ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.17 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע רחמנא ליצלן 0 8403 523182 499417 2026-08-31T06:46:59Z ~2026-47374-92 46548 /* ראו גם */ 523182 wikitext text/x-wiki ==רַחְמָנָא לִיצְלַן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רחמנא ליצלן |הגייה=rakhma'''na''' lits'''lan''' |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|ת}} ביטוי הנאמר אחרי אזכור של תופעה שלילית: [[אסון]], [[חטא]] וכדומה, בדרך כלל כניסיון להתנער ממנה. בראשי תיבות: '''[[ר"ל]]''' או '''[[רח"ל]]'''. #:*{{צטבי|כשאדם מישראל אין לו פרנסה, '''רחמנא־ליצלן''', מוכן הוא לאחוז גם בשבולת של קש.|frischmann/otiot_065.html|התבוללות|דוד פרישמן}} #:* הכביש ההוא נורא מסוכן, ומספר אנשים כבר קיפחו בו את חייהם, '''רחמנא ליצלן'''. ===מקור=== * לשון חז"ל ב[[ארמית]] (מילולית: ה[[רחמן]] יצילנו, כלומר: האל יציל אותנו<ref>[http://hebrew-academy.org.il/keyword/רַחְמָנָא%20לִיצְלַן האקדמיה].</ref>): {{צט/בבלי|אֲמַר לֵיהּ: '''רַחֲמָנָא לִיצְלַן''' מֵהַאי דַּעְתָּא: אַדְּרַבָּה, '''רַחֲמָנָא לִיצְלַן''' מִדַּעְתָּא דִידָךְ.|שבת|פד|ב}}. * בקרב יהדות מרוקו, "רחמנא" בהוראת "אשכבה למת" {{הערת שוליים|משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175}}. === מידע נוסף === * '''לִיצְלַן''' ולא '''לִצְלַן''', ראו הערך באתר האקדמיה.<ref>[http://hebrew-academy.org.il/keyword/רַחְמָנָא%20לִיצְלַן הערך].</ref> ===מילים נרדפות=== * [[רחמנא לשיזבן]] * [[השם ישמר|השם ישמור]] * [[חס וחלילה]] * [[חס ושלום]] * [[שלא נדע]] * [[לא עלינו]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|God forbid}} * ערבית: {{ת|ערבית|لا سمح الله}} * רוסית: {{ת|רוסית|Боже упаси}} ===ראו גם=== * [[רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי]] מילולית-הרחמן רוצה את הלב (ולא רק את ההיבטים החיצוניים של האמונה) ===הערת שימוש=== * הביטוי "רחמנא ליצלן" מקובל במשמעותו המקורית בעיקר בציבור הדתי. בציבור החילוני משתמשים בו לעתים רחוקות באופן סרקסטי, לדוגמה: אם אתם מעדיפים רוק כבד, '''רחמנא ליצלן''', ולא מוזיקה קלאסית, אין לכם מה לחפש בקונצרט הערב. [[קטגוריה:ארמית]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] ===סמוכין=== 1x7v05jlmbbrh7z2ek27g37ngkj883d יכטה 0 10386 523183 512276 2026-08-31T06:58:48Z ~2026-47374-92 46548 /* ראו גם */ 523183 wikitext text/x-wiki ==יַכְטָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יאכטה |הגייה='''yakh'''ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות=ר' יַכְטוֹת; יַכְטַת־, ר' יַכְטוֹת־}} {{תמונה|Yacht-Samar.jpg|יאכטת מנוע מפוארת}} # [[ספינת מפרשים]] או [[ספינת מנוע|מנוע]], לרוב מפוארת, המשמשת לפנאי, לספורט או ל[[שיט תחרותי]]. #:* {{עיתונות|לורד בירקנהד, בבואו לסאותהמפטון על '''היאכטה''' שלו, נתקף ע"י עתונאים בשאלת הסתלקותו מפוליטיקה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1928%2F09%2F07&id{{=}}Ar00103&sk{{=}}53D33FA|דבר||7 בספטמבר 1928}} #:* {{עיתונות|ובמרחק קטן מה„ארמון“, על־גבי '''היאכטות''' המפוארות שבנמל קאן, נערכות לילה־לילה הילולות דומות, שעין זרה לא תשזפן.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MAR%2F1960%2F05%2F26&id{{=}}Ar00900&sk{{=}}FF412947|מעריב||26 במאי 1960}} ===גיזרון=== # {{לועזית|הולנדית}} jacht. המקור בהולנדית עתיקה: jaghtschip, רודפת, ציידת, כינוי לספינת מפרשים קלה ומהירה (התחילית "יאכ-" / "יאג-" מופיעה בשם המשקה האלכוהולי "יאגר-מאייסטר" בהוראת: אשף-הציד). המילה jaghtschip קוצרה ל־jagt, ובהולנדית החדשה שונה הכתיב לצורה jacht ("יאכט"). צורה זו חדרה אל שפות אירופה ומהן לעברית. ===צירופים=== * [[מועדון יכטות]] * [[יכטה מלכותית|יאכטה מלכותית]] * [[יכטה נשיאותית|יאכטה נשיאותית]] * יכטה למרחקים * יַכְטַת מָנוֹעַ (motor yacht, motoryacht, MY) * יַכְטַת מִפְרָשִׂים (sailing yacht, SY) * יַכְטַת קִיטוֹר (steam yacht, SY) ===נגזרות=== * [[יכטונר]] ===מילים נרדפות=== * [[אנית טיול]] <small>(ארכאי)</small> * [[ספינת שעשועים]] <small>(ארכאי)</small> ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|yacht}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|yacht}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|jaĥto}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Jacht}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|jacht}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|jacht}} * יוונית: {{ת|יוונית|θαλαμηγός|γιωτ}} * יידיש: {{ת|יידיש|יאַכט}} * סלובנית: {{ת|סלובנית|jahta}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|yate}} * ערבית: {{ת|ערבית|يخت}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|iate}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|yacht}} * רוסית: {{ת|רוסית|яхта}} }} ===ראו גם=== * [[שיט