פסנתר

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>פסנתר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1929</id>
    <revision>
      <id>521244</id>
      <parentid>519690</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:38:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>521244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4238" sha1="4ca9l5fv0j9y9qgix5um5f4zc00mktc" xml:space="preserve">==פְּסַנְתֵּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פסנתר
|הגייה=psan'''ter''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' פְּסַנְתֵּרִים
}}{{תמונה|Klavier nah offen.jpg|פסנתר זקוף}}
{{תמונה|Fortepian Wolkenhauer.jpg|פסנתר כנף}}
# [[כלי נגינה]] ממשפחת [[כלי מקלדת|כלי המקלדת]], שלו 88 [[קליד]]ים בדרך־כלל. הקשה על הקלידים מפעילה מערכת [[פטיש]]ים המכה על [[מיתר]]ים, וכך מופקים צלילי הפסנתר.
#:*{{צטשיר|למיטה נכנס אך לא ישן, / השכן שלי מנגן [[W:שופן|שופן]] / זו עבודה, הוא מלמד '''פסנתר'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}223&amp;wrkid{{=}}3682|שיר העבודה|דני סנדרסון}}

===גיזרון===
* נקרא על־שמו של כלי־נגינה לא מזוהה מהתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל &lt;small&gt;[בזמן שתשמעו קול]&lt;/small&gt; קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קַתְרוֹס [כתיב: קיתרוס] סַבְּכָא '''פְּסַנְתֵּרִין''' סוּמְפֹּנְיָה &lt;small&gt;[סוגי כלי נגינה]&lt;/small&gt; וְכֹל זְנֵי זְמָרָא &lt;small&gt;[וכל מיני זֶמֶר]&lt;/small&gt;|דניאל|ג|ה}}. שם זה שאול, ככל הנראה, {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ψαλτήριον|psalterion}}, המתארת סוג של [[עוגב|עוּגָב]]. הסיומת ־ין נתפשה כצורת ריבוי (כרגיל בארמית), ולפיכך נקבעה צורת היחיד &quot;פסנתר&quot;; אך למעשה &quot;פְּסַנְתֵּרִין&quot; היא צורת יחיד{{הערת שוליים|https://www.balashon.com/2007/06/psanter.html}}, כפי שניתן לראות מהיוונית, ומכך ששאר כלי הנגינה המוזכרים מובאים גם הם בלשון יחיד. יש לציין שבתזמורת המתוארת בדניאל משתקפת ההשפעה התרבותית של הכיבוש היווני בבבל: הרכבה טיפוסי לחצר מלכותית מזרחית, אך מחצית משמות הכלים, ואולי אף צורותיהם, יווניים.&lt;ref&gt;{{אנציקלופדיה מקראית|בתיה באיאר|&quot;נגינה וזמרה&quot;|ה|777}}&lt;/ref&gt;
:[[w:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן־יהודה]] הציע לקרוא לפסנתר &quot;מַכּוֹשִׁית&quot; על שום [[מכוש]]יו, אך הצעתו לא נקלטה. כיום המילה [[מקושית]] משמשת כחלופה עברית לכלי נגינה אחר, [[קסילופון]]. את השם פסנתר כנראה חידשה ברטה פיינברג, פסנתרנית מחוננת ממייסדי מושבת ראשון לציון ובעלת הפנסתר היחיד במושבה. בערך באותה תקופה ( 1885) הופיעה המילה פסנתר לראשונה ומעידים כי החידוש שייך לה.

===צירופים===
* [[פסנתר זקוף]]
* [[פסנתר כנף]]
* [[פסנתר קיר]]

===נגזרות===
* [[פסנתרן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|piano}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Klavier}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|piano}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|zongora}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بيانو}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|piano}}
* רוסית:{{ת|רוסית|рояль}}

===ראו גם===
* [[אורגן]]
* [[צ'מבלו]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פסנתר|ויקיציטוט=פסנתר|ויקיספר=נגינה על פסנתר למתחילים א'|ויקיספר 2=נגינה על פסנתר למתחילים ב'|ויקישיתוף=Category:Pianos|שם ויקישיתוף=פסנתרים}}
{{כלי נגינה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|http://www.balashon.com/search?q=%D7%A4%D7%A1%D7%A0%D7%AA%D7%A8}}

[[קטגוריה:כלי נגינה]]
[[קטגוריה:כלי מקלדת]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]</text>
      <sha1>4ca9l5fv0j9y9qgix5um5f4zc00mktc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521245</id>
      <parentid>521244</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:38:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>521245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4252" sha1="llqmm7g81ms7we62yx3v4htof4nqzyc" xml:space="preserve">==פְּסַנְתֵּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פסנתר
|הגייה=psan'''ter''' 
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=ר' פְּסַנְתֵּרִים
}}{{תמונה|Klavier nah offen.jpg|פסנתר זקוף}}
{{תמונה|Fortepian Wolkenhauer.jpg|פסנתר כנף}}
# [[כלי נגינה]] ממשפחת [[כלי מקלדת|כלי המקלדת]], שלו 88 [[קליד]]ים בדרך־כלל. הקשה על הקלידים מפעילה מערכת [[פטיש]]ים המכה על [[מיתר]]ים, וכך מופקים צלילי הפסנתר.
#:*{{צטשיר|למיטה נכנס אך לא ישן, / השכן שלי מנגן [[W:שופן|שופן]] / זו עבודה, הוא מלמד '''פסנתר'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}223&amp;wrkid{{=}}3682|שיר העבודה|דני סנדרסון}}

===גיזרון===
* נקרא על־שמו של כלי־נגינה לא מזוהה מהתנ&quot;ך: {{צט/תנ&quot;ך|בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל &lt;small&gt;[בזמן שתשמעו קול]&lt;/small&gt; קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קַתְרוֹס [כתיב: קיתרוס] סַבְּכָא '''פְּסַנְתֵּרִין''' סוּמְפֹּנְיָה &lt;small&gt;[סוגי כלי נגינה]&lt;/small&gt; וְכֹל זְנֵי זְמָרָא &lt;small&gt;[וכל מיני זֶמֶר]&lt;/small&gt;|דניאל|ג|ה}}. שם זה שאול, ככל הנראה, {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ψαλτήριον|psalterion}}, המתארת סוג של [[עוגב|עוּגָב]]. הסיומת ־ין נתפשה כצורת ריבוי (כרגיל בארמית), ולפיכך נקבעה צורת היחיד &quot;פסנתר&quot;; אך למעשה &quot;פְּסַנְתֵּרִין&quot; היא צורת יחיד{{הערת שוליים|https://www.balashon.com/2007/06/psanter.html}}, כפי שניתן לראות מהיוונית, ומכך ששאר כלי הנגינה המוזכרים מובאים גם הם בלשון יחיד. יש לציין שבתזמורת המתוארת בדניאל משתקפת ההשפעה התרבותית של הכיבוש היווני בבבל: הרכבה טיפוסי לחצר מלכותית מזרחית, אך מחצית משמות הכלים, ואולי אף צורותיהם, יווניים.&lt;ref&gt;{{אנציקלופדיה מקראית|בתיה באיאר|&quot;נגינה וזמרה&quot;|ה|777}}&lt;/ref&gt;
:[[w:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן־יהודה]] הציע לקרוא לפסנתר &quot;מַכּוֹשִׁית&quot; על שום [[מכוש]]יו, אך הצעתו לא נקלטה. כיום המילה [[מקושית]] משמשת כחלופה עברית לכלי נגינה אחר, [[קסילופון]]. את השם פסנתר כנראה חידשה ברטה פיינברג, פסנתרנית מחוננת ממייסדי מושבת ראשון לציון ובעלת הפנסתר היחיד במושבה. בערך באותה תקופה ( 1885) הופיעה המילה פסנתר לראשונה ומעידים כי החידוש שייך לה.

