אפע

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.20</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>אפע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7554</id>
    <revision>
      <id>523587</id>
      <parentid>523314</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T20:02:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* אֶפַע {{משני|א}} */</comment>
      <origin>523587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5204" sha1="28x68xdugib5tjco637ubdugd7h7ku5" xml:space="preserve">== אֶפַע {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפע
|הגייה='''e'''fa'
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
#{{מקרא}} שום־דבר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן, וּפָעָלְכֶם '''מֵאָפַע'''; תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם.|ישעיה|מא|כד}}
#:* {{מאגרים|ברוך אשר פעלו מ'''אפע''' המציא / ומאין יש הוציא להיות.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}990021&amp;mm15{{=}}000004004060%2008&amp;mismilla{{=}}15|פיוט לפסח|יוסף בן אביתור}}

===גיזרון===
*האטימולוגיה לא הובררה. יש שסברו שמדובר בטעות סופר בנוסח התנ&quot;ך, וכי הסופר התכוון לכתוב [[אפס]].&lt;ref&gt;כך לדוגמה הביא בן-יהודה במילונו בערך &quot;[https://benyehuda.org/dict/24412/38367 אֶפַע]&quot;.&lt;/ref&gt; במגילת ישעיהו מקומראן המילה הושמטה, כנראה משום שלא הובנה. בתה&quot;ש תרגמו: ἐκ γῆς (&quot;מארץ&quot;), אולי גרסו: &quot;מארע&quot; ופירשו ע&quot;ד הארמית. 
*יש שקישרו לפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע '''[[אפעה|אֶפְעֶה]]'''|ישעיה|נט|ה}} שמקובל לפרש במשמעות: סוג נחש, בהקבלה ל&quot;[[צפעוני]]&quot;, אבל ניתן להתפרש גם במשמעות של שוא, מאום, ע&quot;פ התקבולת לקורי עכביש, וכעין ההופעה במגילת ההודיות מקומראן: {{הדגשה|&quot;למזורות יבקעו '''אפעה''' ושוא בהתרומם גליהם&quot;|(1QHa טור י שורה 29-30)}}. מצד שני, יש שפירשו גם את המילה &quot;אָפַע&quot; במשמעות: ארס נחש, ראו להלן. 
*מספר חוקרים הציעו לגזור את המילה משורש פ־ע־י בתוספת אל&quot;ף תחילית ובהשמטת עיצור השורש השלישי. וכעין זה פירשו חלק מפרשני ימי הביניים, ראו להלן.

===פרשנים מפרשים===
*'''רש&quot;י''': &quot;ופעלכם מאפע – אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב&quot;.
*'''רד&quot;ק''': &quot;מאפע – כמו מאפס, כי הסמ״ך עי״ן באחת מאלפא ביתא אשר במאתים ועשרים ואחד שערים. ורבי אחי רבי משה ז״ל פי׳ כמו אפעה, כלומר פעליכם כמעשה הנחשים הממיתים לדבקיהם.&quot; 
*'''שד&quot;ל''': &quot;מאפע – כמו מאפס, כי מצאנו עי״ן באה תחת צד״י .. וצד״י וסמ״ך מתחלפות .. והצד״י בעברית מתחלפת בארמית בעי״ן. ולדעת בני בכורי ז״ל עיקר המלה אפע והוא מורה נשימה כחבריו נָשַף ושאף והמלות המורות על הנשימה הושאלו להורות מה שאין בו ממש כמו רוח והבל.&quot;


=== מילים נרדפות ===
* [[כלום]] 
* [[אין]] 

=== ניגודים ===
* [[דבר]] 
* [[יש]] 

=== תרגום ===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Nichts}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|niets}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|rien}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

