ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.14 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7286 522741 519874 2026-08-07T05:52:56Z ~2026-31978-93 46173 /* גזרון */ 522741 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, '''וְקַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ '''בַקַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט. #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן '''וְקַיִץ''' וְשֶׁמֶן, וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם – וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם, אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּם.|ירמיהו|מ|י}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/תנ"ך|אַלְלַי לִי – כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי־'''קַיִץ''', כְּעֹלְלֹת בָּצִיר; אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל, בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי.|מיכה|ז|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} אדם העוסק ב[[יבוש]] פירות בחום השמש. בעיקר [[תאנה#תְּאֵנָה|תאנים]] לעשותן [[דבלה|דבלות]]. #:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין''', כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|מקואות|ט|ז}} #:* {{צט/תוספתא|הָרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל, צבי '''קַיָּץ''', שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת?|קידושין|ה|טו}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. ===ראו גם=== * {{שורש|קיץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] rd6h8af1owe4gt8yh45wachvkyk7lcd 0 7554 522717 396082 2026-08-06T13:58:27Z סנדל מגורב 30714 522717 wikitext text/x-wiki == אֶפַע == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== #האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]]. במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: מארץ", אולי גרסו: "מארע". יש שקישרו גם למילה {{צט/תנ"ך|[[אפעה|אֶפְעֶה]]|ישעיה|נט|ה}} שניתנת להתפרש באופן דומה או במשמעות של מין נחש. וכמו ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}} גם את המילה כאן יש שפירשו מלשון ארס נחש, ראו להלן. מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. #המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] (1) * [[אין]] (1) === ניגודים === * [[דבר]] (1) * [[יש]] (1) * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] (2) === תרגום === {{תר|שום דבר}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} {{תר-סוף}} {{תר|מקרה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{תר-סוף}} {{שורש|פעי}} agun89eppy8fda18nmi1wmffyhnqoe3 522718 522717 2026-08-06T14:05:46Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ 522718 wikitext text/x-wiki == אֶפַע == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== #האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]]. במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. #המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] (1) * [[אין]] (1) === ניגודים === * [[דבר]] (1) * [[יש]] (1) * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] (2) === תרגום === {{תר|שום דבר}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} {{תר-סוף}} {{תר|מקרה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{תר-סוף}} {{שורש|פעי}} 8bsz6r7l66dn15ojb8ggcvmh0u8fa8y 522719 522718 2026-08-06T14:06:46Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ 522719 wikitext text/x-wiki == אֶפַע == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== #האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. #המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] (1) * [[אין]] (1) === ניגודים === * [[דבר]] (1) * [[יש]] (1) * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] (2) === תרגום === {{תר|שום דבר}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} {{תר-סוף}} {{תר|מקרה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{תר-סוף}} {{שורש|פעי}} 3u1cui26s8h63stzhcno3zlwgi82v3r 522720 522719 2026-08-06T14:07:20Z סנדל מגורב 30714 /* אֶפַע */ 522720 wikitext text/x-wiki == אֶפַע == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== #האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. #המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] (1) * [[אין]] (1) === ניגודים === * [[דבר]] (1) * [[יש]] (1) * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] (2) === תרגום === {{תר|שום דבר}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} {{תר-סוף}} {{תר|מקרה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{תר-סוף}} {{שורש|פעי}} fiaoxjpe65l1devy3e33dxksh1zzwah 522721 522720 2026-08-06T14:12:17Z סנדל מגורב 30714 פיצול ערך 522721 wikitext text/x-wiki == אֶפַע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) ===גיזרון=== *האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. *יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. *מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] * [[אין]] === ניגודים === * [[דבר]] * [[יש]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} == אֶפַע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=רבים אֲפָעִים }} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===מילים נרדפות=== *[[מקרה]] ===ניגודים=== * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{שורש|פעי}} 3cv9xfql917380t2k81dr8mk27j8pxp 522722 522721 2026-08-06T14:13:10Z סנדל מגורב 30714 /* אֶפַע {{משני|ב}} */ 522722 wikitext text/x-wiki == אֶפַע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) ===גיזרון=== *האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. *יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. *מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] * [[אין]] === ניגודים === * [[דבר]] * [[יש]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} == אֶפַע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=רבים אֲפָעִים }} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===מילים נרדפות=== *[[מקרה]] ===ניגודים=== * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{קטגוריה: מונחים פילוסופיים}} {{שורש|פעי}} 032slxc1gxid984efp60usz4gkr5xha 522723 522722 2026-08-06T14:13:29Z סנדל מגורב 30714 ביטול גרסה [[Special:Diff/522722|522722]] של [[Special:Contributions/סנדל מגורב|סנדל מגורב]] ([[User talk:סנדל מגורב|שיחה]]) 522723 wikitext text/x-wiki == אֶפַע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) ===גיזרון=== *האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. *יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. *מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] * [[אין]] === ניגודים === * [[דבר]] * [[יש]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} == אֶפַע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=רבים אֲפָעִים }} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} מקרה. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===מילים נרדפות=== *[[מקרה]] ===ניגודים=== * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{שורש|פעי}} 3cv9xfql917380t2k81dr8mk27j8pxp 522726 522723 2026-08-06T14:48:17Z סנדל מגורב 30714 /* אֶפַע ב */ 522726 wikitext text/x-wiki == אֶפַע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) ===גיזרון=== *האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. *יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. *מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] * [[אין]] === ניגודים === * [[דבר]] * [[יש]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} == אֶפַע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=רבים אֲפָעִים }} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} [[מקרה]]; [[מאפיין]] לא [[קונטינגנטי]]. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===מילים נרדפות=== *[[מקרה]] ===ניגודים=== * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{שורש|פעי}} 407q3lohbvdxancg70pjwkwj2l3e843 522727 522726 2026-08-06T14:48:55Z סנדל מגורב 30714 /* תרגום */ 522727 wikitext text/x-wiki == אֶפַע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) ===גיזרון=== *האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אָפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. *יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. *מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] * [[אין]] === ניגודים === * [[דבר]] * [[יש]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} == אֶפַע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=רבים אֲפָעִים }} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} [[מקרה]]; [[מאפיין]] לא [[קונטינגנטי]]. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===מילים נרדפות=== *[[מקרה]] ===ניגודים=== * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{שורש|פעי}} 47wi4r998ig4bctxqlva8neez4ldyot 522728 522727 2026-08-06T14:49:37Z סנדל מגורב 30714 /* גיזרון */ 522728 wikitext text/x-wiki == אֶפַע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} שום־דבר. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע|ישעיה|מא|כד}} #:* "ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות" ([[w:יוסף אבן אביתור|יוסף אבן אביתור]] / פיוט לפסח מן המאה ה-11) ===גיזרון=== *האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ"ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].<ref>כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך "[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אֶפַע]".