ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.7 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע תא 0 1481 521808 472060 2026-06-22T09:26:11Z CrescentStorm 15545 521808 wikitext text/x-wiki ==תָּא== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תא |הגייה=ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' תָּאִים; תָּא־, ר' תָּאֵי־ }} {{תמונה|TooManyPigeons.jpg|[[w:עקרון שובך היונים|אם יש יותר יונים מתאים בשובך, אז לפחות תא אחד מכיל לפחות שתי יונים.]]}} {{תמונה|Celldif.png|השוואה בין תא פרוקריוטי לתא איקריוטי}} # [[חדר]] [[קטן]]; במיוחד אחד מן החדרים במבנה מיוחד, כגון: '''תאי''' [[נזיר]]ים, '''תאי''' [[אסיר]]ים בבית סוהר, '''תאי''' מגורים לצוות ולנוסעים באונייה וכו'. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִדֵּי־בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יהוה יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל־'''תָּא''' הָרָצִים.|מלכים א|יד|כח}} #:*{{צט/משנה|נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס '''לַתָּא''', וּמִן '''הַתָּא''' אֶל הֵהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל.|תמיד|ג|ז}} #:* {{הדגשה|"ללא כל סיבה שאדם נבון יוכל לנקוב בשמה, התפטרתי מעבודתי – פיניתי את '''תאי''', עזבתי את הספינה שהגרוע מכל שניתן לומר עליה הוא שהיתה ספינת קיטור [..]."|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], קו הצל. מאנגלית: עודד פלד, 2001)}} #:* עם בואו לכלא הוכנס האסיר ל'''תא''' שיועד לו. # {{משלב|ביולוגיה}} יחידת ה[[חיים]] ה[[בסיס]]ית, מוקפת ב[[ממברנה]]. היחידה הקטנה ביותר שיכולה להיחשב כדבר [[חי]]. כל ה[[יצור]]ים מורכבים מתא אחד או יותר. #:* ה'''תאים''' בגופו של חולה סרטן מתחלקים ללא שליטה. # [[יחידה]] שיש לה דפנות או גבולות, במשהו המחולק ליחידות רבות; גם בהשאלה. #:* חלת דבש עשויה '''תאים תאים'''. #:* הוא מונה למזכיר '''תא''' הסטודנטים במפלגה. ===גיזרון=== # אכדית: ta'u; ארמית: תַּוָּא. # [[w:רוברט הוק|רוברט הוק]] אשר בנה את ה[[מיקרוסקופ]] הראשון, בחן באמצעותו מקרוב פקקי [[שעם]]. דפנות תאי השעם הזכירו לו את תאי הנזירים, ולכן הוא טבע את המונח "תא" (Cellula).{{מקור}} ===צירופים=== {{ע|3| * [[חד תא]] * [[רב תא]] * [[תא גזע]] * [[תא גלוני|תא גלווני]] * [[תא דלק]] * [[תא דואר]] * [[תא הקברניט]] * [[תא חשמלי]] * [[תא הטיס]] * [[תא טרור]] * [[תא כלא]] * [[תא כפפות]] * [[תא כתבים]] * [[תא לחץ]] * [[תא מאסר]] * [[תא מגורים]] * [[תא מטען]] * [[תא משפחתי]] * [[תא קולי]] * [[תא רב החובל]] }} ===נגזרות=== * [[תאית]] ===מילים נרדפות=== * [[קיטון]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cella|cellula}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cell}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Zelle}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|cel}} :י *יוונית: ::#{{ת|יוונית|κελί}} (תעתיק: kelí) ::#{{ת|יוונית|κύτταρο}} (תעתיק: kýttaro) *ספרדית: {{ת|ספרדית|célula}} *ערבית: {{ת|ערבית|خلية}} (תעתיק: חַלִיָּה) *צ'כית: ::#{{ת|צ'כית|cela}} ::#{{ת|צ'כית|buňka}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|cellule}} *רוסית: {{ת|רוסית|клетка}} (klétka) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תא}} [[קטגוריה:אדריכלות]] o9n5uy772tgv6xtaflgf3cwuf5090vj 521809 521808 2026-06-22T09:26:47Z CrescentStorm 15545 אם באמת רוצים להפנות לר"ת 521809 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|ת"א}} ==תָּא== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תא |הגייה=ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' תָּאִים; תָּא־, ר' תָּאֵי־ }} {{תמונה|TooManyPigeons.jpg|[[w:עקרון שובך היונים|אם יש יותר יונים מתאים בשובך, אז לפחות תא אחד מכיל לפחות שתי יונים.]]}} {{תמונה|Celldif.png|השוואה בין תא פרוקריוטי לתא איקריוטי}} # [[חדר]] [[קטן]]; במיוחד אחד מן החדרים במבנה מיוחד, כגון: '''תאי''' [[נזיר]]ים, '''תאי''' [[אסיר]]ים בבית סוהר, '''תאי''' מגורים לצוות ולנוסעים באונייה וכו'. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִדֵּי־בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יהוה יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל־'''תָּא''' הָרָצִים.|מלכים א|יד|כח}} #:*{{צט/משנה|נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס '''לַתָּא''', וּמִן '''הַתָּא''' אֶל הֵהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל.|תמיד|ג|ז}} #:* {{הדגשה|"ללא כל סיבה שאדם נבון יוכל לנקוב בשמה, התפטרתי מעבודתי – פיניתי את '''תאי''', עזבתי את הספינה שהגרוע מכל שניתן לומר עליה הוא שהיתה ספינת קיטור [..]."|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], קו הצל. מאנגלית: עודד פלד, 2001)}} #:* עם בואו לכלא הוכנס האסיר ל'''תא''' שיועד לו. # {{משלב|ביולוגיה}} יחידת ה[[חיים]] ה[[בסיס]]ית, מוקפת ב[[ממברנה]]. היחידה הקטנה ביותר שיכולה להיחשב כדבר [[חי]]. כל ה[[יצור]]ים מורכבים מתא אחד או יותר. #:* ה'''תאים''' בגופו של חולה סרטן מתחלקים ללא שליטה. # [[יחידה]] שיש לה דפנות או גבולות, במשהו המחולק ליחידות רבות; גם בהשאלה. #:* חלת דבש עשויה '''תאים תאים'''. #:* הוא מונה למזכיר '''תא''' הסטודנטים במפלגה. ===גיזרון=== # אכדית: ta'u; ארמית: תַּוָּא. # [[w:רוברט הוק|רוברט הוק]] אשר בנה את ה[[מיקרוסקופ]] הראשון, בחן באמצעותו מקרוב פקקי [[שעם]]. דפנות תאי השעם הזכירו לו את תאי הנזירים, ולכן הוא טבע את המונח "תא" (Cellula).{{מקור}} ===צירופים=== {{ע|3| * [[חד תא]] * [[רב תא]] * [[תא גזע]] * [[תא גלוני|תא גלווני]] * [[תא דלק]] * [[תא דואר]] * [[תא הקברניט]] * [[תא חשמלי]] * [[תא הטיס]] * [[תא טרור]] * [[תא כלא]] * [[תא כפפות]] * [[תא כתבים]] * [[תא לחץ]] * [[תא מאסר]] * [[תא מגורים]] * [[תא מטען]] * [[תא משפחתי]] * [[תא קולי]] * [[תא רב החובל]] }} ===נגזרות=== * [[תאית]] ===מילים נרדפות=== * [[קיטון]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cella|cellula}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cell}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Zelle}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|cel}} :י *יוונית: ::#{{ת|יוונית|κελί}} (תעתיק: kelí) ::#{{ת|יוונית|κύτταρο}} (תעתיק: kýttaro) *ספרדית: {{ת|ספרדית|célula}} *ערבית: {{ת|ערבית|خلية}} (תעתיק: חַלִיָּה) *צ'כית: ::#{{ת|צ'כית|cela}} ::#{{ת|צ'כית|buňka}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|cellule}} *רוסית: {{ת|רוסית|клетка}} (klétka) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תא}} [[קטגוריה:אדריכלות]] n9w3xylnvi2c6n3jy3pbmd5vq1cw11t כרוב 0 5939 521807 519189 2026-06-22T09:07:37Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ הפניה לויקיפדיה תיעשה בערך עצמו 521807 wikitext text/x-wiki ==כְּרוּב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כרוב |הגייה=kruv |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}} |נטיות=ר' כְּרוּבִים }}{{תמונה|Ehad Haam street5.jpg|שני כרובים לצד המנורה}} #{{רובד|המקרא}} [[בריה]] [[אגדי]]ת, בעלת גוף [[אריה]], [[כנף|כנפי]] [[נשר]], ופני אדם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־'''הַכְּרֻבִים''' וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.|בראשית|ג|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַעֲשֵׂה '''כְּרוּב''' אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה '''וּכְרוּב'''־אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן־הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת '''הַכְּרֻבִים''', עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ '''הַכְּרֻבִים''' פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת.|שמות|כה|יט|כ}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אֶל־הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ '''הַכְּרֻבִים'''; כְּאֶבֶן סַפִּיר, כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם.|יחזקאל|י|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּרְכַּב עַל־'''כְּרוּב''', וַיָּעֹף; וַיֵּדֶא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ.|תהלים|יח|יא}} ===גיזרון=== *{{לועזית|ב=אכדית}}{{אכדית|6203|kurību}} במשמעות דומה, מהשורש כ־ר־ב ("ברך" באכדית). * שורש המילה כרוב קרוב לשורש המילה "[[ברוך]]" (ברוכ). ===מילים נרדפות=== *[[גריפון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cherub}}‏, {{ת|אנגלית|griffin|gryphon}} * רוסית: {{ת|רוסית|херувим}} ===פרשנים מפרשים=== * לפי התלמוד הכרוב במשכן היה כמראה [[ילד#יֶלֶד|ילד]] ומשמעות השם בשורש ארמית: {{צט/בבלי|ומאי כרוב? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא|סוכה|ה|ב}} (ראו [[ריבה]]) * על כך אומר ה[[W:ראב"ע|ראב"ע]] בפירושו ל{{פסוק|שמות|כה|יח}}: והנה הכ"ף – שרש. [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%22%D7%92_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%97]<!-- [[s:ביאור:מ"ג שמות כה יח|]] --> ===ראו גם=== * [[שנאן]] * [[שרף]] * [[ספינקס]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כרוב (מיתולוגיה) | ויקישיתוף = Category:Cherubs | שם ויקישיתוף = כרובים }} [[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האכדית]]<!--יש לציין ש"כרוב" היא מילה משותפת לאכדית, לא בהכרח שאולה ממנה. --> ==כְּרוּב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כרוב |הגייה=kruv |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}} |נטיות=ר' כְּרוּבִים }}{{תמונה|Cabbage.jpg|כרוב לבן}} #{{רובד|חזל}} [[ירק]] מאכל ממשפחת ה[[מצליבים]]. נהוג לאכול את [[עלה|עליו]] טריים, [[מבושל]]ים או [[כבוש]]ים. #:*{{צט/משנה|רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַסְּפִיחִים, מֻתָּרִים, חוּץ מִסְּפִיחֵי '''כְרוּב''', שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהֶם בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה.|שביעית|ט|א}} #:*{{צט/משנה|זֶבֶל וְחֹל הַדַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל '''כְּרוּב''', דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא.|שבת|ח|ה}} #:*{{צטזמר|בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה / מִסָּבִיב לֶחָבִית / עָמְדוּ לְרַקֵּד / '''כְּרוּב''' עִם כְּרוּבִית.|song.asp?id{{=}}259|בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטזמר|לַשָּׁפָן יֵשׁ בַּיִת / בֵּין עֲצֵי הַזַּיִת, / תַּחַת '''כְּרוּב''' מְאוֹד מָתוֹק / בַּיִת לוֹ יָרֹק יָרֹק.|song.asp?id{{=}}1668|לַשָּׁפָן יֵשׁ בַּיִת|מרים ילן שטקליס}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}}{{יוונית|κράμβη|krámbē}}.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/2021/02/11/%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%91/ כרוב] באתר האקדמיה ללשון העברית</ref> ===צירופים=== {{ע|2| * [[כרוב אדם|כרוב אדום]] * [[כרוב לבן]] * [[כרוב נצנים|כרוב ניצנים]] * [[כרוב עלים]] * [[כרוב קלח]] * [[ראש כרוב]] }} ===נגזרות=== *[[כרובית]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cavolo}}‏ *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kubis}} *אירית: {{ת|אירית|cabáiste}}‏ *אמהרית: {{ת|אמהרית|ጎመን}} (תעתיק: gomän) *אנגלית: {{ת|אנגלית|cabbage}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|brasiko}}‏ *ארמנית: {{ת|ארמנית|կաղամբ}} (תעתיק: kałamb) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კომბოსტო}} (תעתיק: ḳombosṭo) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kohl}}‏ *הודית: {{ת|הינדית|गोभी}} (תעתיק: gobhī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|kool}}‏ *הונגרית: {{ת|הונגרית|káposzta}}‏ *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|cải bắp}} *טגלית: {{ת|טגלית|repolyo}}‏ *טורקית: {{ת|טורקית|dürme|kelem}}‏ *יוונית: {{ת|יוונית|κράμβη}} (תעתיק: krámvi) *יידיש: {{ת|יידיש|}}‏ *יפנית: {{ת|יפנית|甘藍}} (תעתיק: kanran) *כורדית: {{ת|כורדית|kelem}} *לטינית: {{ת|לטינית|brassica}} *מלאית: {{ת|מלאית|kubis}} *מלטית: {{ת|מלטית|kaboċċa}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|kål}}‏ *סווהילית: {{ת|סווהילית|kabichi}}‏ *ספרדית: {{ת|ספרדית|col|repollo|berza}}‏ *ערבית: {{ת|ערבית|ملفوف}} (תעתיק:מַלְפוּף) :::{{ת|ערבית|كرنب}} (תעתיק: כֻרֻנְב) *פולנית: {{ת|אנגלית|kapusta}}‏ *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|repolho|couve}}‏ *פינית: {{ת|פינית|kaali}} *פרסית: {{ת|פרסית|کلم‎}}‏ (תעתיק: כלם) *צ'כית: {{ת|צ'כית|zelí}}‏ *צרפתית: {{ת|צרפתית|chou}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|양배추}} (תעתיק: yangbaechu) *רומנית: {{ת|רומנית|varză}}‏ *רוסית: {{ת|רוסית|капуста}} (תעתיק: kapústa) *שוודית: {{ת|שוודית|kål}}‏ *תאילנדית: {{ת|תאית|กะหล่ำปลี}} (תעתיק: gà-làm-bplii) }} ===ראו גם=== *[[קולורבי]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כרוב|ויקישיתוף=Brassica oleracea|ויקימינים=Brassica oleracea}} * {{הארץ|אילון גלעד|"על מקורו של הכְּרוּב ושלל חבריו"|1.9772727|5 במאי 2021}} [[קטגוריה:ירקות]] [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} p03rr7pwasyrpil4bors116ynr0ojy5 גשם 0 11560 521830 521058 2026-06-22T10:53:42Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521830 wikitext text/x-wiki {{חסר|גָּשַׁם}} ==גֶּשֶׁם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גשם |הגייה='''ge'''shem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|שׁ|ם|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ }}{{תמונה|Rain on the field.jpg|גשם}} # אחד ה[[משקע]]ים, [[טפה|טיפות]] [[מים]] ה[[ירד|יורדים]] [[ארצה]] מן ה[[ענן|עננים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְנָתַתִּי '''גִשְׁמֵיכֶם''' בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.|ויקרא|כו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי '''גֶּשֶׁם''' גָּדוֹל...|מלכים א|יח|מה}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְהוֹרַדְתִּי '''הַגֶּשֶׁם''' בְּעִתּוֹ, '''גִּשְׁמֵי''' בְרָכָה יִהְיוּ.|יחזקאל|לד|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|[[נשיאים ורוח וגשם אין|נְשִׂיאִים וְרוּחַ '''וְגֶשֶׁם''' אָיִן]]; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר; '''הַגֶּשֶׁם''' חָלַף הָלַךְ לוֹ.|שיר השירים|ב|יא}} #:*{{צט/משנה|בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם '''גְּשָׁמִים''' וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.