ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.14 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע תפת 0 10091 522761 522757 2026-08-08T05:19:24Z ~2026-31978-93 46173 /* תֹּפֶת {{משני|א}} */ 522761 wikitext text/x-wiki {{תוכן|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}} ==תֹּפֶת {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|פ|ת|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # מקום בעיר ה[[קודש]] ששימש לפולחן שריפת אדם #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִקָּרֵא֩ לַמָּק֨וֹם הַזֶּ֥ה ע֛וֹד הַ'''תֹּ֖פֶת''' וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֑ם כִּ֖י אִם־גֵּ֥יא הַהֲרֵגָֽה| ירמיהו|יט|ו}} # [[שריפה|שרפה]], מדורה גדולה. #:*{{צטבי|וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה|alxarizi/haanak.html|ספר הענק|יהודה אלחריזי}} #:*{{צטבי|רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''|smolenskin/hayerusha_III.html|הירושה|פרץ סמולנסקין}} # {{הקשר|נצרות}} {{רובד|ב}} [[גיהנום|גהנום]]. #:*{{צטבי|יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת [[שובב|שׁוֹבֲבוֹת]]|haromi/004.html|מחברות עמנואל|עמנואל הרומי}} #:*{{צטבי|וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא.|barshadsky/barshadsky_038.html|כליל אי השלמות|ישעיהו ברשדסקי}} # {{בהשאלה}} מצב או מאורע קשה הכרוך בכאב ובסבל רב. #:*{{צטבי|'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר|avigdor/003.html|רבי שפרה|בן אביגדור}} ===גיזרון=== * כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{צט/תנ"ך|וְטִמֵּא אֶת '''הַתֹּפֶת''' אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|מלכים ב|כג|י}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה [[אפייה]], שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: בארמית, תְּפָיָא</ref>המילה מופיעה, למשל בברכות ל"ט ע"א<ref> – [[אח]] ; בערבית, {{ערבית|أُثْفِيَّة|אֻתְ'פִיָּה}} – אחת משלוש אבנים סביב האש, המשמשת כ[[חצובה]] התומכת ב[[קדירה]]. כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־ף, לא התקבלו אף הן.{{מקור}} ===פרשנים מפרשים=== * עפ"י "תופת" כמקבילה לתיבת "[[תוף]]": :: '''מצודת דוד''': "הוא המקום שהיו מעבירים שם בניהם למולך ונקראה כן ע"ש שהיו מכים בתופים לבל ישמע האב נהמת הבן כשהוא נשרף בין המדורות ולבל יכמרו רחמיו". :: '''רד"ק''': "שם מקום שהיו מעבירין שם בניהם למולך היה שם המקום תופת ואמרו כי נקרא כן כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש וינהם לבו עליו ויקחהו מידם". :: '''רלב"ג''': "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים". :: '''רש"י''': "הוא ה[[מולך]] ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת". ===צירופים=== * [[אש תפת|אש תופת]] * [[יסורי תפת|ייסורי תופת]] * [[כאבי תפת|כאבי תופת]] * [[מכונית תפת|מכונית תופת]] * [[מלאך תופת|מלאך תופת]] ===מילים נרדפות=== * [[מוקד]] (2) * [[שאול#שְׁאוֹל|שאול]] (3) * [[תפתה]] (3) ===ניגודים=== * [[גן עדן]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|inferno|hellfire}} *ערבית: {{ת|ערבית|جحِيم}} (תעתיק: גַ'חִים) :::{{ת|ערבית|سعير}} (תעתיק: סַעִיר) :::{{ת|ערבית|لظى}} (תעתיק: לַטָ'א) ===ראו גם=== * [[אתיופיה]] * [[עבודת אלילים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עבודת המולך}} ===סמוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אש]] ==תֹּפֶת {{משני|ב}}== {{לשכתוב|סיבה=הגדרה ופרשנות שאין להן כל סימוכין, ואינן מופיעות במילונים עבריים אחרים}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תופת |הגייה='''to'''fet |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ת|ו|ף|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֹלֶת}} |נטיות= }} # {{משוערת}} {{רובד|המקרא}} [[יריקה]] או הבעת [[בוז]] / או כתיב בהשפעה כנענית-אוגריתית המקביל לתיבת: [[משפט]] העברית, ראו גזרון תיבת [[דין]] בדוגמא מאוגריתית #:*{{צט/תנ"ך|וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים; '''וְתֹפֶת''' לְפָנִים אֶהְיֶה.|איוב|יז|ו}} ===גיזרון=== # המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־ף, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.{{מקור}} ::(לאור [[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ|חילופי ת־ש מהאות הפרוטו־שמית ṱ]]) השוו כעת: תפת - [[שפט]] - [[w:שפש|שפש]] (𐤀) ===פרשנים מפרשים=== * היו שפירשו תפת מן הארמית בבלית של התלמוד כמקבילה לצורה - 'טְפוּ' (כמו בביטוי-"טְפוּ,טְפוּ,טְפוּ") ,יריקה . וגם, על פי לשון נקבית {{צט/בבלי|'''תוף''' שדאי|כתובות|סא|ב}} בהוראת ריקקי והשליכי . רש"י מפרש {{צט/בבלי|ברוקא דהדדי '''תפיתו'''|שבת|צט|ב}} בלשון רבים, בהוראת "יריקות הדדיות" .(=בצוותה). * אבן עזרא: "כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם ויש אומרים כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף". * מצודת דוד: "לגיהנם". * מצודת ציון: "כן יקרא הגיהנם כמו {{צט/תנ"ך|כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל '''תָּפְתֶּה'''|ישעיה|ל|לג}} ע"ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה". * רלב"ג: "אדון כענין תפתאי האמור בדניאל ({{צט/תנ"ך|תפתיא|דניאל|ג|ג}})". * רש"י: "כמו תוף". ===ניגודים=== * [[כבוד#כִּבּוּד|כיבוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spitting}} ===ראו גם=== * [[גנאי]] * [[שופט]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] p30z33iu49l6pt6j7rd2uounmofy408 אילת 0 14205 522775 500124 2026-08-08T07:37:25Z ~2026-31978-93 46173 /* מידע נוסף */ 522775 wikitext text/x-wiki ==אֵילַת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אילת |הגייה=ey'''lat,'''e'''lat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Princess Hotel Eilat Israel.jpg|בית מלון באילת}} {{תמונה|Ayla02.jpg|תל אילת בעבר הירדן}} # ה[[עיר]] ה[[דרומי]]ת ביותר ב[[ישראל]], השוכנת ל[[חוף|חופו]] של [[ים סוף]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה '''מֵאֵילַת''' וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.|דברים|ב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-'''אֵילַת''' לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים '''מֵאֵילוֹת'''; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ '''אֵילַת''' וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.|מלכים ב|טז|ו}} #:*{{צטשיר|בואי נמלט מן האספלט / ומן הערים המקומטות / בואי נמלט אל הלגונות השקטות / בואי '''לאילת'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}554&wrkid{{=}}590|בואי לאילת|ירון לונדון}} #:* {{צטשיר|מחר אולי נפליגה בספינות / מחוף '''אילת''' עד חוף שנהב / ועל המשחתות הישנות / יטעינו תפוחי זהב.|/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}2099|מחר|ויקיפדיה=מחר (שיר)|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אין לנו איביזה, / אין הרבה בויזה, / אבל יש את הבריזה / של '''אילת''' והכנרת.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}11885&wrkid{{=}}43574|סלסולים|סטטיק ובן אל תבורי|ללא}} #:* כמדי שנה בשנה אני נוסע לנופש '''באילת'''. ===גיזרון=== * יש המקשרים את שם העיר כשם שהושאל מצורה כנענית-נקבית של תיבת: [[אל#אֵל|אל]] (אל+ה), המתייחסת ככל הנראה ל[[אשרה]]; העיר המקראית מכונה כיום [[עקבה]], ואילו העיר המודרנית שוכנת על חורבות ישוב ערבי ששמו "אֻם רַשְׁרַשׁ". * באילת נמצא חותם בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת המתוארך למאה ה-8 לפני הספירה ומוצע ליחסה ליותם מלך יהודה, או מי מאנשיו. על החותם צוירה דמות אייל, שכנראה היה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", המייצג את סמל העיר ששמה נגזר מן: [[איל]]+ת. ===מידע נוסף=== *במקרא מופיעה גם הצורה '''אֵילוֹת''', כנראה במבואה לעיל, על־אף ש[[W:המעתק הכנעני|המעתק הכנעני]] לא חל בד"כ על תנועת a בסיומת הנקבית. **בעברית החדשה חל בידול בין הצורות: '''אֵילוֹת''' הוא קיבוץ הגובל בצפון העיר '''אֵילַת'''. *במשנה מופיעה אילת אחרת שמרחקה צפונית לעיר המודרנית שהיתה "מרחק מהלך יום אחד" מירושליים... - {{צט/משנה|כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, '''אֵילַת''' מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.