תענוגות]] * [[w:יגרמייסטר|יגרמייסטר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יאכטה|ויקישיתוף=Category:Yachts|שם ויקישיתוף=יכטות}} [[קטגוריה:כלי שיט]] 6o68ex1lw6k2u02fgunhqe5ty2qztnk אוטומט 0 12927 523179 468071 2026-08-30T18:37:59Z CrescentStorm 15545 523179 wikitext text/x-wiki ==אוֹטוֹמָט== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אוטומט |הגייה=oto'''mat''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' אוֹטוֹמָטִים}} #{{רובד|חזל}} [[מכשיר]] המבצע [[פעולה]] מוגדרת ללא [[התערבות]] אדם בתהליך. #:*{{צט|ולב כסילים לא כן אלו המינין שאומרים '''אבטומטוס''' הוא העולם, ר' יודן ור' פנחס אמר הקב"ה לרשעים אני בראתי את העולם|ילקוט שמעוני/משלי/רמז תתקנג}} #:*{{צטשיר|הנה הוא שומע את המנגינה / מתחבר כמו '''אוטומט''' לזרם|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}843&wrkid{{=}}4125|הרקדן האוטומטי|מירית שם אור}} #:* '''אוטומט''' למכירת כרטיסים מוציא כרטיס בהתאם לבחירת היעד ולפי סכום הכסף שהוכנס וגם מחזיר עודף. #:* '''אוטומט''' תאורת חדר מדרגות מודד את הזמן שחלף מהפעלת התאורה ומכבה אותה לאחר זמן קצוב. # {{משלב|עממי}} כינוי מקוצר למכונית בעלת [[תבת הלוכים|תיבת הילוכים]] אוטומטית. #:* מה, הוצאת רשיון? על '''אוטומט''' או על [[ידני]]? ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|αυτοματος|automatos}}, הלחם בסיסים מן {{יוונית|αὐτο|-auto-}} – [[עצמי]], וכן {{יוונית|μενος|menos}} – [[נפש]] (ובהשאלה: [[כוח]] [[רצון]]- או 'הנפשה עצמית') ===צירופים=== * [[על אוטומט]] ===נגזרות=== * [[אוטומטי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|automaton}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|automat}} * רוסית: {{ת|רוסית|автомат}} ===ראו גם=== * [[רובוט]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אוטומט|ויקישיתוף=CATEGORY:Automata|שם ויקישיתוף=אוטומטים}} [[קטגוריה:טכנולוגיה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] i1uiqe7qgrt20tjvn4z1wnoy2apyq94 כנה 0 15712 523188 512296 2026-08-31T09:44:22Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523188 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=פעלים כִּנָּה וכֻּנָּה, בכִּנָּה (חרק) ובכַּנָּה (כַּן ומונח חקלאי) |אחר=כֵּנֶה (צורה שגויה של כֵּן - מביע כוונות אמתיות) |ראו=[[כן]] {{משני|ב}}}} ==כִּנָּה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כינה |שורש וגזרה={{שרש3|כ|נ|ה|גזרה=נל"י/ה}} |בניין=פיעל |נטיות=}} # קרא ב[[שם#שֵׁם|שם]]. #:*{{צט/תנ"ך|זֶה יֹאמַר לַאדני אָנִי, וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַאדני וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל '''יְכַנֶּה'''.|ישעיהו|מד|ג}} #:*{{צטבי|הוא '''כינה''' עצמו “הינשוף האפור” באנגלית וסרב לנקוב בשמו האמיתי.|https://benyehuda.org/read/9261|הינשוף האפור משורר אנדיאני שנתפרסם בעולם בשנות השלושים|שושנה שרירא}} #:*{{צטבי|העיתונאי יהודה נחשוני ז"ל, '''כינה''' אותו “משורר השואה”, וכתב עליו שלא נשמע כדוגמתו בישראל המתחדשת, ומבחינה זו יש בשירתו להדהים! ולא רק להפתיע.|https://benyehuda.org/read/13680|סיפורו של ר' ראובן וינטרוב ז"ל|רובי ויינטרויב}} ===גיזרון=== * מקור הפועל במקרא. ===נגזרות=== *<big>'''כֻּנָּה'''</big> (צורת הסביל) *[[כנוי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|name|call}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|llamar}}, {{ת|ספרדית|nombrar}} * ערבית: {{ת|ערבית|سَمَّى}} {{שורש|כנה}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==כִּנָּה {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = כינה | הגייה = ki'''na''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|כ|נ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|קִטָּל}} | נטיות = ר' כִּנִּים; כִּנַּת־, ר' כִּנֵּי־, ז'; כֵּן }} {{תמונה|Pediculus humanus var capitis.jpg|כינה}} {{עשר המכות}} # חרק זעיר חסר כנפיים, מוצץ דם החי על עורם ובין שערותיהם של יונקים או על עורם של עופות. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּלעֲפַר הָאָרֶץ הָיָה '''כִנִּים''' בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.|שמות|ח|יג}} #:* {{צט/בבלי|'''וכינה''' אין פרה ורבה והאמר מר יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי '''כינים''' מינא הוא דמיקרי ביצי '''כינים'''|שבת|קז|ב}} # {{חזל}} מזיק זעיר, כולל כינים, חרקים מזיקים בצמחים ופרות ותולעי מעיים. #:* {{צט/משנה|רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים, הַדִּירָה '''וְהַכִּנָּה''' שֶׁבַּתְּבוּאָה, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם לֵחָה.|פרה|ט|ב}} #:* {{צט/בבלי|חמשה דברים נאמרו בשום: משביע ומשחין ומצהיל םנים ומרבה הזרע והורג '''כנים''' שבבני המעיים.