===צירופים===
* [[פסנתר זקוף]]
* [[פסנתר כנף]]
* [[פסנתר קיר]]

===נגזרות===
* [[פסנתרן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|piano}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Klavier}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|piano}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|zongora}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بيانو}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|piano}}
* רוסית:{{ת|רוסית|рояль}}

===ראו גם===
* [[אורגן]]
* [[צ'מבלו]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פסנתר|ויקיציטוט=פסנתר|ויקיספר=נגינה על פסנתר למתחילים א'|ויקיספר 2=נגינה על פסנתר למתחילים ב'|ויקישיתוף=Category:Pianos|שם ויקישיתוף=פסנתרים}}
{{כלי נגינה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|http://www.balashon.com/search?q=%D7%A4%D7%A1%D7%A0%D7%AA%D7%A8}}

[[קטגוריה:כלי נגינה]]
[[קטגוריה:כלי מקלדת]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים מקראיות ממקור לא שמי]]</text>
      <sha1>llqmm7g81ms7we62yx3v4htof4nqzyc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נקבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10644</id>
    <revision>
      <id>521248</id>
      <parentid>496214</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:53:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3822" sha1="tthf9trj01hr85jpmziw427tng02l41" xml:space="preserve">==נְקֵבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נקבה
|הגייה=neke'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|נ|ק|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=נְקֵבַת־; ר' נְקֵבוֹת, נִקְבוֹת־
}}{{תמונה|Venus symbol (outline).svg|סימן לנקבה}}
# אחד משני ה[[זוויג]]ים ב[[רבייה מינית]], זה בעל תאי הרבייה הגדולים יחסית.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ;  זָכָר '''וּנְקֵבָה''', בָּרָא אֹתָם.|בראשית|א|כז}}
# {{משלב|סלנג}} {{בהשאלה}} מילת גנאי עבור גבר [[רכרוכי]].
#:* איזה '''נקבה''', הוא לא יכול להרים את השק.
# {{בהשאלה}} העצם בעל השקע מתוך זוג עצמים אשר לאחד בליטה ולשני שקע, כגון: תקע־שקע, פין־תושבת, מפתח־מנעול.

===גיזרון===
*{{רובד|המקרא}} מלשון [[נקב]]: חור, שקע.
*הפועל האכדי {{אכדית|9602|naqābu}} משמעו [[חדר]], ובהשאלה: [[ידע]], קיים [[יחסי מין]].
===פרשנים מפרשים===
לדעת רש&quot;ר הירש נקיבה משורש הוא [[נקב#נָקַב ב| נָקַב (ב)]] , מלשון הפרשה הבדלה או ייעוד.

===מילים נרדפות===
*  [[בת]]

===ניגודים===
* [[זכר]] (1, 3)
* [[גבר גבר]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|female}}
* יוונית: {{ת|יוונית|θηλυκός}} (תעתיק: thilykós)
* לטינית: {{ת|לטינית|fēmina}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أنثى}} (תעתיק: אֻנְתָ'א)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|femenino|hembra}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|femelle}}
* רוסית: {{ת|רוסית|самка}} (תעתיק: sámka)

===ראו גם===
* [[אשה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נקבה}}

{{שורש|נקב}}
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה:גנטיקה]]
[[קטגוריה:מיניות]]

==נִקְבָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נקבה
|הגייה=nik'''ba'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|נקב|נ־ק־ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' נְקָבוֹת; נִקְבַּת־, ר' נִקְבוֹת־}}
# מעבר תת־קרקעי ש[[חפירה|נחפר]] או [[חציבה|נחצב]] בידי אדם.
#:* בעבר היו חוצבים '''נקבות''' לשם הזרמת מים למקומות יישוב. '''נקבה''' מפורסמת היא '''נקבת'''־השילוח אשר שימשה למעבר אדם בעת [[מצור]].

===גיזרון===
# מלשון [[נקב]]: חור, שקע. המילה נִקְבָּה אינה מופיעה בתנ&quot;ך, אך נזכרת ב[[w:כתובת השילוח|כתובת השילוח]] שזמנה 701 לפני הספירה: &quot;וזה היה דבר הנקבה&quot;.

===צירופים===
* [[נקבת השילוח]]
* [[נקבת רוח]]

===מילים נרדפות===
* [[מחלה#מְחִלָּה|מְחִלָּה]]
* [[מנהרה]]
* [[תעלה]]

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|túnel}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tunnel}}

===ראו גם===
* [[אקודוקט]]
* [[אקויפר]]
* [[מוביל]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8124025 &quot;מה הקשר בין אור למאורה&quot;]. &quot;הארץ&quot;, 13 בנובמבר 2019.

{{שורש|נקב}}
[[קטגוריה:מילים ממקורות חיצוניים מתקופת המקרא]]</text>
      <sha1>tthf9trj01hr85jpmziw427tng02l41</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10647</id>
    <revision>
      <id>521246</id>
      <parentid>518438</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:52:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* מילים נרדפות */</comment>
      <origin>521246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4806" sha1="cf31um6mx4scya8z3b32cnqfz1db0bd" xml:space="preserve">==מַחֲלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחלה
|הגייה=makha'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות= ר' מַחֲלוֹת
}}
#מצב של [[הפרעה]] בפעולתו ה[[תקין|תקינה]] של [[גוף]] חי או צומח, או הפרעה בפעולת איבר בגוף.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - כָּל '''הַמַּחֲלָה''' אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ|שמות|טו|כו}}
#:* {{צטבי|הנה דוגמה: באחד המושבים חָלה ילד בטיפוס החוזר; בו ביום חלוּ עוד שמונה ילדים באותה '''מחלה'''. הרופא החקלאי חקר ומצא את הסיבה...'''המחלה''' ידועה בארץ וידועים גם כמה מקרים של אינפקציה בטיפוּס החוזר על ידי לינה במערה.|https://benyehuda.org/read/42924?q|חול וקודש ברפואה|יוסף מאיר}}
#{{בהשאלה}} דבר מה הגורם לתקלות בפעולת מערכת כלשהי.
#:*החברה הזאת חולה ב'''מחלה''' ארגונית קשה.