|מעשר שני|ה|ב}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Eilat|Elath}} * לטינית: {{ת|לטינית|Aila|Aela|Haila}} * ערבית: {{ת|ערבית|إيلات|آيلة}} ===ראו גם=== *[[אלתית]] (דג) *[[נגב]] *[[ערבה]] *[[עציון גבר]] {{ערים בישראל}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אילת|ויקימסע=אילת}} [[קטגוריה:ערים]] ==אַיֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איילת |הגייה=a'''ye'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}} |נטיות=ר' אַיָּלוֹת, אֵיְלוֹת־ }}{{תמונה|Wapiti (01) 2006-09-19.JPG|איילת מניקה}} #{{רובד|המקרא}} [[נקבה|נְקֵבַת]] הָ[[איל|אַיָּל]]. #:*{{צט/תנ"ך|מְשַׁוֶּה רַגְלַי '''כָּאַיָּלוֹת'''; וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.|שמואל ב|כב|לד}} (גם {{פסוק|תהלים|יח|לד}}) #:*{{צט/תנ"ך|כִּי גַם־'''אַיֶּלֶת''' בַּשָּׁדֶה יָלְדָה; וְעָזוֹב, כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא.|ירמיהו|ד|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|'''אַיֶּלֶת''' אֲהָבִים, וְיַעֲלַת־חֵן; דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.|משלי|ה|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ '''בְּאַיְלוֹת''' הַשָּׁדֶה; אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.|שיר השירים|ב|ז}} (גם {{פסוק|שיר השירים|ג|ה}}) # שם פרטי לנקבה. #:*{{הדגשה|”הוֹלֶכֶת '''אַיֶּלֶת''' / שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת / עִם חִפּוּשִׁית עֲגֻלָּה / בְּכִיס הַשִּׂמְלָה. / כַּמָּה נִפְלָא!“|('''אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת''', מאת [[W:רינת הופר|רינת הופר]])}} ===צירופים=== *[[אילת השחר]] ===מילים נרדפות=== * [[איל|אַיָּלָה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|hind|doe}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:מקבילות נקביות]] [[קטגוריה:שמות]] f1mdge514mjpcl4m85apsdyipvgtnvx 522776 522775 2026-08-08T07:38:56Z ~2026-31978-93 46173 /* מידע נוסף */ 522776 wikitext text/x-wiki ==אֵילַת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אילת |הגייה=ey'''lat,'''e'''lat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Princess Hotel Eilat Israel.jpg|בית מלון באילת}} {{תמונה|Ayla02.jpg|תל אילת בעבר הירדן}} # ה[[עיר]] ה[[דרומי]]ת ביותר ב[[ישראל]], השוכנת ל[[חוף|חופו]] של [[ים סוף]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה '''מֵאֵילַת''' וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.|דברים|ב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-'''אֵילַת''' לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים '''מֵאֵילוֹת'''; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ '''אֵילַת''' וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.|מלכים ב|טז|ו}} #:*{{צטשיר|בואי נמלט מן האספלט / ומן הערים המקומטות / בואי נמלט אל הלגונות השקטות / בואי '''לאילת'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}554&wrkid{{=}}590|בואי לאילת|ירון לונדון}} #:* {{צטשיר|מחר אולי נפליגה בספינות / מחוף '''אילת''' עד חוף שנהב / ועל המשחתות הישנות / יטעינו תפוחי זהב.|/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}2099|מחר|ויקיפדיה=מחר (שיר)|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אין לנו איביזה, / אין הרבה בויזה, / אבל יש את הבריזה / של '''אילת''' והכנרת.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}11885&wrkid{{=}}43574|סלסולים|סטטיק ובן אל תבורי|ללא}} #:* כמדי שנה בשנה אני נוסע לנופש '''באילת'''. ===גיזרון=== * יש המקשרים את שם העיר כשם שהושאל מצורה כנענית-נקבית של תיבת: [[אל#אֵל|אל]] (אל+ה), המתייחסת ככל הנראה ל[[אשרה]]; העיר המקראית מכונה כיום [[עקבה]], ואילו העיר המודרנית שוכנת על חורבות ישוב ערבי ששמו "אֻם רַשְׁרַשׁ". * באילת נמצא חותם בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת המתוארך למאה ה-8 לפני הספירה ומוצע ליחסה ליותם מלך יהודה, או מי מאנשיו. על החותם צוירה דמות אייל, שכנראה היה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", המייצג את סמל העיר ששמה נגזר מן: [[איל]]+ת. ===מידע נוסף=== *במקרא מופיעה גם הצורה '''אֵילוֹת''', כנראה במבואה לעיל, על־אף ש[[W:המעתק הכנעני|המעתק הכנעני]] לא חל בד"כ על תנועת a בסיומת הנקבית. **בעברית החדשה חל בידול בין הצורות: '''אֵילוֹת''' הוא קיבוץ הגובל בצפון העיר '''אֵילַת'''. *במשנה מופיעה אילת אחרת שרחוקה "[[מהלך]] יום אחד" מירושליים... - {{צט/משנה|כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, '''אֵילַת''' מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.|מעשר שני|ה|ב}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Eilat|Elath}} * לטינית: {{ת|לטינית|Aila|Aela|Haila}} * ערבית: {{ת|ערבית|إيلات|آيلة}} ===ראו גם=== *[[אלתית]] (דג) *[[נגב]] *[[ערבה]] *[[עציון גבר]] {{ערים בישראל}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אילת|ויקימסע=אילת}} [[קטגוריה:ערים]] ==אַיֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איילת |הגייה=a'''ye'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}} |נטיות=ר' אַיָּלוֹת, אֵיְלוֹת־ }}{{תמונה|Wapiti (01) 2006-09-19.JPG|איילת מניקה}} #{{רובד|המקרא}} [[נקבה|נְקֵבַת]] הָ[[איל|אַיָּל]]. #:*{{צט/תנ"ך|מְשַׁוֶּה רַגְלַי '''כָּאַיָּלוֹת'''; וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.|שמואל ב|כב|לד}} (גם {{פסוק|תהלים|יח|לד}}) #:*{{צט/תנ"ך|כִּי גַם־'''אַיֶּלֶת''' בַּשָּׁדֶה יָלְדָה; וְעָזוֹב, כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא.|ירמיהו|ד|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|'''אַיֶּלֶת''' אֲהָבִים, וְיַעֲלַת־חֵן; דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.|משלי|ה|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ '''בְּאַיְלוֹת''' הַשָּׁדֶה; אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.|שיר השירים|ב|ז}} (גם {{פסוק|שיר השירים|ג|ה}}) # שם פרטי לנקבה. #:*{{הדגשה|”הוֹלֶכֶת '''אַיֶּלֶת''' / שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת / עִם חִפּוּשִׁית עֲגֻלָּה / בְּכִיס הַשִּׂמְלָה. / כַּמָּה נִפְלָא!“|('''אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת''', מאת [[W:רינת הופר|רינת הופר]])}} ===צירופים=== *[[אילת השחר]] ===מילים נרדפות=== * [[איל|אַיָּלָה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|hind|doe}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:מקבילות נקביות]] [[קטגוריה:שמות]] gvlu6s1jwg4obd9xiv324a1x5hgtrp8 522777 522776 2026-08-08T07:39:58Z ~2026-31978-93 46173 /* מידע נוסף */ 522777 wikitext text/x-wiki ==אֵילַת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אילת |הגייה=ey'''lat,'''e'''lat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Princess Hotel Eilat Israel.jpg|בית מלון באילת}} {{תמונה|Ayla02.jpg|תל אילת בעבר הירדן}} # ה[[עיר]] ה[[דרומי]]ת ביותר ב[[ישראל]], השוכנת ל[[חוף|חופו]] של [[ים סוף]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה '''מֵאֵילַת''' וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.|דברים|ב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-'''אֵילַת''' לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים '''מֵאֵילוֹת'''; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ '''אֵילַת''' וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.|מלכים ב|טז|ו}} #:*{{צטשיר|בואי נמלט מן האספלט / ומן הערים המקומטות / בואי נמלט אל הלגונות השקטות / בואי '''לאילת'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}554&wrkid{{=}}590|בואי לאילת|ירון לונדון}} #:* {{צטשיר|מחר אולי נפליגה בספינות / מחוף '''אילת''' עד חוף שנהב / ועל המשחתות הישנות / יטעינו תפוחי זהב.|/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}2099|מחר|ויקיפדיה=מחר (שיר)|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אין לנו איביזה, / אין הרבה בויזה, / אבל יש את הבריזה / של '''אילת''' והכנרת.