</ref> במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה"ש תרגמו: ἐκ γῆς ("מארץ"), אולי גרסו: "מארע" ופירשו ע"ד הארמית. *יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ"ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל"[[צפעוני]]", אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע"פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|"למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם"|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה "אָפַע" במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. *מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל"ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב". *רד"ק: "מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם." === מילים נרדפות === * [[כלום]] * [[אין]] === ניגודים === * [[דבר]] * [[יש]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} == אֶפַע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אפע |הגייה='''e'''fa' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=רבים אֲפָעִים }} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} [[מקרה]]; [[מאפיין]] לא [[קונטינגנטי]]. #:*{{הדגשה|"כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים."|(יהודה הדסי, אשכול הכופר סימן סה)}} #:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&mm15{{=}}000078058050%2000&mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה הספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ===מילים נרדפות=== *[[מקרה]] ===ניגודים=== * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} {{שורש|פעי}} ehr2kxkrayibw8wpgwqtvqhqkuyzvek 0 10091 522742 522687 2026-08-07T05:54:38Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522742 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 1ufu9xvwavggtxembth568dw8r39fb9 522743 522742 2026-08-07T05:55:49Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522743 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 13ez18pqg1k4edmlgwghr1eyfj7qnj1 522744 522743 2026-08-07T05:56:34Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522744 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי ש↔ת מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] fcbv119l72yribyew95ka1ob3zpz4ya 522745 522744 2026-08-07T05:58:31Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522745 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 780anhk9ua1e1lz4gvmccy1xxaqu1av 522746 522745 2026-08-07T06:00:49Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522746 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שפט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ew7w611w2ikim7p9m4hr1hvfogkbm8u 522747 522746 2026-08-07T06:01:11Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522747 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] k0jj1fjjgjpa1ggyyi8s6lb23eql4vq 522748 522747 2026-08-07T06:03:37Z ~2026-31978-93 46173 /* תֹּפֶת {{משני|ב}} */ 522748 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] skecd4jvaf0vy323csfgtt6o9nips1f 522749 522748 2026-08-07T06:06:15Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522749 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה אפייה, שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 3vsi7ns6qiie4x8b7u1wpfi7kxfn4zd 522750 522749 2026-08-07T06:06:31Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522750 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] jue11vrfhgnnphdnbazljk14nk58r11 522751 522750 2026-08-07T06:06:42Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522751 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפיה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] qx1btn2b0r6c1ametm6o8sv20v1qkg5 522752 522751 2026-08-07T06:07:09Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522752 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת מאבני הבסיס של ה[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] jue11vrfhgnnphdnbazljk14nk58r11 522753 522752 2026-08-07T06:11:30Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522753 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת משלוש אבנים סביב האש, המשמשת כ[[חצובה]] התומכת ב[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} אחת משלוש אבנים (או שתי אבנים והרים) סביב האש, המשמשת כחצובה לתמיכה בסיר בישול ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] sukgdvt5hg7nl1a63vrtir51e4jry0q 522754 522753 2026-08-07T06:13:12Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522754 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת משלוש אבנים סביב האש, המשמשת כ[[חצובה]] התומכת ב[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} אחת משלוש אבנים (או שתי אבנים והרים) סביב האש, המשמשת כחצובה לתמיכה בסיר בישול ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[אתיופיה]] * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 29tg51fu3phj73w29k4xptjhcj34gv7 522755 522754 2026-08-07T06:15:19Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522755 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת משלוש אבנים סביב האש, המשמשת כ[[חצובה]] התומכת ב[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[אתיופיה]] * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 9kmlgizzevqu822x22gk0o9w5jmnoj6 522756 522755 2026-08-07T06:27:22Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522756 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת משלוש אבנים סביב האש, המשמשת כ[[חצובה]] התומכת ב[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[אתיופיה]] * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] -[[w:שפש|שפש]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 4n2ig4uwfrxrnmqtn0od6a5dowq1bgi 522757 522756 2026-08-07T06:34:45Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522757 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת משלוש אבנים סביב האש, המשמשת כ[[חצובה]] התומכת ב[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[אתיופיה]] * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] - [[w:שפש|שפש]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] kqolusdnja9gg2eb2pk3670lt87kukq 0 18033 522759 520672 2026-08-07T11:28:14Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 522759 wikitext text/x-wiki ==קֵבָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיבה |הגייה=ke'''va''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' קֵבוֹת }} {{תמונה|Illu stomach.jpg|1- גוף הקיבה, 2- קרקעית הקיבה (פונדוס), 3- דופן קדמית, 4- עֶקֶם הַקֵּבָה הַגָּדוֹל, 5-עֶקֶם הַקֵּבָה הַקטן, 6- פי הקיבה, 9- השריר סוגר השער, 10 - מערת השוער, 11 - תעלת השוער, 12 - הַחֶרֶק הַזָּוִיתִי, 13 - תעלת הקיבה, 14, - Rugal folds}} #[[איבר]] הדומה ל[[שק]] הנמצא מתחת ל[[סרעפת]], בחלק העליון של חלל ה[[בטן]], ותפקידו ל[[עכל]] את ה[[מזון]]. #:*{{צט/תנ"ך|...וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם '''וְהַקֵּבָה'''.|דברים|יח|ג}} #:*{{צט/משנה|אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל גּוֹיִם; אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ '''בְּקֵבָה''' שֶׁל נְבֵלָה.|עבודה זרה|ב|ה}} #:*{{צט/משנה|הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל '''קֵבָה''' כְשֵׁרָה, אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; [...] טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה, '''קֵבָתָהּ''' מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ.|חולין|ח|ה}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. צורה דומה מופיעה פעם נוספת בפסוק הבא: {{צט/תנ"ך|...וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-'''קֳבָתָהּ'''...|במדבר|כה|ח}} פרשנים אחדים טענו כי הוראתה '[[רחם|רחמה]]', אולם ב[[W:מורה נבוכים|מורה נבוכים]] נכתב: "'''וקֵבַה''' הוא שם ה[[אצטומכא]], והרחם (המופיע בספר בראשית כ' יח) הוא איבר בקרבי-האשה בו מתפתח הוולד". עפ"י פרשן ימה"ב אבן ג'נאח '''הקֵבַה''' נמנית עם חלקי גוף הבהמה השמורים לכוהן שהקריב אותה. ואמנם בעלי המדרש ראו את זכותם זו של הכוהנים על קיבת הבהמה כנובעת מפגיעתו של פינחס בקיבת המדיינית {{הערת שוליים|תרגום יונתן / ספרי לדברים , קסה / בבלי , חולין קלד , ע"ב}}. ===צירופים=== * [[הצבא צועד על קבתו|הצבא צועד על קיבתו]] ===מילים נרדפות=== * [[אצטומכה]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטקלית|stomaco}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|stomach}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Magen}} *יוונית: {{ת|יוונית|στόμαχος}} (תעתיק: stómachos) :::{{ת|יוונית|γαστήρ}} (תעתיק: gastḗr) *ספרדית: {{ת|ספרדית|estómago}} *ערבית: {{ת|ערבית|معدة}} (תעתיק: מַעִדָה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|estomac}} *רוסית: {{ת|רוסית|желудок}} (תעתיק: želúdok) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיבה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העיכול]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==קֻבָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קובה |הגייה=ku'''ba''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ב|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}} |נטיות=ר' קֻבּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} מבנה קטן ופתוח, חדר קטן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל '''הַקֻּבָּה''' וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ...|במדבר|כה|ח}} ===מקור=== * המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השוו לערבית: [[w:הכעבה|הכעבה]]. ===נגזרות=== * [[קוביה]] ===פרשנים מפרשים=== * רש"י: "אל הקבה – אל האהל." === צירופים === * [[קבה של זונות|קובה של זונות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tent|pavilion|chamber}} ===סימוכין=== * {{מקור/אינטרנט |יוצר=ד"ר מוטי רוזן |כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3835873,00.html |כותרת=כיצד התגלגלה המילה קֻבָּה כפירוש לבית בושת? |שם האתר=Ynet (מתוך גיליון ינואר של הירחון "טבע הדברים") |תאריך=25/01/10}}. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ==קַבָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קבה |הגייה=ka'''ba''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ב|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' קַבּוֹת; קַבַּת־, קַבּוֹת־ }} {{תמונה|MOONBEAM OF FIFE 1903 REGATES ROYALES 09.jpg|מנור נשען על קבה}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בסירות ובספינות מפרשים: כָּנָה על הסיפון ל[[משען]] ה[[מנור]] של [[מפרש ארכי|מפרש אורכי]]. #:* משעינים את המנור על '''הקבה''' כאשר הספינה עוגנת או רתוקה, כדי להקטין את העומס על המעלנים. ===גיזרון=== * מן [[קב#קַב|קַב]], רגל תותבת, משענת לנכה ברגלו. * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. ===מילים נרדפות=== * "[[חמור]]" * קָּבַּת הַמָנוֹר * מִשְְעֶנֶת לְמָנוֹר ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch|boom crutch}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|chandelier|support}} ===ראו גם=== * [[קבת התרן|קבת התורן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Booms (sailing)|שם ויקישיתוף=Booms (sailing)}} {{שורש|קבב}} [[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]] topivrj0yw9d6s51uowmkjy5uzxtjhu 522760 522759 2026-08-07T11:28:27Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ תקלדה 522760 wikitext text/x-wiki ==קֵבָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיבה |הגייה=ke'''va''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' קֵבוֹת }} {{תמונה|Illu stomach.jpg|1- גוף הקיבה, 2- קרקעית הקיבה (פונדוס), 3- דופן קדמית, 4- עֶקֶם הַקֵּבָה הַגָּדוֹל, 5-עֶקֶם הַקֵּבָה הַקטן, 6- פי הקיבה, 9- השריר סוגר השער, 10 - מערת השוער, 11 - תעלת השוער, 12 - הַחֶרֶק הַזָּוִיתִי, 13 - תעלת הקיבה, 14, - Rugal folds}} #[[איבר]] הדומה ל[[שק]] הנמצא מתחת ל[[סרעפת]], בחלק העליון של חלל ה[[בטן]], ותפקידו ל[[עכל]] את ה[[מזון]]. #:*{{צט/תנ"ך|...וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם '''וְהַקֵּבָה'''.|דברים|יח|ג}} #:*{{צט/משנה|אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל גּוֹיִם; אָמַר לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ '''בְּקֵבָה''' שֶׁל נְבֵלָה.|עבודה זרה|ב|ה}} #:*{{צט/משנה|הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל '''קֵבָה''' כְשֵׁרָה, אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; [...] טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה, '''קֵבָתָהּ''' מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ.|חולין|ח|ה}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. צורה דומה מופיעה פעם נוספת בפסוק הבא: {{צט/תנ"ך|...וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-'''קֳבָתָהּ'''...|במדבר|כה|ח}} פרשנים אחדים טענו כי הוראתה '[[רחם|רחמה]]', אולם ב[[W:מורה נבוכים|מורה נבוכים]] נכתב: "'''וקֵבַה''' הוא שם ה[[אצטומכא]], והרחם (המופיע בספר בראשית כ' יח) הוא איבר בקרבי-האשה בו מתפתח הוולד". עפ"י פרשן ימה"ב אבן ג'נאח '''הקֵבַה''' נמנית עם חלקי גוף הבהמה השמורים לכוהן שהקריב אותה. ואמנם בעלי המדרש ראו את זכותם זו של הכוהנים על קיבת הבהמה כנובעת מפגיעתו של פינחס בקיבת המדיינית {{הערת שוליים|תרגום יונתן / ספרי לדברים , קסה / בבלי , חולין קלד , ע"ב}}. ===צירופים=== * [[הצבא צועד על קבתו|הצבא צועד על קיבתו]] ===מילים נרדפות=== * [[אצטומכה]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|stomaco}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|stomach}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Magen}} *יוונית: {{ת|יוונית|στόμαχος}} (תעתיק: stómachos) :::{{ת|יוונית|γαστήρ}} (תעתיק: gastḗr) *ספרדית: {{ת|ספרדית|estómago}} *ערבית: {{ת|ערבית|معدة}} (תעתיק: מַעִדָה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|estomac}} *רוסית: {{ת|רוסית|желудок}} (תעתיק: želúdok) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיבה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העיכול]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==קֻבָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קובה |הגייה=ku'''ba''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ב|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}} |נטיות=ר' קֻבּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} מבנה קטן ופתוח, חדר קטן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל '''הַקֻּבָּה''' וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ...|במדבר|כה|ח}} ===מקור=== * המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השוו לערבית: [[w:הכעבה|הכעבה]]. ===נגזרות=== * [[קוביה]] ===פרשנים מפרשים=== * רש"י: "אל הקבה – אל האהל." === צירופים === * [[קבה של זונות|קובה של זונות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tent|pavilion|chamber}} ===סימוכין=== * {{מקור/אינטרנט |יוצר=ד"ר מוטי רוזן |כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3835873,00.html |כותרת=כיצד התגלגלה המילה קֻבָּה כפירוש לבית בושת? |שם האתר=Ynet (מתוך גיליון ינואר של הירחון "טבע הדברים") |תאריך=25/01/10}}. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ==קַבָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קבה |הגייה=ka'''ba''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ב|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' קַבּוֹת; קַבַּת־, קַבּוֹת־ }} {{תמונה|MOONBEAM OF FIFE 1903 REGATES ROYALES 09.jpg|מנור נשען על קבה}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בסירות ובספינות מפרשים: כָּנָה על הסיפון ל[[משען]] ה[[מנור]] של [[מפרש ארכי|מפרש אורכי]]. #:* משעינים את המנור על '''הקבה''' כאשר הספינה עוגנת או רתוקה, כדי להקטין את העומס על המעלנים. ===גיזרון=== * מן [[קב#קַב|קַב]], רגל תותבת, משענת לנכה ברגלו. * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. ===מילים נרדפות=== * "[[חמור]]" * קָּבַּת הַמָנוֹר * מִשְְעֶנֶת לְמָנוֹר ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch|boom crutch}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|chandelier|support}} ===ראו גם=== * [[קבת התרן|קבת התורן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Booms (sailing)|שם ויקישיתוף=Booms (sailing)}} {{שורש|קבב}} [[קטגוריה:תפרושת, תרונה וחיבל]] smhsj3vgrkn19s31e774p3zbf0urtff 0 19130 522739 500483 2026-08-07T05:48:24Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522739 wikitext text/x-wiki ==לוֹחֵם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוחם |הגייה=lo'''khem''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ח|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות=ר' לוֹחֲמִים; נ' לוֹחֶמֶת, נ"ר לוֹחֲמוֹת }} # אדם המשתתף במאמץ [[מלחמה|מלחמתי]] ותפקידו הוא להפעיל [[אלימות]] נגד אויב. #:*{{צט/תנ"ך|לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-'''לֹחֲמָי'''.|תהלים|לה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל-הַיּוֹם כִּי-רַבִּים '''לֹחֲמִים''' לִי מָרוֹם.|תהלים|נו|ג}} #:* נגן על ארץ המולדת, עד ה'''לוחם''' האחרון. # {{בהשאלה}} כל אדם המחויב לביצוע אגרסיבי של מטרה כנגד כוחות בעלי רצונות מנוגדים תקיפים. #:* "עקב המשקל הגבוה של '''לוחמי''' הסומו, הלחץ הנפשי, ושתיית המשקאות החריפים הרבה, תוחלת החיים הממוצעת של לוחמי סומו נמוכה בכ-10 שנים מהממוצע ביפן." ([[W:סומו|סומו, ויקיפדיה]]) #:* כשביקרנו בספרד יצא לנו לראות מופע אכזרי בו '''לוחם''' שוורים הרג שור בזירה. #:* רוב גיבורי העל הם גם '''לוחמי''' צדק. ===גיזרון=== בינוני הפועל [[לחם|לָחַם]] ===צירופים=== * [[לוחם חופש]] ===נגזרות=== *[[לוחמני]] ===מילים נרדפות=== * [[פייטר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fighter|warrior}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|lutteur|combattant}} ===ראו גם=== * [[לחם]] (מזון) * [[לוחמה]], [[מלחמה]] * [[חייל]], [[פרטיזן]], [[מיליטנט]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לוחם}} {{שורש|לחם א}} {{שורש|לחם}} [[קטגוריה:צבא]] 3r71hyheg0r89n8yg0tpokia9rs9pef 522740 522739 2026-08-07T05:48:54Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522740 wikitext text/x-wiki ==לוֹחֵם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוחם |הגייה=lo'''khem''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ח|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות=ר' לוֹחֲמִים; נ' לוֹחֶמֶת, נ"ר לוֹחֲמוֹת }} # אדם המשתתף במאמץ [[מלחמה|מלחמתי]] ותפקידו הוא להפעיל [[אלימות]] נגד אויב. #:*{{צט/תנ"ך|לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-'''לֹחֲמָי'''.|תהלים|לה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל-הַיּוֹם כִּי-רַבִּים '''לֹחֲמִים''' לִי מָרוֹם.|תהלים|נו|ג}} #:* נגן על ארץ המולדת, עד ה'''לוחם''' האחרון. # {{בהשאלה}} כל אדם המחויב לביצוע אגרסיבי של מטרה כנגד כוחות בעלי רצונות מנוגדים תקיפים. #:* "עקב המשקל הגבוה של '''לוחמי''' הסומו, הלחץ הנפשי, ושתיית המשקאות החריפים הרבה, תוחלת החיים הממוצעת של לוחמי סומו נמוכה בכ-10 שנים מהממוצע ביפן." ([[W:סומו|סומו, ויקיפדיה]]) #:* כשביקרנו בספרד יצא לנו לראות מופע אכזרי בו '''לוחם''' שוורים הרג שור בזירה. #:* רוב גיבורי העל הם גם '''לוחמי''' צדק. ===גיזרון=== בינוני הפועל [[לחם|לָחַם]] ===צירופים=== * [[לוחם חופש]] ===נגזרות=== *[[לוחמני]] ===מילים נרדפות=== * [[פייטר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fighter|warrior}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|lutteur|combattant}} ===ראו גם=== * [[לחם]] (מזון-בסיסי) * [[לוחמה]], [[מלחמה]] * [[חייל]], [[פרטיזן]], [[מיליטנט]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לוחם}} {{שורש|לחם א}} {{שורש|לחם}} [[קטגוריה:צבא]] 0mep4gkqlooxck5ohs2b1i4oxr8a5ny 0 20568 522737 466431 2026-08-07T05:31:01Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522737 wikitext text/x-wiki ==חַפְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חפלה |הגייה='''khaf'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ח|פ|ל|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' חַפְלוֹת}} #{{משלב|סלנג}} [[מסיבה]], בדרך כלל כזו הכוללת [[סעודה]] [[חגיגי]]ת. # <small>במוזיקה ערבית</small> קונצרט, אירוע מוזיקלי גדול. ===גיזרון=== *{{לועזית|ערבית}} {{יוניקוד|حَفْلَة|מוגדל}} ===מילים נרדפות=== * [[הילולה]] * [[חגיגה]] * [[מסבה|מסיבה]] * [[מרזח]] === תרגום === * ערבית: {{ת|ערבית|حفلة}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|kermés|botellón}} (1) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חפלה}} [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]] lsyg2flpj4m1hqtxky96n90d1sw0iyd 0 28884 522734 494007 2026-08-06T21:37:52Z CrescentStorm 15545 522734 wikitext text/x-wiki ==צָץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=צץ |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=קל}} # {{רובד|המקרא}} [[צמח|צֶמַח]], [[פרי|פְּרִי]] החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו). #:* {{צט/תנ"ך|...וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח '''וַיָּצֵץ''' צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.|במדבר|יז|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה; '''צָץ''' הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן.|יחזקאל|ז|י}} #:* {{צט/תנ"ך|אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו; כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן '''יָצִיץ'''.|תהלים|קג|טו}} # הופיע לפתע, הגיח משום מקום. #:*שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי '''צץ''' מבין הסבך. #:*חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם '''צצו''' לי פתאום על השולחן. ===מילים נרדפות=== * [[הציץ]]<!---במקורות 1---> * [[הגיח]] * [[הופיע]] * [[נגלה]] ===ניגודים=== * [[נטמר]] * [[נחבא]] * [[נסתר]] * [[נעלם]] ===תרגום=== אנגלית: {{ת|אנגלית|appear|rise }}. ===ראו גם=== *[[ציץ|צִיץ]] *[[ציצית]] *[[זרח|זָרח]] *[[נבט|נָבט]] *[[פרח|פָּרח]] {{שורש|צוץ}} 4xdarsht56rnx7zpvji2vogig7s6lge 0 43946 522731 521483 2026-08-06T15:10:24Z סנדל מגורב 30714 /* עֶצֶם ב */ 522731 wikitext text/x-wiki ==עֶצֶם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצם |הגייה='''e'''tsem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|צ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' עֲצָמוֹת, עַצְמוֹת־ }} {{תמונה|Early -Masonic Freemasonry- Human Bones Prop Lot.jpg|עצמות הירך}} # [[מבנה]] [[גירני]] המשמש ל[[תמיכה|תמיכת]] מבנה גופם של [[חליתן|חולייתנים]]. #:*{{צט/תנ"ך|בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל; לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה, '''וְעֶצֶם''' לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ.|שמות|יב|מו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקְחוּ אֶת־'''עַצְמֹתֵיהֶם''', וַיִּקְבְּרוּ תַחַת־הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.|שמואל א|לא|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־'''עַצְמוֹתָי'''; הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.|תהלים|כב|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|מְאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּח־לֵב; שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־'''עָצֶם'''.|משלי|טו|ל}} #:* בגוף־האדם יש כמאתיים '''עצמות'''. ===גזרון=== *מ[[:קטגוריה:פרוטו-שמית|פרוטו-שמית]]: *ʕaṯ̣m-; ** השוו ל'''אוגריתית''': ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%93%F0%90%8E%91%F0%90%8E%8E 𐎓𐎑𐎎]). '''אכדית''' בהגיית עֶצֶמְתֻ (𒄊𒉻𒁺 / GÌR.PAD.DU /eṣemtu) . '''אמהרית''' - עצנט ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%8A%A0%E1%8C%A5%E1%8A%95%E1%89%B5#Amharic አጥንት]). '''פניקית''' - "עצמ" (𐤏𐤑𐤌‎) . '''ערבית''' ע‎ַטְֿם‎ֻ ([[:fr:عَظْمٌ#ar|عَظْمٌ]]). בסורית - "צם" ([http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%2Bm%20N&cits=all ṭm]) .מצוייה כצירוף בספרות יהודית-בבלית: "[[אוב]]א '''טמיא'''" בהוראת: 'עצמות-אוב'. ===צירופים=== {{ע|3| *[[עור ועצמות]] *[[עצמו ובשרו]] *[[עצם מעצמי|עצם מעצמיו]] *[[מח עצם]] *[[כעצם בגרון]] *[[נרטב עד לשד עצמותיו]] *[[חלץ עצמות]] *[[עצם הזנב]] *[[עצם הבריח]] *[[עצם ארוכה]] *[[עצם הפיקה]] *[[עצם ססמואידית]] *[[עצם החזה]] *[[עד העצם]] }} ===מילים נרדפות=== * [[גרם]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|osso}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tulang}} *אירית: {{ת|אירית|cnámh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|አጥንት}} (תעתיק: ʾäṭənt) *אנגלית: {{ת|אנגלית|bone}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|osto}} *ארמית: [[גרם#גֶּרֶם|גַּרְמָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ոսկոր}} (תעתיק: oskor) *בסקית: {{ת|בסקית|hezur}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ძვალი}} (תעתיק: ʒvali) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Bein|Knochen}} *דנית: {{ת|דנית|knogle|ben}} *הודית: {{ת|הודית|हड्डी}} (תעתיק: haḍḍī) :::{{ת|הודית|अस्थि}} (תעתיק: asthi) *הולנדית: {{ת|הולנדית|been|knook}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|csont}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|xương}} *ולשית: {{ת|ולשית|asgwrn}} *זולו: {{ת|זולו|ithambo}} *טגלית: {{ת|טגלית|buto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kemik|sünük}} *יוונית: {{ת|יוונית|οστό}} (תעתיק: ostó) *יידיש: {{ת|יידיש|ביין}} *יפנית: {{ת|יפנית|骨}} (תעתיק: hone) *כורדית: {{ת|כורדית|hestî}} *לטינית: {{ת|לטינית|os}} *מלאית: {{{ת|מלאית|tulang}} *מלטית: {{ת|מלטית|għadma}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|bein}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mfupa}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|अस्थि}} (תעתיק: asthi) *ספרדית: {{ת|ספרדית|hueso}} *ערבית: {{ת|ערבית|عَظْم}} (תעתיק: עָטְ'ם) *פולנית: {{ת|פולנית|kość}} *ורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|osso}} *פינית: {{ת|פינית|luu}} *פרסית: {{ת|פרסית|استخوان}} (תעתיק: אֻסְתֻחְ'וָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kost}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|os}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|뼈}} (תעתיק: ppyeo) *רומנית: {{ת|רומנית|os}} *רוסית: {{ת|רוסית|кость}} (תעתיק: kostʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|ben}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|กระดูก}} (תעתיק: grà-dùuk) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[שלד]] *[[אדרה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עצם|ויקישיתוף=Category:Bones|שם ויקישיתוף=עצמות}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העצמות]] ==עֶצֶם {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצם |הגייה='''e'''tsem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' עֲצָמִים }} #{{מקרא}} משהו [[גשמי]]. #*{{צט/תנ"ך|וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא '''עֲצָמִים''' מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ; וְאָמַר אָפֶס...|עמוס|ו|י}} # ה[[מהות]] של הדבר, ה[[עיקר]]. #*{{צט/תנ"ך|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר '''וּכְעֶצֶם''' הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר|שמות|כד|י}} #*{{צט/תנ"ך|זֶה יָמוּת '''בְּעֶצֶם''' תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו|איוב|כא|כג}} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} {{בהשאלה|2}} היש הבסיסי הנושא תכונות ומאפיינים ("[[מקרה|מקרים]]") אבל הוא עצמו אינו מאפיין או תכונה. #:*{{הדגשה|"אף על פי שהתנועה אינה '''מעצם''' החי אבל מקרה דבק בו."|(הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק א פרק מו)}} # {{משלב|מדעי המחשב}} מקום בזיכרון המחשב שיש לו ערך וקיים אליו קישור (רפרנט) ממזהה כלשהו. אובייקט יכול להיות [[משתנה]], [[פונקציה]], או [[מבנה נתונים]]. ===גיזרון=== {{מספור|3}} {{חידוש|התיבונים}} תרגום של המונח הערבי {{ערבית|جَوْهَر|גַ'וְהַר}}, שהוא בתורו תרגום של היוונית {{יוונית|οὐσῐ́ᾱ|ousĭ́ā}}. ===צירופים=== {{ע|3| *[[עד עצם היום הזה]] *[[עצם בלתי מזוהה]] ([[עב"ם]]) *[[עצם העניין]] *[[עצם קיום הצי]] *[[שם עצם]] *[[תכנות מונחה עצמים]] }} ===נגזרות=== *[[בעצם]] *[[עצמי]] ===מילים נרדפות=== * [[גרם]] (1) * [[חפץ]] (1) * [[אוביקט|אובייקט]] (1) ===ניגודים=== * [[מקרה]] (3) ===תרגום=== * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|esencial}} *#{{ת|ספרדית|artículo}} *#(Computación) {{ת|ספרדית|objeto}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|substance|object|item|gist}} *רוסית: {{ת|רוסית|объект|суть}} ==עֹצֶם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצם |הגייה='''o'''tsem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # כח, חוזק. #*{{צט/תנ"ך|וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי '''וְעֹצֶם''' יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה|דברים|ח|יז|}} #*{{צט/תנ"ך|תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי; '''בְּעֹצֶם''' יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.|איוב|ל|כא}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל, כחלק מהצירוף "עוצם יד". *צורת זכר של [[עצמה|עוצמה]]. ===מילים נרדפות=== * [[כוח|כח]] * [[חזק]] {{-}} ==עָצַם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עצם |שורש וגזרה={{שרש3|ע|צ|ם}} |בניין=קל }} #[[גדל]] ב[[כמות]]ו ו[[כוח]]ו #*{{צט/תנ"ך|וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ, וַיִּרְבּוּ '''וַיַּעַצְמוּ''' בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.|שמות|א|ז}} #*{{צט/תנ"ך|מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ; '''עָצְמוּ''' חַטֹּאתַיִךְ, עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.|ירמיהו|ל|טו}} #*{{צט/תנ"ך|כּוּשׁ '''עָצְמָה''', וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה; פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ.|נחום|ג|ט}} ===גזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|عَظِمَ|עַטִ'םַ}}. ===נגזרות=== *[[עצום]] ===מילים נרדפות=== *[[התחזק]] *[[רב]] ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|engrandecer|enaltecer|ensalzar}} ===ראו גם=== *[[עצמה|עוצמה]] {{שורש|עצם}} ==עָצַם {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עצם |שורש וגזרה={{שרש3|ע|צ|ם}} |בניין=קל }}{{תמונה|Japanese Three Wise Monkeys.JPG|הימני מבין [[W:שלושת הקופים|שלושת הקופים]] עוצם את עיניו.