אפע

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.18</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>אפע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7554</id>
    <revision>
      <id>523313</id>
      <parentid>523279</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:36:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* אֶפַע {{משני|א}} */</comment>
      <origin>523313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5032" sha1="374f7725cpq1os1xf7xn0jkpsw1xwj1" xml:space="preserve">== אֶפַע {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפע
|הגייה='''e'''fa'
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#{{מקרא}} שום־דבר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם '''מֵאָפַע'''|ישעיה|מא|כד}}
#:* {{מאגרים|ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}990021&amp;mm15{{=}}000004004060%2008&amp;mismilla{{=}}15|פיוט לפסח|יוסף בן אביתור}}

===גיזרון===
*האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ&quot;ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].&lt;ref&gt;כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך &quot;[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אֶפַע]&quot;.&lt;/ref&gt; במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה&quot;ש תרגמו: ἐκ γῆς (&quot;מארץ&quot;), אולי גרסו: &quot;מארע&quot; ופירשו ע&quot;ד הארמית. 
*יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל&quot;[[צפעוני]]&quot;, אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע&quot;פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|&quot;למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם&quot;|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה &quot;אָפַע&quot; במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. 
*מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל&quot;ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן.

===פרשנים מפרשים===
*'''רש&quot;י''': &quot;ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב&quot;.
*'''רד&quot;ק''': &quot;מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם.&quot; 
*'''שד&quot;ל''': &quot;מאפע – כמו מאפס, כי מצאנו עי״ן באה תחת צד״י .. וצד״י וסמ״ך מתחלפות .. והצד״י בעברית מתחלפת בארמית בעי״ן. ולדעת בני בכורי ז״ל עיקר המלה אפע והוא מורה נשימה כחבריו נָשַף ושאף והמלות המורות על הנשימה הושאלו להורות מה שאין בו ממש כמו רוח והבל.&quot;


=== מילים נרדפות ===
* [[כלום]] 
* [[אין]] 

=== ניגודים ===
* [[דבר]] 
* [[יש]] 

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

== אֶפַע {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפע
|הגייה='''e'''fa'
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=רבים אֲפָעִים
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה|קראים}} [[מקרה]]; [[מאפיין]] לא [[קונטינגנטי]].
#:*{{הדגשה|&quot;כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה  בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים.&quot;|('''אשכול הכופר''' סימן סה, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}
#:*{{מאגרים|הדעת והחכמה מצטרכים לבורא הכל שברא אותם, והם יהיו '''אפעים''', ר&quot;ל מקרים. ובלשון יון קוראים אותם כרואש (?).|PMain.aspx?mishibbur{{=}}677000&amp;mm15{{=}}000001020040%2000&amp;mismilla{{=}}12|שאלות ותשובות|יוסף הרואה בן אברהם}}
#:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&amp;mm15{{=}}000078058050%2000&amp;mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה בספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע.

===מילים נרדפות===
*[[מקרה]]

===ניגודים===
* [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}}


{{שורש|פעי}}</text>
      <sha1>374f7725cpq1os1xf7xn0jkpsw1xwj1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523314</id>
      <parentid>523313</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:37:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>523314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5154" sha1="jlp9mf79uqf03e6q8r9rjz6yi4baosm" xml:space="preserve">== אֶפַע {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפע
|הגייה='''e'''fa'
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#{{מקרא}} שום־דבר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם '''מֵאָפַע'''|ישעיה|מא|כד}}
#:* {{מאגרים|ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}990021&amp;mm15{{=}}000004004060%2008&amp;mismilla{{=}}15|פיוט לפסח|יוסף בן אביתור}}

===גיזרון===
*האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ&quot;ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].&lt;ref&gt;כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך &quot;[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אֶפַע]&quot;.&lt;/ref&gt; במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה&quot;ש תרגמו: ἐκ γῆς (&quot;מארץ&quot;), אולי גרסו: &quot;מארע&quot; ופירשו ע&quot;ד הארמית. 
*יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל&quot;[[צפעוני]]&quot;, אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע&quot;פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|&quot;למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם&quot;|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה &quot;אָפַע&quot; במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. 
*מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל&quot;ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן.

===פרשנים מפרשים===
*'''רש&quot;י''': &quot;ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב&quot;.
*'''רד&quot;ק''': &quot;מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם.&quot; 
*'''שד&quot;ל''': &quot;מאפע – כמו מאפס, כי מצאנו עי״ן באה תחת צד״י .. וצד״י וסמ״ך מתחלפות .. והצד״י בעברית מתחלפת בארמית בעי״ן. ולדעת בני בכורי ז״ל עיקר המלה אפע והוא מורה נשימה כחבריו נָשַף ושאף והמלות המורות על הנשימה הושאלו להורות מה שאין בו ממש כמו רוח והבל.&quot;


=== מילים נרדפות ===
* [[כלום]] 
* [[אין]] 

=== ניגודים ===
* [[דבר]] 
* [[יש]] 

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

== אֶפַע {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפע
|הגייה='''e'''fa'
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=רבים אֲפָעִים
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה|קראים}} [[מקרה]]; [[מאפיין]] לא [[קונטינגנטי]].
#:*{{הדגשה|&quot;כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה  בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים.&quot;|('''אשכול הכופר''' סימן סה, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}
#:*{{מאגרים|הדעת והחכמה מצטרכים לבורא הכל שברא אותם, והם יהיו '''אפעים''', ר&quot;ל מקרים. ובלשון יון קוראים אותם כרואש (?).|PMain.aspx?mishibbur{{=}}677000&amp;mm15{{=}}000001020040%2000&amp;mismilla{{=}}12|שאלות ותשובות|יוסף הרואה בן אברהם}}
#:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&amp;mm15{{=}}000078058050%2000&amp;mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה בספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ייתכן שהיא נגזרת מהמילה המקראית, ע&quot;פ התפיסה שלמקרים אין קיום עצמאי.

===מילים נרדפות===
*[[מקרה]]

===ניגודים===
* [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}}


{{שורש|פעי}}</text>
      <sha1>jlp9mf79uqf03e6q8r9rjz6yi4baosm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אכל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9786</id>
    <revision>
      <id>523309</id>
      <parentid>521910</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:17:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* צירופים */</comment>
      <origin>523309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9670" sha1="1j4p244zzc7jcvsik4q4lenu189qv36" xml:space="preserve">==אָכַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אכל
|שורש וגזרה={{שרש3|א|כ|ל}}, [[גזרת נפ&quot;א]] 
|בניין=פָּעַל
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[קלט]] [[מזון]] דרך [[פה#פֶּה|פי]]ו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...מִכֹּל עֵץ הַגָּן '''אָכֹל תֹּאכֵל'''. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא '''תֹאכַל''' מִמֶּנּוּ; כִּי בְּיוֹם '''אֲכָלְךָ''' מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת.|בראשית|ב|טז|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר '''תֹּאכֵלוּ'''; שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.|דברים|יד|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה  מְנָאָפֶת; '''אָכְלָה''' וּמָחֲתָה פִיהָ, וְאָמְרָה לֹא־פָעַלְתִּי אָוֶן.|משלי|ל|כ}}
#:*{{צט/משנה|נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, '''וְאוֹכֶלֶת''' עִמּוֹ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת; וְאִם אֵין נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶּסֶף לְצָרְכָּהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ.|כתובות|ה|ט}}
#{{רובד|לשון המקרא}} כִּלה, השמיד במהירות רבה
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר '''וַתֹּאכַל''' אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ אדני הָלַךְ מֵעֵינָיו.|שופטים|ו|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה '''תֹּאכַל''' הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ.|שמואל ב|יא|כה}}
#:* האש '''אכלה''' בשדה ולא נותר ממנו דבר. 
#{{רובד|לשון המקרא}} גרם נזק מתמשך.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַיּוֹם '''אֲכָלַנִי''' חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי.|בראשית|לא|מ}}
#:* ה[[עבש#עֹבֶשׁ|עובש]] '''אוכל''' בקירות הבית.

===גזרון===
*בשפות שמיות נוספות: אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);&lt;ref&gt;לוחות UT 75 I&lt;/ref&gt; אכדית akālu; ארמית אֲכַל; ערבית أَكَلَ אַכַּל.{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|אכל|398}}}} 
:הביטוי בגעז &quot;ʾawda - akali&quot; פירושו: &quot;שדה '''נדוש'''&quot;.