|שביעית|ו|ג}} #:*{{צט/משנה|וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ '''גְשָׁמִים''' בֵּין '''גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם''' אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם (מִיָּד), מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.|תענית|ג|א}} #:*{{צט/משנה|מֵי שְׁפִיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי '''גְשָׁמִים''', אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.|מכשירין|ב|ג}} # {{בהשאלה}} שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת. #:*{{צטבי|'הנותן בשעת הצורך, נותן פי שנים' – יאמרו הבריות והצדק אתם; ופי שנים איפוא תגדל זכות ארבעת הרועים, אשר המטירו עלינו את '''גשם''' הנדבות ביום שרב וחורב בגן עדן הספרות.|perets/shulxan.html|על אודות ה'שולחן ערוך'|י"ל פרץ}} #{{רובד|המקרא}} שם פרטי לזכר. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי '''וְגֶשֶׁם''' הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...|נחמיה|ב|יט}} ===גיזרון=== *השוואה ללשונות אחרות: בערבית: {{ערבית|سَجَم|סַגַם}} – [[דמעה]]. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של [[שיכול עיצורים]] (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי). ===הערה=== * שומרית: גִישַׁשֲׂם [https://sunofchedorlaomer.fandom.com/wiki/Sumerian_Religion Gišsam] היה התגשמות אל-הפירות. ===צירופים=== {{ע|3| * [[גשם זלעפות]] * [[גשמי ברכה]] * [[ריקוד הגשם]] * [[גשם כבד]] * [[טיפת גשם]] * [[גשם חומצי]] * [[ימות הגשמים]] }} ===מילים נרדפות=== * [[מטר]] * [[רביב]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|pioggia}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hujan}} *אירית: {{ת|אירית|báisteach|fearthainn}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ዝናብ}} (תעתיק: zənab) *אנגלית: {{ת|אנגלית|rain}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pluvo}} *ארמית: [[מטר|מִטְרָ]]א *ארמנית: {{ת|ארמנית|անձրև}} (תעתיק: anjrew) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|წვიმა}} (תעתיק: c̣vima) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Regen}} *הודית: {{ת|הינדית|बरसात}} (תעתיק: barsāt) *הולנדית: {{ת|הולנדית|regen}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|eső}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mưa}} *טגלית: {{ת|טגלית|ulan}} *טורקית: {{ת|טורקית|yağmur}} *יוונית: {{ת|יוונית|βροχή}} (תעתיק: vrochí) *יידיש: {{ת|יידיש|רעגן}} *יפנית: {{ת|יפנית|雨}} (תעתיק: ame) *כורדית: {{ת|כורדית|baran}} *לטינית: {{ת|לטינית|pluvia}} *מלאית: {{ת|מלאית|hujan}} *מלטית: {{ת|מלטית|xita}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|regn}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mvua|manyunyu}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|वर्षा}} (תעתיק: varṣā) *ספרדית: {{ת|ספרדית|lluvia}} *ערבית: {{ת|ערבית|مطر}} (תעתיק: מַטַר) *פולנית: {{ת|פולנית|deszcz}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|chuva}} *פינית: {{ת|פינית|sade}} *פרסית: {{ת|פרסית|باران‎}} (תעתיק: באראן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|déšť}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|pluie}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|비}} (תעתיק: bi) *רומנית: {{ת|רומנית|ploaie}} *רוסית: {{ת|רוסית|дождь}} (תעתיק: doždʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|regn}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ฝน}} (תעתיק: fǒn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[גשום|גָּשום]] * [[יורה]] * [[מלקוש]] * [[מבול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גשם|ויקישיתוף=category:rain|שם ויקישיתוף=גשם}} [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:שמות]] == ׁגֶּשֶׁם {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גשם |הגייה='''ge'''shem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|שׁ|ם|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ }} #{{רובד|הביניים}} גוף, חומר, עצם. #:*{{צט/הכוזרי|וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת '''לַגֶּשֶׁם''', וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ '''גֶשֶׁם''', וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת '''לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם:''' אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת '''לְגֶשֶׁם''' טִבְעִי.|ה|יב}} ===גיזרון=== *{{חידוש|התיבונים}} המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או {{ערבית|ܓܽܘܫܡܳܐ|גּוּשְׁמָא}}, ערבית: {{ערבית|جِسْم|גִ'סְם}}. ===מידע נוסף=== * ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר. * דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש"י: גשמהון - גופן בלשון ארמי. ===נגזרות=== *[[גשמי]] ===מילים נרדפות=== *[[גוף]] *[[חמר|חומר]] *[[מסה]] *[[עצם]] {{קצרמר}} ==גֻּשַׁם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גושם |שורש וגזרה={{שרש3|ג|ש|ם|א}} |בניין=פועל }} # שירד עליו גשם, והתנקה. #:*{{צט/תנ"ך|בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא '''גֻשְׁמָהּ''' בְּיוֹם זָעַם|יחזקאל|כב|כד}} ===מילים נרדפות=== *[[נמטר]] ===תרגום=== * אנגלית: be {{ת|אנגלית|rained}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|garuar|llover}} * צרפתית: [https://www.dictionnaire-academie.fr/article/A9P2886 pluevoir] {{שורש|גשם א}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 4eptg6ipn7hkbl3ikop9clzzpnrxn7p 521831 521830 2026-06-22T10:54:39Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521831 wikitext text/x-wiki {{חסר|גָּשַׁם}} ==גֶּשֶׁם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גשם |הגייה='''ge'''shem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|שׁ|ם|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ }}{{תמונה|Rain on the field.jpg|גשם}} # אחד ה[[משקע]]ים, [[טפה|טיפות]] [[מים]] ה[[ירד|יורדים]] [[ארצה]] מן ה[[ענן|עננים]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְנָתַתִּי '''גִשְׁמֵיכֶם''' בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.|ויקרא|כו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה – וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי '''גֶּשֶׁם''' גָּדוֹל...|מלכים א|יח|מה}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְהוֹרַדְתִּי '''הַגֶּשֶׁם''' בְּעִתּוֹ, '''גִּשְׁמֵי''' בְרָכָה יִהְיוּ.|יחזקאל|לד|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|[[נשיאים ורוח וגשם אין|נְשִׂיאִים וְרוּחַ '''וְגֶשֶׁם''' אָיִן]]; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת־שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר; '''הַגֶּשֶׁם''' חָלַף הָלַךְ לוֹ.|שיר השירים|ב|יא}} #:*{{צט/משנה|בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם '''גְּשָׁמִים''' וְצִמֵּחוּ, אִם הָיוּ הֶעָלִין שֶׁלָּהֶם שְׁחוֹרִין, אֲסוּרִין; הוֹרִיקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.|שביעית|ו|ג}} #:*{{צט/משנה|וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ '''גְשָׁמִים''' בֵּין '''גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם''' אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם (מִיָּד), מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.|תענית|ג|א}} #:*{{צט/משנה|מֵי שְׁפִיכוֹת שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי '''גְשָׁמִים''', אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.|מכשירין|ב|ג}} # {{בהשאלה}} שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת. #:*{{צטבי|'הנותן בשעת הצורך, נותן פי שנים' – יאמרו הבריות והצדק אתם; ופי שנים איפוא תגדל זכות ארבעת הרועים, אשר המטירו עלינו את '''גשם''' הנדבות ביום שרב וחורב בגן עדן הספרות.|perets/shulxan.html|על אודות ה'שולחן ערוך'|י"ל פרץ}} #{{רובד|המקרא}} שם פרטי לזכר. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי '''וְגֶשֶׁם''' הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...|נחמיה|ב|יט}} ===גיזרון=== *השוואה ללשונות אחרות: בערבית: {{ערבית|سَجَم|סַגַם}} – [[דמעה]]. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של [[שיכול עיצורים]]. ===הערה=== * שומרית: גִישַׁשֲׂם [https://sunofchedorlaomer.fandom.com/wiki/Sumerian_Religion Gišsam] היה התגשמות אל-הפירות. ===צירופים=== {{ע|3| * [[גשם זלעפות]] * [[גשמי ברכה]] * [[ריקוד הגשם]] * [[גשם כבד]] * [[טיפת גשם]] * [[גשם חומצי]] * [[ימות הגשמים]] }} ===מילים נרדפות=== * [[מטר]] * [[רביב]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|pioggia}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|hujan}} *אירית: {{ת|אירית|báisteach|fearthainn}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ዝናብ}} (תעתיק: zənab) *אנגלית: {{ת|אנגלית|rain}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|pluvo}} *ארמית: [[מטר|מִטְרָ]]א *ארמנית: {{ת|ארמנית|անձրև}} (תעתיק: anjrew) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|წვიმა}} (תעתיק: c̣vima) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Regen}} *הודית: {{ת|הינדית|बरसात}} (תעתיק: barsāt) *הולנדית: {{ת|הולנדית|regen}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|eső}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mưa}} *טגלית: {{ת|טגלית|ulan}} *טורקית: {{ת|טורקית|yağmur}} *יוונית: {{ת|יוונית|βροχή}} (תעתיק: vrochí) *יידיש: {{ת|יידיש|רעגן}} *יפנית: {{ת|יפנית|雨}} (תעתיק: ame) *כורדית: {{ת|כורדית|baran}} *לטינית: {{ת|לטינית|pluvia}} *מלאית: {{ת|מלאית|hujan}} *מלטית: {{ת|מלטית|xita}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|regn}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mvua|manyunyu}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|वर्षा}} (תעתיק: varṣā) *ספרדית: {{ת|ספרדית|lluvia}} *ערבית: {{ת|ערבית|مطر}} (תעתיק: מַטַר) *פולנית: {{ת|פולנית|deszcz}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|chuva}} *פינית: {{ת|פינית|sade}} *פרסית: {{ת|פרסית|باران‎}} (תעתיק: באראן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|déšť}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|pluie}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|비}} (תעתיק: bi) *רומנית: {{ת|רומנית|ploaie}} *רוסית: {{ת|רוסית|дождь}} (תעתיק: doždʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|regn}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ฝน}} (תעתיק: fǒn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[גשום|גָּשום]] * [[יורה]] * [[מלקוש]] * [[מבול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גשם|ויקישיתוף=category:rain|שם ויקישיתוף=גשם}} [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:שמות]] == ׁגֶּשֶׁם {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גשם |הגייה='''ge'''shem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|שׁ|ם|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־ }} #{{רובד|הביניים}} גוף, חומר, עצם. #:*{{צט/הכוזרי|וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת '''לַגֶּשֶׁם''', וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ '''גֶשֶׁם''', וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת '''לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם:''' אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת '''לְגֶשֶׁם''' טִבְעִי.|ה|יב}} ===גיזרון=== *{{חידוש|התיבונים}} המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או {{ערבית|ܓܽܘܫܡܳܐ|גּוּשְׁמָא}}, ערבית: {{ערבית|جِسْم|גִ'סְם}}. ===מידע נוסף=== * ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר. * דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש"י: גשמהון - גופן בלשון ארמי. ===נגזרות=== *[[גשמי]] ===מילים נרדפות=== *[[גוף]] *[[חמר|חומר]] *[[מסה]] *[[עצם]] {{קצרמר}} ==גֻּשַׁם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גושם |שורש וגזרה={{שרש3|ג|ש|ם|א}} |בניין=פועל }} # שירד עליו גשם, והתנקה. #:*{{צט/תנ"ך|בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא '''גֻשְׁמָהּ''' בְּיוֹם זָעַם|יחזקאל|כב|כד}} ===מילים נרדפות=== *[[נמטר]] ===תרגום=== * אנגלית: be {{ת|אנגלית|rained}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|garuar|llover}} * צרפתית: [https://www.dictionnaire-academie.fr/article/A9P2886 pluevoir] {{שורש|גשם א}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] en74sdqrgqy98wq8kjs2hcjm9oowdmq אפרסמון 0 13343 521833 461263 2026-06-22T11:07:04Z CrescentStorm 15545 /* אֲפַרְסְמוֹן {{משני|ב}} */ 521833 wikitext text/x-wiki ==אֲפַרְסְמוֹן {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפרסמון |הגייה=afarse'''mon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' אֲפַרְסְמוֹנִים }}{{תמונה|Kaki2.jpg||אפרסמונים}} # עץ פרי [[טרופי]]. [[פרי]]ו [[מתוק]] ו[[עסיסי]], אך בעל [[עפיצות]]־מה, ובצבע כתום. #:*{{צטבי|באמצע החלקה הקטנה – עץ '''אפרסמון''', פירותיו עגולים, כמו תפּוּח בינוני לגודל.|regelson/brown.html|גינת חיה|אברהם רגלסון}} ===גיזרון=== *{{לועזית|אנגלית}}פרסימון - persimmon.במקור משפה ילידית שנכחדה, מצפון אמריקה - שפת ה[[w:en:Powhatan language|פוהטאן]]: הגייה, פסימינן, pichamins, pasimenan – [http://www.etymonline.com/index.php?search=persimmon&searchmode=none פרי מיובש]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|persimmon}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|kaki}} * רוסית: {{ת|רוסית|хурма}} ===ראו גם=== * [[אפרסק]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אפרסמון|ויקישיתוף=Category:Persimmon|שם ויקישיתוף=אפרסמון|ויקימינים=Diospyros kaki}} [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]] ==אֲפַרְסְמוֹן {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפרסמון |הגייה=afarse'''mon''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' אֲפַרְסְמוֹנִים }} # {{הגדרה לקויה}} <small>בתלמוד</small> [[בושם]] המופק משׂיח האפרסמון. #:*{{צט/בבלי|אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על '''אפרסמון''' של בית רבי, ועל '''אפרסמון''' של בית קיסר, ועל ההדס שבכל מקום!|ברכות|מג|א}} #:*{{צט/רבה|מָשָׁל לִצְלוֹחִית שֶׁל '''אֲפַרְסְמוֹן''' מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וּמֻנַּחַת בֵּין הַקְּבָרוֹת, וְהָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, וְאִלּוּ הָיָה חוּץ לַקְּבָרוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.