}} #סגר (בפרט, את העיניים) #*{{צט/תנ"ך|הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, '''וְעֹצֵם''' עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע.|ישעיהו|לג|טו}} #*{{צטשיר|אם אני נרדמת / ועיניי '''עוצמת''', / אז אותו בן חמד / בא אליי הלום.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2018&wrkid{{=}}655|בלב אחד|חיים חפר}} #*{{צטשיר|אז למה כששרתי לו שיר שאהב / נרדם הוא פתאום '''ועצם''' את עיניו?|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}539&wrkid{{=}}4449|אבא שלי|תלמה אליגון רוז}} #*{{צטשיר|'''עוצם''' עיניים, ועוזב את הידיים / ופתאום הכל נראה כמו חלום.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}7335&wrkid{{=}}28242|אם את הולכת|אברהם טל}} ===גיזרון=== *הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. קיים מופע נוסף של פועל משורש זה, אך בבניין פיעל - {{צט/תנ"ך|כִּי־נָסַךְ עֲלֵיכֶם יהוה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, '''וַיְעַצֵּם''' אֶת־עֵינֵיכֶם...|ישעיהו|כט|י}}. ===נגזרות=== *[[עצום]] *[[עצימה]] ===ניגודים=== *[[פקח]] ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|cerrar|parpadear|pestañear}} ===ראו גם=== *[[עמץ]] {{שורש|עצם}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==עִצֵּם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עיצם |שורש וגזרה= |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} ריסק או נשך את העצם #:*{{צט/תנ"ך|שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן '''עִצְּמוֹ''' נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל|ירמיהו|נ|יז}} ===מילים נרדפות=== *[[גרם|גירם]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 1x429b3srzronuhggke5fibcdml4ztf 522733 522731 2026-08-06T17:06:58Z סנדל מגורב 30714 522733 wikitext text/x-wiki ==עֶצֶם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצם |הגייה='''e'''tsem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|צ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' עֲצָמוֹת, עַצְמוֹת־ }} {{תמונה|Early -Masonic Freemasonry- Human Bones Prop Lot.jpg|עצמות הירך}} # [[מבנה]] [[גירני]] המשמש ל[[תמיכה|תמיכת]] מבנה גופם של [[חליתן|חולייתנים]]. #:*{{צט/תנ"ך|בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל; לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה, '''וְעֶצֶם''' לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ.|שמות|יב|מו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקְחוּ אֶת־'''עַצְמֹתֵיהֶם''', וַיִּקְבְּרוּ תַחַת־הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.|שמואל א|לא|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל־'''עַצְמוֹתָי'''; הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.|תהלים|כב|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|מְאוֹר־עֵינַיִם יְשַׂמַּח־לֵב; שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן־'''עָצֶם'''.|משלי|טו|ל}} #:* בגוף־האדם יש כמאתיים '''עצמות'''. ===גזרון=== *מ[[:קטגוריה:פרוטו-שמית|פרוטו-שמית]]: *ʕaṯ̣m-; ** השוו ל'''אוגריתית''': ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%93%F0%90%8E%91%F0%90%8E%8E 𐎓𐎑𐎎]). '''אכדית''' בהגיית עֶצֶמְתֻ (𒄊𒉻𒁺 / GÌR.PAD.DU /eṣemtu) . '''אמהרית''' - עצנט ([https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%8A%A0%E1%8C%A5%E1%8A%95%E1%89%B5#Amharic አጥንት]). '''פניקית''' - "עצמ" (𐤏𐤑𐤌‎) . '''ערבית''' ע‎ַטְֿם‎ֻ ([[:fr:عَظْمٌ#ar|عَظْمٌ]]). בסורית - "צם" ([http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%2Bm%20N&cits=all ṭm]) .מצוייה כצירוף בספרות יהודית-בבלית: "[[אוב]]א '''טמיא'''" בהוראת: 'עצמות-אוב'. ===צירופים=== {{ע|3| *[[עור ועצמות]] *[[עצמו ובשרו]] *[[עצם מעצמי|עצם מעצמיו]] *[[מח עצם]] *[[כעצם בגרון]] *[[נרטב עד לשד עצמותיו]] *[[חלץ עצמות]] *[[עצם הזנב]] *[[עצם הבריח]] *[[עצם ארוכה]] *[[עצם הפיקה]] *[[עצם ססמואידית]] *[[עצם החזה]] *[[עד העצם]] }} ===מילים נרדפות=== * [[גרם]] ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|osso}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tulang}} *אירית: {{ת|אירית|cnámh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|አጥንት}} (תעתיק: ʾäṭənt) *אנגלית: {{ת|אנגלית|bone}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|osto}} *ארמית: [[גרם#גֶּרֶם|גַּרְמָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ոսկոր}} (תעתיק: oskor) *בסקית: {{ת|בסקית|hezur}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ძვალი}} (תעתיק: ʒvali) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Bein|Knochen}} *דנית: {{ת|דנית|knogle|ben}} *הודית: {{ת|הודית|हड्डी}} (תעתיק: haḍḍī) :::{{ת|הודית|अस्थि}} (תעתיק: asthi) *הולנדית: {{ת|הולנדית|been|knook}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|csont}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|xương}} *ולשית: {{ת|ולשית|asgwrn}} *זולו: {{ת|זולו|ithambo}} *טגלית: {{ת|טגלית|buto}} *טורקית: {{ת|טורקית|kemik|sünük}} *יוונית: {{ת|יוונית|οστό}} (תעתיק: ostó) *יידיש: {{ת|יידיש|ביין}} *יפנית: {{ת|יפנית|骨}} (תעתיק: hone) *כורדית: {{ת|כורדית|hestî}} *לטינית: {{ת|לטינית|os}} *מלאית: {{{ת|מלאית|tulang}} *מלטית: {{ת|מלטית|għadma}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|bein}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|mfupa}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|अस्थि}} (תעתיק: asthi) *ספרדית: {{ת|ספרדית|hueso}} *ערבית: {{ת|ערבית|عَظْم}} (תעתיק: עָטְ'ם) *פולנית: {{ת|פולנית|kość}} *ורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|osso}} *פינית: {{ת|פינית|luu}} *פרסית: {{ת|פרסית|استخوان}} (תעתיק: אֻסְתֻחְ'וָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kost}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|os}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|뼈}} (תעתיק: ppyeo) *רומנית: {{ת|רומנית|os}} *רוסית: {{ת|רוסית|кость}} (תעתיק: kostʹ) *שוודית: {{ת|שוודית|ben}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|กระดูก}} (תעתיק: grà-dùuk) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[שלד]] *[[אדרה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עצם|ויקישיתוף=Category:Bones|שם ויקישיתוף=עצמות}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העצמות]] ==עֶצֶם {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצם |הגייה='''e'''tsem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' עֲצָמִים }} #{{מקרא}} משהו [[גשמי]]. #*{{צט/תנ"ך|וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא '''עֲצָמִים''' מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ; וְאָמַר אָפֶס...|עמוס|ו|י}} # ה[[מהות]] של הדבר, ה[[עיקר]]. #*{{צט/תנ"ך|וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר '''וּכְעֶצֶם''' הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר|שמות|כד|י}} #*{{צט/תנ"ך|זֶה יָמוּת '''בְּעֶצֶם''' תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו|איוב|כא|כג}} #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} {{בהשאלה|2}} היש הבסיסי הנושא תכונות ומאפיינים ("[[מקרה|מקרים]]") אבל הוא עצמו אינו מאפיין או תכונה. #:*{{הדגשה|"אף על פי שהתנועה אינה '''מעצם''' החי אבל מקרה דבק בו."|(הרמב"ם, [[s:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק מו|מורה נבוכים, חלק א פרק מו]])}} # {{משלב|מדעי המחשב}} מקום בזיכרון המחשב שיש לו ערך וקיים אליו קישור (רפרנט) ממזהה כלשהו. אובייקט יכול להיות [[משתנה]], [[פונקציה]], או [[מבנה נתונים]]. ===גיזרון=== {{מספור|3}} מופיע בתרגומי התיבונים כתרגום של המונח הערבי {{ערבית|جَوْهَر|גַ'וְהַר}}, שהוא בתורו תרגום של היוונית {{יוונית|οὐσῐ́ᾱ|ousĭ́ā}}. ===צירופים=== {{ע|3| *[[עד עצם היום הזה]] *[[עצם בלתי מזוהה]] ([[עב"ם]]) *[[עצם העניין]] *[[עצם קיום הצי]] *[[שם עצם]] *[[תכנות מונחה עצמים]] }} ===נגזרות=== *[[בעצם]] *[[עצמי]] ===מילים נרדפות=== * [[גרם]] (1) * [[חפץ]] (1) * [[אוביקט|אובייקט]] (1) ===ניגודים=== * [[מקרה]] (3) ===תרגום=== * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|esencial}} *#{{ת|ספרדית|artículo}} *#(Computación) {{ת|ספרדית|objeto}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|substance|object|item|gist}} *רוסית: {{ת|רוסית|объект|суть}} ==עֹצֶם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עצם |הגייה='''o'''tsem |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # כח, חוזק. #*{{צט/תנ"ך|וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי '''וְעֹצֶם''' יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה|דברים|ח|יז|}} #*{{צט/תנ"ך|תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי; '''בְּעֹצֶם''' יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי.|איוב|ל|כא}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל, כחלק מהצירוף "עוצם יד". *צורת זכר של [[עצמה|עוצמה]]. ===מילים נרדפות=== * [[כוח|כח]] * [[חזק]] {{-}} ==עָצַם {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עצם |שורש וגזרה={{שרש3|ע|צ|ם}} |בניין=קל }} #[[גדל]] ב[[כמות]]ו ו[[כוח]]ו #*{{צט/תנ"ך|וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ, וַיִּרְבּוּ '''וַיַּעַצְמוּ''' בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.|שמות|א|ז}} #*{{צט/תנ"ך|מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ; '''עָצְמוּ''' חַטֹּאתַיִךְ, עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ.|ירמיהו|ל|טו}} #*{{צט/תנ"ך|כּוּשׁ '''עָצְמָה''', וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה; פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ.|נחום|ג|ט}} ===גזרון=== *מקבילה בערבית: {{ערבית|عَظِمَ|עַטִ'םַ}}. ===נגזרות=== *[[עצום]] ===מילים נרדפות=== *[[התחזק]] *[[רב]] ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|engrandecer|enaltecer|ensalzar}} ===ראו גם=== *[[עצמה|עוצמה]] {{שורש|עצם}} ==עָצַם {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עצם |שורש וגזרה={{שרש3|ע|צ|ם}} |בניין=קל }}{{תמונה|Japanese Three Wise Monkeys.JPG|הימני מבין [[W:שלושת הקופים|שלושת הקופים]] עוצם את עיניו.