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}11885&wrkid{{=}}43574|סלסולים|סטטיק ובן אל תבורי|ללא}} #:* כמדי שנה בשנה אני נוסע לנופש '''באילת'''. ===גיזרון=== * יש המקשרים את שם העיר כשם שהושאל מצורה כנענית-נקבית של תיבת: [[אל#אֵל|אל]] (אל+ה), המתייחסת ככל הנראה ל[[אשרה]]; העיר המקראית מכונה כיום [[עקבה]], ואילו העיר המודרנית שוכנת על חורבות ישוב ערבי ששמו "אֻם רַשְׁרַשׁ". * באילת נמצא חותם בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת המתוארך למאה ה-8 לפני הספירה ומוצע ליחסה ליותם מלך יהודה, או מי מאנשיו. על החותם צוירה דמות אייל, שכנראה היה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", המייצג את סמל העיר ששמה נגזר מן: [[איל]]+ת. ===מידע נוסף=== *במקרא מופיעה גם הצורה '''אֵילוֹת''', כנראה במבואה לעיל, על־אף ש[[W:המעתק הכנעני|המעתק הכנעני]] לא חל בד"כ על תנועת a בסיומת הנקבית. **בעברית החדשה חל בידול בין הצורות: '''אֵילוֹת''' הוא קיבוץ הגובל בצפון העיר '''אֵילַת'''. *במשנה מופיעה אילת אחרת שרחוקה "[[מהלך]] יום אחד" מירוש[[ליים]]... - {{צט/משנה|כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, '''אֵילַת''' מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.|מעשר שני|ה|ב}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Eilat|Elath}} * לטינית: {{ת|לטינית|Aila|Aela|Haila}} * ערבית: {{ת|ערבית|إيلات|آيلة}} ===ראו גם=== *[[אלתית]] (דג) *[[נגב]] *[[ערבה]] *[[עציון גבר]] {{ערים בישראל}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אילת|ויקימסע=אילת}} [[קטגוריה:ערים]] ==אַיֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איילת |הגייה=a'''ye'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}} |נטיות=ר' אַיָּלוֹת, אֵיְלוֹת־ }}{{תמונה|Wapiti (01) 2006-09-19.JPG|איילת מניקה}} #{{רובד|המקרא}} [[נקבה|נְקֵבַת]] הָ[[איל|אַיָּל]]. #:*{{צט/תנ"ך|מְשַׁוֶּה רַגְלַי '''כָּאַיָּלוֹת'''; וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.|שמואל ב|כב|לד}} (גם {{פסוק|תהלים|יח|לד}}) #:*{{צט/תנ"ך|כִּי גַם־'''אַיֶּלֶת''' בַּשָּׁדֶה יָלְדָה; וְעָזוֹב, כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא.|ירמיהו|ד|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|'''אַיֶּלֶת''' אֲהָבִים, וְיַעֲלַת־חֵן; דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.|משלי|ה|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ '''בְּאַיְלוֹת''' הַשָּׁדֶה; אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.|שיר השירים|ב|ז}} (גם {{פסוק|שיר השירים|ג|ה}}) # שם פרטי לנקבה. #:*{{הדגשה|”הוֹלֶכֶת '''אַיֶּלֶת''' / שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת / עִם חִפּוּשִׁית עֲגֻלָּה / בְּכִיס הַשִּׂמְלָה. / כַּמָּה נִפְלָא!“|('''אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת''', מאת [[W:רינת הופר|רינת הופר]])}} ===צירופים=== *[[אילת השחר]] ===מילים נרדפות=== * [[איל|אַיָּלָה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|hind|doe}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:מקבילות נקביות]] [[קטגוריה:שמות]] 4yi1j0sb7gxqye9pjv7g89din2shsue 522778 522777 2026-08-08T07:46:47Z ~2026-31978-93 46173 /* מידע נוסף */ 522778 wikitext text/x-wiki ==אֵילַת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אילת |הגייה=ey'''lat,'''e'''lat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Princess Hotel Eilat Israel.jpg|בית מלון באילת}} {{תמונה|Ayla02.jpg|תל אילת בעבר הירדן}} # ה[[עיר]] ה[[דרומי]]ת ביותר ב[[ישראל]], השוכנת ל[[חוף|חופו]] של [[ים סוף]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה '''מֵאֵילַת''' וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.|דברים|ב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-'''אֵילַת''' לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים '''מֵאֵילוֹת'''; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ '''אֵילַת''' וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.|מלכים ב|טז|ו}} #:*{{צטשיר|בואי נמלט מן האספלט / ומן הערים המקומטות / בואי נמלט אל הלגונות השקטות / בואי '''לאילת'''.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}554&wrkid{{=}}590|בואי לאילת|ירון לונדון}} #:* {{צטשיר|מחר אולי נפליגה בספינות / מחוף '''אילת''' עד חוף שנהב / ועל המשחתות הישנות / יטעינו תפוחי זהב.|/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}2099|מחר|ויקיפדיה=מחר (שיר)|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אין לנו איביזה, / אין הרבה בויזה, / אבל יש את הבריזה / של '''אילת''' והכנרת.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}11885&wrkid{{=}}43574|סלסולים|סטטיק ובן אל תבורי|ללא}} #:* כמדי שנה בשנה אני נוסע לנופש '''באילת'''. ===גיזרון=== * יש המקשרים את שם העיר כשם שהושאל מצורה כנענית-נקבית של תיבת: [[אל#אֵל|אל]] (אל+ה), המתייחסת ככל הנראה ל[[אשרה]]; העיר המקראית מכונה כיום [[עקבה]], ואילו העיר המודרנית שוכנת על חורבות ישוב ערבי ששמו "אֻם רַשְׁרַשׁ". * באילת נמצא חותם בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת המתוארך למאה ה-8 לפני הספירה ומוצע ליחסה ליותם מלך יהודה, או מי מאנשיו. על החותם צוירה דמות אייל, שכנראה היה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", המייצג את סמל העיר ששמה נגזר מן: [[איל]]+ת. ===מידע נוסף=== *במקרא מופיעה גם הצורה '''אֵילוֹת''', כנראה במבואה לעיל, על־אף ש[[W:המעתק הכנעני|המעתק הכנעני]] לא חל בד"כ על תנועת a בסיומת הנקבית. **בעברית החדשה חל בידול בין הצורות: '''אֵילוֹת''' הוא קיבוץ הגובל בצפון העיר '''אֵילַת'''. *במשנה מופיעה אילת הרחוקה "[[מהלך]] יום אחד" מירוש[[ליים]]... - {{צט/משנה|כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, '''אֵילַת''' מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.|מעשר שני|ה|ב}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Eilat|Elath}} * לטינית: {{ת|לטינית|Aila|Aela|Haila}} * ערבית: {{ת|ערבית|إيلات|آيلة}} ===ראו גם=== *[[אלתית]] (דג) *[[נגב]] *[[ערבה]] *[[עציון גבר]] {{ערים בישראל}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אילת|ויקימסע=אילת}} [[קטגוריה:ערים]] ==אַיֶּלֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איילת |הגייה=a'''ye'''let |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ו|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קַטֶּלֶת}} |נטיות=ר' אַיָּלוֹת, אֵיְלוֹת־ }}{{תמונה|Wapiti (01) 2006-09-19.JPG|איילת מניקה}} #{{רובד|המקרא}} [[נקבה|נְקֵבַת]] הָ[[איל|אַיָּל]]. #:*{{צט/תנ"ך|מְשַׁוֶּה רַגְלַי '''כָּאַיָּלוֹת'''; וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.|שמואל ב|כב|לד}} (גם {{פסוק|תהלים|יח|לד}}) #:*{{צט/תנ"ך|כִּי גַם־'''אַיֶּלֶת''' בַּשָּׁדֶה יָלְדָה; וְעָזוֹב, כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא.|ירמיהו|ד|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|'''אַיֶּלֶת''' אֲהָבִים, וְיַעֲלַת־חֵן; דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.|משלי|ה|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ '''בְּאַיְלוֹת''' הַשָּׁדֶה; אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.|שיר השירים|ב|ז}} (גם {{פסוק|שיר השירים|ג|ה}}) # שם פרטי לנקבה. #:*{{הדגשה|”הוֹלֶכֶת '''אַיֶּלֶת''' / שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת / עִם חִפּוּשִׁית עֲגֻלָּה / בְּכִיס הַשִּׂמְלָה. / כַּמָּה נִפְלָא!“|('''אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת''', מאת [[W:רינת הופר|רינת הופר]])}} ===צירופים=== *[[אילת השחר]] ===מילים נרדפות=== * [[איל|אַיָּלָה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|hind|doe}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:מקבילות נקביות]] [[קטגוריה:שמות]] cc3s1xc2kzdvmn7lqpbgar70ji461du שיחה:קדוש 1 21207 522780 186925 2026-08-08T08:09:30Z הראש 13641 /* תעתיק מערבית */ פסקה חדשה 522780 wikitext text/x-wiki == הגדרה == ככל הידוע לי, המשמעות הבסיס של השרש ק־ד־שׁ היא של הבדלה; עם קדוש הוא עם המובדל מאחרים. אני טועה? [[משתמש:עמשׂ בן־אריה|־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־]] • [[שיחת משתמש:עמשׂ בן־אריה|שיחה]] :אני די בטוח שלא. קדוש זה מושלם. זאת אומרת שכל כולו למען למטרה מסוימת. משום כך אומרים למשל על יצירת אומנות או תרומה כלשהיא שהיא מוקדשת למישהו (כל כולה בשביל אותו אדם). לכן גם זונה כהנת נקראת קדשה (למרות ששום דבר בה לכאורה לא קדוש), כי היא מקדישה את כל כולה לעבודה זרה (ההכנסות שלה היו הולכים למקדש שהיא האמינה באלילו). היא תרמה את כל כולה למטרה. מובן גם למה אדם קדוש זה סוג של עילוי. קדושה זה סוג של מימוש אידיאלים. :אך יכול להיות שאני טועה... --[[משתמש:עוז גבריאל|עוז גבריאל]] 21:18, 28 באפריל 2011 (IDT) :: עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה צודק קדוש זה מופרש ראה רש"י לפרשת קדושים שמפרש "קדושים תהיו" - פרושים תהיו [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] ([[שיחת משתמש:העורך היהודי|שיחה]]) 21:41, 21 בינואר 2015 (IST) == קדוש == לאחר עיון נוסף, חזרתי והפרדתי קדוש תאר וקדוש עצם. במילון אנגלית holy הוא תאר, saint הוא שם עצם. לדעתי "קדוש" תרגום של saint אינו התאר המקראי. [[משתמש:איתן פ|איתן פ]] 08:06, 19 באפריל 2009 (IDT) == תעתיק מערבית == עדיף להמנע מצירוף סימן שדה מעל אות עברית. בין היתר בגלל שאז התצוגה משתבשת, לפחות אצלי. 