===צירופים===
{{ע|4|
* [[אוכל חנם|אוכל חינם]]
* [[אכל אותה]]
* [[אכל את הדיסה שבשל|אכל את הדייסה שבישל]]
* [[אכל את הכובע]]
* [[אכל את הלב]]
* [[אכל את העוגה והשאיר אותה שלמה]]
* [[אכל את עצמו]]
* [[אכל את הראש]]
* [[אכל בכל פה]]
* [[אכל בלי מלח]]
* [[אכל ושתה כי מחר נמות|אכול ושתה כי מחר נמות]]
* [[אכל חרא]]
* [[אכל כמו חזיר]]
* [[אכל כפי יכלתך|אכול כפי יכולתך]]
* [[אכל לקרדה]]
* [[אכל קרצה|אכל קורצה]]
* [[אכל פרי מעלליו]]
* [[אכל קש]]
* [[ארץ אוכלת יושביה]]
* [[אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה]]
* [[אוכל נבלות]]
* [[בזעת אפך תאכל לחם]]
* [[דבש מצאת אכל דיך]]
* [[תוכו אכל קליפתו זרק]]
* [[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
}}

===מילים נרדפות===
* [[סעד]] (1)
* [[ברה]] (1)
* [[כלה#כִּלָּה|כילה]] (2)

===תרגום===
{{תר|קלט מזון דרך פיו}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consume|eat}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ჭამა}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|consumir|comer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أكل}} (הגייה: אַכַּלַ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|manger}}
{{תר-סוף}}

{{תר|השמיד במהירות רבה (אש)}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consume|devour}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|destruir|extinguir|consumir}}
{{תר-סוף}}

{{תר|גרם נזק אטי ומתמשך}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consume}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|afligir|apurar|consumir}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[בלע]]
* [[לעס]]
* [[רעב]]
* [[שתה]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|אכל}}

==אִכֵּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אכל
|שורש וגזרה={{שרש3|א|כ|ל}}, [[גזרת נפ&quot;א]] 
|בניין=פיעל
}}
#{{רובד|עברית חדשה}} כִּלה את החומר בדרך של שנוי כִּימי.
#:*החלודה '''מאכלת''' את הברזל. 
===מקור===
*עברית חדשה משרש מקראי (צורת פֻּעל קימת בתנ&quot;ך - ראה להלן).

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consume|corrode}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|corroer}}

===ראו גם===
*[[עכל|עיכל]]

{{שורש|אכל}}

==אֻכַּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אוכל
|שורש וגזרה={{שרש3|א|כ|ל}}, [[גזרת נפ&quot;א]] 
|בניין=פֻּעַל 
}}
#{{רובד|לשון המקרא}} התכלה בדרך של שינוי כימי. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''אֻכְּלוּ''' כְּקַשׁ יָבֵשׁ|נחום|א|י}}. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ '''אֻכָּל'''|שמות|ג|ב}}
#{{רובד|לשון המקרא}} בא עליו כיליון, הֶרס או מוות.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב '''תְּאֻכְּלוּ'''|ישעיהו|א|כ}}. 

===מקור===
*מן התנ&quot;ך.

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|consumed|corroded|devoured}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|devorar|corroer|destruir}}

===ראו גם===
*[[נאכל]]
*[[האכיל]]
*[[התאכל]]

[[קטגוריה:גזרת נפ&quot;א]]
{{שורש|אכל}}

==אֹכֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אוכֶל
|הגייה='''o'''khel
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|כ|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' אֳכָלִים; אָכְלֵי־; כ' אָכְלוֹ
}}{{תמונה|Fruit page 1214-1215.jpg|[[פירות]], סוג נפוץ של אוכל}}
# [[חומר]] אשר יש באפשרות [[יצור]] חי ל[[עכל]]ו ולפרקו לחומרים [[מזין|מזינים]] ו[[הכרחי]]ים (כגון: [[פחמימה|פחמימות]], [[שומן|שומנים]], [[מלח]]ים ו[[ויטמין|ויטמינים]]) ל[[תחזוקה|תחזוקת]] פעולת ה[[גוף]] ולשם הפקת [[אנרגיה]] לצורך קיומו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-'''אֹכֶל''' הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה '''אֹכֶל''' בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.|בראשית|מא|לה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מִכָּל-'''הָאֹכֶל''' אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא; וְכָל-מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל-כְּלִי יִטְמָא.|ויקרא|יא|לד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲלֹא-אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ '''אֹכֶל''' יִטְעַם-לוֹ.|איוב|יב|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת '''הָאֹכֶל''' גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...|רות|ב|יד}}
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹצִיא '''אֳכָלִים''' כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן.|שבת|ז|ד}}
#:*{{צט/משנה|שֶׁהַחַי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו מַדָּף לְטַמֵּא '''אֳכָלִים''' וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.|עדיות|ו|ב}}

===גזרון===
* אוגריתית 𐎀𐎋𐎍 (אַכל);&lt;ref&gt;לוח UT Krt&lt;/ref&gt; געז: ʾəkl = תבואה, לחם. 

===צירופים===
*[[עם האכל בא התאבון|עם האוכל בא התאבון]]

===מילים נרדפות===
* [[מזון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|food}}
* יידיש: {{ת|יידיש|עסנוואַרג}}
* לאדינו: {{ת|לדינו|לה קומידה}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|comida}}
* רוסית: {{ת|רוסית|еда}} (הגייה: edá)

===ראו גם===
* [[רעב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מזון|ויקישיתוף=food}}

{{שורש|אכל}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזון|*]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>1j4p244zzc7jcvsik4q4lenu189qv36</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לטם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10131</id>
    <revision>
      <id>523296</id>
      <parentid>498048</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:52:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* לֹטֶם */</comment>
      <origin>523296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1677" sha1="9ttbw0mt29vloysq8mmpetwvl4wdelv" xml:space="preserve">==לֹטֶם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לוטם
|הגייה='''lo'''tem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' לְטָמִים}}
[[Image:Cistus palinhae.JPG|thumb|left|184px|לוטם (Cistus palinha)]]
# סוג ממשפחת הלוטמיים, כ־20 מינים של שיחים בעלי פרחים, מתוכם שניים בארץ ישראל (ראה צרופים להלן). אופיני לבתה ים תיכונית, בעקר באזורי ההר.
#:* שיח ה'''לוטם''' הוא ה[[פונדקאי]] הבלעדי של הצמח הטפיל &quot;רימונית הלוטם&quot;, אשר גדל על שורשי ה'''לוטם''', וניתן להבחינו רק בעת פריחת ה'''לוטם''', אשר מתרחשת בארץ בחודשים אפריל־יוני.
===גיזרון===
*גידול הצמח בעין גדי נזכר בתעודות בר כוכבא ובלשון חז&quot;ל שבמשנה: {{צט/משנה|הַוֶּרֶד וְהַכֹּפֶר וְהַקְּטָף '''וְהַלֹּטֶם'''.|שביעית|ז|ו}} הפרשנים מזהים עם ה[[אלון]] או ה[[אורן]] קושרים ל[[לט#לֹט|לֹט]] המקראי.

===צירופים===
* [[לטם מרוני|לוטם מרווני]]
* [[לטם שעיר|לוטם שעיר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cistus}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ciste}}

===ראו גם===
* [[לוט&quot;ם]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לוטם (צמח)|ויקישיתוף=Cistus|שם ויקישיתוף=לוטם|ויקימינים=Cistus}}

[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:פרחים]]</text>
      <sha1>9ttbw0mt29vloysq8mmpetwvl4wdelv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אחריתו מי ישורנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15905</id>
    <revision>
      <id>523302</id>
      <parentid>86880</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:18:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>34644</id>
      </contributor>
      <origin>523302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="221" sha1="a6jrobzj27soe0tkpz74m30qcm1s5pr" xml:space="preserve">==אַחֲרִיתוֹ מִי יְשׁוּרֶנָּה!==
# מי יכול ל[[ציפייה|צפות]] מה יהיה בסופו של דבר כלשהו?