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

=== צירופים ===
*[[מחלת הנפילה]]
*[[מחלה כרונית]]
*[[מחלה מדבקת]]
*[[מחלת מין]]
*[[מחלת נפש]]
*[[מחלה סופנית]]

===מילים נרדפות===
*[[חלי#חֹלִי גם חֳלִי|חולי]]
*[[מדוה]]
*[[נגע]]

===ניגודים===
*[[בריאות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|disease|illness|sickness}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَرَض}} (הגייה: מַרַד')

{{שורש|חלה}}

===ראו גם===
*[[חלה#חָלָה|חלה]]
*[[מגפה]]
*[[מרעין בישין]]
*[[שכיב מרע]]
[[קטגוריה:רפואה]][[קטגוריה:מחלות]]

==מְחִלָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחילה
|הגייה=mekhi'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש ={{שרש3|ח|ל|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות= ר' מְחִלּוֹת גם מְחִלִּים; מְחִלַּת־}}
#[[חלל]] [[חפור]] ב[[אדמה]] או בחומר אחר; [[מעבר]] חפור בתוך חומר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים '''וּבִמְחִלּוֹת''' עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.|ישעיהו|ב|יט}}
#:*{{צט/בבלי|'''מחילות''' נעשות להם בקרקע|כתובות|קיא|א}} 
#:*{{צט/רבה|והאדם עשוי '''מחִלים מחִלים''', נקבים נקבים|בראשית|א|ג}}

===גזרון===
*בשפה הערבית המבודדת-ספאווית, הוראת &quot;חלל&quot; מקבילה היא להוראת &quot;[[דר]]&quot; . בלשון הערבית המבודדת  צופר- &quot;חֵל&quot; ḥ'''e'''ll בהוראת שכב,[[רבץ]], וגם כ'''חל'''ל מלחמה . &quot;ḥ'''a'''ll&quot; פירושה -&quot;לגור&quot;. בעוד &quot;מֶחַלא&quot;  &quot;mḥālla&quot; משמשת בהוראת &quot;חדר&quot; . בלשון שחרי, &quot;חלאל&quot; ḥallāl משמשת בהוראת &quot;דבר המותר&quot;(=שקדושת חייו נתחללה) . מאותו שורש מגיעה תיבת &quot;א[[נחל]]&quot; enhāll בהוראת &quot;מקום&quot; {{הערת שוליים|א. ז. אשכלי ,&quot;מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות&quot;, ב‎' (תרצ&quot;ו), &quot;חלל&quot; עמ'169}}.
* בערבית כפועל, &quot;חָלֲ&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AD%D9%84 حَلَّ] (=מקביל אל השורש העברי נ-ח-ל)  בהוראת להתגורר, להשאר, לכבוש.

=== צירופים ===
*[[גלגול מחלות|גלגול מחילות]]

===מילים נרדפות===
*[[חר|חור]]
*[[מאורה]]
*[[נקבה#נִקְבָּה|נקבה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|burrow}}‏  
* ערבית: {{ת|ערבית|جُحْر}}

{{שורש|חלל ד}}

===ראו גם===
*[[מאורה]]
*[[מנהרה]]
*[[מערה]]
*[[תעלה]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8124025 &quot;מה הקשר בין אור למאורה&quot;]. &quot;הארץ&quot;, 13 בנובמבר 2019.

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>cf31um6mx4scya8z3b32cnqfz1db0bd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521247</id>
      <parentid>521246</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:52:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4790" sha1="pe4jlj1qxxgovb75prppg1xfin9d93n" xml:space="preserve">==מַחֲלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחלה
|הגייה=makha'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות= ר' מַחֲלוֹת
}}
#מצב של [[הפרעה]] בפעולתו ה[[תקין|תקינה]] של [[גוף]] חי או צומח, או הפרעה בפעולת איבר בגוף.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - כָּל '''הַמַּחֲלָה''' אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ|שמות|טו|כו}}
#:* {{צטבי|הנה דוגמה: באחד המושבים חָלה ילד בטיפוס החוזר; בו ביום חלוּ עוד שמונה ילדים באותה '''מחלה'''. הרופא החקלאי חקר ומצא את הסיבה...'''המחלה''' ידועה בארץ וידועים גם כמה מקרים של אינפקציה בטיפוּס החוזר על ידי לינה במערה.|https://benyehuda.org/read/42924?q|חול וקודש ברפואה|יוסף מאיר}}
#{{בהשאלה}} דבר מה הגורם לתקלות בפעולת מערכת כלשהי.
#:*החברה הזאת חולה ב'''מחלה''' ארגונית קשה.

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

=== צירופים ===
*[[מחלת הנפילה]]
*[[מחלה כרונית]]
*[[מחלה מדבקת]]
*[[מחלת מין]]
*[[מחלת נפש]]
*[[מחלה סופנית]]

===מילים נרדפות===
*[[חלי#חֹלִי גם חֳלִי|חולי]]
*[[מדוה]]
*[[נגע]]

===ניגודים===
*[[בריאות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|disease|illness|sickness}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَرَض}} (הגייה: מַרַד')

{{שורש|חלה}}

===ראו גם===
*[[חלה#חָלָה|חלה]]
*[[מגפה]]
*[[מרעין בישין]]
*[[שכיב מרע]]
[[קטגוריה:רפואה]][[קטגוריה:מחלות]]

==מְחִלָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחילה
|הגייה=mekhi'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש ={{שרש3|ח|ל|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות= ר' מְחִלּוֹת גם מְחִלִּים; מְחִלַּת־}}
#[[חלל]] [[חפור]] ב[[אדמה]] או בחומר אחר; [[מעבר]] חפור בתוך חומר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים '''וּבִמְחִלּוֹת''' עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.|ישעיהו|ב|יט}}
#:*{{צט/בבלי|'''מחילות''' נעשות להם בקרקע|כתובות|קיא|א}} 
#:*{{צט/רבה|והאדם עשוי '''מחִלים מחִלים''', נקבים נקבים|בראשית|א|ג}}

===גזרון===
*בשפה הערבית המבודדת-ספאווית, הוראת &quot;חלל&quot; מקבילה היא להוראת &quot;[[דר]]&quot; . בלשון הערבית המבודדת  צופר- &quot;חֵל&quot; ḥ'''e'''ll בהוראת שכב,[[רבץ]], וגם כ'''חל'''ל מלחמה . &quot;ḥ'''a'''ll&quot; פירושה -&quot;לגור&quot;. בעוד &quot;מֶחַלא&quot;  &quot;mḥālla&quot; משמשת בהוראת &quot;חדר&quot; . בלשון שחרי, &quot;חלאל&quot; ḥallāl משמשת בהוראת &quot;דבר המותר&quot;(=שקדושת חייו נתחללה) . מאותו שורש מגיעה תיבת &quot;א[[נחל]]&quot; enhāll בהוראת &quot;מקום&quot; {{הערת שוליים|א. ז. אשכלי ,&quot;מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות&quot;, ב‎' (תרצ&quot;ו), &quot;חלל&quot; עמ'169}}.
* בערבית כפועל, &quot;חָלֲ&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AD%D9%84 حَلَّ] (=מקביל אל השורש העברי נ-ח-ל)  בהוראת להתגורר, להשאר, לכבוש.