🧡 [[משתמש:הראש|הראש]] ([[שיחת משתמש:הראש|שיחה]]) 11:09, 8 באוגוסט 2026 (IDT) n1xfqxwqzfou7cvnrgzct06z72g50vx רעננה 0 29555 522779 499358 2026-08-08T08:05:16Z ~2026-31978-93 46173 /* רַעֲנָנָה */ 522779 wikitext text/x-wiki {{להשלים|כל הערך=כן}} ==רַעֲנָנָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רעננה |הגייה=Ra'anana |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש4|ר|ע|נ|ן}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. #:* {{הדגשה|'''רעננה''' ניצבת במקום שלה,אותה הנקודה לבד בשמים,רעננה אולי היא תעלה לך אולי גם [[תרד]]|(אריק לביא "רַעה-נָנַה")}} ===מקור=== *שם הישוב ניתן בהשראת הפסוק משיר השירים: {{צט/תנ"ך|הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ '''רַעֲנָנָֽה'''|שיר השירים|א|טז}} ולציון שאיפת מייסדיו להפוך את האדמה השממה לרעננה, ומוריקה. על אדמתה התקיים ישוב בתקופות הרומית והביזנטית {{הערת שוליים|מחבר: עמנואל הראובני : לקסיקון ארץ ישראל . ישראל משרד החינוך . 2010 עמוד: 887}}. ===תרגום=== *אנגלית {{ת|אנגלית|Fresh|Ra'anana}} ===ראו גם=== {{מיזמים|ויקיפדיה=רעננה|ויקימסע=רעננה}} {{ערים בישראל}} ===סמוכין=== tu6heuejjh02ejiws4eq1nmhpff5a7o מועדון לילה 0 32255 522769 489513 2026-08-08T05:33:56Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522769 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן לַיְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון לילה |הגייה=moa'''don lay'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה }} {{תמונה|Capannina di Franceschi 1.jpg|מועדון לילה}} # [[אולם]] המשמש ל[[הצגה|הצגת]] [[מופע|מופעי]] [[בדור]] ול[[רקוד|רקודים]] בשעות המאוחרות של היום. #:* כל [[יום חמישי]] ב[[ערב]] אנו יוצאים ל'''מועדון לילה''' לאחר שאנחנו חוזרים מה[[צבא]]. ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|notturno}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|skemmtistaður|næturklúbbur}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|night club|nightclub}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|ööklubi}} * אפריקנית: {{ת|אפריקנית|nagklub}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|գիշերային ակումբ}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nachtklub}} * דנית: {{ת|דנית|natklub}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|nachtclub}} * יידיש: {{ת|יידיש|נאַכטקלוב|נאַכטלאָקאַל}} * יפנית: {{ת|יפנית|ナイトクラブ}} * סינית: {{ת|סינית|夜總會|夜总会|夜店}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|club nocturno}} * ערבית: {{ת|ערבית|نادٍ ليلي|النادي الليلي}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|boate|casa noturna}} * פינית: {{ת|פינית|yökerho}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte de nuit}} * רוסית: {{ת|רוסית|ночной клуб}} * שבדית: {{ת|שבדית|nattklubb}} }} ===ראו גם=== * [[לילה]] * [[מועדון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדון לילה}} [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] hdmbz4ymibamhz8q10tn4wntu170rkr 522770 522769 2026-08-08T05:35:04Z ~2026-31978-93 46173 522770 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן לַיְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון לילה |הגייה=moa'''don lay'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה }} {{תמונה|Capannina di Franceschi 1.jpg|מועדון לילה}} # [[אולם]] המשמש ל[[הצגה|הצגת]] [[מופע|מופעי]] [[בדור]] ול[[רקוד|רקודים]] בשעות המאוחרות של היום. #:* כל [[יום חמישי]] ב[[ערב]] אנו יוצאים ל'''מועדון לילה''' לאחר שאנחנו חוזרים מה[[צבא]]. ===מילים נרדפות=== *[[דיסקוטק]] ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|notturno}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|skemmtistaður|næturklúbbur}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|night club|nightclub}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|ööklubi}} * אפריקנית: {{ת|אפריקנית|nagklub}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|գիշերային ակումբ}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nachtklub}} * דנית: {{ת|דנית|natklub}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|nachtclub}} * יידיש: {{ת|יידיש|נאַכטקלוב|נאַכטלאָקאַל}} * יפנית: {{ת|יפנית|ナイトクラブ}} * סינית: {{ת|סינית|夜總會|夜总会|夜店}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|club nocturno}} * ערבית: {{ת|ערבית|نادٍ ليلي|النادي الليلي}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|boate|casa noturna}} * פינית: {{ת|פינית|yökerho}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte de nuit}} * רוסית: {{ת|רוסית|ночной клуб}} * שבדית: {{ת|שבדית|nattklubb}} }} ===ראו גם=== * [[לילה]] * [[מועדון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדון לילה}} [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] 9wsacebkx3da11jqmum2y417305zomc 522771 522770 2026-08-08T05:38:58Z ~2026-31978-93 46173 /* מוֹעֲדוֹן לַיְלָה */ 522771 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן לַיְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון לילה |הגייה=moa'''don lay'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה }} {{תמונה|Capannina di Franceschi 1.jpg|מועדון לילה}} # [[אולם]] המשמש ל[[הצגה|הצגת]] [[מופע|מופעי]] [[בדור]] ול[[רקוד|רקודים]] בשעות המאוחרות של היום. #:* מידי [[יום חמישי]] ב[[ערב]] לקראת סופו של עוד שבוע אימונים מפרך אנו מבלים ב'''מועדון לילה'''. ===מילים נרדפות=== *[[דיסקוטק]] ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|notturno}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|skemmtistaður|næturklúbbur}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|night club|nightclub}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|ööklubi}} * אפריקנית: {{ת|אפריקנית|nagklub}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|գիշերային ակումբ}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nachtklub}} * דנית: {{ת|דנית|natklub}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|nachtclub}} * יידיש: {{ת|יידיש|נאַכטקלוב|נאַכטלאָקאַל}} * יפנית: {{ת|יפנית|ナイトクラブ}} * סינית: {{ת|סינית|夜總會|夜总会|夜店}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|club nocturno}} * ערבית: {{ת|ערבית|نادٍ ليلي|النادي الليلي}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|boate|casa noturna}} * פינית: {{ת|פינית|yökerho}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte de nuit}} * רוסית: {{ת|רוסית|ночной клуб}} * שבדית: {{ת|שבדית|nattklubb}} }} ===ראו גם=== * [[לילה]] * [[מועדון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדון לילה}} [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] pripsr60a8u8ur3awp8t35p11hnn74f 522772 522771 2026-08-08T05:39:28Z ~2026-31978-93 46173 /* מוֹעֲדוֹן לַיְלָה */ 522772 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן לַיְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון לילה |הגייה=moa'''don lay'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה }} {{תמונה|Capannina di Franceschi 1.jpg|מועדון לילה}} # [[אולם]] המשמש ל[[הצגה|הצגת]] [[מופע|מופעי]] [[בדור]] ול[[רקוד|רקודים]] בשעות המאוחרות של היום. #:* מידי [[יום חמישי]] ב[[ערב]], לקראת סופו של עוד שבוע אימונים מפרך אנו מבלים ב'''מועדון לילה'''. ===מילים נרדפות=== *[[דיסקוטק]] ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|notturno}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|skemmtistaður|næturklúbbur}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|night club|nightclub}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|ööklubi}} * אפריקנית: {{ת|אפריקנית|nagklub}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|գիշերային