ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.19 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע הלה 0 6577 523444 518764 2026-09-13T08:51:35Z ~2026-49506-70 46611 /* */ תיקנתי את המספרים שמסמנים משמעות מודרנית ומשמעות של עברית של ימי הביניים. 523444 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= כתיב מקראי יחיד '''הַלֹה'''|ראו=[[הלא#הַלֹּא|הַלֹא]]}} ==הִלָּה== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הילה | הגייה = hi'''la''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|ה|ל|ל|ב}} | דרך תצורה = {{משקל|קִטְלָה}} | נטיות = ר' הִלּוֹת; הִלַּת־, ר' הִלּוֹת־; כ' הִלָּתוֹ }}{{תמונה|Comodilla Catacomb Iesus 4th century.JPG|באמנות, ה[[קדוש]]ים ([[ישו]] במקרה זה) מתוארים '''כשהילה''' סביב ראשם.}} # {{רובד|ב}} {{משלב|לא בשימוש}} זוהר, זיו, בהירות. #:*{{משפט מדגים}} # {{רובד|ח}} [[עגול]] בהיר של [[אור]] סביב לגוף כלשהו. #:*{{משפט מדגים}} #* '''הילת''' ה[[ירח]] מאירה את העננים סביבו ב[[לילה]]. #{{משלב|לא בשימוש}} [[כריזמה]]. #:*{{משפט מדגים}} # שם פרטי לנקבה. ===גיזרון=== * מן {{שרש3|ה|ל|ל|ב|קט=לא}} בעניין בהירות, שורש קשור לאכדית {{אכדית|914|ellu}} 'בהיר'. המשמע המודרני (2) התפתח מהמשמע המקורי (1) עקב דמיון הצליל למילה הלועזית halo [[תשמו"ץ]].ערבית בהגיית: הַלַה (هالة) * המשמעות "כריזמה" היא מתחדישי יונתן רטוש.{{הערת שוליים|מיכל אפשרת, "תהליכים סמנטיים בתחדישיו של יונתן רטוש", מתוך: לשוננו ס"ה ב' (אדר ב' תשס"ג), עמ' 151-176}} === מילים נרדפות === * [[כריזמה]] (3) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|halo|aura}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|halo}} * רוסית: {{ת|רוסית|гало}}, {{ת|רוסית|дуновение}}, {{ת|רוסית|венчик}}, {{ת|רוסית|ореол}}, {{ת|רוסית|сияние}}, {{ת|רוסית|нимб}} ===ראו גם=== * [[ההל]] * [[עטרה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הילה}} {{שורש|הלל}} [[קטגוריה:אור]] [[קטגוריה:שמות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] {{-}} ==הַלָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הלה |הגייה=ha'''la''' |חלק דיבר=מילת גוף |מין=זו"נ |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' הַלָּלוּ}} # {{רובד|חז"ל}} כינוי רמז: ההוא, הזה. ההיא, הזאת. #:*{{צט/משנה|ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר א"ר יוסי כיצד '''הלה''' עושה סחורה בפרתו של חבירו|בבא מציעא|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|אומר לחברו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה '''והלה''' עושה צרכו במעותיו|מעשר שני|ג|ג}} #:*{{צט/ירושלמי|היתה חורבתו סמוכה לחורבת חבירו עמד '''הלה''' ובנאה בלא רשותו הרי זה מחשב יציאותיו בשער שבנה|בבא מציעא|יב|ג}} #:* ===גיזרון=== * מן תעודות בלשון אבלאית הכתובות בניב אכדי '''אֲלֻ'''מִ (allū(mi בהוראת זה לא ! או כשאלה בהוראת הלא כן? מושאלת לאוגריתית בצורת הל hl בהוראת הנה, הבט, זהו זה!{{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 331 :hl}}. בעברית מהווה קיצור לתיבות: הללו או הלזה.{{הערת שוליים|כך משער התוספות יו"ט}} *ברובד עברית-אקדמית: [[ה#הַ|ה הידיעה]] + לָה. * השם מצוי במשנה גם בצורה: '''הלז''', {{צט/משנה|אם משיצאת האבן מידו הוציא '''הלז''' את ראשו - פטור!|מכות|ב|ב}} ===מילים נרדפות=== * [[הלז]] * [[הלזה]] (1) * [[הלזו]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|he}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|this}} [[קטגוריה:כינויי גוף]] <references /> [[קטגוריה:חידושי יונתן רטוש]] [[קטגוריה:תשמו"ץ]] n7vbfj2ufx8cj9pb690bj3ddcwmy9pp אשכול 0 7307 523440 512739 2026-09-13T06:33:55Z Ziv 32285 ([[c:GR|GR]]) [[File:Grapes05.jpg]] → [[File:Crimson seedless on the vine.jpg]] [[c:COM:FR#FR2|Criterion 2]] · More precise and not just a meaningless one word name 523440 wikitext text/x-wiki ==אֶשְׁכּוֹל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשכול |הגייה=esh'''kol''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ל}} |דרך תצורה={{משקל|אֶקְטוֹל}} |נטיות=ר' אֶשְׁכּוֹלוֹת; אֶשְׁכּוֹל־,<BR>ר' אֶשְׁכּוֹלוֹת־ גם אַשְׁכְּלוֹת־ }}{{תמונה|Banana.jpeg|אשכול בננות}}{{תמונה|Crimson seedless on the vine.jpg|אשכול ענבים}} # מספר רב של [[פירות]] קטנים או של [[פרח]]ים ה[[מחובר]]ים יחד ל[[גבעול]] אחד. #:*{{צט/תנ"ך|'''אֶשְׁכֹּל''' הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי; בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.|שיר השירים|א|יד}} #:*ה[[פעמונית|פעמוניות]] צומחות ב'''אשכולות''' של פרחים רבים. # [[גבעול]] אחד של [[גפן]] המכיל הרבה [[ענב]]ים. #:*{{צט/תנ"ך|וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, וְהִוא כְפֹרַחַת; עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ '''אַשְׁכְּלֹתֶיהָ''' עֲנָבִים.|בראשית|מ|י}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה אָמַר יהוה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ '''בָּאֶשְׁכּוֹל''', וְאָמַר אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ...|ישעיהו|סה|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְיִהְיוּ־נָא שָׁדַיִךְ '''כְּאֶשְׁכְּלוֹת''' הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.|שיר השירים|ז|ט}} #:*{{צט/משנה|גֶּפֶן שֶׁהִיא נְטוּעָה בֶחָצֵר, נוֹטֵל אֶת כָּל '''הָאֶשְׁכּוֹל'''; וְכֵן בָּרִמּוֹן, וְכֵן בָּאֲבַטִּיחַ, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.|מעשרות|ג|ט}} # אוסף דברים הקשורים יחד. #:*{{צט/משנה|צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה; הֶעָשׂוּי כְּמִין '''אֶשְׁכּוֹל''', וְנִפְרַק, טָהוֹר.|כלים|יא|ט}} # אוסף של הודעות ב[[פורום]]. #:* בפורום המוזיקה ההולנדי נפתח '''אשכול''' המרכז שירים עוד מהמאה ה־18. הוספתי שם עשר יצירות קלאסיות. # שם פרטי לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי; עָנֵר '''אֶשְׁכֹּל''' וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.|בראשית|יד|כד}} ===גיזרון=== * הגיזרון אינו ברור. מבחינה צורנית נראה כי מדובר בבסיס מן השורש שׁ־כ־ל בצירוף אל"ף תחילית, אולם מבחינה סמנטית השורש רחוק. חוקר המקרא יעקב שטאם הציע לראות כאן שאילה מן האכדית ishkhunnu "גפן". * אכדית - אִשְׁכוּנַּטֻ [https://books.google.co.il/books?id=6M4xDwAAQBAJ&pg=PA96&lpg=PA96&dq=is/%C5%A1%E1%B8%ABunnatu&source=bl&ots=_lzelEbA4w&sig=ACfU3U2uEjKm_dwKTMQ7FQcDN9RVAx4PMg&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiS69CZ7NHqAhVLmqQKHTiKBw0Q6AEwAHoECAoQAQ#v=onepage&q=is%2F%C5%A1%E1%B8%ABunnatu&f=false is/šḫunnatu] בהוראת - אשכול ענבים, וגם בהוראת קשוט-צמר. * ארמית - "אֶתְכָּלָא" או "סְגוֹלָא". בערבית: "אִתְכַּאל". * ערבית - הצירוף '''שק-אל'''פאתייא ساق الفاكهة בהוראת אשכּול-פרי. תיבת שכל, شَكْل בהוראת ‎צורה,דמות. * אתיופית - "אַשׁכַּל". ===הערות=== * מופיע במקרא גם בצורת הרבים "אַשְׁכֹּלוֹת": {{צט/תנ"ך|זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ '''לְאַשְׁכֹּלוֹת'''|שיר השירים|ז|ח}} ===צירופים=== * [[איש אשכולות]] ===נגזרות=== *[[אשכולית]] ===מילים נרדפות=== * [[צרור]] (3) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bunch|cluster}} * רוסית: {{ת|רוסית|гроздь}} [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:הגפן]] [[קטגוריה:שמות]] [[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]] big06pnsnzirznk4q24uvc72fe76ihv עץ 0 9511 523434 521646 2026-09-12T20:40:33Z פעמי-עליון 35826 שחזור השחתה 523434 wikitext text/x-wiki ==עֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עץ |הגייה=ets |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ע|צ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' עֵצִים; עֵץ־, עֲצֵי־ }}{{תמונה|Sequoiadendron giganteum at Kenilworth Castle.jpg|עץ (1)}} {{תמונה|16 wood samples.jpg|מבחר דוגמאות עץ (2)}} # [[צמח]] רב־שנתי בעל [[גזע]] בודד אשר ממנו צומחים [[ענף|ענפים]] מכוסי [[עלה|עלים]]. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל '''עֵץ'''; אֵצֶל מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.