|בבא בתרא|פב|א}} ===גיזרון=== * במקרא המילה מופיעה בצורות "כִּנִּים" ו"כִּנָּם": {{צט|וַיַּעֲשׂוּ־כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת-הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ, וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה|שמות ח יג}}. צורת היחיד "כִּנָּה" אינה מופיעה. לפי כמה מהפרשנים, כִּנָּם היא צורת יחיד (שם עצם כללי) שבה ה הוחלפה ב-ם. כך לפי [[W:ראב"ע|ראב"ע]]: "ותהי הכנם: שם המין. והמ"ם נוסף או הוא תחת ה"א ואינו שורש". לעומתו, [[W:רש"י|רש"י]] מפרש: "הרחישה פדולייר"א <small>[רחישת הכינים]</small> בלע"ז", ללא התייחסות להחלפת אותיות. על־פי אבן־שושן, "כֵּן" בפסוק {{צט|וְישְׁבֶיהָ כְּמוֹ־כֵן יְמוּתוּן|ישעיה נא ו}} הוא צורת זכר יחיד, אולם רוב פרשני המקרא והתרגום לארמית ("ויתבהא אף אינון הכין ימותון") מבינים את הבטוי "כמו כן"= גם הם כך. והשווה ללשונות שמיות אחרות: באכדית: "kalmatu" ובארמית: "כַּלְמְתָא", "קַלְמְתָא". ===צירופים=== * [[כני ערוה|כיני ערווה]] * [[מקרני ראמים עד ביצי כנים|מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים]] ===תרגום=== # אנגלית: {{ת|אנגלית|louse}} # אנגלית: {{ת|אנגלית|vermin|worm}} * ספרדית: # {{ת|ספרדית|pedículo}} <small>(זכר)</small>, {{ת|ספרדית|caranga}} <small>(נקבה; באל סלבדור)</small>, {{ת|ספרדית|carángano}} <small>(זכר; בניקרגואה ובונצואלה)</small>, {{ת|ספרדית|piojo}} <small>(זכר)</small> ===ראו גם=== * [[טפיל]] * [[כנם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=כינים}} {{שורש|כנה}} [[קטגוריה:חרקים]] [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==כִּנָּה {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כינה |הגייה=ki'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|כ|נ|ן|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}} |נטיות=ר' כִּנִּים; ס' כִּנַּת־ }} #{{חזל}} פיתול, כריכה. #:*{{צט/רבה|ומכרסא '''לכנת''' מעיה, '''ומכנת''' מעיה לכרוכא קטינא, ומכרוכא קטינא לכרוכא עוביא.|ויקרא|ג|ד}} #:*{{צט/רבה|אמר רבי סימון: מעיה של אשה עשויה '''כינין כינין'''{{הערת שוליים|ברוב הנוסחים מופיע "קינים" (כלומר 'מדורים'), אבל בילקו"ש (איוב תתקה) מופיע "כנין".}} פיקין פיקין חבילין חבילין|ויקרא|יד|ג}} #:*{{הדגשה|"אמר ר' שמואל בר נחמני: '''כנה''' הפנימית שלהם נשרת, ר' שמעון בן לקיש אמר: '''כנה''' החיצונה נשרת."|(מדרש תהלים צג,ד)}} ===גיזרון=== *המילה קיימת גם בארמית, כגון בתרגום משלי שהמילה {{צט/תנ"ך|לְזוּת|משלי|ד|כד}} מתורגמת: "וכנתא". מקור המילה {{לועזית|אכדית}} {{אכדית|3108|kanānu}} - עטף, ונמצאו גם שימושים של שורש knn/qnn בהוראת: עיוות, עקום, סלסול.{{הערת שוליים|מ' מורשת וי' קליין, ראו קישורים חיצוניים.}} *בחז"ל מופיעה גם הצורה: "כינון": {{הדגשה|"וַיְכֹנְנֶךָ- רבי דוסתיי בן יהודה אומר: עשך '''כנונים כנונים''' מבפנים שאם תעלה אחת מהם על גבי חבירתה אי אתה יכול לעמוד."|(ספרי דברים שט)}} *בארמית המילה 'כִּנְתָּא' היא כינוי למעיים, ובעיקר ל[[w:המעי העקום|מעי העקום]].{{הערת שוליים|מופיע בתלמוד הבבלי בחולין מח ע"ב; קיג ע"ב.}} בסורית, {{סורית||ܟܸܢܲܬ ܫܸܪܵܐ}} (כִּנַת שִׁרָא) הוראתו: חבל הטבור. ===מילים נרדפות=== *[[פתול|פיתול]] ===נגזרות=== *[[כנן#כִּנֵּן|כִּנֵּן]] ===ראו גם=== *[[כננית]] ===קישורים חיצוניים=== *מ' מורשת וי' קליין, [https://www.jstor.org/stable/24352670?refreqid=excelsior%3Aca112c2d9cdde0fb04a1f620e064b924 השורש כנן בלשון חז"ל באנאלוגיה לאכדית], לשוננו מ,ב (תשל"ו). ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==כַּנָּה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כנה |הגייה=ka'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|כ|נ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' כַּנּוֹת, ס' כַּנָּת }} #{{מקרא}} [[שתיל]], [[נטע#נֶטַע|נֶטַע]] צעיר. #:*{{צט/תנ"ך|'''וְכַנָּה''' אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.|תהלים|פ|טז}} #:*{{צט/תוספתא|חבילה של גמי '''וכנה''' של שבחין וטומוס של שטרות ועורות כשאין עבודין - אם התקינן בעל הבית מטלטלין אותן, ואם לאו, אין מטלטלין אותן.|שבת|יד|ד}} #{{חזל}} [[כן#כַּן|כַּן]], דבר המשמש כבסיס. #:*{{צט/משנה|כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָן? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן אֶת '''הַכַּנָּה''' בֵּינֵיהֶן, מִן '''הַכַּנָּה''' וְלַחוּץ - טָהוֹר, מִן '''הַכַּנָּה''' וְלִפְנִים וּמְקוֹם '''הַכַּנָּה''' - טָמֵא.|כלים|ז|ו}} #:*{{מאגרים|עד יום שחיזק בעוז ימינו ימיני / על '''כנת''' מכוני ביקשתי|PMain.aspx?mishibbur{{=}}990031&mm15{{=}}011001002050%2021&mismilla{{=}}17|בחדשי ישעי|יוסף בן אביתור}} #{{רובד|ח}} {{משלב|חקלאות}} השורשים וחלק הגזע התחתון של צמח, בד"כ עץ, שעליו [[הרכיב|מרכיבים]] צמח אחר. #:*רבים ממיני ההדרים מורכבים על '''כנת''' [[חושחש]]. ===גיזרון=== {{מספור|1}} מקביל לפיניקית: 𐤊𐤍 (כן) - שתיל, הרכבה.{{הערת שוליים|מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 517.