ակումբ}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nachtklub}} * דנית: {{ת|דנית|natklub}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|nachtclub}} * יידיש: {{ת|יידיש|נאַכטקלוב|נאַכטלאָקאַל}} * יפנית: {{ת|יפנית|ナイトクラブ}} * סינית: {{ת|סינית|夜總會|夜总会|夜店}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|club nocturno}} * ערבית: {{ת|ערבית|نادٍ ليلي|النادي الليلي}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|boate|casa noturna}} * פינית: {{ת|פינית|yökerho}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte de nuit}} * רוסית: {{ת|רוסית|ночной клуб}} * שבדית: {{ת|שבדית|nattklubb}} }} ===ראו גם=== * [[לילה]] * [[מועדון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדון לילה}} [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] 4vnrltjwj0dt85in7v7oxxa1gor714f 522773 522772 2026-08-08T05:40:39Z ~2026-31978-93 46173 /* מוֹעֲדוֹן לַיְלָה */ 522773 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן לַיְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון לילה |הגייה=moa'''don lay'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה }} {{תמונה|Capannina di Franceschi 1.jpg|מועדון לילה}} # [[אולם]] המשמש ל[[הצגה|הצגת]] [[מופע|מופעי]] [[בדור]] ול[[רקוד|רקודים]] בשעות המאוחרות של היום. #:* מידי [[יום חמישי]] ב[[ערב]], לקראת סופו של עוד שבוע אימונים צהל"י ומפרך אנו מבלים ב'''מועדון לילה'''. ===מילים נרדפות=== *[[דיסקוטק]] ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|notturno}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|skemmtistaður|næturklúbbur}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|night club|nightclub}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|ööklubi}} * אפריקנית: {{ת|אפריקנית|nagklub}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|գիշերային ակումբ}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nachtklub}} * דנית: {{ת|דנית|natklub}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|nachtclub}} * יידיש: {{ת|יידיש|נאַכטקלוב|נאַכטלאָקאַל}} * יפנית: {{ת|יפנית|ナイトクラブ}} * סינית: {{ת|סינית|夜總會|夜总会|夜店}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|club nocturno}} * ערבית: {{ת|ערבית|نادٍ ليلي|النادي الليلي}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|boate|casa noturna}} * פינית: {{ת|פינית|yökerho}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte de nuit}} * רוסית: {{ת|רוסית|ночной клуб}} * שבדית: {{ת|שבדית|nattklubb}} }} ===ראו גם=== * [[לילה]] * [[מועדון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדון לילה}} [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] rkb5cw7swhfrgbjovmpp0qd585y22su 522774 522773 2026-08-08T05:40:55Z ~2026-31978-93 46173 /* מוֹעֲדוֹן לַיְלָה */ 522774 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן לַיְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון לילה |הגייה=moa'''don lay'''la |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנֵי לַיְלָה }} {{תמונה|Capannina di Franceschi 1.jpg|מועדון לילה}} # [[אולם]] המשמש ל[[הצגה|הצגת]] [[מופע|מופעי]] [[בדור]] ול[[רקוד|רקודים]] בשעות המאוחרות של היום. #:* מידי [[יום חמישי]] ב[[ערב]], לקראת סופו של עוד שבוע אימונים צהל"י מפרך אנו מבלים ב'''מועדון לילה'''. ===מילים נרדפות=== *[[דיסקוטק]] ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|notturno}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|skemmtistaður|næturklúbbur}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|night club|nightclub}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|ööklubi}} * אפריקנית: {{ת|אפריקנית|nagklub}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|գիշերային ակումբ}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nachtklub}} * דנית: {{ת|דנית|natklub}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|nachtclub}} * יידיש: {{ת|יידיש|נאַכטקלוב|נאַכטלאָקאַל}} * יפנית: {{ת|יפנית|ナイトクラブ}} * סינית: {{ת|סינית|夜總會|夜总会|夜店}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|club nocturno}} * ערבית: {{ת|ערבית|نادٍ ليلي|النادي الليلي}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|boate|casa noturna}} * פינית: {{ת|פינית|yökerho}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte de nuit}} * רוסית: {{ת|רוסית|ночной клуб}} * שבדית: {{ת|שבדית|nattklubb}} }} ===ראו גם=== * [[לילה]] * [[מועדון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדון לילה}} [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] 55fj07hcg974x2smsgd07iczjhk75ls מועדון 0 32256 522765 460267 2026-08-08T05:30:08Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522765 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון |הגייה=moa'''don''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ע|ד}} |דרך תצורה={{מוספית|מועד|־וֹן}} |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנִים; מוֹעֲדוֹן־, מוֹעֲדוֹנֵי־ }} # {{הגדרה לקויה}} {{רובד|עברית חדשה}} [[מקום]] המציג [[מופע]]י [[בידור]] המשמש גם ל[[ריקוד]]ים. #:* {{עיתונות|וע"כ אומרים העסקנים הלאומיים שלנו פה ליסד איזה '''מועדון''' לאומי [...] שם יפגשו צעירי וצעירות א"י וילידי הארץ מקרב היהודים שמתעוררים לתחיה לאומית.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZV%2F1913%2F03%2F25&id{{=}}Ar00101&sk{{=}}097F72D0|הצבי||25 במרץ 1913}} #:* יצאנו כל ה[[חבר|חברים]] לרקוד ב'''מועדון'''. ===גיזרון=== * מן [[מועד#מוֹעֵד|מוֹעֵד]] ([[אהל מועד]]) מקום בו [[נועד]]ים, מקום [[כנוס#כִּנּוּס|כינוס]], מקום [[התועדות|התוועדות]]. ===צירופים=== * [[כרטיס מועדון]] * [[מועדון חברים]] * [[מועדון לילה]] * [[מועדון לקוחות]] * [[מועדון ספורט]] ===נגזרות=== * [[מועדונית]] * [[מועדוני]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מועד|בֵּית מוֹעָד]] <small>לשון ההשכלה והתחייה</small> * [[דיסקוטק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|club}} ===ראו גם=== * [[פאב]] * [[בית מועד לכל חי]] [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] hsanra5a7uv5a6lk91murg7yclhqi5i 522766 522765 2026-08-08T05:31:08Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522766 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון |הגייה=moa'''don''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ע|ד}} |דרך תצורה={{מוספית|מועד|־וֹן}} |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנִים; מוֹעֲדוֹן־, מוֹעֲדוֹנֵי־ }} # {{הגדרה לקויה}} {{רובד|עברית חדשה}} [[מקום]] המציג [[מופע]]י [[בידור]] המשמש גם ל[[ריקוד]]ים. #:* {{עיתונות|וע"כ אומרים העסקנים הלאומיים שלנו פה ליסד איזה '''מועדון''' לאומי [...] שם יפגשו צעירי וצעירות א"י וילידי הארץ מקרב היהודים שמתעוררים לתחיה לאומית.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZV%2F1913%2F03%2F25&id{{=}}Ar00101&sk{{=}}097F72D0|הצבי||25 במרץ 1913}} #:* יצאנו כל ה[[חבר|חברים]] לרקוד ב'''מועדון'''. ===גיזרון=== * מן [[מועד#מוֹעֵד|מוֹעֵד]] ([[אהל מועד]]) מקום בו [[נועד]]ים, מקום [[כנוס#כִּנּוּס|כינוס]], מקום [[התועדות|התוועדות]]. ===צירופים=== * [[כרטיס מועדון]] * [[מועדון חברים]] * [[מועדון לילה]] * [[מועדון לקוחות]] * [[מועדון ספורט]] ===נגזרות=== * [[מועדונית]] * [[מועדוני]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מועד|בֵּית מוֹעָד]] <small>לשון ההשכלה והתחייה</small> * [[דיסקוטק]] ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|club}} ===ראו גם=== * [[פאב]] * [[בית מועד לכל חי]] [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] s9obpvgx1njmjiqbvcjy2vywnpvn8tb 522767 522766 2026-08-08T05:33:13Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522767 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון |הגייה=moa'''don''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ע|ד}} |דרך תצורה={{מוספית|מועד|־וֹן}} |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנִים; מוֹעֲדוֹן־, מוֹעֲדוֹנֵי־ }} # {{הגדרה לקויה}} {{רובד|עברית חדשה}} [[מקום]] המציג [[מופע]]י [[בידור]] המשמש גם ל[[ריקוד]]ים. #:* {{עיתונות|וע"כ אומרים העסקנים הלאומיים שלנו פה ליסד איזה '''מועדון''' לאומי [...] שם יפגשו צעירי וצעירות א"י וילידי הארץ מקרב היהודים שמתעוררים לתחיה לאומית.