|דברים|טז|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|הָלוֹךְ הָלְכוּ '''הָעֵצִים''' לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת, מָלְכָה עָלֵינוּ.|שופטים|ט|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה '''כְּעֵץ''' שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו...|ירמיהו|יז|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם; לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ '''עֵצִים'''.|קהלת|ב|ו}} # החומר שממנו עשוי העץ (1), משמש כ[[חומר גלם]]. #:*{{צט/תנ"ך|וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת; וּבַחֲרֹשֶׁת '''עֵץ''' לַעֲשׂוֹת בְּכָל־מְלָאכָה.|שמות|לא|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִוא אָמַר יהוה אֵלַי, פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה, וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן '''עֵץ'''.|דברים|י|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי, '''וְעֵץ''' חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים.|שמואל ב|כא|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְנָתֹן אֶת־אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה – כִּי אִם־מַעֲשֵׂה יְדֵי־אָדָם, '''עֵץ''' וָאֶבֶן; וַיְאַבְּדוּם.|ישעיהו|לז|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|הַבָּנִים מְלַקְּטִים '''עֵצִים''', וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת־הָאֵשׁ – וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק...|ירמיהו|ז|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי '''עֵצִים''' לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר לַבַּיִת...|נחמיה|ב|ח}} #{{בהשאלה|1}} [[גרף]] שבו כל שני צמתים מחוברים באמצעות מסלול אחד. #{{בהשאלה|3}} [[תרשים]] המתאר את מבנהו של עצם בעל מבנה היררכי. #:* לניווט במחשב, כדאי להשתמש ב'''עץ''' התיקיות. #{{משלב|עממי}} צד ה[[מטבע]] שבו מופיע הציור. #:* כדי להגיע להחלטה הטלנו מטבע, שנפל עם ה'''עץ ''' כלפי מעלה. ===גזרון=== * אוגריתית: עצ; ארמית: אָע. תיבת "עץ" מוקדמת ל[[אילן]] (שמקורו ארמי ומופיע באורח יחידאי בספר דניאל). ===צירופים=== {{ע|3| * [[בול עץ]] * [[בית עץ]] * [[דבר אל העצים ואל האבנים|דיבר אל העצים ואל האבנים]] * [[חלק עץ]] * [[טבעת עץ]] * [[מכת עץ|מוכת עץ]] * [[מרוב עצים לא רואים את היער]] * [[עץ או פלי]] * [[עץ הדעת]] * [[עץ החיים]] * [[עץ פרי]] * [[עץ נוי]] * [[חוטב]] עצים * [[חרש עץ]] * [[עץ בינארי]] * [[קורת עץ]] * [[רק כשהעץ נופל רואים כמה גבוה הוא היה]] * [[תחת כל עץ רענן]] }} ===מילים נרדפות=== * [[אילן]] (1) * [[קרש]] (2) ===ניגודים=== *[[פלי]] (5) ===תרגום=== {{תר|צמח רב שנתי}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|albero}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|tree}} *ארמית: [[אילן|אִילָנָא]] *יוונית: {{ת|יוונית|δένδρο}} (תעתיק: déndro) *יידיש: {{ת|יידיש|בוים}} *לטינית: {{ת|לטינית|arbor}} *ערבית: {{ת|ערבית|شجرة}} (תעתיק: שַׁגַ'רָה) *צרפתית: {{ת|צרפתית|arbre}} *רוסית: {{ת|רוסית|дерево}} (תעתיק: dérevo) }}{{תר-סוף}} {{תר|חומר גלם}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|legno}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|wood|timber}} *ארמית: אָעָא *יוונית: {{ת|יוונית|ξυλεία}} (תעתיק: xyleía) *יידיש: {{ת|יידיש|האָלץ}} *לטינית: {{ת|לטינית|lignum}} *ערבית: {{ת|ערבית|خشب}} (תעתיק: חַ'שַׁב) *צרפתית: {{ת|צרפתית|bois}} *רוסית: {{ת|רוסית|древесина}} (תעתיק: drevesína) }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עץ|ויקישיתוף=Category:Trees|שם ויקישיתוף=עצים|ויקישיתוף 2=Category:Wood|שם ויקישיתוף 2=עץ (חומר)}} * אילון גלעד, מהשפה פנימה: [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.9012369 הערמון איננו ערמון, האורן הוא תעלומה: '''מנין הגיעו שמות העצים?''']. "הארץ", 22 ביולי 2020. {{שורש|עצה}} [[קטגוריה:צמחים]] [[קטגוריה:עצים|*]] 474aytp2msag5jkvhpm5unz14shbixo שנה 0 14708 523437 520219 2026-09-13T04:29:53Z ~2026-49267-50 46610 /* גזרון */ 523437 wikitext text/x-wiki {{חסר|שֻׁנָּה}} ==שָׁנָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שנה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|נ|ה|ב}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # {{רובד|לשון המקרא}} עשה [[שנית]], [[חזר]] על משהו פעם [[נוסף|נוספת]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל־הָעֹלָה וְעַל־הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר '''שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ''', וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ.|מלכים א|יח|לד}} #:* {{צט/תנ"ך|כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ; כְּסִיל '''שׁוֹנֶה''' בְאִוַּלְתּוֹ.|משלי|כו|יא}} #:* {{צט/בבלי| אם קרית - לא '''שנית''', אם '''שנית''' - לא שילשת, אם שילשת - לא פירשו לך|ברכות|יח|א}} # {{רובד|לשון חז"ל}} חזר על דברים בשם אומרם (באזני תלמידיו), לִמד הלכות. #:* {{צט/בבלי|רבי, '''שנית''' לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב, ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף?| בבא מציעא|מד|א}} # {{רובד|לשון חז"ל}} חזר על תלמודו, [[שינן]]. #:* {{צט/בבלי| כל '''השונה''' הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.|מגילה|כח|ב}} #:* {{צט/בבלי| ואיתימא רב יהודה: מכותל בורו '''שנינו'''|בבא בתרא|יז|ב}} ===גזרון=== * קשור ל[[שתים|שניים]]. מקביל לכנענית: (𐤔𐤍𐤀 ; שנא)<ref>[[w:קורפוס הכתובות השמיות|CIS]] I 359, [[w:RÉS|RÉS]] 249</ref><ref name=":0">A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 426</ref> בלשון קדומה זו 'שנא' שימש בהוראת: 'כהן היודע את הדת ומסוגל '''לִשְ'''נות את הלכותיה' <ref> '''אוצר הכתובות הפניקיות''', מאת: [[w:נחום סלושץ|נחום סלושץ]],הוצאת: דביר, 1942,עמ' 191</ref>, אוגריתית: (𐎘𐎐𐎊) (תֿני)<ref>לוחות UT 129, 137, ’nt IV, Krt</ref>, אכדית: שַׁנוּ ({{אכדית|9192|šanû}}), ארמית: תָּנָה<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D7%A0%D7%99?lang=he</ref> [[w:ארמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|(לאור חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית)]], ערבית: ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AB%D9%86%D9%89 ثَنَى] בהגיית: תַ'נַה). * הוראת שנה שמשמעותה "לָמַד" נוספה בלשון חז"ל ונגזרה מהוראת לשון המקרא לעיל, בדומה לפועל [[שנן|שינן]]. למשל, בחוברת "מדרש ואגדה" של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל [http://books.google.co.il/books?id=zrjd0uKdhiEC&pg=PA16&lpg=PA16 (יחידה א', סעיף ד' "משנה")] נכתב: "בהקשר של לימוד, "לִשְׁנוֹת" הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל "לשנן"... "מִשְׁנָה" משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש '''ללמוד על פה'''..." === פרשנים מפרשים === * על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב [[w:רד"ק|רד"ק]] [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_43656_402.pdf בספר השרשים], בפרושו על הפסוק {{צט/תנ"ך|וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם|בראשית|מא|לב}}: "ובאמרו "פַּעֲמַיִם" הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון '''הִשָּׁנוֹת''' אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש "פַּעֲמַיִם". כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו {{צט/תנ"ך|כסיל שונה באולתו|משלי|כו|יא}} - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים". ===נגזרות=== * [[משנה#מִשְׁנֶה|מִשְׁנֶה]] (1) * [[משנה#מִשְׁנָה|מִשְׁנָה]] (3) * [[שנוי#שָׁנוּי|שָׁנוּי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|do a second time}}‏ (1); {{ת|אנגלית|repeat}}‏ (2); {{ת|אנגלית|learn|memorize}}‏ (4) * ערבית: {{ת|ערבית|أعاد|رَدَّدَ}}‏ (2); {{ת|ערבית|لَقَّنَ|درس}}‏ (3); {{ת|ערבית|اِسْتَذْكَرَ}}‏ (4) * רוסית: {{ת|רוסית|повторять}}‏ (2); ===ראו גם=== *[[משני]] *[[תנא]] {{שורש|שׁנה ב}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ==שָׁנָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שנה |הגייה=sha'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=שְׁנַת־; ר' שָׁנִים, שְׁנוֹת־ (במקרא: גם שְׁנֵי־) }} # [[פרק]] ה[[זמן]] שלוקח ל[[כדור הארץ]] להשלים [[סיבוב]] אחד סביב ה[[שמש]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־זֶה '''שְׁנָתַיִם''' הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ '''שָׁנִים''', אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר.|בראשית|מה|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע '''שָׁנִים'''; בְּמֹעֵד '''שְׁנַת''' הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת.|דברים|לא|י}} #:*{{צט/תנ"ך|'''בִּשְׁנַת''' שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל־יִשְׂרָאֵל, תֵּשַׁע '''שָׁנִים'''.|מלכים ב|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ '''שְׁנוֹת''' חַיִּים.|משלי|ט|יא}} #{{הקשר|אסטרונומיה}} פרק הזמן שלוקח לכוכב לכת להשלים סיבוב אחד סביב השמש. ===גזרון=== * למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎌𐎐𐎚 (שנת);<ref>לוחות UT ’nt IV x, 2 Aqht VI, 49 V, 602</ref> כנענית 𐤔𐤍𐤕 (שנת);<ref>[[w:KAI|KAI]] 4-7 ([[w:כתובות מלכי גבל|כתובות מלכי גבל]]), 10 ([[w:מצבת יחומלך|מצבת יחומלך]]), 14 ([[w:הסרקופג של אשמונעזר השני|הסרקופג של אשמונעזר השני]]), 26 ([[w:כתובת אזתוד|כתובת אזתוד]]), 32, 33, 38, 40, 41, 43, 134, 171, 277 ([[w:לוחיות פירגי|לוחיות פירגי]]), 308</ref> ארמית קדומה (בסמיכות) שנת;<ref>[[w:KAI|KAI]] 215, 227, 260, 276, 319</ref> ארמית־סורית – {{יוניקוד|ܫܢܬܐ|מוגדל}} (שָׁנְתָא); חרסוסית – senet; מהרית – {{יוניקוד|senēt}}; סוקוטרית – sanah; ערבית – {{יוניקוד|سَنَة|מוגדל}} (סָנָה). * בניבים כנעניים שונים כגון ישראלית עתיקה,<ref>ב[[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]]: [[w:KAI|KAI]] 183, 184, 185, 186, 187 לחרסים נוספים עם הצורה שת ראו: שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270, 272, 274, 276, 278, 279, 281, 283-290, 292-294, 296, 297, 299, 300, 302, 305, 307, 311-318</ref> צידונית<ref>[[w:KAI|KAI]] 181 ([[w:מצבת מישע|מצבת מישע]])</ref> ומואבית,<ref>[[w:KAI|KAI]] 18, 19, 40, 52, 66, 77, 80, 101, 110, 111, 112, 118, 130, 137, 141, 152, 173, 288</ref> היתה נפוצה המילה "שת", שהיא נגזרת של "שנת" (בסיומת ת' הנקבה, שנחלשה לסיומת ה' הנקבה בימינו): *שַׁנְת > *שַׁתּ, בניגוד לעברית יהודאית, בה *שַׁנַת > שָׁנָה.<ref name=":1">שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270</ref> ראו באכדית – {{יוניקוד|šattu}}, וברבים {{יוניקוד|šanātu}}.<ref name=":1" /> ===פרשנים מפרשים=== * [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] כותב ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&st=&pgnum=567 ספר השרשים] בשורש שׁ־נ־ה: {{הדגשה|"והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם "שנה" כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה..."|(יונה אבן ג'נאח)}} :סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בבלוג באתר "רב מילים" [https://blog.ravmilim.co.il/2012/11/29/only/ בתאריך 29/11/201]: "שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ"ה: to change". וגם לדעת מילון קליין<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%A0%D6%B8%D7%94?lang=he</ref>: השורש [[שנה#שִׁנָּה|ש-נ-ה]] בהוראת 'שינוי' הוא כנראה המקור של שָׁנָה '12 חודשים', והוא שורש נפרד ולא קשור לשורש [[שנה#שָׁנָה א|ש-נ-ה]] בהוראת 'עשה שנית', הם השתלשלו משני שורשים לא קשורים בפרוטו-שמית, בגלל זה המקביל בארמית של הראשון הוא '''שׁ'''נא 'שינוי'<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&cits=all</ref>, ושל שני '''ת'''נא 'עשה שנית'<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=tny%20V&cits=all</ref> (ראו [[w:פרוטו-שמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|איך העיצורים של פרוטו-שמית השתלשלו]] באופן שונה בעברית ובארמית). השוו לתיבת 'התנה' מתוך הבטוי העברי [[התנה אהבים]] בהוראת [[חיזר]]. ===צירופים=== {{ע|3| * [[יום השנה]] * [[לוח שנה]] * [[עונות השנה]] * [[שנה מעברת|שנה מעוברת]] * [[שנות דור]] * [[שנת אור]] * [[שנת ירח]] * [[שנת שמיטה]] * [[שנת למודים|שנת לימודים]] ([[שנה"ל]]) * [[שנת עבודה]] * [[שנת שבתון]] * [[שנת שמש]] * [[תחל שנה וברכותיה תכלה שנה וקללותיה|תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה]] }} ===נגזרות=== * [[שנתון]] * [[שנתי]] ===מילים נרדפות=== * [[יום|ימים]] ===תרגום=== {{ע|4| *אוקראינית: {{ת|אוקראינית|рік}} *אורדו: {{ת|אורדו|سال}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|anno}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tahun}} *איסלנדית: {{ת|איסלנדית|ár}} *אלבנית: {{ת|אלבנית|vit}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|year}} *אסטונית: {{ת|אסטונית|aasta}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|jaro}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տարի}} *בולגרית: {{ת|בולגרית|година}} *בוסנית: {{ת|בוסנית|godina}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Jahr}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|jaar}} *יוונית: {{ת|יוונית|χρόνος|έτος}} *יידיש: {{ת|יידיש|יאָר}} *לטינית: {{ת|לטינית|annus}} *ליטאית: {{ת|ליטאית|metai}} *מלטזית: {{ת|מלטזית|sena}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|år}} *סינית: {{ת|סינית|年}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|leto}} *סלובקית: {{ת|סלובקית|rok}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|año}} <small>(זכר)</small> *סרבית: {{ת|סרבית|година|лето}} *ערבית: {{ת|ערבית|عام}} (הגייה: עָאם), {{ת|ערבית|سنة}} (הגייה: סַנַה) *פולנית: {{ת|פולנית|rok}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ano}} *פינית: {{ת|פינית|vuosi}} *פרסית: {{ת|פרסית|سال}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|rok}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|an|année}} (הגייה: אַ(ן), אַנֶה) *קרואטית: {{ת|קרואטית|godina}} *רוסית: {{ת|רוסית|год|лет}} *שוודית: {{ת|שוודית|år}} }} ===ראו גם=== * [[יום]] * [[חודש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שנה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ==שִׁנָּה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שינה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|לשון המקרא}} עשה שיהיה אחרת, החליף. #:* {{צט/תנ"ך|לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא '''אֲשַׁנֶּה'''|תהלים|פט|לה}} #:* {{צט/תנ"ך|'''וְשִׁנָּה''' אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו|ירמיהו|נב|לג}} # ([[לשון נקיה|לשון נקייה]]) שיקר. #:* {{צט/בבלי|וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם '''לשנות''' בדבר השלום|יבמות|סה|ב}} #:* "ואני זקנתי - '''שינה''' הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה 'ואדוני זקן'" ([[w:רש"י|רש"י]] בפירושו על הפסוק {{צט/תנ"ך|הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי|בראשית|יח|יג}}) === גזרון === * שורש זה (מקביל בארמית '''שׁ'''נא) נפרד ולא קשור<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D7%81%D7%A0%D7%94_%E1%B4%B5%E1%B4%B5?lang=he</ref><ref>ראו A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, Brown–Driver–Briggs, ערך שנה https://biblehub.com/hebrew/8138.htm</ref> ל[[שנה#שָׁנָה א|שָׁנָה]] 'עשה שנית' (מקביל בארמית '''ת'''נא). הוא קיים גם בבניין קל במקרא ({{צט/תנ"ך|כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא '''שָׁנִיתִי'''|מלאכי|ג|ו|}}), משם בינוני בניין קל [[שונה#שׁוֹנֶה|שׁוֹנֶה]]. מקביל בארמית שְׁנָא<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&cits=all</ref>, באכדית שָׁנוּ {{אכדית|4706|šanû}} 'שונה', גם שָׁנִיתֻ {{אכדית|8906|šanītu}} 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ {{אכדית|6042|šinītu}} 'שינוי'. ===נגזרות=== * [[שונות]] * [[שנאי]] * [[שנוי|שינוי]] * [[תשנית]] ===מילים נרדפות=== * [[בדה]] (2) * [[החליף]] (1) * [[המיר]] (1) * [[כזב|כיזב]] (2) ===ניגודים=== * [[הודה]] (2) * [[הותיר]] (1) * [[קבע]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|change}} (1), {{ת|אנגלית|lie}} (2) * ערבית: {{ת|ערבית|غَيَّرَ}} (1, תעתיק: רַ'יַّרַ), {{ת|ערבית|كَذَبَ}} (2. תעתיק: כַּדַ'בַּ) * צרפתית: {{ת|צרפתית|modifié}} (1), {{ת|צרפתית|menti}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|изменять}} (1), {{ת|רוסית|лгать }} (2) ===מידע נוסף=== * במקרא מופיע לעתים באל"ף, למשל: {{צט/תנ"ך|וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו|מלכים ב|כה|כט}}. {{שורש|שׁנה א}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ==שֵׁנָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שינה |הגייה=she'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|י|שׁ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=ר' שֵׁנוֹת; שְׁנַת־, ר' שְׁנוֹת־ }}{{תמונה|Auf dem Ofen 1895.jpg|ילדות ישנות על הקמין (ציור מאת אלברט אנקר, 1895)}} # [[מצב]] [[פיזי]] ו[[נפשי]] של יצורים חיים, המתאפיין ב[[הפחתה|הפחתת]] ה[[מודעות]] לסביבה והשליטה בגוף. היא הכרחית לחיים, ומאפשרת [[מנוחה]] מ[[עיפות|עייפות]] פיזית ונפשית. #:*{{צט/תנ"ך|מְעַט '''שֵׁנוֹת''', מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.|משלי|ו|י}} #:*{{צט/תנ"ך|מְתוּקָה '''שְׁנַת''' הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.|קהלת|ה|יא}} #:*{{צט/משנה|יַיִן '''וְשֵׁנָה''' לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶן וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים, רַע לָהֶן וְרַע לָעוֹלָם.|סנהדרין|ח|ה}} #:*{{צט/משנה|וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן, [...] בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט '''שֵׁנָה''', בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק...|אבות|ה|ה}} #:*{{צט/בבלי|חמשה אחד מששים אלו הן: אש, דבש, ושבת, '''ושינה''', וחלום; [...] '''שינה''' אחד מששים למיתה|ברכות|נז|ב}} #:*{{צטבי|ויודע אני, שחשבון הנפש קשה מאד '''לשינה''', ושכּל תענוג '''השינה''' היא השכחה... שכחת כל החשבונות...|perets/sandal.html|הסנדל למינהו|י"ל פרץ}} #:* ה'''שינה''' מהווה שליש מהחיים. === גזרון === *שם פעולה מן [[ישן]]. המילה משותפת למס' לשונות שמיות; למשל, אכדית: {{אכדית|1014|šittu}}, ארמית: {{ערבית|ܫܸܢܬܵܐ|שִׁנְתָּא}}, ערבית: {{ערבית|سِنَة|סִנָה}}. ===צירופים=== {{ע|3| * [[הפרעת שנה|הפרעות שינה]] * [[חטפתו שנה|חטפתו שינה]] * [[נפלה עליו שנה|נפלה עליו שינה]] * [[כדור שנה|כדור שינה]] * [[מצב שנה|מצב שינה]] * [[נדדה שנתו]] ** [[נדודי שנה|נדודי שינה]] * [[שנה טרופה|שינה טרופה]] * [[שנת חרף|שנת חורף]] * [[שנת ישרים]] * [[שנת עולם]] * [[שנת צהרים|שנת צהריים]] ([[שנ"צ]]) * [[שנת רחמים]] * [[שק שנה|שק שינה]] ([[שק"ש]]) }} ===מילים נרדפות=== * [[תנומה]] * [[תרדמה]] ===ניגודים=== * [[ערות]] * [[ערנות]] * [[יקיצה]] ===תרגום=== {{ע|4| * אוקראינית: {{ת|אוקראינית|сон}} * איטלקית: {{ת|איטלקית|sonno}} * אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tidur}} * אלבנית: {{ת|אלבנית|gjumë}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|sleep}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dormo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Schlaf}} * דנית: {{ת|דנית|søvn}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|slaap}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|alvás}} * טורקית: {{ת|טורקית|uyku}} * יוונית: {{ת|יוונית|ύπνος}} (הגייה: ípnos) * יידיש: {{ת|יידיש|שלאָף}} * כורדית: {{ת|כורדית|xew|خه‌و|نوستن}} * לטינית: {{ת|לטינית|somnus}} * ליטאית: {{ת|ליטאית|miegas}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|søvn}} * סינית: {{ת|סינית|睡眠}} * סלובנית: {{ת|סלובנית|spanec}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|spánok}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|sueño}} * ערבית: {{ת|ערבית|نَوْم}} (הגייה: נַוְם) * פולנית: {{ת|פולנית|sen}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sono}} * פינית: {{ת|פינית|uni}} * פרסית: {{ת|פרסית|خواب}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|spánek}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|sommeil}} * קרואטית: {{ת|קרואטית|san}} * רומנית: {{ת|רומנית|somn}} * רוסית: {{ת|רוסית|сон}} * שוודית: {{ת|שוודית|sömn}} }} ===ראו גם=== * [[חלום]] * [[נמנום]] * [[נקור|ניקור]] * [[נמנמת]] * [[שלאפשטונדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שינה}} [[קטגוריה:יחידות זמן]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] myavz49khv94x5cacd4j261qbqhttw9 523438 523437 2026-09-13T04:30:25Z ~2026-49267-50 46610 /* גזרון */ 523438 wikitext text/x-wiki {{חסר|שֻׁנָּה}} ==שָׁנָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שנה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|נ|ה|ב}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # {{רובד|לשון המקרא}} עשה [[שנית]], [[חזר]] על משהו פעם [[נוסף|נוספת]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל־הָעֹלָה וְעַל־הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר '''שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ''', וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ.|מלכים א|יח|לד}} #:* {{צט/תנ"ך|כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ; כְּסִיל '''שׁוֹנֶה''' בְאִוַּלְתּוֹ.|משלי|כו|יא}} #:* {{צט/בבלי| אם קרית - לא '''שנית''', אם '''שנית''' - לא שילשת, אם שילשת - לא פירשו לך|ברכות|יח|א}} # {{רובד|לשון חז"ל}} חזר על דברים בשם אומרם (באזני תלמידיו), לִמד הלכות. #:* {{צט/בבלי|רבי, '''שנית''' לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב, ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף?| בבא מציעא|מד|א}} # {{רובד|לשון חז"ל}} חזר על תלמודו, [[שינן]]. #:* {{צט/בבלי| כל '''השונה''' הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.|מגילה|כח|ב}} #:* {{צט/בבלי| ואיתימא רב יהודה: מכותל בורו '''שנינו'''|בבא בתרא|יז|ב}} ===גזרון=== * קשור ל[[שתים|שניים]]. מקביל לכנענית: (𐤔𐤍𐤀 ; שנא)<ref>[[w:קורפוס הכתובות השמיות|CIS]] I 359, [[w:RÉS|RÉS]] 249</ref><ref name=":0">A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, TOMBACK Richard, page 426</ref> בלשון קדומה זו 'שנא' שימש בהוראת: 'כהן היודע את הדת ומסוגל '''לִשְ'''נות את הלכותיה' <ref> '''אוצר הכתובות הפניקיות''', מאת: [[w:נחום סלושץ|נחום סלושץ]],הוצאת: דביר, 1942,עמ' 191</ref>, אוגריתית: (𐎘𐎐𐎊) (תֿני)<ref>לוחות UT 129, 137, ’nt IV, Krt</ref>, אכדית: שַׁנוּ ({{אכדית|9192|šanû}}), ארמית: תָּנָה<ref>https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%AA%D7%A0%D7%99?lang=he</ref> [[w:ארמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|(לאור חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית)]], ערבית: ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AB%D9%86%D9%89 ثَنَى] בהגיית: תַ'נַה). * הוראת "שנה" במשמעות: "לָמַד" נוספה בלשון חז"ל ונגזרה מהוראת לשון המקרא לעיל, בדומה לפועל [[שנן|שינן]]. למשל, בחוברת "מדרש ואגדה" של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל [http://books.google.co.il/books?id=zrjd0uKdhiEC&pg=PA16&lpg=PA16 (יחידה א', סעיף ד' "משנה")] נכתב: "בהקשר של לימוד, "לִשְׁנוֹת" הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל "לשנן"... "מִשְׁנָה" משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש '''ללמוד על פה'''..." === פרשנים מפרשים === * על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב [[w:רד"ק|רד"ק]] [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_43656_402.pdf בספר השרשים], בפרושו על הפסוק {{צט/תנ"ך|וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם|בראשית|מא|לב}}: "ובאמרו "פַּעֲמַיִם" הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון '''הִשָּׁנוֹת''' אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש "פַּעֲמַיִם". כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו {{צט/תנ"ך|כסיל שונה באולתו|משלי|כו|יא}} - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים". ===נגזרות=== * [[משנה#מִשְׁנֶה|מִשְׁנֶה]] (1) * [[משנה#מִשְׁנָה|מִשְׁנָה]] (3) * [[שנוי#שָׁנוּי|שָׁנוּי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|do a second time}}‏ (1); {{ת|אנגלית|repeat}}‏ (2); {{ת|אנגלית|learn|memorize}}‏ (4) * ערבית: {{ת|ערבית|أعاد|رَدَّدَ}}‏ (2); {{ת|ערבית|لَقَّنَ|درس}}‏ (3); {{ת|ערבית|اِسْتَذْكَرَ}}‏ (4) * רוסית: {{ת|רוסית|повторять}}‏ (2); ===ראו גם=== *[[משני]] *[[תנא]] {{שורש|שׁנה ב}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ==שָׁנָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שנה |הגייה=sha'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=שְׁנַת־; ר' שָׁנִים, שְׁנוֹת־ (במקרא: גם שְׁנֵי־) }} # [[פרק]] ה[[זמן]] שלוקח ל[[כדור הארץ]] להשלים [[סיבוב]] אחד סביב ה[[שמש]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־זֶה '''שְׁנָתַיִם''' הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ '''שָׁנִים''', אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר.|בראשית|מה|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע '''שָׁנִים'''; בְּמֹעֵד '''שְׁנַת''' הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת.|דברים|לא|י}} #:*{{צט/תנ"ך|'''בִּשְׁנַת''' שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל־יִשְׂרָאֵל, תֵּשַׁע '''שָׁנִים'''.|מלכים ב|יז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ '''שְׁנוֹת''' חַיִּים.|משלי|ט|יא}} #{{הקשר|אסטרונומיה}} פרק הזמן שלוקח לכוכב לכת להשלים סיבוב אחד סביב השמש. ===גזרון=== * למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎌𐎐𐎚 (שנת);<ref>לוחות UT ’nt IV x, 2 Aqht VI, 49 V, 602</ref> כנענית 𐤔𐤍𐤕 (שנת);<ref>[[w:KAI|KAI]] 4-7 ([[w:כתובות מלכי גבל|כתובות מלכי גבל]]), 10 ([[w:מצבת יחומלך|מצבת יחומלך]]), 14 ([[w:הסרקופג של אשמונעזר השני|הסרקופג של אשמונעזר השני]]), 26 ([[w:כתובת אזתוד|כתובת אזתוד]]), 32, 33, 38, 40, 41, 43, 134, 171, 277 ([[w:לוחיות פירגי|לוחיות פירגי]]), 308</ref> ארמית קדומה (בסמיכות) שנת;<ref>[[w:KAI|KAI]] 215, 227, 260, 276, 319</ref> ארמית־סורית – {{יוניקוד|ܫܢܬܐ|מוגדל}} (שָׁנְתָא); חרסוסית – senet; מהרית – {{יוניקוד|senēt}}; סוקוטרית – sanah; ערבית – {{יוניקוד|سَنَة|מוגדל}} (סָנָה). * בניבים כנעניים שונים כגון ישראלית עתיקה,<ref>ב[[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]]: [[w:KAI|KAI]] 183, 184, 185, 186, 187 לחרסים נוספים עם הצורה שת ראו: שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270, 272, 274, 276, 278, 279, 281, 283-290, 292-294, 296, 297, 299, 300, 302, 305, 307, 311-318</ref> צידונית<ref>[[w:KAI|KAI]] 181 ([[w:מצבת מישע|מצבת מישע]])</ref> ומואבית,<ref>[[w:KAI|KAI]] 18, 19, 40, 52, 66, 77, 80, 101, 110, 111, 112, 118, 130, 137, 141, 152, 173, 288</ref> היתה נפוצה המילה "שת", שהיא נגזרת של "שנת" (בסיומת ת' הנקבה, שנחלשה לסיומת ה' הנקבה בימינו): *שַׁנְת > *שַׁתּ, בניגוד לעברית יהודאית, בה *שַׁנַת > שָׁנָה.<ref name=":1">שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב''', מוסד ביאליק, 2012, עמ' 270</ref> ראו באכדית – {{יוניקוד|šattu}}, וברבים {{יוניקוד|šanātu}}.<ref name=":1" /> ===פרשנים מפרשים=== * [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] כותב ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&st=&pgnum=567 ספר השרשים] בשורש שׁ־נ־ה: {{הדגשה|"והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם "שנה" כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה..."|(יונה אבן ג'נאח)}} :סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בבלוג באתר "רב מילים" [https://blog.ravmilim.co.il/2012/11/29/only/ בתאריך 29/11/201]: "שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ"ה: to change". וגם לדעת מילון קליין<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%A0%D6%B8%D7%94?lang=he</ref>: השורש [[שנה#שִׁנָּה|ש-נ-ה]] בהוראת 'שינוי' הוא כנראה המקור של שָׁנָה '12 חודשים', והוא שורש נפרד ולא קשור לשורש [[שנה#שָׁנָה א|ש-נ-ה]] בהוראת 'עשה שנית', הם השתלשלו משני שורשים לא קשורים בפרוטו-שמית, בגלל זה המקביל בארמית של הראשון הוא '''שׁ'''נא 'שינוי'<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&cits=all</ref>, ושל שני '''ת'''נא 'עשה שנית'<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=tny%20V&cits=all</ref> (ראו [[w:פרוטו-שמית#%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA|איך העיצורים של פרוטו-שמית השתלשלו]] באופן שונה בעברית ובארמית). השוו לתיבת 'התנה' מתוך הבטוי העברי [[התנה אהבים]] בהוראת [[חיזר]]. ===צירופים=== {{ע|3| * [[יום השנה]] * [[לוח שנה]] * [[עונות השנה]] * [[שנה מעברת|שנה מעוברת]] * [[שנות דור]] * [[שנת אור]] * [[שנת ירח]] * [[שנת שמיטה]] * [[שנת למודים|שנת לימודים]] ([[שנה"ל]]) * [[שנת עבודה]] * [[שנת שבתון]] * [[שנת שמש]] * [[תחל שנה וברכותיה תכלה שנה וקללותיה|תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה]] }} ===נגזרות=== * [[שנתון]] * [[שנתי]] ===מילים נרדפות=== * [[יום|ימים]] ===תרגום=== {{ע|4| *אוקראינית: {{ת|אוקראינית|рік}} *אורדו: {{ת|אורדו|سال}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|anno}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tahun}} *איסלנדית: {{ת|איסלנדית|ár}} *אלבנית: {{ת|אלבנית|vit}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|year}} *אסטונית: {{ת|אסטונית|aasta}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|jaro}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տարի}} *בולגרית: {{ת|בולגרית|година}} *בוסנית: {{ת|בוסנית|godina}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Jahr}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|jaar}} *יוונית: {{ת|יוונית|χρόνος|έτος}} *יידיש: {{ת|יידיש|יאָר}} *לטינית: {{ת|לטינית|annus}} *ליטאית: {{ת|ליטאית|metai}} *מלטזית: {{ת|מלטזית|sena}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|år}} *סינית: {{ת|סינית|年}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|leto}} *סלובקית: {{ת|סלובקית|rok}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|año}} <small>(זכר)</small> *סרבית: {{ת|סרבית|година|лето}} *ערבית: {{ת|ערבית|عام}} (הגייה: עָאם), {{ת|ערבית|سنة}} (הגייה: סַנַה) *פולנית: {{ת|פולנית|rok}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ano}} *פינית: {{ת|פינית|vuosi}} *פרסית: {{ת|פרסית|سال}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|rok}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|an|année}} (הגייה: אַ(ן), אַנֶה) *קרואטית: {{ת|קרואטית|godina}} *רוסית: {{ת|רוסית|год|лет}} *שוודית: {{ת|שוודית|år}} }} ===ראו גם=== * [[יום]] * [[חודש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שנה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ==שִׁנָּה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שינה |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|נ|ה|א}}, [[גזרת נל"י/ה]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|לשון המקרא}} עשה שיהיה אחרת, החליף. #:* {{צט/תנ"ך|לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא '''אֲשַׁנֶּה'''|תהלים|פט|לה}} #:* {{צט/תנ"ך|'''וְשִׁנָּה''' אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו|ירמיהו|נב|לג}} # ([[לשון נקיה|לשון נקייה]]) שיקר. #:* {{צט/בבלי|וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם '''לשנות''' בדבר השלום|יבמות|סה|ב}} #:* "ואני זקנתי - '''שינה''' הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה 'ואדוני זקן'" ([[w:רש"י|רש"י]] בפירושו על הפסוק {{צט/תנ"ך|הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי|בראשית|יח|יג}}) === גזרון === * שורש זה (מקביל בארמית '''שׁ'''נא) נפרד ולא קשור<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%A9%D7%81%D7%A0%D7%94_%E1%B4%B5%E1%B4%B5?lang=he</ref><ref>ראו