== אֶפַע {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אפע
|הגייה='''e'''fa'
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=רבים אֲפָעִים
}}
#{{רובד|ב}} {{משלב|פילוסופיה|קראים}} [[מקרה]]; [[מאפיין]] לא [[קונטינגנטי]].
#:*{{הדגשה|&quot;כל דבר שהוא חל ונקרה וחונה  בגוף ולא יעמד בנפשו הוא '''אפע''' כגון העינות והטעמים הדבקים בגופים.&quot;|('''אשכול הכופר''' סימן סה, מאת [[w:יהודה בן אליהו הדסי|יהודה הדסי]])}}
#:*{{מאגרים|הדעת והחכמה מצטרכים לבורא הכל שברא אותם, והם יהיו '''אפעים''', ר&quot;ל מקרים. ובלשון יון קוראים אותם כרואש (?).|PMain.aspx?mishibbur{{=}}677000&amp;mm15{{=}}000001020040%2000&amp;mismilla{{=}}12|שאלות ותשובות|יוסף הרואה בן אברהם}}
#:*{{מאגרים|וראיות השכל מעידות עליו כי אינו לא ממין הגופים ולא ממין '''האפעים'''.|PMain.aspx?mishibbur{{=}}455000&amp;mm15{{=}}000078058050%2000&amp;mismilla{{=}}28|פירוש תהלים קראי|מחבר לא ידוע}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה בספרות הפילוסופית הקראית. מקור לא ידוע. ייתכן שהיא נגזרת מהמילה המקראית, ע&quot;פ התפיסה שלמקרים אין קיום עצמאי.

===מילים נרדפות===
*[[מקרה]]

===ניגודים===
* [[עצם#עֶצֶם ב|עצם]] 

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|accident}}


{{שורש|פעי}}</text>
      <sha1>28x68xdugib5tjco637ubdugd7h7ku5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היסטוריון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>19101</id>
    <revision>
      <id>523588</id>
      <parentid>361532</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T20:05:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2023" sha1="1tezugbbqaw6pigosw7juh937wmpvpd" xml:space="preserve">==הִיסְטוֹרְיוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היסטוריון
|הגייה=histor'''yon'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|היסטוריה|־וֹן}}
|נטיות=נ' הִיסְטוֹרְיוֹנִית, ר' הִיסְטוֹרְיוֹנִים
}}
[[תמונה:AGMA Hérodote.jpg|שמאל|ממוזער|184px|ההיסטוריון הרודוטוס]]
# [[אדם]] ה[[חוקר]] את קורותיו של עם או עמים בתקופת שנים מוגדרת, או את התפתחותו של נושא מסוים בעל ענין כמו רפואה, פרלמנטריזם וכו'.
#:* {{צטבי|'''ההיסטוריון''' נוטל את אלו מעשי-התרבות המאובנים, וקורא ולומד מתוכן את הדחיפות הדינאמיות שהיו מקור לעשייתם. ביד '''ההיסטוריון''' הגדול כל עובדה גלומה נהפכת למעשה-בראשית, כל מוצר – לתהליך|https://benyehuda.org/read/1333|קאסירר על האדם בראי התרבות|אברהם רגלסון}}

===גיזרון===
* מן [[היסטוריה]], קיים דמיון למילה {{לועזית|צרפתית}} historien

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|storico}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|historian}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Historikerin}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|történetíró}}
* כורדית: {{ת|כורדית|مێژوونووس}}
| 
* ספרדית: {{ת|ספרדית|historiador}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مُؤَرِّخ}} 
* פולנית: {{ת|פולנית|historyk}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|historik}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|historien}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|역사학자}}
}}

===ראו גם===
* [[היסטוריה]]
* [[היסטוריוגרפיה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=היסטוריון}}

[[קטגוריה:בעלי מקצוע]]</text>
      <sha1>1tezugbbqaw6pigosw7juh937wmpvpd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22757</id>
    <revision>
      <id>523596</id>
      <parentid>516149</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T23:58:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* שָׁאַל */</comment>
      <origin>523596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5613" sha1="tppghhz94f4zy643lpg13xj0rjw8knw" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=שַׁאל-בגד-צעיף|ראו=[[של#שָׁל|שָׁל]]}}
==שָׁאַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שאל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|א|ל}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פָּעַל (קל)}}
#{{מקרא}} ביקש מידע כלשהו מאחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּשְׁאַל''' אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?|בראשית|מ|ז}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי '''יִשְׁאָלוּן''' בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?|יהושע|ד|ו}}
#:* {{צט|אמר רבי יהודה: '''שאל''' רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך: אמר לו, 'מפני מה אסרו גבינות של גוים?'|משנה עבודה זרה ב ה}}
#{{מקרא}} ביקש. הביע את רצונו לקבל דבר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַחַת '''שָׁאַלְתִּי''' מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.|תהלים|כז|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: '''אֶשְׁאֲלָה''' מִכֶּם שְׁאֵלָה, וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.|שופטים|ח|כד}}
#:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹאֲלִין''' אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.|תענית|א|ב}}
#{{מקרא}} [[לקח]] דבר מה מבעליו, לשימוש ללא תמורה, על־מנת ל[[השיב]]ו לאחר זמן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי '''יִשְׁאַל''' אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.|שמות|כב|יג}}
#:* {{צט/משנה|'''הַשּׁוֹאֵל''' אֶת הַפָּרָה '''וְשָׁאַל''' בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּה; '''שָׁאַל''' הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן, וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, וָמֵתָה, פָּטוּר.|בבא מציעא|ח|א}}
#:* אתמול '''שאלתי''' מחברי ספר והיום השבתי לו אותו.

