/books?id=F5G74rBLJE4C&amp;lpg=PA231&amp;ots=TigznEo_vZ&amp;dq=Indefinite%20Pronouns%20in%20Early%20Semitic&amp;hl=iw&amp;pg=PA222#v=onepage&amp;q&amp;f=false &quot;Indefinite Pronouns in Early Semitic&quot;], in: Yoël L. Arbeitman (ed.), ''Fucus: A Semitic/Afrasian Gathering in Remembrance of Albert Ehrman'' (Current Issues in Linguistic Theory 58), Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1988, p. 222. פייבר סבורה שלא ניתן לשחזר את איכות התנועה הראשונה, ולכן מציעה: kVllu-ma*{{כ}} (V = תנועה קצרה כלשהי: a/i/u). היא מעריכה שהמילה כְּלוּם שאולה מארמית (שם, עמ' 225).
# {{הערה|מ}} על צורן זה ראו: Horace D. Hummel, [http://www.jstor.org/stable/3261281 &quot;Enclitic ''Mem'' in Early Northwest Semitic, Especially Hebrew&quot;], ''Journal of Biblical Literature'' 76 (1957), pp. 85-107.
# {{הערה|ילין}} דוד ילין, '''חקרי מקרא: איוב''', ירושלים תרפ&quot;ז, עמ' 25.
# {{הערה|גלוסקא}} יצחק גלוסקא מציע התפתחות פנים-ארמית משוערת, הדומה להתפתחות הצורות ה[[w:משקלים סגוליים|סֶּגוליות]] בלשון זו, כדלקמן: kúlma (הסימן הדיאקריטי מעל התנועה [ú] מסמן את ההטעמה) ← kulm (נשילת תנועה סופית בלתי מוטעמת) ← kulúm (ביקוע צרור, הידמות תנועת העזר ומעתק הטעם להברה הסופית) ← k&lt;sup&gt;e&lt;/sup&gt;lúm (חיטוף תנועה קצרה בלתי מוטעמת בראש מילה). צורות כתיב העשויות לרמוז לשלבי התפתחות אלה אכן מתועדות, כמתואר לעיל, בארמית נוצרית (אך בר-אשר [הערה 2 לעיל] מסבירן בדרך שונה). ראו: יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''', א, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ&quot;ח, עמ' 560–561. ושם סקירה של הסברות השונות על מקור המילה.
# {{הערה|בר-אשר פעול}} משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=25 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 82.

==כְּלוּם {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# מילת שאלה, בדרך כלל של שאלה רטורית שתשובתה שלילית.
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''כלום''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
#:*{{הדגשה|'''כלום''' מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? |([[s:שבת לא א|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א]])}}

===גיזרון===
על מוצא המילה ראו [[#כְּלוּם א|לעיל]].&lt;!--לצטט את בנדויד--&gt;

===מילים נרדפות===
* [[האמנם]]
* [[האם]]

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>3arzxs6x5zcnf175tj1vwvrhdx30aaj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521202</id>
      <parentid>521201</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T05:13:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32059-23</username>
        <id>46172</id>
      </contributor>
      <comment>/* 2 */</comment>
      <origin>521202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12003" sha1="j6fqi1pl2rd0u403ha911vkun5uduan" xml:space="preserve">==כְּלוּם {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# כל [[מה]], משהו, כלשהו (בעיקר בשלילה).
#:*{{הדגשה| אבל חולה לאונסו פטור מ'''כלום'''. |([[s:ברכות כב ב|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כב, עמוד ב]])}}
#:*{{הדגשה|(אמר:) כנדרי כשרים, לא אמר '''כלום'''.|([[s:משנה נדרים א א|משנה, מסכת נדרים, פרק א, משנה א]])}}
# {{משלב|ארכאי}} האם ? (כמילת שאלה)
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''[[#כְּלוּם ב|כלום]]''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
# {{משלב|סלנג}}  אַיִן, לא כלום.
#:* מה נשאר? -'''כלום'''.
# {{משלב|סלנג}}  מעט מאוד.
#:* זה '''כלום''' כסף לכמות כזאת של תיבות, כל שירות ענן יעלה לך יותר מזה בהרבה (מאוד!), וגם אם תקים לבד יעלה לך הרבה יותר (בעיקר רישוי) ({{מקור/אינטרנט|יוצר=lilimeshi|כתובת=http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=956&amp;messageid=178363984|כותרת=זה כלום כסף לכמות כזאת של תיבות|שם האתר=כיפה|תאריך=27/04/15}}).
#:* עוגת הבית - קלה מאד להכנה, '''כלום''' זמן עבודה, חומרים פשוטים ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אמא_חדשה|כתובת=http://m.kipa.co.il/community/show/10817580|כותרת=פורום מתכונים|שם האתר=פורום מומחי IT|תאריך=15/05/15}}).

===גיזרון===
לשון חז&quot;ל. המילה כְּלוּם{{הפניה|1|עברית}} מופיעה לראשונה בלשון ה[[תנא]]ים, שבה היא מחליפה את [[מאומה|מְאוּמָה]] המקראית. כמו כן היא משמשת, בעיקר בלשון האמוראים, כמילת שאלה המחליפה את ה&quot;א השאלה המקראית (לשימוש זה ראו [[#כְּלוּם ב|להלן]]). המילה מתועדת גם בכמה מניבי הארמית המאוחרת: [[w:ארמית בבלית|ארמית בבלית]] ו[[w:ארמית גלילית|ארמית גלילית]] – כְּלוּם; ארמית שומרונית – כלום (במסורת ההגייה: kēlom); ארמית נוצרית – {{יוניקוד|ܟܘܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܝܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܝܠܘܡ|מוגדל}} (כולום, כלום, כולם, כולים, כילום).{{הפניה|2|ארמית נוצרית1}} מקורה איננו ברור. רוב ההסברים שהוצעו גוזרים אותה, בדרך זו או אחרת, מצירוף של המילה [[כל|כֹּל]] עם מילה או רכיב נוסף.

יש הסבורים שמקור המילה כְּלוּם בעברית, ושהיא נשאלה לארמית מלשון התנאים. הסברה המקובלת היא שהמילה התקצרה מן הצירוף [[כל|כָּל]] [[מאום|מְאוּם]] ([[מאומה|מְאוּמָה]]),{{הפניה|3|קאהוט}} או לפי סברה אחרת, מן הצירוף כָּל מָה. אחרים גוזרים אותה מצורה קדומה מעין kullu-ma*,{{כ}}{{הפניה|4|כולומה}} צירוף של המילה  kullu* (היא כֹּל בטרם נשילת סיומת ה[[יחסה]]) ושל המילית השמית ma- (מ&quot;ם [[אנקליטי]]ת),{{הפניה|5|מ}} שמשמשת כאן בתפקיד של גזירת כינוי סתמי (השוו לאכדית kalama/kaluma = &quot;הכול&quot;; יש המשערים שהצורה האכדית היא המקור הישיר לצורה העברית-ארמית כְּלוּם). לדעה אחרת, המילה איננה קשורה למילה כֹּל, אלא היא גזורה במשקל קְטוּל מן השורש השמי כל&quot;ם שעניינו דיבור (השווּ לערבית {{ערבית|كَلَام|כַּלַאם}} = &quot;דברים&quot;), ולפי הסבר זה היא מקבילה למילה [[דבר#דָּבָר|דָּבָר]] הן במובן והן בתצורה.{{הפניה|6|ילין}} עם זאת, אין בהצעה זו כדי להסביר את שימושה של כְּלוּם בעיקר בשלילה.

חוקרים אחרים סבורים שמוצא המילה כְּלוּם בארמית. לפי אחת הסברות, המילה התגלגלה מן הצירוף הארמי כֻּל מָא שמשמעו &quot;כל דבר&quot; (והשווּ לגיזרון העברי מן כָּל מָה שנזכר לעיל), הנכתב גם כמילה אחת בסורית: {{ערבית|ܟܽܠܡܳܐ|כֻּלְמָא}}.{{הפניה|7|גלוסקא}} משה בר-אשר מציע מקור ארמי אחר: הצורה כְּלָמָא, המופיעה בתרגום יונתן לנביאים כתרגום למילה כְּאַיִן וכיו&quot;ב. היא מורכבת מכ&quot;ף הדימיון ומהמילה לָמָא (→ לָא מָא) ובארמית-סורית: ([https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lm%29%20N&amp;cits=all לָמָא]) בהוראות:'אין', או 'כמעט'. לפי השערה זו, התנועה הסופית של כְּלָמָא נשמטה (← *כְּלָם), ותנועת הקמץ תחת הלמ&quot;ד נתעגלה לשורוק בהשפעת המ&quot;ם השפתית.{{הפניה|8|בר-אשר פעול}}

לפי טענה פופולרית אך מוטעית, כְּלוּם היא ביסודה צירוף של כ&quot;ף הדמיון + לוּם, מילה נדירה כביכול שמשמעה &quot;חרצן הזית&quot;; כְּלוּם משמעה, אם כן: &quot;דבר קטן כחרצן הזית, כל דבר שהוא&quot;. לאמתו של דבר, ה&quot;מילה&quot; לוּם איננה קיימת כלל. 
===צירופים===
* [[לא אמר כלום]]
* [[לא כלום]]

===נגזרות===
* [[כלומניק]]