}} #סגר (בפרט, את העיניים) #*{{צט/תנ"ך|הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, '''וְעֹצֵם''' עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע.|ישעיהו|לג|טו}} #*{{צטשיר|אם אני נרדמת / ועיניי '''עוצמת''', / אז אותו בן חמד / בא אליי הלום.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}2018&wrkid{{=}}655|בלב אחד|חיים חפר}} #*{{צטשיר|אז למה כששרתי לו שיר שאהב / נרדם הוא פתאום '''ועצם''' את עיניו?|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}539&wrkid{{=}}4449|אבא שלי|תלמה אליגון רוז}} #*{{צטשיר|'''עוצם''' עיניים, ועוזב את הידיים / ופתאום הכל נראה כמו חלום.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}7335&wrkid{{=}}28242|אם את הולכת|אברהם טל}} ===גיזרון=== *הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. קיים מופע נוסף של פועל משורש זה, אך בבניין פיעל - {{צט/תנ"ך|כִּי־נָסַךְ עֲלֵיכֶם יהוה רוּחַ תַּרְדֵּמָה, '''וַיְעַצֵּם''' אֶת־עֵינֵיכֶם...|ישעיהו|כט|י}}. ===נגזרות=== *[[עצום]] *[[עצימה]] ===ניגודים=== *[[פקח]] ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|cerrar|parpadear|pestañear}} ===ראו גם=== *[[עמץ]] {{שורש|עצם}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==עִצֵּם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עיצם |שורש וגזרה= |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} ריסק או נשך את העצם #:*{{צט/תנ"ך|שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן '''עִצְּמוֹ''' נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל|ירמיהו|נ|יז}} ===מילים נרדפות=== *[[גרם|גירם]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 2ip35mqoi9eyigezye9jre2x19w4ab2 0 51240 522758 512102 2026-08-07T10:36:48Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522758 wikitext text/x-wiki ==חַבְשׁוּשׁ== במקור '''חִבְּשׁוּשׁ''' {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # שם משפחה [[תימני]] . #:* {{הדגשה|החוקר חיים '''חבשוש''' חי ופעל במחצית השניה של המאה ה־18.|}} ===גיזרון=== * קיימת סברה שמוצא משפחה זו מ[[חבש#חַבָּשׁ|חַבָּשׁ]]. סברה אחרת גורסת כי משמעות השם נתקבעה ככינוי הומוריסטי לאחד מראשי המשפחה. השם מצוי בערבית בהגיית: חִיבְּ בהוראת אוהב, + שׁוּשׁ / שושה שנחשב לצעיף הסובב את הכובע אותו '''חבשו''' מכובדי תימן (השוו אל הפועל: [[חבש]], פירוש מס' 6). ===ראו גם=== *[[אזולאי]] *[[מזרחי]] *[[רוטשילד]] {{מיזמים|ויקיפדיה=חבשוש}} nvqb6vib2oy57eyxrgmoccd8om0iun6 0 52594 522725 511480 2026-08-06T14:44:54Z סנדל מגורב 30714 /* מִקְרֶה */ 522725 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְקֹרֶה|מְקֵרָה}} ==מִקְרֶה== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מקרה | הגייה = mik'''re''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ק|ר|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מִקְטָל}} | נטיות = ר' מִקְרִים נ"י מִקְרֵנִי מִקְרֵךָ מִקְרֵהוּ מִקְרֶיהָ נ"ר מִקְרַי מִקְרַיִךְ מִקְרֵינוּ מִקְרֵיכֶם מִקְרֵיהֶם }} #{{מקרא}} מה שנעשה בעולם ונהיה שראוי לציון. בדרך כלל שלא נעשה ב[[כונה|כוונה]] לתוצאה. #:* {{צט/תנ"ך|וּרְאִיתֶם אִם..הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ '''מִקְרֶה''' הוּא הָיָה לָנוּ|שמואל א|ו|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר '''מִקְרֶהָ''' חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז |רות|ב|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁ'''מִּקְרֶה''' אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת|ב|יד|טו}} #:* זכור לי ה'''מקרה''' ההוא מתקופת הנעורים ואני די מתבייש בו. #:* [[פגש]]תי אותו ב'''מקרה''' לא ידעתי כלל שהוא מגיע לעיר. #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} [[תכונה]] או [[מאפיין]] של יש, שאינו מהווה חלק מ[[מהות]]ו או מהגדרתו היסודית, ושקיומו תלוי כליל בהיותו נסמך על העצם שבו הוא מתמשש; מאפיין לא קונטינגנטי. #:*{{הדגשה|"אף על פי שהתנועה אינה מעצם החי אבל '''מקרה''' דבק בו."|(הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק א פרק מו)}} #:*{{הדגשה|"ואלהינו יתברך לא מאס הדברים האלה בעבור עצמו, כי לא יתכן שישיגהו '''מקרה מהמקרים'''."|(רס"ג, האמונות והדעות מאמר ב)}} ===גיזרון=== #מן [[קרה|קרה א]]. #{{חידוש|התיבונים}} תרגום של הערבית {{ערבית|عَرَض|עַרַד'}} שהיא בתורה תרגום של היוונית {{יוונית|σῠμβεβηκός|sŭmbebēkós}}. ===צירופים=== * [[מקרה לילה]] * [[מקרה אחד לצדיק ולרשע]] * [[צרוף מקרים]] ===נגזרות=== * [[מקריות]] * [[מקרי]] === מילים נרדפות === * [[התרחשות]] (1) * [[מאורע]] (1) * [[ארעון]] (1) * [[אפע#אֶפַע ב|אפע]] (2) ===ראו גם=== *[[קונטינגנטי]] ===תרגום=== {{תר|מה שנעשה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|happenstance}} {{תר-סוף}} {{תר|מאפיין לא קונטינגנטי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَرَض}} {{תר-סוף}} {{שורש|קרה}} == מְקֵרָה == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מיקרה |הגייה=meke'''ra''' |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ר|י}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|מקרא}} שירותים,מקום עשיית הצרכים #:* {{צט/תנ"ך|וְהוּא יָצָא, וַעֲבָדָיו בָּאוּ, וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת; וַיֹּאמְרוּ, אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַ'''מְּקֵרָה'''|שופטים|ג|כד}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|toilet}} ===ראו גם=== * [[קרי לילה]] {{שורש|פעל}} nug96pfrtonchj6h3hyqj6ykc7kjaab 522730 522725 2026-08-06T14:55:38Z סנדל מגורב 30714 /* מילים נרדפות */ 522730 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְקֹרֶה|מְקֵרָה}} ==מִקְרֶה== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מקרה | הגייה = mik'''re''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ק|ר|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מִקְטָל}} | נטיות = ר' מִקְרִים נ"י מִקְרֵנִי מִקְרֵךָ מִקְרֵהוּ מִקְרֶיהָ נ"ר מִקְרַי מִקְרַיִךְ מִקְרֵינוּ מִקְרֵיכֶם מִקְרֵיהֶם }} #{{מקרא}} מה שנעשה בעולם ונהיה שראוי לציון. בדרך כלל שלא נעשה ב[[כונה|כוונה]] לתוצאה. #:* {{צט/תנ"ך|וּרְאִיתֶם אִם..הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ '''מִקְרֶה''' הוּא הָיָה לָנוּ|שמואל א|ו|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר '''מִקְרֶהָ''' חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז |רות|ב|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁ'''מִּקְרֶה''' אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת|ב|יד|טו}} #:* זכור לי ה'''מקרה''' ההוא מתקופת הנעורים ואני די מתבייש בו. #:* [[פגש]]תי אותו ב'''מקרה''' לא ידעתי כלל שהוא מגיע לעיר. #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} [[תכונה]] או [[מאפיין]] של יש, שאינו מהווה חלק מ[[מהות]]ו או מהגדרתו היסודית, ושקיומו תלוי כליל בהיותו נסמך על העצם שבו הוא מתמשש; מאפיין לא קונטינגנטי. #:*{{הדגשה|"אף על פי שהתנועה אינה מעצם החי אבל '''מקרה''' דבק בו."|(הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק א פרק מו)}} #:*{{הדגשה|"ואלהינו יתברך לא מאס הדברים האלה בעבור עצמו, כי לא יתכן שישיגהו '''מקרה מהמקרים'''."|(רס"ג, האמונות והדעות מאמר ב)}} ===גיזרון=== #מן [[קרה|קרה א]]. #{{חידוש|התיבונים}} תרגום של הערבית {{ערבית|عَرَض|עַרַד'}} שהיא בתורה תרגום של היוונית {{יוונית|σῠμβεβηκός|sŭmbebēkós}}. ===צירופים=== * [[מקרה לילה]] * [[מקרה אחד לצדיק ולרשע]] * [[צרוף מקרים]] ===נגזרות=== * [[מקריות]] * [[מקרי]] === מילים נרדפות === * [[התרחשות]] (1) * [[מאורע]] (1) * [[ארעון]] (1) * [[אפע#אֶפַע ב|אפע]] (2) === ניגודים === * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] (2) ===ראו גם=== *[[קונטינגנטי]] ===תרגום=== {{תר|מה שנעשה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|happenstance}} {{תר-סוף}} {{תר|מאפיין לא קונטינגנטי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَرَض}} {{תר-סוף}} {{שורש|קרה}} == מְקֵרָה == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מיקרה |הגייה=meke'''ra''' |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ר|י}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|מקרא}} שירותים,מקום עשיית הצרכים #:* {{צט/תנ"ך|וְהוּא יָצָא, וַעֲבָדָיו בָּאוּ, וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת; וַיֹּאמְרוּ, אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַ'''מְּקֵרָה'''|שופטים|ג|כד}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|toilet}} ===ראו גם=== * [[קרי לילה]] {{שורש|פעל}} pkqmpat3j48soqqy2qjrrx0h8yvbekg 522732 522730 2026-08-06T17:05:58Z סנדל מגורב 30714 522732 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְקֹרֶה|מְקֵרָה}} ==מִקְרֶה== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מקרה | הגייה = mik'''re''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ק|ר|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מִקְטָל}} | נטיות = ר' מִקְרִים נ"י מִקְרֵנִי מִקְרֵךָ מִקְרֵהוּ מִקְרֶיהָ נ"ר מִקְרַי מִקְרַיִךְ מִקְרֵינוּ מִקְרֵיכֶם מִקְרֵיהֶם }} #{{מקרא}} מה שנעשה בעולם ונהיה שראוי לציון. בדרך כלל שלא נעשה ב[[כונה|כוונה]] לתוצאה. #:* {{צט/תנ"ך|וּרְאִיתֶם אִם..הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ '''מִקְרֶה''' הוּא הָיָה לָנוּ|שמואל א|ו|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר '''מִקְרֶהָ''' חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז |רות|ב|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁ'''מִּקְרֶה''' אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת|ב|יד|טו}} #:* זכור לי ה'''מקרה''' ההוא מתקופת הנעורים ואני די מתבייש בו. #:* [[פגש]]תי אותו ב'''מקרה''' לא ידעתי כלל שהוא מגיע לעיר. #{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה}} [[תכונה]] או [[מאפיין]] של יש, שאינו מהווה חלק מ[[מהות]]ו או מהגדרתו היסודית, ושקיומו תלוי כליל בהיותו נסמך על העצם שבו הוא מתמשש; מאפיין לא קונטינגנטי. #:*{{הדגשה|"אף על פי שהתנועה אינה מעצם החי אבל '''מקרה''' דבק בו."|(הרמב"ם, [[s:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק מו|מורה נבוכים, חלק א פרק מו]])}} #:*{{הדגשה|"ואלהינו יתברך לא מאס הדברים האלה בעבור עצמו, כי לא יתכן שישיגהו '''מקרה מהמקרים'''."