[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]</text>
      <sha1>a6jrobzj27soe0tkpz74m30qcm1s5pr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28574</id>
    <revision>
      <id>523315</id>
      <parentid>499686</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:16:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2896" sha1="i2pfou5kimic1zb6wagug2xdxqkb9z1" xml:space="preserve">==בְּרוֹשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ברוש
|הגייה=brosh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|ר|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטוֹל}}
|נטיות=ר' בְּרוֹשִׁים; ס&quot;ז בְּרוֹש־; ס&quot;ר בְּרוֹשֵׁי־}}
{{תמונה|Cypress.JPG|ברוש בהרי ירושלים}}
{{תמונה|Limoni servi-3.JPG|ברוש לימוני }}
# [[אילן]] ממשפחת ה[[מחטני]]ים, [[הזדקר|מזדקר]] לגובה רב, ובעל גדילה [[זקוף|זקופה]] ואחידה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי '''בְרוֹשִׁים''' כָּל־חֶפְצוֹ.|מלכים א|ה|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז, שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה''' בְּרוֹשׁ''', תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.|ישעיהו|מא|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...אֲנִי '''כִּבְרוֹשׁ''' רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא.|הושע|יד|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר-שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ; חֲסִידָה '''בְּרוֹשִׁים''' בֵּיתָהּ.|תהלים|קד|יז}}
#:*{{צטשיר|ואני ראיתי '''ברוש''' / שניצב בתוך שדה מול פני השמש / בחמסין, בקרה, / אל מול פני הסערה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}162&amp;wrkid{{=}}742|ברוש|אהוד מנור}}

===גיזרון===
* השוו: אכדית: 𒇷 (burāšu); ארמית: בְּרָתָא ‎ ;(bərāṯā)יוונית עתיקה: βράθυ (brátu); המצביע על מקור שמי משותף.
*  {{הדגשה|חלופי האותיות ב' ⇆ פ' במקרא|('''בְּ'''רֹשִׁ֖ים ← '''פָּ'''רָשִׁים)}}:
: {{צט/תנ&quot;ך|מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאׇדָּ֗ם אַנְשֵֽׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַ'''בְּרֹשִׁ֖ים''' הׇרְעָֽלוּ|נחום|ב|ד}} החוקר [[w:אברהם צפרוני|אברהם צפרוני]] גורס כי יש לקרוא  {{צט/תנ&quot;ך| וְהַ'''פרשִׁ֖ים''' הׇרְעָֽלוּ|נחום|ב|ד}}

===תרגום===
*ארמית: [[ברות]]א
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cypress}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|ciprés}}
*יידיש: {{ת|יידיש|סיפּרעסס}}
*רוסית: {{ת|רוסית|кипарис}} (הגייה:קִיפָּריס)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברוש|ויקימינים=Cupressus|ויקישיתוף=CATEGORY:Cupressus|שם ויקישיתוף=ברושים}}

[[קטגוריה:עצים]]</text>
      <sha1>i2pfou5kimic1zb6wagug2xdxqkb9z1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>34350</id>
    <revision>
      <id>523293</id>
      <parentid>523276</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:42:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <origin>523293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4498" sha1="iqtpsatlq6c3bdlpxkd3ymdm9mdrhrb" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=תואר '''לָאט'''|ראו=[[לט#לָט|לָט]]}}
== לְאַט ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לאט
|הגייה=le''''at'''
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|מין=
|שורש={{שרש3|א|ט|ט}}
|דרך תצורה=[[ל־|לְ־]] + [[אט|אַט]] [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]] [[קטגוריה:תואר־הפועל]]
|נטיות=לְאִטִּי, לְאִטְּךָ, לְאִטֵּךְ, לְאִטּוֹ, לְאִטָּהּ, לְאִטֵּנוּ, לְאִטְּכֶם, לְאִטָּם
}}
#{{מקרא}} ללא חיפזון, בקצב נמוך.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה, אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים '''לְאַט'''...|ישעיהו|ח|ו|}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה '''לְאִטִּי''' לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים...|בראשית|לג|יד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר '''לְאַט''' לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם.|שמואל ב|יח|ה}}

===גיזרון===
*מקובל לומר שהמילה משורש {{שרש3|א|ט|ט}} עם ל' השימוש, בהשוואה לצורה [[אט]] המופיעה במקרא.{{הערת שוליים|מנחם, ריב&quot;ג, }} אמנם יש אומרים שהשורש הוא {{שרש3|ל|א|ט}},{{הערת שוליים|ר&quot;י חיוג' (ספר אותיות הנוח והמשך, ערך לוט; שלשה ספרי דקדוק, מהד' נוט, עמ' 47), רש&quot;י (בראשית שם), ועוד.}} והתבססו על הצורה &quot;[[לאט#לָאַט|לָאַט]]&quot; המופיעה במקרא. לגבי הצורה &quot;אַט&quot;, יש שהשוו זאת ליחס בין המלים &quot;[[לאום]]&quot; ו&quot;[[אומה]]&quot;.{{הערת שוליים|נימוקי ר&quot;א בחור על ספר השורשים לרד&quot;ק, ערך אט.}}

===צירופים===
* [[לאט ובביטחון]]

===מילים נרדפות===
* [[אט]]

===ניגודים===
* [[מהר]]

===נגזרות===
*[[לאוט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|slowly}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|langsam}}

===ראו גם===
*[[אטי]]
*[[אטיות]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==לָאַט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= לאט
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|א|ט}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}
# {{רובד|המקרא}} כיסה, הסתיר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהַמֶּלֶךְ '''לָאַט''' אֶת פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל...|שמואל ב|יט|ה}}
# {{רובד|ח}} {{משלב|ספרותי}} אמר בלחש, דיבור בקול נמוך.
#:*{{צטזמר|נֵרוֹתַי הַזַּעְרוּרִים, / מָה רַבּוּ הַסִּפּוּרִים, / לִי '''יִלְאַט''' הָאוֹר|song.asp?id{{=}}942|נֵרוֹתַי הַזַּעְרוּרִים|מוריס רוזנפלד}}
#:* ...וסחה לי  בְּ'''לָאט''' על &quot;כד&quot; קטן נחמד...
===גיזרון===
{{מספור|1}} משורש מקראי {{שרש3|ל|ו|ט|קט=לא}}. 
{{מספור|2}} המשמעות בעברית החדשה מבוססת על הפסוק באיוב לפי הפרשנות שהכוונה: דיבור בנחת, בנעימות. אמנם פרשנות זו שנויה במחלוקת, ראו להלן.

===פרשנים מפרשים===
{{צט/תנ&quot;ך|הַמְעַט מִמְּךָ תַּנְחֻמוֹת אֵל, וְדָבָר '''לָאַט''' עִמָּךְ.|איוב|טו|יא}}
*'''תה&quot;ש''': μεγάλως ὑπερβαλλόντως λελάληκας ~ דיברת בהפלגה רבה, ביהירות.
*'''תרגום יונתן''': &quot;וּמַלְלָא בְנִיחַ&quot;, וכן פירש '''רש&quot;י''': &quot;לאט – הִנְעִים, ולשון פעל הוא&quot;. 
*'''רס&quot;ג''': &quot;לאט - חשאי, נגזר מן וילט פניו באדרתו&quot;. וכן פירשו ראב&quot;ע, ספורנו ועוד.

===מילים נרדפות===
* [[לט]] 
* [[הליט]] 

===ניגודים===
* [[גלה]] 
* [[חשף]]
* [[פרסם]]

===נגזרות===
*[[בלאט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|covered|hid}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|whispered}} (2)
{{שורש|לוט}}</text>
      <sha1>iqtpsatlq6c3bdlpxkd3ymdm9mdrhrb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תחש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>43934</id>
    <revision>
      <id>523316</id>
      <parentid>520008</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:48:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>523316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5626" sha1="to88zcuisqr6zdcouljsr977sozpwmz" xml:space="preserve">==תַּחַשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תחש
|הגייה='''ta'''khash
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ח|ו|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|תַּקְטֵל}}
|נטיות=ר' תְּחָשִׁים; תַּחַשׁ־, ר' תַּחֲשֵׁי־
}}{{תמונה|Short-haired-Dachshund.jpg|כלב תחש}}
{{תמונה|Dugong - underside.jpg|תחש (יונק ימי)}}
# בעל חיים מ[[מחלקה|מחלקת]] ה[[יונק|יונק]]ים המשתייך ל[[סדרה|סדרת]] ה[[תחש]]אים (Sirenia). מבחינה [[גנטי]]ת הוא דומה ל[[פיל]]ים ול[[שפן|שפנאים]] וניזון מ[[עשב]]ים שגדלים ב[[ים]].
#:*{{משפט מדגים}}
# [[גזע]] [[כלב]]ים קטן, בעל גוף מוארך ורגליים קצרות.
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
*המילה נזכרת ב{{רובד|המקרא}} בהקשר של עיבוד עורות{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|תחש|8476}}}}. ומכאן רוב המפרשים סברו שמדובר בבע&quot;ח כלשהו.
*:# לפי מקבילה בערבית {{ערבית|دُخَس|דֻחַ'ס}} – [[דולפין]].
*:#{{לועזית|גרמנית}} Dachshund, מהמילה Dachs – [[גירית]].
*מקבילה ב[[w:חורית|חורית]]: {{אכדית|10023|tuḫšiwe}}, כצבע מסוים של צמר. המילה מופיעה ב[[w:תעודות נוזי|תעודות נוזי]]{{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2008 ,&quot;tuḫšiwe&quot; , page: 455}}. ובאכדית: {{אכדית|10022|dušū}} – עור בלתי מעובד.