|בראשית|ל|ט}} #:*{{הדגשה|"מֻתָּר לְעָרַב יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין בַּשַּׁבָּת, לְאָכְלָן; אֲבָל יַיִן וּמַיִם וְשֶׁמֶן '''אֲפַרְסְמוֹן''' – אָסוּר, שְׁאֵין זֶה רָאוּי לַאֲכִילַת בְּרִיאִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה."|([[w:רמב"ם|רמב"ם]], הלכות שבת, פרק כב, הלכה יא)}} ===גיזרון=== * נראה כי מקור המילה התלמודית אפרסמון במיזוג של המילה הארמית (סורית ובבלית) המציינת את הבושם, אפורסמא, השאולה מפרסית אמצעית apursām*, ושל המילה היוונית {{יוונית|βάλσαμον|balsamon}} באותה משמעות.<ref>Immanuel Löw, [http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/104588 ''Die Flora der Juden''], Wien & Leipzig: R. Löwit, 1928, v. I, p. 302</ref> הן המילה הפרסית והן המילה היוונית משתלשלות ממוצא שמי הקרוב למילה המקראית [[בשם#בֹּשֶׂם|בֹּשֶׂם]], שמורה לעתים על צמח זה ועל הסממן המופק ממנו. המילה היוונית נשאלה מהצורה העברית בָּשָׂם (צורת משנה של בֹּשֶׂם המופיעה פעם אחת בשה"ש ה, א: "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי") או מצורה מקבילה בלשון שמית אחרת (תעתיק השי"ן השמאלית ב-ls מעיד על מבטאה הצדי הקדום),<ref>Richard Steiner, ''The Case for Fricative Laterals in Proto-Semitic'', New Haven: American Oriental Society, 1977, pp. 123-129</ref> וראו ערך [[בלסמון]]-("[[צרי]]"). המילה הפרסית נשאלה כנראה מהמילה היוונית (אולי בתיווך הפרתית) {{יוונית|ὀποβάλσαμον|opobalsamon}} שמשמעותה "[[לשד]] האפרסמון" ({{יוונית|ὀπός|opos}} = "לשד"),<ref>Claudia A. Ciancaglini, ''Iranian Loanwords in Syriac'', Wiesbaden: Reichert, 2008, p. 114</ref> וראו ערך [[אפובלסמון]]. * בערבית הפך ה"בלסמון" بيلسان בתעתיקו המעודכן ל"בָּאסם" بَشَام‎ , המשמש גם כשם פרטי ערבי נפוץ . * סורית קלאסית - בוסמא , '''ܒܘܣܡܐ'''. * יוונית עתיקה (מושאל ממקור שמי) - "בלסמון" βάλσαμον. ===ראו גם=== * [[צרי]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אפרסמון (בושם)}} ===הערות שוליים=== <references/> [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו משפת הפוהטאן]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה הפרסית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] 0oqli1mw54pm8q2kg8k2xghjgmhnw60 נשיא 0 14557 521826 467014 2026-06-22T10:43:13Z CrescentStorm 15545 521826 wikitext text/x-wiki ==נָשִׂיא== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = נשיא | הגייה = na'''si''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|שׂ|א}} | דרך תצורה = {{משקל|קָטִיל}} | נטיות = נ' נְשִׂיאָה; ר' נְשִׂיאִים, נ"ר נְשִׂיאוֹת; נְשִׂיא־, ר' נְשִׂיאֵי־, נ' נְשִׂיאַת־ }}{{תמונה|Weizmann 1948.jpg|[[W:חיים ויצמן|חיים ויצמן]] – נשיאה הראשון של מדינת ישראל.}} #{{בהשאלה|2}} [[ראש]] [[מדינה]] [[נבחר]] ב[[רפובליקה]]. #:* שמעון פרס נבחר לכהן כ'''נשיא''' התשיעי של מדינת ישראל. #{{מקרא}} [[שליט]], העומד ב[[ראש]] ה[[עם]] או ה[[שבט]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל; '''וְנָשִׂיא''' בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר.|שמות|כב|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל־הַתְּרוּמָה הַזֹּאת '''לַנָּשִׂיא''' בְּיִשְׂרָאֵל.|יחזקאל|מה|טז}} #{{חזל}} {{בהשאלה|2}} [[תפקיד]]ו של העומד ב[[ראש]] [[ארגון]] או [[מוסד]] (מועצה, בית משפט, אוניברסיטה וכד'). #:*{{צט/משנה|הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ '''נְשִׂיאִים''', וּשְׁנִיִּים לָהֶם אֲבוֹת בֵּית דִּין.|חגיגה|ב|ב}} #:* '''נשיא''' בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר. #:* המשא ומתן בין '''נשיא''' התאחדות התעשיינים לבין יושב ראש ההסתדרות עלה על שרטון. #{{משלב|לא בשימוש}} [[ענן]], [[עב]]. #:*{{צט/תנ"ך|[[נשיאים ורוח וגשם אין|'''נְשִׂיאִים''' וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן]]; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}} ===גזרון=== # מן המקרא ניתן ללמוד שברבות השנים והשינויים במבנה החברה, השתנה גם משמעות המושג "נשיא": #:* בתקופת האבות נשיא משמעותו "'''ראש בית אב'''" - {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר '''נְשִׂיאִם''', לְאֻמֹּתָם.|בראשית|כה|טז}} #:* בתקופת הנדודים וההתנחלות משמעות "נשיא" היתה בהוראת '''ראש שבט''' - {{צט/תנ"ך|וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר '''וְנָשִׂיא''' לִבְנֵי יִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.|במדבר|ב|ה}} #:* בתקופת בית שני '''נשיא''' הסנהדרין היה ה'''סמכות-הדתית''' והלאומית העליונה. #:* ארמית גלילית "נסייא". במגילות בר כוכבא - "שמעון בר כוסבה ה'''נסי'''" {{הערת שוליים|ידין, עמ'44-45}},יתכן מלשון "[[נס]]" שכן בתעודות אחרות מופיעה התיבה - נשי (נשיא) או שהיה זה עדיין שלב המעבר בלשון העברית בו טרם נתקבעו חילופי שין-סמך, בתקופה זו בולט סגנון כתיבה מקוצר כגון, נבי (נביא), להבי (להביא), וכיו"ב. :::* מצרית קדומה, נְשׂוֹ,נְשׂוֹת . ראו: [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Egyptian_hieroglyphs A41) nsw)] היה כנוי למלך מצרים עילית . מופיע גם בצורת [https://en.wiktionary.org/wiki/nswt#Egyptian nswt]. שימש גם בהוראה כללית של 'מלך', מן המילה המצרית נגזרה תיבת 'נְשׂ-שׁ' [https://simondschweitzer.github.io/aed/863030.html ns-š] בהוראת [[רשמי]] . להלן הרוגליף בהגיית - 'נְשׂוֹ' (קרוי ע"ש מלך-[https://en.wikipedia.org/wiki/Uraeus אראוס]) . ציין גם כנוי גוף 'אני','אנוכי' . ::::<hiero>A41</hiero> ===פרשנים מפרשים=== * '''רמב"ן''': "ונשיא בעמך לא תאור" – הנישא על העם, והוא המלך... ולא נתבאר אם יכנס בכלל הנשיא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא בגמרא, והרב רבי משה אמר שהוא בכלל האזהרה הזו (רמב"ם בס' המצות ל"ת שטז ובהלכות סנהדרין כו א)... א"כ יאמר לא תאור כל נשיא בעם שהוא ראש שררה על כל ישראל, בין שתהיה השררה ההיא בממשלת מלכות, בין שתהיה ממשלת תורה, כי נשיא הסנהדרין הוא במעלה העליונה בשררת התורה. ===נגזרות=== * [[נשיאות]] ===מילים נרדפות=== * [[שליט]], [[מושל]] * [[יושב ראש]] ===תרגום=== {{ע|4| * איטלקית: {{ת|איטלקית|presidente}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|president}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|prezidanto}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Präsident}} * דנית: {{ת|דנית|præsident}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|president}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|elnök}} * יוונית: {{ת|יוונית|πρόεδρος}} * לטינית: {{ת|לטינית|praesidens}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|presidente}} * ערבית: {{ת|ערבית|رئيس}} * פולנית: {{ת|פולנית|prezydent}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|presidente}} * פינית: {{ת|פינית|presidentti}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|president}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|président}} * רומנית: {{ת|רומנית|preşedinte}} * רוסית: {{ת|רוסית|президент}} * תורכית: {{ת|תורכית|başkan}} }} ===ראו גם=== * [[מזכיר]] * [[מנכ"ל]] * [[מלך]] * [[נגיד]] * [[נסיך]] * [[שר#שַֹר|שֹר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נשיא|ויקישיתוף=category:presidents|שם ויקישיתוף=נשיאים}} [[קטגוריה:ממשל ומדיניות]] qgm0mt641padm279h6sl23yp3p0mjuk 521827 521826 2026-06-22T10:47:16Z CrescentStorm 15545 /* נָשִׂיא */ 521827 wikitext text/x-wiki ==נָשִׂיא== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = נשיא | הגייה = na'''si''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|שׂ|א}} | דרך תצורה = {{משקל|קָטִיל}} | נטיות = נ' נְשִׂיאָה; ר' נְשִׂיאִים, נ"ר נְשִׂיאוֹת; נְשִׂיא־, ר' נְשִׂיאֵי־, נ' נְשִׂיאַת־ }}{{תמונה|Weizmann 1948.jpg|[[W:חיים ויצמן|חיים ויצמן]] – נשיאה הראשון של מדינת ישראל.}} #{{בהשאלה|2}} [[ראש]] [[מדינה]] [[נבחר]] ב[[רפובליקה]]. #:* שמעון פרס נבחר לכהן כ'''נשיא''' התשיעי של מדינת ישראל. #{{מקרא}} [[שליט]], העומד ב[[ראש]] ה[[עם]] או ה[[שבט]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל; '''וְנָשִׂיא''' בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר.|שמות|כב|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל־הַתְּרוּמָה הַזֹּאת '''לַנָּשִׂיא''' בְּיִשְׂרָאֵל.|יחזקאל|מה|טז}} #{{חזל}} {{בהשאלה|2}} [[תפקיד]]ו של העומד ב[[ראש]] [[ארגון]] או [[מוסד]] (מועצה, בית משפט, אוניברסיטה וכד'). #:*{{צט/משנה|הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ '''נְשִׂיאִים''', וּשְׁנִיִּים לָהֶם אֲבוֹת בֵּית דִּין.|חגיגה|ב|ב}} #:* '''נשיא''' בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר. #:* המשא ומתן בין '''נשיא''' התאחדות התעשיינים לבין יושב ראש ההסתדרות עלה על שרטון. #{{משלב|מליצה|לא בשימוש}} [[ענן]], [[עב]]. #:*{{צט/תנ"ך|[[נשיאים ורוח וגשם אין|'''נְשִׂיאִים''' וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן]]; אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}} ===גזרון=== # מן המקרא ניתן ללמוד שברבות השנים והשינויים במבנה החברה, השתנה גם משמעות המושג "נשיא": #:* בתקופת האבות נשיא משמעותו "'''ראש בית אב'''" - {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר '''נְשִׂיאִם''', לְאֻמֹּתָם.|בראשית|כה|טז}} #:* בתקופת הנדודים וההתנחלות משמעות "נשיא" היתה בהוראת '''ראש שבט''' - {{צט/תנ"ך|וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר '''וְנָשִׂיא''' לִבְנֵי יִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.|במדבר|ב|ה}} #:* בתקופת בית שני '''נשיא''' הסנהדרין היה ה'''סמכות-הדתית''' והלאומית העליונה. #:* ארמית גלילית "נסייא". במגילות בר כוכבא - "שמעון בר כוסבה ה'''נסי'''" {{הערת שוליים|ידין, עמ'44-45}},יתכן מלשון "[[נס]]" שכן בתעודות אחרות מופיעה התיבה - נשי (נשיא) או שהיה זה עדיין שלב המעבר בלשון העברית בו טרם נתקבעו חילופי שין-סמך, בתקופה זו בולט סגנון כתיבה מקוצר כגון, נבי (נביא), להבי (להביא), וכיו"ב. :::* מצרית קדומה, נְשׂוֹ,נְשׂוֹת . ראו: [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Egyptian_hieroglyphs A41) nsw)] היה כנוי למלך מצרים עילית . מופיע גם בצורת [https://en.wiktionary.org/wiki/nswt#Egyptian nswt]. שימש גם בהוראה כללית של 'מלך', מן המילה המצרית נגזרה תיבת 'נְשׂ-שׁ' [https://simondschweitzer.github.io/aed/863030.html ns-š] בהוראת [[רשמי]] . להלן הרוגליף בהגיית - 'נְשׂוֹ' (קרוי ע"ש מלך-[https://en.wikipedia.org/wiki/Uraeus אראוס]) . ציין גם כנוי גוף 'אני','אנוכי' . ::::<hiero>A41</hiero> ===פרשנים מפרשים=== * '''רמב"ן''': "ונשיא בעמך לא תאור" – הנישא על העם, והוא המלך... ולא נתבאר אם יכנס בכלל הנשיא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא בגמרא, והרב רבי משה אמר שהוא בכלל האזהרה הזו (רמב"ם בס' המצות ל"ת שטז ובהלכות סנהדרין כו א)... א"כ יאמר לא תאור כל נשיא בעם שהוא ראש שררה על כל ישראל, בין שתהיה השררה ההיא בממשלת מלכות, בין שתהיה ממשלת תורה, כי נשיא הסנהדרין הוא במעלה העליונה בשררת התורה. ===נגזרות=== * [[נשיאות]] ===מילים נרדפות=== * [[שליט]], [[מושל]] * [[יושב ראש]] ===תרגום=== {{ע|4| * איטלקית: {{ת|איטלקית|presidente}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|president}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|prezidanto}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Präsident}} * דנית: {{ת|דנית|præsident}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|president}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|elnök}} * יוונית: {{ת|יוונית|πρόεδρος}} * לטינית: {{ת|לטינית|praesidens}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|presidente}} * ערבית: {{ת|ערבית|رئيس}} * פולנית: {{ת|פולנית|prezydent}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|presidente}} * פינית: {{ת|פינית|presidentti}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|president}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|président}} * רומנית: {{ת|רומנית|preşedinte}} * רוסית: {{ת|רוסית|президент}} * תורכית: {{ת|תורכית|başkan}} }} ===ראו גם=== * [[מזכיר]] * [[מנכ"ל]] * [[מלך]] * [[נגיד]] * [[נסיך]] * [[שר#שַֹר|שֹר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נשיא|ויקישיתוף=category:presidents|שם ויקישיתוף=נשיאים}} [[קטגוריה:ממשל ומדיניות]] sgkjtstuqjq6ys6e1dbe3j8k9mmoc09 מה 0 15670 521805 513554 2026-06-22T08:37:42Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 521805 wikitext text/x-wiki {{שכתוב}} ==מָה == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מה |הגייה=ma |חלק דיבר=שם עצם |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # יש חומרי כלשהו, מעשה או ארוע כלשהו. #:*{{צט/תנ"ך|וִיהִי '''מָה''', אָרֻצָה נָּא גַם אָנִי|שמואל ב|יח|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה בִדְבַר-יְהוָה מָאָסוּ, וְחָכְמַת '''מֶה''' לָהֶם|ירמיהו|ח|ט}} ===גיזרון=== *מקרא === צירופים === * [[במדת מה|במידת מה]] * [[דבר מה]] * [[ויהי מה]] * [[מה שלא יהיה]] * [[מה שנכון נכון]] * [[מה נפשך]] ===נגזרות=== * [[בלימה]] * [[מהות]] * [[משהו]] ===מילים נרדפות=== * [[דבר]] * [[כלשהו]] *מאומה (בד"כ במשפטי שלילה - וגם פה לא עשיתי מאומה) *כלום (בד"כ במשפטי שלילה - אין פה כלום) ===ניגודים=== * [[לא כלום]] ===תרגום=== * ספרדית: [[:es:lo_que_sea|lo que sea]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|whatsoever|anything}}‏ * ערבית: {{ת|ערבית|شيء}}‏ (תעתיק: שַׁיְא) * רוסית: {{ת|רוסית|что-то}}‏ [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==מַה, מֶה, מָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מה |הגייה=ma, me |חלק דיבר=מילית שאלה |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #מילת שאלה כללית, בד"כ לגבי [[מין]] ה[[דבר]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יהוה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה, '''מַה'''־זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.|בראשית|ג|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר, לֵאמֹר; '''מָה''' הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?|דברים|ו|כ}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לָה '''מַה'''־תָּאֳרוֹ, וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל...|שמואל א|כח|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר, '''מָה'''־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר, מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה.|ירמיהו|א|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|...מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ – '''מַה'''־שְּׁמוֹ '''וּמַה'''־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע?|משלי|ל|ד}} #:* '''מה''' קורה פה? #:* ב'''מה''' אוכל לעזור לך? ===גיזרון=== *למילה מקבילות במספר לשונות שמיות, כגון; ערבית, {{ערבית|ما|מָא}}; ארמית, מַאי; אכדית, {{אכדית|10611|mā}} === צירופים === * [[מה בכך]] * [[מה נשמע]] * [[מה נשתנה]] * [[מה פתאם|מה פתאום]] * [[מה שלום|מה שלומו]] ===נגזרות=== * [[כמה]] * [[למה]] * [[מהו]] ===תרגום=== {{תר|מילת שאלה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|che|cosa}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|apa}} *אירית: {{ת|אירית|cad|céard}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|what}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kio}} *ארמית: [[מאי#מַאי ב|מַאי]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ինչ}} (תעתיק: inčʻ) *בסקית: {{ת|בסקית|zer}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|რა}} (תעתיק: ra) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Was}} *דנית: {{ת|דנית|hvad}} *הודית: {{ת|הינדית|क्या}} (תעתיק: kyā) :::{{ת|הינדית|का}} (תעתיק: kā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|wat}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|mi|mit}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|gì}} *ולשית: {{ת|ולשית|beth}} *זולו: {{ת|זולו|ni}} *טגלית: {{ת|טגלית|ano}} *טורקית: {{ת|טורקית|ne}} *יוונית: {{ת|יוונית|τί}} (תעתיק: tí) *יידיש: {{ת|יידיש|וואָס}} *יפנית: {{ת|יפנית|何}} (תעתיק: nani, nan) *כורדית: {{ת|כורדית|çi}} *לטינית: {{ת|לטינית|quid}} *מלאית: {{ת|מלאית|apa}} *מלטית: {{ת|מלטית|xiex}} *נורווגיית: {{ת|נורווגית|hva|kva}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|nini}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|किम्}} (תעתיק: kim) *ספרדית: {{ת|ספרדית|qué}} :י *ערבית: {{ת|ערבית|ماذا}} (תעתיק: מָאדָ'א) :::{{ת|ערבית|ما}} (תעתיק: מָא) :::{{ת|ערבית|شو}} (תעתיק: שׁוּ) *פולנית: {{ת|פולנית|co}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|o que}} *פינית: {{ת|פינית|mikä|mitä}} *פרסית: {{ת|פרסית|چی}} (תעתיק: či) *צ'כית: {{ת|צ'כית|co}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|quoi|qu’est-ce que}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|무엇}} (תעתיק: mueot) :::{{ת|קוריאנית|뭐}} (תעתיק: mwo) *רומנית: {{ת|רומנית|ce}} *רוסית: {{ת|רוסית|что}} (תעתיק: što) *שוודית: {{ת|שוודית|vad}} *תאילנדית: {{ת|תאית|อะไร}} (תעתיק: à-rai) :::{{ת|תאית|ยังไง}} (תעתיק: yang-ngai) }}{{תר-סוף}} ===מידע נוסף=== לפי הכללים של האקדמיה ללשון העברית, מילת השאלה '''מה''' מנוקדת בקמץ תמיד ובמילה שאחריה אין דגש חזק, שלא כמו במקרא. <BR> ==מַה, מֶה, מָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מה |הגייה=ma, me |חלק דיבר=מילת קריאה |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #הבעת פליאה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּירָא וַיֹּאמַר: '''מַה''' נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם|בראשית|כח|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''מַה''' יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה '''מַה''' טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן|שיר השירים|ד|י}} #:*{{צטזמר|הִנֵּה בַּיִת '''מַה''' קָּטָן / בּוֹ כִּסֵּא וְגַם שֻׁלְחָן; / מִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִּים / לִי בִּקְצֵה הַחֹטֶם.|song.asp?id{{=}}906|עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת|רבקה דוידית}} #:* '''מה''' רבה היא העבודה. ===גיזרון=== *מקרא. === צירופים === * [[מה טוב ומה נעים]] * [[מה טובו אהליך יעקב]] * [[מה יפית]] ===מובאות נוספות=== *{{צט/תנ"ך|וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת-שָׁאוּל, לִקְרַאת דָּוִד, וַתֹּאמֶר '''מַה'''-נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים|שמואל ב|ו|כ}} #{{צט/תנ"ך|שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד; הִנֵּה '''מַה''' טּוֹב '''וּמַה''' נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}} ===ניקוד המילית "מה"=== '''**א**''': ניקוד המילה "מה", זהה לניקוד ה' הידיעה, היינו, המילית מה מנוקדת בתנועת '''[[פתח]]''' והמילה שאחריה מקבלת בראשה '''[[דגש חזק]]''' שהוא דגש '''[[דחיק]]'''. {{מיזמים|ויקיפדיה=דחיק}} דוגמאות: וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה '''מַה-נֹּ'''אמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י '''מַה-נְּ'''דַבֵּ֖ר וּ'''מַה-נִּ'''צְטַדָּ֑ק (בראשית מד, טז), '''מַה־בֶּ֗'''צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ (בראשית לז, כו), וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק '''מַה־דִּ'''בֶּ֖ר יְהֹוָה (במדבר כג, יז), '''מַה-מָּ'''צְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל (ירמיהו ב, ה), וְעַתָּ֗ה '''מַה-לָּ'''ךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּ'''מַה-לָּ'''ךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר (ירמיהו ב, יח), '''מַה־יָּ'''עַ֗ץ בָּלָק֙ (מיכה, ו, ה), '''מַה־טֹּ֥'''בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב (במדבר כד, ה), . '''**ב**''': המדקדקים המסורתיים ראו בדגש שלאחר המילית מה דגש '''[[דחיק]]''', אך המלומדים המודרניים ובראשם גזניוס, ראו בדגש שלאחר המילית מה, דגש חזק רגיל בחינת דגש מחבר הסוגר את תנועת הפתח (תנועה קטנה) הבלתי מוטעמת שלפניה: '''**ג**''': בדקדוק המקראי, המילית מה אינה מוטעמת והיא מוקפת תמיד למילה שלאחריה שהיא המילה העיקרית המוטעמת. '''**ד**''': כאמור, נקוד המילית מה זהה לניקוד אות ה' הידיעה. לכן: כאשר המילית מה באה לפני '''[[אות גרונית]]''', היינו, אותיות [[א]]', [[ה]]', [[ח]]' [[ע]]' ו- [[ר]]', היא תנוקד בתנועת '''[[קמץ]]''', למעט אם המילית מה תבוא לפני אות [[ע]]', ואות [[ח]]' המנוקדת בקמץ; במקרה זה, המילית "מה" תנוקד בתנועת '''[[סגול]]''' - '''מֶה'''. '''דוגמאות:''' '''מָה֙ בקמץ לפני אות גרונית''': לפני האות '''א''': עַל-'''מָה֙ אָ'''בְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ (ירמיהו ט, יא), וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י '''מָֽה-אַ'''תָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים (ירמיהו כד, ג), '''מָֽה-אֲ'''דַבֵּ֥ר (ישעיהו לח, טו), '''מָה-אֵ֣'''לֶּה לָּ֔נוּ (יחזקאל כד, יט), '''מָה-אֵ֑'''לֶּה (יחזקאל יז, יב + לז, יח), וְאָמַרְתָּ֗ '''מָ֤ה אִ'''מְּךָ֙ לְבִיָּ֔א בֵּ֥ין אֲרָי֖וֹת רָבָ֑צָה (יחזקאל יט, ב), '''מָ֣ה אֶ'''קֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל (במדבר כג, ח) לפני האות '''ה''': הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ '''מָֽה-הָ'''עָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר (ירמיהו לג, כד), '''מָ֣ה הֵ֣'''ם עֹשִׂ֑ים (יחזקאל ח, ו), בֶּן-אָדָ֗ם '''מָֽה-הַ'''מָּשָׁ֤ל הַזֶּה֙ (יחזקאל יב, כב), '''מָֽה-ה'''וֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ (חבקוק ב, יח), וּ'''מָ֥ה הִ'''גִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם (אסתר ט, כו) - אבל לא הצירוף מה- היא, ראה ביוצאים מן הכלל להלן. לפני האות '''ח''': כִּ֤י '''מַה-חֶ'''פְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ (איוב כא, כא) - מה לפני ח בפתח ולא בקמץ! מקום להוספת דוגמאות. לפני האות '''ע''' (יוצא מן הכלל): '''מָ֥ה עִ'''מָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם (בראשית לא, לב), לפני האות '''ר''': '''מָ֣ה רָ'''אִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה (בראשית כ, י), '''מָ֤ה רְ'''אִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִי מַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֽוֹנִי (שופטים ט, מח), יְ֭הוָה '''מָֽה-רַ'''בּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי (תהלים ג, ב), וּ'''מָֽה־רָ'''א֣וּ עַל־כָּ֔כָה (אסתר ט, כו), '''מָה֙ בסגול לפני האות ע ולפני אות ח' קמוצה''': לפני אות '''ח''' קמוצה: וּ'''מֶֽה־חָ'''טָ֣אתִי לָ֔ךְ (בראשית כ, ט), '''מֶ֥ה חֳ'''רִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה (דברים כט, כג), וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל-הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ '''מֶה֩ חָ'''טָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ (ירמיהו לז, (יח), '''מֶה-חָ֑'''לֶד (תהלים פט, מח), לפני אות '''ע''': '''מֶֽה־עָ'''שִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ (בראשית כ, ט), וְאָֽמְרוּ֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם עַל־'''מֶ֨ה עָ'''שָׂ֧ה יְהֹוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את (דברים כט, כג), מַה-מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ '''וּמֶ֥ה עַ֖ז''' מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי (שופטים יד, יח), וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד מִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר {{!}} לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן '''מֶ֤ה עָ'''שִׂ֙יתִי֙ '''מֶֽה-עֲ'''וֹנִ֤י וּמֶֽה-חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ (שמואל א, כ, א), וּ'''מֶ֤ה עֲ'''וֹנֵ֙נוּ֙ וּמֶ֣ה חַטָּאתֵ֔נוּ (ירמיהו טז, י), כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל-הַנָּבִ֑יא '''מֶה-עָ'''נָ֣ךְ יְהוָ֔ה וּמַה-דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה (ירמיהו כג, לז), וַיִּשְׁתַּ֕חוּ וַיֹּ֖אמֶר '''מֶ֣ה עַ'''בְדֶּ֑ךָ כִּ֣י פָנִ֔יתָ אֶל-הַכֶּ֥לֶב הַמֵּ֖ת אֲשֶׁ֥ר כָּמֽוֹנִי (שמואל ב, ט, ח), וּ'''מֶה־עָ'''נָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר (מיכה, ו, ה), '''**ה**''': '''יוצאים מן הכלל'''. '''תנועת סגל שלא לפני ח קמוצה והאות ע''': וַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת-ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ '''מֶ֠ה ק֣'''וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א אֶל-הַֽמַּחֲנֶֽה (שמואל א, ד, ו), וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת-ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר '''מֶ֛ה ק֥'''וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי (שמואל א, ד, יד), '''מֶה לַ'''עֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר־לָךְ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ (מלכים ב, ד, יג) , וכן וַיֹּ֕אמֶר '''וּמֶ֖ה לַ'''עֲשׂ֣וֹת לָ֑הּ (מלכים ב, ד,יד), וּ'''מֶ֣ה חַ'''טָּאתֵ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ (ירמיהו טז, י), יַ֣עַן '''מֶ֗ה נְ'''אֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת (חגי א, ט), עַד-'''מֶ֬ה כְ'''בוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה (תהלים ד, ג), עַל-'''מֶ֤ה | נִ'''אֵ֖ץ רָשָׁ֥ע | אֱלֹהִ֑ים (תהלים י, יג), וּ'''מֶ֤ה | לֹ'''א-תִשָּׂ֣א פִשְׁעִי֮ וְתַעֲבִ֪יר אֶת-עֲוֹ֫נִ֥י (איוב ז, כא), כִּ֣י ׀ '''מֶ֣ה הָ'''אָדָ֗ם שֶׁיָּבוֹא֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ (קהלת ב, יב), '''מֶֽה־הֹ'''וֶ֤ה לָֽאָדָם֙ בְּכׇל־עֲמָל֔וֹ (קהלת ב, כב), בְּ'''מֶ֖ה שֶׁ'''יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו (קהלת ג, כב), אַל־תֹּאמַר֙ '''מֶ֣ה הָ'''יָ֔ה (קהלת ז, י), זְכֹ֤ר יְהֹוָה֙ '''מֶֽה־הָ֣'''יָה לָ֔נוּ (איכה ה, א), מקום להוספת דוגמאות. '''תנועת פתח לפני ה:''' אֶ֩רֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל-כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ '''מַה-הִ֑וא''' (בראשית כג, טו), וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ '''מַה־הִ֑וא''' (במדבר יג, יח ועוד מקומות במקרא של הצירוף מה היא), כִּֽי־הִגִּ֥ידָה אֶסְתֵּ֖ר '''מַ֥ה ה'''וּא־לָֽהּ (אסתר ח, א). '''היעדר דגש דחיק (נדיר מאד) אחרי מה פתוחה:''' וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה-יְדַבֵּ֔רוּ (שופטים ז, ב) וכן: גּ֚וֹי לֹא-תֵדַ֣ע לְשֹׁנ֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע '''מַה-יְ'''דַבֵּֽר (ירמיהו ה,טו) . יובהר: לכאורה מה ידבר ללא דחיק אינו יוצא מן הכלל אלא תואם לכלל ניקוד ה' הידיעה שגם בה אות יוד שוואית לא מקבלת דגש חזק, למעט אם לאחר היוד השוואית באות אותיות א,ה,ע, לא מוטעמות (היהודים, היעלים, היערים: לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כׇּל־'''הַיְּה'''וּדִ֜ים (אסתר ד, טז), הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים '''לַיְּעֵ'''לִ֑ים (תהלים קד, יח), וְלֹ֤א יַחְטְבוּ֙ מִן־'''הַיְּעָ'''רִ֔ים (יחזקאל לט, י)). וגם בזה יש יוצא מן הכלל במילה היאורים (עַ֨ל־הַנְּהָרֹ֔ת עַל־'''הַיְאֹ'''רִ֖ים וְעַל־הָאֲגַמִּ֑ים - שמות ח, א), שם היוד השוואית לא מודגשת למרות אות א' בלתי מוטעמת שאחריה. וראה תופעה דומה אחרי אות מ' השימוש: '''מִיְּרֻ'''שָּׁתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר הוֹרַשְׁתָּֽנוּ (דברי הימים ב, כ, יא), במקום שהאות י' תיבלע ולא תישמע, היא מודגשת בדגש חזק כי לאחריה אות גרונית (ר') לא מוטעמת. לעומת זאת, וְאִשְׁתּ֣וֹ הַ'''יְ'''הֻדִיָּ֗ה (דברי הימים א, ד, יח) - האות יוד לא דגושה, כי ע"פ כלל ההטעמות יש הטעמת משנה אמתית באות ה' שאחרי היוד ע"פ (הברה 3 לפני ההטעמה הראשית). '''**ו**''': '''ניקוד המילה במה'''. לפני א האות מ' קמוצה: וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בַּ'''מָּ֥ה אֵ'''דַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה (בראשית טו, ח), בַּ'''מָּה֙ אֲ'''קַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה (מיכה ו, ו), וּ'''בַמָּ֣ה אֲ'''כַפֵּ֔ר (שמואל ב, כא, ג), *. לפני ע קמוצה - האות מ' סגולה: וְאָמַ֗ר בַּ'''מֶּ֨ה עָ'''שָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה (דברי הימים ב, ז, כא) לפני אות לא גרונית האות מ' סגולה: וּבַ'''מֶּ֣ה ׀ יִ'''וָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא (שמות לג, טז), וּרְאִי֙ '''בַּמֶּה֙ כֹּח֣וֹ גָד֔וֹל וּבַמֶּה֙ נ֣וּכַל ל֔וֹ''' (שופטים טז, ה), הַגִּֽידָה-נָּ֣א לִ֔י '''בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֣ גָד֑וֹל וּבַמֶּ֥ה תֵאָסֵ֖ר''' (שופטים טז, ו), הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑ר (שופטים טז, יג), וְלֹא-הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י '''בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל''' (שופטים טז, טו) כִּֽי־'''בַמֶּ֥ה נֶ'''חְשָׁ֖ב הֽוּא (ישעיהו ב, כב)*. [[קטגוריה:מילים מקראיות]][[קטגוריה:מילות שאלה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|how}}‏ * צרפתית: {{ת|צרפתית|quelle}} (הגייה: כֶּל) [[קטגוריה:מילים מקראיות]] mljowhams67ea096srtl3byq2wtfcdt רוסיה 0 18289 521822 460399 2026-06-22T09:59:00Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 521822 wikitext text/x-wiki ==רוּסְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רוסיה |הגייה='''rus'''ya |חלק דיבר=שם-פרטי |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Flag of Russia.svg|דגל רוסיה}} {{תמונה|Coat of Arms of the Russian Federation.svg|סמל רוסיה}} # ה[[מדינה]] הגדולה ב[[תבל]], הנמצאת בחלקה ה[[צפוני]] של [[אירואסיה]]. #:* {{צטזמר|בַּגָּדָה מִנֶּגֶד מֵחַלּוֹן בִּקְתָּה / יַלְדָּתִי '''מָרוּסְיָה''' בְּעֶצֶב נִשְׁקְפָה.