=== צירופים ===
*[[גלגול מחלות|גלגול מחילות]]

===מילים נרדפות===
*[[חר|חור]]
*[[מאורה]]
*[[נקבה#נִקְבָּה|נקבה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|burrow}}‏  
* ערבית: {{ת|ערבית|جُحْر}}

{{שורש|חלל ד}}

===ראו גם===
*[[מנהרה]]
*[[מערה]]
*[[תעלה]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8124025 &quot;מה הקשר בין אור למאורה&quot;]. &quot;הארץ&quot;, 13 בנובמבר 2019.

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>pe4jlj1qxxgovb75prppg1xfin9d93n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521249</id>
      <parentid>521247</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:54:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* מְחִלָּה */</comment>
      <origin>521249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4762" sha1="mxmju48a3s60885w4wzca5vpn34f7pj" xml:space="preserve">==מַחֲלָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחלה
|הגייה=makha'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|ל|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות= ר' מַחֲלוֹת
}}
#מצב של [[הפרעה]] בפעולתו ה[[תקין|תקינה]] של [[גוף]] חי או צומח, או הפרעה בפעולת איבר בגוף.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - כָּל '''הַמַּחֲלָה''' אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ|שמות|טו|כו}}
#:* {{צטבי|הנה דוגמה: באחד המושבים חָלה ילד בטיפוס החוזר; בו ביום חלוּ עוד שמונה ילדים באותה '''מחלה'''. הרופא החקלאי חקר ומצא את הסיבה...'''המחלה''' ידועה בארץ וידועים גם כמה מקרים של אינפקציה בטיפוּס החוזר על ידי לינה במערה.|https://benyehuda.org/read/42924?q|חול וקודש ברפואה|יוסף מאיר}}
#{{בהשאלה}} דבר מה הגורם לתקלות בפעולת מערכת כלשהי.
#:*החברה הזאת חולה ב'''מחלה''' ארגונית קשה.

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

=== צירופים ===
*[[מחלת הנפילה]]
*[[מחלה כרונית]]
*[[מחלה מדבקת]]
*[[מחלת מין]]
*[[מחלת נפש]]
*[[מחלה סופנית]]

===מילים נרדפות===
*[[חלי#חֹלִי גם חֳלִי|חולי]]
*[[מדוה]]
*[[נגע]]

===ניגודים===
*[[בריאות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|disease|illness|sickness}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مَرَض}} (הגייה: מַרַד')

{{שורש|חלה}}

===ראו גם===
*[[חלה#חָלָה|חלה]]
*[[מגפה]]
*[[מרעין בישין]]
*[[שכיב מרע]]
[[קטגוריה:רפואה]][[קטגוריה:מחלות]]

==מְחִלָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מחילה
|הגייה=mekhi'''la'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש ={{שרש3|ח|ל|ל|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}}
|נטיות= ר' מְחִלּוֹת גם מְחִלִּים; מְחִלַּת־}}
#[[חלל]] [[חפור]] ב[[אדמה]] המשמש ל[[מגור]]י בע&quot;ח.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים '''וּבִמְחִלּוֹת''' עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.|ישעיהו|ב|יט}}
#:*{{צט/בבלי|'''מחילות''' נעשות להם בקרקע|כתובות|קיא|א}} 
#:*{{צט/רבה|והאדם עשוי '''מחִלים מחִלים''', נקבים נקבים|בראשית|א|ג}}

===גזרון===
*בשפה הערבית המבודדת-ספאווית, הוראת &quot;חלל&quot; מקבילה היא להוראת &quot;[[דר]]&quot; . בלשון הערבית המבודדת  צופר- &quot;חֵל&quot; ḥ'''e'''ll בהוראת שכב,[[רבץ]], וגם כ'''חל'''ל מלחמה . &quot;ḥ'''a'''ll&quot; פירושה -&quot;לגור&quot;. בעוד &quot;מֶחַלא&quot;  &quot;mḥālla&quot; משמשת בהוראת &quot;חדר&quot; . בלשון שחרי, &quot;חלאל&quot; ḥallāl משמשת בהוראת &quot;דבר המותר&quot;(=שקדושת חייו נתחללה) . מאותו שורש מגיעה תיבת &quot;א[[נחל]]&quot; enhāll בהוראת &quot;מקום&quot; {{הערת שוליים|א. ז. אשכלי ,&quot;מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות&quot;, ב‎' (תרצ&quot;ו), &quot;חלל&quot; עמ'169}}.
* בערבית כפועל, &quot;חָלֲ&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AD%D9%84 حَلَّ] (=מקביל אל השורש העברי נ-ח-ל)  בהוראת להתגורר, להשאר, לכבוש.

=== צירופים ===
*[[גלגול מחלות|גלגול מחילות]]

===מילים נרדפות===
*[[חר|חור]]
*[[מאורה]]
*[[נקבה#נִקְבָּה|נקבה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|burrow}}‏  
* ערבית: {{ת|ערבית|جُحْر}}

{{שורש|חלל ד}}

===ראו גם===
*[[מנהרה]]
*[[מערה]]
*[[תעלה]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8124025 &quot;מה הקשר בין אור למאורה&quot;]. &quot;הארץ&quot;, 13 בנובמבר 2019.

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>mxmju48a3s60885w4wzca5vpn34f7pj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גיהנום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10996</id>
    <revision>
      <id>521239</id>
      <parentid>521228</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T05:13:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9274" sha1="385fs38m3l0vaozpqhdykwu03o91q6l" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור.אך היא [[זר]]ה ללשון המקרא ומופיעה לראשונה רק בלשון ה[[משנה]], ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנה]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>385fs38m3l0vaozpqhdykwu03o91q6l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521240</id>
      <parentid>521239</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T05:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>521240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9168" sha1="e9k5miz2vdon3vqy8bra68ggjhwn58r" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנה]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>e9k5miz2vdon3vqy8bra68ggjhwn58r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521241</id>
      <parentid>521240</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T05:14:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גֵּיהִנּוֹם */</comment>
      <origin>521241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9172" sha1="pa0ikwc814bq3zuwc5ygck3g8r4681f" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי [[חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ]].|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנה]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>pa0ikwc814bq3zuwc5ygck3g8r4681f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521242</id>
      <parentid>521241</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T05:16:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* גֵּיהִנּוֹם */</comment>
      <origin>521242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9179" sha1="p94prkajl4m8xc3liblhtsphogib9ns" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָ[[אשה|אִשָּׁה]] – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנה]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>p94prkajl4m8xc3liblhtsphogib9ns</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521243</id>
      <parentid>521242</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T05:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31978-93</username>
        <id>46173</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9194" sha1="mj6qkrl2u949267ij1x5w2etssm31vz" xml:space="preserve">==גֵּיהִנּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גיהנום
| הגייה = gehi'''nom'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}{{תמונה|Nome, Francois - Les Enfers - 1622.jpg|הגיהנום בראי אמן}}
#{{משלב|דת}} המקום שאליו נשלחים הרשעים לאחר מותם.
#:*{{צט/משנה|מִשְׁפַּט רְשָׁעִים '''בְּגֵיהִנָּם''', שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר &lt;small&gt;({{פסוק|ישעיהו|סו|כג}})&lt;/small&gt; וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ.|עדיות|ב|י}}
#:*{{צט/משנה|וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָ[[אשה|אִשָּׁה]] – בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים – כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ '''גֵּיהִנָּם'''.|אבות|א|ה}}
# &lt;small&gt;בהשאלה&lt;/small&gt; תקופה קשה, ייסורים.
#:* מאז העמדתו לדין ועד זיכויו הוא עבר שנה וחצי של '''גיהנום'''.
#:*{{צטבי|'''וגיהנום, גיהנום''' נעשה בבית! משה אינו שוקט עוד, ומירה'לי – זו אינה יכולה כבר לעמוד על רגליה מחמת חולשה ומיחוש-הראש, ושוכבת היא כל היום ופניה כבושים בכר והיא בוכה|gutman/ben-zion_prose023.html|עסקי משפחה|ש' בן ציון}}