===מילים נרדפות===
* [[משהו]]
* [[דבר מה]]
# [[מאום]], [[מאומה]]  
# [[לא דבר]], [[שום דבר]]
*

===תרגום===
====1====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|something|anything}}
* ולשית: {{ת|ולשית|dim}} 
* ספרדית: {{ת|עברית|nada|algo}}

====2====
* אנגלית: ? {{ת|אנגלית|is it}}

====3====
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لا شيء}} 
* ספרדית: [https://dle.rae.es/nada nada]

===ראו גם===
* [[כלאם פאדי]]
* [[כולם]]
[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]

===הערות שוליים===
# {{הערה|עברית}} כך היא מנוקדת בכל כתבי היד ועל פי כל מסורות ההגייה, בעברית ובארמית היהודית. במסורת הכתיב יש עדויות בודדות אך מובהקות לצורה &quot;כולום&quot; (ואולי גם &quot;כולם&quot;), המעידה על הגיית הכ&quot;ף בתנועת u או o, כנראה חטופה. לא ברור אם זוהי הגייה מקורית, שהתקיימה גם בלשון התנאים, או שהיא מהווה התפתחות משנית או דיאלקטית. על כל פנים, משתקפת כאן הגייה ארץ-ישראלית מבוססת, שעולה גם ממגוון הצורות שבארמית נוצרית (ראו להלן). ראו: מרדכי מישור, &quot;לשון חכמים לאור האפיגרפיה&quot;, '''מחקרים בלשון''' ד (תש&quot;ן), עמ' 261–263; משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=6 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 63–64.
# {{הערה|ארמית נוצרית1}} לשחזור מבטא הצורות שבארמית נוצרית והתפתחותן המשוערת ראו: משה בר-אשר, '''מחקרים בסורית של ארץ ישראל: מקורותיה מסורותיה ובעיות נבחרות בדקדוקה''', ירושלים תשל&quot;ז, עמ' 446 הערה 170. והשווּ השערתו של גלוסקא, בהערה 7 להלן.
# {{הערה|קאהוט}}ראו: חנוך יהודה קאהוט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48231&amp;st=&amp;pgnum=240 '''ערוך השלם'''], ד, וינה תרמ&quot;ה, עמ' 238; וכן במילונים השונים.
# {{הערה|כולומה}} Jakob Barth, [http://archive.org/stream/diepronominalbil00bartuoft#page/170/mode/2up ''Die Pronominalbildung in den semitischen Sprachen''], Leipzig: Hinrichs, 1913, p. 171; Alice Faber, [http://books.google.co.il/books?id=F5G74rBLJE4C&amp;lpg=PA231&amp;ots=TigznEo_vZ&amp;dq=Indefinite%20Pronouns%20in%20Early%20Semitic&amp;hl=iw&amp;pg=PA222#v=onepage&amp;q&amp;f=false &quot;Indefinite Pronouns in Early Semitic&quot;], in: Yoël L. Arbeitman (ed.), ''Fucus: A Semitic/Afrasian Gathering in Remembrance of Albert Ehrman'' (Current Issues in Linguistic Theory 58), Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1988, p. 222. פייבר סבורה שלא ניתן לשחזר את איכות התנועה הראשונה, ולכן מציעה: kVllu-ma*{{כ}} (V = תנועה קצרה כלשהי: a/i/u). היא מעריכה שהמילה כְּלוּם שאולה מארמית (שם, עמ' 225).
# {{הערה|מ}} על צורן זה ראו: Horace D. Hummel, [http://www.jstor.org/stable/3261281 &quot;Enclitic ''Mem'' in Early Northwest Semitic, Especially Hebrew&quot;], ''Journal of Biblical Literature'' 76 (1957), pp. 85-107.
# {{הערה|ילין}} דוד ילין, '''חקרי מקרא: איוב''', ירושלים תרפ&quot;ז, עמ' 25.
# {{הערה|גלוסקא}} יצחק גלוסקא מציע התפתחות פנים-ארמית משוערת, הדומה להתפתחות הצורות ה[[w:משקלים סגוליים|סֶּגוליות]] בלשון זו, כדלקמן: kúlma (הסימן הדיאקריטי מעל התנועה [ú] מסמן את ההטעמה) ← kulm (נשילת תנועה סופית בלתי מוטעמת) ← kulúm (ביקוע צרור, הידמות תנועת העזר ומעתק הטעם להברה הסופית) ← k&lt;sup&gt;e&lt;/sup&gt;lúm (חיטוף תנועה קצרה בלתי מוטעמת בראש מילה). צורות כתיב העשויות לרמוז לשלבי התפתחות אלה אכן מתועדות, כמתואר לעיל, בארמית נוצרית (אך בר-אשר [הערה 2 לעיל] מסבירן בדרך שונה). ראו: יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''', א, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ&quot;ח, עמ' 560–561. ושם סקירה של הסברות השונות על מקור המילה.
# {{הערה|בר-אשר פעול}} משה בר-אשר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=25 &quot;משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו&quot;], '''לשוננו''' סו (תשס&quot;ד), עמ' 82.

==כְּלוּם {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלום
|הגייה=klum
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
|נטיות=}}
# מילת שאלה, בדרך כלל של שאלה רטורית שתשובתה שלילית.
#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, '''כלום''' יש לזה על זה כלום?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
#:*{{הדגשה|'''כלום''' מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? |([[s:שבת לא א|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א]])}}

===גיזרון===
על מוצא המילה ראו [[#כְּלוּם א|לעיל]].&lt;!--לצטט את בנדויד--&gt;

===מילים נרדפות===
* [[האמנם]]
* [[האם]]

[[קטגוריה:לשון חז&quot;ל]]</text>
      <sha1>j6fqi1pl2rd0u403ha911vkun5uduan</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17904</id>
    <revision>
      <id>521230</id>
      <parentid>518336</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:07:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>521230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9124" sha1="9vlwrjtqt3z3375grytts0wayme9avm" xml:space="preserve">==גַּן {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גן
|הגייה=gan
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|נ|ן|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גַּנִּים או גַּנּוֹת
}}{{תמונה|Butchart gardens.JPG|גן}}
# [[שטח]] [[נטוע]] [[עץ|עצים]], [[שיח]]ים ו[[פרח]]ים ל[[הנאה|הנאת]] בעל־השטח ולאורחיו, בין אם ל[[נוי]] ול[[מרגוע]], ובין אם לשם ה[[תוצרת]] ה[[חקלאי]]ת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְצַו יהוה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר; מִכֹּל עֵץ־'''הַגָּן''' אָכֹל תֹּאכֵל.|בראשית|ב|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ '''כְּגַן''' הַיָּרָק.|דברים|יא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהָיִיתָ '''כְּגַן''' רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא־יְכַזְּבוּ מֵימָיו.|ישעיהו|נח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דּוֹדִי יָרַד '''לְגַנּוֹ''', לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם; לִרְעוֹת '''בַּגַּנִּים''', וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.|שיר השירים|ו|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָשִׂיתִי לִי '''גַּנּוֹת''' וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי.|קהלת|ב|ה}}
#:*{{צט/משנה|בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ '''מִגַּנּוֹתָיו''', מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל.|דמאי|ה|ז}}
#[[גן ילדים]].
#:*{{צטזמר|'''גַּן''' שֶׁלָּנוּ מַה נֶּחְמָד הוּא / לָנוּ טוֹב בּוֹ עַד מְאוֹד / בּוֹ נָשִׁיר, נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, / נְשַׂחֵק וְנַעֲבֹד.|song.asp?id{{=}}1317|גַּן שֶׁלָּנוּ|חינגה סמילר|ללא}}
#:*{{צטשיר|אתמול בחמש אחר הצהרים / הלכנו עם אמא למכולת / ובדרך ראינו / '''שהגן''' שלנו סגור.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}464&amp;wrkid{{=}}833|גן סגור|יהונתן גפן}}
#:*{{צטשיר|שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם כִּתָּה א'; / שָׁלוֹם לַגַּנֶּנֶת, '''לַגָּן'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1911&amp;wrkid{{=}}9799|שָׁלוֹם כִּתָּה א'|אהוד מנור|לחן=מתי כספי}}

===גזרון===
*מקור מלשון שומרית שאול לעברית מקראית. ערי הממלכה  העתיקה ב[[w:שומר|שומר]] היו מוקפות בערי וכפרי לוויין שהיו ממוקמים בין שדות שנקראו בשומרית - &quot;גן&quot; . השטח הבלתי מעובד שבין השטחים המושקים שימש כשדה מרעה, וקרוי בשומרית &quot;אֶדִן&quot; (edin), לכן שטחים טבעיים ובלתי מעובדים נקראו בשומרית &quot;גן אדין&quot;. ומכאן -  ראו [[גן עדן]].