===גיזרון===
*יש מילים מקבילות בשפות שמיות אחרות: אבלאית: 𒊭𒀪𒀀𒇻 (šaâlu) - לבקש, לחקור. אוגריתית: 𐎌𐎀𐎍 (שׁאל) - לחקור, שאלה. אכדית: {{אכדית|5|šâlu}} - לבקש מידע, לשאול שאלה. {{סורית|34918|ܫܵܐܹܠ}} (שָׁאִל) - לרצות, לבקש. ערבית: {{ערבית|سَأَلَ|סַאַלַ}} - לשאול, לחקור, לבקש, לתבוע. געז: ሰአለ (säʾälä) - מִשְׁאָלָה. משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: šaʾāl. מסתבר שההוראה המקורית של השורש היתה &quot;לבקש, לתבוע&quot;, ומשם התרחב גם להוראת: &quot;לחקור, לרצות לדעת&quot;, וגם במשמעות ספציפית של &quot;קבלת דבר לשימוש על מנת להחזיר&quot;.

===צירופים===
* [[שאינו יודע לשאול]]
* [[כל המרבה לשאל מעמיק לו שאול]]
* [[שאל את נפשו למות]]

===נגזרות===
* [[שאול]]
* [[שאילה]]  
* [[שאילתא]]
* [[שאלה]]
* [[נשאל]]

===מילים נרדפות===
*[[בקש#בִּקֵּשׁ|בִּקֵּשׁ]](2)
*[[הקשה]](1)(?)
*[[לוה#לָוָה|לָוָה]]{{הערת שוליים|לדעת רש&quot;י. ולדעת תוספות מס' שבת יש הבדל בין המונחים}}
===ניגודים===
*[[השאיל]](3)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ask}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|request}} (2)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrow}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|سَأَلَ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|спросить}} (1)

{{שורש|שׁאל}}

===מידע נוסף===
* יש להבדיל בין '''שאל''' ובין '''השאיל'''. לשאול - פירושו לבקש דבר מה, בעוד להשאיל - פירושו לתת דבר מה. יש לומר: &quot;'''שאלתי''' ממנו את הספר&quot; (ולא &quot;השאלתי&quot;).
* יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים שאל ו[[לוה#לָוָה|לָוָה]]. השואל מבקש להחזיר למשאיל את הדבר הנשאל עצמו, בעוד הלווה מחזיר למלווה דבר אחר במקום מה שלווה. למשל, '''שאלתי''' את המסור מחברי (ולא לוויתי), שכנתי '''הלוותה''' לי שתי ביצים (ולא השאילה), הבנק '''הלווה''' לי כסף (ולא השאיל).

===ראו גם===
* [[השאיל]]
* [[השיב]]
* [[לוה]]