===גיזרון===
*מקור המילה אינו ברור. ייתכן שנשאלה מארמית. בתלמוד הבבלי (עירובין יט ע״א) מתפרשת המילה בזיקה לשם המקום המקראי &quot;גֵּיא בֶן הִנֹּם&quot;, עמק סמוך לירושלים, שבו נהגו לעבוד עבודה זרה ולהקריב קרבנות אדם, אולם לא ברור עד כמה אטימולוגיה זו מהימנה. מאידך מן השפה הבלוצ'ית ניתן ללמוד כי בשחזור שפות קדם פרסיות היתה קיימת תיבה מילולית בהגיית: ג'נהאס ǰánHs בהוראת [[אישה]],[[רעיה]] בהקשר זה ניתן לציין כי תיבת: 'גניא' בסורית-קלאסית ܓܢܝܐ (genyā) הוא שמה של האלילה הנשית המוקעת מן התנך: עשתורת.
:המילה נכנסה לעברית בתקופת לשון חז״ל ונהגתה בתנועת a בהברה הסופית (gehennam),  כפי שאנו לומדים מתוך:
:*כתבי יד מנוקדים של משנה, תלמוד, סידורים ומחזורים.
:*צורתה של מילה זו בשפות אחרות, כגון יוונית: {{יוונית|γέεννα|geenna}}, לטינית: gehenna, ערבית: {{ערבית|جَهَنَّم|גַ'הַנַּם}}
:*משחק הלשון בתלמוד הבבלי, המפרש את גיהנם {{צט/בבלי|שהכול יורד [[לה]] על עסקי חינם|עירובין|יט|א}} (בלשון האמוראים בבבל הטשטש ההבדל בין ה״א לחי״ת: הינָם = חינָם).
:ההגייה gehennam נשתמרה בכל עדות ישראל עד המאה ה־18, ובחלקן ממשיכה הגייה זו להתקיים עד עצם היום הזה, בעיקר בתפילה.
:באשכנז של המאות ה־17 וה־18, עקב עליית קרנה של לשון המקרא ודחיקת לשון חז״ל, &quot;תיקנו&quot; החכמים את הניקוד במשניות ובסידורי התפילה, והכניסו חולם במקום קמץ, וזאת על סמך ה[[אטימולוגיה העממית]] הנזכרת בתלמוד, ולפיה &quot;גיהנם&quot; היא גלגול של המילה המקראית &quot;גיא בן הנום&quot;. ממילא להחלפת הקמץ בחולם לא היתה השפעה על הגיית המילה, משום שבקרב יהודי אשכנז, בעלי ההגייה המלעילית, מתעמעמת התנועה הסופית והיא נהגית תמיד e (גהנֶם).
:העובדה כי שתי מילים אלו, &quot;גיהנם&quot; ו־&quot;גיא בן הנום&quot;, הן שונות גם במשמען, גם בצורתן, וגם במינן (&quot;גיהנם&quot; בספרות חז״ל היא ממין... '''[[נקבה]]'''!!!) לא מנעה את ההחלפה הגורפת של הניקוד.
:כידוע, העברית המודרנית חודשה בהגייה ספרדית על סמך ניקוד אשכנזי, וכך קיבלנו בעברית המודרנית מילת כלאים: מילה שניקודה אשכנזי (אף על פי שמעולם לא נהגתה gehenom באשכנז), והגייתה ספרדית (אף על פי שמעולם לא ננקדה גיהנֹם בספרד).&lt;ref&gt;האטימולוגיה של המילה גיהנ(ו)ם נדונה בהרחבה בספרות המחקר בארבעים השנים האחרונות. ראה בעיקר: י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשכ&quot;א, עמ' 66; א' אלדר, מסורת הקריאה הקדם אשכנזית, ירושלים תשל&quot;ט, חלק ב, עמ' 287-286; ש' שרביט, מסכת אבות, עמ' 80; ח&quot;א כהן, &quot;דקדוקי לשון התפילה ומסורות אשכנזיות בלשון חז&quot;ל העולות מהן&quot;, לשוננו סב (תשנ&quot;ט), עמ' 269.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[הדרך לגיהנום רצופה כונות טובות]]
*[[שבעה מדורי גיהנום]]

===מילים נרדפות===
*[[טיט היון|טיט היוון]], [[תפת|תופת]]

===ניגודים===
*[[גן עדן]]