===צירופים===
{{ע|3|
*[[גן בוטני]]
*[[גן העיר]]
*[[גן זואולוגי]]
*[[גן חובה]]
*[[גן חיות]]
*[[גן ילדים]]
*[[גן ירק]]
*[[גן לאומי]]
*[[גן נעול]]
*[[גן עדן]]
*[[גן צבורי|גן ציבורי]]
*[[גן שעשועים]]
}}

===נגזרות===
* [[גנה|גינה]]
* [[גנן]]

===מילים נרדפות===
* [[בוסתן]]
* [[חצר]]
* [[פארק]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|giardino}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kebun}}
*אירית: {{ת|אירית|gairdín}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|አጸድ}} (תעתיק: ʾäṣäd)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|garden}}‏
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĝardeno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|այգի}} (תעתיק: aygi)
::: {{ת|ארמנית|պարտեզ}} (תעתיק: partez)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბაღი}} (תעתיק: baɣi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Garten}}
*הודית: {{ת|הינדית|बाग़}} (תעתיק: bāġ)
:::{{ת|הינדית|उद्यान}} (תעתיק: udyān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|tuin|gaard}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kert}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|vườn}}
*טגלית: {{ת|טגלית|hardin|hálamanán}}
*טורקית: {{ת|טורקית|bahçe}}
*יוונית: {{ת|יוונית|περιβόλι}} (תעתיק: perivóli)
:::{{ת|יוונית|κήπος}} (תעתיק: kípos)
*יידיש: {{ת|יידיש|גאָרטן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|庭園}} (תעתיק: teien)
*כורדית: {{ת|כורדית|gulistan|baxçe}}
*לטינית: {{ת|לטינית|hortus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kebun}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ġnien}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|hage}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba|bustani}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|उद्यान}} (תעתיק: udyāna)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|jardín}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حديقة}} (תעתיק: חַדִיקָה)
:::{{ת|ערבית|جنة}} (תעתיק: גַ'נָּה)
*פולנית: {{ת|פולנית|ogród}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|jardim}}
*פינית: {{ת|פינית|puutarha|kasvimaa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|باغ‎}} (תעתיק: באע')
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zahrada}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|jardin}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|정원}} (תעתיק: jeong'won)
*רומנית: {{ת|רומנית|grădină}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сад}} (תעתיק: sad)
:::{{ת|רוסית|огород}} (ogoród)
*שוודית: {{ת|שוודית|trädgård}}
}}
===ראו גם===
*[[מטע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (נוי)}}
{{שורש|גנן ב}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]

==גַּן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גן
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן|א}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=קל
}}

#{{רובד|לשון המקרא}} שָׁמַר עַל-, הֵגֵן מִפְּנֵי-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְ'''גַנּוֹתִי''' עַל הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ-לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי|ישעיהו|לז|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּצִפֳּרִים עָפוֹת-כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם; '''גָּנוֹן''' וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט|ישעיהו|לא|ה}}

===גיזרון===
*מן התנ&quot;ך. כמו בפעלים אחרים במקרא בגזרת ע&quot;ו וע&quot;ע הנפוצים בעיקר בעתיד (ור' [[קאה|קא]], [[בן]]), חל מעבר מבניין קל לבניין הפעיל (הגן, הקיא, הבין, בהתאמה).

===צירופים===
* [[גן ילדים]]
* [[גן חובה]]
* [[גן שושנה]]

===מילים נרדפות===
*[[הגן]]
*[[גונן]]
*[[סך]]
*[[שמר]]

===ראו גם===
*[[התגונן]]

*[[w:ג'יני|ג'יני]]

{{שורש|גנן א}}

==גֵּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גן
|הגייה=gen
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גֵּנִים
}}{{תמונה|DNA animation.gif|הנפשה של ה־[[DNA]], בו מקודדים ה[[גן#גֵּן|גנים]].}}
# יחידת מידע המועברת מ[[אורגניזם]] ל[[צאצא]]יו באמצעות החומר ה[[תורשתי]].
#:* כל [[משפחה]] אומרת שה[[תכונה|תכונות]] שלה עוברות ב'''גנים'''.

===גיזרון===
* מקורה של המילה הוא מהמונח שטבע [[w:דרווין|דרווין]] {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|γενεᾱ́|geneā́}} – [[דור]], [[ילודה]].
===צירופים===
* [[גן דומיננטי]]
* [[גן רצסיבי]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|gene}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gene}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gen}}
* יידיש: {{ת|יידיש|geno}}
* יפנית: {{ת|יפנית|遺伝子}}
* סינית: {{ת|סינית|基因}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gen|gene}}
* פולנית: {{ת|פולנית|gen}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|gene}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|gen}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|gène}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|gen}}
* רומנית: {{ת|רומנית|genă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ген}}
}}

===ראו גם===
* [[אלל]]
* [[גנטיקה]]
* [[חלבון]]
* [[כרומוזום]]
* [[סמן גנטי]]
* [[ריבוזים]]
* [[DNA]]
* [[RNA]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (ביולוגיה)}}

[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>9vlwrjtqt3z3375grytts0wayme9avm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521231</id>
      <parentid>521230</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:10:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>521231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9127" sha1="qtjdometro6sge5010bytlxxifezvqn" xml:space="preserve">==גַּן {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גן
|הגייה=gan
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|נ|ן|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גַּנִּים או גַּנּוֹת
}}{{תמונה|Butchart gardens.JPG|גן}}
# [[שטח]] [[נטוע]] [[עץ|עצים]], [[שיח]]ים ו[[פרח]]ים ל[[הנאה|הנאת]] בעל־השטח ולאורחיו, בין אם ל[[נוי]] ול[[מרגוע]], ובין אם לשם ה[[תוצרת]] ה[[חקלאי]]ת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְצַו יהוה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר; מִכֹּל עֵץ־'''הַגָּן''' אָכֹל תֹּאכֵל.|בראשית|ב|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ '''כְּגַן''' הַיָּרָק.|דברים|יא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהָיִיתָ '''כְּגַן''' רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא־יְכַזְּבוּ מֵימָיו.|ישעיהו|נח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דּוֹדִי יָרַד '''לְגַנּוֹ''', לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם; לִרְעוֹת '''בַּגַּנִּים''', וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.|שיר השירים|ו|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָשִׂיתִי לִי '''גַּנּוֹת''' וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי.|קהלת|ב|ה}}
#:*{{צט/משנה|בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ '''מִגַּנּוֹתָיו''', מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל.|דמאי|ה|ז}}
#[[גן ילדים]].
#:*{{צטזמר|'''גַּן''' שֶׁלָּנוּ מַה נֶּחְמָד הוּא / לָנוּ טוֹב בּוֹ עַד מְאוֹד / בּוֹ נָשִׁיר, נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, / נְשַׂחֵק וְנַעֲבֹד.|song.asp?id{{=}}1317|גַּן שֶׁלָּנוּ|חינגה סמילר|ללא}}
#:*{{צטשיר|אתמול בחמש אחר הצהרים / הלכנו עם אמא למכולת / ובדרך ראינו / '''שהגן''' שלנו סגור.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}464&amp;wrkid{{=}}833|גן סגור|יהונתן גפן}}
#:*{{צטשיר|שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם כִּתָּה א'; / שָׁלוֹם לַגַּנֶּנֶת, '''לַגָּן'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1911&amp;wrkid{{=}}9799|שָׁלוֹם כִּתָּה א'|אהוד מנור|לחן=מתי כספי}}

===גזרון===
*מקור מלשון שומרית, מופיע בעברית מקראית. ערי הממלכה  העתיקה ב[[w:שומר|שומר]] היו מוקפות בערי וכפרי לוויין שהיו ממוקמים בין שדות שנקראו בשומרית - &quot;גן&quot; . השטח הבלתי מעובד שבין השטחים המושקים שימש כשדה מרעה, וקרוי בשומרית &quot;אֶדִן&quot; (edin), לכן שטחים טבעיים ובלתי מעובדים נקראו בשומרית &quot;גן אדין&quot;. ומכאן -  ראו [[גן עדן]].

===צירופים===
{{ע|3|
*[[גן בוטני]]
*[[גן העיר]]
*[[גן זואולוגי]]
*[[גן חובה]]
*[[גן חיות]]
*[[גן ילדים]]
*[[גן ירק]]
*[[גן לאומי]]
*[[גן נעול]]
*[[גן עדן]]
*[[גן צבורי|גן ציבורי]]
*[[גן שעשועים]]
}}

===נגזרות===
* [[גנה|גינה]]
* [[גנן]]

===מילים נרדפות===
* [[בוסתן]]
* [[חצר]]
* [[פארק]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|giardino}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kebun}}
*אירית: {{ת|אירית|gairdín}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|አጸድ}} (תעתיק: ʾäṣäd)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|garden}}‏
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĝardeno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|այգի}} (תעתיק: aygi)
::: {{ת|ארמנית|պարտեզ}} (תעתיק: partez)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბაღი}} (תעתיק: baɣi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Garten}}
*הודית: {{ת|הינדית|बाग़}} (תעתיק: bāġ)
:::{{ת|הינדית|उद्यान}} (תעתיק: udyān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|tuin|gaard}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kert}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|vườn}}
*טגלית: {{ת|טגלית|hardin|hálamanán}}
*טורקית: {{ת|טורקית|bahçe}}
*יוונית: {{ת|יוונית|περιβόλι}} (תעתיק: perivóli)
:::{{ת|יוונית|κήπος}} (תעתיק: kípos)
*יידיש: {{ת|יידיש|גאָרטן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|庭園}} (תעתיק: teien)
*כורדית: {{ת|כורדית|gulistan|baxçe}}
*לטינית: {{ת|לטינית|hortus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kebun}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ġnien}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|hage}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba|bustani}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|उद्यान}} (תעתיק: udyāna)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|jardín}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حديقة}} (תעתיק: חַדִיקָה)
:::{{ת|ערבית|جنة}} (תעתיק: גַ'נָּה)
*פולנית: {{ת|פולנית|ogród}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|jardim}}
*פינית: {{ת|פינית|puutarha|kasvimaa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|باغ‎}} (תעתיק: באע')
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zahrada}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|jardin}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|정원}} (תעתיק: jeong'won)
*רומנית: {{ת|רומנית|grădină}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сад}} (תעתיק: sad)
:::{{ת|רוסית|огород}} (ogoród)
*שוודית: {{ת|שוודית|trädgård}}
}}
===ראו גם===
*[[מטע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (נוי)}}
{{שורש|גנן ב}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]

==גַּן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גן
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן|א}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=קל
}}

#{{רובד|לשון המקרא}} שָׁמַר עַל-, הֵגֵן מִפְּנֵי-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְ'''גַנּוֹתִי''' עַל הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ-לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי|ישעיהו|לז|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּצִפֳּרִים עָפוֹת-כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם; '''גָּנוֹן''' וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט|ישעיהו|לא|ה}}

===גיזרון===
*מן התנ&quot;ך. כמו בפעלים אחרים במקרא בגזרת ע&quot;ו וע&quot;ע הנפוצים בעיקר בעתיד (ור' [[קאה|קא]], [[בן]]), חל מעבר מבניין קל לבניין הפעיל (הגן, הקיא, הבין, בהתאמה).

