ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.6 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2298 521557 518972 2026-06-10T12:41:33Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 521557 wikitext text/x-wiki ==שַׁבָּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה=sha'''bat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה בעיקר, גם זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו }} [[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]] # {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]]. #:* {{צט/תנ"ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}} # {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|כג|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|טז|לא}} #:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}} # {{מקרא}} שנת [[שמיטה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}} # {{מקרא}} [[שבוע]] ימים. #:*{{צט/תנ"ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.|ויקרא|כג|טז}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}} ===גיזרון=== *מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי<ref>ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].</ref> או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך<ref>Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]</ref>. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון. * יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום מילוי הירח (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).<ref>[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.</ref> :היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח . :יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.<ref>ג'יקוב ל' רייט, שם.</ref> יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.<ref>Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.</ref> *מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ). ===מידע נוסף=== *לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ"ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]]. ===צירופים=== {{ע|4| *[[אחד בשבת]] *[[גוי של שבת]] *[[חלול שבת|חילול שבת]] *[[כניסת השבת]] *[[מוצאי שבת]] ([[מוצ"ש]]) *[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]] *[[לכל שבת יש מוצאי שבת]] *[[מסכת שבת]] *[[עברית של שבת]] *[[ענג שבת|עונג שבת]] *[[ערב שבת]] *[[פיקוח נפש דוחה שבת]] *[[קבלת שבת]] *[[שבת הארץ]] *[[שבת הגדול]] *[[שבת זכור]] *[[שבת חתן]] *[[שבת מנוחה]] *[[שבת נחמו]] *[[שבת קדש|שבת קודש]] *[[שבת שבתון]] *[[שבת שירה]] *[[שבת שלום]] *[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]] *[[שומר שבת]] *[[תחום שבת]] }} ===נגזרות=== *[[שבתאי]] *[[שבתון]] *[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]] ===תרגום=== {{תר|היום השביעי שבו שובתים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}} *אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}} *הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}} *וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}} *טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}} *טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}} *יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato) *יידיש: {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}} *יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō) *כורדית: {{ת|כורדית|şemî}} *לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}} *מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}} *ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת) *פולנית: {{ת|פולנית|sobota}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}} *פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}} *פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil) *רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}} *רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta) *שוודית: {{ת|שוודית|lördag}} }} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[חל#חֹל|חול]] *[[יום טוב]] *[[מועד]] *[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]] *[[הדלקת נרות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{חגי ישראל ומועדיו}} {{ימי השבוע}} {{שורש|שׁבת}} [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:שבת|*]] [[קטגוריה:זכר ונקבה]] ==שָׁבַת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שבת |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים |בניין=קל }} # בטל מ[[מלאכה]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}} # חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת. #:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}877&wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}} #:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם ===גיזרון=== *קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון. ===נגזרות=== * [[שביתה]] ===מילים נרדפות=== * [[בטל]] * [[עצר]] * [[פסק]] ===ניגודים=== *[[המשיך]] *[[התמיד]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}} ===ראו גם=== * [[הפגנה]] {{שורש|שׁבת}} ==שֶׁבֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־פעולה |מין= |שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]]. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}} ===צירופים=== * [[כוכב שבת]] * [[שבת אחים]] {{שורש|ישׁב}} [[קטגוריה:בניין קל]] ==שֶׁבֶת {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם מופשט |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע. #:* {{צט/תנ"ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}} #:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}} ===צירופים=== * [[שבת ובושת]] ===ראו גם=== *[[שבות]] {{-}} ==שֶׁבֶת {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ונקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' שְׁבָתוֹת }}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}} #{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים. #:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}} #:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}} ===גיזרון=== *המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}. * השוו לתבלין מרוקאי [[שיבאס]] ולפרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}. ===מילים נרדפות=== * [[שמיר]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}} * הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā) * הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}} * וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}} * טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}} * יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos) * יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō) * ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}} * ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ) * פולנית: {{ת|פולנית|koper}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}} * פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד) * צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}} * קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil) * רומנית: {{ת|רומנית|mărar}} * רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}} [[קטגוריה:בוטניקה]] [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:תבלינים]] 46w04ax8bcgvse3dc2puxszx5bliid6 521558 521557 2026-06-10T12:43:42Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 521558 wikitext text/x-wiki ==שַׁבָּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה=sha'''bat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה בעיקר, גם זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו }} [[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]] # {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]]. #:* {{צט/תנ"ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}} # {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|כג|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|טז|לא}} #:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}} # {{מקרא}} שנת [[שמיטה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}} # {{מקרא}} [[שבוע]] ימים. #:*{{צט/תנ"ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.|ויקרא|כג|טז}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}} ===גיזרון=== *מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי<ref>ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].</ref> או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך<ref>Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]</ref>. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון. * יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום מילוי הירח (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).<ref>[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.