}} קרוב גם לאכדית: {{אכדית|3650|kannu}} - ענף, וכן לסורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=kn+N%20&cits=all ܟܢܐ] (כנא) - ענף{{הערת שוליים|מופיע בתרגום הפשיטתא כתרגום של "אביב" ([[s:שמות ט לא|שמות ט,לא]]) ו"אמיר" ([[s:ישעיה יז ו|ישעיה יז,ו]]).}}. גזור משורש כ־נ־ן המקראי בהוראת: יסוד, בסיס, כי השתיל הוא היסוד שממנו גדל הצמח הגדול.{{הערת שוליים|רש"ר הירש, תהלים שם.}} {{מספור|2}} משורש כ־נ־ן המקראי בהוראת: יסוד, בסיס. קיים בהוראות דומות גם בסורית: {{סורית|23059|ܟܲܢܵܐ}} - בסיס, תֶּמֶךְ; ואכדית: {{אכדית|3649|kannu}} - מעמד לסיר. הפירוש במשנה אינו מוסכם, ויש שפירשו שהכוונה ל[[כנה#כַּנָּה ב|כַּנָּה ב]]{{הערת שוליים|רמב"ם ופירוש הגאונים פירשו שהכוונה בסיס הכירה, ואילו ר"ש ורא"ש פירשו שהכוונה לאמת המדידה.}}. {{מספור|3}} שילוב של משמעויות 1-2. ===פרשנים מפרשים=== *{{צט/תנ"ך|'''וְכַנָּה''' אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ|תהלים|פ|טז}} - רוב הפרשנים הבינו מצד ההקשר שהכוונה 'נטיעה' של גפן (ע"פ פסוק ט' במזמור), וע"פ ההקבלה ל"בֵּן" שבהמשך הפסוק שמשמש בהוראה מושאלת ל'ענף'{{הערת שוליים|תרגום תהלים, פשיטתא, ראב"ע, רי"ד ועוד.}}. אחרים פירשו שהכוונה '[[גנה#גִּנָּה א|גִּנָּה]]' ע"פ חילוף ג↔כ{{הערת שוליים|כך פירש המיוחס לרשב"ם, וכן דעת קרויס, psalmen I p. 554.}}. רש"י פירש שהוא תואר: "המבוססת והמיושבת" (כמו הוראה 2), ורד"ק פירש בהוראת [[מכון]] (משורש כ־ו־ן, והדגש אינו לחסרון נ' שורשית), והוא כינוי לבית המקדש (השוו [[s:שמות ט כט|שמות ט,כט]]). ולדעת כמה מהפרשנים הוא פועל בציווי מוארך שהוראתו: '[[כונן]]'.{{הערת שוליים|תרגום השבעים, וולגטא, ראב"ע, וכן דעת טור-סיני, "י"ג מן הסתומות שבספר התהלים", לשוננו כו,ד (תשכ"ב), עמ' 192.}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|stand|base|mount}} (2) ===ראו גם=== * [[הרכבה]] ===קישורים חיצוניים=== *האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2013/02/03/%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94/ עברית בצמיחה: כנה, אשבול, שוח, הבחלה], 03/02/2013. ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==כַּנָּה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כנה |הגייה=ka'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' כַּנִּים }} #{{חזל}} {{משוערת}} מוט המשמש למדידה וסרטוט. #:*{{צט/משנה|...וְהַכַּן, '''וְהַכַּנָּה'''{{הערת שוליים|כך בכ"י קאופמן, אבל בדפוסים: 'הַכַּנָּא'.}}, טְמֵאִים. וְכָל גֹּלְמֵי כְלֵי עֵץ, טְמֵאִים, חוּץ מִשֶּׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ.|כלים|יב|ח}} #:*{{צט/תוספתא|האולר והקולמוסים והמטלטלות והמשקלות והעתידין והכן '''והכנה''' של זכוכית טהורין.|כלים בבא בתרא|ז|יב}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}}: {{יוונית|κανών|kanṓn}} - מוט, מוט מדידה, מוט מאזניים.<ref>ח"י קוהוט, הערוך השלם, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48231&st=&pgnum=255&hilite= כן2].</ref> ===פרשנים מפרשים=== *'''הערוך''' (כן2): "כן- האמה שמסרגלין בה הספרים והלוח שתחתיה. ויש מפרשים: הכן הוא עץ גדול וישקלו עליו הכספין, והכנא הם המאזנים שקורין בלע"ז אישתדיר"א (estadera)." ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==כַּנֵּה== # שם עם בעת העתיקה #:* {{צט|חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא|יחזקאל כז}} {{שורש|כון}} [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מילים מקראיות]] lje0wc32buxa6xhu5x1xlqr92fvgt1j מוטציה 0 15719 523191 501137 2026-08-31T09:59:01Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523191 wikitext text/x-wiki ==מוּטַצְיָה== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מוטציה | הגייה = mu'''tats'''ya | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = | דרך תצורה = שאילה | נטיות = ר' מוּטַצְיוֹת, מוּטַצְיַת־ }} # שינוי בסדר ה[[נוקלאוטיד]]ים ב[[חומר תורשתי]]. #:*'''מוטציה''' ב[[גנום]] של ה[[עכבר]] גרמה לו להיוולד ללא זנב. ===גיזרון=== * {{לועזית|לטינית}} mūtātiō – [[תמורה]] ===מילים נרדפות=== *[[תשנית|תַּשְׁנִית]] ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|mutation}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Mutation}} * ערבית: {{ת|ערבית|طَفْرة}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|mutace}} }} ===ראו גם=== * [[מוטגן]] [[קטגוריה:גנטיקה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הלטינית]] kva60kud54xy5yypiypzt98g66rn21l מרתון 0 18933 523190 460683 2026-08-31T09:56:55Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523190 wikitext text/x-wiki ==מָרָתוֹן== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = מרתון | הגייה = '''ma'''raton | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = שאילה מלועזית | נטיות = ר' מָרָתוֹנִים }}{{תמונה|Frankfurt-marathon2007-kirsten-melkevik-otterbu001.jpg|רצי מרתון}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[מרוץ]] לאורך [[מסלול]] של כ־42 קילומטרים, אחד מענפי ה[[אתלטיקה קלה|אתלטיקה הקלה]]. #:* "רץ '''מאראתון''' ישראלי חדש נתגלה בדמותו של שלום קאהאלני, חבר „הפועל“ חדרה...". ("דבר", 5 באוקטובר 1955, באתר עיתונות יהודית היסטורית) # {{בהשאלה|1}} פעילות ארוכה או מתמשכת המצריכה השקעת מאמץ ממושך. #:* "המכללה האקדמית "אורנים" תקיים '''מרתון''' שידורים ב"רדיו אורנים" לזכרו של מנהל התחנה שנפטר במפתיע." (MyNet,{{כ}} 6 בפברואר 2014) ===גיזרון=== * {{לועזית|צרפתית}} marathon. את המילה חידש ב־1894 הבלשן הצרפתי מישל בְּרֵיאַל (Michel Bréal) עבור המשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה. הריצה נקראת על שמה של העיר מרתון (Μαραθών) ביוון העתיקה, צפונית מזרחית לאתונה. על פי המסופר רץ היווני [[w:פידיפידס|פידיפידס]] ממישור מרתון אל אתונה כדי להודיע על נצחון צבא היוונים על הפרסים ב[[w:קרב מרתון|קרב מרתון]]. אורך מסלול הריצה המודרני הוא המרחק המשוער שעבר פידיפידס. ===צירופים=== * [[רץ מרתון]] * [[ריצת מרתון]] * [[מרוץ מרתון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|marathon}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Marathon}} * יוונית: {{ת|יוונית|μαραθώνιος}} * לטינית: {{ת|לטינית|Marathon}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|maratón}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|marathon}} ===ראו גם=== * [[ריצה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מרתון}} [[קטגוריה:אתלטיקה]] [[קטגוריה:ספורט]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הצרפתית]] [[קטגוריה:מילים על שם מקומות]] td2n9pq6xeaw9dd92yo52onvurwtgpv צורה 0 29299 523187 523005 2026-08-31T09:37:55Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523187 wikitext text/x-wiki ==צוּרָה== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = צורה | הגייה = tsu'''ra''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|י|צ|ר}}/{{שרש3|צ|ו|ר}} | דרך תצורה = {{משקל|קְטוּלָה}} | נטיות = צוּרַת־; ר׳ צוּרוֹת }}{{תמונה|Geometria 02.svg|צורות שונות}} # [[ה' הידיעה|ה]][[התגלמות]] [[ה' הידיעה|ה]][[ויזואלי]]ת של [[עצם]] כלשהו, [[ב]][[פרט]] [[קו]]וי ה[[מתאר]] ה[[חיצוני]]ים שלו. #:*{{צט/תנ"ך|וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ '''צוּרַת''' הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל '''צוּרֹתָו''' וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.|יחזקאל|מג|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמּוֹצֵא כֵלִים וַעֲלֵיהֶם '''צוּרַת''' חַמָּה, '''צוּרַת''' לְבָנָה, '''צוּרַת''' דְּרָקוֹן, יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח.|עבודה זרה|ג|ג}} #:*{{צט/משנה|אֵלּוּ מְבִיאוֹת קָרְבָּן וְנֶאֱכָל, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ '''מִצּוּרַת''' הָאָדָם.|כריתות|א|ג}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין '''צוּרוֹת''' שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.|נגעים|ב|א}} # {{בהשאלה|1}} אופן התנהלות, דרך התנהגות. #:*{{צט/תנ"ך|וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל '''צוּרֹתָיו''' וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל '''צוּרָתוֹ''' וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם.|יחזקאל|מג|יא}} ===גיזרון=== *מן הפועל [[צר]]-[[יצר]]. ===נגזרות=== *[[צורון]] *[[צורן]] *[[צורני]] *[[תצורה]] ===מילים נרדפות=== * [[מתאר]] (1) * [[אופן]], [[דרך]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|shape|form}}{{כ}} (1), {{ת|אנגלית|way|fashion|figure}}{{כ}} (2) * ערבית: {{ת|ערבית|شكل}} (1) ===ראו גם=== * [[תואר]] * [[צלם#צֶלֶם|צֶלֶם]] * [[דמות]] * [[תבנית]] ===[[קשור|קישורים]] חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=צורה|ויקישיתוף=Category:Shapes|שם ויקישיתוף=צורות}} ===סימוכין=== * {{מקור/לקסיקון BDB|צור|6699}} {{שורש|צור}} [[קטגוריה:גאומטריה]] rvd7nlb2kmjw0k01i1a2ppxbykv7dzc שנת 0 38244 523189 488937 2026-08-31T09:45:57Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523189 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=שְׁנַת־ (נסמך שֵׁנָה או שָׁנָה)|ראו=[[שנה]]}} ==שֶׁנֶת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = שנת | הגייה = | חלק דיבר = שם-עצם | מין = נקבה | שורש = | דרך תצורה = | נטיות = ר' שְנָתות }} {{תמונה|Glass graduated cylinders-set.jpg|[[משורה|משורות]] עם שנתות}} {{תמונה|Andrews plot example.png|בתרשים זה יש שנתות גם על הציר האופקי ("ציר ה-x") ליד המספרים 0 עד 6, וגם על הציר האנכי ("ציר ה-y") ליד כפולות של 5.}} # [[סימון]] על גבי [[כלי מדידה]] המאפשר לדעת את הכמות המדויקת של ה[[חומר]] שנמדד. #:* {{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, '''שְׁנָתוֹת''' הָיוּ בָהִין, עַד כָּאן לַפָּר, עַד כָּאן לָאַיִל, עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ.|מנחות|ט|ב}}. # בהרחבה, סימון הממוקמים על [[ציר]] בתרשים (ראו תמונה) ===גיזרון=== *לשון חז"ל נדיר וקיים רק בלשון רבים. ===פרשנים מפרשים=== שורש המילה ומשמעותו לא היה ברור גם לקדמונים: מר רב צמח זק"ל אמ' '''שנותות''' ופרש שהיו בו סימנין כמין חרב '''שנונה'''. מעולם לא שמענו אדם ששנה אלא שנתות היו בהין. ואין ברור לנו איזה לשון הוא. ובתורת מחקר שחקר מר רב צמח ואמר שמא מלשון שנינה הוא. ואנו אינו דומה בעינינו שהוא מלשון הזה. ויש אומ' מלשון '''שינוי''' כי מקומות משונים זה מזה יש בו עד כאן לאיל עד כאן לכבש. ומן הדקדוק שנתות אחת מהן שנת כגון חמתות אחת מהן חמת. קשתות קשת. עשת עשתות. וסת וסתות. ועל פי כך אינו יוצא לא מלשון שינוי ולא מלשון שנינה. ושמא הסימן נקרא שנת והסימנין נקראין שנתות. או שמא נקודות היו כדרך שיש בקערות שלנחשת הנקובות מתחתיהן העשויות לשער בהן שעות שמניחין אותן במים וכשנכנסין המים עד שנת זו לחצי שעה ועד שנת זו לשעה ועד שנת זו לשעה ומחצה והנקודות שכן הן נקראות שנתות. או שמא כירין כמו חוטין סובבין נקראין כטוט בערבית. והרי למדנו מן התלמוד שהכירים המכוירים אפילו בסיד לסימן נקראין שנתות. דתנן בשיעור ר' נחמיה אומ' כדי לסוד אונדפי ואמ' רב כהנא שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל: (תשובות הגאונים. הרכבי סימן שפה) ===תרגום=== {{תרגומי שפות| | עמודות = 2 |אוזבקית = |אוסטרית = |אוקראינית = |אורדו = |אידו = |איטלקית = graduazione |אינדונזית = |אינטרלינגואה = |איסלנדית = |אירית = |אלבנית = |אנגלית = graduation |אסטונית = |אספרנטו = |אפריקנית = |ארמנית = |בולגרית = |בלרוסית = |בוסנית = |בנגלית = |בסקית = |ברטונית = |גליסית = |גרוזינית = |גרמנית = Graduierung |דנית = |הולנדית = |הונגרית = |הינדית = |וולאפיק = |וולשית = |ויאטנמית = |זולו = |טג'יקית = |טגלית = |טורקית = |טורקמנית = |טטרית = |טמילית = |יאוית = |יוונית = |יידיש = |יפנית = 目盛り |כורדית = |לאו = |לדינו = |לוקסמבורגית = |לטבית = |לטינית = |ליטאית = |מאורית = |מונגולית = |מלאית = |מלטית = |מקדונית = |נהואטל = |נורבגית = |נפלית = |סווהילי = |סינהלזית = |סינית = 刻度 |סיציליאנית = |סלובנית = |סלובקית = |סנסקירית = |ספרדית = |סקוטית = |ערבית = |פארואזית = |פולנית = |פורטוגלית = |פינית = asteikko |פרסית = |צ'כית = |צרפתית = graduation |קוריאנית = |קזכית = |קטלנית = |קנרית = |קרואטית = |רומנית = |רוסית = градуировка |שבדית = |תאית = }} ===ראו גם=== * [[מדידה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שנת}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] [[קטגוריה:פיזיקה]] mzwturzmq4hs4abwkg8o5s8j9weii1s ערל 0 55887 523180 494970 2026-08-30T19:28:14Z BakGF 18848 /* גיזרון */ 523180 wikitext text/x-wiki ==עָרֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ערל |הגייה=a'''rel''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ל}} |דרך תצורה= |נטיות=נ' עֲרֵלָה ר' עֲרֵלִים עֲרֵלוֹת נס' עֲרַל־ (עֶרֶל־) נ"ר עֲרְלֵי־ }} # אדם זכר שלא נכרתה [[ערלה|ערלתו]], שלא נימול. #:* {{צטבי|ואם לא ישלח המוהל כנ"ל, אזי ישאר הילד '''ערל''' ויהי' החטא עליו, ויען כי אני הצעיר והשאר המוהלים הם זקנים, חושב שלי יהי' יותר נקל להיות מוהל וסנדק כאחד|https://benyehuda.org/read/1210|מעשה אלפס: תולדות וזכרונות|בנציון בן ירמיהו עקיבא אלפס}} # {{בהשאלה}} אדם (זכר, ולעיתים גם נקבה) שלא מ[[עם ישראל]]. #:* {{צטבי|כי אין קץ למדווה ההרגשה השלמה, התופסת הכל; והרגשתי כללה אפילו '''ערל'''…פאֶטרוֹ, גוי-השבת|https://benyehuda.org/read/486|מן הזווית|יוסף חיים ברנר}} #:* {{צט/משנה|קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם|נדרים|ג|יא}} # {{רובד|המקרא}} בצירוף ל[[אזן]], [[לב]] בעיקר: [[אטום]], [[סתום]] ו[[מכסה#מְכֻסֶּה|מכוסה]]. #:* {{צט/תנ"ך|עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה '''עֲרֵלָה''' אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב|ירמיהו|ו|י}} #:* {{צטבי|האכר, מבנאי דנן, הוא '''ערל''' טפש, ומוחו המטומטם אינו תופס כלל את הפוליטיקה העמוקה של שכם.|https://benyehuda.org/read/6560|אוצר המשלים והפתגמים: מבוא|ישראל חיים טביוב}} ===גיזרון=== * משקל פָּעֵל במקרא גם '''עֶרֶל''' בנסמך. * לפי רש"י, המשמעות המקורית של השורש ערל היא "אטום" \ "סתום" \ "חסום",<ref name=":0">[http://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Exodus.6.12.2?lang=bi רש"י בספריא].</ref> משם הביטוי {{צט/תנ"ך|וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם|שמות|ו|יב}} = השפתיים שלי סתומות, ולכן הדיבור אינו יוצא בחופשיות; גם {{צט/תנ"ך|הִנֵּה עֲרֵלָה אׇזְנָם|ירמיהו|ו|י}} = האוזניים שלהם סתומות, ולכן הם לא שומעים \ מקשיבים. משם העורלה, "עורלת בשר", כחסימה או כיסוי.