===מבואות נוספות===
*{{צט/תנ&quot;ך|וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת '''תְּחָשִׁים''' וַעֲצֵי שִׁטִּים|שמות|כה|ה}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר '''תַּחַשׁ''' וּפָרְשׂוּ בֶגֶד-כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו|במדבר|ד|ו}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה '''הַתַּחַשׁ''' אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד|במדבר|ד|כה}}
*{{צט/תנ&quot;ך|וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ '''תָּחַשׁ''' וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי|יחזקאל|טז|י}}

===צירופים===
* [[תחש נהרות]]
* [[תחש המשכן]]

===מילים נרדפות===
*[[פרת ים]] (1)
*[[דקל|דָּקֶל]] (2)
*[[כלב נקניק]] (2)

===תרגום===
{{תר|גזע כלבים}}
{{תרגומי שפות| 
 | עמודות = 3
 |אוזבקית = 	 |אוסטרית = 	 |אוקראינית = 	 |אורדו = 
 |אידו =  	 |איטלקית = bassotto tedesco 	 |אינדונזית = 	 |אינטרלינגואה = 
 |איסלנדית = 	 |אירית = broc-chú	 |אלבנית = 	 |אנגלית = dachshund
 |אסטונית = 	 |אספרנטו = 	 |אפריקנית = 	 |ארמנית = 
 |בולגרית = дакел	 |בלרוסית = такса	 |בוסנית = 	 |בנגלית = 
 |בסקית = 	 |ברטונית = 	 |גליסית = 	 |גרוזינית = 
 |גרמנית = Dackel	 |דנית = 	 |הולנדית = teckel	  |הונגרית = tacskó
 |הינדית = 	 |וולאפיק = dafadog	 |וולשית = 	 |ויאטנמית = 
 |זולו = 	 |טג'יקית = 	 |טגלית = 	 |טורקית = 
 |טורקמנית = 	 |טטרית = 	 |טמילית = 	 |יאוית = 
 |יוונית = 	 |יידיש = 	 |יפנית = ダックスフント |כורדית = 
 |לאו = 	 |לדינו = 	 |לוקסמבורגית = 	 |לטבית = 
 |לטינית = 	 |ליטאית = 	 |מאורית = 	 |מונגולית = 
 |מלאית = 	 |מלטית = 	 |מקדונית = 	 |נהואטל = 
 |נורבגית = 	 |נפלית = 	 |סווהילי = 	 |סינהלזית = 
 |סינית = 	 |סיציליאנית = 	 |סלובנית = jazbečar	 |סלובקית = 
 |סנסקירית = 	 |ספרדית = perro salchicha	 |סקוטית = 	 |ערבית = 
 |פארואזית = 	 |פולנית = jamnik |פורטוגלית = bassê |פינית = mäyräkoira
 |פרסית = 	 |צ'כית = jezevčík	 |צרפתית = teckel	 |קוריאנית = 닥스훈트 
 |קזכית = 	 |קטלנית = 	 |קנרית = 	 |קרואטית = 
 |רומנית = 	 |רוסית = та́кса	 |שבדית = tax	 |תאית =  }}
{{תר-סוף}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=תחש (כלב)|ויקישיתוף=Category:Dachshund|שם ויקישיתוף=תחש (כלב)|ויקיפדיה 2=תחשאים|שם ויקיפדיה 2=תחש (יונק ימי)|ויקישיתוף 2=Category:Sirenia|שם ויקישיתוף 2=תחש (יונק ימי)|ויקיפדיה 3=תחש (תנ&quot;ך)|שם ויקיפדיה 3=תחש (לשון המקרא)}}
* {{מקור/אינטרנט|יוצר=איילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2102822|כותרת=חד-קרן, כלב או פרת ים - מהו תחש?|שם האתר=הארץ|תאריך=24/08/13}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]][[קטגוריה:יונקים]][[קטגוריה:יונקים ימיים]][[קטגוריה:כלביים]]</text>
      <sha1>to88zcuisqr6zdcouljsr977sozpwmz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44549</id>
    <revision>
      <id>523298</id>
      <parentid>511324</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T15:33:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>34644</id>
      </contributor>
      <origin>523298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5346" sha1="szasf44gp3dkigjwb28elniqdbzu17x" xml:space="preserve">{{חסר|תַּפָּר&lt;!---ציפור---&gt;}}
==תָּפַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=תפר
|שורש וגזרה={{שרש3|ת|פ|ר}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=קל
}}{{תמונה|Handbändeln in der Kürschnerei, Düsseldorf 2013 (2).jpg|אישה תופרת}}
#[[חבר#חִבֵּר|חִבֵּר]] וְ[[אחה|אִחָה]] [[פסה|פִּסּוֹת]] [[בד|בַּד]], [[עור|עוֹר]], [[צמר|צֶמֶר]] וְכַדּוֹמֶה לְאֵלֶּה בְּ[[חוט|חוּטִ]]ים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; '''וַיִּתְפְּרוּ''' עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.|בראשית|ג|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שַׂק '''תָּפַרְתִּי''' עֲלֵי גִלְדִּי; וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי.|איוב|טז|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עֵת לִקְרוֹעַ, וְעֵת '''לִתְפּוֹר'''; עֵת לַחֲשׁוֹת, וְעֵת לְדַבֵּר.|קהלת|ג|ז}}
#:*{{צט/משנה|הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי '''לִתְפֹּר''' בּוֹ, וּמַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.|בבא קמא|י|י}}
#:*{{צט/משנה|הַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּקֻפָּה אֵינוֹ חִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן '''תָּפַר'''.|מקואות|י|ה}}
#:*{{הדגשה|&quot;נשיהם החָרוצות מאוד [...] '''תִּתְפֹּרְנָה''' את בִּגְדֵיהֶן...&quot;|&quot;שבילי עולם&quot;, חלק א', [[w:שמשון בלוך הלוי|שמשון בלוך]]}}
#:*{{הדגשה|&quot;ובשעות הפנויות הייתה (איידיל) '''תּוֹפֶרֶת''' ורוקמת גם לאחרים וְנִשְׂכֶּרֶת.&quot;|&quot;בעמק הבכא&quot;, חלק שני, [[w:מנדלי מוכר ספרים|מנדלי מוכר ספרים]]}}
#[בשאלה] סידר כמה דברים בפעם אחת. כגון: &quot;'''תפר''' את כל הקושיות בתירוץ אחד&quot;.


===גיזרון===
*פועל מקראי, מקביל גם בארמית: תְּפַר.

===צירופים===
*[[תפר תיק]]

===נגזרות===
*[[תפירה]]
*[[תפר#תֶּפֶר|תֶּפֶר]]
*[[מתפרה]]
*[[תפרן]]
*[[תופר]]

=== ניגודים ===
*[[קרע]]
*[[פרם]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sew}}
*ערבית: {{ת|ערבית|خاط}}

===ראו גם===
{{ע|2|
*[[הכליב]]
*[[סרג]]
*[[ארג]]
*[[טלא]]
*[[רקם]]
*[[שלל|שָׁלַל]]
*[[אחה|אִחָה]]
}}
{{אבות מלאכה}}
{{שורש|תפר}}

==תֶּפֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תפר
|הגייה='''Te'''fer
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר': תְּפָרִים, נ&quot;ר: תִּפְרֵי-, נ&quot;י: תֶּפֶר-, כ': תִּפְרִי, תִּפְרָהּ, תִּפְרֵיהֶן, תִּפְרֵיכֶם
}}{{תמונה|Tied herringbone stitch.gif|איור של תפר}}
# מְקוֹם הַ[[קשירה|קְשִׁירָה]] שֶׁל הַ[[חוט|חוּטִים]] הַ[[חבר#חִבֵּר|מְחַבְּרִים]] אֶת [[פסה|פִּסּוֹת]] הַ[[בד|בַּד]] לִכְדֵי [[אריג|אָרִיג]] [[שלם|שָׁלֵם]].
#:*{{צט/משנה|הָאֻכָּף שֶׁנִּקְרַע, הַנּוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, טָמֵא, מִפְּנֵי '''שֶׁהַתֶּפֶר''' מְחַבְּרוֹ.|כלים|כג|א}}
#:*{{הדגשה|&quot;וקרעי תום תְּפרתם. '''וְתִפְרֵי''' שוא קְרעתם...&quot;|&quot;מכל טומאותיכם יום צמתם וסרתם&quot;, [[w:שמשון בלוך הלוי|שמשון בלוך]]}}
#:*כְּנַף הסריג נִתְפְּשָׂה בַּתַּיִל, '''וְהַתֶּפֶר''' התחתון בו נפרם לגמרי.
# {{משלב|אנטומיה}} סיבים המחברים עצמות זו לזו.
#:* 
===גיזרון===
*נגזר מן הפועל &quot;תָּפַר&quot;, המופיע כבר במקרא.