</ref> :היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח . :יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.<ref>ג'יקוב ל' רייט, שם.</ref> יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.<ref>Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.</ref> *מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ). ===מידע נוסף=== *לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ"ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]]. ===צירופים=== {{ע|4| *[[אחד בשבת]] *[[גוי של שבת]] *[[חלול שבת|חילול שבת]] *[[כניסת השבת]] *[[מוצאי שבת]] ([[מוצ"ש]]) *[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]] *[[לכל שבת יש מוצאי שבת]] *[[מסכת שבת]] *[[עברית של שבת]] *[[ענג שבת|עונג שבת]] *[[ערב שבת]] *[[פיקוח נפש דוחה שבת]] *[[קבלת שבת]] *[[שבת הארץ]] *[[שבת הגדול]] *[[שבת זכור]] *[[שבת חתן]] *[[שבת מנוחה]] *[[שבת נחמו]] *[[שבת קדש|שבת קודש]] *[[שבת שבתון]] *[[שבת שירה]] *[[שבת שלום]] *[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]] *[[שומר שבת]] *[[תחום שבת]] }} ===נגזרות=== *[[שבתאי]] *[[שבתון]] *[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]] ===תרגום=== {{תר|היום השביעי שבו שובתים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}} *אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}} *הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}} *וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}} *טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}} *טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}} *יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato) *יידיש: {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}} *יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō) *כורדית: {{ת|כורדית|şemî}} *לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}} *מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}} *ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת) *פולנית: {{ת|פולנית|sobota}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}} *פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}} *פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil) *רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}} *רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta) *שוודית: {{ת|שוודית|lördag}} }} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[חל#חֹל|חול]] *[[יום טוב]] *[[מועד]] *[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]] *[[הדלקת נרות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{חגי ישראל ומועדיו}} {{ימי השבוע}} {{שורש|שׁבת}} [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:שבת|*]] [[קטגוריה:זכר ונקבה]] ==שָׁבַת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שבת |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים |בניין=קל }} # בטל מ[[מלאכה]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}} # חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת. #:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}877&wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}} #:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם ===גיזרון=== *קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון. ===נגזרות=== * [[שביתה]] ===מילים נרדפות=== * [[בטל]] * [[עצר]] * [[פסק]] ===ניגודים=== *[[המשיך]] *[[התמיד]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}} ===ראו גם=== * [[הפגנה]] {{שורש|שׁבת}} ==שֶׁבֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־פעולה |מין= |שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]]. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}} ===צירופים=== * [[כוכב שבת]] * [[שבת אחים]] {{שורש|ישׁב}} [[קטגוריה:בניין קל]] ==שֶׁבֶת {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם מופשט |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע. #:* {{צט/תנ"ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}} #:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}} ===צירופים=== * [[שבת ובושת]] ===ראו גם=== *[[שבות]] {{-}} ==שֶׁבֶת {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ונקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' שְׁבָתוֹת }}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}} #{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים. #:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}} #:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}} ===גיזרון=== *המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}. * השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]]. ===מילים נרדפות=== * [[שמיר]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}} * הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā) * הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}} * וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}} * טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}} * יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos) * יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō) * ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}} * ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ) * פולנית: {{ת|פולנית|koper}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}} * פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד) * צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}} * קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil) * רומנית: {{ת|רומנית|mărar}} * רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}} [[קטגוריה:בוטניקה]] [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:תבלינים]] o4nxouzofqamxqoof43hg0cg773jux8 521559 521558 2026-06-10T12:48:27Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 521559 wikitext text/x-wiki ==שַׁבָּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה=sha'''bat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה בעיקר, גם זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו }} [[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]] # {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]]. #:* {{צט/תנ"ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}} # {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|כג|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|טז|לא}} #:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}} # {{מקרא}} שנת [[שמיטה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}} # {{מקרא}} [[שבוע]] ימים. #:*{{צט/תנ"ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.|ויקרא|כג|טז}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}} ===גיזרון=== *מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי<ref>ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].</ref> או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך<ref>Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]</ref>. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון. * יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב'' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).<ref>[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.</ref> :היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח . :יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.<ref>ג'יקוב ל' רייט, שם.</ref> יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.<ref>Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.</ref> *מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ). ===מידע נוסף=== *לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ"ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]]. ===צירופים=== {{ע|4| *[[אחד בשבת]] *[[גוי של שבת]] *[[חלול שבת|חילול שבת]] *[[כניסת השבת]] *[[מוצאי שבת]] ([[מוצ"ש]]) *[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]] *[[לכל שבת יש מוצאי שבת]] *[[מסכת שבת]] *[[עברית של שבת]] *[[ענג שבת|עונג שבת]] *[[ערב שבת]] *[[פיקוח נפש דוחה שבת]] *[[קבלת שבת]] *[[שבת הארץ]] *[[שבת הגדול]] *[[שבת זכור]] *[[שבת חתן]] *[[שבת מנוחה]] *[[שבת נחמו]] *[[שבת קדש|שבת קודש]] *[[שבת שבתון]] *[[שבת שירה]] *[[שבת שלום]] *[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]] *[[שומר שבת]] *[[תחום שבת]] }} ===נגזרות=== *[[שבתאי]] *[[שבתון]] *[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]] ===תרגום=== {{תר|היום השביעי שבו שובתים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}} *אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}} *הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}} *וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}} *טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}} *טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}} *יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato) *יידיש: {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}} *יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō) *כורדית: {{ת|כורדית|şemî}} *לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}} *מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}} *ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת) *פולנית: {{ת|פולנית|sobota}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}} *פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}} *פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil) *רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}} *רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta) *שוודית: {{ת|שוודית|lördag}} }} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[חל#חֹל|חול]] *[[יום טוב]] *[[מועד]] *[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]] *[[הדלקת נרות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{חגי ישראל ומועדיו}} {{ימי השבוע}} {{שורש|שׁבת}} [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:שבת|*]] [[קטגוריה:זכר ונקבה]] ==שָׁבַת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שבת |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים |בניין=קל }} # בטל מ[[מלאכה]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}} # חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת. #:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}877&wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}} #:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם ===גיזרון=== *קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון. ===נגזרות=== * [[שביתה]] ===מילים נרדפות=== * [[בטל]] * [[עצר]] * [[פסק]] ===ניגודים=== *[[המשיך]] *[[התמיד]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}} ===ראו גם=== * [[הפגנה]] {{שורש|שׁבת}} ==שֶׁבֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־פעולה |מין= |שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]]. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}} ===צירופים=== * [[כוכב שבת]] * [[שבת אחים]] {{שורש|ישׁב}} [[קטגוריה:בניין קל]] ==שֶׁבֶת {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם מופשט |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע. #:* {{צט/תנ"ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}} #:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}} ===צירופים=== * [[שבת ובושת]] ===ראו גם=== *[[שבות]] {{-}} ==שֶׁבֶת {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ונקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' שְׁבָתוֹת }}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}} #{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים. #:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}} #:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}} ===גיזרון=== *המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}. * השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]]. ===מילים נרדפות=== * [[שמיר]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}} * הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā) * הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}} * וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}} * טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}} * יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos) * יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō) * ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}} * ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ) * פולנית: {{ת|פולנית|koper}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}} * פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד) * צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}} * קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil) * רומנית: {{ת|רומנית|mărar}} * רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}} [[קטגוריה:בוטניקה]] [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:תבלינים]] s27e5hfhwh29oqkfovq3ctroif9iq93 521560 521559 2026-06-10T12:48:42Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 521560 wikitext text/x-wiki ==שַׁבָּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה=sha'''bat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה בעיקר, גם זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו }} [[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]] # {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]]. #:* {{צט/תנ"ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}} # {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|כג|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא|טז|לא}} #:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}} # {{מקרא}} שנת [[שמיטה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}} # {{מקרא}} [[שבוע]] ימים. #:*{{צט/תנ"ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.|ויקרא|כג|טז}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}} ===גיזרון=== *מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי<ref>ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].</ref> או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך<ref>Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]</ref>. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון. * יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).<ref>[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.</ref> :היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח . :יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.<ref>ג'יקוב ל' רייט, שם.</ref> יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.<ref>Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.</ref> *מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ). ===מידע נוסף=== *לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ"ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]]. ===צירופים=== {{ע|4| *[[אחד בשבת]] *[[גוי של שבת]] *[[חלול שבת|חילול שבת]] *[[כניסת השבת]] *[[מוצאי שבת]] ([[מוצ"ש]]) *[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]] *[[לכל שבת יש מוצאי שבת]] *[[מסכת שבת]] *[[עברית של שבת]] *[[ענג שבת|עונג שבת]] *[[ערב שבת]] *[[פיקוח נפש דוחה שבת]] *[[קבלת שבת]] *[[שבת הארץ]] *[[שבת הגדול]] *[[שבת זכור]] *[[שבת חתן]] *[[שבת מנוחה]] *[[שבת נחמו]] *[[שבת קדש|שבת קודש]] *[[שבת שבתון]] *[[שבת שירה]] *[[שבת שלום]] *[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]] *[[שומר שבת]] *[[תחום שבת]] }} ===נגזרות=== *[[שבתאי]] *[[שבתון]] *[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]] ===תרגום=== {{תר|היום השביעי שבו שובתים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}} *אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}} *הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}} *וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}} *טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}} *טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}} *יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato) *יידיש: {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}} *יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō) *כורדית: {{ת|כורדית|şemî}} *לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}} *מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}} *ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת) *פולנית: {{ת|פולנית|sobota}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}} *פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}} *פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil) *רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}} *רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta) *שוודית: {{ת|שוודית|lördag}} }} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[חל#חֹל|חול]] *[[יום טוב]] *[[מועד]] *[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]] *[[הדלקת נרות]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{חגי ישראל ומועדיו}} {{ימי השבוע}} {{שורש|שׁבת}} [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:שבת|*]] [[קטגוריה:זכר ונקבה]] ==שָׁבַת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שבת |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים |בניין=קל }} # בטל מ[[מלאכה]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}} # חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת. #:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}877&wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}} #:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם ===גיזרון=== *קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון. ===נגזרות=== * [[שביתה]] ===מילים נרדפות=== * [[בטל]] * [[עצר]] * [[פסק]] ===ניגודים=== *[[המשיך]] *[[התמיד]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}} ===ראו גם=== * [[הפגנה]] {{שורש|שׁבת}} ==שֶׁבֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־פעולה |מין= |שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]]. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}} ===צירופים=== * [[כוכב שבת]] * [[שבת אחים]] {{שורש|ישׁב}} [[קטגוריה:בניין קל]] ==שֶׁבֶת {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם מופשט |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם }} #{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע. #:* {{צט/תנ"ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}} #:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}} ===צירופים=== * [[שבת ובושת]] ===ראו גם=== *[[שבות]] {{-}} ==שֶׁבֶת {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שבת |הגייה='''she'''vet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר ונקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}} |נטיות=ר' שְׁבָתוֹת }}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}} #{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים. #:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}} #:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}} ===גיזרון=== *המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}. * השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]]. ===מילים נרדפות=== * [[שמיר]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}} * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}} * הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā) * הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}} * וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}} * טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}} * יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos) * יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō) * ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}} * ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ) * פולנית: {{ת|פולנית|koper}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}} * פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד) * צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}} * קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil) * רומנית: {{ת|רומנית|mărar}} * רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}} [[קטגוריה:בוטניקה]] [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:תבלינים]] l6rhcy3kddsv44ql5a33swfjw4j9su5 0 12945 521568 476475 2026-06-10T13:10:46Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 521568 wikitext text/x-wiki ==אוֹטוֹסְטְרָדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אוטוסטרדה |הגייה=otost'''ra'''da |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=[[אוטו]] + [[אסטרטא|אסטרדה]] |נטיות=ר' אוֹטוֹסְטְרָדוֹת }} [[Image:Israel road sign 216.svg|left|thumb|184px|סמל האוטוסטרדה]] # [[כביש]] המיועד לכלי רכב מהירים. הכביש ללא עצירות, הצטלבויות ו[[רמזור]]ים. #:* בוא ניסע דרך ה'''אוטוסטרדה''', ככה נגיע יותר מהר. ===גיזרון=== *{{לועזית|פולנית}} autostrada, במקור {{לועזית|איטלקית}} הלחם של המילה auto ([[אוטו]]), עם strada – [[כביש]], [[רחוב]]. ===מילים נרדפות=== * [[כביש מהיר]] * [[כביש ראשי]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|superstrada}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|freeway|highway}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|maantee}} * בולגרית: {{ת|בולגרית|шосе}} * בסקית: {{ת|בסקית|errepide nagusi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Autobahn}} * דנית: {{ת|דנית|hovedvej}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|snelweg}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|országút}} * יוונית: {{ת|יוונית|λεωφόρος|αυτοκινητόδρομος}} * סלובנית: {{ת|סלובנית|avtocesta|avtomobilska cesta}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|diaľnica}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|carretera}} * ערבית: {{ת|ערבית|طَريق سَريع}} * פולנית: {{ת|פולנית|autostrada}} * פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|autoestradas}} * פינית: {{ת|פינית|valtatie}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|dálnice}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|autoroute}} * רוסית: {{ת|רוסית|автострада|шоссе}} * שוודית: {{ת|שוודית|motorväg}}}} ===ראו גם=== * [[דרך]] * [[כביש בין עירוני]] * [[כביש טבעת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כביש ראשי|ויקישיתוף=Autostrada|שם ויקישיתוף=אוטוסטרדות}} [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפולנית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה האיטלקית]] [[קטגוריה:תעבורה]] tfulaowodxmcqtk4srwj8232bc4gxtd 521569 521568 2026-06-10T13:36:37Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 521569 wikitext text/x-wiki ==אוֹטוֹסְטְרָדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אוטוסטרדה |הגייה=otost'''ra'''da |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=[[אוטו]] + [[אסטרטא|אסטרדה]] |נטיות=ר' אוֹטוֹסְטְרָדוֹת }} [[Image:Israel road sign 216.svg|left|thumb|184px|סמל האוטוסטרדה]] # [[כביש]] המיועד לכלי רכב מהירים. הכביש ללא עצירות, הצטלבויות ו[[רמזור]]ים. #:* בוא ניסע דרך ה'''אוטוסטרדה''', ככה נגיע יותר מהר. ===גיזרון=== *{{לועזית|פולנית}} autostrada, במקור {{לועזית|איטלקית}} הלחם של המילה auto ([[אוטו]]), עם strada – [[כביש]], [[רחוב]]. ===מילים נרדפות=== * [[כביש מהיר]] * [[כביש ראשי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|superstrada}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|jalan raya|lebuh raya}} *אירית: {{ת|אירית|mórbhealach|mórbhóthar}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|freeway|highway}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝoseo|aŭtovojo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|խճուղի}} (תעתיק: xčuġi) :::{{ת|ארמנית|մայրուղի}} (mayruġi) *בסקית: {{ת|בסקית|errepide nagusi}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გზატკეცილი}} (תעתיק: gzaṭḳecili) :::{{ת|גרוזינית|მაგისტრალი}} (תעתיק: magisṭrali) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Autobahn}} *דנית: {{ת|דנית|hovedvej|motorvej}} *הודית: {{ת|הודית|राजमार्ग}} (תעתיק: rājmārg) *הולנדית: {{ת|הולנדית|snelweg}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|országút|autópálya}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|xa lộ|quốc lộ}} *ולשית: {{ת|ולשית|priffordd|traffordd}} *טגלית: {{ת|טגלית|lansangan}} *טורקית: {{ת|טורקית|otoyol|otoban}} *יוונית: {{ת|יוונית|αυτοκινητόδρομος}} (תעתיק: aftokinitódromos) :::{{ת|יוונית|λεωφόρος}} (תעתיק: leofóros) *יידיש: {{ת|יידיש|שאָסיי|אויטאָסטראַט}} *יפנית: {{ת|יפנית|街道}} (תעתיק: kaidō) *מלאית: {{ת|מלאית|jalan raya|lebuh raya}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|motorvei}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|autopista|autovía}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|}} *ערבית: {{ת|ערבית|طريق سريع}} (תעתיק: טַרִיק סַרִיע) :::{{ת|ערבית|أوتوستراد}} (תעתיק: אוּתוּסְתְרָאד) *פולנית: {{ת|פולנית|autostrada}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|autoestradas}} *פינית: {{ת|פינית|valtatie}} *פרסית: {{ת|פרסית|آزادراه}} (תעתיק: אַזָאדְרָאה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dálnice}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|autoroute}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|공로}} (תעתיק: gongno) *רומנית: {{ת|רומנית|autostradă|șosea}} *רוסית: {{ת|רוסית|автодорога}} (תעתיק: avtodoróga) :::{{ת|רוסית|магистраль}} (תעתיק: magistrálʹ) :::{{ת|רוסית|шоссе}} (תעתיק: šossɛ́) *שוודית: {{ת|שוודית|motorväg}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทางด่วน}} (תעתיק: taang-dùuan) }} ===ראו גם=== * [[דרך]] * [[כביש בין עירוני]] * [[כביש טבעת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כביש ראשי|ויקישיתוף=Autostrada|שם ויקישיתוף=אוטוסטרדות}} [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפולנית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה האיטלקית]] [[קטגוריה:תעבורה]] 3x2qnyxwzcqrj27w2amlgmew1geyj21 521570 521569 2026-06-10T13:40:18Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 521570 wikitext text/x-wiki ==אוֹטוֹסְטְרָדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אוטוסטרדה |הגייה=otost'''ra'''da |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=[[אוטו]] + [[אסטרטא|אסטרדה]] |נטיות=ר' אוֹטוֹסְטְרָדוֹת }} [[Image:Israel road sign 216.svg|left|thumb|184px|סמל האוטוסטרדה]] # [[כביש]] המיועד לכלי רכב מהירים. הכביש ללא עצירות, הצטלבויות ו[[רמזור]]ים. #:* בוא ניסע דרך ה'''אוטוסטרדה''', ככה נגיע יותר מהר. ===גיזרון=== *{{לועזית|פולנית}} autostrada, במקור {{לועזית|איטלקית}} הלחם