<ref name=":0" /> ===צירופים=== *[[ערל לב]] *[[ערל שפתים]] *[[ערל בשר]] *[[נפל על אזנים ערלות]] ===נגזרות=== * [[ערלות]] ===מילים נרדפות=== * ===ניגודים=== * [[מול#מוּל ב|מוּל]] * [[מהול#מָהוּל ב|מָהוּל]] ===תרגום=== * אנגלית: (1,3) {{ת|אנגלית|uncircumcised}} * ערבית: {{ת|ערבית|غَيْر مَخْتون}} (1) {{שורש|ערל}} ==עָרַל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ערל |שורש וגזרה={{שרש3|ע|ר|ל}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} נהג איסור בפירות [[ערלה]]. #:* {{צט/תנ"ך|וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל '''וַעֲרַלְתֶּם''' עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל|ויקרא|יט|כג}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר הנ"ל ובסמיכות. === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=ערל}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 91kawoiexz5hdvi483uvjdwvxl73jpk 523181 523180 2026-08-30T19:29:34Z BakGF 18848 /* גיזרון */ 523181 wikitext text/x-wiki ==עָרֵל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ערל |הגייה=a'''rel''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|ר|ל}} |דרך תצורה= |נטיות=נ' עֲרֵלָה ר' עֲרֵלִים עֲרֵלוֹת נס' עֲרַל־ (עֶרֶל־) נ"ר עֲרְלֵי־ }} # אדם זכר שלא נכרתה [[ערלה|ערלתו]], שלא נימול. #:* {{צטבי|ואם לא ישלח המוהל כנ"ל, אזי ישאר הילד '''ערל''' ויהי' החטא עליו, ויען כי אני הצעיר והשאר המוהלים הם זקנים, חושב שלי יהי' יותר נקל להיות מוהל וסנדק כאחד|https://benyehuda.org/read/1210|מעשה אלפס: תולדות וזכרונות|בנציון בן ירמיהו עקיבא אלפס}} # {{בהשאלה}} אדם (זכר, ולעיתים גם נקבה) שלא מ[[עם ישראל]]. #:* {{צטבי|כי אין קץ למדווה ההרגשה השלמה, התופסת הכל; והרגשתי כללה אפילו '''ערל'''…פאֶטרוֹ, גוי-השבת|https://benyehuda.org/read/486|מן הזווית|יוסף חיים ברנר}} #:* {{צט/משנה|קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם|נדרים|ג|יא}} # {{רובד|המקרא}} בצירוף ל[[אזן]], [[לב]] בעיקר: [[אטום]], [[סתום]] ו[[מכסה#מְכֻסֶּה|מכוסה]]. #:* {{צט/תנ"ך|עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה '''עֲרֵלָה''' אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב|ירמיהו|ו|י}} #:* {{צטבי|האכר, מבנאי דנן, הוא '''ערל''' טפש, ומוחו המטומטם אינו תופס כלל את הפוליטיקה העמוקה של שכם.|https://benyehuda.org/read/6560|אוצר המשלים והפתגמים: מבוא|ישראל חיים טביוב}} ===גיזרון=== * משקל פָּעֵל במקרא גם '''עֶרֶל''' בנסמך. * לפי רש"י, המשמעות המקורית של השורש ערל היא "אטום" \ "סתום" \ "חסום",<ref name=":0">[http://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Exodus.6.12.2?lang=bi רש"י בספריא].</ref> משם הביטוי {{צט/תנ"ך|וַאֲנִי '''עֲרַל שְׂפָתָיִם'''|שמות|ו|יב}} = השפתיים שלי סתומות, ולכן הדיבור אינו יוצא בחופשיות; גם {{צט/תנ"ך|הִנֵּה '''עֲרֵלָה אׇזְנָם''' וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב|ירמיהו|ו|י}} = האוזניים שלהם סתומות, ולכן הם לא שומעים \ מקשיבים. משם העורלה, "עורלת בשר", כחסימה או כיסוי.<ref name=":0" /> ===צירופים=== *[[ערל לב]] *[[ערל שפתים]] *[[ערל בשר]] *[[נפל על אזנים ערלות]] ===נגזרות=== * [[ערלות]] ===מילים נרדפות=== * ===ניגודים=== * [[מול#מוּל ב|מוּל]] * [[מהול#מָהוּל ב|מָהוּל]] ===תרגום=== * אנגלית: (1,3) {{ת|אנגלית|uncircumcised}} * ערבית: {{ת|ערבית|غَيْر مَخْتون}} (1) {{שורש|ערל}} ==עָרַל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ערל |שורש וגזרה={{שרש3|ע|ר|ל}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} נהג איסור בפירות [[ערלה]]. #:* {{צט/תנ"ך|וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל '''וַעֲרַלְתֶּם''' עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל|ויקרא|יט|כג}} ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר הנ"ל ובסמיכות. === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=ערל}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 8criq87o4lsvqhqbk6zjvwviyqrx0zo לג 0 55959 523184 519502 2026-08-31T08:56:02Z ~2026-47278-48 46550 /* גיזרון */ 523184 wikitext text/x-wiki ==לֹג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוג |הגייה=log |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ג|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} מידת נפח מקראית לנוזלים, כ־450 סמ"ק. #:*{{צט/תנ"ך|וְלָקַח הַכֹּהֵן '''מִלֹּג''' הַשָּׁמֶן וְיָצַק עַל־כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית.|ויקרא|יד|טו}} #:*{{צט/משנה|נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד? צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת '''לֻגִּים''' הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ|סוכה|ד|ט}} #:*{{צט/משנה|מֵאֵימָתַי חַיָּב, מִשֶּׁיֹּאכַל טַרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי '''לֹג''' יַיִן הָאִיטַלְקִי; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מָנֶה בָשָׂר '''וְלֹג''' יָיִן.