=== ניגודים ===
*[[קרע#קֶרַע|קֶרַע]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|stitch}}

===ראו גם===
*[[טלאי]]
*[[תפירה]]
{{-}}

==תִּפֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=תיפר
|שורש וגזרה={{שרש3|ת|פ|ר}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}

#חִבֵּר וְאִחָה פִּסּוֹת בַּד, עוֹר, צֶמֶר וְכַדּוֹמֶה לְאֵלֶּה בְּחוּטִים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִ'''מְתַפְּרוֹת''' כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי...|יחזקאל|יג|יח}}
#:*{{הדגשה|&quot;...אם עושות על ראש מִסְפָּחוֹת/ וּ'''מְתַפְּרוֹת''' כְּסתות לפורחות.&quot;|&quot;אם אבותינו הרבו לפשוע&quot;, מתוך: &quot;רהיטים ליו&quot;כ&quot;, [[w:יהודה אבן קריש|יהודה אבן קורייש]]}}

===נגזרות===
*[[תפור|תיפור]]

===ראו גם===
*[[טלא]]
*[[התפיר]]

{{שורש|תפר}}</text>
      <sha1>szasf44gp3dkigjwb28elniqdbzu17x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48389</id>
    <revision>
      <id>523299</id>
      <parentid>439053</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T15:53:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ariel1024</username>
        <id>4319</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* גיזרון */ ויקיזציה</comment>
      <origin>523299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1818" sha1="7gvyw2h62id44et461ocs6iyd5umlx3" xml:space="preserve">==עֶרְגָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ערגה
|הגייה='er'''ga'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ע|ר|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר' ערָגות; עֶרגַת־, עֶרגות־
}}
# {{רובד|ח}} [[רצון]] חזק. [[געגוע]]ים עזים. התרפקות על זכרון דבר נעים והתאוות אליו במחשבה.
#:* {{הדגשה|אולם ההתעלות אל ה', שכל לבנו דופק ב'''ערגה''' אליו, אל תהא רק פנימית גרידא. אם זו התעלות יהודית לאמיתה| רש&quot;ר הירש ויקרא פרק טז}}  
#:* {{צטבי|נפשה יצאה אליו, לתנועותיו, לקולו, וכולה '''ערגה''' לזרועותיו האמיצות, אשר בוששו לחבקה ולאמצה אל לבו. היא נכספה לו וחיכתה.|https://benyehuda.org/read/11246|בסנוורים|יוסף אריכא}}

===גיזרון===
*{{חידוש|חיים נחמן ביאליק}} מהפועל המקראי [[ערג]] (לפי הפירוש המסורתי הפועל עָרַג משמעו השמעת קריאת האייל) ומהשימוש בערג בתהלים {{פסוק|תהילים|מב|ב|אגב=כן}} כמשל.

===מילים נרדפות===
* [[געגוע]]
* [[תשוקה]]
* [[כמיהה]]
* [[כסוף#כִּסּוּף|כסופים]]
* [[השתוקקות]]
* דודה(סלנג)

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, מהשפה פנימה: &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8763281 למלים גַּעְגּוּעַ, עֶרְגָה ותְּשׁוּקָה יש מכנה משותף מסקרן במיוחד]&quot;. &quot;הארץ&quot;, 15 באפריל 2020.

{{שורש|ערג}}
[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>7gvyw2h62id44et461ocs6iyd5umlx3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>49666</id>
    <revision>
      <id>523310</id>
      <parentid>472276</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:34:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-47762-68</username>
        <id>46567</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <origin>523310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="883" sha1="pkjo2reygfokg01ii4n8ykunesewmdz" xml:space="preserve">== כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם ==

# כשם שבמים נראים בדיוק תווי פניו של המסתכל בהם, כך יחס הזולת אלינו הוא שיקוף מדויק של יחסנו אליו.
#:* אל תתפלאי שככה היא התנהגה אלייך, &quot;כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם&quot;.

=== מקור ===

* {{צט/תנ&quot;ך|כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם|משלי|כז|יט|}}

=== ביטויים קרובים ===

* [[קשוט עצמך תחלה|קשוט עצמך תחילה ואח&quot;כ קשוט אחרים]]

* [[ואהבת לרעך כמוך]]
* [[מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך|מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך]]

=== ראו גם ===

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]</text>
      <sha1>pkjo2reygfokg01ii4n8ykunesewmdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עצם קיום הצי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52735</id>
    <revision>
      <id>523303</id>
      <parentid>515703</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:32:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>שמחה</username>
        <id>739</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>523303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1287" sha1="shxwd6gkg23q6kpus7o1n3xj66re5tp" xml:space="preserve">==עֶצֶם קִיוּם הַצִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עצם קיום הצי
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} עיקרון אסטרטגי־ימי הקובע כי כוח ימי נחות, הנמנע מקרב ומסתגר בנמל, מוסיף להשפיע בעצם קיומו ונוכחותו על מהלכי צי האוייב.
#:* {{צטבי|אפילו צי נחות כלים וכוח עשוי לשבש את צעדי האויב על ידי עצם קיומו ונוכחותו (fleet in being).|https://bybe.benyehuda.org/read/12016|המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית|מאיר שש}}
#:* את העיקרון של „'''עצם קיום הצי'''“ ניסח האדמירל האנגלי טורינגטון ב־1690.

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} fleet in being. 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fleet in  being}}

===ראו גם===
* [[הרתעה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=en:Fleet in being|שם ויקיפדיה=Fleet in being}}

[[קטגוריה:צבא]]
[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>shxwd6gkg23q6kpus7o1n3xj66re5tp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משג ירק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54031</id>
    <revision>
      <id>523304</id>
      <parentid>522201</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T21:54:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>34644</id>
      </contributor>
      <origin>523304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="871" sha1="cmwvs43yq74lpw22rhn4m001fxx0c9p" xml:space="preserve">==מֻשָֹּג יָרֹק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מושג ירוק
|הגייה=mu'''sag''' ya'''rok'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׂ|ג}}; {{שרש3|י|ר|ק}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} שלילה מוחלטת בעניין [[ידיעה|ידיעת]]־מה ב[[עניין]].
#:* אין לי '''מושג ירוק'''.

===מקור===
* הביטוי קיים מילולית בשפות אירופית, כנראה שהגיע {{לועזית|פולנית}} '''nie mam zielonego pojęcia'''; [[ירק#יָרֹק|ירוק]] משמש בהשאלה לציון '''דבר [[בוסרי]] או [[רענן]], כדימוי לצמח צעיר'''.

===ביטויים קרובים===
*  
===ניגודים===
* 


===ראו גם===
* [[משג|מושג]]
*

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>cmwvs43yq74lpw22rhn4m001fxx0c9p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523305</id>
      <parentid>523304</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T21:54:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>34644</id>
      </contributor>
      <origin>523305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="939" sha1="q84mcltrwyuzdtzncde3ndr8c534qq6" xml:space="preserve">==מֻשָֹּג יָרֹק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מושג ירוק
|הגייה=mu'''sag''' ya'''rok'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|שׂ|ג}}; {{שרש3|י|ר|ק}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} שלילה מוחלטת בעניין [[ידיעה|ידיעת]]־מה ב[[עניין]].
#:* אין לי '''מושג ירוק''' בעניין הסימפוניה השמינית(!) של בטהובן.

===מקור===
* הביטוי קיים מילולית בשפות אירופית, כנראה שהגיע {{לועזית|פולנית}} '''nie mam zielonego pojęcia'''; [[ירק#יָרֹק|ירוק]] משמש בהשאלה לציון '''דבר [[בוסרי]] או [[רענן]], כדימוי לצמח צעיר'''.