===צירופים===
* [[גן ילדים]]
* [[גן חובה]]
* [[גן שושנה]]

===מילים נרדפות===
*[[הגן]]
*[[גונן]]
*[[סך]]
*[[שמר]]

===ראו גם===
*[[התגונן]]

*[[w:ג'יני|ג'יני]]

{{שורש|גנן א}}

==גֵּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גן
|הגייה=gen
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גֵּנִים
}}{{תמונה|DNA animation.gif|הנפשה של ה־[[DNA]], בו מקודדים ה[[גן#גֵּן|גנים]].}}
# יחידת מידע המועברת מ[[אורגניזם]] ל[[צאצא]]יו באמצעות החומר ה[[תורשתי]].
#:* כל [[משפחה]] אומרת שה[[תכונה|תכונות]] שלה עוברות ב'''גנים'''.

===גיזרון===
* מקורה של המילה הוא מהמונח שטבע [[w:דרווין|דרווין]] {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|γενεᾱ́|geneā́}} – [[דור]], [[ילודה]].
===צירופים===
* [[גן דומיננטי]]
* [[גן רצסיבי]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|gene}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gene}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gen}}
* יידיש: {{ת|יידיש|geno}}
* יפנית: {{ת|יפנית|遺伝子}}
* סינית: {{ת|סינית|基因}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gen|gene}}
* פולנית: {{ת|פולנית|gen}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|gene}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|gen}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|gène}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|gen}}
* רומנית: {{ת|רומנית|genă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ген}}
}}

===ראו גם===
* [[אלל]]
* [[גנטיקה]]
* [[חלבון]]
* [[כרומוזום]]
* [[סמן גנטי]]
* [[ריבוזים]]
* [[DNA]]
* [[RNA]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (ביולוגיה)}}

[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>qtjdometro6sge5010bytlxxifezvqn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521232</id>
      <parentid>521231</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:11:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>521232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9129" sha1="7rbe3fvii8b3mk6j9kblqjcpiy9w8hf" xml:space="preserve">==גַּן {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גן
|הגייה=gan
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ג|נ|ן|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גַּנִּים או גַּנּוֹת
}}{{תמונה|Butchart gardens.JPG|גן}}
# [[שטח]] [[נטוע]] [[עץ|עצים]], [[שיח]]ים ו[[פרח]]ים ל[[הנאה|הנאת]] בעל־השטח ולאורחיו, בין אם ל[[נוי]] ול[[מרגוע]], ובין אם לשם ה[[תוצרת]] ה[[חקלאי]]ת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְצַו יהוה אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר; מִכֹּל עֵץ־'''הַגָּן''' אָכֹל תֹּאכֵל.|בראשית|ב|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת־זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ '''כְּגַן''' הַיָּרָק.|דברים|יא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהָיִיתָ '''כְּגַן''' רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא־יְכַזְּבוּ מֵימָיו.|ישעיהו|נח|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|דּוֹדִי יָרַד '''לְגַנּוֹ''', לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם; לִרְעוֹת '''בַּגַּנִּים''', וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.|שיר השירים|ו|ב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עָשִׂיתִי לִי '''גַּנּוֹת''' וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי.|קהלת|ב|ה}}
#:*{{צט/משנה|בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ '''מִגַּנּוֹתָיו''', מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל.|דמאי|ה|ז}}
#[[גן ילדים]].
#:*{{צטזמר|'''גַּן''' שֶׁלָּנוּ מַה נֶּחְמָד הוּא / לָנוּ טוֹב בּוֹ עַד מְאוֹד / בּוֹ נָשִׁיר, נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, / נְשַׂחֵק וְנַעֲבֹד.|song.asp?id{{=}}1317|גַּן שֶׁלָּנוּ|חינגה סמילר|ללא}}
#:*{{צטשיר|אתמול בחמש אחר הצהרים / הלכנו עם אמא למכולת / ובדרך ראינו / '''שהגן''' שלנו סגור.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}464&amp;wrkid{{=}}833|גן סגור|יהונתן גפן}}
#:*{{צטשיר|שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם כִּתָּה א'; / שָׁלוֹם לַגַּנֶּנֶת, '''לַגָּן'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}1911&amp;wrkid{{=}}9799|שָׁלוֹם כִּתָּה א'|אהוד מנור|לחן=מתי כספי}}

===גזרון===
*מקור מלשון שומרית, מופיע בעברית מקראית. ערי הממלכה  העתיקה ב[[w:שומר|שומר]] היו מוקפות בערי וכפרי לוויין שהיו ממוקמים בין שדות שנקראו בשומרית - &quot;גן&quot; . השטח הבלתי מעובד שבין השטחים המושקים ששימש כשדה מרעה, וקרוי בשומרית &quot;אֶדִן&quot; (edin), לכן שטחים טבעיים ובלתי מעובדים נקראו בשומרית &quot;גן אדין&quot;. ומכאן -  ראו [[גן עדן]].

===צירופים===
{{ע|3|
*[[גן בוטני]]
*[[גן העיר]]
*[[גן זואולוגי]]
*[[גן חובה]]
*[[גן חיות]]
*[[גן ילדים]]
*[[גן ירק]]
*[[גן לאומי]]
*[[גן נעול]]
*[[גן עדן]]
*[[גן צבורי|גן ציבורי]]
*[[גן שעשועים]]
}}

===נגזרות===
* [[גנה|גינה]]
* [[גנן]]

===מילים נרדפות===
* [[בוסתן]]
* [[חצר]]
* [[פארק]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|giardino}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kebun}}
*אירית: {{ת|אירית|gairdín}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|አጸድ}} (תעתיק: ʾäṣäd)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|garden}}‏
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĝardeno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|այգի}} (תעתיק: aygi)
::: {{ת|ארמנית|պարտեզ}} (תעתיק: partez)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ბაღი}} (תעתיק: baɣi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Garten}}
*הודית: {{ת|הינדית|बाग़}} (תעתיק: bāġ)
:::{{ת|הינדית|उद्यान}} (תעתיק: udyān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|tuin|gaard}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kert}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|vườn}}
*טגלית: {{ת|טגלית|hardin|hálamanán}}
*טורקית: {{ת|טורקית|bahçe}}
*יוונית: {{ת|יוונית|περιβόλι}} (תעתיק: perivóli)
:::{{ת|יוונית|κήπος}} (תעתיק: kípos)
*יידיש: {{ת|יידיש|גאָרטן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|庭園}} (תעתיק: teien)
*כורדית: {{ת|כורדית|gulistan|baxçe}}
*לטינית: {{ת|לטינית|hortus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kebun}}
*מלטית: {{ת|מלטית|ġnien}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|hage}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba|bustani}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|उद्यान}} (תעתיק: udyāna)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|jardín}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حديقة}} (תעתיק: חַדִיקָה)
:::{{ת|ערבית|جنة}} (תעתיק: גַ'נָּה)
*פולנית: {{ת|פולנית|ogród}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|jardim}}
*פינית: {{ת|פינית|puutarha|kasvimaa}}
*פרסית: {{ת|פרסית|باغ‎}} (תעתיק: באע')
*צ'כית: {{ת|צ'כית|zahrada}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|jardin}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|정원}} (תעתיק: jeong'won)
*רומנית: {{ת|רומנית|grădină}}
*רוסית: {{ת|רוסית|сад}} (תעתיק: sad)
:::{{ת|רוסית|огород}} (ogoród)
*שוודית: {{ת|שוודית|trädgård}}
}}
===ראו גם===
*[[מטע]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (נוי)}}
{{שורש|גנן ב}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]

==גַּן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גן
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן|א}}, [[גזרת הכפולים]]
|בניין=קל
}}

#{{רובד|לשון המקרא}} שָׁמַר עַל-, הֵגֵן מִפְּנֵי-.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְ'''גַנּוֹתִי''' עַל הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ-לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי|ישעיהו|לז|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כְּצִפֳּרִים עָפוֹת-כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם; '''גָּנוֹן''' וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט|ישעיהו|לא|ה}}

===גיזרון===
*מן התנ&quot;ך. כמו בפעלים אחרים במקרא בגזרת ע&quot;ו וע&quot;ע הנפוצים בעיקר בעתיד (ור' [[קאה|קא]], [[בן]]), חל מעבר מבניין קל לבניין הפעיל (הגן, הקיא, הבין, בהתאמה).