|סנהדרין|ח|ב}} #:*{{הדגשה|"לשתן יוחסו בעבר סגולות ריפוי,ורש"י המליץ על על שתיית כוס קטנה של שתן תינוק בן 40 יום. בימה"ב מקובל היה '''שלוג''' שתן מועיל אף לכשפים"|/ אברהם אופיר שמש; חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי־הביניים והעת החדשה}}. ===גיזרון=== * נזכר גם באוגריתית כמידת נפח לנוזלים: (lg) 'לג', תמיד עם שם הנוזל לדוגמא: 1 לג יין,10 לג שמן,3 לג רקח,וכדומה . ארמית: לְגֶטַּא. יוונית עתיקה: λαγηνος, לגינוס, "קנקן". ===צירופים=== *[[לג האיטלקי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|log}} ===ראו גם=== * [[לגם]] * [[לגין]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לוג|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} [[קטגוריה:יחידות מידה]] ==לֶג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לג |הגייה=leg |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' לֶגִים }} {{תמונה|Tacking Intervals.svg|סדרת חילופי המפנים מול הרוח; לֶגִים קצרים באדום, לֶגִים ארוכים בשחור}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|סלנג}} {{הקשר|ימאות}} קטע הדרך שעושה [[סירת מפרשים|סירה]] או [[ספינת מפרשים]] בין חילוף [[מפנה]] אחד לשני ב[[שיט ברוח קדמית]]. #:* {{הדגשה|"לקראת סיום המסע הפלגנו כמה "לגים" בלילה. כל פעם כ-70 מייל."|([http://www.kachol.com/ContentPage.aspx?id{{=}}1023 "כחול" - מגזין השיט והספורט הימי], גליון 45)}} ===גיזרון=== * {{לועזית|אנגלית}} leg באותה משמעות. ===מילים נרדפות=== * [[גלס|גַּלְס]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|leg|reach|board}} ===ראו גם=== * [[שיט ברוח קדמית]] * [[פקימה]] * [[קטע של טיסה]] * [[קטע נהר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=en:Tacking (sailing)|שם ויקיפדיה=Tacking (sailing)}} ===סימוכין=== * {{משמאל לימין|'''Leg''' in: Peter Kemp (editor), ''The Oxford Companion to Ships and the sea'', 1976. p. 474.}} {{תבנית:שיט מפרשים}} [[קטגוריה:מפרשיות וכלי שיט קטנים]] 5aoo520qq1gufx1nrjg1ztyd07vc7rk הזדמנות 0 59511 523185 429054 2026-08-31T09:34:09Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523185 wikitext text/x-wiki ==הִזְדַּמְּנוּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הזדמנות | הגייה = hizdam'''nut''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|ז|מ|ן}} | דרך תצורה = {{משקל|הִתְקַטְּלוּת}} | נטיות = ר' הִזְדַמְּנוּיוֹת }} # מצב או זמן שבהם מתאפשר למישהו לעשות את מה שהוא מעוניין בו. #:* {{צטבי|ואנו האמנו אז והננו מאמינים גם עתה בדברי הד“ר ווייצמן אשר בישר לנו לאחר מתן ההצהרה, כי היא ניתנה ברצון כן כדי לתקן את המעוות ההיסטורי כלפי העם היהודי ולתת לו '''הזדמנות''' לשוב למולדתו בהמוניו ולחדש את חייו על אדמתה.|https://benyehuda.org/read/23181|שלושים שנה להצהרת בלפור|יצחק לופבן}} #:* יש לי '''הזדמנות''' להחליף עבודה בקרוב. ===גיזרון=== * המילה הזדמנות מופיעה בכתבים של הרמב"ם בימי הביניים, אבל הפועל להזדמן מצוי כבר בתלמוד. הרחבה במאמר המופיע מטה בסעיף "קישורים חיצוניים". ===צירופים=== * [[הזדמנות בלתי חוזרת]] * [[הזדמנות הסטורית]] * [[הזדמנות פז]] * [[הזדמנות שנייה]] * [[חלון הזדמנויות]] ===נגזרות=== * [[הזדמנותי]] ===מילים נרדפות=== * [[סכוי|סיכוי]] * [[שעת כשר|שעת כושר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|opportunity}} * ערבית: {{ת|ערבית|فُرْصَة}} ===ראו גם=== * [[אפשרות]] * [[יכלת|יכולת]] ===קישורים חיצוניים=== * רוביק רוזנטל, [https://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%94/%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA.aspx הזדמנות], הזירה הלשונית. {{שורש|זמן}} lcwu9x497y6nzvcpme9tpq7wjmvv3un אחראי 0 63327 523186 498067 2026-08-31T09:35:27Z CrAzzyWak 46551 תיקנתי מין 523186 wikitext text/x-wiki ==אַחֲרָאִי אַחְרָאִי אַחְרַאי== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = אחראי | הגייה = | חלק דיבר = שם־עצם (תואר) | מין = זכר | שורש = {{שרש3|א|ח|ר}} | דרך תצורה = {{מוספית|אחר|־ַאי}} | נטיות = נ' אַחְרָאִית ר' אַחֲרָאִים }} # {{רובד|חז"ל}} מקבל על עצמו מחויבות, עפ"ר [[משני]]ת למחוייב הראשי. הכניס את עצמו בדאגה ל[[אחר|אַחֵר]] למצבו ולתיקונו.{{רובד|ח}} בעל סמכות לטפל בתחום או באדם בדר"כ ממונה. #:* נכסי אחראין #:* {{צט/משנה|מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָה לַחֲלֹף. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אָנוּ '''אַחֲרָאִין''' לָרַמָּאִין; אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָה בִּלְבַד.|דמאי|ג|ה}} #:* נויה היא ילדה אחראית ואכפתית ואפשר לסמוך עליה #:* מהיום אתה אחראי להשקות את העצים כי אני נוסע לחו"ל #:* אני האחראי על ניהול הטכס ואני מאוד מקוה שאצליח. #:* ===גיזרון=== מן אַחֵר במקור בצורה ארמית אַחְרָאִי[ן] , בלשון חז"ל בעיקר בהקשר ל[[נכס]] (שחל עליו שעבוד וזכות גבייה במקום בעל החוב). ===נגזרות=== *[[אחריות]] ===תרגום=== ===ראו גם==== *[[אפוטרופוס]] fpsjzvay4r8p01dtdxmgtqth7wi9qe4