של המילה auto ([[אוטו]]), עם strada – [[כביש]], [[רחוב]]. ===מילים נרדפות=== * [[כביש מהיר]] * [[כביש ראשי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|superstrada}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|jalan raya|lebuh raya}} *אירית: {{ת|אירית|mórbhealach|mórbhóthar}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|freeway|highway}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝoseo|aŭtovojo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|խճուղի}} (תעתיק: xčuġi) :::{{ת|ארמנית|մայրուղի}} (mayruġi) *בסקית: {{ת|בסקית|errepide nagusi}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|გზატკეცილი}} (תעתיק: gzaṭḳecili) :::{{ת|גרוזינית|მაგისტრალი}} (תעתיק: magisṭrali) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Autobahn}} *דנית: {{ת|דנית|hovedvej|motorvej}} *הודית: {{ת|הודית|राजमार्ग}} (תעתיק: rājmārg) *הולנדית: {{ת|הולנדית|snelweg}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|országút|autópálya}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|xa lộ|quốc lộ}} *ולשית: {{ת|ולשית|priffordd|traffordd}} *טגלית: {{ת|טגלית|lansangan}} *טורקית: {{ת|טורקית|otoyol|otoban}} *יוונית: {{ת|יוונית|αυτοκινητόδρομος}} (תעתיק: aftokinitódromos) :::{{ת|יוונית|λεωφόρος}} (תעתיק: leofóros) *יידיש: {{ת|יידיש|שאָסיי|אויטאָסטראַט}} *יפנית: {{ת|יפנית|街道}} (תעתיק: kaidō) *מלאית: {{ת|מלאית|jalan raya|lebuh raya}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|motorvei}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|autopista|autovía}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|аутопут|autopūt}} :::{{ת|סרבו קרואטית|аутоцеста|autocèsta}} י *ערבית: {{ת|ערבית|طريق سريع}} (תעתיק: טַרִיק סַרִיע) :::{{ת|ערבית|أوتوستراد}} (תעתיק: אוּתוּסְתְרָאד) *פולנית: {{ת|פולנית|autostrada}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|autoestradas}} *פינית: {{ת|פינית|valtatie}} *פרסית: {{ת|פרסית|آزادراه}} (תעתיק: אַזָאדְרָאה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|dálnice}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|autoroute}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|공로}} (תעתיק: gongno) *רומנית: {{ת|רומנית|autostradă|șosea}} *רוסית: {{ת|רוסית|автодорога}} (תעתיק: avtodoróga) :::{{ת|רוסית|магистраль}} (תעתיק: magistrálʹ) :::{{ת|רוסית|шоссе}} (תעתיק: šossɛ́) *שוודית: {{ת|שוודית|motorväg}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทางด่วน}} (תעתיק: taang-dùuan) }} ===ראו גם=== * [[דרך]] * [[כביש בין עירוני]] * [[כביש טבעת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כביש ראשי|ויקישיתוף=Autostrada|שם ויקישיתוף=אוטוסטרדות}} [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הפולנית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה האיטלקית]] [[קטגוריה:תעבורה]] k984bzoyj5yie6ctljm7rhi74cbfxyd 0 18636 521562 518712 2026-06-10T13:05:24Z CrescentStorm 15545 /* עַמּוּד הַשִּׁדְרָה */ 521562 wikitext text/x-wiki ==עַמּוּד הַשִּׁדְרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=[[עמוד]] ה[[שדרה]] |הגייה=a'''mud''' hashid'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} {{תמונה|Illu vertebral column-he.jpg|מרכיבי עמוד השדרה}} # [[מערכת]] [[חליה|חוליות]] האופיינית לכל ה[[חליתן|חולייתנים]], ומהווה בגופם את [[עצם]] ה[[גב]]; והיא [[השתרע|משתרעת]] מ[[אגן הירכיים]] ועד ה[[גולגולת]]. #:* תפקידיו העיקריים של '''עמוד השדרה''', להגן על חוט השדרה ולהקנות לגוף יציבות. # {{בהשאלה}} יציבות, אופי, אישיות, אושיה, מרכז, לב העניינים. ===צירופים=== * [[חסר עמוד שדרה]] * [[עמוד שדרה חזי]] * [[עמוד שדרה מותני]] * [[עמוד שדרה צווארי]] ===תרגום=== {{ע|3| * אנגלית: {{ת|אנגלית|spine|backbone}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Rückgrat|Wirbelsäule}} * דנית: {{ת|דנית|rygsøjle}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|ruggengraat}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gerinc}} * טורקית: {{ת|טורקית|omurga}} * יוונית: {{ת|יוונית|σπονδυλική στήλη}} (תעתיק: spondylikí stíli) * יפנית: {{ת|יפנית|脊柱}} (תעתיק: sekichū) * ספרדית: {{ת|ספרדית|espinazo}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَمُود فَقْرِيّ}} (תעתיק: עָמוּד פַקְרִיּ) * פולנית: {{ת|פולנית|kręgosłup}} * פינית: {{ת|פינית|selkäranka}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|páteř}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|colonne vertébrale}} * רוסית: {{ת|רוסית|позвоно́чник}} (תעתיק: pozvonóčnik) * שוודית: {{ת|שוודית|ryggrad}} }} ===ראו גם=== * [[חוט השדרה]] * [[חוליה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עמוד השדרה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העצמות]] 3yegcx4mqglfbky15c7bp77o10udbdz 0 31448 521561 511210 2026-06-10T13:04:23Z CrescentStorm 15545 /* עָצָב {{משני|א}} */ 521561 wikitext text/x-wiki ==עֶצֶב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצב |הגייה='''e'''tsev |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ב|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=עֶצֶב־ }} # [[תחושה]] קשה ולא נעימה, [[מועקה]]; רגש שלילי, נסיבתי פחות או יותר או לחלופין הנגרם עקב גורם חיצוני ש[[מנגד]]. #:*{{צט/תנ"ך|בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף '''עֶצֶב''' עִמָּהּ|משלי|י|כב}} #:*{{הדגשה|איזה רגש אחר מחלחל בדברי מכתבו. איזה '''עצב''' מיוחד. איזה רגש '''עצב''' בעת שיודעים, שצריך להיות רגש מה, ומהו לא יודעים...|"מכאן ומכאן" [[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]}} ===גיזרון=== * מקבילה בערבית: השורש غضب (ע'צ'ב) במשמעות "כעס". * משמעות המילה בעברית החדשה שונה מעט ממשמעותה במקרא. לעתים מופיעה המילה בהקשר של כעס, כגון {{צט/תנ"ך|וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם '''וַיִּתְעַצְּבוּ''' הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד|בראשית|לד|ז}} או {{צט/תנ"ך|מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר '''עֶצֶב''' יַעֲלֶה אָף|משלי|טו|א}}, ואף המפרשים מבארים אותה כמעין זַעַף (למשל: רש"י על מלכים א א' ו' שלהלן, או השרש ע־צ־ב בספר השרשים לרד"ק). :לעתים מופיע "עצב" במקרא בהקשר של סבל או יגיעה: {{צט/תנ"ך|וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ '''מֵעָצְבְּךָ''' וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ|ישעיהו|יד|ג}}, או {{צט/תנ"ך|אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה '''עִצְּבוֹנֵךְ''' וְהֵרֹנֵךְ--'''בְּעֶצֶב''', תֵּלְדִי בָנִים|בראשית|ג|טז}}, או לגבי פירות היגיעה {{צט/תנ"ך|פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ '''וַעֲצָבֶיךָ''' בְּבֵית נָכְרִי|משלי|ה|י}}. :נדמה מכך שמשמעות המילה במקרא רחבה יותר ממשמעותה בעברית החדשה. ===צירופים=== * [[לחם עצב]] ===נגזרות=== {{עמודות| * [[מעצבה]] * [[מעציב]] * [[עצוב#עָצוּב|עָצוּב]] | * [[עצבון]] * [[עצבות]] }} ===מילים נרדפות=== * [[זעף]] (ראו גיזרון) * [[יגון]] * [[צער]] * [[תוגה]] * [[דכדוך]] ===ניגודים=== * [[אשר#אֹשֶׁר|אושר]] * [[עליצות]] * [[שמחה]] * [[שביעות רצון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|sorrow|sadness}} * רוסית: {{ת|רוסית|печаль|горе}} * ערבית: {{ת|ערבית|حُزْن }} ===מידע נוסף=== * לא נהוגה צורת רבים. '''עצב''' הוא שם־עצם שאינו סָפִיר, בדומה לרגשות אחרים (כגון: חמלה, רחמים, קנאה). ===ראו גם=== * [[דכאון]] * [[קודר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עצב (רגש)}} {{שורש|עצב א}} [[קטגוריה:רגשות]] ==עָצֵב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצב |הגייה=a'''tsev''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ב|א}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ' עֲצֵבָה, ר' עֲצֵבִים, נ"ר עֲצֵבוֹת }} # [[עצוב]], שחש [[עצב#עֶצֶב|עֶצֶב]]. #:*{{צט/בבלי|מדת בשר ודם: אדם מוכר חפץ לחבירו - מוכר '''עצב''', ולוקח - שמח. אבל הקב"ה אינו כן...|ברכות|ה|א}} #:*{{הדגשה|המצלות משמיעות שוב את צלצולן הדק והקלוקל – אבל כמה '''עצב''' קולן הפעם!|, "החצוצרה נתביישה", [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} ===גיזרון=== *משקל פָעֵל לפי שם־העצם [[עצב#עֶצֶב|עֶצֶב]]. המשקל מאפיין גם פועלי־מצב. *במקרא מופיע "עצב" גם כפועל {{צט/תנ"ך|וְלֹא '''עֲצָבוֹ''' אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ|מלכים א|א|ו}} (רש"י מפרש: "ולא הכעיסו"). ===מילים נרדפות=== * [[עצוב]] * [[נוגה#נוּגֶה|נוּגֶה]] * [[סר]] * [[מריר]] ===ניגודים=== * [[מאשר#מְאֻשָּׁר|מאושר]] * [[עליז]] * [[שמח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|sad}} * רוסית: {{ת|רוסית|грустный}} * ערבית: {{ת|ערבית|حزين}} {{שורש|עצב א}} [[קטגוריה:רגשות]] ==עָצָב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצב |הגייה=a'''tsav''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ב|א}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=ר' עֲצַבִּים; עֲצַב־, ר' עֲצַבֵּי־ }}{{תמונה|Nerves of the left upper extremity.gif|עצבי הזרוע (בצהוב).