===צירופים===
* [[גן ילדים]]
* [[גן חובה]]
* [[גן שושנה]]

===מילים נרדפות===
*[[הגן]]
*[[גונן]]
*[[סך]]
*[[שמר]]

===ראו גם===
*[[התגונן]]

*[[w:ג'יני|ג'יני]]

{{שורש|גנן א}}

==גֵּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גן
|הגייה=gen
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גֵּנִים
}}{{תמונה|DNA animation.gif|הנפשה של ה־[[DNA]], בו מקודדים ה[[גן#גֵּן|גנים]].}}
# יחידת מידע המועברת מ[[אורגניזם]] ל[[צאצא]]יו באמצעות החומר ה[[תורשתי]].
#:* כל [[משפחה]] אומרת שה[[תכונה|תכונות]] שלה עוברות ב'''גנים'''.

===גיזרון===
* מקורה של המילה הוא מהמונח שטבע [[w:דרווין|דרווין]] {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|γενεᾱ́|geneā́}} – [[דור]], [[ילודה]].
===צירופים===
* [[גן דומיננטי]]
* [[גן רצסיבי]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|gene}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|gene}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Gen}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|gen}}
* יידיש: {{ת|יידיש|geno}}
* יפנית: {{ת|יפנית|遺伝子}}
* סינית: {{ת|סינית|基因}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|gen|gene}}
* פולנית: {{ת|פולנית|gen}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|gene}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|gen}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|gène}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|gen}}
* רומנית: {{ת|רומנית|genă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ген}}
}}

===ראו גם===
* [[אלל]]
* [[גנטיקה]]
* [[חלבון]]
* [[כרומוזום]]
* [[סמן גנטי]]
* [[ריבוזים]]
* [[DNA]]
* [[RNA]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (ביולוגיה)}}

[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]</text>
      <sha1>7rbe3fvii8b3mk6j9kblqjcpiy9w8hf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>להב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22747</id>
    <revision>
      <id>521198</id>
      <parentid>494403</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:42:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Aureil</username>
        <id>35666</id>
      </contributor>
      <origin>521198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11751" sha1="5a0f7ka0fnqamyx5q56eedm3rnvel4f" xml:space="preserve">==לַהַב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=להב
|הגייה='''la'''hav
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ה|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' לְהָבִים; לַהַב-, ר' לַהֲבֵי-
}}
[[תמונה:Up In Flames (18897711).jpeg|ממוזער|184px|לשון אש]]
[[תמונה:Eastern_Roman_Spathion_or_Medieval_Greek_Sword_by_Jack_Loomes.jpg|ממוזער|184px|חרב מימי הביניים. הלהב הוא החלק המתכתי המחובר לניצב.]]
[[תמונה:Hatzerim_270613_Apache.jpg|ממוזער|184px|מסוק בעל ארבעה להבים בשירות חיל-האוויר הישראלי]]

# {{רובד|מ}} {{משלב|מליצה}} לשון אש, להבה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי בַעֲלוֹת '''הַלַּהַב''' מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַך יהוה '''בְּלַהַב''' הַמִּזְבֵּחַ|שופטים|יג|כ}}
#:* {{צט/רבה|וּכְשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הִתְנַבֵּאתִי וְאָמַרְתִּי שֶׁעָתִיד אֲנִי לְקַבֵּל תּוֹרָה מִתּוֹךְ '''לַהֲבֵי''' אֵשׁ.|דברים|יא|י}}
#:* {{צטבי|רַק-'''לַהַב''' נֵרִי לְבָד עוֹדֶנּוּ גוֹסֵס / וְהוּא נָע וָנָד וְקוֹפֵץ קְפִיצַת מוֹתוֹ|https://benyehuda.org/read/4712|&quot;לפני ארון הספרים&quot;|חיים נחמן ביאליק}}
# {{רובד|מ}} הזוהר הבוהק מחלקו החד של סכין, חרב או כלי חד אחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|פָּרָשׁ מַעֲלֶה '''וְלַהַב''' חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית...|נחום|ג|ג}}
# {{רובד|מ}} חלקו של [[סכין]], [[חרב]] או כלי חד אחר, מה[[נצב#נִצָּב|ניצב]] והלאה, המשמש ל[[חתוך|חיתוך]] או [[דקירה]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹא גַם-הַנִּצָּב אַחַר '''הַלַּהַב''' וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד '''הַלַּהַב''' כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה.|שופטים|ג|כב}}
#:* {{צטבי|דְּבַר אָדָם בְּלֹא עִתּוֹ / וְעַל לֵב לֹא שְׁמָעָהוּ / כְּיוֹרֶה חֵץ אֱלֵי-אַוִּיר / וְאֵין '''לַהַב''' בְּקָצֵהוּ.|https://benyehuda.org/read/2862|&quot;דְּבַר אָדָם|שמואל הנגיד}}
#:* {{צטבי|וַיַּחֲלֹף – וַיַּאְדִּימוּ רָאשֵׁי הַסְּלָעִים, / וַיַּעֲבֹר – וַיַּבְרִיקוּ '''לַהֲבֵי''' חֲרָבוֹת, / יַעֲרֵי חֲנִיתוֹת, רִבֹּאוֹת כֹּבָעִים|https://benyehuda.org/read/7281|&quot;יוֹסֵף דּוּ נוּאַס&quot;|שמואל לייב גורדון}}
# {{רובד|ח}} {{בהשאלה|3}} אחת מן ה[[כנף|כנפיים]] ב[[מדחף]].
#:* {{צטבי|ואז הפעיל קפיטן יוקי שוב את המנועים במלוא העוצמה, '''להבי'''־הטורבינות חתכו את האוויר ודחסו אותו במהירות אלפי סיבובים בדקה|https://benyehuda.org/read/26336|אוצר הבאר הראשונה|אהוד בן עזר}}

===גיזרון===
* מפרוטו-שמית: {{יוניקוד|-lāhb*}} (לַהְב).{{הפניה|1|קוגן}} בשפות שמיות אחרות:{{הפניה|2|מקבילות}} געז: {{יוניקוד|lāhb}} (&quot;לשון אש&quot;),{{הפניה|3|געז}} ערבית: {{ערבית|لَهَب|לַהַבּ}} (&quot;לשון אש&quot;), ארמית יהודית ארץ-ישראלית: לַהֲב (&quot;לשון אש&quot;),{{הפניה|4|ארמיתיהודיתאי}} ג'יבאלי: {{יוניקוד|lɛhɛb}} (&quot;לשון אש&quot;),{{הפניה|5|גבאלי}} וייתכן שגם אכדית: {{יוניקוד|la’bu}} (&quot;מחלת עור&quot;, ואולי באופן כללי יותר &quot;חום מידבק&quot;).{{הפניה|6|אכדית}} מ&quot;צ קדרי סבור כי המשמעות המקורית של לַהַב הייתה לשון אש, וכי בתהליך של השאלה ציינה המילה גם את ברקם של כלי נשק ובהמשך גם את החלק המבריק בכלי הנשק, שעפ&quot;ר היה החלק המחודד.{{הפניה|7|קדרי}}

===צירופים===
* [[גלגליות להב|גלגיליות להב]] (3)

===מילים נרדפות===
*[[להבה]], [[שלהבת]] (1)
* [[חד החנית|חוד החנית]](3) &lt;!---נרדפת במשמעות מילולית. כביטוי תקבל דף אי&quot;ה---&gt;

===תרגום===

{{תר|להבה}}{{ע|3|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|olov|alanga}}
* אורדו: {{ת|אורדו|شعلہ}}
* אזרית: {{ת|אזרית|alov}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|fiamma}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|nyala}}
* אינטרלינגואה: {{ת|אינטרלינגואה|flamma}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|logi}}
* אירית: {{ת|אירית|lasair}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|flakë}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|flame}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|leek}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|flamo}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|vlam}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|բոց|հուր}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|пла́мък}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|по́лымя}}
* בנגלית: {{ת|בנגלית|শিখা|জ্বালা}}
* בסקית: {{ת|בסקית|kar|gar}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|flamm}}
* בשקירית: {{ת|בשקירית|ялҡын}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ალი}}
* גליסית: {{ת|גליסית|chama}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Flamme}}
* דנית: {{ת|דנית|flamme}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|vlam}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|láng}}
* הינדי: {{ת|הינדי|लौ}}
* וולשית: {{ת|וולשית|ffagl}}
* טורקית: {{ת|טורקית|alev}}
* טמילית: {{ת|טמילית|பிழம்பு}}
* יוונית: {{ת|יוונית|φλόγα}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פֿלאַם}}
* לטבית: {{ת|לטבית|liesma}}
* לטינית: {{ת|לטינית|flamma}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|liepsna}}
* מאורית: {{ת|מאורית|mura}}
* מלגשית: {{ת|מלגשית|lelàfo}}
* מלטית: {{ת|מלטית|fjamma}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|火焰}}
* מקדונית: {{ת|מקדונית|пламен}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|plamen}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|plameň}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|flama}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لهب}}
* פולנית: {{ת|פולנית|płomień}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|chama}}
* פינית: {{ת|פינית|liekki}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شعله}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|plamen}}
* צ'צ'נית: {{ת|צ'צ'נית|алу}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|flamme}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|불꽃|불길}}
* קזחית: {{ת|קזחית|жалын}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|flama}}
* קמר: {{ת|קמר|សិខិន|សុស្ម័ន}}
* רומנית: {{ת|רומנית|flacără}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пла́мя}}
* שבדית: {{ת|שבדית|flamma}}
* תאית: {{ת|תאית|เปลวไฟ|อัคนิคณะ}}
}} {{תר-סוף}}