===קישורים חיצוניים===
*האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2014/08/20/%d7%9c%d6%b8%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%a8/ לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר], 20/08/2014.</text>
      <sha1>tppghhz94f4zy643lpg13xj0rjw8knw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523597</id>
      <parentid>523596</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T23:58:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניגודים */</comment>
      <origin>523597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5644" sha1="93d6q88yhagnjbm14gxnwmz8pr1oieu" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=שַׁאל-בגד-צעיף|ראו=[[של#שָׁל|שָׁל]]}}
==שָׁאַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שאל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|א|ל}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פָּעַל (קל)}}
#{{מקרא}} ביקש מידע כלשהו מאחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּשְׁאַל''' אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?|בראשית|מ|ז}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי '''יִשְׁאָלוּן''' בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?|יהושע|ד|ו}}
#:* {{צט|אמר רבי יהודה: '''שאל''' רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך: אמר לו, 'מפני מה אסרו גבינות של גוים?'|משנה עבודה זרה ב ה}}
#{{מקרא}} ביקש. הביע את רצונו לקבל דבר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַחַת '''שָׁאַלְתִּי''' מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.|תהלים|כז|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: '''אֶשְׁאֲלָה''' מִכֶּם שְׁאֵלָה, וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.|שופטים|ח|כד}}
#:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹאֲלִין''' אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.|תענית|א|ב}}
#{{מקרא}} [[לקח]] דבר מה מבעליו, לשימוש ללא תמורה, על־מנת ל[[השיב]]ו לאחר זמן.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי '''יִשְׁאַל''' אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.|שמות|כב|יג}}
#:* {{צט/משנה|'''הַשּׁוֹאֵל''' אֶת הַפָּרָה '''וְשָׁאַל''' בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּה; '''שָׁאַל''' הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן, וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, וָמֵתָה, פָּטוּר.|בבא מציעא|ח|א}}
#:* אתמול '''שאלתי''' מחברי ספר והיום השבתי לו אותו.

===גיזרון===
*יש מילים מקבילות בשפות שמיות אחרות: אבלאית: 𒊭𒀪𒀀𒇻 (šaâlu) - לבקש, לחקור. אוגריתית: 𐎌𐎀𐎍 (שׁאל) - לחקור, שאלה. אכדית: {{אכדית|5|šâlu}} - לבקש מידע, לשאול שאלה. {{סורית|34918|ܫܵܐܹܠ}} (שָׁאִל) - לרצות, לבקש. ערבית: {{ערבית|سَأَلَ|סַאַלַ}} - לשאול, לחקור, לבקש, לתבוע. געז: ሰአለ (säʾälä) - מִשְׁאָלָה. משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: šaʾāl. מסתבר שההוראה המקורית של השורש היתה &quot;לבקש, לתבוע&quot;, ומשם התרחב גם להוראת: &quot;לחקור, לרצות לדעת&quot;, וגם במשמעות ספציפית של &quot;קבלת דבר לשימוש על מנת להחזיר&quot;.

===צירופים===
* [[שאינו יודע לשאול]]
* [[כל המרבה לשאל מעמיק לו שאול]]
* [[שאל את נפשו למות]]

===נגזרות===
* [[שאול]]
* [[שאילה]]  
* [[שאילתא]]
* [[שאלה]]
* [[נשאל]]

===מילים נרדפות===
*[[בקש#בִּקֵּשׁ|בִּקֵּשׁ]](2)
*[[הקשה]](1)(?)
*[[לוה#לָוָה|לָוָה]]{{הערת שוליים|לדעת רש&quot;י. ולדעת תוספות מס' שבת יש הבדל בין המונחים}}
===ניגודים===
*[[השאיל]] (3)
*[[השיב]]
*[[ענה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ask}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|request}} (2)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrow}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|سَأَلَ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|спросить}} (1)

{{שורש|שׁאל}}

===מידע נוסף===
* יש להבדיל בין '''שאל''' ובין '''השאיל'''. לשאול - פירושו לבקש דבר מה, בעוד להשאיל - פירושו לתת דבר מה. יש לומר: &quot;'''שאלתי''' ממנו את הספר&quot; (ולא &quot;השאלתי&quot;).
* יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים שאל ו[[לוה#לָוָה|לָוָה]]. השואל מבקש להחזיר למשאיל את הדבר הנשאל עצמו, בעוד הלווה מחזיר למלווה דבר אחר במקום מה שלווה. למשל, '''שאלתי''' את המסור מחברי (ולא לוויתי), שכנתי '''הלוותה''' לי שתי ביצים (ולא השאילה), הבנק '''הלווה''' לי כסף (ולא השאיל).