A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, Brown–Driver–Briggs, ערך שנה https://biblehub.com/hebrew/8138.htm</ref> ל[[שנה#שָׁנָה א|שָׁנָה]] 'עשה שנית' (מקביל בארמית '''ת'''נא). הוא קיים גם בבניין קל במקרא ({{צט/תנ"ך|כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא '''שָׁנִיתִי'''|מלאכי|ג|ו|}}), משם בינוני בניין קל [[שונה#שׁוֹנֶה|שׁוֹנֶה]]. מקביל בארמית שְׁנָא<ref>http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%24ny%20V&cits=all</ref>, באכדית שָׁנוּ {{אכדית|4706|šanû}} 'שונה', גם שָׁנִיתֻ {{אכדית|8906|šanītu}} 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ {{אכדית|6042|šinītu}} 'שינוי'. ===נגזרות=== * [[שונות]] * [[שנאי]] * [[שנוי|שינוי]] * [[תשנית]] ===מילים נרדפות=== * [[בדה]] (2) * [[החליף]] (1) * [[המיר]] (1) * [[כזב|כיזב]] (2) ===ניגודים=== * [[הודה]] (2) * [[הותיר]] (1) * [[קבע]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|change}} (1), {{ת|אנגלית|lie}} (2) * ערבית: {{ת|ערבית|غَيَّرَ}} (1, תעתיק: רַ'יַّרַ), {{ת|ערבית|كَذَبَ}} (2. תעתיק: כַּדַ'בַּ) * צרפתית: {{ת|צרפתית|modifié}} (1), {{ת|צרפתית|menti}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|изменять}} (1), {{ת|רוסית|лгать }} (2) ===מידע נוסף=== * במקרא מופיע לעתים באל"ף, למשל: {{צט/תנ"ך|וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו|מלכים ב|כה|כט}}. {{שורש|שׁנה א}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ==שֵׁנָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שינה |הגייה=she'''na''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|י|שׁ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=ר' שֵׁנוֹת; שְׁנַת־, ר' שְׁנוֹת־ }}{{תמונה|Auf dem Ofen 1895.jpg|ילדות ישנות על הקמין (ציור מאת אלברט אנקר, 1895)}} # [[מצב]] [[פיזי]] ו[[נפשי]] של יצורים חיים, המתאפיין ב[[הפחתה|הפחתת]] ה[[מודעות]] לסביבה והשליטה בגוף. היא הכרחית לחיים, ומאפשרת [[מנוחה]] מ[[עיפות|עייפות]] פיזית ונפשית. #:*{{צט/תנ"ך|מְעַט '''שֵׁנוֹת''', מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.|משלי|ו|י}} #:*{{צט/תנ"ך|מְתוּקָה '''שְׁנַת''' הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.|קהלת|ה|יא}} #:*{{צט/משנה|יַיִן '''וְשֵׁנָה''' לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶן וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְלַצַּדִּיקִים, רַע לָהֶן וְרַע לָעוֹלָם.|סנהדרין|ח|ה}} #:*{{צט/משנה|וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן, [...] בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט '''שֵׁנָה''', בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק...|אבות|ה|ה}} #:*{{צט/בבלי|חמשה אחד מששים אלו הן: אש, דבש, ושבת, '''ושינה''', וחלום; [...] '''שינה''' אחד מששים למיתה|ברכות|נז|ב}} #:*{{צטבי|ויודע אני, שחשבון הנפש קשה מאד '''לשינה''', ושכּל תענוג '''השינה''' היא השכחה... שכחת כל החשבונות...|perets/sandal.html|הסנדל למינהו|י"ל פרץ}} #:* ה'''שינה''' מהווה שליש מהחיים. === גזרון === *שם פעולה מן [[ישן]]. המילה משותפת למס' לשונות שמיות; למשל, אכדית: {{אכדית|1014|šittu}}, ארמית: {{ערבית|ܫܸܢܬܵܐ|שִׁנְתָּא}}, ערבית: {{ערבית|سِنَة|סִנָה}}. ===צירופים=== {{ע|3| * [[הפרעת שנה|הפרעות שינה]] * [[חטפתו שנה|חטפתו שינה]] * [[נפלה עליו שנה|נפלה עליו שינה]] * [[כדור שנה|כדור שינה]] * [[מצב שנה|מצב שינה]] * [[נדדה שנתו]] ** [[נדודי שנה|נדודי שינה]] * [[שנה טרופה|שינה טרופה]] * [[שנת חרף|שנת חורף]] * [[שנת ישרים]] * [[שנת עולם]] * [[שנת צהרים|שנת צהריים]] ([[שנ"צ]]) * [[שנת רחמים]] * [[שק שנה|שק שינה]] ([[שק"ש]]) }} ===מילים נרדפות=== * [[תנומה]] * [[תרדמה]] ===ניגודים=== * [[ערות]] * [[ערנות]] * [[יקיצה]] ===תרגום=== {{ע|4| * אוקראינית: {{ת|אוקראינית|сон}} * איטלקית: {{ת|איטלקית|sonno}} * אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tidur}} * אלבנית: {{ת|אלבנית|gjumë}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|sleep}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dormo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Schlaf}} * דנית: {{ת|דנית|søvn}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|slaap}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|alvás}} * טורקית: {{ת|טורקית|uyku}} * יוונית: {{ת|יוונית|ύπνος}} (הגייה: ípnos) * יידיש: {{ת|יידיש|שלאָף}} * כורדית: {{ת|כורדית|xew|خه‌و|نوستن}} * לטינית: {{ת|לטינית|somnus}} * ליטאית: {{ת|ליטאית|miegas}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|søvn}} * סינית: {{ת|סינית|睡眠}} * סלובנית: {{ת|סלובנית|spanec}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|spánok}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|sueño}} * ערבית: {{ת|ערבית|نَوْم}} (הגייה: נַוְם) * פולנית: {{ת|פולנית|sen}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sono}} * פינית: {{ת|פינית|uni}} * פרסית: {{ת|פרסית|خواب}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|spánek}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|sommeil}} * קרואטית: {{ת|קרואטית|san}} * רומנית: {{ת|רומנית|somn}} * רוסית: {{ת|רוסית|сон}} * שוודית: {{ת|שוודית|sömn}} }} ===ראו גם=== * [[חלום]] * [[נמנום]] * [[נקור|ניקור]] * [[נמנמת]] * [[שלאפשטונדה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שינה}} [[קטגוריה:יחידות זמן]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 5heuso0i3i4nanjuktdku6qhowkf3r5 חומוס 0 14991 523445 458900 2026-09-13T11:09:04Z Huamar 46143 523445 wikitext text/x-wiki ==חוּמוּס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חומוס |הגייה='''khu'''mus |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' חוּמוּסִים}} [[תמונה:Hummuswithpinenuts.jpg|left|thumb|184px|חומוס בצלחת]] # מאכל העשוי מגרגרי [[חמצה#חִמְצָה|חימצה]] טחונים. #:* לרוב ישראלים אוכלים [[פלאפל]] ו'''חומוס''' עם פיתה וטחינה. #:* ברוב המקרים חומוס מוגש עם תוספת שונות כמו:[[שמן זית]], [[שום]] טרי, [[פטרוזיליה]] טרייה, [[מיץ]] [[לימון]] ו[[טחינה]]. === גיזרון === מערבית במשמע סלט חומוס עם טחינת סומסום *{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|حُمُّص|חֻמֻּץ}} * הסופר מאיר שלו סבר כי החומוס מוזכר כבר בתנ"ך – כאשר בועז הציע לרות המואביה: {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ '''בַּחֹמֶץ'''. |רות|ב|ד}} ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|humus|hummus}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|hummus}} ===ראו גם=== * [[טחינה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חומוס|ויקיספר=ספר מתכונים/חומוס|שם ויקיספר=מתכון לחומוס|ויקישיתוף=Category:Hummus|שם ויקישיתוף=חומוס}} [[קטגוריה:מאכלים]] [[קטגוריה:המטבח הערבי]] [[קטגוריה:המטבח הים תיכוני]] [[קטגוריה:המטבח הישראלי]] [[קטגוריה:המטבח העיראקי]] rd4bk9u6iprl07sgv0hazowsrr8gbgf ענב 0 19306 523441 512738 2026-09-13T06:33:55Z Ziv 32285 ([[c:GR|GR]]) [[File:Grapes05.jpg]] → [[File:Crimson seedless on the vine.jpg]] [[c:COM:FR#FR2|Criterion 2]] · More precise and not just a meaningless one word name 523441 wikitext text/x-wiki {{חסר|עֶנֶב}} ==עֵנָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עינב |הגייה=e'''nav''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|ענב א|ע־נ־ב <small>א</small>}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטָל}} |נטיות=ר' עֲנָבִים; עֲנַב־, ר' עִנְּבֵי־ <ref>האות נ' מנוקדת ב[[דגש לתפארת הקריאה]]</ref> }}{{תמונה|Crimson seedless on the vine.jpg|אשכול ענבים}} # [[פרי]] ה[[גפן]]. #:*{{צט/תנ"ך|אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ, וְלַשּׁרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם־'''עֲנָבִים''' סוּתוֹ.|בראשית|מט|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי־מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה; '''עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי'''־רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.