{{תר|חלקו החד של כלי נשק}}{{ע|3|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|tigʻ}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|bilah}}
* אינטרלינגואה: {{ת|אינטרלינגואה|lamina}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|lama}}
* איסלנדית: {{ת|איסלנדית|blað}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|teh}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|blade}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|tera}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|klingo|akraĵo}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|սայր|բերան|շեղբ}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|острие}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|лязо́}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|lavnenn}}
* גליסית: {{ת|גליסית|folla}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|პირი}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Klinge}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|blad}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|penge}}
* הינדי: {{ת|הינדי|ब्लेड}}
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|lưỡi}}
* יוונית: {{ת|יוונית|λεπίδα}}
* יפנית: {{ת|יפנית|ブレード}}
* לטבית: {{ת|לטבית|asmens}}
* לטינית: {{ת|לטינית|lamina}}
* ליטאית: {{ת|ליטאית|ašmenys}}
* מונגולית: {{ת|מונגולית|ир}}
* מנדרינית: {{ת|מנדרינית|刃}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|धार}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|rezilo}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|čepeľ}}
* סנסקריט: {{ת|סנסקריט|धारा}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cuchilla}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شفرة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|ostrze}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|lâmina}}
* פינית: {{ת|פינית|terä}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تیغ}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|čepel}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|lame}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|날}}
* קמר: {{ת|קמר|ផ្លែ}}
* רומנית: {{ת|רומנית|lamă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ле́звие}}
* שבדית: {{ת|שבדית|blad}}
* תאית: {{ת|תאית|ใบ|มีด}}
}} {{תר-סוף}}

{{תר|אחת מכנפי המדחף}}{{ע|2|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|pala}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|blade}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|лопатка}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|blad}}
* יוונית: {{ת|יוונית|πτερύγιο}}
* לטבית: {{ת|לטבית|lāpstiņa}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|aleta}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|blad}}
* פולנית: {{ת|פולנית|łopata}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pá}}
* פינית: {{ת|פינית|lapa}}
* רוסית: {{ת|רוסית|ло́пасть}}
}} {{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אש]], [[להבה]], [[להט#לַהַט|לַהַט]], [[לבה]] (1)
* [[ברק]], [[זהר#זֹהַר|זוהר]] (2)
* [[נדן]], [[נצב#נִצָּב|ניצב]], [[חרפה#חֻרְפָה|חורפה]] (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=להב}}

===הערות שוליים===
# {{הערה|קוגן}} Leonid Kogan, '''Proto-Semitic Lexicon''', in The Semitic Languages: An International Handbook (Stefan Weninger ed.) 179, p. 195 (2011)
# {{הערה|מקבילות}} ראו: Ludwig Koehler &amp; Walter Baumgartner, '''The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament''', ערך 'לַהַב' (1999); A. Murtonen, '''Hebrew in its West Semitic Setting''', p. 245 (1988); Wolf Leslau, '''Southeast Semitic Cognates to the Akkadian Vocabulary. III''', Journal of the American Oriental Society, Vol. 89, pp. 18-22, p. 19 (1969)
# {{הערה|געז}} Wolf Leslau, '''Comparative Dictionary of Ge'ez''', p. 305 (1987)
# {{הערה|ארמיתיהודיתאי}} Michael Sokoloff, '''A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine Period''', p. 277 (1990)
# {{הערה|גבאלי}} T.M. Johnstone, '''Jibbali Lexicon''', p. 161 (1981)
# {{הערה|אכדית}} '''The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago''', Vol. 9, p. 34-35 (1973)
# {{הערה|קדרי}} מנחם צבי קדרי, '''מילון העברית המקראית''', עמ' 554 (2006)

{{שורש|להב}}</text>
      <sha1>5a0f7ka0fnqamyx5q56eedm3rnvel4f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>המתת חסד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25365</id>
    <revision>
      <id>521197</id>
      <parentid>353968</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T15:29:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>521197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2506" sha1="e5raxelp6fc417lcaxn6ga63agplmhh" xml:space="preserve">==הֲמָתַת חֶסֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=המתת חסד
|הגייה=hama'''tat''' '''khe'''sed
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# [[המתה|המתת]] אדם מתוך מטרה ל[[גאל|גאול]] אותו מ[[יסורים]] [[קשה|קשים]], כגון מ[[מחלה]] [[חשוך|חשוכת]] מרפא.
#:*{{משפט מדגים}}

===מילים נרדפות===
* [[אותנזיה]]

===תרגום===
{{ע|4|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|евтаназія}}
* אזרביג'נית: {{ת|אזרביג'נית|evtanaziya}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|eutanasia}}
* אלבנית: {{ת|אלבנית|vdekje e lehtë}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|euthanasia}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|eutanaasia}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|eŭtanazio}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|евтаназия}}
* בלרוסית: {{ת|בלרוסית|эўтаназія}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Sterbehilfe|Euthanasie}}
* דנית: {{ת|דנית|dødshjælp}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|euthanasie}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|eutanázia}}
* הינדית: {{ת|הינדית|इच्छामृत्यु}}
* וולשית: {{ת|וולשית|ewthanasia}}
* טורקית: {{ת|טורקית|ötanazi}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ευθανασία}}
* יפנית: {{ת|יפנית|安楽死|オイタナシー}}
* לטינית: {{ת|לטינית|euthanasia}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|eutanasi|dødshjelp}}
* סינית: {{ת|סינית|安樂死|安乐死}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|evtanazija}}
* סלובקית: {{ת|סלובקית|eutanázia}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eutanasia}}
* ערבית: {{ת|ערבית|القتل الرحيم|الموت الرحيم}}
* פולנית: {{ת|פולנית|eutanazja}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|eutanásia}}
* פינית: {{ת|פינית|eutanasia}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|eutanazie}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|euthanasie}}
* קרואטית: {{ת|קרואטית|eutanazija}}
* רוסית: {{ת|רוסית|эвтаназия}}
* שבדית: {{ת|שבדית|dödshjälp|eutanasi}}
* תאית: {{ת|תאית|การุณยฆาต}}
}}

===ראו גם===
* [[חסד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=המתת חסד}}

[[קטגוריה:רפואה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>e5raxelp6fc417lcaxn6ga63agplmhh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עז מצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27887</id>
    <revision>
      <id>521199</id>
      <parentid>512060</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T18:09:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>SergeiBelousov</username>
        <id>5572</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עַז מֶצַח */ מֵצַח בצירי: https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-4-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%99/#target-2760</comment>
      <origin>521199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="507" sha1="9emt4m8wd7v7x36134r49mp5x6ihphd" xml:space="preserve">==עַז מֵצַח==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עז מצח
|הגייה='az '''me'''tsach
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף 
|נטיות=נ' עַזַּת־מֶצַח, ר' עַזֵּי־מֶצַח
}}
# חצוף, גס רוח.
#:*{{משפט מדגים}}

===מילים נרדפות===
* [[עז פנים]]

===נגזרות===
*[[עזות מצח]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|boldfaced}}

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>9emt4m8wd7v7x36134r49mp5x6ihphd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42892</id>
    <revision>
      <id>521229</id>
      <parentid>518762</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:02:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8780" sha1="gvmx2mdw2bbytpsyzd55sqobjstp813" xml:space="preserve">
==גִּנָּה {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גינה
|הגייה=gi'''na'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ג|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' גִּנּוֹת; גִּנַּת־
}}
[[קובץ:Just_a_small_garden.JPG|ממוזער|184px|גינה מטופחת בחצר פרטית]]
#{{רובד|המקרא}} [[כברת אדמה]] קטנה ו[[פרטי]]ת, שבעליה [[השקיע|משקיע]]ים ב[[טיפוח]] [[יופי]]ה, ו[[גדל|מגדל]]ים בה [[צמח]]ים, [[פרי|פירות]] ו[[ירק]]ות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, '''כְּגַנֹּת''' עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יהוה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.|במדבר|כד|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, '''וּכְגַנָּה''' זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ; כֵּן אֲדֹנָי יהוה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל־הַגּוֹיִם.|ישעיהו|סא|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶל־'''גִּנַּת''' אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.|שיר השירים|ו|יא}}
#:*{{צט/משנה|תְּאֵנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר וְנוֹטָה '''לַגִּנָּה''' אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר; עוֹמֶדֶת '''בַּגִּנָּה''' וְנוֹטָה לֶחָצֵר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר.|מעשרות|ג|י}}
#:*{{צט/משנה|רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, זֵרְעוֹנֵי '''גִנָּה''' שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.|בבא בתרא|ו|א}}
#:*{{צטזמר|'''גִּנָּה''' לִי, '''גִּנָּה''' לִי, '''גִּנָּה''' חֲבִיבָה! / כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ, / כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ, / '''גִּנָּה''' לִי, '''גִּנָּה''' לִי, '''גִּנָּה''' חֲבִיבָה!|song.asp?id{{=}}335|גִּנָּה לִי|לוין קיפניס}}
#:* אתמול שהיתי עם אבי ב'''גינה''' ועזרתי לו [[נטע|לנטוע]] בה עץ מנגו.