===ראו גם===
* [[השאיל]]
* [[השיב]]
* [[לוה]]

===קישורים חיצוניים===
*האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2014/08/20/%d7%9c%d6%b8%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%a8/ לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר], 20/08/2014.</text>
      <sha1>93d6q88yhagnjbm14gxnwmz8pr1oieu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523600</id>
      <parentid>523597</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:03:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* שָׁאַל */</comment>
      <origin>523600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5599" sha1="6hchezp2vtjba24b8gce8t16dufnfoy" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=שַׁאל-בגד-צעיף|ראו=[[של#שָׁל|שָׁל]]}}
==שָׁאַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שאל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|א|ל}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פָּעַל (קל)}}
#{{מקרא}} ביקש מידע כלשהו מאחר.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''וַיִּשְׁאַל''' אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?|בראשית|מ|ז}}.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי '''יִשְׁאָלוּן''' בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?|יהושע|ד|ו}}
#:* {{צט|אמר רבי יהודה: '''שאל''' רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך: אמר לו, 'מפני מה אסרו גבינות של גוים?'|משנה עבודה זרה ב ה}}
#{{מקרא}} ביקש. הביע את רצונו לקבל דבר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַחַת '''שָׁאַלְתִּי''' מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.|תהלים|כז|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: '''אֶשְׁאֲלָה''' מִכֶּם שְׁאֵלָה, וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.|שופטים|ח|כד}}
#:*{{צט/משנה|אֵין '''שׁוֹאֲלִין''' אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.|תענית|א|ב}}
#{{מקרא}} [[לקח]] דבר מה תוך הבטחה ל[[השיב]]ו [[אח&quot;כ]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְכִי '''יִשְׁאַל''' אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.|שמות|כב|יג}}
#:* {{צט/משנה|'''הַשּׁוֹאֵל''' אֶת הַפָּרָה '''וְשָׁאַל''' בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּה; '''שָׁאַל''' הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן, וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, וָמֵתָה, פָּטוּר.|בבא מציעא|ח|א}}
#:* אתמול '''שאלתי''' מחברי ספר והיום השבתי לו אותו.

===גיזרון===
*יש מילים מקבילות בשפות שמיות אחרות: אבלאית: 𒊭𒀪𒀀𒇻 (šaâlu) - לבקש, לחקור. אוגריתית: 𐎌𐎀𐎍 (שׁאל) - לחקור, שאלה. אכדית: {{אכדית|5|šâlu}} - לבקש מידע, לשאול שאלה. {{סורית|34918|ܫܵܐܹܠ}} (שָׁאִל) - לרצות, לבקש. ערבית: {{ערבית|سَأَلَ|סַאַלַ}} - לשאול, לחקור, לבקש, לתבוע. געז: ሰአለ (säʾälä) - מִשְׁאָלָה. משערים שהמילה היתה קיימת בפרוטו-שמית בצורה: šaʾāl. מסתבר שההוראה המקורית של השורש היתה &quot;לבקש, לתבוע&quot;, ומשם התרחב גם להוראת: &quot;לחקור, לרצות לדעת&quot;, וגם במשמעות ספציפית של &quot;קבלת דבר לשימוש על מנת להחזיר&quot;.

===צירופים===
* [[שאינו יודע לשאול]]
* [[כל המרבה לשאל מעמיק לו שאול]]
* [[שאל את נפשו למות]]

===נגזרות===
* [[שאול]]
* [[שאילה]]  
* [[שאילתא]]
* [[שאלה]]
* [[נשאל]]

===מילים נרדפות===
*[[בקש#בִּקֵּשׁ|בִּקֵּשׁ]](2)
*[[הקשה]](1)(?)
*[[לוה#לָוָה|לָוָה]]{{הערת שוליים|לדעת רש&quot;י. ולדעת תוספות מס' שבת יש הבדל בין המונחים}}
===ניגודים===
*[[השאיל]] (3)
*[[השיב]]
*[[ענה]] (1)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|ask}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|request}} (2)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrow}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|سَأَلَ}}
* רוסית: {{ת|רוסית|спросить}} (1)

{{שורש|שׁאל}}

===מידע נוסף===
* יש להבדיל בין '''שאל''' ובין '''השאיל'''. לשאול - פירושו לבקש דבר מה, בעוד להשאיל - פירושו לתת דבר מה. יש לומר: &quot;'''שאלתי''' ממנו את הספר&quot; (ולא &quot;השאלתי&quot;).
* יש המקפידים על ההבדל בין הפעלים שאל ו[[לוה#לָוָה|לָוָה]]. השואל מבקש להחזיר למשאיל את הדבר הנשאל עצמו, בעוד הלווה מחזיר למלווה דבר אחר במקום מה שלווה. למשל, '''שאלתי''' את המסור מחברי (ולא לוויתי), שכנתי '''הלוותה''' לי שתי ביצים (ולא השאילה), הבנק '''הלווה''' לי כסף (ולא השאיל).