}} #{{רובד|הביניים}} [[צבר]] [[סיב]]ים המעבירים [[תחושה|תחושות]] פיזיות, בפרט [[כאב]]. #:*{{צט/הכוזרי|תִּרְאֶה הַתִּינוֹק מְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אֵבָר, בְּאֵיזֶה '''עֶצֶב''' וּבְאֵיזֶה מֵיתָר רָאוּי לְדַבֵּר.|ג|יא}} #:*{{הדגשה|'''העצב''' - לא יתחבר דבר ממנו בסחוס ולא בקשור ולא בחלב ולא בעצם, אלא בשיניים לבדם מכל העצמות, כי מתחבר בשרשיהם '''עצב''' רך|"פרקי משה" פרק א', [[w:הרמב"ם|הרמב"ם]]}} #:* '''העצבים''' התנועתיים מוליכים פקודות מ[[מערכת העצבים המרכזית]] אל השרירים. ה'''עצבים''' התחושתיים מעבירים מידע ותחושות מאברי הגוף אל [[מערכת העצבים המרכזית]]. ===גיזרון=== *{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|عَصَب|עַצַב}} במשמעות קרובה - עצב, גיד או מיתר. :בימי הביניים טרם הייתה אבחנה מדויקת בין גידים ועצבים, שנקראו לעתים "גידים לבנים". [[גיד הנשה]] למשל הוא ככל הנראה [[עצב השת]]. כן ראו [http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061271.asp פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו] של ד"ר אברהם שטינברג. :בספרות הרפואה של ימי הביניים מופיעה המילה "עצב" לצד מילים אחרות שנשאלו מערבית. למשל: בפתיחת ספר הרפואה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46982&st=&pgnum=8 "פרקי משה"] נכתב: {{הדגשה|העצב אשר יבוא לעצל בכח החוש והתנועה מהמוח וחוט השדרה מתחבר בכל עצל אם כתחלתו או בין התחלתו ואמצעותו|"פרקי משה" פרק א', [[w:הרמב"ם|הרמב"ם]]}} (עצל=שריר, מערבית عَضَلَة). :ולפניו נכתב אצל הראב"ע: {{הדגשה|וכל זה הכח '''העצבים''' וּמְשְׁכָּנוֹ במוח, לפי שממנו יתפשט לכל כחות הגוף| "ספר העצמים", אברהם אבן עזרא}}, וראו [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?103647&&page=21 במקור]. *יש מפרשים שמצאו משמעות זו כבר במקרא, ובפרט בפסוק {{צט/תנ"ך|יָדֶיךָ '''עִצְּבוּנִי''' וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי|איוב|י|ח}}: :[[w:הרמב"ן|הרמב"ן]] אמר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39727&st=&pgnum=59 בפירושו על הפסוק]: "ויש אומרים כי החוטים הבאים מן המוח וחוט השדרה נקראו 'עצבים' בלשון הקודש, כי כן נקראו בלשון ישמעאל 'עצב'". :[[w:אברהם אבן עזרא|אברהם אבן עזרא]] כתב: "רובי המפרשים אמרו כי עצבוני הוא מלשון קדר 'בראו מיתרי הגוף'...". ===צירופים=== * [[התמוטטות עצבים]] * [[מלחמת עצבים]] * [[מערכת העצבים]] * [[מרכז העצבים]] * [[עלה על העצבים]] * [[עצב מתוח|עצבים מתוחים]] * [[תפס עצבים]] * [[עצב חשוף]] ===נגזרות=== * [[סיב עצבי]] * [[עצבוב]] * [[עצבים]] * [[עצבני]] * [[תא עצב]] ===שיכול אותיות=== * [[צבע]] * [[בצע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|nerve}} * ערבית: {{ת|ערבית|عصب}} * צ'כית: {{ת|צ'כית| nerv }} * רוסית: {{ת|רוסית|Нерв}} ===מידע נוסף=== * דגש חזק בצורת הרבים, בדומה למספר מילים במשקל זה: [[גמל#גָּמָל|גָּמָל]], [[חרך#חָרָךְ|חָרָךְ]], [[שפן]], [[שלב]], [[קטן#קָטָן|קָטָן]]. ===ראו גם=== *[[אקסון]] *[[נוירון]] ===קישורים חיצוניים=== *[http://books.google.co.il/books?id=jQ43m4Ya5CUC&pg=PA65#v=onepage&q&f=false הערך "עצב" במילון בן יהודה], מתוך "פרקים בתולדות הלשון העברית, יחידה 5", גד בן־עמי צרפתי, עמוד 65. {{מיזמים|ויקיפדיה=עצב}} {{שורש|עצב א}} [[קטגוריה:אנטומיה]] ==עָצָב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצב |הגייה=a'''tsav''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ב|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=ר' עֲצַבִּים; עֲצַב־, ר' עֲצַבֵּי־ }} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|ארכאי}} פסל המשמש לעבודת אלילים. #:*{{צט/תנ"ך|הֲלֹא, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן--וְלֶאֱלִילֶיהָ: כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם, '''וְלַעֲצַבֶּיהָ'''|ישעיהו|י|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|'''עֲצַבֵּיהֶם''', כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם|תהלים|קטו|ד}} ===גיזרון=== * על הפסוק {{צט/תנ"ך|'''עֲצַבֵּי''' הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם|תהלים|קלה|טו}} מפרש מצודת ציון: "כן תקרא הצורת גלולים, כי מעצבת לב עובדיה. קורא אליה ואינו נענה". כן הוא מפרש בירמיהו כ"ב כ"ח, שמואל א ל"א ט, ועוד. :סברה אחרת היא מלשון צורה ועיצוב דווקא, וראו בגיזרון [[עצב#עִצֵּב|עיצב]] להלן. ===צירופים=== * [[חבור עצבים]] ===מילים נרדפות=== * [[אליל]] * [[גלולים]] * [[פסיל]] * [[צלם#צֶלֶם|צֶלֶם]] ===תרגום=== * צ'כית: {{ת|צ'כית| modla }} ===מידע נוסף=== * דגש חזק בצורת הרבים. ראו: [[עצב#עָצָב א|עָצָב (א)]]. ===ראו גם=== * [[מעצב אופנה]] * [[מסכה]] * [[עבודה זרה]] * [[עבודת אלילים]] * [[כון#כַּוָּן|כַּוָּן]] {{שורש|עצב ב}} [[קטגוריה:עבודה זרה]] ==עִצֵּב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עיצב |שורש וגזרה={{שרש3|ע|צ|ב|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #קבע מה יהיה מבנה של עצם כלשהו, או שינה את צורתו בהתאם. #:*{{צט/תנ"ך|יָדֶיךָ '''עִצְּבוּנִי''' וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי|איוב|י|ח}} #:*הנגר '''עיצב''' את השולחן בהתאם לבקשת הקונה. #:*המנהל '''מעצב''' את תלמידי בית־הספר לפי חזונו החינוכי. ===גיזרון=== *הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. :ה[[w:רלב"ג|רלב"ג]] אומר [http://www.ateret4u.com/online/f_01537.html בפרושו על הפסוק]: "'''עצבוני''': ציירוני. כטעם 'עצביהם כסף וזהב', שהם הצלמים אשר הם מצויירים לפי הצורה אשר ירצו לעשותם; ורמז בה אל הכח המצייר אשר נתן השם יתברך בזרע; ומעניין זה ארז"ל 'אין מעציבין את הקטן' (בבלי, מסכת שבת, דף קמז עמוד א)". גם רש"י מפנה לגמרא זו, ובה הוא מפרש: "'''ואין מעצבין את הקטן''' - לשון 'ידיך עצבוני'; שמתקנים ומיישבין עצמותיו וחוליות שדרתו כמדת צלמו". :משמעות זו של יצירה ועיצוב יכולה להתאים גם ל[[עצב#עָצָב ב|עָצָב]] במשמעות פסל לעבודה זרה, כשהיא מתייחסת ליצירתו בידי אדם. אפשר והיא הרחבה של משמעות היגיעה ופירותיה שציינו לעיל (פסוקים כמו {{צט/תנ"ך|וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ '''מֵעָצְבְּךָ''' וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ|ישעיהו|יד|ג}}, {{צט/תנ"ך|פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ '''וַעֲצָבֶיךָ''' בְּבֵית נָכְרִי|משלי|ה|י}}). ===נגזרות=== *[[עצבה|עֻצְבָּה]] *[[מעצב]] *<big>'''עֻצַּב'''</big> (צורת הסביל) *[[עצוב#עִצּוּב|עיצוב]] ===מילים נרדפות=== *[[צר#צָר|צָר]] *[[תכנן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|design}} * ערבית: {{ת|ערבית|صَاغَ|صَمَّمَ }} ===ראו גם=== * [[דגם#דֶּגֶם|דגם]] * [[תכנן]] * [[בנה#בָּנָה|בָּנָה]] (פ') {{שורש|עצב ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==עִצֵּב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עיצב |שורש וגזרה={{שרש3|ע|צ|ב|א|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל}} #גָּרַם לְעֶצֶב, הֶעֱצִיב. #:*הלוויה היא אירוע '''מעצב''' מאוד. #{{רובד|לשון המקרא}} עוֹרֵר רֹגֶז. #:*{{צט/תנ"ך|וְהֵמָּה מָרוּ וְ'''עִצְּבוּ''' אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ; וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם-בָּם|ישעיהו|סג|י}} ===גיזרון=== *מן המקרא. ===מילים נרדפות=== למשמעות (1): *[[הדאיב]] *[[הוגה]] *[[צער]] למשמעות (2): *[[הכעיס]] *[[הרגיז]] ===תרגום=== למשמעות (1): {{עמודות| *אנגלית: {{ת|אנגלית|sadden}} *יוונית: {{ת|יוונית|θλίψη}} | *ערבית: {{ת|ערבית|أَحْزَنَ}} *פרסית: {{ת|פרסית|ناراحت}} }} למשמעות (2): {{עמודות| *אנגלית: {{ת|אנגלית|annoy|anger}} *יוונית: {{ת|יוונית|ενοχλήσει}} | *ערבית: {{ת|ערבית|أَغْضَبَ|بَرْطَمَ}} *פרסית: {{ת|פרסית|تحریک کردن}} }} {{שורש|עצב א}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]][[קטגוריה:גזרת השלמים]] 1a9jntfg3nzz4adcqs8zkqvfcl8j2c7 0 52777 521563 518710 2026-06-10T13:07:32Z CrescentStorm 15545 /* שְׂדֵרָה */ 521563 wikitext text/x-wiki ==שְׂדֵרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שדירה |הגייה=sde'''ra''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ד|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=שְׂדֵרַת־, ר' שְׂדֵרוֹת }}{{תמונה|Champs-Élysées from the Arc de Triomphe.jpg|שדרות ה[[W:שאנז אליזה|שאנז אליזה]] ב[[פריז]].}} #{{מקרא}} [[טור]] של דברים [[ערוך|ערוכים]] ב[[סדר#סֵדֶר|סֵדֶר]], כגון טור עמודים או טור עצים. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים '''וּשְׂדֵרֹת''' בָּאֲרָזִים.|מלכים א|ו|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִקַּפְתֶּם עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל '''הַשְּׁדֵרוֹת''' יוּמָת; וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ.|מלכים ב|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|...הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל־מִבֵּית '''לַשְּׁדֵרֹת''', וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב; כִּי אָמַר הַכֹּהֵן, אַל־תּוּמַת בֵּית יהוה.|מלכים ב|יא|טו}} #{{רובד|ח}} [[רחוב]] רחב, בדרך כלל [[נטוע]]ים עצים משני [[עבר]]יו ב[[שורה|שורות]]. #:*{{צטשיר|שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך '''שדרת''' קזוארינות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}564|בהאחזות הנח"ל בסיני|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אַרְבַּע אחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם / כָּרָגִיל עוֹד חַם. / '''בִּשְׂדֵרַת''' הָאִזְדָּרֶכֶת / תִּינוֹקוֹת לוֹמְדִים לָלֶכֶת / לְבַדָּם.