|song.asp?id{{=}}4922|ילדתי מרוסיה|מיכאיל פיליפנקו|מתרגם=אפי נצר}} #:*{{צטשיר|מִקְּצוֹת עֲרָב, '''מֵרוּסְיָה''' וּפּוֹלַנִיָּה / הִדְלַקְנוּ אוֹר גַּם בְּדִימוֹנָה, גַּם בִּדְגַנְיָה.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}166&wrkid{{=}}2988|שִׁיר הַשַּׁיָּרָה|עלי מוהר}} #:*{{צטשיר|אבני השפה ליד תל עדשים / תפסו מחסה תחת שיח / הזיעו ממ כמו עולים חדשים / שבאו אתמול '''מרוסיה'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}513&wrkid{{=}}14665|הקיץ איבד מכנסיו|יורם טהרלב}} לחיזוק דעותיו על ===גיזרון=== * הסברה היא שהמקור הוא {{לועזית|נורדית עתיקה}} Roþrslandi – [[ארץ]] ה[[חותר]]ים. השם "רוֹס" מופיע ביוונית־ביזנטית: (Ῥῶς) ומתייחס לקבוצת [[w:ורנגים|ורנגים]] שהשתקעה במאה ה־9 לסה"נ בסביבות [[קייב]] ושהחלה לשלוט על שטח בשם: Kievan Rus. ===צירופים=== *[[רוסיה הלבנה]] ===נגזרות=== * [[רוסי]] * [[רוסית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Russia}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Rußland|Russland}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|Rusia}} * ערבית: {{ת|ערבית|روسيا}} * רוסית: {{ת|רוסית|Россия}} ===ראו גם=== * [[מוסקבה]] * [[סיביר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=רוסיה|ויקישיתוף=category:Russia|שם ויקישיתוף=רוסיה|ויקימסע=רוסיה}} [[קטגוריה:מדינות]] i87xlmthsemz7kqeflv55nvtcrourxv 521823 521822 2026-06-22T10:06:05Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 521823 wikitext text/x-wiki ==רוּסְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רוסיה |הגייה='''rus'''ya |חלק דיבר=שם-פרטי |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Flag of Russia.svg|דגל רוסיה}} {{תמונה|Coat of Arms of the Russian Federation.svg|סמל רוסיה}} # ה[[מדינה]] הגדולה ב[[תבל]], הנמצאת בחלקה ה[[צפוני]] של [[אירואסיה]]. #:* {{צטזמר|בַּגָּדָה מִנֶּגֶד מֵחַלּוֹן בִּקְתָּה / יַלְדָּתִי '''מָרוּסְיָה''' בְּעֶצֶב נִשְׁקְפָה.|song.asp?id{{=}}4922|ילדתי מרוסיה|מיכאיל פיליפנקו|מתרגם=אפי נצר}} #:*{{צטשיר|מִקְּצוֹת עֲרָב, '''מֵרוּסְיָה''' וּפּוֹלַנִיָּה / הִדְלַקְנוּ אוֹר גַּם בְּדִימוֹנָה, גַּם בִּדְגַנְיָה.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}166&wrkid{{=}}2988|שִׁיר הַשַּׁיָּרָה|עלי מוהר}} #:*{{צטשיר|אבני השפה ליד תל עדשים / תפסו מחסה תחת שיח / הזיעו ממ כמו עולים חדשים / שבאו אתמול '''מרוסיה'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}513&wrkid{{=}}14665|הקיץ איבד מכנסיו|יורם טהרלב}} לחיזוק דעותיו על ===גיזרון=== * הסברה היא שהמקור הוא {{לועזית|נורדית עתיקה}} Roþrslandi – [[ארץ]] ה[[חותר]]ים. השם "רוֹס" מופיע ביוונית־ביזנטית: (Ῥῶς) ומתייחס לקבוצת [[w:ורנגים|ורנגים]] שהשתקעה במאה ה־9 לסה"נ בסביבות [[קייב]] ושהחלה לשלוט על שטח בשם: Kievan Rus. ===צירופים=== *[[רוסיה הלבנה]] ===נגזרות=== * [[רוסי]] * [[רוסית]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|Rússia}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|Russia}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Rusio|Rusujo|Ruslando}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Rußland|Russland}} *יוונית: {{ת|יוונית|Ρωσία}} (תעתיק: Rosía) *ספרדית: {{ת|ספרדית|Rusia}} *ערבית: {{ת|ערבית|روسيا}} (תעתיק: רוּסִיָא) *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Russia}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|Russie}} *רוסית: {{ת|רוסית|Россия}} (תעתיק: Rossíja) :::{{ת|רוסית|Русь}} (תעתיק: Rusʹ) }} ===ראו גם=== * [[מוסקבה]] * [[סיביר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=רוסיה|ויקישיתוף=category:Russia|שם ויקישיתוף=רוסיה|ויקימסע=רוסיה}} [[קטגוריה:מדינות]] e5gnip5spy28cxq3903bwzh51avlm3r שרשרת 0 22510 521836 481608 2026-06-22T11:12:30Z CrescentStorm 15545 /* שַׁרְשֶׁרֶת */ 521836 wikitext text/x-wiki ==שַׁרְשֶׁרֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שרשרת |הגייה=shar'''she'''ret |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש4|שׁ|ר|שׁ|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}} |נטיות=ר' שַׁרְשְׁרוֹת }}{{תמונה|Broad chain closeup.jpg|שרשרת}} # [[אביזר]] [[גמיש]] הבנוי מ[[רצף]] של [[חליה|חוליות]] קשיחות המחוברות זו לזו. #:*{{צט/תנ"ך|וּשְׁתֵּי '''שַׁרְשְׁרֹת''' זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת; וְנָתַתָּה אֶת־'''שַׁרְשְׁרֹת''' הָעֲבֹתֹת עַל־הַמִּשְׁבְּצֹת.|שמות|כח|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעַשׂ '''שַׁרְשְׁרוֹת''' בַּדְּבִיר, וַיִּתֵּן עַל־רֹאשׁ הָעַמֻּדִים; וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה, וַיִּתֵּן '''בַּשַּׁרְשְׁרוֹת'''.|דברי הימים ב|ג|טז}} #:*{{צט/משנה|וּשְׁתֵּי '''שַׁרְשְׁרוֹת''' הָיוּ בָהּ, אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד, וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְגַּלְגֵּל.|תמיד|ה|ה}} #:* האופנים קשורים '''בשרשרת''' לגדר נגד גנבים. #{{בהשאלה}} מספר הדברים הקשורים זה בזה. #:*{{צטשיר|אֵין אַחְדּוּת בָּאֻמָּה הַנּוֹלֶדֶת / אֵין '''שַׁרְשֶׁרֶת''' יָדַיִם אַחַת / אֵין כָּתֵף, אֵין חֲזִית מְאֻחֶדֶת|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}743&wrkid{{=}}3159|תּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ|נתן אלתרמן}} ===גזרון=== * יש קושרים למילה [[שרשה|שַׁרְשָׁה]] המופיעה באותו הקשר - {{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן '''שַׁרְשֹׁת''' גַּבְלֻת ([[כבל]]) מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר|שמות|כח|כב}} אך יש חולקים{{הערת שוליים|רש"י שם בשם מנחם בן סרוק ודעתו שאינו שייך אלא ל[[שרש]]}}. בלשון [[w:יוונית קוינה|יוונית קוינה]] של [[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה תיבת: '''שַׁרְשֹׁת''' במילה אָליסֵדוטון (ἁλυσιδωτὸν) בהוראת משולשל,כבול. * פרופסור [[w:שמואל ייבין|שמואל ייבין]] מצא כי תיבת "שֲׁאשֲׁא-ית" בלשון מצרית קדומה של ימי "הממלכה החדשה" בהוראת [[רביד]],[[ענק]] שאולה מאכדית שׁרְשֵׁרתוּ "šeršerrātu" {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992 ,šeršerrātu . page -321}} . :בהוראת [[שלשלת]] , כבל, [[מסור]] {{הערת שוליים| פרופ' שמואל ייבין, חקירות השוואה בבלשנות שמית מצרית -ב', לשונינו (כסלו תרצ"א) "שֲׁאשֲׁא-ית" , עמ'111}}, שצבעם המתכתי היה נוטה לצבע חום, ומכאן נגזרה התיבה המקראית-יחידאית: 'שָּׁשַׁר', בהוראת צבע חום אדמדם, השוו: {{צט/תנ"ך|וּמָשׁוֹחַ בַּ'''שָּׁשַׁר'''|ירמיהו|כב|יד}} ===צירופים=== * [[מכתב שרשרת]] * [[קשר שרשרת]] * [[שרשרת המזון]] * [[שרשרת הרים]] * [[תגובת שרשרת]] ===נגזרות=== *[[שרשר (שורש)|ש־ר־ש־ר]] **[[שרשר]] **[[שרשור]] ===מילים נרדפות=== *[[מחרזת|מחרוזת]] *[[שלשלת]] *[[ענק]] ===תרגום=== {{תר|אביזר גמיש הבנוי מחוליות}} {{ע|3| *אוקראינית: {{ת|אוקראינית|ланцюг}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|catena}} *אלבנית: {{ת|אלבנית|zinxhir}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|chain}} *אסטונית: {{ת|אסטונית|kett}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ĉeno}} *בולגרית: {{ת|בולגרית|верига}} *ברטונית: {{ת|ברטונית|chadenn}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჯაჭვი}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kette}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|tting}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|lánc}} *טורקית: {{ת|טורקית|zincir}} *יפנית: {{ת|יפנית|鎖}} *כורדית: {{ת|כורדית|زنجیر}} *לטבית: {{ת|לטבית|ķēde}} *לטינית: {{ת|לטינית|catena}} *ליטאית: {{ת|ליטאית|grandinė}} *סינית: {{ת|סינית|鏈}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|veriga}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|cadena}} *סרבית: {{ת|סרבית|lanac}} *ערבית: {{ת|ערבית|سلسلة}} *פולנית: {{ת|פולנית|łańcuch}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cadeia}} *פינית: {{ת|פינית|ketju}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|řetěz}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|chaîne}} *רומנית: {{ת|רומנית|lanţ}} *רוסית: {{ת|רוסית|цепь}} *שוודית: {{ת|שוודית|kedja}} }} {{תר-סוף}} ====2==== {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|chain}} *אסטונית: {{ת|אסטונית|ahel}} *בולגרית: {{ת|בולגרית|верига}} *ברטונית: {{ת|ברטונית|chadenn}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kette}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|aaneenschakeling}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|sor}} *יפנית: {{ת|יפנית|連続}} *ערבית: {{ת|ערבית|سلسلة}} *פולנית: {{ת|פולנית|łańcuch}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cadeia}} *פינית: {{ת|פינית|ketju}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|chaîne}} *רוסית: {{ת|רוסית|цепь}} }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שרשרת}} {{שורש|שרשר}} [[קטגוריה:טכנולוגיה]] [[קטגוריה:תכשיטים]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה המצרית]] fzrnqvribfw63aczrja3zavx8v0e4xq הן 0 24245 521841 504207 2026-06-22T11:28:27Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 521841 wikitext text/x-wiki ==הֵן {{משני|א}}== {{כינויי גוף}} # אלו ששם; כינוי המציין רבים ממין נקבה, בגוף שלישי. #:* "– היכן הבנות?" "– '''הן''' הלכו לישון." ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|ellas}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|they}} * ערבית: {{ת|ערבית|هُنَّ}} (הגייה: הֻןַّ) * גרמנית: {{ת|גרמנית|sie}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|elles}} * רוסית: {{ת|רוסית|они}} [[קטגוריה:כינויי גוף]] ==הֵן {{משני|ב}}== # אמנם, אכן, הדבר נכון. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לָבָן; '''הֵן''', לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ.|בראשית|ל|לד}} # הרי. #:*{{צט/תנ"ך|וְכִי תֹאמְרוּ, מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת; '''הֵן''' לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף, אֶת־תְּבוּאָתֵנוּ?|ויקרא|כה|כ}} # (בעת מנין של פריטים) גם, כמו כן. #:* בזמן היעדרך פיניתי '''הן''' את הכלים, '''הן''' את האשפה. ===צירופים=== * [[הן צדק]] * [[מכלל הן אתה שומע לאו]] ===נגזרות=== * [[הנה]] * {{שרש|הנהן|ה־נ־ה־ן}} * [[ההין]] (תלוי פרשנות) ===מילים נרדפות=== * [[כן]] (1) * [[הלא]], [[הרי]] (2) * [[גם]], [[כמו כן]] (3) ===תרגום=== * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|ciertamente|efectivamente}} *#{{ת|ספרדית|aunque}} *#{{ת|ספרדית|ambos}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|yes}} (1) {{ת|אנגלית|as well as}} (3) ===ראו גם=== * [[הין]]-צֶדק c7ly7uzm5ecoc0wc8gserrp7smj6e8w עראק 0 29749 521817 329337 2026-06-22T09:50:08Z CrescentStorm 15545 שינוי יעד ההפניה מהדף [[ערק#עִרָק (גם עִירָק)]] לדף [[עירק]] 521817 wikitext text/x-wiki #הפניה [[עירק]] r6wawwk0rdne0w9ojifx7nf1yet6a5q עיראק 0 29781 521816 329277 2026-06-22T09:49:47Z CrescentStorm 15545 שינוי יעד ההפניה מהדף [[ערק#עִרָק (גם עִרָאק)]] לדף [[עירק]] 521816 wikitext text/x-wiki #הפניה [[עירק]] r6wawwk0rdne0w9ojifx7nf1yet6a5q עכשיו 0 30021 521834 519253 2026-06-22T11:07:45Z CrescentStorm 15545 521834 wikitext text/x-wiki ==עַכְשָׁו== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=עכשיו |הגייה=akh'''shav''' |חלק דיבר=תואר־הפועל |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{רובד|חזל}} בזמן הזה; ברגעים אלו ממש. #:* {{צט/משנה|הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי; וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי; וְאִם לֹא '''עַכְשָׁיו''', אֵימָתָי?|אבות|א|יד}} #:*{{צט/רבה|מָרְדְּכַי, אֶתְמוֹל הָיָה מְתֻקָּן לִצְלִיבָה, '''וְעַכְשָׁו''' הוּא צוֹלֵב אֶת צוֹלְבָיו.|בראשית|ל|ח}} #:* {{צטשיר|ועד לשערי רקיע / בוודאי נגיע / עוד מעט אם לא '''עכשיו'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}108&wrkid{{=}}258|אל הדרך|שמרית אור|ויקיפדיה=כן}} #:* {{צטשיר|'''עכשיו''' הכל בסדר, שינוי ניכר באוויר|2=https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=462&wrkid=3252|3=עכשיו הכל בסדר|4=יעקב גלעד, יהודית רביץ}} ===גיזרון=== *מקור המילה אינו ודאי. ככל הנראה, לפי דעתו של זאב בן־חיים מדובר בהלחם וכיווץ הצירוף ״'''[[עד]] [[כש־|כש]][[הוא]]'''״. דעתו מבוססת על הצירוף {{צט/יונתן|עַד כְּדוֹ|בראשית|ב|ה}}<ref>אולם שם הוא בא תחת [[טרם]]</ref>. הארמי המקביל (בו ״כדו״ הינה תצורה מכווצת של ״כדהוא״ - המקביל הארמי ל״כשהוא״ העברי). בצירוף ״'''עד כשהוא'''״ צרור עיצורים לא נוח להגייה. לכן, עם הזמן, הדל״ת נבלעה, הה״א נפלה והתנועות התקצרו - וכך קיבלנו התיבה ״'''עַכְשָׁו'''״. ===נגזרות=== * [[עכשווי]] * [[עִכְשׁוּו]] (אקטואליזציה) ===מילים נרדפות=== * [[כעת]] * [[כרגע]] * [[עתה]] * ב[[הווה]] ===ניגודים=== * [[אז]] * [[אחר כך]] ([[אח"כ]]) * [[לפני]] כן, [[לפנים]] * [[קדם|קודם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|now}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|jetzt}} * ערבית: {{ת|ערבית|الآن}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|maintenant}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מה מקורה של המילה עכשיו|03/05/2015}} ===הערות שוליים=== [[קטגוריה:תואר־הפועל]] [[קטגוריה:זמן]] [[קטגוריה:כיוונים]] dh7kkaig7th7d0vm6ft3avjirvkbnbl 521835 521834 2026-06-22T11:07:55Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 521835 wikitext text/x-wiki ==עַכְשָׁו== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=עכשיו |הגייה=akh'''shav''' |חלק דיבר=תואר־הפועל |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{רובד|חזל}} בזמן הזה; ברגעים אלו ממש. #:* {{צט/משנה|הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי; וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי; וְאִם לֹא '''עַכְשָׁיו''', אֵימָתָי?