===ראו גם===
* [[השאיל]]
* [[השיב]]
* [[לוה]]

===קישורים חיצוניים===
*האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2014/08/20/%d7%9c%d6%b8%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%a8/ לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר], 20/08/2014.</text>
      <sha1>6hchezp2vtjba24b8gce8t16dufnfoy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לפני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25112</id>
    <revision>
      <id>523601</id>
      <parentid>434914</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:05:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2364" sha1="dfy5jwk7vn8wurcm041ndp1v5s4yxkj" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר= '''לִפְנַי'''|ראו= בצירוף [[לפני ולפנים]]}}
==לִפְנֵי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לפני
|הגייה=lif'''ne''',lif'''ney'''
|חלק דיבר=מילת־יחס
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[ל־]] + [[פנים]] [[קטגוריה:בכל&quot;ם (מוספית)]]
|נטיות=לְפָנַי, לפָנֵיךָ
}}{{תמונה|Delante.PNG|הגמבה נמצאת '''לפני''' התיבה}}
# שׁקָּדַם לְ־
#:* '''לפני''' שהגעתי למשרד, הלכתי לשתות קפה.
# [[מול#מוּל|מול]], [[נכח#נׂכַח|נׂכַח]].
#:* המרצה עמד '''לפני''' הסטודנטים.

===גזרון===
* בכתובות המלכותיים ע&quot;ש [[w:תגלת פלאסר השלישי|תגלת פלאסר השלישי]] ובנו [[w:שלמנאסר החמישי|שלמנאסר החמישי]] מופיעה כמילת יחס - &quot;lapān&quot;, הגייה: &quot;לַפָּאן&quot; , בכתב חקוק -&quot;la-pa-an&quot; , בהוראת - &quot;כקודם&quot;, &quot;כמו שהיה בעבר&quot; {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny עמ'-9}}.
* כמקבילה בעברית מקראית משמשת תיבת &quot;לְפָנִים&quot; , במשמעות - מקודם, מתקופה קודמת.  {{צט/תנ&quot;ך|וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים, '''לְפָנִים''', וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם|דברים|ב|יב}}.

===צירופים===
* [[לפני הספירה]] ([[לפנה&quot;ס]])
* [[לפני כן]]
* [[לפנות בוקר]]
* [[לפנות ערב]]

===מילים נרדפות===
* [[טרם]], [[קדם|קודם]] (1)

===ניגודים===
* [[אחר]]י

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|before}}
*ערבית: {{ת|ערבית|قَبْلَ}} (1) {{ת|ערבית|أمامَ}} (2)
*צ׳כית: {{ת|צ'כית|před}}

===ראו גם===
* [[לפנים]]
* [[בפני]]
* [[פנים]]

[[קטגוריה:מילות יחס]]
[[קטגוריה:ביטויי זמן]]
[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:תואר־הפועל]]

===קשור חיצוני===
*[[w:פאן|פאן]]