===ביטויים קרובים===
*  
===ניגודים===
* 


===ראו גם===
* [[משג|מושג]]
*

[[קטגוריה:ביטויים]]</text>
      <sha1>q84mcltrwyuzdtzncde3ndr8c534qq6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>54366</id>
    <revision>
      <id>523294</id>
      <parentid>509379</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:45:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>523294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2932" sha1="q244kdo3gk43p2dbsgumuup0mibbgtu" xml:space="preserve">==לָט {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לט
|הגייה=lat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ו|ט}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' לָטִים; לַט־, לָטֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} דבר [[סתר]]; [[לחש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעֲשׂוּ־כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם '''בְּלָטֵיהֶם'''; וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה.|שמות|ז|כב}}

===גיזרון===
* מן ל-ו-ט, [[לט#לָט|לָט]] - עטף, כיסה, הסתיר.
===נגזרות===
* [[בלאט]]
* [[להט]]

[[קטגוריה:מיסטיקה]]
{{-}}

==לָט {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=לט
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ט}}
|בניין=קל
}}
# [[כסה|כיסה]], [[הסתיר]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, '''וַיָּלֶט''' פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ – וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו, קוֹל – וַיֹּאמֶר, מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?|מלכים א|יט|יג}}

===גיזרון===
*פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

===נגזרות===
* [[לוט]]

===מילים נרדפות===
*[[הליט]]
*[[הסתיר]]
*[[כסה|כיסה]]
*[[עטף]]

===ניגודים===
* [[גלה#גִּלָּה|גילה או גָּלָה]]
* [[חשף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cover}}

{{שורש|לוט}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==לֹט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לוט
|הגייה=lot
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ט|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מין שרף ריחני או צמח בושם הנזכר במקרא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי '''וָלֹט''' הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.|בראשית|לז|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת '''וָלֹט''' בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.|בראשית|מג|יא}}

===גזרון===
* קרוב אל [[לטם|לֹטֶם]]; אכדית: {אכדית|7329|lādunu}} - לוטם; במקורות השומרונים לוט הוא לוטם.{{מקור}}

===ראו גם===
*[[נכאת]]
*[[צרי]]

[[קטגוריה:צמחים]]</text>
      <sha1>q244kdo3gk43p2dbsgumuup0mibbgtu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523295</id>
      <parentid>523294</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:45:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גזרון */</comment>
      <origin>523295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2933" sha1="ocksftnpuncxuquolwcs56eky478zo7" xml:space="preserve">==לָט {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לט
|הגייה=lat
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ו|ט}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' לָטִים; לַט־, לָטֵי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} דבר [[סתר]]; [[לחש]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעֲשׂוּ־כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם '''בְּלָטֵיהֶם'''; וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה.|שמות|ז|כב}}

===גיזרון===
* מן ל-ו-ט, [[לט#לָט|לָט]] - עטף, כיסה, הסתיר.
===נגזרות===
* [[בלאט]]
* [[להט]]

[[קטגוריה:מיסטיקה]]
{{-}}

==לָט {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=לט
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ט}}
|בניין=קל
}}
# [[כסה|כיסה]], [[הסתיר]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, '''וַיָּלֶט''' פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ – וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו, קוֹל – וַיֹּאמֶר, מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?|מלכים א|יט|יג}}

===גיזרון===
*פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

===נגזרות===
* [[לוט]]

===מילים נרדפות===
*[[הליט]]
*[[הסתיר]]
*[[כסה|כיסה]]
*[[עטף]]

===ניגודים===
* [[גלה#גִּלָּה|גילה או גָּלָה]]
* [[חשף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cover}}

{{שורש|לוט}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==לֹט==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לוט
|הגייה=lot
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ט|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מין שרף ריחני או צמח בושם הנזכר במקרא.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי '''וָלֹט''' הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.|בראשית|לז|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת '''וָלֹט''' בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.|בראשית|מג|יא}}

===גזרון===
* קרוב אל [[לטם|לֹטֶם]]; אכדית: {{אכדית|7329|lādunu}} - לוטם; במקורות השומרונים לוט הוא לוטם.{{מקור}}

===ראו גם===
*[[נכאת]]
*[[צרי]]

[[קטגוריה:צמחים]]</text>
      <sha1>ocksftnpuncxuquolwcs56eky478zo7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סנן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>55612</id>
    <revision>
      <id>523307</id>
      <parentid>493769</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:07:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>523307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2405" sha1="4end438ci2tfmbkvmkhxbe4lwl23tu4" xml:space="preserve">==סִנֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סינן
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|נ|ן}}
|בניין=פיעל
}}
# {{פירוש לקוי}} הפריד מתוך נוזל חלקיקים שעבים ממנו על ידי העברתו משטח מחורר.
#:*{{צט/משנה|נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּלּוּ, '''וּמְסַנְּנִין''' אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אֲנוּמְלִין בַּשַּׁבָּת.|שבת|כ|ב}}
#:*{{צט/משנה|כִּסּוּי הַלְּפָס, בִּזְמַן שֶׁהוּא נָקוּב וְיֶשׁ לוֹ חִדּוּד, טָהוֹר; אִם אֵינוֹ נָקוּב וְאֵין לוֹ חִדּוּד, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא '''מְסַנֶּנֶת''' לְתוֹכוֹ אֶת הַיָּרָק.|כלים|ב|ה}}
# {{משלב|סלנג}} לא ענה לשיחות טלפוניות של אדם מסוים.
#:* כשאני מתקשר אל חברי לעבודה, הוא לא עונה לי, הוא '''מסנן''' אותי.
===גיזרון===
*
===צירופים===
*[[סנן מבין שפתיו]]

===נגזרות===
* [[סנון|סינון]]
*'''סֻנַּן'''
**[[מסנן|מְסֻנָּן]]
*[[מסננת]]

===ניגודים===
*[[ערב#עֵרֵב|עֵרֵב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|filter}} (1), {{ת|אנגלית|screen}} (2)

===ראו גם===
*[[סנק]]
*[[הסתנן]]
*[[נפה|נִפָּה]]
*[[ברר]]

{{שורש|סנן}}

==סַנָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנן
|הגייה=sa'''nan'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' סַנָּנִים
}}
#{{רובד|ח}} מתקן ל[[טהור#טִהוּר|טיהור]] [[מים]].
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* מן הפועל דלעיל

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|filter}}

===ראו גם===
*[[צנרת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סנן|ויקישיתוף=CATEGORY:Water filter|שם ויקישיתוף=סננים}}

[[קטגוריה:מים]]</text>
      <sha1>4end438ci2tfmbkvmkhxbe4lwl23tu4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523308</id>
      <parentid>523307</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:10:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>523308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2376" sha1="0bj4ji5x7nvah5m5cy4h6ws5xfy06hf" xml:space="preserve">==סִנֵּן==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סינן
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|נ|ן}}
|בניין=פיעל
}}
# {{פירוש לקוי}} הפריד מתוך נוזל חלקיקים שעבים ממנו על ידי העברתו משטח מחורר.
#:*{{צט/משנה|נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּלּוּ, '''וּמְסַנְּנִין''' אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אֲנוּמְלִין בַּשַּׁבָּת.|שבת|כ|ב}}
#:*{{צט/משנה|כִּסּוּי הַלְּפָס, בִּזְמַן שֶׁהוּא נָקוּב וְיֶשׁ לוֹ חִדּוּד, טָהוֹר; אִם אֵינוֹ נָקוּב וְאֵין לוֹ חִדּוּד, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא '''מְסַנֶּנֶת''' לְתוֹכוֹ אֶת הַיָּרָק.|כלים|ב|ה}}
# {{משלב|סלנג}} לא ענה לשיחות טלפוניות של אדם מסוים.
#:* כשאני מתקשר אל חברי לעבודה, הוא לא עונה לי, הוא '''מסנן''' אותי.
===גיזרון===
*
===צירופים===
*[[סנן מבין שפתיו]]

===נגזרות===
* [[סנון|סינון]]
*'''סֻנַּן'''
**[[מסנן|מְסֻנָּן]]
*[[מסננת]]

===ניגודים===
*[[ערב#עֵרֵב|עֵרֵב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|filter|screen}}

===ראו גם===
*[[סנק]]
*[[הסתנן]]
*[[נפה|נִפָּה]]
*[[ברר]]

{{שורש|סנן}}

==סַנָּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנן
|הגייה=sa'''nan'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ס|נ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' סַנָּנִים
}}
#{{רובד|ח}} מתקן ל[[טהור#טִהוּר|טיהור]] [[מים]].
#:*{{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* מן הפועל דלעיל

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|filter}}

===ראו גם===
*[[צנרת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סנן|ויקישיתוף=CATEGORY:Water filter|שם ויקישיתוף=סננים}}

[[קטגוריה:מים]]</text>
      <sha1>0bj4ji5x7nvah5m5cy4h6ws5xfy06hf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:סנדל מגורב</title>
    <ns>2</ns>
    <id>58556</id>
    <revision>
      <id>523297</id>
      <parentid>523282</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:53:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* ערכים שהרחבתי/ערכתי בצורה משמעותית */</comment>
      <origin>523297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5875" sha1="20h0ns3i9cqzdadimv783uosqtfiy8z" xml:space="preserve">הפעילות בויקימדיה משום שאני רואה ערך בשיפור והרחבת הידע הנגיש לאנושות. בפרט בעידן של מודלי LLM, חשוב שהידע הנגיש יהיה כמה שיותר טוב ומדויק. 