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}3627|ארבע אחרי הצהריים|יורם טהרלב}} #{{בהשאלה}} מעמד חברתי. #:*{{צטבי|מאתים וחמשים שליחי ישראל מכל '''שדרות''' העם ומכל חלקי הארץ, קמו, כאיש אחד, על רגליהם ובהתרגשות רבה ובאובציות סוערות קיבלו פה אחד החלטה הקובעת את הקונסטיטוציה של אסיפת הנבחרים ושל הועד הלאומי.|https://benyehuda.org/read/23233|אסיפת הנבחרים|יצחק לופבן}} ===גיזרון=== *ככל הנראה גזור משורש {{שרש3|ס|ד|ר|קט=לא}} בחילוף ס/שׂ. *יש שגזרו {{לועזית|מצרית}} saṭertȧ בהוראת: שורה של עמודים.<ref>EA Wallis Budge, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/640/mode/1up?view=theater An Egyptian Hieroglyphic Dictionary], 1920, pp. 640.</ref> יתכן שיש קשר ללטינית: strāta - רחוב, ומשם לעברית דרך ארמית: [[אסטרטא]]. ===תרגום=== {{תר|רחוב רחב}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|boulevard|avenue}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[אכסדרה]] *[[אסטרטא]] ===קישורים חיצוניים=== *{{מיזמים|ויקיפדיה=שדרה|ויקישיתוף=CATEGORY:Boulevards|שם ויקישיתוף=שדרות}} *האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2010/10/14/%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa/ שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?], 14/10/2010 [[קטגוריה:סדר (שורש)]] [[קטגוריה:תעבורה]] ==שִׁדְרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שדרה |הגייה=shid'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Illu vertebral column-he.jpg|מרכיבי השדרה}} {{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 8 - Stern view of wooden vessel in frame.jpg|שלד של אוניית עץ, 1890. השִׁדְרָה: חלק מס' 1}} # [[מערכת]] [[חליה|חוליות]] האופיינית לכל ה[[חליתן|חולייתנים]], ומהווה בגופם את [[עצם]] ה[[גב]]; והיא [[השתרע|משתרעת]] מ[[אגן הירכיים]] ועד ה[[גולגולת]]. #:*{{צט/משנה|עַל '''הַשִּׁדְרָה''' וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם|נזיר|ע|ב}} #:*{{צט/משנה|נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה '''הַשִּׁדְרָה''' וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיַּר הֵימֶנָּה כַזַּיִת|חולין|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי '''שִׁדְרָאוֹת'''.|בכורות|ז|ב}} #:*{{צט/משנה|עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד '''הַשִּׁדְרָה''', וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ '''בַּשִּׁדְרָה''', עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת.|תמיד|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֻלְיוֹת '''בַּשִּׁדְרָה''', תִּשְׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב, וַחֲמִשָּׁה בִּנְקָבָיו.|אהלות|א|ח}} # {{הקשר|ימאות}} {{בהשאלה|1}} הקורה העיקרית התחתונה של שלד ספינה, אליה מחוברים הצלעות, קנה החרטום ומזוזת הירכתיים. #:* {{הדגשה|"'''שדרה''' (keel) – קורת עץ ישרה העוברת לארך הסירה באמצעיתה מתחת לה."|(הועדה להדרכה ימית של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)}} #:* {{הדגשה|"אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת רַק אֶת עַמּוּד הַיַרְכָתַיִם שֶׁלָּהּ, אֶת לוּחִית־הַזִהוּי 'שְׁלַל הַיָּם', חֵלֶק מִן '''הַשִׁדְרָה''' שֶׁלָּה וְכַמָּה צְלָעוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמְקוֹמָן."|(ג'ון מייספילד, '''חבורת חצות'''. מאנגלית: [[w:גדעון טורי|גדעון טורי]])}} ===גיזרון=== *השורש ש־ד־ר מקיים חילוף ז/ד עם השורש {{שרש3|שׁ|ז|ר}} בין ארמית לעברית. בלשון חז"ל במקורות הארצישראליים לפעמים מופיע "שִׁזְרָה" במקום "שדרה" (כגון תוספתא פאה ג,יא; ירושלמי תענית ב,ב). ===צירופים=== *[[חוט השדרה]] *[[עמוד השדרה]] ===נגזרות=== * [[שדרית|שִׁדְרִית]] * [[שדרון|שִׁדְרוֹן]] * [[שדרן#שִׁדְרָן|שִׁדְרָן]] ===מילים נרדפות=== * [[שדרית]] (2) ===תרגום=== {{תר|חוליות עצם הגב}} {{ע|3| * אנגלית: {{ת|אנגלית|backbone|spine}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Rückgrat|Wirbelsäule}} * דנית: {{ת|דנית|rygsøjle}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|ruggengraat}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gerinc}} * טורקית: {{ת|טורקית|omurga}} * יוונית: {{ת|יוונית|σπονδυλική στήλη}} (תעתיק: spondylikí stíli) * יפנית: {{ת|יפנית|脊柱}} (תעתיק: sekichū) * ספרדית: {{ת|ספרדית|espinazo}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَمُود فَقْرِيّ}} (תעתיק: עָמוּד פַקְרִיּ) * פולנית: {{ת|פולנית|kręgosłup}} * פינית: {{ת|פינית|selkäranka}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|páteř}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|colonne vertébrale}} * רוסית: {{ת|רוסית|позвоно́чник}} (תעתיק: pozvonóčnik) * שוודית: {{ת|שוודית|ryggrad}} }} {{תר-סוף}} {{תר|קורת שלד ספינה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|keel}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Kiel}} * לטינית: {{ת|לטינית|carina}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|quilla}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|quille}} * רוסית: {{ת|רוסית|киль}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[צואר]] *[[זנב]] *[[שלד]] {{שורש|שׁדר א}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שדרה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העצמות]] ===סמוכין=== {{שורש|שׁדר}} fllvvmttptetddyrm362as6wqlfrryn 521564 521563 2026-06-10T13:07:57Z CrescentStorm 15545 /* שְׂדֵרָה */ 521564 wikitext text/x-wiki ==שְׂדֵרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שדירה |הגייה=sde'''ra''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ד|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=שְׂדֵרַת־, ר' שְׂדֵרוֹת }}{{תמונה|Champs-Élysées from the Arc de Triomphe.jpg|שדרות ה[[W:שאנז אליזה|שאנז אליזה]] ב[[פריז]].}} #{{מקרא}} [[טור]] של דברים [[ערוך|ערוכים]] ב[[סדר#סֵדֶר|סֵדֶר]], כגון טור עמודים או טור עצים. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים, '''וּשְׂדֵרֹת''' בָּאֲרָזִים.|מלכים א|ו|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִקַּפְתֶּם עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל '''הַשְּׁדֵרוֹת''' יוּמָת; וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ.|מלכים ב|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|...הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל־מִבֵּית '''לַשְּׁדֵרֹת''', וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב; כִּי אָמַר הַכֹּהֵן, אַל־תּוּמַת בֵּית יהוה.|מלכים ב|יא|טו}} #{{רובד|ח}} [[רחוב]] רחב, בדרך כלל [[נטוע]]ים עצים משני [[עבר]]יו ב[[שורה|שורות]]. #:*{{צטשיר|שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך '''שדרת''' קזוארינות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}564|בהאחזות הנח"ל בסיני|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אַרְבַּע אחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם / כָּרָגִיל עוֹד חַם. / '''בִּשְׂדֵרַת''' הָאִזְדָּרֶכֶת / תִּינוֹקוֹת לוֹמְדִים לָלֶכֶת / לְבַדָּם.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}3627|ארבע אחרי הצהריים|יורם טהרלב}} #{{בהשאלה}} מעמד חברתי. #:*{{צטבי|מאתים וחמשים שליחי ישראל מכל '''שדרות''' העם ומכל חלקי הארץ, קמו, כאיש אחד, על רגליהם ובהתרגשות רבה ובאובציות סוערות קיבלו פה אחד החלטה הקובעת את הקונסטיטוציה של אסיפת הנבחרים ושל הועד הלאומי.|https://benyehuda.org/read/23233|אסיפת הנבחרים|יצחק לופבן}} ===גיזרון=== *ככל הנראה גזור משורש {{שרש3|ס|ד|ר|קט=לא}} בחילוף ס/שׂ. *יש שגזרו {{לועזית|מצרית}} saṭertȧ בהוראת: שורה של עמודים.<ref>EA Wallis Budge, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/640/mode/1up?view=theater An Egyptian Hieroglyphic Dictionary], 1920, pp. 640.</ref> יתכן שיש קשר ללטינית: strāta - רחוב, ומשם לעברית דרך ארמית: [[אסטרטא]]. ===תרגום=== {{תר|רחוב רחב}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|boulevard|avenue}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[אכסדרה]] *[[אסטרטא]] ===קישורים חיצוניים=== *{{מיזמים|ויקיפדיה=שדרה|ויקישיתוף=CATEGORY:Boulevards|שם ויקישיתוף=שדרות}} *האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2010/10/14/%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa/ שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?], 14/10/2010 [[קטגוריה:סדר (שורש)]] [[קטגוריה:תעבורה]] ==שִׁדְרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שדרה |הגייה=shid'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Illu vertebral column-he.jpg|מרכיבי השדרה}} {{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 8 - Stern view of wooden vessel in frame.jpg|שלד של אוניית עץ, 1890. השִׁדְרָה: חלק מס' 1}} # [[מערכת]] [[חליה|חוליות]] האופיינית לכל ה[[חליתן|חולייתנים]], ומהווה בגופם את [[עצם]] ה[[גב]]; והיא [[השתרע|משתרעת]] מ[[אגן הירכיים]] ועד ה[[גולגולת]]. #:*{{צט/משנה|עַל '''הַשִּׁדְרָה''' וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם|נזיר|ע|ב}} #:*{{צט/משנה|נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה '''הַשִּׁדְרָה''' וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיַּר הֵימֶנָּה כַזַּיִת|חולין|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי '''שִׁדְרָאוֹת'''.