===הערות שוליים===</text>
      <sha1>dfy5jwk7vn8wurcm041ndp1v5s4yxkj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ימין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29715</id>
    <revision>
      <id>523594</id>
      <parentid>514909</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T23:09:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>לא הכיל את המילה, רצוי משפט מדגים לא מומצא</comment>
      <origin>523594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9213" sha1="i1dnn1g5btxj0n0snjf5gpjaq8mgxsj" xml:space="preserve">==יָמִין==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ימין
|הגייה=ya'''min'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|י|מ|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Transfer-left right.svg|החץ הכחול פונה ימינה, בעוד החץ הירוק פונה שמאלה}}{{תמונה|Chopsticks for cooking.jpeg|הימין אוחזת במקלות אכילה}}
#{{רובד|המקרא}} [[פלג]] הגוף בו נמצאת ה[[יד]] ה[[דומיננטי]]ת אצל מרבית בני־האדם.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נָטִיתָ '''יְמִינְךָ'''; תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.|שמות|טו|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵת שׁוֹק '''הַיָּמִין''' תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.|ויקרא|ז|לב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל־תִּירָא כִּי עִמְּךָ־אָנִי, אַל־תִּשְׁתָּע כִּי־אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ אַף־עֲזַרְתִּיךָ, אַף־תְּמַכְתִּיךָ '''בִּימִין''' צִדְקִי.|ישעיהו|מא|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא; '''וִימִינָם יְמִין''' שָׁקֶר.|תהלים|קמד|ח}}
# ה[[כיוון]] אליו מפנה יד זו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם; לֹא תָסֻרוּ '''יָמִין''' וּשְׂמֹאל.|דברים|ה|כח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ; אֶחָד '''מִימִין''' הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ.|זכריה|ד|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּדִים עַל־פְּנֵי הַהֵיכָל, אֶחָד '''מִיָּמִין''' וְאֶחָד מֵהַשְּׁמֹאול; וַיִּקְרָא שֵׁם־הַיְמָנִי יָכִין, וְשֵׁם הַשְּׁמָאלִי בֹּעַז.|דברי הימים ב|ג|יז}}
#{{הקשר|פוליטיקה}} השקפה פוליטית שמבחינה כלכלית מזוהה עם [[קפיטליזם]], ומבחינה חברתית עם [[שמרנות]] ו[[לאומנות]].
#:*{{משפט מדגים}}
#{{רובד|המקרא}} אחד מ[[רוחות השמים]], הנמצא מצד '''ימין (2)''', כאשר פונים אל השמש הזורחת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הֲלֹא כָל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי; אִם־הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם־'''הַיָּמִין''' וְאַשְׂמְאִילָה.|בראשית|יג|ט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי גְבוּל־מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל־'''הַיָּמִין''', אֶל־ישְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.|יהושע|יז|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַעֲרוֹעֵר '''יְמִין''' הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַנַּחַל הַגָּד וְאֶל-יַעְזֵר.|שמואל ב|כד|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|צָפוֹן '''וְיָמִין''' אַתָּה בְרָאתָם; תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ.|תהלים|פט|יג}}
# שם פרטי לזכר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבְנֵי שִׁמְעוֹן; יְמוּאֵל '''וְיָמִין''' וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית.|בראשית|מו|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה '''יָמִין''' עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת־הָעָם לַתּוֹרָה וְהָעָם עַל־עָמְדָם.|נחמיה|ח|ז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּהְיוּ בְנֵי־רָם בְּכוֹר יְרַחְמְאֵל; מַעַץ '''וְיָמִין''' וָעֵקֶר.|דברי הימים א|ב|כז}}
#{{הקשר|ימאות}} {{פירוש לקוי}} בכלי שיט: הצד הנגדי לצד שמאל כשהפנים אל החרטום.
#:* {{הדגשה|&quot;ועכשיו, ילד, התכונן - אנחנו ממש קרובים [...] קצת '''ימינה''' - ככה - שמור קורס - '''ימינה''' - קצת שמאלה - שמור קורס - שמור קורס!&quot;|([[w:רוברט לואיס סטיבנסון|רוברט לואיס סטיבנסון]], אי המטמון, פרק 26)}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; אכדית: immu; אוגריתית: ימן; ארמית: יַמִּינָא; ערבית: {{ערבית|يَمِين|יַמִין}}.

===מידע נוסף===
* בניב נבטי-עברי ב[[w:מערת האיגרות|מערת האיגרות]] ובמסמכים מימי [[w:הממלכה הנבטית|הממלכה הנבטית]] השייכים לגבירה יהודייה בשם [[w:בבתא|בבתא]]  מופיע הביטוי &quot;ימָיְינא&quot; &quot;'''yamaynʾ'''&quot;  - ימין.{{הערת שוליים|1=The Documents From the Bar-Kochba Period in the Cave of Letters: Hebrew, Aramaic and Nabatean-Aramaic Papyri ,Jerusalem 2002}}
* קופטית: וִונַאם winam, מושאלת ממצרית קדומה: &quot;וֲונמִי&quot; [https://starling.rinet.ru/cgi-bin/response.cgi?single=1&amp;basename=%2fdata%2fsemham%2fegyet&amp;text_number=+941&amp;root=config wnmy] בהוראת להַיימין, לפנות ימינה. נגזר מן ימן [https://en.wiktionary.org/wiki/jmn#Egyptian jmn] בהוראת [[מערב]]י, ימין.{{הערת שוליים|wnmy ;heirowords-4, עמ'-1259; כצירוף בעברית, תיבת &quot;ימין&quot; מופיעה גם בהוראת &quot;עֵזֶר&quot; כגון &quot;עמד-לימינו&quot; , מקביל למצרית: בהגיית אונֶמִי wnmy בהוראת &quot;הצד הצודק&quot;,&quot;הצד הנכון&quot; [2]}}