===גיזרון===
*  אוגריתית: &quot;גן&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%82%F0%90%8E%90#Ugaritic 𐎂𐎐]. ארמית: גִנְתָא, ר' גִינִין, גִיניָּה. ערבית: ג'הְנַא جَنَّة‎ .
* ב[[w:מערת האיגרות|מערת האיגרות]] ובמסמכים מימי [[w:הממלכה הנבטית|הממלכה הנבטית]] השייכים לגבירה יהודייה בשם [[w:בבתא|בבתא]]  מופיע הביטוי &quot;גנת תמריא&quot; בהוראת [[חלק]]ת עצי תמר. 
* ברוב השפות לא קיימת אבחנה בין המונח &quot;גינה&quot;, חלקת אדמת פרטית ומגודרת, לבין המונח &quot;גן&quot;, שטח ציבורי רחב ידיים.

===צירופים===
* [[בצל הגינה]]
* [[גזר הגינה]]
* [[גינת גג]]
* [[גינת נוי]]
* [[גינה קהילתית]]
* [[רגלת הגינה]]
* [[תות גינה]]

===מילים נרדפות===
* [[גן]]

===ראו גם===
* [[גנן]]
* [[גינון]]
* [[חממה]]
* [[בוסתן]]
* [[חצר]]
* [[מטע]]
* [[כרם]]
* [[פארק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גן (נוי)|ויקישיתוף=Category:Private_gardens}}

[[קטגוריה:גינון]][[קטגוריה:פנאי]]

==גִּנָּה {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גינה
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|י}}, {{גזרה|נל&quot;י/ה}}
|בניין=פיעל
}}
# [[מתח בקרת|מתח ביקורת]] שלילית חדה ונוקבת; ציין משהו ל[[גנאי]].
#:* &quot;מי ש'''מגנה''' את הציור '''מגנה''' את הטבע.&quot; ([[w:לאונרדו דה וינצ'י|לאונרדו דה וינצ'י]])
#:* &quot;אנחנו איננו לא מתיהדים ולא מתנצרים ברוח, אנחנו איננו '''מגנים''' שום דת ולא משבחים שום דת, אנחנו אומרים: לא על אמונות ודעות יחיה עם.&quot; (לבירור העניין, [[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]], 1911)
#:* &quot;סבור אתה שאתה '''מגנהו''' ואין אתה אלא משבחהו...&quot; (מדרש הלל)
# {{משלב|דיפלומטיה}} מתח ביקורת באופן רשמי על [[התנהלות]] של [[ארגון]] או [[מדינה]]. הגינוי מסמל חוסר הסכמה וחוסר [[שביעות רצון]] חמורים מדרכי הפעולה ש[[נקט|ננקטו]] על ידיהם.
#:* נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה, '''גינה''' את הפיגוע בנמל התעופה במוסקבה.

===גיזרון===
* מארמית: גְּנֵי.
* ניתן למצוא את המילה כבר במכילתא דברים, פרק יב, פסוק ב: &quot;הרי הכתוב מגנה את עוברי עבדה זרה&quot;.

===מילים נרדפות===
* [[בקר|ביקר]] (1, 2)
* [[גמז]] (1)
* [[הוכיח]] (1, 2)
* [[השתלח]] (1)
* [[לא חסך שבטו]] (1)
* [[מתח בקרת|מתח ביקורת]] (1, 2)
* [[נגח|ניגח]] (1)
* [[קטל]] (1)
* [[הרשיע]] (1)
* [[קטרג]] (1)

===ניגודים===
* [[האדיר]] (1)
* [[החמיא|החמיא]] (1)
* [[הלל|הילל]] (1)
* [[חזק|חיזק]] (2)
* [[פאר|פיאר]] (1)
* [[קלס|קילס]] (1)
* [[שבח|שיבח]] (1)

===תרגום===
{{תר
|גינוי כביקורת|}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|criticare}}
* אירית: {{ת|אירית|cáin}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|criticise}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kritiki}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|критикувам}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|kritisieren}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|kritiseren|hekelen}}
* טורקית: {{ת|טורקית|eleştirmek|tenkit etmek}}
* יוונית: {{ת|יוונית|επικρίνω}}
{{תר-}}
* יידיש: {{ת|יידיש|קריטיקירן}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|criticar|culpar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|اِنْتَقَدَ}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|criticar|culpar}}
* פינית: {{ת|פינית|kritisoida|arvostella|moittia}}
* פרסית: {{ת|פרסית|عیبجویی کردن}}
* רומנית: {{ת|רומנית|critica}}
* רוסית: {{ת|רוסית|критикова́ть|раскритикова́ть}}
* שוודית: {{ת|שוודית|kritisera}}
{{תר-סוף}}
{{תר
|גינוי דיפלומטי|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|condemn}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פֿאַרדאַמען}}
* טורקית: {{ת|טורקית|kınamak}}
{{תר-}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|execrar|condenar}}
* פינית: {{ת|פינית|tuomita}}
* רוסית: {{ת|רוסית|осужда́ть|осуди́ть|порица́ть}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[גנוי|גינוי]]

{{שורש|גני}}

[[קטגוריה:פוליטיקה]]
==גֻּנָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גונה
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|י}}
|בניין=פועל
}}
# שנמתחה עליו [[בקרת|ביקורת]] שלילית חדה ונוקבת; צוין ל[[גנאי]].
#:* 
# {{משלב|דיפולמטיה}} נמתחה עליו ביקורת באופן רשמי על [[התנהלות|התנהלותו]], בדרך-כלל על ידי [[ארגון]] או [[מדינה]]. הגינוי מסמל חוסר הסכמה וחוסר [[שביעות רצון]] חמורים מדרכי הפעולה ש[[נקט|ננקטו]] על ידם.
#:* הטבח במערכת המכפלה '''גונה''' על ידי קהילה הבינלאומית כולה ובראשה מועצת הביטחון של האו&quot;ם.

===גיזרון===
* צורת הסביל של גִּנָּה.

===צירופים===
* [[הכרח בל יגנה|הכרח בל יגונה]]
===נגזרות===
* [[מגנה#מְגֻנֶה|מגונה]]

===מילים נרדפות===
* [[בקר#בֻּקַר|בוקר]] (1, 2)
* [[הוכח]] (1, 2)
* [[נגח#נֻגַּח|נוגח]] (1)
* [[נקטל]] (1)

===ניגודים===
* [[הואדר]] (1)
* [[הוחמא]] (1)
* [[הלל#הֻלַּל|הולל]] (1)
* [[חזק#חֻזַּק|חוזק]] (2)
* [[פאר#פֹּאַר|פואר]] (1)
* [[קלס#קֻלַּס|קולס]] (1)
* [[שבח#שֻׁבַּח|שובח]] (1)

===ראו גם===
* [[גינוי]]
* [[גיהנום]]
{{שורש|גני}}</text>
      <sha1>gvmx2mdw2bbytpsyzd55sqobjstp813</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52529</id>
    <revision>
      <id>521203</id>
      <parentid>489140</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:34:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* צירופים */</comment>
      <origin>521203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5968" sha1="c0q898gdpt13hyh9yuvdq87tl6z6nqr" xml:space="preserve">==שִׁחֵת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיחת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ח|ת}}
|בניין= פיעל
}}
# כילה. קלקל עד אבדן. איבד לריק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ '''לְשַׁחֵת''' כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ יִגְוָע.|בראשית|ו|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו '''וְשִׁחֵת''' אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו.|בראשית|לח|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ '''וְשִׁחֲתָהּ''' לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.|שמות|כא|כו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי '''שִׁחֵת''' עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.|דברים|ט|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רֹעִים רַבִּים '''שִׁחֲתוּ''' כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.|ירמיהו|יב|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה '''שִׁחַתֶּם''' בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.|מלאכי|ב|ח}}
#:*{{צט/תוספתא|מעשה באחד שבא אלי מן הדרום וראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים נמתי לו בני מה ראית לשחת שער זה (ה)נאה|נזיר|ד|ז}} 

===גזרון===
* פניקית שחת [https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%A4%94%F0%90%A4%87%F0%90%A4%95 𐤔𐤇𐤕] בהוראת - רקבון, קלקול{{מקור}}.

===מילים נרדפות===
* [[השחית]]
* [[אבד|איבד]]
* [[כלה|כילה]]
* [[השמיד]]
* [[עכר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|destroy}}

{{שורש|שחת}}

==שַׁחַת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= שחת
|הגייה= '''sha'''khat
|חלק דיבר= שם עצם 
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ח|ת}}
|דרך תצורה= {{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Foin meule Roumanie.jpg|ערימת שחת}}
#{{רובד|חזל}} [[גבעול]]י [[דגן]] ו[[תבואה]] ש[[נקצר]]ת בשלב מוקדם ומיועדת למאכל הבהמות.
#:* {{צט/משנה|וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר; וְהַקּוֹצֵר '''לְשַׁחַת''' מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.|פאה|ב|א}}
#:* {{צט/משנה|תְּבוּאָה שֶׁנִּתְּנָה '''לְשַׁחַת''' אוֹ לַאֲלֻמָּה, וְכֵן בַּאֲגֻדֵּי הַשּׁוּם, וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים, אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.|פאה|ו|י}} 
#:* {{צט/משנה|אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת '''הַשַּׁחַת''' וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה; רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה.|שבת|כד|ב}} 
===גיזרון===
* קצירת התבואה בשלב זה נחשבת להשחתה.
* אוגריתית שחת [https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%8C%F0%90%8E%88%F0%90%8E%9A#Ugaritic 𐎌𐎈𐎚] בהוראת שיח,[[סבך]].