|דברים|לב|לב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''כַּעֲנָבִים''' בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ...|הושע|ט|י}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל '''עֲנָבִים''' קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ; וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל '''עֲנָבִים''' בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן.|אבות|ד|כ}} #:*{{צטשיר|טוליק, הו טוליק, תן לי '''ענב''' / אך טוליק שותק, כמעט נעלב / '''הענב''' הוא של טוליק, כל האשכול / רק לו, לטוליק, מותר לאכול|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}85&wrkid{{=}}1494|טוליק|ויקיפדיה=כן|רמה סמסונוב}} # שם פרטי לנקבה. #:*{{צטשיר|'''עינב, עינב,''' / לכי תחזרי אל המושב / עכשיו! / אני לא מקנאה; כן, זה לא המצב.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}16534&wrkid{{=}}37853|עינב|ג'יין בורדו}} ===גזרון=== * אכדית מושאלת מן שומרית אִנִבֻּ Inbu בהוראת [[פרי]]. באסקית, בהגיית אנאבִּי (anabi) בהוראת אוכמניות ,חמוציות. * השוו מלשון מצרית קדומה "w-עְנְ" [https://books.google.co.il/books?id=80WqDwAAQBAJ&pg=PT87&lpg=PT87&dq=ebers+papyrus+65-4&source=bl&ots=0SPPaAKK9Q&sig=ACfU3U2t6ug7OzvSuuCSPPxd2jiNs8n9Hg&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjJiPaF28LqAhVCThUIHQ--DK0Q6AEwAHoECAgQAQ#v=onepage&q=ebers%20papyrus%2065-4&f=false (w'n)] - הם זרעי ערער ששמשו לפולחן ול[[חניטה]]. בנוסף לכך, האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] מצא, שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה בצורת "עַנבּוֹ" "ānbw", בהוראת - ענבים,גפן {{הערת שוליים|An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 124,"ānb"}}. להלן הירוגליף : :<hiero>D36:N35-D58-G43-M22</hiero> ===צירופים=== * [[אשכול ענבים]] * [[דם ענבים]] * [[ענבי הגפן בענבי הגפן]] * [[ענבי הגפן בענבי הסנה]] * [[ענבי רוש]] * [[ענבי שועל]] ===נגזרות=== * [[ענבה]]<!---לגירסאות שונות במשנה פאה---> ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|uva}} *אירית: {{ת|אירית|fíonchaor}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|grape}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|traŭbo|vinbero}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|խաղող}} (תעתיק: xaġoġ) :::{{ת|ארמנית|ազոխ}} (תעתיק: azox) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ყურძენი}} (תעתיק: q̇urʒeni) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Traube|Weinbeere}} *הודית: {{ת|הינדית|अंगूर}} (תעתיק: aṅgūr) :::{{ת|הינדית|द्राक्षा}} (תעתיק: drākṣā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|druif|wijndruif}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|szőlő}} *טורקית: {{ת|טורקית|üzüm}} *יוונית: {{ת|יוונית|σταφυλή}} (תעתיק: stafylí) *יפנית: {{ת|יפנית|葡萄}} (תעתיק: budō) *כורדית: {{ת|כורדית|tirî}} *לטינית: {{ת|לטינית|uva}} *מלטית: {{ת|מלטית|għenba}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|drue|vindrue}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|uva}} *ערבית: {{ת|ערבית|عنب}} (תעתיק: עִנַב) *פולנית: {{ת|פולנית|winogrono}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|uva}} *פרסית: {{ת|פרסית|انگور}} (תעתיק: אַנְכּוּר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|hrozen}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|raisin}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|포도}} (podo) *רומנית: {{ת|רומנית|strugure}} *רוסית: {{ת|רוסית|виноградина}} (תעתיק: vinográdina) *שוודית: {{ת|שוודית|druva|vindruva}} }} ===ראו גם=== * [[גפן]] * [[זג]] ===מידע נוסף=== * בהגייה היום-יומית רווחת מאוד ההגייה השגויה anav. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ענב|ויקישיתוף=Category:Grapes|שם ויקישיתוף=ענבים}} ===הערות שוליים=== <references /> {{שורש|ענב א}} [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:הגפן]] [[קטגוריה:שמות]] ==עָנַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ענב |שורש וגזרה={{שרש|ענב ב|ע־נ־ב <small>ב</small>}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]] |בניין=קל}} # קשר וענד [[עניבה]] (3). #:* גורדון בראון '''ענב''' עניבה אדומה, דייויד קמרון - עניבה כחולה וניק קלג - עניבה צהובה, כל אחד על פי הצבע של מפלגתו.[http://cafe.themarker.com/post/1550996/] #{{חזל}} קשר דבר בקשר רופף שניתן ל[[התיר]] בקלות. #:*{{הדגשה|חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא '''עונבו'''.|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיג, עמוד א)}} ===גיזרון=== *{{רובד|חז"ל}} כנראה {{לועזית|ארמית}} תרגום [[לולאה|לולאות]] עינובין או עֲנובין (לדוגמא: שמות כו ד') *יתכן שיש קשר לעָנָב א הפרי על פי צורתו. ===נגזרות=== *[[עניבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tie|wear}}‏ (1) * ערבית: {{ת|ערבית|رَبَطَ}} ===ראו גם=== *[[קשר]] *[[ענד]] {{שורש|ענב ב}} e86sia70kdburay4ro4pgya4dggoqt0 חרק 0 22586 523433 427564 2026-09-12T19:44:20Z ~2026-49478-21 46607 /* חָרַק */ 523433 wikitext text/x-wiki ==חֶרֶק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חרק |הגייה='''khe'''rek |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ר|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' חֲרָקִים; חֶרֶק־, ר' חֵרְקֵי־ }} {{תמונה|Insects collage.jpg|חרקים שונים.}} # [[בעל חיים]] ממחלקה שמערכת [[פרוק רגל|פרוקי הרגליים]], שגופו מורכב משלושה [[פרק]]ים: [[ראש]], [[חזה]] אשר יוצאות ממנו שלושה זוגות [[רגל]]יים וע"פ רוב גם [[כנף|כנפיים]], ו[[בטן]]. #:* הפרפר, הנמלה והדבורה הם דוגמאות ל'''חרקים'''. ===גיזרון=== *{{חידוש|אהרן מאיר מזי"א}} תרגום מקורב של המילה המשמשת בשפות אירופה; מלטינית insectum, או מיוונית {{יוונית|έντομο|éntomo}} – חתוך, שיש בו חריצים. * ההגייה התקנית של המילה היא חֶרֶק. בדומה למילה אֶשֶׁךְ, גם כאן נפוצה הגייה שאינה תקנית (חָרָק), אולי עקב גזירה מצורת הרבים חֲרָקִים. ===צירופים=== * [[מדביר חרקים]] ===מילים נרדפות=== * [[שרץ העוף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|insect|bug}} ===ראו גם=== * [[אנטומולוגיה]] * [[רמש]] * [[שקץ#שֶׁקֶץ|שֶׁקֶץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חרקים|ויקימינים=Insecta|ויקישיתוף=Category:Insects|שם ויקישיתוף=חרקים}} ===סימוכין=== * {{הארץ|אילון גלעד|מהשפה פנימה: מדוע לגמל שלמה קוראים בעצם שלמה?|1.10532608|12 בינואר 2022}} [[קטגוריה:בעלי חיים]][[קטגוריה:חרקים|*]] ==חָרַק== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חרק |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ק|גזרה=השלמים}} |בניין=קל |נטיות=}} # השמיע קול צורם בעקבות חיכוך. #:* {{צט/תנ"ך|זֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק; '''וְחֹרֵק''' עָלָיו שִׁנָּיו|תהלים|לז|יב}} #:* קפיצי המיטה הישנה '''חרקו''' כשהתישבתי עליה. ===צירופים=== * [[חרק שנים|חרק שניים]] ===נגזרות=== * [[חריקה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|creak|squeak|gnash}} {{שורש|חרק}} ===ראו גם=== *[[צרם]] [[קטגוריה:קולות]] to71np9spbwj8rx1r9vrme6j0st6jmy גליף חרטום 0 23461 523439 466128 2026-09-13T04:32:47Z שמחה 739 /* קישורים חיצוניים */ תיקון קישור 523439 wikitext text/x-wiki ==גְּלִיף חַרְטוֹם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גליף חרטום |הגייה=glif khar'''tom''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות= ר' גְּלִיפֵי חַרְטוֹמִים }} {{תמונה|Kalamar Nycel bow figurehead.jpg|גליף חרטום בדמות אריה בקצה מקור החרטום}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} פסל עץ מגולף של בעל חיים או של דמות מיתולוגית שעיטר בימים עברו את חרטומה של אונייה. #:* הנוהג לקשט ספינות ב'''גליף חרטום''' ראשיתו עוד בתקופת הברונזה. #:* {{צטבי|אורכו כ־120 מ', רוחבו מלזבזת עד לזבזת כ־17 מ' וגובהו עד '''גליף החרטום''' כ־21 מ'.