===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|inferno|geenna}}
*אירית: {{ת|אירית|ifreann}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|neraka|jahanam}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ገሀነም}} (תעתיק: gähänäm)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hell|Gehenna}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|infero|geheno}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|դժոխք}} (תעתיק: džoxkʻ)
:::{{ת|ארמנית|գեհեն}} (תעתיק: gehen)
*בסקית: {{ת|בסקית|infernu}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯოჯოხეთი}} (תעתיק: ǯoǯoxeti)
:::{{ת|גרוזינית|გეენა}} (תעתיק: geena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hölle|Gehenna}}
*דנית: {{ת|דנית|helvede|gehenna}}
*הודית: {{ת|הודית|नरक}} (תעתיק: narak)
:::{{ת|הודית|दोज़ख़}} (תעתיק: dozax)
:::{{ת|הודית|जहन्नुम}} (תעתיק: jahannum)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hel|Gehenna}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|pokol|gyehenna}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|địa ngục}}
*ולשית: {{ת|ולשית|uffern}}
*טגלית: {{ת|טגלית|impiyerno}}
*טורקית: {{ת|טורקית|tamu|cehennem}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κόλαση}} (תעתיק: kólasi)
:::{{ת|יוונית|γέεννα}} (תעתיק: géenna)
:::{{ת|יוונית|τάρταρα}} (תעתיק: tártara)
*יידיש: {{ת|יידיש|גיהנום}}
*יפנית: {{ת|יפנית|地獄}} (תעתיק: jigoku)
:::{{ת|יפנית|奈落}} (תעתיק: naraku)
*כורדית: {{ת|כורדית|dûjeh|cehnem}}
*לטינית: {{ת|לטינית|infernus|Tartarus|gehenna}}
*מלאית: {{ת|מלאית|neraka|jahanam}}
*מלטית: {{ת|מלטית|infern}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|helvete|gehenna}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|jahanamu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|नरक}} (תעתיק: naraka)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|infierno|gehena}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*פולנית: {{ת|פולנית|piekło|gehenna}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|inferno|geena}}
*פינית: {{ת|פינית|helvetti|horna}}
*פרסית: {{ת|פרסית|دوزخ}} (תעתיק: דוּזַח')
:::{{ת|פרסית|جهنم}} (תעתיק: גַ'הַנַּם)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|peklo|gehenna}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|enfer|géhenne}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|지옥}} (תעתיק: jiok)
:::{{ת|קוריאנית|나락}} (תעתיק: narak)
*רומנית: {{ת|רומנית|iad|infern|gheenă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ад}} (ad)
:::{{ת|רוסית|пекло}} (תעתיק: péklo)
:::{{ת|רוסית|геенна}} (תעתיק: gejénna)
*שוודית: {{ת|שוודית|helvete|gehenna}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|นรก}} (תעתיק: ná-rók)
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[אחרית הימים]]
* [[w:ג'יני|ג'יני]]
* [[גנה]]
* [[גנום]]
* [[גניא|גניא]] (ארמית) 
* [[הינומה]]
* [[העולם הבא]]
* [[יום הדין]]

===קישורים חיצוניים===
* {{מיזמים|ויקיפדיה=גיהנום|ויקישיתוף=Category:Hell}}

===הערות שוליים===
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מיתולוגיה]]
[[קטגוריה:מוות]]</text>
      <sha1>mj6qkrl2u949267ij1x5w2etssm31vz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוקסידו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11474</id>
    <revision>
      <id>521233</id>
      <parentid>294794</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:23:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3115" sha1="i1jxse6w4jofwnnpgnufey7d6fbu9rr" xml:space="preserve">==טוֹקְסִידוֹ (גם: טוּקְסִידוֹ)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טוקסידו
|הגייה=tok'''si'''do, tuk'''si'''do
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' טוֹקְסִידוֹאִים או טוּקְסִידוֹאִים 
}}
[[תמונה:Herrar i smoking.jpg|שמאל|ממוזער|184px|גברים בטוקסידו]]
# [[חליפה]] שכוללת חולצה לבנה, ז'קט ומכנסיים שחורים ועניבת [[פפיון]], ונהוג ללבוש אותה באירועים [[רשמי]]ים.
#:* בחתונתו לבש החתן '''טוקסידו'''.
#:* &quot;ירדתי לבאר עם '''טוקסידו''' חדש; סיגר בזוית, השעה ערבית&quot; ([http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&amp;lang=1&amp;prfid=305&amp;wrkid=1421 &quot;חופשה בעליי&quot;], [[w:דן תורן|דן תורן]])


===גיזרון===
# מאנגלית אמריקאית: tuxedo, על שם המועדון &quot;טוקסידו פארק&quot; (Tuxedo Park) בניו־יורק, שבו נלבשה החליפה לראשונה בארצות־הברית ב־1886. המועדון נקרא על שם הכפר בו הוא נמצא, ששמו &quot;טוקסידו פארק&quot; גם כן. שמו של הכפר נובע מהעיר הסמוכה לו: Tuxedo, שמקור שמה בשם בו כינו בני שבט הלנאפה, תושבי האזור הקודמים, את האגם הגדול ביותר בעיר: Tucseto. פירוש שם האגם יכול להתבאר בשני אופנים: &quot;מקומו של ה[[דב|דוב]]&quot;, או &quot;מים צלולים זורמים&quot;.

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|smoking}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|tuxedo}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tux|tuxedo}} (אמריקאית); {{ת|אנגלית|dinner jacket}} (בריטית)
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|smokingo}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Smoking}}
* דנית: {{ת|דנית|smoking}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|szmoking}}
* טורקית: {{ת|טורקית|smokin}}
* יפנית: {{ת|יפנית|タキシード}} (הגייה: takishido)
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|esmoquin}}
* ערבית: {{ת|ערבית|بدلة رسمية}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|smoking}}
* פולנית: {{ת|פולנית|smoking}}
* פינית: {{ת|פינית|smokki}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|smokink}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|smoking}}
* רומנית: {{ת|רומנית|smoching}}
* רוסית: {{ת|רוסית|смокинг}} (הגייה: smoking)
}}

===ראו גם===
* [[לבוש פורמלי]]
* [[מקטרן|מקטורן]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טוקסידו|ויקישיתוף=Category:Black tie|שם ויקישיתוף=טוקסידו}}

[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:אנגלית]]
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
[[קטגוריה:מילים על שם מקומות]]</text>
      <sha1>i1jxse6w4jofwnnpgnufey7d6fbu9rr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עניבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19574</id>
    <revision>
      <id>521235</id>
      <parentid>519684</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:28:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>521235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3188" sha1="rlmqpwq4b1z647ks1ibgsmcaikjbsta" xml:space="preserve">==עֲנִיבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עניבה
|הגייה=ani'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|ענב ב|ע־נ־ב &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' עֲנִיבוֹת
}}{{תמונה|Andover ties.JPG|שתי עניבות (3)}}
[[תמונה:Hangmans Noose.jpg|שמאל|ממוזער|70px|עניבת התלין (2)]]
#{{חזל}} קשר שניתן להתירו בקלות במשיכה בקצות החבל או הפתיל.
#:*{{הדגשה| בעי רב אחדבוי אחוי דמר אחא: '''עניבה''' לרבי מאיר, מהו? טעמיה דרבי מאיר - משום דיכול להתירו באחת מידיו הוא.|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיא, עמוד ב)}}.
#קשר שבו הפתיל או החבל נכרך על עצמו באופן שנוצר פתח שאפשר להדק אותו במשיכת החבל.
#:*שהיה לו '''עניבה''' וכשרוצים מושכין ראש החבל והוא דוחק מאליו וכשאין מושכין רפוי. (רש&quot;י למסכת יבמות, דף מו, עמוד א).
# פִּסת אריג שנכרכת סביב צוארון החולצה כדי לסגור את פתח הצואר, וכדי לשמש כקישוט.
#:* {{צטבי|ראו את '''העניבה''' שלו!  די לראות '''עניבה''' זו, למען הכיר את אופיו של בר-נש ושל הצעותיו שהוא מציע!&quot;  אז למדתי שאדם בן-דורנו הוא ניכר '''בעניבותיו'''.|https://benyehuda.org/sokolov/030.html|מַתִּתְיָהוּ (תֵּיאוֹדוֹר) הֶרְצְל (לאור ספורו &quot;תל-אביב&quot;)|נחום סוקולוב}}
#{{חזל}} [[קשירה|קשירת]] קשר שכזה, ו[[ענידה|ענידתו]] על ה[[צוואר]].
#:*{{הדגשה| עניבה גופה קשירה היא. |(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג, עמוד א)}}
#:*{{הדגשה| עניבה קשירה מעלייתה היא. |(תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף לג, עמוד ב)}}