===ערכים חדשים===
'''מילים''': [[אונו]], [[אורבן]], [[אורבני]], [[אילו]], [[אלו]], [[איפשר]], [[אלום]], [[אלל]], [[אמין]], [[אסטוה]], [[אסטרטא]], [[אפטניא]], [[אפסניא]], [[אפעס]], [[אקון]], [[בורדו]], [[בלום]], [[בלשת]], [[בעין]], [[בראבו]], [[ברזג]], [[בר יוכני]], [[בת יענה]], [[גדרת]], [[גוליר]], [[גסטרא]], [[גר גרור]], [[גרוס]], [[דודן]], [[דונאט]], [[דלמא]], [[דרעק]], [[הבעיל]], [[הבריא]], [[הדוס]], [[ההין]], [[החביר]], [[החלים]], [[המהם]], [[הנוה]], [[העיד]], [[הפיח]], [[הפקיר]], [[הרים]], [[התאכסן]], [[התאמר]], [[התאשר]], [[התחקה]], [[התימר]], [[התמזמז]], [[התמיר]], [[התמר]], [[התנאה]], [[התנוה]], [[זבול]], [[זביל]], [[זלדקן]], [[חרצבות]], [[טיגן]], [[טינה]], [[יגרת]], [[יפח]], [[יפיח]], [[כילפה]], [[כפישה]], [[כפרה]], [[כשיל]], [[להון]], [[לאוט]], [[מגביה]], [[מוגרה]], [[מזמז]], [[מטקסא]], [[מיהות]], [[מלאה]], [[מלמל]], [[מלמול]], [[ממרר]], [[מעטן]], [[מקרצת]], [[מרבך]], [[משמד]], [[נבזה]], [[נבעה]], [[נבק]], [[נגמם]], [[נגרז]], [[נומי]], [[נות בית]], [[נכמר]], [[נמבזה]], [[נמלץ]], [[נעוה]], [[נקוב]], [[נקרא]], [[סנטור]], [[סנתז]], [[עבה]], [[עבי]], [[עזאזל]], [[עטין]], [[עטן]], [[עינן]], [[עשש]], [[פרשז]], [[פרתם]], [[צנף]], [[קבב]], [[קשט]], [[שלאנן]], [[שלמים]], [[רפא]], [[רקח]], [[רתף]], [[תחוקה]], [[תלאבה]]. (116)
 
'''ביטויים, ניבים ופתגמים''': [[אגדה אורבנית]], [[אי בעית אימא]], [[אפריון נמטיה]], [[אף גבוה]], [[בלוש ותשכח]], [[ברב חובלים תטבענה הספינות]], [[דבר אחד לדור]], [[דוק ותשכח]], [[דוק מינה]], [[הפוכי מטרתא למה לי]], [[כעבד ישאף צל]], [[כפת תמרים]], [[מרר בבכי]], [[פותחים בכבוד אכסניה]], [[קבוצת בקרת]], (14)

'''ראשי תיבות''': [[איא&quot;פ]], [[אל&quot;ל]], [[בנ&quot;ג]], [[בנ&quot;ג ובנ&quot;ר]], [[בנל&quot;ך ואע&quot;י]], [[גד&quot;ש]], [[הב&quot;ה]], [[ה&quot;ד]], [[הה&quot;נ]], [[הי&quot;מ]], [[ה&quot;נ]], [[ו&quot;ק]], [[יבה&quot;ז]], [[למ&quot;ה]], [[למשה&quot;ד]], [[לפו&quot;ר]], [[נ&quot;ג]], [[נל&quot;ק]], [[פו&quot;ר]], [[קאו&quot;פ]], [[ריט&quot;א]], [[ריט&quot;ע]], [[שאו&quot;פ]], [[שה&quot;ד]] (23)

'''שורשים''': [[עוד א (שורש)]], [[עוד ב (שורש)]], [[סכה (שורש)]], [[פעם (שורש)]], [[פשׁח (שורש)]] (5)

===ערכים שהרחבתי/ערכתי בצורה משמעותית===
[[אבול]], [[אברך]], [[אגר]], [[אגרת]], [[אדיש]], [[אדר]], [[אובל]], [[אויל]], [[אולי]], [[אחוה]], [[אחמתא]], [[אחר]], [[אחשתרן]], [[אי]], [[איזה]],  [[אכסניה]], [[אליל]], [[אלסר]], [[אמלל]], [[אמן]], [[אמנות]], [[אסטן]], [[אסם]], [[אפסן]], [[אפע]], [[ארשת]], [[אשכר]], [[אשפר]], [[אשר]], [[אתגר]], [[אתר]], [[בי]], [[בית סהר]], [[בלש]], [[בעי]], [[בעליל]], [[בקר]], [[ברא]], [[בריא]], [[בריון]], [[גימטריה]], [[גר]], [[גרב]], [[גרס]], [[גרסה]], [[דוכסוסטוס]], [[דיתיקי]], [[דץ]], [[הדס]], [[הומם]], [[הוקיע]], [[הכפיש]], [[המה]], [[הנדסה]], [[הניף]], [[הרעיף]], [[השביח]], [[התעלף]], [[התעמר]], [[זמזם]], [[חבל]], [[חדר]], [[חידה]], [[חיה]], [[חלד]], [[חלם]], [[חל]], [[חלמית]], [[חמור]], [[חמן]], [[חסד]], [[חסך]], [[חרד]], [[חרול]], [[טעות]], [[ידוע]], [[יפח]], [[כיור]], [[כמר]], [[כנה]], [[כפוש]], [[כפתור]], [[כר]], [[כתם]], [[לאט]], [[ללין]], [[לפיד]], [[מזודה]], [[מלג]], [[מלוג]], [[ממזר]], [[מסע]], [[מצולה]], [[מקלס]], [[מריא]], [[משלב]], [[נאלח]], [[נגיד]], [[נדח]], [[נוה]], [[נחש]], [[נחשת]], [[נקב]], [[סאן]], [[סאון]], [[סבל]], [[סחורה]], [[סימן]], [[סיכה]], [[סכה]], [[סכוי]], [[סנהדרין]], [[סנטר]], [[סף]], [[עב]], [[עבדה]], [[עבדקן]], [[עבור]], [[עביט]], [[עגן]], [[עד]], [[עדות]], [[עדי]], [[עדר]], [[עוה]], [[עלי]], [[ערב]], [[ערבה]], [[עשתי עשר]], [[פגוש]], [[פורה]], [[פזז]], [[פזם]], [[פחה]], [[פחוה]], [[פיד]], [[פיתום]], [[פלצור]], [[פנקס]], [[פעם]], [[פעמה]], [[פקועה]], [[פקעת]], [[פרק]], [[פשח]], [[צבת]], [[צוער]], [[צלל]], [[צער]], [[צרעת]], [[קו]], [[קוה]], [[קומקום]], [[קטף]], [[קלוס]], [[קלס]], [[קלסה]], [[קפש]], [[קרה]], [[קרמל]], [[קרץ]], [[קרקר]], [[קשוה]], [[קשת]], [[רגן]], [[רובה]], [[רטפש]], [[רעל]], [[רעלה]], [[רפאים]], [[שאנן]], [[שבת]], [[שדרה]], [[שושן]], [[שושנה]], [[שחץ]], [[שליש]], [[שלל]], [[שלם]], [[שעטנז]], [[שער]], [[שתע]], [[תהום]], [[תופין]], [[תחרה]], [[תירוש]], [[תמרה]], [[תפל]], [[תרעלה]]. (190)

'''ביטויים, ניבים ופתגמים''': [[בן פורת יוסף]], [[למשל ולשנינה]], [[מי לה' אלי]], [[סבר פנים]], [[פרי הדר]], [[ריר חלמות]]. (6)</text>
      <sha1>20h0ns3i9cqzdadimv783uosqtfiy8z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64272</id>
    <revision>
      <id>523291</id>
      <parentid>523280</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:23:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* לִאוּט */</comment>
      <origin>523291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3101" sha1="0uxgfymo67w2xeorsout6oa5z2iosft" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיטוּל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת בעיקר במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|(תרגום '''[[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]''' ל'ספר נעימות' ל'''[[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]]''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''' [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת '''טוביה בן משה''')}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}

===גיזרון===
*המילה משמשת בספרות הקראית הביזנטית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. 
*נגזרה מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>0uxgfymo67w2xeorsout6oa5z2iosft</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523292</id>
      <parentid>523291</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T12:24:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* לִאוּט (או: לֵאוּט) */</comment>
      <origin>523292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3090" sha1="1pg700bnru2ngx5clxcshibot3704db" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיטוּל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|(תרגום '''[[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]''' ל'ספר נעימות' ל'''[[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]]''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''' [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת '''טוביה בן משה''')}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}