|(רס"ג, האמונות והדעות מאמר ב)}} ===גיזרון=== #מן [[קרה|קרה א]]. #מופיע בתרגומי התיבונים כתרגום של הערבית {{ערבית|عَرَض|עַרַד'}} שהיא בתורה תרגום של היוונית {{יוונית|σῠμβεβηκός|sŭmbebēkós}}. ===צירופים=== * [[מקרה לילה]] * [[מקרה אחד לצדיק ולרשע]] * [[צרוף מקרים]] ===נגזרות=== * [[מקריות]] * [[מקרי]] === מילים נרדפות === * [[התרחשות]] (1) * [[מאורע]] (1) * [[ארעון]] (1) * [[אפע#אֶפַע ב|אפע]] (2) === ניגודים === * [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] (2) ===ראו גם=== *[[קונטינגנטי]] ===תרגום=== {{תר|מה שנעשה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|happenstance}} {{תר-סוף}} {{תר|מאפיין לא קונטינגנטי}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَرَض}} {{תר-סוף}} {{שורש|קרה}} == מְקֵרָה == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מיקרה |הגייה=meke'''ra''' |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ר|י}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|מקרא}} שירותים,מקום עשיית הצרכים #:* {{צט/תנ"ך|וְהוּא יָצָא, וַעֲבָדָיו בָּאוּ, וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת; וַיֹּאמְרוּ, אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַ'''מְּקֵרָה'''|שופטים|ג|כד}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|toilet}} ===ראו גם=== * [[קרי לילה]] {{שורש|פעל}} gay12ggezrgrfdyateps62kjo7pyjqx 0 53486 522736 519660 2026-08-07T05:30:23Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522736 wikitext text/x-wiki ==מַרְזֵחַ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מרזח |הגייה=mar'''ze'''akh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ר|ז|ח}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַרְזְחִים; מִרְזַח־, מַרְזְחֵי־ }} # {{רובד|לשון המקרא}} טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ובדרך כלל קשור בפולחן מתים. #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ, בְּרֹאשׁ גֹּלִים; וְסָר, '''מִרְזַח''' סְרוּחִים.|עמוס|ו|ז}} #:*{{ציטוטון|אֵל יוֹשֵׁב '''בְּמַרְזְחֵהוּ''', יֵשְׁתְּ אֵל יַיִן עַד שָׂבְעָה, תִּירוֹשׁ עַד שָׁכְרָה|[[W:שירת אוגרית|שירת אוגרית]], לוח KTU2 1.114{{הערת שוליים|מסומן גם כ־UT 601. ההעתקה לכתיב עברי מודרני לפי: צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 646. במקור נכתב "אִל יתֿב במרזחה, ישת [אִל י]נ עד סבע תרתֿ עד שכר"}}|עיצוב הערה=סוגריים}} # [[משתה]], [[הלולה#הִלּוּלָה|הילולה]]. #:* {{מאגרים|הכל סופדין וטופחין על מיתת הצדיק. וזה הרשע עושה לו '''מרזחין'''.|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}739000&mm15{{=}}007001004121%2000&mismilla{{=}}15|קהלת רבה|לא ידוע|שנה=לפני שנת 600 לספירה |ויקיפדיה=ללא}} ===גזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וב{{פסוק|ירמיהו|טז|ה}}. תרגום השבעים מתרגם את "בית מרזח" שבירמיהו כ־θίασον (סעודת אבל), ואילו את "מרזח סרוחים" שבעמוס כ־χρεμετισμὸς (מצהלות סוסים).<ref>צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854; תרגום השבעים, [https://www.blueletterbible.org/lxx/jer/16/5/s_761001 ירמיהו 16, 5], תרגום השבעים, [https://www.blueletterbible.org/lxx/amo/6/7/s_885001 עמוס 6, 7].</ref> המילה נפוצה בין [[w:כתבי אוגרית|כתבי אוגרית]], הן באוגריתית כ־𐎎𐎗𐎇𐎈 (מרזח) והן בתעתיק לאכדית כ־ma-ar-zi-ḫi או mar-za-i-ma.<ref>צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854.</ref> 𐤌𐤓𐤆𐤇 (מרזח) נזכר גם בכתובת פניקית מאתונה, הידועה בשם "כתובת המרזח".<ref>[[w:KAI|KAI]] 60 – [[w:כתובת המרזח|כתובת המרזח]]</ref> ב[[w:מפת מידבא|מפת מידבא]] מתואר בקרבת [[ים המלח]] יישוב בשם ΒΗΤΟΜΑΡΣΕΑ Η ΚΑΙ ΜΑΙΟΥΜΑΣ, המילה הראשונה בשם היישוב מזוהה כ"בית מרזח".<ref>ג'ורג' אלברט קוק, '''[[iarchive:atextbooknorths00cookgoog/page/n152/mode/2up|A Text-book of North-Semitic Inscriptions]]''', אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 122.</ref> המרזח נזכר בכתובות ארמיות מתדמור,<ref>ג'ורג' אלברט קוק, '''[[iarchive:atextbooknorths00cookgoog/page/n332/mode/2up|A Text-book of North-Semitic Inscriptions]]''', אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 302-303</ref><ref>שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 403.</ref> מ[[w:יב|יב]]<ref>בצלאל פורטן, '''Archives from Elephantine''', אוניברסיטת קליפורניה, 1968, עמ' 179-186, ISBN 978-0520010284</ref> ובכתובות נבטיות.<ref>אברהם נגב, '''[https://benyehuda.org/read/16164#ch641 ערי הנבטים בנגב]''', אריאל, 1988, פרק עבדת, תת הפרק "תולדות היישוב"</ref><ref>צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 856.</ref> *בערבית קדומה: ("מרזִיח'") משמעותה הראשונית: "מִשתֶּה".{{מקור}} ===צירופים=== * [[בית מרזח]] ===ראו גם=== * [[בית היין]] * [[חפלה]] ===לקריאה נוספת=== * צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854-857 * [https://www.academia.edu/30505243/2015 G. Del Olmo Lete, The Marzeah and the Ugaritic Magic] * [https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra036.pdf יוסף ברסלבי, "מרזח"] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = מרזח (טקס) | ויקיפדיה 2 = מרזח | שם ויקיפדיה = מרזח (משמעות 1, טקס פולחני) | שם ויקיפדיה 2 = מרזח (משמעות 2, משתה הוללות) }} *[https://www.witchcraft.co.il/?p=77 מרזח: חגיגת המתים הכנענית בחורף] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:טקסים]] [[קטגוריה:דת]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] j4yopsgub9f0gitxwqkjq6z36sprrrt 522738 522736 2026-08-07T05:35:22Z ~2026-31978-93 46173 /* גזרון */ 522738 wikitext text/x-wiki ==מַרְזֵחַ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= מרזח |הגייה=mar'''ze'''akh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ר|ז|ח}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַרְזְחִים; מִרְזַח־, מַרְזְחֵי־ }} # {{רובד|לשון המקרא}} טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ובדרך כלל קשור בפולחן מתים. #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ, בְּרֹאשׁ גֹּלִים; וְסָר, '''מִרְזַח''' סְרוּחִים.|עמוס|ו|ז}} #:*{{ציטוטון|אֵל יוֹשֵׁב '''בְּמַרְזְחֵהוּ''', יֵשְׁתְּ אֵל יַיִן עַד שָׂבְעָה, תִּירוֹשׁ עַד שָׁכְרָה|[[W:שירת אוגרית|שירת אוגרית]], לוח KTU2 1.114{{הערת שוליים|מסומן גם כ־UT 601. ההעתקה לכתיב עברי מודרני לפי: צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 646. במקור נכתב "אִל יתֿב במרזחה, ישת [אִל י]נ עד סבע תרתֿ עד שכר"}}|עיצוב הערה=סוגריים}} # [[משתה]], [[הלולה#הִלּוּלָה|הילולה]]. #:* {{מאגרים|הכל סופדין וטופחין על מיתת הצדיק. וזה הרשע עושה לו '''מרזחין'''.|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}739000&mm15{{=}}007001004121%2000&mismilla{{=}}15|קהלת רבה|לא ידוע|שנה=לפני שנת 600 לספירה |ויקיפדיה=ללא}} ===גזרון=== *המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל וב{{פסוק|ירמיהו|טז|ה}}. תרגום השבעים מתרגם את "בית מרזח" שבירמיהו בהגיית תיאֳסוֹן θίασον (סעודת-אבל,אחווה-דתית), ואילו את "מרזח סרוחים" שבעמוס בצורה: χρεμετισμὸς (מצהלות סוסים).<ref>צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854; תרגום השבעים, [https://www.blueletterbible.org/lxx/jer/16/5/s_761001 ירמיהו 16, 5], תרגום השבעים, [https://www.blueletterbible.org/lxx/amo/6/7/s_885001 עמוס 6, 7].</ref> המילה נפוצה בין [[w:כתבי אוגרית|כתבי אוגרית]], הן באוגריתית כ־𐎎𐎗𐎇𐎈 (מרזח) והן בתעתיק לאכדית כ־ma-ar-zi-ḫi או mar-za-i-ma.<ref>צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854.</ref> 𐤌𐤓𐤆𐤇 (מרזח) נזכר גם בכתובת פניקית מאתונה, הידועה בשם "כתובת המרזח".<ref>[[w:KAI|KAI]] 60 – [[w:כתובת המרזח|כתובת המרזח]]</ref> ב[[w:מפת מידבא|מפת מידבא]] מתואר בקרבת [[ים המלח]] יישוב בשם ΒΗΤΟΜΑΡΣΕΑ Η ΚΑΙ ΜΑΙΟΥΜΑΣ, המילה הראשונה בשם היישוב מזוהה כ"בית מרזח".<ref>ג'ורג' אלברט קוק, '''[[iarchive:atextbooknorths00cookgoog/page/n152/mode/2up|A Text-book of North-Semitic Inscriptions]]''', אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 122.</ref> המרזח נזכר בכתובות ארמיות מתדמור,<ref>ג'ורג' אלברט קוק, '''[[iarchive:atextbooknorths00cookgoog/page/n332/mode/2up|A Text-book of North-Semitic Inscriptions]]''', אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 302-303</ref><ref>שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 403.</ref> מ[[w:יב|יב]]<ref>בצלאל פורטן, '''Archives from Elephantine''', אוניברסיטת קליפורניה, 1968, עמ' 179-186, ISBN 978-0520010284</ref> ובכתובות נבטיות.<ref>אברהם נגב, '''[https://benyehuda.org/read/16164#ch641 ערי הנבטים בנגב]''', אריאל, 1988, פרק עבדת, תת הפרק "תולדות היישוב"</ref><ref>צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 856.</ref> *בערבית קדומה: ("מרזִיח'") משמעותה הראשונית: "מִשתֶּה".