===גיזרון===
* המקור 2. שם פעולה מן הפועל [[ענב#עָנַב|ענב]]. 
*{{רובד|חז&quot;ל}} {{לועזית|ארמית}} תרגום [[לולאה|לולאות]] עינובין או עֲנובין (לדוגמא: שמות כו ד')

===צירופים===
* [[עניבת אסקוט]]
* [[עניבת בולה]]
* [[עניבת דמה]]
*[[עניבת התליה]]
*[[עניבת חנק]]
* [[עניבת פרפר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|noose}}‏ (2), {{ת|אנגלית|tie}}‏ (3)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|krawatte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|corbata}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الكرفتة|ربطة العنق}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cravate}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Галстук}}

===ראו גם===
*[[ענב#עָנַב|עָנַב]]
*[[פפיון]]
*[[פריט לבוש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עניבה|ויקישיתוף=Category:Neckties|שם ויקישיתוף=עניבה}}

{{שורש|ענב ב}}
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>rlmqpwq4b1z647ks1ibgsmcaikjbsta</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>521236</id>
      <parentid>521235</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:29:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3184" sha1="nxrkz6o0ioupv5ct7yn9z2rdk3pqki5" xml:space="preserve">==עֲנִיבָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עניבה
|הגייה=ani'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|ענב ב|ע־נ־ב &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר' עֲנִיבוֹת
}}{{תמונה|Andover ties.JPG|שתי עניבות (3)}}
[[תמונה:Hangmans Noose.jpg|שמאל|ממוזער|70px|עניבת התלין (2)]]
#{{חזל}} קשר שניתן להתירו בקלות במשיכה בקצות החבל או הפתיל.
#:*{{הדגשה| בעי רב אחדבוי אחוי דמר אחא: '''עניבה''' לרבי מאיר, מהו? טעמיה דרבי מאיר - משום דיכול להתירו באחת מידיו הוא.|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיא, עמוד ב)}}.
#קשר שבו הפתיל או החבל נכרך על עצמו באופן שנוצר פתח שאפשר להדק אותו במשיכת החבל.
#:*שהיה לו '''עניבה''' וכשרוצים מושכין ראש החבל והוא דוחק מאליו וכשאין מושכין רפוי. (רש&quot;י למסכת יבמות, דף מו, עמוד א).
# פִּסת אריג שנכרכת סביב צוארון החולצה כדי לסגור את פתח הצואר, וכדי לשמש כקישוט.
#:* {{צטבי|ראו את '''העניבה''' שלו!  די לראות '''עניבה''' זו, למען הכיר את אופיו של בר-נש ושל הצעותיו שהוא מציע!&quot;  אז למדתי שאדם בן-דורנו הוא ניכר '''בעניבותיו'''.|https://benyehuda.org/sokolov/030.html|מַתִּתְיָהוּ (תֵּיאוֹדוֹר) הֶרְצְל (לאור ספורו &quot;תל-אביב&quot;)|נחום סוקולוב}}
#{{חזל}} [[קשירה|קשירת]] קשר שכזה, ו[[ענידה|ענידתו]] על ה[[צוואר]].
#:*{{הדגשה| עניבה גופה קשירה היא. |(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג, עמוד א)}}
#:*{{הדגשה| עניבה קשירה מעלייתה היא. |(תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף לג, עמוד ב)}}

===גיזרון===
* המקור 2. שם פעולה מן הפועל [[ענב#עָנַב|ענב]]. 
*{{רובד|חז&quot;ל}} {{לועזית|ארמית}} תרגום [[לולאה|לולאות]] עינובין או עֲנובין (לדוגמא: שמות כו ד')

===צירופים===
*[[עניבת אסקוט]]
*[[עניבת בולה]]
*[[עניבת דמה]]
*[[עניבת התליה]]
*[[עניבת חנק]]
*[[עניבת פרפר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|noose}}‏ (2), {{ת|אנגלית|tie}}‏ (3)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|krawatte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|corbata}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الكرفتة|ربطة العنق}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|cravate}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Галстук}}

===ראו גם===
*[[ענב#עָנַב|עָנַב]]
*[[פפיון]]
*[[פריט לבוש]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עניבה|ויקישיתוף=Category:Neckties|שם ויקישיתוף=עניבה}}

{{שורש|ענב ב}}
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>nxrkz6o0ioupv5ct7yn9z2rdk3pqki5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>37468</id>
    <revision>
      <id>521237</id>
      <parentid>502805</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T02:45:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>404</id>
      </contributor>
      <comment>הקובץ Young_Woman_Learning_to_Sew_1936.gif הוחלף ב-NYA-Minnesota-young_woman_learning_to_sew_-_DPLA_-_ae690ceb62aa2e88c347e110c44a7c26.gif על ידי [[commons:User:CommonsDelinker|CommonsDelinker]], הסיבה: [[:c:COM:FR|File renamed]]: [[:c:COM:FR#FR4|Criterio</comment>
      <origin>521237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2916" sha1="gpmcvt1doxr5984hrbok19g6x470vqm" xml:space="preserve">==תְּפִירָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תפירה
|הגייה=tfi'''ra'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ת|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}}
|נטיות=ר': תְּפִירוֹת
}}
{{תמונה|NYA-Minnesota-young woman learning to sew - DPLA - ae690ceb62aa2e88c347e110c44a7c26.gif|אישה תופרת}}
# [[חיבור]] בין [[בד|בדים]] על ידי [[חוט]].
#:*{{צט/משנה|הַקּוֹשֵׁר; וְהַמַּתִּיר; וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי '''תְפִירוֹת'''; הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי '''תְפִירוֹת'''.|שבת|ז|ב}}
#:*{{צט/משנה|מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלוּדָה, אִם מְעַכֶּבֶת אֶת '''הַתְּפִירָה''', טְהוֹרָה.|כלים|יג|ה}}

===גיזרון===
*שם פעולה מן [[תפר]]

===תרגום===
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 3
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו = 	 |איטלקית = 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = 	 |אלבנית = 	 |אנגלית = stitching
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = կար
 |בולגרית = 	 |בלרוסית = 	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Nähen	 |דנית = 	 |הולנדית = 	 |הונגרית = varrás
 |הינדית = 	 |וולאפיק = 	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = 裁縫 	 |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 縫紉	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = 	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = 	 |סקוטית = 	 |ערבית = خياطة 
 |פארואזית = 	 |פולנית =  |פורטוגלית = 	 |פינית = ompelu
 |פרסית = 	 |צ'כית = 	 |צרפתית = couture 	 |קוריאנית = 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = šivanje
 |רומנית = 	 |רוסית = шитьё	 |שבדית = 	 |תאית = 	 }}