|בכורות|ז|ב}} #:*{{צט/משנה|עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד '''הַשִּׁדְרָה''', וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ '''בַּשִּׁדְרָה''', עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת.|תמיד|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֻלְיוֹת '''בַּשִּׁדְרָה''', תִּשְׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב, וַחֲמִשָּׁה בִּנְקָבָיו.|אהלות|א|ח}} # {{הקשר|ימאות}} {{בהשאלה|1}} הקורה העיקרית התחתונה של שלד ספינה, אליה מחוברים הצלעות, קנה החרטום ומזוזת הירכתיים. #:* {{הדגשה|"'''שדרה''' (keel) – קורת עץ ישרה העוברת לארך הסירה באמצעיתה מתחת לה."|(הועדה להדרכה ימית של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)}} #:* {{הדגשה|"אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת רַק אֶת עַמּוּד הַיַרְכָתַיִם שֶׁלָּהּ, אֶת לוּחִית־הַזִהוּי 'שְׁלַל הַיָּם', חֵלֶק מִן '''הַשִׁדְרָה''' שֶׁלָּה וְכַמָּה צְלָעוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמְקוֹמָן."|(ג'ון מייספילד, '''חבורת חצות'''. מאנגלית: [[w:גדעון טורי|גדעון טורי]])}} ===גיזרון=== *השורש ש־ד־ר מקיים חילוף ז/ד עם השורש {{שרש3|שׁ|ז|ר}} בין ארמית לעברית. בלשון חז"ל במקורות הארצישראליים לפעמים מופיע "שִׁזְרָה" במקום "שדרה" (כגון תוספתא פאה ג,יא; ירושלמי תענית ב,ב). ===צירופים=== *[[חוט השדרה]] *[[עמוד השדרה]] ===נגזרות=== * [[שדרית|שִׁדְרִית]] * [[שדרון|שִׁדְרוֹן]] * [[שדרן#שִׁדְרָן|שִׁדְרָן]] ===מילים נרדפות=== * [[שדרית]] (2) ===תרגום=== {{תר|חוליות עצם הגב}} {{ע|3| * אנגלית: {{ת|אנגלית|backbone|spine}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Rückgrat|Wirbelsäule}} * דנית: {{ת|דנית|rygsøjle}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|ruggengraat}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gerinc}} * טורקית: {{ת|טורקית|omurga}} * יוונית: {{ת|יוונית|σπονδυλική στήλη}} (תעתיק: spondylikí stíli) * יפנית: {{ת|יפנית|脊柱}} (תעתיק: sekichū) * ספרדית: {{ת|ספרדית|espinazo}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَمُود فَقْرِيّ}} (תעתיק: עָמוּד פַקְרִיּ) * פולנית: {{ת|פולנית|kręgosłup}} * פינית: {{ת|פינית|selkäranka}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|páteř}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|colonne vertébrale}} * רוסית: {{ת|רוסית|позвоно́чник}} (תעתיק: pozvonóčnik) * שוודית: {{ת|שוודית|ryggrad}} }} {{תר-סוף}} {{תר|קורת שלד ספינה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|keel}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Kiel}} * לטינית: {{ת|לטינית|carina}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|quilla}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|quille}} * רוסית: {{ת|רוסית|киль}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[צואר]] *[[זנב]] *[[שלד]] {{שורש|שׁדר א}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שדרה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העצמות]] ===סמוכין=== {{שורש|שׁדר}} ke0bv1x9qo4eh4muxq09gpd2q0p2psj 0 58820 521565 493614 2026-06-10T13:09:18Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521565 wikitext text/x-wiki ==אִסְטַרְטָא (גם: אִסְטַרְתָא, אִסְטַרְטִיָּא)== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איסטרטא |הגייה=istar'''ta''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות= }} #{{חזל}} [[כביש]], [[מסילה]]. #:*{{צט/תוספתא|'''אסתרטה''' על גבי בקעה, וזרק מן '''האסתרטה''' לבקעה - פטור.|שבת|י|ב}} #:*{{צט/תוספתא|פעם אחת הייתי מהלך '''באיסתרטיא''' של ציפורי, מצאתי יעקוב איש כפר סכנין ואמר דבר של מינות משום ישוע בן פנטירי, והנאני; ונתפסתי על דברי מינות שעברתי על דברי תורה.|חולין|ב|כד}} #:*{{צט/ירושלמי הלכה|יוסי בר חלפתא הוה אתי '''באיסטרטא''' בליליא והוה חמרא מהלך בתריה.|ברכות|ג|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|לטינית}} via] strata] – [דרך] סלולה *המילה מופיעה בחז"ל בצורות רבות, הנפוצה ביותר היא "סְרַטְיָא" (בעיקר בצירוף "'''סרטיא''' ופלטיא"), אבל גם בצורות אחרות: אסרטא, סרטא, סרט, איסטרין, ועוד. כמו"כ מופיעות צורות משובשות רבות, כגון איסטדין, אסמטא. ===נגזרות=== *[[אוטוסטרדה]] ===ראו גם=== *[[פלטיה]] *[[שדרה#שְׂדֵרָה|שְׂדֵרָה]] [[קטגוריה:מלים שיתכן שהעתקתן השתבשה]] [[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]] [[קטגוריה:תעבורה]] a9lxluj7jvk727gyb2dti188524hw2x 521566 521565 2026-06-10T13:09:42Z CrescentStorm 15545 521566 wikitext text/x-wiki ==אִסְטַרְטָא (גם: אִסְטַרְתָא, אִסְטַרְטִיָּא)== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איסטרטא |הגייה=istar'''ta''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות= }} #{{חזל}} {{לא בשימוש}} [[כביש]], [[מסילה]]. #:*{{צט/תוספתא|'''אסתרטה''' על גבי בקעה, וזרק מן '''האסתרטה''' לבקעה - פטור.|שבת|י|ב}} #:*{{צט/תוספתא|פעם אחת הייתי מהלך '''באיסתרטיא''' של ציפורי, מצאתי יעקוב איש כפר סכנין ואמר דבר של מינות משום ישוע בן פנטירי, והנאני; ונתפסתי על דברי מינות שעברתי על דברי תורה.|חולין|ב|כד}} #:*{{צט/ירושלמי הלכה|יוסי בר חלפתא הוה אתי '''באיסטרטא''' בליליא והוה חמרא מהלך בתריה.|ברכות|ג|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|לטינית}} via] strata] – [דרך] סלולה *המילה מופיעה בחז"ל בצורות רבות, הנפוצה ביותר היא "סְרַטְיָא" (בעיקר בצירוף "'''סרטיא''' ופלטיא"), אבל גם בצורות אחרות: אסרטא, סרטא, סרט, איסטרין, ועוד. כמו"כ מופיעות צורות משובשות רבות, כגון איסטדין, אסמטא. ===נגזרות=== *[[אוטוסטרדה]] ===ראו גם=== *[[פלטיה]] *[[שדרה#שְׂדֵרָה|שְׂדֵרָה]] [[קטגוריה:מלים שיתכן שהעתקתן השתבשה]] [[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]] [[קטגוריה:תעבורה]] 538fdbo8p39ns9g4uys5g15nbsrvosv 521567 521566 2026-06-10T13:09:56Z CrescentStorm 15545 /* אִסְטַרְטָא (גם: אִסְטַרְתָא, אִסְטַרְטִיָּא) */ 521567 wikitext text/x-wiki ==אִסְטַרְטָא (גם: אִסְטַרְתָא, אִסְטַרְטִיָּא)== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איסטרטא |הגייה=istar'''ta''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות= }} #{{חזל}} {{משלב|לא בשימוש}} [[כביש]], [[מסילה]]. #:*{{צט/תוספתא|'''אסתרטה''' על גבי בקעה, וזרק מן '''האסתרטה''' לבקעה - פטור.|שבת|י|ב}} #:*{{צט/תוספתא|פעם אחת הייתי מהלך '''באיסתרטיא''' של ציפורי, מצאתי יעקוב איש כפר סכנין ואמר דבר של מינות משום ישוע בן פנטירי, והנאני; ונתפסתי על דברי מינות שעברתי על דברי תורה.|חולין|ב|כד}} #:*{{צט/ירושלמי הלכה|יוסי בר חלפתא הוה אתי '''באיסטרטא''' בליליא והוה חמרא מהלך בתריה.|ברכות|ג|ד}} ===גיזרון=== *{{לועזית|לטינית}} via] strata] – [דרך] סלולה *המילה מופיעה בחז"ל בצורות רבות, הנפוצה ביותר היא "סְרַטְיָא" (בעיקר בצירוף "'''סרטיא''' ופלטיא"), אבל גם בצורות אחרות: אסרטא, סרטא, סרט, איסטרין, ועוד. כמו"כ מופיעות צורות משובשות רבות, כגון איסטדין, אסמטא. ===נגזרות=== *[[אוטוסטרדה]] ===ראו גם=== *[[פלטיה]] *[[שדרה#שְׂדֵרָה|שְׂדֵרָה]] [[קטגוריה:מלים שיתכן שהעתקתן השתבשה]] [[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]] [[קטגוריה:תעבורה]] chebaarud9n66y9y6fszanzrhpgx5wm 0 64221 521571 2026-06-11T09:01:49Z Anatbehar 15437 יצירת דף עם התוכן "==תִּכְנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תכנן |שורש וגזרה={{שרש4|ת|כ|נ|ן}} {{גזרה|מרובעים}} |בניין=פיעל }} # [[התכונן]] לפעולה מסוימת שמעוניין לעשותה בעתיד. ערך [[תכנית]] תוך חשיבה על פרטיה ושלבי הביצוע שלה. #:* {{צטבי|בשנות ה-40 וה-50 '''תכנן''' יחיאל סגל את הפיתוח והנוף ב..." 521571 wikitext text/x-wiki ==תִּכְנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תכנן |שורש וגזרה={{שרש4|ת|כ|נ|ן}} {{גזרה|מרובעים}} |בניין=פיעל }} # [[התכונן]] לפעולה מסוימת שמעוניין לעשותה בעתיד. ערך [[תכנית]] תוך חשיבה על פרטיה ושלבי הביצוע שלה. #:* {{צטבי|בשנות ה-40 וה-50 '''תכנן''' יחיאל סגל את הפיתוח והנוף בקיבוצים רבים ובהם כפר מסריק, שער הגולן וגן שמואל. בחלק מן הגנים '''שתכנן''' אוקלמו זנים מסוימים של צמחים ועצים לראשונה בישראל. בין הגנים '''שתכנן''' בבתי פאר היו וילה פניאל בתל אביב|https://benyehuda.org/read/21454?q|האפנדי אלג’יבן|שמואל גילר}} ===גיזרון=== * כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף. ===צירופים=== * [[צירוף מילים]] ===נגזרות=== * [[מתכנן]] * [[תכנון]] ===מילים נרדפות=== * [[ארגן]] ===ניגודים=== * [[אלתר#אִלְתֵּר|אלתר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|plan}} * ערבית: {{ת|ערבית|خَطَّطَ}} ===ראו גם=== * [[גבש|גיבש]] * [[התכון|התכוון]] * [[עצב|עיצב]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} * שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר {{שורש|תכנן}} [[קטגוריה:פעלים מגזרת המרובעים]] saehho8gr1q545jpv91gtk0gwtpoqty