|https://bybe.benyehuda.org/read/15097|משוטים ומפרשים|מאיר שש}} #:* {{הדגשה|"אם היה לה לספינה '''גליף־חרטום''' או רק מקור־חרטום פשוט, זאת לא ניתן היה לדעת, משום שבד היה כרוך על אותו חלק, אם כדי להגן עליו בזמן שעושים בו תיקונים או כדי להסתיר את רקבונו מתוך כבוד."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], בניטו סרנו.)}} ===גיזרון=== * מן ג־ל־ף, [[גלף#גָּלַף|גָּלַף]] – חקק צורה בעץ, באבן וכו'. * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. ===מילים נרדפות=== * דְּמוּת הָרֹאשׁ <small>(מיושן)</small> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|figurehead}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|figure d'étrave}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Galionsfigur|Galionsbild|Bugfigur}} ===ראו גם=== * [[גליף]] * [[מקור החרטום]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גליף החרטום|ויקישיתוף=Category:Figureheads|שם ויקישיתוף=גליפי חרטום}} [[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]] m7ug7nmlzxykwaq6d9a68dowt78850w 523446 523439 2026-09-13T11:34:56Z שמחה 739 הגדרה 523446 wikitext text/x-wiki ==גְּלִיף חַרְטוֹם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גליף חרטום |הגייה=glif khar'''tom''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות= ר' גְּלִיפֵי חַרְטוֹמִים }} {{תמונה|Kalamar Nycel bow figurehead.jpg|גליף חרטום בדמות אריה בקצה מקור החרטום}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} פסל עץ מגולף וצבוע בדמות אדם, יצור מיתולוגי או בעל חיים, שעיטר את קצה חרטומה של אוניית מפרשים וביטא בצורה סמלית את שמה או את התפקיד שמילאה. #:* הנוהג לקשט ספינות ב'''גליפי חרטום''' ראשיתו עוד בתקופת הברונזה. #:* {{צטבי|אורכו כ־120 מ', רוחבו מלזבזת עד לזבזת כ־17 מ' וגובהו עד '''גליף החרטום''' כ־21 מ'.|https://bybe.benyehuda.org/read/15097|משוטים ומפרשים|מאיר שש}} #:* {{הדגשה|"אם היה לה לספינה '''גליף־חרטום''' או רק מקור־חרטום פשוט, זאת לא ניתן היה לדעת, משום שבד היה כרוך על אותו חלק, אם כדי להגן עליו בזמן שעושים בו תיקונים או כדי להסתיר את רקבונו מתוך כבוד."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], בניטו סרנו.)}} ===גיזרון=== * מן ג־ל־ף, [[גלף#גָּלַף|גָּלַף]] – חקק צורה בעץ, באבן וכו'. * האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. ===מילים נרדפות=== * דְּמוּת הָרֹאשׁ <small>(מיושן)</small> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|figurehead}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|figure d'étrave}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Galionsfigur|Galionsbild|Bugfigur}} ===ראו גם=== * [[גליף]] * [[מקור החרטום]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גליף החרטום|ויקישיתוף=Category:Figureheads|שם ויקישיתוף=גליפי חרטום}} [[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]] egi4crij192rjrcnw2x97peaoeais8x טרדו נאואליס 0 39234 523443 510014 2026-09-13T08:10:19Z שמחה 739 /* טֶרֵדוֹ נָאוָאלִיס */ עריכה 523443 wikitext text/x-wiki ==טֶרֵדוֹ נָאוָאלִיס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טרדו נאוואליס |הגייה=te'''re'''do na'''va'''lis |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' טֶרֶדִינֶס נָאוָואלֶס }} [[קובץ:PSM V13 D568 Teredo navalis.jpg|ממוזער|150px|טרדו נאוואליס, איור בירחון Popular Science,{{כ}} 1878]] # [[מין]] של [[צדפה]] דו־[[קשוה|קשווית]] ממשפחת הצדפות הקודחות, החיה במים מלוחים; היא נצמדת לתחתית ספינות עשויות עץ ומכרסמת את גופן. #:* {{הדגשה|"מזה שנים התבונן איזמבארד הצעיר בהולכו לאורך חוף הים ביצור קטנטן, תולעת אוניות הנקראת '''טרדו נאוואליס'''."| (תומר כהן, '[https://alondon.net/%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%91%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f/ מסע במנהרת הזמן]', באתר עלונדון (25 בינואר 2013).}} ===גיזרון=== * {{לועזית|השם המדעי}} ''Teredo navalis''. {{לועזית|לטינית}} teredo – [[תולעת]] עצים, ו־navalis – של אניות, ימי (שם תואר מן navis – אנייה). ===מילים נרדפות=== * [[תולעת אניות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|teredo}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=טרדו נאוואליס|ויקימינים=Teredo navalis}} [[קטגוריה:רכיכות]] [[קטגוריה:חיות מים]] qc1c18ozyv1mze13oteg4mjcz7qiqh5 אילא דספינתא 0 53441 523442 438052 2026-09-13T07:42:25Z שמחה 739 /* אַיָּלָא דִסְפִינְתָא */ עריכה 523442 wikitext text/x-wiki ==אַיָּלָא דִסְפִינְתָּא== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אילא דספינתא |הגייה=aya'''la''' disfin'''ta''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות= }} # {{רובד|לשון חז"ל}} {{ארמית}} פסל של אליל שהוצב בחרטומה של ספינה כדי להגן עליה. #:* {{צט|מן שית מילי איעתר רבי עקיבא: [...] מן אילא דספינתא דכל ספינתא עבדין ליה מין עינא [...].|נדרים נ א}} (תרגום: משישה דברים נתעשר ר' עקיבא: [...] מאיל של ספינה, כי בכל ספינה עושים הם איל מן ה"עין" [...].) ===גיזרון=== * ב[[ארמית]] אַיָּלָא, "אַיָּל" + סְפִינְתָא, "ספינה". ===פרשנים מפרשים=== * [[s:נדרים נ א#רש"י|רש"י על נדרים נ א]]: "ומן אילא דספינתא דכל ספינתא עבדין ליה מן עינא - עושין להן מן אותו ענין של איל ואית דגרסי מין עיינא היו עושין כמין צאן של עץ והיו נותנים בו כספם:" * [[s:נדרים נ א#ר"ן|ר"ן על נדרים נ א]]: "אילא דספינתא. בכל ספינה היו עושין דמות איל מעץ לנחש ולסימן שתהא הספינה קלה בהליכתה כאיל והיו ממלאין אותו דינרי זהב:" * ד"ר אלכסנדר שור, בהערת שולייים להרודוטוס, ספר שלישי, 37 בתרגומו ("כי פסלי היפיסטוס דומים מאד לפַּטַיקִים של הפניקים, אלה שמוליכים עמהם הפניקים בראש אניותיהם. מי שלא ראה אותם עוד, לו אתאר אותם. הם היו דומים לאיש ננס.") כותב: {{צטבי|הם היו אלילים פניקיים בדמות ננסים שהיו שמים אותם בראש האניה ומאחוריה כי יגינו על הנסיעה בים, בנדרים נ' ע"א נקראים: אילא דספינתא. והשוה מה שכתב על זה ש. קרויס בקדמוניות התלמוד כרך 1 196 הערה 5. בקברים בנוף מצאו פסלים כאלה בתמונת ננס או ילד מפותח.|https://benyehuda.org/read/10919|היסטוריה|הרודוטוס|מתרגם=אלכסנדר שור}} ==ראו גם== * [[אֵיל נִגּוּחַ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=איל ניגוח ימי|ויקישיתוף=Category:Naval rams|שם ויקישיתוף=אילי ניגוח של אוניות}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]] dy5mvk1h5q8dofukjmyi00z5bp1aneg הכביר 0 53532 523435 510214 2026-09-12T23:32:43Z CrescentStorm 15545 /* הִכְבִּיר */ 523435 wikitext text/x-wiki ==הִכְבִּיר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= הכביר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ב|ר}} |בניין= הפעיל }} # [[הרבה#הִרְבָּה|הרבה]] [[הגדיל]] (בדר"כ רק בנסמך ל[[מלה#מִלָּה|מילים]]). #:*{{צט/תנ"ך|וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ; בִּבְלִי דַעַת מִלִּין '''יַכְבִּר'''.|איוב|לה|טז}} #:* אתה לא צריך '''להכביר''' במילים, הבנתי את כוונתך מייד. ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש קיים גם בערבית. ===נגזרות=== * [[למכביר]] ===ניגודים=== * [[המעיט]] * [[החסיר]] * [[חסך]] ===ראו גם=== * [[כביר]] {{שורש|כבר}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] oh6vgqmz9ae5712m20hl5ozjiq1gyy2 523436 523435 2026-09-12T23:33:18Z CrescentStorm 15545 /* הִכְבִּיר */ 523436 wikitext text/x-wiki ==הִכְבִּיר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= הכביר |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ב|ר}} |בניין= הפעיל }} # [[הרבה#הִרְבָּה|הרבה]] [[הגדיל]] (בדר"כ רק בנסמך ל[[מלה#מִלָּה|מילים]]). #:*{{צט/תנ"ך|וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּ; בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין '''יַכְבִּר'''.|איוב|לה|טז}} #:* אתה לא צריך '''להכביר''' במילים, הבנתי את כוונתך מייד. ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש קיים גם בערבית. ===נגזרות=== * [[למכביר]] ===ניגודים=== * [[המעיט]] * [[החסיר]] * [[חסך]] ===ראו גם=== * [[כביר]] {{שורש|כבר}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 14d68zhkl3v0izp8f1u4fx8pxkau2xd