|אבות|א|יד}} #:*{{צט/רבה|מָרְדְּכַי, אֶתְמוֹל הָיָה מְתֻקָּן לִצְלִיבָה, '''וְעַכְשָׁו''' הוּא צוֹלֵב אֶת צוֹלְבָיו.|בראשית|ל|ח}} #:* {{צטשיר|ועד לשערי רקיע / בוודאי נגיע / עוד מעט אם לא '''עכשיו'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}108&wrkid{{=}}258|אל הדרך|שמרית אור|ויקיפדיה=כן}} #:* {{צטשיר|'''עכשיו''' הכל בסדר, שינוי ניכר באוויר|2=https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=462&wrkid=3252|3=עכשיו הכל בסדר|4=יעקב גלעד, יהודית רביץ}} ===גיזרון=== *מקור המילה אינו ודאי. ככל הנראה, לפי דעתו של זאב בן־חיים מדובר בהלחם וכיווץ הצירוף ״'''[[עד]] [[כש־|כש]][[הוא]]'''״. דעתו מבוססת על הצירוף {{צט/יונתן|עַד כְּדוֹ|בראשית|ב|ה}}<ref>אולם שם הוא בא תחת [[טרם]]</ref>. הארמי המקביל (בו ״כדו״ הינה תצורה מכווצת של ״כדהוא״ - המקביל הארמי ל״כשהוא״ העברי). בצירוף ״'''עד כשהוא'''״ צרור עיצורים לא נוח להגייה. לכן, עם הזמן, הדל״ת נבלעה, הה״א נפלה והתנועות התקצרו - וכך קיבלנו התיבה ״'''עַכְשָׁו'''״. ===נגזרות=== * [[עכשווי]] ===מילים נרדפות=== * [[כעת]] * [[כרגע]] * [[עתה]] * ב[[הווה]] ===ניגודים=== * [[אז]] * [[אחר כך]] ([[אח"כ]]) * [[לפני]] כן, [[לפנים]] * [[קדם|קודם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|now}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|jetzt}} * ערבית: {{ת|ערבית|الآن}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|maintenant}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|מה מקורה של המילה עכשיו|03/05/2015}} ===הערות שוליים=== [[קטגוריה:תואר־הפועל]] [[קטגוריה:זמן]] [[קטגוריה:כיוונים]] nyptv7fabnwrw0zj9x695zotbfn6o71 קערה 0 32853 521813 516066 2026-06-22T09:48:51Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 521813 wikitext text/x-wiki ==קְעָרָה, קַעֲרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קערה |הגייה=kea'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}} |נטיות=ר' קְעָרוֹת, קַעֲרַת־, ר' קַעֲרוֹת־ }}{{תמונה|1962 SomeKoushi-Bowl Masahiro-Mori.jpg|קערות בגדלים שונים}} # [[צלחת]] [[עמוק]]ה. #:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ '''קְּעָרֹתָיו''' וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן; זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם.|שמות|כה|כט}} #:*{{צט/משנה|לֹא יְמַלֵּא אָדָם '''קְעָרָה''' שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת.|שבת|ב|ד}} #:*{{צט/משנה|אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ '''בַּקְּעָרָה'''; אֲבָל אִם הָיָה מְפֻזָּר בַּמְּדוֹכָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּפִזּוּרוֹ.|טבול יום|ב|ג}} #:* אימא הגישה '''קערות''' מרק לכל בני הבית. ===גיזרון=== * לשון המקרא. * השוו הינדית (מושאלת מסנסקריט) - "גָרַּ'" ‎[https://en.wiktionary.org/wiki/hirnea घड़ा ] ,ghaṛā - בהוראת, כד. ===צירופים=== * [[הפך את הקערה על פיה]] * [[קערה טיבטית]] * [[קערה מגית]] * [[קערת פסח]] ===נגזרות=== * [[קערית]] ===מילים נרדפות=== * [[אגן]] * [[בול|בּוֹל]] (לעז) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bowl}} * ערבית: {{ת|ערבית|صَحْن|زَبْدِيَّة}} * רוסית: {{ת|רוסית|чаша}} ===ראו גם=== * [[קעור]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קערה}} [[קטגוריה:כלי קיבול]] [[קטגוריה:כלי מטבח]] jv2n6jh4fcmd903oqn9m6rpnnmt2qmp יש ספק אין ספק 0 33871 521838 291371 2026-06-22T11:21:44Z Snackbar.me3 45606 /* */ קישור פנימי 521838 wikitext text/x-wiki {{לשכתוב | סעיף = | סיבה = ויקיזציה, [[וק:תע|תבנית ערך]] }} <big>'''יֵש סָפֵק? אֵין סָפֵק!'''</big> אימרה שמשמעותה הצוו: קבל החלטה במהירות: יש לכם ספק? באותו הרגע כבר אין לכם אותה כי כבר החלטתם. אימרה שמקורה ב[[חיל אויר|חיל האויר]] הבריטי במלחמת העולם השניה, שם אמרו ל[[טייס]]ים לא לפחד ולא להתמהמה בעת קבלת החלטות גורליות. לשם כך היה עליהם להתאמן במצבי לחץ, ולהתכונן ככל האפשר בהכרת תבניות ודפוסי פעולה. בחיל האוויר הישראלי, האמרה נהוגה לגבי שאלות הנוגעות בבטיחות טיסה: אם יש לטייס ספק אם פעולה מסוימת מותרת או אסורה, אז אין ספק: היא אסורה. האמירה מקובלת גם בחוגי הרפואה הדחופה. אם יש חשד לבעיה רפואית מסכנת חיים, יש להתייחס לחשד זה כאילו הוא וודאי ולטפל בבעיה, גם אם לא בטוח בכלל, שהיא קיימת. בסלנג העברי של ראשית המאה ה-21 אומרים: '''תחתוך''' [[קטגוריה:ביטויים]] i8wo6rshudp07y2jlpp3u5qez5xyoqc נשיאים ורוח וגשם אין 0 38185 521828 509793 2026-06-22T10:48:16Z CrescentStorm 15545 521828 wikitext text/x-wiki ==נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נשיאים ורוח וגשם אין |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=פתגם |נטיות= }} # [[הבטחה|הבטחות]] או [[צפיה|ציפיות]] לכך שדבר מסוים יתרחש, אך בפועל לא קורה שום דבר. #:* {{צט/תנ"ך|'''נְשִׂיאִים וְרוּחַ, וְגֶשֶׁם אָיִן''' – אִישׁ מִתְהַלֵּל, בְּמַתַּת-שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}}. ===גיזרון=== *מן המקרא. המילה [[נשיא]] מופיעה פעם אחת בלבד בפירוש זה, בפסוק לעיל. ===ראו גם=== * [[אכזבה]] * [[ההר הוליד עכבר]] [[קטגוריה:ניבים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] lhqqa5e7fgmxv2qfp0yldo7ykbms3e6 521829 521828 2026-06-22T10:48:37Z CrescentStorm 15545 521829 wikitext text/x-wiki ==נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נשיאים ורוח וגשם אין |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=פתגם |נטיות= }} # [[הבטחה|הבטחות]] או [[צפיה|ציפיות]] לכך שדבר מסוים יתרחש, אך בפועל לא קורה שום דבר. #:* {{צט/תנ"ך|'''נְשִׂיאִים וְרוּחַ, וְגֶשֶׁם אָיִן''' – אִישׁ מִתְהַלֵּל, בְּמַתַּת-שָׁקֶר.|משלי|כה|יד}}. ===גיזרון=== *מן המקרא. המילה [[נשיא]] מופיעה פעם אחת בלבד בפירוש זה, בפסוק לעיל. ===ראו גם=== * [[אכזבה]] * [[ההר הוליד עכבר]] [[קטגוריה:פתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] dxixh9ee23k1tc78x9yhgdzjyn5m7y4 אמת לאמתה 0 39440 521800 520518 2026-06-22T00:09:04Z ~2026-36104-87 46267 /* ניגודים */ 521800 wikitext text/x-wiki ==אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אמת לאמיתה |הגייה=e'''met''' la'ami'''ta''' |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=ביטוי |נטיות= }} # הדברים שנאמרו הינם נכונים ומדויקים. אמת מוחלטת. #:* הדברים שה[[מורה]] אמר הם '''אמת לאמיתה'''. #:* {{צטבי|עבודה לאומית בארץ ישראל – זה הוא מושג תכניתי והגיוני, מפני שאפשר גם לעבודה אי-לאומית בארץ ישראל. אפשר – ואין זאת השערה, ואין זה דמיון מליצי, אלא '''אמת לאמיתה'''|https://benyehuda.org/sokolov/avoda_leumit.html|העבודה הלאומית בארץ ישראל|נחום סוקולוב}} ===מקור=== * בחז"ל במאמר הנפוץ {{צט/בבלי|דיין שדן דין '''אמת לאמתו'''|פאה|ח|ט}} כיון שאמת יכולה להיות סוביקטיבית היחוס של המילה בא לחזק את האמת שבדבר. *אין קשר למילה [[אמתה|אמיתה]] אלא זו צורת נסמך של [[אמת#אֶמֶת|אמת]] (לכן הה"א במפיק לַאֲמִתָּ'''הּ''') {{להשלים}} ===ביטויים קרובים=== * [[אמת ויציב]] ===ניגודים=== * אין לדברים שחר * [[לא דובים ולא יער]] * [[לא היו דברים מעולם]] ([[להד"ם]]) * [[לא היה ולא נברא]] * [[w:דין_מרומה|דין מרומה]] ===תרגום=== * ערבית: {{ת|ערבית|صحيح تماما|حقيقة مُطْلَقة}} ===ראו גם=== * [[אמת]] * [[אמתה]] [[קטגוריה:ניבים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] j7v70flqnv73ntoop2eb1uvx8lmqayg עקרון 0 45248 521824 489949 2026-06-22T10:31:06Z CrescentStorm 15545 /* עִקָּרוֹן */ 521824 wikitext text/x-wiki ==עִקָּרוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיקרון |הגייה=ika'''ron''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ק|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קִטָּלוֹן}}<BR>{{מוספית|עיקר|־וֹן}} |נטיות=ר' עֶקְרוֹנוֹת;<BR>עֶקְרוֹן־, ר' עֶקְרוֹנוֹת־}} {{קצרמר}} # {{רובד|ח}} [[הנחה|הנחת]] [[יסוד]], [[עמדה]] בלתי [[התפשר|מתפשרת]]. #:* עקרון אי הוודאות #:*{{צטשיר|לא מחפש את הצדק, / כמובן זנחתי רוב '''עקרונותיי'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}338&wrkid{{=}}2488|עוד נגיעה|ארקדי דוכין}} ===גיזרון=== * מן המילה [[עקר#עִקָּר|עיקר]] בלשון חז"ל שמשמעה [[שורש]] ו[[יסוד]]. ובהשאלה דבר [[חשוב#חָשׁוּב|חָשׁוּב]]. ===צירופים=== * [[עיקרון מנחה]] ===נגזרות=== *[[עקרוני]] ===מילים נרדפות=== *[[פרינציפ]] ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|principle}} }} ===ראו גם=== *[[ערך#עֵרֶךְ|עֲרָכִים]] {{שורש|עקר}} == עֶקְרוֹן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עקרון |הגייה=ek'''ron''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }}{{ערי פלשתים}} # אחת מ[[עיר|ערי]] ה[[פלשתי]]ם, הנמצאת במחוז הדרום בישראל. על‏‏ [[חרבה|חורבות]]יה הוקמו [[עיר]] מודרנית וה[[מושבה]] [[W:מזכרת בתיה|מזכרת בתיה]]. #:*{{צט/תנ"ך|מִן־הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל־פּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל '''עֶקְרוֹן''' צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים...|יהושע|יג|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|...כֹּה אָמַר יהוה הֲמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי '''עֶקְרוֹן'''; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם, לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי־מוֹת תָּמוּת.|מלכים ב|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה; אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ, '''וְעֶקְרוֹן''' תֵּעָקֵר.|צפניה|ב|ד}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ekron}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עקרון|ויקימסע=עקרון|ויקישיתוף=CATEGORY:Ekron}} {{ערים בישראל}} {{קצרמר}} my6c939gbgudvh0fcs5xdcpu32fjnwc בשול 0 45703 521811 521376 2026-06-22T09:37:04Z CrescentStorm 15545 521811 wikitext text/x-wiki {{לשכתוב}} ==בִּשּׁוּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=בישול |הגייה=bi'''shul''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ב|שׁ|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' בִּשּׁוּלִים; בִּשּׁוּל־ }}{{תמונה|Hobo stove convection 2.jpg|סיר בישול על האש}} {{תמונה|Diego Velazquez - An Old Woman Cooking Eggs - Google Art Project.jpg|"אישה זקנה מטגנת ביצים", ציור שמן על קנבס מ-1618. הצייר: Diego Velanquez}} #{{רובד|חזל}} חימום בחום גבוה ומתמשך של דברי מאכל כדי לשנות את [[מרקם|מרקמם]] ו[[טעם|טעמם]]. #:*{{צט/משנה|כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח, מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמִין '''בִּשּׁוּל''' הוּא זֶה, אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ.|פסחים|ט|א}} #:*{{צט/משנה|הַכֻּפָּח, עֲשָׂאוֹ לַאֲפִיָּה, שִׁעוּרוֹ כַתַּנּוּר; עֲשָׂאוֹ '''לְבִשּׁוּל''', שִׁעוּרוֹ כַכִּירָה.|כלים|ה|ב}} #:*{{צט/תוספתא|כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב עַל '''בִּשּׁוּלוֹ''', כָּךְ חַיָּב עַל אֲכִילָתוֹ; כַּמָּה יִתְבַּשֵּׁל וִיהֵא חַיָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל מִשּׁוּם '''בִּשּׁוּל'''.|חולין|ח|ט}} # {{משלב|תקשורת}} [[עריכה]] של הקלטה מקורית <small>(אודיו או וידאו)</small> במגמה להסתיר מידע שהיה בה, ו"חיתוכו" של המידע החוצה. #:* {{מקור/אינטרנט |יוצר=דניאל הרפז |כתובת=http://www.energianews.com/article.php?id=11891 |כותרת=... בישל את הקלטת שימוע הפיטורין שלי |שם האתר=חדשות האנרגיה |תאריך=25/12/11}} # {{משלב|ספורט}} מסירה מדויקת לשחקן אחר במגרש, שהובילה להבקעת שער. #:*{{משפט מדגים}} # {{משלב|סלנג}} {{הגדרה לקויה}} עבודת שכנוע וריכוך. כשם שבישול בסיר מרכך את המזון המתבשל, כך "עובדים" על מישהו במטרה "לרכך" אותו ואת עמדותיו לקראת מה שצפוי לקרות. #:* "שמע, יו"ר הוועדה זקוק '''לבישול''' רציני; צריך להוריד אותו מהרעיון של פרסום מכרז חיצוני לתפקיד." ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[בשל#בִּשֵּׁל|בישל]]. ===צירופים=== * [[בשול ירק|בישול ירוק]] * [[בשול לבן|בישול לבן]] * [[בשול מולקולרי|בישול מולקולרי]] * [[מלח בשול|מלח בישול]] * [[סיר בשול|סיר בישול]] * [[שמן בשול|שמן בישול]] ===מילים נרדפות=== * [[אסיסט]] (3) * [[עריכה]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cooking}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Kochen}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|cocina}} * ערבית: {{ת|ערבית|طهو|طبخ}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|cuisine}} ===ראו גם=== *[[אפיה|אפייה]] *[[טגון|טיגון]] *[[צליה|צלייה]] *[[קליה|קלייה]] *[[שליקה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בישול|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} {{שורש|בשׁל}} [[קטגוריה:בישול]] [[קטגוריה:מטבחים עממיים]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} a5q4gwrhjobgx659grwexnehim23pag נטיה 0 47554 521825 443188 2026-06-22T10:34:14Z CrescentStorm 15545 521825 wikitext text/x-wiki ==נְטִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נטייה |הגייה=neti'''ya''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|נ|ט|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}} |נטיות=נְטִיַּת־, ר' נְטִיּוֹת }} # שיפוע; סטיה הצידה, סטיה מן הישר. #:* עצים באזורים עם רוחות חזקות בכיוון אחיד מפתחים עם הזמן '''נטיה''' בכיוון הרוח. # {{הקשר|פסיכולוגיה|סוציולוגיה}} [[העדפה]]; תכונת אופי ([[מזג#מֶזֶג|מֶזֶג]]) המעוררת רצון או כישרון מסוים. #:*{{צטשיר|עוד רגיעה, ועוד כוח, / ועוד '''נטייה''' לשכוח; / אנחנו ביחד בכדי לחיות, ולא לברוח.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}338&wrkid{{=}}2488|עוד נגיעה|ארקדי דוכין}} #:* לתלמידים בעלי '''נְטִיָּה''' למקצועות מדויקים יש סיכוי גבוה להינות משיעורי המתמטיקה. #:* לבני נוער יש '''נְטִיָּה''' לקחת סיכונים. # {{הקשר|דקדוק}} [[וריאציה|וָרִיאַצִיָה]] של צורת בסיס לפי זמן, גוף, מספר או כדומה. # {{הקשר|ביולוגיה|רפואה}} מתכונת גנטית או פיזיולוגית מסויימת, המגדילה את הסיכון לחלות ב[[מחלה]]. # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} רכינת כלי שיט לצד אחד, בין בשל פעולת הרוח על המפרשים ועל הגוף, או בשל חלוקה לא שווה של מטענים בבטן האניה או של אנשים על סיפון הסירה וכדומה. ===גיזרון=== * מן [[נטה]]. {{מספור|1}} מילון מונחי הבנאות, תרפ"ח;{{סמ|{{מילון מונחים|126}}}}{{ש}} {{מספור|2}} מונחי פסיכולוגיה כלליים, תש"ב;{{סמ|{{מילון מונחים|64}}}}{{ש}} {{מספור|3}} מונחי הדקדוק, 1936;{{סמ|{{מילון מונחים|116}}}}{{ש}} {{מספור|4}} מונחי הרפואה, תשנ"ט.