{{מקור}} ===צירופים=== * [[בית מרזח]] ===ראו גם=== * [[בית היין]] * [[חפלה]] ===לקריאה נוספת=== * צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 854-857 * [https://www.academia.edu/30505243/2015 G. Del Olmo Lete, The Marzeah and the Ugaritic Magic] * [https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra036.pdf יוסף ברסלבי, "מרזח"] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = מרזח (טקס) | ויקיפדיה 2 = מרזח | שם ויקיפדיה = מרזח (משמעות 1, טקס פולחני) | שם ויקיפדיה 2 = מרזח (משמעות 2, משתה הוללות) }} *[https://www.witchcraft.co.il/?p=77 מרזח: חגיגת המתים הכנענית בחורף] === הערות שוליים === {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:טקסים]] [[קטגוריה:דת]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] d19daqs8kyq1v2ddg4k5qpj776t7yrw 2 58556 522724 522319 2026-08-06T14:15:25Z סנדל מגורב 30714 /* ערכים שהרחבתי/ערכתי בצורה משמעותית */ 522724 wikitext text/x-wiki הפעילות בויקימדיה משום שאני רואה ערך בשיפור והרחבת הידע הנגיש לאנושות. ===ערכים חדשים=== '''מילים''': [[אונו]], [[אורבן]], [[אורבני]], [[אילו]], [[אלו]], [[איפשר]], [[אלום]], [[אלל]], [[אמין]], [[אסטוה]], [[אסטרטא]], [[אפטניא]], [[אפסניא]], [[אפעס]], [[אקון]], [[בורדו]], [[בלום]], [[בלשת]], [[בעין]], [[בראבו]], [[ברזג]], [[בר יוכני]], [[בת יענה]], [[גדרת]], [[גוליר]], [[גסטרא]], [[גר גרור]], [[גרוס]], [[דודן]], [[דונאט]], [[דלמא]], [[דרעק]], [[הבעיל]], [[הבריא]], [[הדוס]], [[ההין]], [[החביר]], [[החלים]], [[המהם]], [[הנוה]], [[העיד]], [[הפיח]], [[הפקיר]], [[הרים]], [[התאכסן]], [[התאמר]], [[התאשר]], [[התחקה]], [[התימר]], [[התמזמז]], [[התמיר]], [[התמר]], [[התנאה]], [[התנוה]], [[זבול]], [[זביל]], [[זלדקן]], [[חרצבות]], [[טיגן]], [[טינה]], [[יגרת]], [[יפח]], [[יפיח]], [[כילפה]], [[כפישה]], [[כפרה]], [[כשיל]], [[להון]], [[מגביה]], [[מוגרה]], [[מזמז]], [[מטקסא]], [[מיהות]], [[מלאה]], [[מלמל]], [[מלמול]], [[ממרר]], [[מעטן]], [[מקרצת]], [[מרבך]], [[משמד]], [[נבזה]], [[נבעה]], [[נבק]], [[נגמם]], [[נגרז]], [[נומי]], [[נות בית]], [[נכמר]], [[נמבזה]], [[נמלץ]], [[נעוה]], [[נקוב]], [[נקרא]], [[סנטור]], [[סנתז]], [[עבה]], [[עבי]], [[עזאזל]], [[עטין]], [[עטן]], [[עינן]], [[עשש]], [[פרשז]], [[פרתם]], [[צנף]], [[קבב]], [[קשט]], [[שלאנן]], [[שלמים]], [[רפא]], [[רקח]], [[רתף]], [[תחוקה]]. (114) '''ביטויים, ניבים ופתגמים''': [[אגדה אורבנית]], [[אי בעית אימא]], [[אפריון נמטיה]], [[אף גבוה]], [[בלוש ותשכח]], [[ברב חובלים תטבענה הספינות]], [[דבר אחד לדור]], [[דוק ותשכח]], [[דוק מינה]], [[הפוכי מטרתא למה לי]], [[כעבד ישאף צל]], [[כפת תמרים]], [[מרר בבכי]], [[פותחים בכבוד אכסניה]], [[קבוצת בקרת]], (14) '''ראשי תיבות''': [[איא"פ]], [[אל"ל]], [[בנ"ג]], [[בנ"ג ובנ"ר]], [[בנל"ך ואע"י]], [[גד"ש]], [[הב"ה]], [[ה"ד]], [[הה"נ]], [[הי"מ]], [[ה"נ]], [[ו"ק]], [[יבה"ז]], [[למ"ה]], [[למשה"ד]], [[לפו"ר]], [[נ"ג]], [[נל"ק]], [[פו"ר]], [[קאו"פ]], [[ריט"א]], [[ריט"ע]], [[שאו"פ]], [[שה"ד]] (23) '''שורשים''': [[עוד א (שורש)]], [[עוד ב (שורש)]], [[סכה (שורש)]], [[פעם (שורש)]], [[פשׁח (שורש)]] (5) ===ערכים שהרחבתי/ערכתי בצורה משמעותית=== [[אבול]], [[אברך]], [[אגר]], [[אגרת]], [[אדיש]], [[אדר]], [[אובל]], [[אויל]], [[אולי]], [[אחוה]], [[אחמתא]], [[אחר]], [[אחשתרן]], [[אי]], [[איזה]], [[אכסניה]], [[אליל]], [[אלסר]], [[אמלל]], [[אמן]], [[אמנות]], [[אסטן]], [[אסם]], [[אפסן]], [[אפע]], [[ארשת]], [[אשכר]], [[אשפר]], [[אשר]], [[אתגר]], [[אתר]], [[בי]], [[בית סהר]], [[בלש]], [[בעי]], [[בעליל]], [[בקר]], [[ברא]], [[בריא]], [[בריון]], [[גימטריה]], [[גר]], [[גרב]], [[גרס]], [[גרסה]], [[דוכסוסטוס]], [[דץ]], [[הדס]], [[הומם]], [[הוקיע]], [[הכפיש]], [[המה]], [[הנדסה]], [[הניף]], [[הרעיף]], [[השביח]], [[התעלף]], [[התעמר]], [[זמזם]], [[חבל]], [[חדר]], [[חידה]], [[חיה]], [[חלד]], [[חלם]], [[חל]], [[חלמית]], [[חמור]], [[חמן]], [[חסד]], [[חסך]], [[חרד]], [[חרול]], [[טעות]], [[ידוע]], [[יפח]], [[כיור]], [[כמר]], [[כנה]], [[כפוש]], [[כפתור]], [[כר]], [[כתם]], [[ללין]], [[לפיד]], [[מזודה]], [[מלג]], [[מלוג]], [[ממזר]], [[מסע]], [[מצולה]], [[מקלס]], [[מריא]], [[משלב]], [[נאלח]], [[נגיד]], [[נדח]], [[נוה]], [[נחש]], [[נחשת]], [[נקב]], [[סאן]], [[סאון]], [[סבל]], [[סחורה]], [[סימן]], [[סיכה]], [[סכה]], [[סכוי]], [[סנהדרין]], [[סנטר]], [[סף]], [[עב]], [[עבדה]], [[עבדקן]], [[עבור]], [[עביט]], [[עגן]], [[עד]], [[עדות]], [[עדי]], [[עדר]], [[עוה]], [[עלי]], [[ערב]], [[ערבה]], [[עשתי עשר]], [[פגוש]], [[פורה]], [[פזז]], [[פזם]], [[פחה]], [[פחוה]], [[פיד]], [[פיתום]], [[פלצור]], [[פנקס]], [[פעם]], [[פעמה]], [[פקועה]], [[פקעת]], [[פרק]], [[פשח]], [[צבת]], [[צוער]], [[צלל]], [[צער]], [[צרעת]], [[קו]], [[קוה]], [[קומקום]], [[קטף]], [[קלוס]], [[קלס]], [[קלסה]], [[קפש]], [[קרה]], [[קרמל]], [[קרץ]], [[קרקר]], [[קשוה]], [[קשת]], [[רגן]], [[רובה]], [[רטפש]], [[רעל]], [[רעלה]], [[רפאים]], [[שאנן]], [[שבת]], [[שדרה]], [[שושן]], [[שושנה]], [[שחץ]], [[שליש]], [[שלל]], [[שלם]], [[שעטנז]], [[שער]], [[שתע]], [[תהום]], [[תופין]], [[תחרה]], [[תירוש]], [[תמרה]], [[תפל]], [[תרעלה]]. (187) '''ביטויים, ניבים ופתגמים''': [[בן פורת יוסף]], [[למשל ולשנינה]], [[מי לה' אלי]], [[סבר פנים]], [[פרי הדר]], [[ריר חלמות]]. (6) t3vzatfcau2kyu6hajkl9oww9ov16hd 522729 522724 2026-08-06T14:50:14Z סנדל מגורב 30714 /* ערכים שהרחבתי/ערכתי בצורה משמעותית */ 522729 wikitext text/x-wiki הפעילות בויקימדיה משום שאני רואה ערך בשיפור והרחבת הידע הנגיש לאנושות. ===ערכים חדשים=== '''מילים''': [[אונו]], [[אורבן]], [[אורבני]], [[אילו]], [[אלו]], [[איפשר]], [[אלום]], [[אלל]], [[אמין]], [[אסטוה]], [[אסטרטא]], [[אפטניא]], [[אפסניא]], [[אפעס]], [[אקון]], [[בורדו]], [[בלום]], [[בלשת]], [[בעין]], [[בראבו]], [[ברזג]], [[בר יוכני]], [[בת יענה]], [[גדרת]], [[גוליר]], [[גסטרא]], [[גר גרור]], [[גרוס]], [[דודן]], [[דונאט]], [[דלמא]], [[דרעק]], [[הבעיל]], [[הבריא]], [[הדוס]], [[ההין]], [[החביר]], [[החלים]], [[המהם]], [[הנוה]], [[העיד]], [[הפיח]], [[הפקיר]], [[הרים]], [[התאכסן]], [[התאמר]], [[התאשר]], [[התחקה]], [[התימר]], [[התמזמז]], [[התמיר]], [[התמר]], [[התנאה]], [[התנוה]], [[זבול]], [[זביל]], [[זלדקן]], [[חרצבות]], [[טיגן]], [[טינה]], [[יגרת]], [[יפח]], [[יפיח]], [[כילפה]], [[כפישה]], [[כפרה]], [[כשיל]], [[להון]], [[מגביה]], [[מוגרה]], [[מזמז]], [[מטקסא]], [[מיהות]], [[מלאה]], [[מלמל]], [[מלמול]], [[ממרר]], [[מעטן]], [[מקרצת]], [[מרבך]], [[משמד]], [[נבזה]], [[נבעה]], [[נבק]], [[נגמם]], [[נגרז]], [[נומי]], [[נות בית]], [[נכמר]], [[נמבזה]], [[נמלץ]], [[נעוה]], [[נקוב]], [[נקרא]], [[סנטור]], [[סנתז]], [[עבה]], [[עבי]], [[עזאזל]], [[עטין]], [[עטן]], [[עינן]], [[עשש]], [[פרשז]], [[פרתם]], [[צנף]], [[קבב]], [[קשט]], [[שלאנן]], [[שלמים]], [[רפא]], [[רקח]], [[רתף]], [[תחוקה]]. (114) '''ביטויים, ניבים ופתגמים''': [[אגדה אורבנית]], [[אי בעית אימא]], [[אפריון נמטיה]], [[אף גבוה]], [[בלוש ותשכח]], [[ברב חובלים תטבענה הספינות]], [[דבר אחד לדור]], [[דוק ותשכח]], [[דוק מינה]], [[הפוכי מטרתא למה לי]], [[כעבד ישאף צל]], [[כפת תמרים]], [[מרר בבכי]], [[פותחים בכבוד אכסניה]], [[קבוצת בקרת]], (14) '''ראשי תיבות''': [[איא"פ]], [[אל"ל]], [[בנ"ג]], [[בנ"ג ובנ"ר]], [[בנל"ך ואע"י]], [[גד"ש]], [[הב"ה]], [[ה"ד]], [[הה"נ]], [[הי"מ]], [[ה"נ]], [[ו"ק]], [[יבה"ז]], [[למ"ה]], [[למשה"ד]], [[לפו"ר]], [[נ"ג]], [[נל"ק]], [[פו"ר]], [[קאו"פ]], [[ריט"א]], [[ריט"ע]], [[שאו"פ]], [[שה"ד]] (23) '''שורשים''': [[עוד א (שורש)]], [[עוד ב (שורש)]], [[סכה (שורש)]], [[פעם (שורש)]], [[פשׁח (שורש)]] (5) ===ערכים שהרחבתי/ערכתי בצורה משמעותית=== [[אבול]], [[אברך]], [[אגר]], [[אגרת]], [[אדיש]], [[אדר]], [[אובל]], [[אויל]], [[אולי]], [[אחוה]], [[אחמתא]], [[אחר]], [[אחשתרן]], [[אי]], [[איזה]], [[אכסניה]], [[אליל]], [[אלסר]], [[אמלל]], [[אמן]], [[אמנות]], [[אסטן]], [[אסם]], [[אפסן]], [[אפע]], [[ארשת]], [[אשכר]], [[אשפר]], [[אשר]], [[אתגר]], [[אתר]], [[בי]], [[בית סהר]], [[בלש]], [[בעי]], [[בעליל]], [[בקר]], [[ברא]], [[בריא]], [[בריון]], [[גימטריה]], [[גר]], [[גרב]], [[גרס]], [[גרסה]], [[דוכסוסטוס]], [[דץ]], [[הדס]], [[הומם]], [[הוקיע]], [[הכפיש]], [[המה]], [[הנדסה]], [[הניף]], [[הרעיף]], [[השביח]], [[התעלף]], [[התעמר]], [[זמזם]], [[חבל]], [[חדר]], [[חידה]], [[חיה]], [[חלד]], [[חלם]], [[חל]], [[חלמית]], [[חמור]], [[חמן]], [[חסד]], [[חסך]], [[חרד]], [[חרול]], [[טעות]], [[ידוע]], [[יפח]], [[כיור]], [[כמר]], [[כנה]], [[כפוש]], [[כפתור]], [[כר]], [[כתם]], [[ללין]], [[לפיד]], [[מזודה]], [[מלג]], [[מלוג]], [[ממזר]], [[מסע]], [[מצולה]], [[מקלס]], [[מריא]], [[משלב]], [[נאלח]], [[נגיד]], [[נדח]], [[נוה]], [[נחש]], [[נחשת]], [[נקב]], [[סאן]], [[סאון]], [[סבל]], [[סחורה]], [[סימן]], [[סיכה]], [[סכה]], [[סכוי]], [[סנהדרין]], [[סנטר]], [[סף]], [[עב]], [[עבדה]], [[עבדקן]], [[עבור]], [[עביט]], [[עגן]], [[עד]], [[עדות]], [[עדי]], [[עדר]], [[עוה]], [[עלי]], [[ערב]], [[ערבה]], [[עשתי עשר]], [[פגוש]], [[פורה]], [[פזז]], [[פזם]], [[פחה]], [[פחוה]], [[פיד]], [[פיתום]], [[פלצור]], [[פנקס]], [[פעם]], [[פעמה]], [[פקועה]], [[פקעת]], [[פרק]], [[פשח]], [[צבת]], [[צוער]], [[צלל]], [[צער]], [[צרעת]], [[קו]], [[קוה]], [[קומקום]], [[קטף]], [[קלוס]], [[קלס]], [[קלסה]], [[קפש]], [[קרה]], [[קרמל]], [[קרץ]], [[קרקר]], [[קשוה]], [[קשת]], [[רגן]], [[רובה]], [[רטפש]], [[רעל]], [[רעלה]], [[רפאים]], [[שאנן]], [[שבת]], [[שדרה]], [[שושן]], [[שושנה]], [[שחץ]], [[שליש]], [[שלל]], [[שלם]], [[שעטנז]], [[שער]], [[שתע]], [[תהום]], [[תופין]], [[תחרה]], [[תירוש]], [[תמרה]], [[תפל]], [[תרעלה]]. (188) '''ביטויים, ניבים ופתגמים''': [[בן פורת יוסף]], [[למשל ולשנינה]], [[מי לה' אלי]], [[סבר פנים]], [[פרי הדר]], [[ריר חלמות]]. (6) 9wzw65bkvcohfa62pkqf90r66xmbip9 0 60233 522735 488740 2026-08-06T21:38:17Z CrescentStorm 15545 /* הֵצִיץ */ 522735 wikitext text/x-wiki ==הֵצִיץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}} |בניין=הפעיל }} # {{רובד|המקרא}} גילה את עצמו, הוציא ראשו ממקום נסתר כדי כדי להֵיראות. גם כדי לראות בלא להֵיראות. {{משלב|ספרותי}} הביט במבט חטוף או בהיחבא. #:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת '''מֵצִיץ''' מִן-הַחֲרַכִּים|שיר השירים|ב|ט}} #:* {{צט/רבה|משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג '''הציץ''' עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג '''הציץ''' עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם|בראשית|לט|א}} #:*{{הדגשה|"ליד שולחן ארוחת הבוקר היה אבא '''מציץ''' בי לרגע בעיני כלב חומות עגומות, ומיד היה מבטו בורח מפני מבטי ותחפר עמוק מאחורי עיתונו."|('''סיפור על אהבה וחושך''' מאת [[w:עמוס עוז|עמוס עוז]]}} #:* {{צטבי|או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, '''מציץ''' בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.|https://benyehuda.org/read/29974|א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים"|אילת נגב}} #:* השמיכה הזו קצרה מידי, כפות הרגלים '''מציצות''' החוצה וקר לי. ===גיזרון=== * מן המקרא. ראו [[ציץ|צִיץ]]. ===צירופים=== *[[הציץ ונפגע]] ===נגזרות=== * [[הצצה]] * [[מציצן|מְצִיצָן,מֵצִיצָן]] ===מילים נרדפות=== * [[צץ|צָץ]] * [[הנץ|הֵנֵץ]] * [[בצבץ|בִּצְבֵּץ]]<!---לשון חז"ל כמו 1---> * [[העיף מבט]] ===ניגודים=== * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|peep|peek}} ===ראו גם=== * [[הנץ|הֵנֵץ]] * [[נצץ|נָצַץ]] {{שורש|צוץ}} rfl73rs9v3ix5w1yjotin0npfcwb7d8