===צירופים===
*[[מחט בערמת שחת]]
*[[קדחת השחת]]
*[[שד משחת]]

===מילים נרדפות===
* [[חציר]]
* [[קש]]
* [[תבן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hay}}

===ראו גם===
* [[מוץ]]
{{-}}
==שַׁחַת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= שחת
|הגייה= '''sha'''khat
|חלק דיבר= שם עצם 
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ו|ח}}
|דרך תצורה= {{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=}}
{{תמונה|Open pit in Zanoah.jpg|שחת בזנוח.}}
# בור העשוי למכשול ותקלה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם|תהלים|ט|טז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בשחתם נתפש|יחזקאל|יט|ד|ח}}
# ה[[מקום]] אליו מגיעים ה[[מת]]ים לאחר מותם.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לשחת יורדוך|יחזקאל|כח|ח}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מה בצע בדמי ברדתי אל שחת|תהלים|ל|י}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לשחת יאמר ולרימה 

===גיזרון===
*(1)+(2) אשורית,ובבלית בהגיית חָשׁתֻ (ḫaštu) בהוראת בור, פתח קבורה,קבר {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago: &quot;ḫaštu&quot;,  page -143}} תיבת &quot;חשת&quot; שימשה במסופוטמיה כשם-נרדף ל&quot;עולם הבא&quot;.
* מצוי בלשון [[w:מצרית|מצרית]] בהגיית שָׁחתַא ([https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Reed_leaf_(i_hieroglyph) sḫt]) בהוראת אזור-[[קבורה]]{{מקור}} {{הערת שוליים|2015,sḫt - page: 1149 . Mark Vygus}} להלן הירוגליף :  &lt;hiero&gt;M20-t:N23-Z1-O49&lt;/hiero&gt;

===צירופים===
* [[באר שחת]]
* [[שד משחת]]

===מילים נרדפות===
* [[שאול|שְׁאוֹל]] (2)
===סמוכין===
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>c0q898gdpt13hyh9yuvdq87tl6z6nqr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שד משחת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53151</id>
    <revision>
      <id>521204</id>
      <parentid>511062</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:37:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1416" sha1="4sjnc8jswk8g3vpnoyaikxxkf2adtdx" xml:space="preserve">==שֵׁד מִשַּׁחַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שד משחת
|הגייה=shed mi'''sha'''khat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|מליצה}} [[כינוי גנאי]] לייצור מזיק ומטיל אימה.
#:* נַעֲוַת הַמַּרְדוּת! טואנטה יִקָּחֶנּוּ '''שֵׁד מִשַּׁחַת''' קֹצֶר-רוּחוֹ שֶׁל מַר! אַתָּה כָל-כָּךְ מֵצִיק לִבְרִיוֹת, (מחזה של צ'רניחובסקי)
# כינוי לאדם בעל יכולות גבוהות מאוד ובלתי נתפשות בדר&quot;כ מבחינת המהירות.
#:* הוא '''שד משחת''' על הפסנתר. זה פשוט לא יאומן מה שהבחור הזה יכול לעשות עם הקלידים (מתוך הבלוג אורי מאיר צייזיק)

===גיזרון===
* ה[[שד#שֵּׁד|שד]] במיתולוגיות שונות נתפש כבעל יכולת גבוהות יותר מהאדם. ה[[שחת#שַׁחַת ב|שחת]] במקרא ובתרבות היא בור ה[[קבר]], ה[[שאול]] או ה[[גהינם]] אליו משוייכים יצורים הנתפשים רעים.

===ביטויים קרובים===
* [[מוכשר כמו שד]]


===ראו גם=== 
*[[נחש מתחת לקש]]
*[[שחת]] ב'
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>4sjnc8jswk8g3vpnoyaikxxkf2adtdx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521205</id>
      <parentid>521204</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:39:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1418" sha1="69crcff7il5yv74gpm6tpduf6xcuets" xml:space="preserve">==שֵׁד מִשַּׁחַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שד משחת
|הגייה=shed mi'''sha'''khat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|מליצה}} [[כינוי גנאי]] לייצור מזיק ומטיל אימה.
#:* נַעֲוַת הַמַּרְדוּת! טואנטה יִקָּחֶנּוּ '''שֵׁד מִשַּׁחַת''' קֹצֶר-רוּחוֹ שֶׁל מַר! אַתָּה כָל-כָּךְ מֵצִיק לִבְרִיוֹת, (מחזה של צ'רניחובסקי)
# כינוי לאדם בעל יכולות גבוהות מאוד ובלתי נתפשות בדר&quot;כ מבחינת המהירות.
#:* הוא '''שד משחת''' על הפסנתר. זה פשוט לא יאומן מה שהבחור הזה יכול לעשות עם הקלידים (מתוך הבלוג אורי מאיר צייזיק)

===גיזרון===
* ה[[שד#שֵּׁד|שד]] במיתולוגיות שונות נתפש כבעל יכולת גבוהות יותר מהאדם. ה[[שחת#שַׁחַת ב|שחת]] במקרא ובתרבות היא בור ה[[קבר]], ה[[שאול]] או ה[[גהינום]] אליו משוייכים יצורים הנתפשים רעים.

===ביטויים קרובים===
* [[מוכשר כמו שד]]


===ראו גם=== 
*[[נחש מתחת לקש]]
*[[שחת]] ב'
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>69crcff7il5yv74gpm6tpduf6xcuets</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521206</id>
      <parentid>521205</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:39:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1418" sha1="s3aaaixl4dnvr98zty1ptrqq9c4h8os" xml:space="preserve">==שֵׁד מִשַּׁחַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שד משחת
|הגייה=shed mi'''sha'''khat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|מליצה}} [[כינוי גנאי]] לייצור מזיק ומטיל אימה.
#:* נַעֲוַת הַמַּרְדוּת! טואנטה יִקָּחֶנּוּ '''שֵׁד מִשַּׁחַת''' קֹצֶר-רוּחוֹ שֶׁל מַר! אַתָּה כָל-כָּךְ מֵצִיק לִבְרִיוֹת, (מחזה של צ'רניחובסקי)
# כינוי לאדם בעל יכולות גבוהות מאוד ובלתי נתפשות בדר&quot;כ מבחינת המהירות.
#:* הוא '''שד משחת''' על הפסנתר. זה פשוט לא יאומן מה שהבחור הזה יכול לעשות עם הקלידים (מתוך הבלוג אורי מאיר צייזיק)

===גיזרון===
* ה[[שד#שֵּׁד|שד]] במיתולוגיות שונות נתפש כבעל יכולת גבוהות יותר מהאדם. ה[[שחת#שַׁחַת ב|שחת]] במקרא ובתרבות היא בור ה[[קבר]], ה[[שאול]] או ה[[גיהינם]] אליו משוייכים יצורים הנתפשים רעים.

===ביטויים קרובים===
* [[מוכשר כמו שד]]


===ראו גם=== 
*[[נחש מתחת לקש]]
*[[שחת]] ב'
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>s3aaaixl4dnvr98zty1ptrqq9c4h8os</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521207</id>
      <parentid>521206</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:40:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1418" sha1="76x7is6rqqof188h8o1hxyso60uz446" xml:space="preserve">==שֵׁד מִשַּׁחַת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שד משחת
|הגייה=shed mi'''sha'''khat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=ביטוי
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|מליצה}} [[כינוי גנאי]] לייצור מזיק ומטיל אימה.
#:* נַעֲוַת הַמַּרְדוּת! טואנטה יִקָּחֶנּוּ '''שֵׁד מִשַּׁחַת''' קֹצֶר-רוּחוֹ שֶׁל מַר! אַתָּה כָל-כָּךְ מֵצִיק לִבְרִיוֹת, (מחזה של צ'רניחובסקי)
# כינוי לאדם בעל יכולות גבוהות מאוד ובלתי נתפשות בדר&quot;כ מבחינת המהירות.
#:* הוא '''שד משחת''' על הפסנתר. זה פשוט לא יאומן מה שהבחור הזה יכול לעשות עם הקלידים (מתוך הבלוג אורי מאיר צייזיק)

===גיזרון===
* ה[[שד#שֵּׁד|שד]] במיתולוגיות שונות נתפש כבעל יכולת גבוהות יותר מהאדם. ה[[שחת#שַׁחַת ב|שחת]] במקרא ובתרבות היא בור ה[[קבר]], ה[[שאול]] או ה[[גיהנום]] אליו משוייכים יצורים הנתפשים רעים.

===ביטויים קרובים===
* [[מוכשר כמו שד]]


===ראו גם=== 
*[[נחש מתחת לקש]]
*[[שחת]] ב'
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>76x7is6rqqof188h8o1hxyso60uz446</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>