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZV%2F1913%2F03%2F25&id{{=}}Ar00101&sk{{=}}097F72D0|הצבי||25 במרץ 1913}} #:* יצאנו כל ה[[חבר|חברים]] לרקוד ב'''מועדון'''. ===גיזרון=== * מן [[מועד#מוֹעֵד|מוֹעֵד]] ([[אהל מועד]]) מקום בו [[נועד]]ים, מקום [[כנוס#כִּנּוּס|כינוס]], מקום [[התועדות|התוועדות]]. ===צירופים=== * [[כרטיס מועדון]] * [[מועדון חברים]] * [[מועדון לילה]] * [[מועדון לקוחות]] * [[מועדון ספורט]] ===נגזרות=== * [[מועדונית]] * [[מועדוני]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מועד|בֵּית מוֹעָד]] <small>לשון ההשכלה והתחייה</small> ===ניגודים=== *[[מסיבת טבע]] *[[פסטיבל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|club}} ===ראו גם=== * [[פאב]] * [[בית מועד לכל חי]] [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] 31i5nzn78fo7isaazfcv72gld7zfkx6 522768 522767 2026-08-08T05:33:29Z ~2026-31978-93 46173 /* ניגודים */ 522768 wikitext text/x-wiki ==מוֹעֲדוֹן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועדון |הגייה=moa'''don''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ע|ד}} |דרך תצורה={{מוספית|מועד|־וֹן}} |נטיות=ר' מוֹעֲדוֹנִים; מוֹעֲדוֹן־, מוֹעֲדוֹנֵי־ }} # {{הגדרה לקויה}} {{רובד|עברית חדשה}} [[מקום]] המציג [[מופע]]י [[בידור]] המשמש גם ל[[ריקוד]]ים. #:* {{עיתונות|וע"כ אומרים העסקנים הלאומיים שלנו פה ליסד איזה '''מועדון''' לאומי [...] שם יפגשו צעירי וצעירות א"י וילידי הארץ מקרב היהודים שמתעוררים לתחיה לאומית.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HZV%2F1913%2F03%2F25&id{{=}}Ar00101&sk{{=}}097F72D0|הצבי||25 במרץ 1913}} #:* יצאנו כל ה[[חבר|חברים]] לרקוד ב'''מועדון'''. ===גיזרון=== * מן [[מועד#מוֹעֵד|מוֹעֵד]] ([[אהל מועד]]) מקום בו [[נועד]]ים, מקום [[כנוס#כִּנּוּס|כינוס]], מקום [[התועדות|התוועדות]]. ===צירופים=== * [[כרטיס מועדון]] * [[מועדון חברים]] * [[מועדון לילה]] * [[מועדון לקוחות]] * [[מועדון ספורט]] ===נגזרות=== * [[מועדונית]] * [[מועדוני]] ===מילים נרדפות=== * [[בית מועד|בֵּית מוֹעָד]] <small>לשון ההשכלה והתחייה</small> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|club}} ===ראו גם=== * [[פאב]] * [[בית מועד לכל חי]] [[קטגוריה:פנאי]] [[קטגוריה:תרבות]] lvllpnf09e4qazi4l2j0h87ske1vrsz שובב 0 45282 522762 519796 2026-08-08T05:21:57Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522762 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר = ראשי תיבות |ראו =[[שובבי"ם]]}} ==שׁוֹבָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שובב |הגייה=sho'''vav''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָל}} |נטיות=נ' שׁוֹבֵבָה, ר' שׁוֹבָבִים, נ"ר שׁוֹבָבוֹת }} # [[מרדן]], שאינו מציית לסמכות ולמסגרת. #:*{{צט/תנ"ך|בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ '''שׁוֹבָב''' בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.|ישעיהו|נז|יז}} #:* {{צט/תנ"ך|שׁוּבוּ בָנִים '''שׁוֹבָבִים''' נְאֻם יְהוָה, כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם...|ירמיהו|ג|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת '''הַשּׁוֹבֵבָה''' כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר.|ירמיהו|לא|כא}} #:*{{צטזמר|דָּן עוֹד לֹא מָלְאוּ לוֹ שֶׁבַע, / וְקוֹרְאִים לוֹ "פֶּרֶא-דָּן" / כִּי מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע / אֵין '''שׁוֹבָב''' כְּדָן|song.asp?id{{=}}2857|דן השובב|רבקה דוידית}} #:*{{צטזמר|הָיֹה הָיָה חָתוּל '''שׁוֹבָב''' / זָלַל חֶמְאָה, לִקְלֵק חָלָב, / וּפַעַם אֶל הַכַּד נָפַל / רֹאשׁוֹ בִּפְנִים זְנָבוֹ אֶל עָל|song.asp?id{{=}}1053|חתול שובב|בלהה יפה}} # {{בהשאלה|1}} בעל שמחת נעורים; עליז ושוחק. # שם פרטי מן המקרא, ושמו הפרטי של בן-דוד ([[מין]] הענף הירושלמי). #:*{{צט/תנ"ך|וְכָלֵב בֶּן-חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת-יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר '''וְשׁוֹבָב''' וְאַרְדּוֹן.|דברי הימים א|ב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שִׁמְעָא '''וְשׁוֹבָב''' וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת-שׁוּעַ בַּת-עַמִּיאֵל.|דברי הימים א|ג|ה}} ===גיזרון=== * מקבילה ערבית: בהגיית שָׁבַּאבּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%A8%D8%A7%D8%A8 شَبَاب]) בהוראת: צעיר,[[פוחז]]. <!-- השורש שׁ־ו־ב עוסק הן ב[[שיבה#שִׁיבָה|שיבה]] פיסית והן בשיבה רוחנית. למשל --> * השם נגזר מהשורש שׁ־ו־ב, והפעולה [[שיבה#שִׁיבָה|שיבה]] יכולה לציין תנועה פיסית או תנועה רוחנית. השיבה יכולה להיות אל דרך ה' (למשל, {{צט/תנ"ך|לכו '''ונשובה''' אל ה'|הושע|ו|א}}), או אל דרך החטא (למשל, {{צט/תנ"ך|כי על כן '''שבתם''' מאחרי ה'|במדבר|יד|מג}}). השמות [[שובב]] ו[[משובה]] שייכים להוראה השנייה. :בלשון חכמים "שיבה" במשמעות הרוחנית היא רק לטובה, והשם "תשובה" הורה על חזרה אל דרך ה', כמו בביטוי [[חזר בתשובה]]. {{הפניה|1|צרפתי}} * במקורות השם "שובב" מתאר בעיקר חוטא. אדם הסוטה מדרך הישר והולך בשרירות לבו. גם בלשון התחייה הוא בא במשמעות שלילית מאוד, לצד [[בן בליעל]], [[אכזר]], [[נבזה]]. למשל: {{צטבי|[...]והנערים '''השובבים''' ככלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. יפליאו מכותיו ויחדשו עליו רגע רגע את משובתם וזדון תעתועיהם|silberbusch/dimat_ashukim.html|דִמְעַת-עֲשֻׁקִים|דוד ישעיהו זילברבוש}} או {{הדגשה|אז כחץ מקשת רץ אליו נער '''שובב''' בן שש שנה, ובחימה שפוכה אחז בציצית ראשו, וישלכהו סחב והשלך על פני האדמה" "אכזר", "נבזה" "חדל אישים"|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1867%2F03%2F06&id{{=}}Ar00402&sk{{=}}4679EF0D "לקורות היהודים במאראקא"] ([[מרוקו]]) מתוך עיתון "המגיד" מתאריך 6/3/1867, עמ' 4}}. לעיתים הוא מופיע בביטוי ובפרט בביטוי "הלך שובב" כב[[s:ישעיהו נז יז|ישעיהו נז יז]]. :אולם, כיום משמעות המילה בדרך כלל אינה כה שלילית, ומתארת קלות־דעת ועליזות. לעיתים היא משוייכת לתחום המיני.{{הפניה|2|רוזנטל}} ===נגזרות=== * [[שובבות]] * [[שובבי]] * [[שובבנות]] * [[שובבני]] ===מילים נרדפות=== * [[אנרכיבט]] * [[ממזרי]] * [[פוחז]] * [[פוחח]] * [[פרא אדם]] * [[קל דעת]] * [[קנדס|קונדס]] * [[טרזן]] ===ניגודים=== * [[מהגן|מהוגן]] * [[מחנך|מחונך]] * [[ממשמע|ממושמע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rebellious|mischievous|naughty}} (1); {{ת|אנגלית|playful|ludic}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|шалун|озорник}} ===ראו גם=== * [[לץ]] * [[משובה]] * [[פרחח]] * [[קנדס|קונדס]] * [[מועד]] (רצדיבי) ===סימוכין=== *{{הערה|צרפתי}} "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)" ל[[w:גד בן עמי צרפתי|גד בן־עמי צרפתי]], לשוננו ל (תשכ"ו) 29-40. *{{הערה|רוזנטל}} "מילון הסלנג המקיף" מאת רוביק רוזנטל, כתר הוצאה לאור, ירושלים, 2006. [[קטגוריה:תכונות]] [[קטגוריה:שמות]] ==שׁוֹבֵב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שובב |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |בניין=פיעל }} # השיב, החזיר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְשֹׁבַבְתִּי''' אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ|ירמיהו|נ|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|'''בְּשׁוֹבְבִי''' אוֹתָם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם|יחזקאל|לט|כז}} #:*{{הדגשה|תְּקָרֵב קֵץ מְשִׁיחֵנוּ. תִּרְצֶה רֵיחַ נִיחוחֵנוּ. '''תְּשׁובֵב''' מִקְּצָוות נִדָּחֵנוּ|"תּאמַר לִמְחות אֲשָׁמֵינוּ", מתוך [https://www.daat.ac.il/daat/sidurim/sfarad/kipur/musaf2.htm חזרת הש"ץ בתפילת מוסף של יום הכיפורים]}} #:*{{צטבי|הָשֵׁב בֵּן יֶלֶד חוֹבַב כַּגַּלְגַּל סוֹבַב; וְעֹז אָבַד לְיָדוֹ '''שׁוֹבַב''' כִּי נְעִימָה אֲבֵדָה שָׁבָה|ibnezra_m/ma_naim.html|מַה-נָעִים בְּיוֹם זֶה שִׁירֵךְ|ר' משה אבן עזרא}} #:*{{צטבי|שובו תמימים למנוחתכם, מַלא תמַלאו כל משאלותיכם, תשבּיעו בצחצחות נפשכם, ויהי נועם ה' עליכם, ונודעו בגויים פעליכם, ובזה '''תשובבו''' גלות אחיכם|yalag/tsloxit.html|צלוחית של פלייטון, פלייטון ה'|יהודה ליב גורדון}} ===גיזרון=== * נטיית השורש שׁ־ו־ב על דרך "פוֹלֵל", כמו בפעלים "[[סובב|סוֹבֵב]]", "[[גולל|גּוֹלֵל]]" ואחרים. ===פרשנים מפרשים=== * בכמה פסוקים במקרא נחלקים הפרשנים בפירוש הפועל "שׁוֹבֵב" - חלקם מפרשים אותו בהוראה "השבה" וחלקם בהוראת "שובבות". למשל: על הפסוק {{צט/תנ"ך|נַפְשִׁי '''יְשׁוֹבֵב''' יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ|תהלים|כג|ג}} כותב [[w:מלבי"ם|מלבי"ם]]: "שה' עשה אותי שובב ופראי"; ולעומתו, [[w:רש"י|רש"י]]: "רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו". *כמה מהפרשנים קישרו את פעלי השורש למנוחה ולשקט, כמו בביטוי [[בשובה ונחת]], ולא רק להשבה ולהחזקה. למשל: [[w:יונה אבן ג'נאח|אבן ג'נאח]] [ בספר השרשים] כותב על {{צט/תנ"ך|נַפְשִׁי '''יְשׁוֹבֵב'''|תהלים|כג|ג}} שלעיל: "[...] אך פרושו יניח לנפשי וישקיטנה". כך מפרש גם המצודות את הפסוק. ===צירופים=== * [[משובב נפש]] ===ניגודים=== * [[הותיר במקומו]] * [[הפיץ]] * [[פזר#פִּזֵּר|פיזר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|return}} * ערבית: {{ת|ערבית|أعاد|أرجع}} * רוסית: {{ת|רוסית|возвращать}} {{שורש|שׁוב}} ==שׁוֹבֵב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שובב |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |בניין=פיעל }} # סָרַר, סר מהדרך הטובה. #:*{{צט/תנ"ך|מַדּוּעַ '''שׁוֹבְבָה''' הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַ‍ִם מְשֻׁבָה נִצַּחַת|ירמיהו|ח|ה}} #:*{{צטבי|[...] והעם, אשר '''שובבו''' מאד מיום עלות מנשה על הכסא, עד הימים, אשר חזקו ידי יאשיה לרפוא את משובתם|yavets/03_darxey.html|"תולדות ישראל", חלק שלישי, בפרק "ימי ממלכת יהודה לבדה: דרכי אבותינו מימי שלמה עד החרבן"|זאב יעבץ}} # גרם לאחר לחטוא. #:*{{צט/תנ"ך|וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי. חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא '''שׁוֹבְבָתֶךְ''', וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד|ישעיהו|מז|י}} ===גיזרון=== * יש המשערים שהשורש נגזר מהשם "שוֹבָב".{{הפניה|1|אבש}} * על עידון המשמעות בעברית החדשה ראו בערך [[שובב#שוֹבָב|שוֹבָב]]. כיום, נפוץ יותר הפועל [[השתובב]] לתיאור שובבות במובנה. ===פרשנים מפרשים=== * [[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] כותב על הפועל {{צט/תנ"ך|שׁוֹבְבָה|ירמיהו|ח|ה}} בפסוק לעיל: "שהם שבים 'תשובה נצחת', ר"ל שהם שבים לנצח מדרכם, שבים מדרך הרע אל הטוב ושוב שבים מדרך הטוב אל דרך הרע" וראה בערך [[שובב#שׁוֹבָב|שובב]] את הכתוב במאמר "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)". ===מילים נרדפות=== * [[המריד]] (2) * [[החטיא]] (2) * [[התעה]] (2) * [[סרר]] (1) * [[תעה]] (1) ===ניגודים=== * [[צית|ציית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|corrupt|go astray}} (1) ===ראו גם=== * [[השתובב]] ===סימוכין=== * {{הערה|אבש}} מילון אבן־שושן : מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, תל־אביב 2003. {{שורש|שׁוב}} ==שׁוֹבַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שובב |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |בניין=פועל }} # הוחזר, הושב. #:*{{צט/תנ"ך|מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ '''מְשׁוֹבֶבֶת''' מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים|יחזקאל|לח|ח}} ===גיזרון=== * צורת סביל של הפועל [[שובב#שׁוֹבֵב|שׁוֹבֵב]] בבניין פיעל (פוֹלֵל). :שימו לב שהטיות רבות בצורת הסביל "פוֹלַל" זהות לצורות הפעילות ב"פוֹלֵל". למשל: "שׁוֹבַבְתִי" (פוֹלַלְתִי), "מְשׁוֹבֶבֶת" (מְפוֹלֶלֶת), "תְּשׁוֹבְבוּ" (תְּפוֹלְלוּ) ועוד. ===ניגודים=== * [[גרש#גֹּרַש|גורש]] * [[נותר]] {{שורש|שׁוב}} fmj3apalxh2uzimes30jshlnmrq9es6 522763 522762 2026-08-08T05:22:11Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522763 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר = ראשי תיבות |ראו =[[שובבי"ם]]}} ==שׁוֹבָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שובב |הגייה=sho'''vav''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָל}} |נטיות=נ' שׁוֹבֵבָה, ר' שׁוֹבָבִים, נ"ר שׁוֹבָבוֹת }} # [[מרדן]], שאינו מציית לסמכות ולמסגרת. #:*{{צט/תנ"ך|בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ '''שׁוֹבָב''' בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.|ישעיהו|נז|יז}} #:* {{צט/תנ"ך|שׁוּבוּ בָנִים '''שׁוֹבָבִים''' נְאֻם יְהוָה, כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם...|ירמיהו|ג|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת '''הַשּׁוֹבֵבָה''' כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר.|ירמיהו|לא|כא}} #:*{{צטזמר|דָּן עוֹד לֹא מָלְאוּ לוֹ שֶׁבַע, / וְקוֹרְאִים לוֹ "פֶּרֶא-דָּן" / כִּי מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע / אֵין '''שׁוֹבָב''' כְּדָן|song.asp?id{{=}}2857|דן השובב|רבקה דוידית}} #:*{{צטזמר|הָיֹה הָיָה חָתוּל '''שׁוֹבָב''' / זָלַל חֶמְאָה, לִקְלֵק חָלָב, / וּפַעַם אֶל הַכַּד נָפַל / רֹאשׁוֹ בִּפְנִים זְנָבוֹ אֶל עָל|song.asp?id{{=}}1053|חתול שובב|בלהה יפה}} # {{בהשאלה|1}} בעל שמחת נעורים; עליז ושוחק. # שם פרטי מן המקרא, ושמו הפרטי של בן-דוד ([[מין]] הענף הירושלמי). #:*{{צט/תנ"ך|וְכָלֵב בֶּן-חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת-יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר '''וְשׁוֹבָב''' וְאַרְדּוֹן.|דברי הימים א|ב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שִׁמְעָא '''וְשׁוֹבָב''' וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת-שׁוּעַ בַּת-עַמִּיאֵל.|דברי הימים א|ג|ה}} ===גיזרון=== * מקבילה ערבית: בהגיית שָׁבַּאבּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%A8%D8%A7%D8%A8 شَبَاب]) בהוראת: צעיר,[[פוחז]]. <!-- השורש שׁ־ו־ב עוסק הן ב[[שיבה#שִׁיבָה|שיבה]] פיסית והן בשיבה רוחנית. למשל --> * השם נגזר מהשורש שׁ־ו־ב, והפעולה [[שיבה#שִׁיבָה|שיבה]] יכולה לציין תנועה פיסית או תנועה רוחנית. השיבה יכולה להיות אל דרך ה' (למשל, {{צט/תנ"ך|לכו '''ונשובה''' אל ה'|הושע|ו|א}}), או אל דרך החטא (למשל, {{צט/תנ"ך|כי על כן '''שבתם''' מאחרי ה'|במדבר|יד|מג}}). השמות [[שובב]] ו[[משובה]] שייכים להוראה השנייה. :בלשון חכמים "שיבה" במשמעות הרוחנית היא רק לטובה, והשם "תשובה" הורה על חזרה אל דרך ה', כמו בביטוי [[חזר בתשובה]]. {{הפניה|1|צרפתי}} * במקורות השם "שובב" מתאר בעיקר חוטא. אדם הסוטה מדרך הישר והולך בשרירות לבו. גם בלשון התחייה הוא בא במשמעות שלילית מאוד, לצד [[בן בליעל]], [[אכזר]], [[נבזה]]. למשל: {{צטבי|[...]והנערים '''השובבים''' ככלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. יפליאו מכותיו ויחדשו עליו רגע רגע את משובתם וזדון תעתועיהם|silberbusch/dimat_ashukim.html|דִמְעַת-עֲשֻׁקִים|דוד ישעיהו זילברבוש}} או {{הדגשה|אז כחץ מקשת רץ אליו נער '''שובב''' בן שש שנה, ובחימה שפוכה אחז בציצית ראשו, וישלכהו סחב והשלך על פני האדמה" "אכזר", "נבזה" "חדל אישים"|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD%2F1867%2F03%2F06&id{{=}}Ar00402&sk{{=}}4679EF0D "לקורות היהודים במאראקא"] ([[מרוקו]]) מתוך עיתון "המגיד" מתאריך 6/3/1867, עמ' 4}}. לעיתים הוא מופיע בביטוי ובפרט בביטוי "הלך שובב" כב[[s:ישעיהו נז יז|ישעיהו נז יז]]. :אולם, כיום משמעות המילה בדרך כלל אינה כה שלילית, ומתארת קלות־דעת ועליזות. לעיתים היא משוייכת לתחום המיני.{{הפניה|2|רוזנטל}} ===נגזרות=== * [[שובבות]] * [[שובבי]] * [[שובבנות]] * [[שובבני]] ===מילים נרדפות=== * [[אנרכיסט]] * [[ממזרי]] * [[פוחז]] * [[פוחח]] * [[פרא אדם]] * [[קל דעת]] * [[קנדס|קונדס]] * [[טרזן]] ===ניגודים=== * [[מהגן|מהוגן]] * [[מחנך|מחונך]] * [[ממשמע|ממושמע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rebellious|mischievous|naughty}} (1); {{ת|אנגלית|playful|ludic}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|шалун|озорник}} ===ראו גם=== * [[לץ]] * [[משובה]] * [[פרחח]] * [[קנדס|קונדס]] * [[מועד]] (רצדיבי) ===סימוכין=== *{{הערה|צרפתי}} "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)" ל[[w:גד בן עמי צרפתי|גד בן־עמי צרפתי]], לשוננו ל (תשכ"ו) 29-40. *{{הערה|רוזנטל}} "מילון הסלנג המקיף" מאת רוביק רוזנטל, כתר הוצאה לאור, ירושלים, 2006. [[קטגוריה:תכונות]] [[קטגוריה:שמות]] ==שׁוֹבֵב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שובב |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |בניין=פיעל }} # השיב, החזיר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְשֹׁבַבְתִּי''' אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ|ירמיהו|נ|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|'''בְּשׁוֹבְבִי''' אוֹתָם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם|יחזקאל|לט|כז}} #:*{{הדגשה|תְּקָרֵב קֵץ מְשִׁיחֵנוּ. תִּרְצֶה רֵיחַ נִיחוחֵנוּ. '''תְּשׁובֵב''' מִקְּצָוות נִדָּחֵנוּ|"תּאמַר לִמְחות אֲשָׁמֵינוּ", מתוך [https://www.daat.ac.il/daat/sidurim/sfarad/kipur/musaf2.htm חזרת הש"ץ בתפילת מוסף של יום הכיפורים]}} #:*{{צטבי|הָשֵׁב בֵּן יֶלֶד חוֹבַב כַּגַּלְגַּל סוֹבַב; וְעֹז אָבַד לְיָדוֹ '''שׁוֹבַב''' כִּי נְעִימָה אֲבֵדָה שָׁבָה|ibnezra_m/ma_naim.html|מַה-נָעִים בְּיוֹם זֶה שִׁירֵךְ|ר' משה אבן עזרא}} #:*{{צטבי|שובו תמימים למנוחתכם, מַלא תמַלאו כל משאלותיכם, תשבּיעו בצחצחות נפשכם, ויהי נועם ה' עליכם, ונודעו בגויים פעליכם, ובזה '''תשובבו''' גלות אחיכם|yalag/tsloxit.html|צלוחית של פלייטון, פלייטון ה'|יהודה ליב גורדון}} ===גיזרון=== * נטיית השורש שׁ־ו־ב על דרך "פוֹלֵל", כמו בפעלים "[[סובב|סוֹבֵב]]", "[[גולל|גּוֹלֵל]]" ואחרים. ===פרשנים מפרשים=== * בכמה פסוקים במקרא נחלקים הפרשנים בפירוש הפועל "שׁוֹבֵב" - חלקם מפרשים אותו בהוראה "השבה" וחלקם בהוראת "שובבות". למשל: על הפסוק {{צט/תנ"ך|נַפְשִׁי '''יְשׁוֹבֵב''' יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ|תהלים|כג|ג}} כותב [[w:מלבי"ם|מלבי"ם]]: "שה' עשה אותי שובב ופראי"; ולעומתו, [[w:רש"י|רש"י]]: "רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו". *כמה מהפרשנים קישרו את פעלי השורש למנוחה ולשקט, כמו בביטוי [[בשובה ונחת]], ולא רק להשבה ולהחזקה. למשל: [[w:יונה אבן ג'נאח|אבן ג'נאח]] [ בספר השרשים] כותב על {{צט/תנ"ך|נַפְשִׁי '''יְשׁוֹבֵב'''|תהלים|כג|ג}} שלעיל: "[...] אך פרושו יניח לנפשי וישקיטנה". כך מפרש גם המצודות את הפסוק. ===צירופים=== * [[משובב נפש]] ===ניגודים=== * [[הותיר במקומו]] * [[הפיץ]] * [[פזר#פִּזֵּר|פיזר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|return}} * ערבית: {{ת|ערבית|أعاد|أرجع}} * רוסית: {{ת|רוסית|возвращать}} {{שורש|שׁוב}} ==שׁוֹבֵב {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שובב |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |בניין=פיעל }} # סָרַר, סר מהדרך הטובה. #:*{{צט/תנ"ך|מַדּוּעַ '''שׁוֹבְבָה''' הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַ‍ִם מְשֻׁבָה נִצַּחַת|ירמיהו|ח|ה}} #:*{{צטבי|[...] והעם, אשר '''שובבו''' מאד מיום עלות מנשה על הכסא, עד הימים, אשר חזקו ידי יאשיה לרפוא את משובתם|yavets/03_darxey.html|"תולדות ישראל", חלק שלישי, בפרק "ימי ממלכת יהודה לבדה: דרכי אבותינו מימי שלמה עד החרבן"|זאב יעבץ}} # גרם לאחר לחטוא. #:*{{צט/תנ"ך|וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי. חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא '''שׁוֹבְבָתֶךְ''', וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד|ישעיהו|מז|י}} ===גיזרון=== * יש המשערים שהשורש נגזר מהשם "שוֹבָב".{{הפניה|1|אבש}} * על עידון המשמעות בעברית החדשה ראו בערך [[שובב#שוֹבָב|שוֹבָב]]. כיום, נפוץ יותר הפועל [[השתובב]] לתיאור שובבות במובנה. ===פרשנים מפרשים=== * [[w:מלבי"ם|מלבי"ם]] כותב על הפועל {{צט/תנ"ך|שׁוֹבְבָה|ירמיהו|ח|ה}} בפסוק לעיל: "שהם שבים 'תשובה נצחת', ר"ל שהם שבים לנצח מדרכם, שבים מדרך הרע אל הטוב ושוב שבים מדרך הטוב אל דרך הרע" וראה בערך [[שובב#שׁוֹבָב|שובב]] את הכתוב במאמר "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)". ===מילים נרדפות=== * [[המריד]] (2) * [[החטיא]] (2) * [[התעה]] (2) * [[סרר]] (1) * [[תעה]] (1) ===ניגודים=== * [[צית|ציית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|corrupt|go astray}} (1) ===ראו גם=== * [[השתובב]] ===סימוכין=== * {{הערה|אבש}} מילון אבן־שושן : מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, תל־אביב 2003. {{שורש|שׁוב}} ==שׁוֹבַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שובב |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ב}} |בניין=פועל }} # הוחזר, הושב. #:*{{צט/תנ"ך|מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ '''מְשׁוֹבֶבֶת''' מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים|יחזקאל|לח|ח}} ===גיזרון=== * צורת סביל של הפועל [[שובב#שׁוֹבֵב|שׁוֹבֵב]] בבניין פיעל (פוֹלֵל). :שימו לב שהטיות רבות בצורת הסביל "פוֹלַל" זהות לצורות הפעילות ב"פוֹלֵל". למשל: "שׁוֹבַבְתִי" (פוֹלַלְתִי), "מְשׁוֹבֶבֶת" (מְפוֹלֶלֶת), "תְּשׁוֹבְבוּ" (תְּפוֹלְלוּ) ועוד. ===ניגודים=== * [[גרש#גֹּרַש|גורש]] * [[נותר]] {{שורש|שׁוב}} jbfho4icxflsnpd0rrp30d0ktoutj9p מועד 0 54315 522764 520893 2026-08-08T05:25:50Z ~2026-31978-93 46173 /* צירופים */ 522764 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= פועל '''מועד''' -מט ליפול|ראו=צורת עבר [[מעד]]}} ==מוֹעֵד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מועד |הגייה=mo'''ed''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ע|ד}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות= מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻ }} # זמן מוגדר. עיתוי. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת '''וּלְמוֹעֲדִים''' וּלְיָמִים וְשָׁנִים|בראשית|א|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה '''לַמּוֹעֵד''' הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת|בראשית|יז|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת '''לְמוֹעֲדָהּ''' מִיָּמִים יָמִימָה|שמות|יג|י}} #:*המספר אליו חייגת אינו זמין כעת, אנא נסה שנית '''במועד''' מאוחר יותר. # {{משלב|יהדות}} חג. #:* {{צט/תנ"ך|'''מוֹעֲדֵּי''' ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם '''מוֹעֲדָי'''|ויקרא|כג|ב}} #:* {{צט/משנה|אין נושאין נשים '''במועד'''|מועד קטן|א|ז}} # {{רובד|המקרא}} מקום מזומן ל[[פגישה]]. #:*{{צט/תנ"ך|...לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל '''מוֹעֵד''' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.|שמות|ל|לו}} ===גיזרון=== * השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן. *יתכן שקשור לסורית: סורית: {{סורית|10002|ܥܹܐܕ݂ܵܐ}} (עֵאדָא) - חג (ומשם לערבית {{ערבית|عِيد⁩|עַיִד}}). השוו גם געז: ዕዋዴ (עֵוָדֶ) - מעגל, מחזור. ערבית: {{ערבית|عَادَ⁩|עַאדַ}} - לשוב, לחזור (השוו [[עוד#עוֹד|עוד]]). ===צירופים=== * [[אהל מועד|אוהל מועד]](4) * [[בית מועד לכל חי]] * [[חל המועד|חול המועד]](2) * [[מועדי הים]] * [[מועדים לשמחה]] * [[מבעוד מועד]] * [[עוד חזון למועד]] ===נגזרות=== * [[מועדון]] (3) * [[מועדי]] ===מילים נרדפות=== * [[זמן]] (1) * [[עת]] (1) * [[חג]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|date|occasion}} === ראו גם === * [[עונה]] * [[נועד]] * [[מועדה|מוּעָדָה]] * [[סדר מועד]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מועדים}} {{שורש|יעד}} [[קטגוריה:זמן]] [[קטגוריה:חגים ומועדים|*]] {{-}} ==מוּעָד {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ו|ד|ב}} |דרך תצורה={{משקל|מֻקְטָל}} |נטיות=נ' מוּעֶדֶת, ר' מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת }} #{{רובד|חז"ל}} שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע ש[[עלול]] להזיק. #:*{{צט/תנ"ך|שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל '''מוּעָדֶת''' מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.|משלי|כה|יט}} #:*{{צט/משנה|הַשֵּׁן '''מוּעֶדֶת''' לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, הָרֶגֶל '''מוּעֶדֶת''' לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ|בבא קמא|א|ד}} ===גיזרון=== * מן ([[העיד]]) [[הועד]] שבמקרא {{צט/תנ"ך|וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם '''וְהוּעַד''' בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ|שמות|כא|כט}} ===צירופים=== * [[שור מועד]] * [[מועד לפורענות]] ===נגזרות=== * [[מועדות]] ===מילים נרדפות=== * [[מתרה|מותרה]] ===ניגודים=== * [[תם]] {{שורש|עוד}} ==מוּעָד {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ע|ד}} |דרך תצורה={{משקל|מֻקְטָל}} |נטיות=נ' מוּעֶדֶת, ר' מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת }} #{{רובד|המקרא}} מזומן #:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים '''מוּעָדִים''' לִפְנֵי הֵיכַל|ירמיהו|כד|א}} # מכוון #:* אן מועדות פניך? ===גיזרון=== * מן [[יועד|יוּעַד]] נמצא פעם אחת במקרא במובן זה. ===מידע נוסף=== * המילה המקראית [[מועדה]] {{צט/תנ"ך|אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה |יהושע|כ|ט}} על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר מ'''מוּעָד'''. ===צירופים=== * [[פנים מועדות]] ===מילים נרדפות=== * [[מיעד|מיועד]] ===ראו גם=== *[[נועד]] ent7899dbzh92eq10cngkxfi35bzedq