===גיזרון===
*המילה משמשת בספרות הקראית הביזנטית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. 
*נגזרה מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>1pg700bnru2ngx5clxcshibot3704db</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523300</id>
      <parentid>523292</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T16:33:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>523300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3506" sha1="l5nv47b1xkmdkxb9c9uxbmkdwzdoabv" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיטוּל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|(תרגום '''[[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]''' ל'ספר נעימות' ל'''[[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]]''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''' [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת '''טוביה בן משה''')}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}

===גיזרון===
*המילה משמשת בספרות הקראית הביזנטית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. ייתכן ששימש לתרגום הביטוי הערבי {{ערבית|لَطَّفَ|לַטַּפַ}} - לעדן, לרכך.{{הערת שוליים|כך לדוגמה בתרגום לספר נעימות, פרק כג: &quot;ליאוט יענה לטף&quot;; וכן שם כד; לג; לד; ועוד. במקום אחד מופיע: &quot;ליאוט, והוא קיברניאוש (κῠβερνᾰ́ω - להנהיג)&quot; (שם פרק ו).}} 
*נגזרה מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>l5nv47b1xkmdkxb9c9uxbmkdwzdoabv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523301</id>
      <parentid>523300</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T16:34:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>523301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3484" sha1="91cjo6whr2ow1rphdnjn7sobwu89gcl" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיטוּל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|(תרגום '''[[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]''' ל'ספר נעימות' ל'''[[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]]''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''' [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת '''טוביה בן משה''')}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}

===גיזרון===
*מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.
*המילה משמשת בספרות הקראית הביזנטית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. ייתכן ששימש לתרגום הביטוי הערבי {{ערבית|لَطَّفَ|לַטַּפַ}} - לעדן, לרכך.{{הערת שוליים|כך לדוגמה בתרגום לספר נעימות, פרק כג: &quot;ליאוט יענה לטף&quot;; וכן שם כד; לג; לד. במקום אחד מופיע: &quot;ליאוט, והוא קיברניאוש (κῠβερνᾰ́ω - להנהיג)&quot; (שם פרק ו).}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>91cjo6whr2ow1rphdnjn7sobwu89gcl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523306</id>
      <parentid>523301</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:06:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>523306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3484" sha1="2gzcbw6icbrsta59p7ru6ypymggl54f" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|(תרגום '''[[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]''' ל'ספר נעימות' ל'''[[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]]''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''' [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת '''טוביה בן משה''')}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}

===גיזרון===
*מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.
*המילה משמשת בספרות הקראית הביזנטית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. ייתכן ששימש לתרגום הביטוי הערבי {{ערבית|لَطَّفَ|לַטַּפַ}} - לעדן, לרכך.{{הערת שוליים|כך לדוגמה בתרגום לספר נעימות, פרק כג: &quot;ליאוט יענה לטף&quot;; וכן שם כד; לג; לד. במקום אחד מופיע: &quot;ליאוט, והוא קיברניאוש (κῠβερνᾰ́ω - להנהיג)&quot; (שם פרק ו).}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>2gzcbw6icbrsta59p7ru6ypymggl54f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523311</id>
      <parentid>523306</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:21:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* לִאוּט (או: לֵאוּט) */</comment>
      <origin>523311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3954" sha1="olpuas9de70421lh1kj29qap21ds88z" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=נ' לִיאוּט־, ר' לִיאוּטִים, ר&quot;נ לִיאוּטֵי־
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|(תרגום '''[[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]''' ל'ספר נעימות' ל'''[[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]]''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת טוביה בן משה)}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}
#:*{{הדגשה|&quot;והתורה לקצת מקומות בארה במצות התוריות באיזה צד הם '''לאוטים''' לנו למצות השכליות&quot;.|('''ספר מצוות גן עדן''', ענין טומאה וטהרה, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}44076&amp;st{{=}}&amp;pgnum{{=}}200&amp;hilite{{=}} צח ע&quot;א], מאת [[w:אליהו בשייצי|אליהו בשייצי]])}}

===גיזרון===
*מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.
*המילה משמשת בספרות הקראית הביזנטית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. ייתכן ששימש לתרגום הביטוי הערבי {{ערבית|لَطَّفَ|לַטַּפַ}} - לעדן, לרכך.{{הערת שוליים|כך לדוגמה בתרגום לספר נעימות, פרק כג: &quot;ליאוט יענה לטף&quot;; וכן שם כד; לג; לד. במקום אחד מופיע: &quot;ליאוט, והוא קיברניאוש (κῠβερνᾰ́ω - להנהיג)&quot; (שם פרק ו).}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>olpuas9de70421lh1kj29qap21ds88z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523312</id>
      <parentid>523311</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:24:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סנדל מגורב</username>
        <id>30714</id>
      </contributor>
      <comment>/* לִאוּט (או: לֵאוּט) */</comment>
      <origin>523312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3936" sha1="ksd4i10fj450gpy292yvg12vmmqh35g" xml:space="preserve">==לִאוּט (או: לֵאוּט)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ליאוט
|הגייה=li''''ut''' או le''''ut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|א|ט}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=נ' לִיאוּט־, ר' לִיאוּטִים, ר&quot;נ לִיאוּטֵי־
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|קראים}} חינוך, הרגל, לימוד מדורג.&lt;ref&gt;המילה משמשת רבות בצמידות לביטוי &quot;ניהול&quot;. נראה שהיא משמשת במשמעות של משהו לא שלם שנעשה באופן מכוון על מנת להביא למצב שלם יותר. השוו למובאה הראשונה. אליעזר בן-יהודה הגדיר: &quot;לִמּוּד והרגל אדם לאט לאט בהדרגה בענין מהענינים&quot; (מילון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/46361 לֵאוּט]).&lt;/ref&gt;
#:*{{הדגשה|&quot;דע כי '''הליאוט''' בדברי בעלי הדעת הוא מעשה אשר ימשוך המצוה אל אשר נצטוה, הועלה היא או הונאה או זולתם, והוא מועתק מן דרכו. למען כי האחד ממנו אם יכה בנו בעבור לעשות חפצו לא יקרא מעשהו כי הוא '''ליאוט''', אבל אם ילאיטו בדבר טוב וידבר עמו דברים טובים וישחק עמו יקרא אשר יעשהו '''ליאוט'''&quot;.|('''ספר נעימות''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}666000&amp;mm15{{=}}033000000905%2000&amp;mismilla{{=}}13 פרק לד], מאת [[w:יוסף בן אברהם הרואה|יוסף בן אברהם הרואה]], בתרגום [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]])}}
#:*{{הדגשה|&quot;ומקצתם יראה כי לא עשה זה אלא על דרך חניכה '''וליאוט''' עד שיזכרו המצוות ולא היה זה חוב&quot;.|('''ספר המצוות''' ל'''[[w:לוי בן יפת הלוי|לוי בן יפת]]''', [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}665000&amp;mm15{{=}}002009011080%2000&amp;mismilla{{=}}11 שבת ומועדים ט,יא])}}
#:*{{הדגשה|&quot;הקרבן הוא '''ליאוט''' על התשובה. והתשובה היא המולאט לו. וזה כמו העלה והמעולל שלה&quot;.|(פירוש '''אוצר נחמד''', [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}668000&amp;mm15{{=}}004002003370%2000&amp;mismilla{{=}}18 ויקרא ד,ב], מאת טוביה בן משה)}}
#:*{{הדגשה|&quot;למען '''ליאוט''' גואלי הדם להלאיטם שיכבה חמימות לבם ולא יהרג השוגג וזה עון גדול&quot;.|('''אשכול הכופר''' סימן רעד, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}
#:*{{הדגשה|&quot;והתורה לקצת מקומות בארה במצות התוריות באיזה צד הם '''לאוטים''' לנו למצות השכליות&quot;.|('''ספר מצוות גן עדן''', ענין טומאה וטהרה, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}44076&amp;st{{=}}&amp;pgnum{{=}}200&amp;hilite{{=}} צח ע&quot;א], מאת [[w:אליהו בשייצי|אליהו בשייצי]])}}

===גיזרון===
*מהמילה המקראית &quot;[[לאט]]&quot;.
*המילה משמשת בספרות הקראית, ייתכן שהיא תחדיש של המתרגם [[w:טוביה בן משה המעתיק|טוביה בן משה]]. ייתכן ששימש לתרגום הביטוי הערבי {{ערבית|لَطَّفَ|לַטַּפַ}} - לעדן, לרכך.{{הערת שוליים|כך לדוגמה בתרגום לספר נעימות, פרק כג: &quot;ליאוט יענה לטף&quot;; וכן שם כד; לג; לד. במקום אחד מופיע: &quot;ליאוט, והוא קיברניאוש (κῠβερνᾰ́ω - להנהיג)&quot; (שם פרק ו).}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>ksd4i10fj450gpy292yvg12vmmqh35g</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>