===ראו גם===
* [[סריגה]]
* [[רקמה]]
* [[תופר]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תפירה}}

{{שורש|תפר}}
[[קטגוריה:טקסטיל]]
[[קטגוריה:מקצועות]]
[[קטגוריה:תפירה|*]]</text>
      <sha1>gpmcvt1doxr5984hrbok19g6x470vqm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כפל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>42854</id>
    <revision>
      <id>521250</id>
      <parentid>490856</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T10:56:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* כֶּפֶל */</comment>
      <origin>521250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3741" sha1="hiagdewl00h30eb7ir49baay6l1d1zr" xml:space="preserve">==כָּפַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=כפל
|שורש וגזרה={{שרש3|כ|פ|ל}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
{{נגן|קובץ=He-כָּפַל.ogg|כתובית=הגיה}}

# הגדיל [[פי]] שנים, חזר על משהו פעמיים.
#:* {{צט|אם אני חוזר בי, הריני '''כופל''' לך ערבונך|תוספתא/בבא מציעא/א}}
# הגדיל [[פי]] כמה, ביצע פעולת כֶּפ‏‎ֶל.
#:* '''כפלתי''' שלוש בשש וקיבלתי שמונה עשרה
# קיפל, קימט והצמיד שני חלקים אחד לשני
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד '''וְכָפַלְתָּ''' אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל|שמות|כו|ט}}
#:* {{צט|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָעוֹשֶׂה בֶגֶד מִן הַחֵרֶם '''וּכְפָלוֹ''', טָמֵא.|משנה כלים כח ט}}


===גיזרון===
*קרוב אל השורש {{שרש3|ק‏|פ|ל|קט=לא}}, שמשלים את הטיות הפועל בבניינים הכבדים.

===מילים נרדפות===
* [[הכפיל]] (2)
* [[הגדיל]] (2)

===ניגודים===
* [[חילק]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|double}} (1),  {{ת|אנגלית|multiply}} (2), 
* רוסית: {{ת|רוסית|умножить}} (2), {{ת|רוסית|удвоить}} (1)
}}

==כֶּפֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כפל
|הגייה='''ke'''fel
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|פ|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' כְּפָלִים, כִּפְלֵי־; זוגי כִּפְלַיִם
}}{{תמונה|Three by Four.svg|כפל של 3 ב־4 נותן [[תריסר]].}}
# פעמיים, [[פי]] [[שנים]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כפלים בכל חטאתיה|ישעיה|מ|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כפלים לתושיה|איוב|יא|ו}}
#:* {{צט/משנה|מְרֻבָּה מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי '''כֶפֶל''' מִמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה|בבא קמא|ז|א}}
# אחת מארבע פעולות [[חשבון]], הזהה ב[[ערך|ערכה]] ל[[סכום]] אותו [[איבר]] כמה פעמים ברצף; נותנת את [[שטח]] ה[[מלבן]] מתוך [[ארך|אורכי]] [[צלע]]ותיו.
#:* היום בבית-ספר למדתי את פעולת '''הכפל'''
# קיפול, קפל.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|מִי-גִלָּה, פְּנֵי לְבוּשׁוֹ '''בְּכֶפֶל''' רִסְנוֹ, מִי יָבוֹא|איוב|מא|ה}}

===צירופים===
* [[כפל כפליים]]
* [[כפל לשון]]
* [[כפל מבצעים]]
* [[כפל מס]]
* [[כפל תפקידים]]
* [[לוח הכפל]]

===נגזרות===
* [[כפליים]]

===מילים נרדפות===
* [[קיפול]] (3)
===מידע נוסף===
* צורת הרבים כִּפְלַים בדרך כלל לא מגדילה את ההכפלה (לארבע או יותר) ומשמשת בהוראה שווה לצורת היחיד. לדוגמה {{צט/בבלי|ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות, כפלים כיוצאי מצרים|פסחים|סד|ב}}

===ניגודים===
* [[חילוק]] (2)

===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|multiplication}}
|
* רוסית: {{ת|רוסית|умножение}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כפל}}

[[קטגוריה:מתמטיקה]]</text>
      <sha1>hiagdewl00h30eb7ir49baay6l1d1zr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פפיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>53249</id>
    <revision>
      <id>521234</id>
      <parentid>451759</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:27:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Anatbehar</username>
        <id>15437</id>
      </contributor>
      <origin>521234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1875" sha1="4qe64nyibiw5p3acr6zgd27dxerthuw" xml:space="preserve">==פַּפִּיּוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פפיון
|הגייה=papi'''yon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=
}}{{תמונה|Bow-tie-colour-isolated.jpg|פפיון}}
# [[עניבה]] קצרה, שבה שני הקצוות נקשרים יחד לצורת [[פרפר]].
#:*{{צטבי|ביום שרב כבד – הבחור לבש חליפה שחורה וענב '''פפיון''' ובמאמצים גדולים עלה בידינו לשכנעו שיפשוט את הז’קט ויפתח את הצווארון|https://benyehuda.org/read/35406?q|אהבת חיים: אהבתה הטראגית של הציירת אירה יאן לחיים נחמן ביאליק|אידה צורית}}

===גיזרון===
*{{לועזית|צרפתית}} papillon – [[פרפר]], ע&quot;ש צורת העניבה. מקיים כפילות עם המילה [[פביליון]].

===מילים נרדפות===
* [[עניבת פרפר]]

===תרגום===
{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bow tie}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Fliege}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|vlinderdas|strikje}}
*טורקית: {{ת|טורקית|papyon}}
*יוונית: {{ת|יוונית|παπιγιόν}} (תעתיק: papigión)
*יפנית: {{ת|יפנית|ボウタイ}} (תעתיק: bōtai)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|corbata de humita}}
*פולנית: {{ת|פולנית|muszka}}
*פרסית: {{ת|פרסית|پاپیون}} (תעתיק: פָּאפִּיוֹן)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|nœud papillon}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|나비넥타이}} (תעתיק: nabinektai)
*רוסית: {{ת|רוסית|галстук-бабочка}} (תעתיק: gálstuk-bábočka)
}}

===ראו גם===
*[[חליפה]]
*[[טוקסידו]]
*[[פונפון]]


[[קטגוריה:פריטי לבוש]]</text>
      <sha1>4qe64nyibiw5p3acr6zgd27dxerthuw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברמ&quot;ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64213</id>
    <revision>
      <id>521238</id>
      <timestamp>2026-05-30T04:26:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31930-21</username>
        <id>46175</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת שם משפחה ראשי תיבות</comment>
      <origin>521238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139" sha1="sq5gux8y9onq4dllv64p2hs960bd9y0" xml:space="preserve">בני רחמנים מזרע קדושים
[[קטגוריה:ראשי תיבות]]
[[קטגוריה:ראשי תיבות שמות משפחה]]</text>
      <sha1>sq5gux8y9onq4dllv64p2hs960bd9y0</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>