{{סמ|{{מילון מונחים|148}}}}{{ש}} {{מספור|5}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. ===צירופים=== *[[זוית נטיה|זָוִית נְטִיָּה]] *[[נטיה מינית|נְטִיָּה מִינִית]] *[[נטיה צדית|נְטִיָּה צִדִּית]] *[[נטיה קדומה|נְטִיָּה קְדוּמָה]] *[[נטית הפעל|נְטִיַּת הַפֹּעַל]] *[[נטית השם|נְטִיַּת הַשֵּׁם]] * [[נטיה למעלה הרוח]] * [[נטיה למורד הרוח]] ===מילים נרדפות=== * [[הרכנה|הַרכָּנָה]] (1) * [[סטיה]] (1) * [[העדפה]] (2) * [[חשק]] (2) * [[כשרון]] (2) * [[הטיה]] (5) ===תרגום=== {{תר|סטייה הצידה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|inclination|declination|slant|slope|tilt}} {{תר-סוף}} {{תר|תכונת אופי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|leaning|propensity|proclivity|penchant}} {{הע|בשפה האנגלית ישנן מילים נפרדות לציון טיב הנטיה. המילה leaning משמשת עבור נטיה מתונה, שאינה בלתי נשלטת, לדוגמה "נטיה לעיצוב"; המילה propensity משמשת לנטיה בלתי נשלטת, לדוגמה "נטיה להתערב בוויכוחים"; המילה proclivity משמשת לתיאור נטיות רעות או מגונות, לדוגמה "נטיה לאלימות"; המילה penchant משמשת לתיאור טעם אישי חזק, לדוגמה "נטיה לקחת סיכונים".{{סמ|{{מרים ובסטר|penchant|גישה=08 יוני 2017}}}}}} {{תר-סוף}} {{תר|בדקדוק}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|inflection|conjugation}} {{תר-סוף}} {{תר|מטען גנטי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|diathesis}} {{תר-סוף}} {{תר|רכינת ספינה על צידה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|heel|heeling|inclination}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Krängung}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|bande|gîte|inclínaison}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[הטיה]] * [[מגמה]] * [[קו אפי|קַו אֹפִי]] * [[שחיה#שְׁחִיָּה|שְׁחִיָּה]] ===סימוכין=== {{סימוכין}} {{שורש|נטה}} ===הערות שוליים=== {{הערות}} [[קטגוריה:תנוחות]] e8rsmpbfvasfwh88c5023ah2vmc1z91 חזית 0 49689 521837 486430 2026-06-22T11:13:53Z CrescentStorm 15545 /* חֲזִית */ תיקון קישור 521837 wikitext text/x-wiki ==חֲזִית== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= חזית |הגייה= kha'''zit''' |חלק דיבר= שם עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ח|ז|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלִית}} |נטיות= ר' חֲזִיתוֹת, ס"ר חֲזִיתוֹת־ }}{{תמונה|Choisy-le-Roi façade entrée Mariette.jpg|חזית בניין בצרפת (משמעות 1)}} #{{רובד|חזל}} [[חלק]]ו ה[[קדמי]] של [[מבנה]]. #:*{{צט/משנה|אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂין '''חָזִית''' מִכָּאן וּמִכָּאן.|בבא בתרא|א|ב}} #:*{{צט/משנה|וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין מִגְדָּל, וּמְפַתְּחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת, '''וַחֲזִיתָהּ''' מַעֲרָבָה.|פרה|ג|ח}} #:* חוק זה אוסר לערוך שינוי בצד החיצוני של הבניין, הפוגע '''בחזית''', במראה, בשלד, בצנרת או בכל ציוד אחר המשרת גם דירות אחרות, אלא בהיתר. [עו"ד אופיר מילר, "עד רמת התריס: דברים שצריכים אישור מהשכנים" [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4101350,00.html אתר ynet]] #אתר קרבות, על גבולות המדינה או מעבר לכך. #:* בתום ההפוגה פתח צה"ל במתקפות '''בחזית''' המרכז '''ובחזית''' הצפון; במקביל פתח הצבא המצרי במתקפה '''בחזית''' הדרום. [ד"ר מאיר פעיל, "מלחמות ישראל : מלחמת העצמאות" [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1509&str1=%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA&x=0&y=0&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 אתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח]] ===גיזרון=== *{{קצרמר/גזרון}} ===צירופים=== * [[חזית הלחימה]] ===מילים נרדפות=== *[[קדמה|קִדְמָה]] *[[פרונט]] ===ניגודים=== *[[מאחורי הקלעים]] *[[עורף]] *[[רקע]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|front}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חזית}} {{שורש|חזה}} [[קטגוריה:כיוונים]] [[קטגוריה:מלחמה]] l0at311me421de1khic0s6a270svpf7 ערק 0 50632 521812 516043 2026-06-22T09:39:17Z CrescentStorm 15545 CrescentStorm העביר את הדף [[ערק#עִרָק (גם עִירָק)]] לשם [[עירק]] 521812 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר='''עֹרֶק'''|ראו=[[עורק]]}} ==עָרַק== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ערק |שורש וגזרה={{שרש3|ע|ר|ק}} |בניין=קל }} * עזב מקום מפני איום [[ברח]] [[נמלט]] * עזב מקום שהיה עליו להמצא בו. ===גיזרון=== {{לועזית|ארמית}} ערק-[[ברח]] דוגמא {{צט|ומחמת כיסופא אזל וערק לעלמא |בבלי יבמות קטו}} ומחמת בושה הלך ונמלט אל העולם. * נמצא במקרא {{צט/תנ"ך|העורקים|איוב|ל|ג}} לפי פרשנות יחידה גם {{צט/תנ"ך|ערקי|איוב|ל|יז}} אך רוב המפרשים כאן [[עורק]] -גיד בגוף. ===נגזרות=== *[[עריק]] *[[עריקה]] ===מילים נרדפות=== * [[ברח]] * [[נטש]] * [[נמלט]] * [[הבריז]] ==עַרַק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ערק |הגייה='''׳a'''rak |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }}{{תמונה|Al-Ankoud Arak from Homs IMAG3437.jpg|בקבוק ערק לצד קערת [[פיצוח]]ים.}} # [[משקה חריף]] בטעם [[אניס]]. #:*{{הדגשה|"יש אנשים (מזרחים) שאת השכר אינם מוציאים וחוסכים ממנו… חלק לא קטן מהשכר הם מוציאים על '''ערק'''"|ראש ממשלה, לוי אשכול}} #:*{{צטשיר|כָּאן מֶלַח וְעָשָׁן וּצְלִיל־גִּיטָרָה, / סַכִּין שְׁלוּפָה וּמִשְֹחֲקֵי שֵׁשׁ־בֵּשׁ. / כָּאן מַשֶּׁהוּ שִׁכּוֹר, וְלֹא '''מֵעַרַק''', / וְחַם, לֹא מִן הַסְּטֵיקִים עַל הָאֵשׁ...|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}30&wrkid{{=}}4534|זוהי יפו|יוסי גמזו}} ===גיזרון=== *{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|عَرَق|עַרַק}} – [[זעה|זיעה]]. ערִקֲ عَرِقَ בהוראת הפועל 'להמתיק'{{מקור}}{{הבהרה|מעבר לשאלה האם המידע נכון אינו ברור איך להמתיק פרי להיות ערק חריף}}. ===מילים נרדפות=== * [[יין שרף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|arak}} * ערבית: {{ת|ערבית|عرق}} ===ראו גם=== * [[שיכר]] * [[ויסקי]] * [[וודקה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ערק|ויקישיתוף=Category:Arak (drink)|שם ויקישיתוף=ערק}} [[קטגוריה:משקאות אלכוהוליים]] ==עֲרַק== # {{חזל}} כלי עשוי מקש ועשבים. #:*{{צט|וה'''ערק''' משיעשה צפירה אחת|כלים פט"ז}} ===גיזרון=== ארמית בדומה לערקת מסאנה- שרוך נעל.(רמב"ם) ===מילים נרדפות=== * [[סל]] * [[קופה]] * [[כפיפה]] haod1is1aji8olxd92z36cj3xzbhyp6 הן שלך צדק ולאו שלך צדק 0 51115 521842 429876 2026-06-22T11:30:03Z CrescentStorm 15545 521842 wikitext text/x-wiki == הֵן שֶׁלְּךְ צֶדֶק וְלָאו שֶׁלְךְ צֶדֶק == # הן שלך צדק ולאו שלך צדק פירושו שלא ידבר אדם- אחד בפה ואחד בלב. ::זהו מצב שאדם אומר את דעותיו, רגשותיו וכוונותיו האמיתיות. ::* הילד אמר את דעותיו האמיתיות אף על פי שכולם חשבו אחרת וכך קיים את הפתגם: "הן שלך צדק ולאו שלך צדק". === מקור === * {{צט/בבלי|שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק|בבא מציעא|מט|א}} === ביטויים קרובים === * [[פיו ולבו שוים|פיו וליבו שווים]] === ניגודים === * [[אחד בפה ואחד בלב]] === ראו גם === *[[הן צדק]] [[קטגוריה:פתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] l3fq78lvdnrs87bl4tfwh8fsppv9mku ערקי 0 53403 521819 512134 2026-06-22T09:52:31Z CrescentStorm 15545 521819 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=עֹרְקִי ששייך ל[[עורק]]|ראו =[[עורקי]]}} ==עַרְקִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # אחד מ[[עם|עממי]] [[כנען]] #:* {{צט/תנ"ך|וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת '''הַעַרְקִי''' וְאֶת הַסִּינִי|בראשית|י|יז}} ===ראו גם=== *[[סיני#סִינִי|סינִי]] {{קצרמר}} 3eqvdi703o862qsrdlx1ybjlb7jko52 יחדיו 0 53733 521839 510360 2026-06-22T11:24:38Z CrescentStorm 15545 /* יַחְדָּיו (גם: יַחְדָּו) */ 521839 wikitext text/x-wiki ==יַחְדָּיו (גם: יַחְדָּו) == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יחדיו |הגייה=yakh'''dav''' |חלק דיבר=תואר־הפועל |מין= |שורש={{שרש3|י|ח|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # [[יחד#יַחַד|יחד]], זה עם זה. #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת '''יַחְדָּו''' כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת '''יַחְדָּו'''.|בראשית|יג|ו}} #:* {{צטבי|במהירות תפס את הוראותיו של מדריכו ועבודתם '''יחדיו''' בשדה קירבה את שני הידידים עוד יותר.|https://benyehuda.org/read/15013|איש מארץ תל־חי|שמעון קושניר}} #:* {{צטשיר|וגם אם ארוכה הדרך / ורבה הדרך / נעבור בה '''יחדיו'''|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}108&wrkid{{=}}258|אל הדרך|שמרית אור|ויקיפדיה=כן}} ===גיזרון=== * מקור המילה במקרא. מצוייה גם בלשון [[w:פונית|פונית]] בצורה אֲחְדִ hdy' - ביחד.{{הערת שוליים|עמ'-35 ; J. HOTIJZER & K. JONGELING / Dictionary of the North-West Semitic Inscriptions, vols. 1}}. ===צירופים=== * [[הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?]] ===מילים נרדפות=== * [[ביחד]] * [[בצותא#בְּצַוְתָּא|בצוותא]] ===ניגודים=== * [[לחוד]] * [[לבד]] * [[בדד#בָּדָּד|בָּדד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|together}} * ערבית: {{ת|ערבית|مَعًا}} ===ראו גם=== * [[עם#עִם|עם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יחדיו}} ===הערות שוליים=== {{שורש|יחד}} bzkpio395spumktw9ke6t4htw87ksgc רציני 0 56265 521802 520725 2026-06-22T08:32:22Z CrescentStorm 15545 521802 wikitext text/x-wiki ==רְצִינִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רציני |הגייה= retsi'''ni''' |חלק דיבר= תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ר|צ|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=נ' רְצִינִית, ר' רְצִינִיִּים }} # {{רובד|ח}} דבר שנחשב ל[[חשוב]] ושאינו לשם בידור ושעשוע. #:* {{צטבי|במקום לנסות להפיק מזה את מלוא התועלת האפשרית ולהתכונן לעתיד ברוח ריאליסטית – אין מגיעים כלל לדיון '''רציני''' על כך.|https://benyehuda.org/read/1876|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} # אדם מיושב בדעתו, [[מחשב#מְחֻשָּׁב|מחושב]]. #:*{{צטשיר|למסיבה של הבחור עם השיער הצבעוני, / היה בליין אבל עכשיו הוא '''רציני''', / איש עסקים שעכשיו הוא טבעוני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1015&wrkid{{=}}12229|בחום של תל אביב (פרחה במרצדס)|ויקיפדיה=בחום של תל אביב|עברי לידר}} #:* בזמן האחרון מנהלים את המושב אנשים לא '''רציניים''', הם מתחלפים כל חודש. #:* אני לגמרי '''רציני''' ואינני מתבדח ואני מתרה בך לחדול ממעשיך. # [[חמור#חָמוּר|חמור]], [[מסכן#מְסֻכָּן|מסוכן]]. #:* היה שם פיצוץ '''רציני''' בצנרת, זו עשויה להיות בעייה' '''רצינית'''. ===גיזרון=== *{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|رزين|רַזִין}} במשמעות [[כבד]], בעל משמעות. ובדמיון למילה העברית [[רצון]]. בתחילה חידש את הצורה [[רצין|רָצִין]] שנקלטה פחות בשפת הדיבור{{הערת שוליים|ציטוט: {{צטבי|מלה זו וגם רְצִינִי, רְצִינוּת, חדש וגזר המחבר עפ"י המילה {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|رزين|רַזִין}} – [[כבד]] משקל (עיין רזן{{הבהרה|היכן ההערה}}, הערה) מן העברית{{הבהרה|מה ואיך מן העברית}} [[רצון|רָצוֹן]]. והיום עודפת הצורה רְצִינִי בדבור ובספרות|dict/24412/56528|מילון העברית הישנה והחדשה|אליעזר בן יהודה}} ע"כ}}. ===נגזרות=== *[[רצינות]] ===מילים נרדפות=== * [[משמעותי]] (1) * [[משפיע]] (1) * [[כבד ראש]] (2) * [[שקול]] (2) ===ניגודים=== '''1''' * [[שטותי]] * [[פעוט]] '''2''' * [[בדחן]] * [[הולל]] * [[פזיז]] * [[לץ]] * [[קל דעת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|serious}} * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|serio|importante}} *#{{ת|ספרדית|serio}} *#{{ת|ספרדית|grave}} *ערבית: *# {{ת|ערבית|جِدِّي|هامّ}} *# ערבית: {{ת|ערבית|جِدِّي}} *# ערבית: {{ת|ערבית|خَطِير}} ===ראו גם=== *[[אמתי|אמיתי]] *[[הרצין]] *[[התרצן]] {{שורש|רצן}} [[קטגוריה:תכונות]] fagajspv2rdru0k2l998148oeogrhtf 521803 521802 2026-06-22T08:32:57Z CrescentStorm 15545 521803 wikitext text/x-wiki ==רְצִינִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רציני |הגייה= retsi'''ni''' |חלק דיבר= תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ר|צ|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=נ' רְצִינִית, ר' רְצִינִיִּים }} # {{רובד|ח}} דבר שנחשב ל[[חשוב]] ושאינו לשם בידור ושעשוע. #:* {{צטבי|במקום לנסות להפיק מזה את מלוא התועלת האפשרית ולהתכונן לעתיד ברוח ריאליסטית – אין מגיעים כלל לדיון '''רציני''' על כך.|https://benyehuda.org/read/1876|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} # אדם מיושב בדעתו, [[מחשב#מְחֻשָּׁב|מחושב]]. #:*{{צטשיר|למסיבה של הבחור עם השיער הצבעוני, / היה בליין אבל עכשיו הוא '''רציני''', / איש עסקים שעכשיו הוא טבעוני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1015&wrkid{{=}}12229|בחום של תל אביב (פרחה במרצדס)|ויקיפדיה=בחום של תל אביב|עברי לידר}} #:* בזמן האחרון מנהלים את המושב אנשים לא '''רציניים''', הם מתחלפים כל חודש. #:* אני לגמרי '''רציני''' ואינני מתבדח ואני מתרה בך לחדול ממעשיך. # [[חמור#חָמוּר|חמור]], [[מסכן#מְסֻכָּן|מסוכן]]. #:* היה שם פיצוץ '''רציני''' בצנרת, זו עשויה להיות בעייה '''רצינית'''. ===גיזרון=== *{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|رزين|רַזִין}} במשמעות [[כבד]], בעל משמעות. ובדמיון למילה העברית [[רצון]]. בתחילה חידש את הצורה [[רצין|רָצִין]] שנקלטה פחות בשפת הדיבור{{הערת שוליים|ציטוט: {{צטבי|מלה זו וגם רְצִינִי, רְצִינוּת, חדש וגזר המחבר עפ"י המילה {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|رزين|רַזִין}} – [[כבד]] משקל (עיין רזן{{הבהרה|היכן ההערה}}, הערה) מן העברית{{הבהרה|מה ואיך מן העברית}} [[רצון|רָצוֹן]]. והיום עודפת הצורה רְצִינִי בדבור ובספרות|dict/24412/56528|מילון העברית הישנה והחדשה|אליעזר בן יהודה}} ע"כ}}. ===נגזרות=== *[[רצינות]] ===מילים נרדפות=== * [[משמעותי]] (1) * [[משפיע]] (1) * [[כבד ראש]] (2) * [[שקול]] (2) ===ניגודים=== '''1''' * [[שטותי]] * [[פעוט]] '''2''' * [[בדחן]] * [[הולל]] * [[פזיז]] * [[לץ]] * [[קל דעת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|serious}} * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|serio|importante}} *#{{ת|ספרדית|serio}} *#{{ת|ספרדית|grave}} *ערבית: *# {{ת|ערבית|جِدِّي|هامّ}} *# ערבית: {{ת|ערבית|جِدِّي}} *# ערבית: {{ת|ערבית|خَطِير}} ===ראו גם=== *[[אמתי|אמיתי]] *[[הרצין]] *[[התרצן]] {{שורש|רצן}} [[קטגוריה:תכונות]] dwnj9w0b2w9smyknf1zylxyis3p4maf 521804 521803 2026-06-22T08:36:42Z CrescentStorm 15545 521804 wikitext text/x-wiki ==רְצִינִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רציני |הגייה= retsi'''ni''' |חלק דיבר= תואר |מין= זכר |שורש={{שרש3|ר|צ|ן}} |דרך תצורה= |נטיות=נ' רְצִינִית, ר' רְצִינִיִּים }} # {{רובד|ח}} [[חשוב]]; שאינו לשם [[בידור]] ו[[שעשוע]]. #:* {{צטבי|במקום לנסות להפיק מזה את מלוא התועלת האפשרית ולהתכונן לעתיד ברוח ריאליסטית – אין מגיעים כלל לדיון '''רציני''' על כך.|https://benyehuda.org/read/1876|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} #:* היה שם פיצוץ '''רציני''' בצנרת. # אדם מיושב בדעתו, [[מחשב#מְחֻשָּׁב|מחושב]]. #:*{{צטשיר|למסיבה של הבחור עם השיער הצבעוני, / היה בליין אבל עכשיו הוא '''רציני''', / איש עסקים שעכשיו הוא טבעוני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1015&wrkid{{=}}12229|בחום של תל אביב (פרחה במרצדס)|ויקיפדיה=בחום של תל אביב|עברי לידר}} #:* בזמן האחרון מנהלים את המושב אנשים לא '''רציניים''', הם מתחלפים כל חודש. #:* אני לגמרי '''רציני''' ואינני מתבדח ואני מתרה בך לחדול ממעשיך. ===גיזרון=== *{{חידוש|אליעזר בן־יהודה}} {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|رزين|רַזִין}} במשמעות [[כבד]], בעל משמעות. ובדמיון למילה העברית [[רצון]]. בתחילה חידש את הצורה [[רצין|רָצִין]] שנקלטה פחות בשפת הדיבור{{הערת שוליים|ציטוט: {{צטבי|מלה זו וגם רְצִינִי, רְצִינוּת, חדש וגזר המחבר עפ"י המילה {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|رزين|רַזִין}} – [[כבד]] משקל (עיין רזן{{הבהרה|היכן ההערה}}, הערה) מן העברית{{הבהרה|מה ואיך מן העברית}} [[רצון|רָצוֹן]]. והיום עודפת הצורה רְצִינִי בדבור ובספרות|dict/24412/56528|מילון העברית הישנה והחדשה|אליעזר בן יהודה}} ע"כ}}. ===נגזרות=== *[[רצינות]] ===מילים נרדפות=== * [[משמעותי]] (1) * [[משפיע]] (1) * [[כבד ראש]] (2) * [[שקול]] (2) ===ניגודים=== '''1''' * [[שטותי]] * [[פעוט]] * של [[מה בכך]] '''2''' * [[בדחן]] * [[הולל]] * [[פזיז]] * [[לץ]] * [[קל דעת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|serious}} * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|serio|importante}} *#{{ת|ספרדית|serio}} *#{{ת|ספרדית|grave}} *ערבית: *# {{ת|ערבית|جِدِّي|هامّ}} *# ערבית: {{ת|ערבית|جِدِّي}} *# ערבית: {{ת|ערבית|خَطِير}} ===ראו גם=== *[[אמתי|אמיתי]] *[[הרצין]] *[[התרצן]] {{שורש|רצן}} [[קטגוריה:תכונות]] 7p6fkomiey0ohw4jce5u6wke6k3uiuz הין 0 56401 521840 517927 2026-06-22T11:28:07Z CrescentStorm 15545 מתכתב עם הצירוף המקראי, אבל לא זהה לו 521840 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי= מידת נפח|אחר= מילה בלשון חז"ל '''הֵין'''|ראו=כתיב חסר [[הן]]}} ==הִין== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הין |הגייה=hin |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קִיל}} |נטיות=ר' הִין }} # {{רובד|לשון המקרא}} מידת נפח מקראית לנוזלים, כ־4 ליטרים. 1/12 הין = 1 [[לג#לֹג|לֹג]]. #:* {{צט/תנ"ך|וּבַחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים תִּהְיֶה הַמִּנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים מַתַּת יָדוֹ וְשֶׁמֶן '''הִין''' לָאֵיפָה.|יחזקאל|מו|ה}} #:* {{צט/תנ"ך|מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְ'''הִין''' צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|ויקרא|יט|לו}} ===גיזרון=== * מקבילה בארמית '''הינא'''. * ייתכן שקשור למילה מצרית קדומה: 'הִנוֹ' hn-nw-w, "כד", מידת נפח ללח. ראו גם - הִינֻ [https://simondschweitzer.github.io/aed/98700.html hnw] בהוראת 1/2 ליטר. :<hiero>h:n-nw-w-W22</hiero> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|hin}} ===ראו גם=== *[[ההין]] *[[איפה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הין}} ===סמוכין=== [[קטגוריה:יחידות מידה]] lvd9y00giizfgvn84jk5pdp002opyg2 אירן 0 61587 521806 517629 2026-06-22T09:01:52Z CrescentStorm 15545 521806 wikitext text/x-wiki ==אִירָן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איראן |הגייה=i'''ran''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|State flag of Iran (1964–1980).svg|דגל אירן בטרם המהפכה האסלאמית.}} # [[מדינה]] במרכז [[אסיה]]. גובלת במזרחה ב[[אפגניסטן]] ו[[פקיסטן]], ב[[טורקמניסטן]], [[הים הכספי]], [[ארמניה]] ו[[אזרביג'ן]] בצפונה, ב[[עיראק]] וב[[טורקיה]] במערבה, ובמפרץ הפרסי בדרומה. בירתה [[טהרן]]. #:*הרפובליקה האסלאמית של איראן היא [[מדינה]] [[תאוקרטיה|תאוקרטית]] שמדכאת את [[אזרח|אזרחיה]]. ===גיזרון=== *{{לועזית|פרסית}} {{ערבית|ایران‎|אִירָאן}}, נגזרת של {{ערבית|ایر|אִיר}} – [[אציל]], [[נכבד]]. מקבילה בסנסקריט: {{יוונית|आर्य|ā́rya}} באותה משמעות. ===נגזרות=== * [[אירני]] ===מילים נרדפות=== * [[פרס]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Iran}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אירן|ויקישיתוף=CATEGORY:Iran|ויקימסע=אירן}} [[קטגוריה:מדינות]] 12o9k3ylrvtrhd25tc2xxjoeqmji169 הכיש 0 62497 521832 512211 2026-06-22T11:01:05Z CrescentStorm 15545 /* הִכִּישׁ */ 521832 wikitext text/x-wiki {{שהות}} {{אין לבלבל עם|הקיש}} ==הִכִּישׁ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה= |בניין=הפעיל }} # {{רובד|חז"ל}} [[נשך|נשך]] או [[הכה|היכה]] <small>שימוש ספציפי לבעלי חיים מזיקים</small>. ב{{רובד|ח}} <small>דוקא</small> בעל חיים ארסי ש[[עקץ]]. #:* {{צט/רבה|נֹחַ כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִן הַתֵּבָה '''הִכִּישׁוֹ''' אֲרִי וְשִׁבְּרוֹ, וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב, וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.|בראשית|לו|ד}} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|נדיר}} [[הכה|היכה]] #:* {{צט/בבלי|כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או '''שהכישה''' במקל ורצתה לפניו דכיון שעקרה יד ורגל קנאה|בבא בתרא|עה|ב}} ===גיזרון=== * שורש נ.כ.ש.<small>ב</small> שיכול עיצורים מ [[נשך|נ.ש.ך.]] ===צירופים=== * ===נגזרות=== * [[הכש|הֻֻכָּשׁ]] * [[הכשה]] ===מילים נרדפות=== ===ראו גם=== * [[נכש|נִכֵּשׁ]] * [[מכוש]] * [[השיך]] [[קטגוריה:שיכול עיצורים]] 1plxg60nutdfl67jg020jzkkff2c8g8 דום 0 64235 521801 2026-06-22T04:38:11Z הנדב הנכון 6021 הפניה לדף [[דם#דֹּם]] 521801 wikitext text/x-wiki #הפניה[[דם#דֹּם]] 3rnoza8z3k856gs0ls3u5j1yqisirjm שיחה:דגל חיל הים הבריטי 1 64236 521810 2026-06-22T09:31:30Z CrescentStorm 15545 /* מילוניות? */ פסקה חדשה 521810 wikitext text/x-wiki == מילוניות? == {{א|Ariel1024|ע}}{{א|Anatbehar|ם}} {{א|BakGF|כ}}{{א|נדב ס|ל}} {{א|פעמי-עליון|ה}}{{א|Ovedc|כ}}{{א|דגש|ב}}{{א|דוד שי|ו}}{{א|אליצור יחיא|ד}} {{א|סנדל מגורב|ש}}יש ל{{א|שמחה}} ולתרומתו הרבה בהוספת ערכים ימיים, המתודה שלו, איך נאמר, בעייתית. מדובר בצירוף שניתן להבין כפשוטו, זהו פשוט ה[[דגל]] של [[חיל הים]] ה[[בריטי]]. (דוג' נוספת: [[ספינה לציד כלבי ים]], שהיא פשוט [[ספינה]] ל[[ציד]] [[כלב ים|כלבי ים]]). [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 12:31, 22 ביוני 2026 (IDT) 4ziwymmpge671lxf4mkv3ilw6l745jm עירק 0 64237 521814 2026-06-22T09:49:04Z CrescentStorm 15545 CrescentStorm העביר את הדף [[ערק#עִרָק (גם עִירָק)]] לשם [[עירק]] 521814 wikitext text/x-wiki ==עִירָק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיראק |הגייה= irak |חלק דיבר=שם־עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ע|ר|ק}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Flag of Iraq.svg|דגל עירק}} {{תמונה|Nasa sat irak.jpg|מפת עירק}} # [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. גובלת בצפונה עם [[טורקיה]], במערבה ב[[סוריה]] ו[[ירדן]], בדרומה ב[[ערב]] הסעודית ו[[כווית]], ובמזרחה עם [[אירן]]. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== *{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|العراق|אַלְעִרָאק}} – ה[[חוף]]. מוזכרת באותיות עבריות גם ע"י [[רס"ג]] בערבית־יהודית. *יש הסוברים{{הערת שוליים|Shapira, Dan D. Y. (2009), “Irano-Arabica: contamination and popular etymology. Notes on the Persian and Arabic lexicons (with references to Aramaic, Hebrew and Turkic)”, in Христианский Восток – Новая Серия, volume 5 (XI), Moscow: Издательство Российской Академии Наук и Государственного Эрмитажа, pages 160–191}} כי השם מקורו {{לועזית|ב=פרסית}}, נגזרת של {{ערבית|ایر|אִיר}} שממנה נגזרה גם [[אירן]]. מילה זו מופיעה על [[קערה מגית]] בצורת: '''אירג''' ===נגזרות=== * [[עיראקי|עִירָאקִי]] ===מילים נרדפות=== *[[מסופוטמיה]] *[[בבל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Iraq}} * ערבית: {{ת|ערבית|العراق}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עיראק|ויקישיתוף=Category:Iraq|שם ויקישיתוף=עיראק|ויקימסע=עיראק}} ===סימוכין=== [[קטגוריה:מדינות]] 8got473vforej1i4z4qwkqlyrtkyivw 521815 521814 2026-06-22T09:49:17Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 521815 wikitext text/x-wiki ==עִירָק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיראק |הגייה= irak |חלק דיבר=שם־עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ע|ר|ק}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Flag of Iraq.svg|דגל עירק}} {{תמונה|Nasa sat irak.jpg|מפת עירק}} # [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. גובלת בצפונה עם [[טורקיה]], במערבה ב[[סוריה]] ו[[ירדן]], בדרומה ב[[ערב]] הסעודית ו[[כווית]], ובמזרחה עם [[אירן]]. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== *{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|العراق|אַלְעִרָאק}} – ה[[חוף]]. מוזכרת באותיות עבריות גם ע"י [[רס"ג]] בערבית־יהודית. *יש הסוברים{{הערת שוליים|Shapira, Dan D. Y. (2009), “Irano-Arabica: contamination and popular etymology. Notes on the Persian and Arabic lexicons (with references to Aramaic, Hebrew and Turkic)”, in Христианский Восток – Новая Серия, volume 5 (XI), Moscow: Издательство Российской Академии Наук и Государственного Эрмитажа, pages 160–191}} כי השם מקורו {{לועזית|ב=פרסית}}, נגזרת של {{ערבית|ایر|אִיר}} שממנה נגזרה גם [[אירן]]. מילה זו מופיעה על [[קערה מגית]] בצורת: '''אירג''' ===נגזרות=== * [[עירקי]] ===מילים נרדפות=== *[[מסופוטמיה]] *[[בבל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Iraq}} * ערבית: {{ת|ערבית|العراق}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עיראק|ויקישיתוף=Category:Iraq|שם ויקישיתוף=עיראק|ויקימסע=עיראק}} ===סימוכין=== [[קטגוריה:מדינות]] s8qiz4d6gxdufu1nb7jxqc2yd6z60qd עירקי 0 64238 521818 2026-06-22T09:51:33Z CrescentStorm 15545 CrescentStorm העביר את הדף [[ערקי]] לשם [[עירקי]] 521818 wikitext text/x-wiki ==עִירָקִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיראקי או עירקִי |הגייה=ira'''ki''' |חלק דיבר=שם־עצם, שם־תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|עיראק|מנוקד=עִירָאק| ־ִי}} |נטיות=ר' עִירָאקִים או עִירָאקִיִּים או עִירָקִים או עִירָקִיִּים; נ' עִירָאקִית או עִירָקִית, נ"ר עִירָאקִיּוֹת או עִירָקִיּוֹת }} # אזרח או תושב של מדינת [[עראק|עִרָאק]], או דבר שמוצאו משם. #:* יוסף ה'''עיראקי''' עלה ל[[ישראל]] בשנת 1940. #:* הקובה ה'''עיראקית''' שהכנת מאוד טעימה. ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|iracheno}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Iraqi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Iraker}} * יוונית: {{ת|יוונית|Ιρακινός}} * יפנית: {{ת|יפנית|イラク人}} (הגייה:Iraku-jin) * סינית: {{ת|סינית|伊拉克人}} (הגייה: yilake-ren) | * ספרדית: {{ת|ספרדית|iraquí}} * ערבית: {{ת|ערבית|عراقي}} (הגייה: עִרָאקִי) * צרפתית: {{ת|צרפתית|Iraquien}} * רוסית: {{ת|רוסית|Иракско}} * תורכית: {{ת|תורכית|ıraklı}} }} ===ראו גם=== * [[כורדי]] * [[כורדית]] * [[עראק|עִרָאק]] * [[ערבית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עיראק|ויקישיתוף=Category:Iraq|שם ויקישיתוף=עיראק}} [[קטגוריה:לאומים]] 20r6rizevrv3ss3hpb9vfmhf9eujlbd 521820 521818 2026-06-22T09:53:55Z CrescentStorm 15545 521820 wikitext text/x-wiki ==עִירָקִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיראקי |הגייה=ira'''ki''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|עירק|־ִי}} |נטיות=ר' עִירָקִים; נ' עִירָקִית; נ"ר עִירָקִיּוֹת }} # אזרח או תושב של מדינת [[עראק|עִרָאק]], או דבר שמוצאו משם. #:* יוסף ה'''עיראקי''' עלה ל[[ישראל]] בשנת 1940. #:* הקובה ה'''עיראקית''' שהכנת מאוד טעימה. ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|iracheno}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Iraqi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Iraker}} * טורקית: {{ת|תורכית|ıraklı}} * יוונית: {{ת|יוונית|Ιρακινός}} * יפנית: {{ת|יפנית|イラク人}} (הגייה:Iraku-jin) * ספרדית: {{ת|ספרדית|iraquí}} * ערבית: {{ת|ערבית|عراقي}} (הגייה: עִרָאקִי) * צרפתית: {{ת|צרפתית|Iraquien}} * רוסית: {{ת|רוסית|Иракско}} }} ===ראו גם=== * [[כורדי]] * [[כורדית]] * [[עראק|עִרָאק]] * [[ערבית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עיראק|ויקישיתוף=Category:Iraq|שם ויקישיתוף=עיראק}} [[קטגוריה:לאומים]] a8i5rbfkmmfnoprz7wdcxmnvzu5fbhh 521821 521820 2026-06-22T09:54:54Z CrescentStorm 15545 /* עִירָקִי */ 521821 wikitext text/x-wiki ==עִירָקִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עיראקי |הגייה=ira'''ki''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|עירק|־ִי}} |נטיות=ר' עִירָקִים; נ' עִירָקִית; נ"ר עִירָקִיּוֹת }} # ש[[מוצא]]ו מ[[עירק]]. #:* יוסף '''העיראקי''' עלה לישראל בשנת 1940. #:* הקובה '''העיראקית''' שהכנת מאוד טעימה. ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|iracheno}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Iraqi}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Iraker}} * טורקית: {{ת|תורכית|ıraklı}} * יוונית: {{ת|יוונית|Ιρακινός}} * יפנית: {{ת|יפנית|イラク人}} (הגייה:Iraku-jin) * ספרדית: {{ת|ספרדית|iraquí}} * ערבית: {{ת|ערבית|عراقي}} (הגייה: עִרָאקִי) * צרפתית: {{ת|צרפתית|Iraquien}} * רוסית: {{ת|רוסית|Иракско}} }} ===ראו גם=== * [[כורדי]] * [[ערבי]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עיראק|ויקישיתוף=Category:Iraq|שם ויקישיתוף=עיראק}} [[קטגוריה:לאומים]] igvuqaebx6qeva85f78wtp65u8e3na4