===צירופים===
*[[אטר יד ימינו]]
*[[ברגל ימין]]
*[[יד ימינו]]
*[[ימין משה]]
*[[לא ידע בין ימינו לשמאלו]]
*[[לא סר ימין ושמאל]]
*[[נשבע בימינו]]
*[[שמאל דוחה וימין מקרבת]]

===נגזרות===
*[[בנימין]]
*[[ימני]]
*[[ימיני]]
*[[הימין]]

===מילים נרדפות===
* [[דרום]] (4)
* [[נגב]] (4)
* [[תימן]] (4)

===ניגודים===
* [[שמאל|שְׂמׂאל]]

===תרגום===
{{תר|כיוון במרחב}}
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|destr}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|right}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dekstra}}
*בולגרית: {{ת|בולגרית|десен}} (תעתיק: désen)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მარჯვენა}} (תעתיק: marǯvena)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|recht}}
*דנית: {{ת|דנית|højre}}
*הודית: {{ת|הינדית|दाहिना}} (תעתיק: dāhinā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|rechts}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|jobb}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|phải}}
*טורקית: {{ת|טורקית|sağ}}
*יוונית: {{ת|יוונית|δεξιός}} (תעתיק: dexiós)
*יפנית: {{ת|יפנית|右}} (תעתיק: migí)
*כורדית: {{ת|כורדית|rast}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dexter}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|høyre}}
*מלאית: {{ת|מלאית|kanan}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kuume}}
*סינית: {{ת|סינית|右}} (מנדרינית: yòu)
::::(קנטונית: jau&lt;sup&gt;6&lt;/sup&gt;)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|derecho}}
*ערבית: {{ת|ערבית|يمين}} (תעתיק: יָמִין)
*פולנית: {{ת|פולנית|prawy}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|direito}}
*פינית: {{ת|פינית|oikea}}
*פרסית: {{ת|פרסית|راست}} (תעתיק: רָאסְת)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|pravý}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|droit}}
*קוראנית: {{ת|קוריאנית|오른}} (תעתיק: oreun)
*קזחית: {{ת|קזחית|оң}} (תעתיק: oñ)
*רומנית: {{ת|רומנית|drept}}
*רוסית: {{ת|רוסית|правый}} (תעתיק: právyj)
*שוודית: {{ת|שוודית|höger}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ขวา}} (תעתיק: khwáá)
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|הכיוון ימין בכלי שיט}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|starboard}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Steuerbord}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|estribor}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[צד]]
* [[קדים]]
* [[אחור]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ימין ושמאל (כיוונים במרחב)|ויקיפדיה 2=ימין ושמאל בכלי שיט|ויקישיתוף=Category:Right hand}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{שורש| ימן}}
[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>i1dnn1g5btxj0n0snjf5gpjaq8mgxsj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32348</id>
    <revision>
      <id>523592</id>
      <parentid>523095</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T22:55:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2279" sha1="9ie9ac82lnqxrdjcynlq4m8xui7y8l4" xml:space="preserve">==אָנָּא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנא
|הגייה=a'''na''' {{ש}}&lt;small&gt;בלשון הדיבור:&lt;/small&gt; '''a'''na
|חלק דיבר=מילת קריאה
|שורש={{שרש3|א|נ|ה}}
|דרך תצורה=
|נטיות=}}

#{{משלב|מליצה}} נא, בבקשה; מילה המקדימה בקשה מנומסת.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אָנָּא''' יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא; '''אָנָּא''' יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא|תהילים|קיח|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אָנָּא''' אֲדֹנָי תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ|נחמיה|א|יא}}
#:*{{צט|'''אָנָּא''', בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא&quot;|אנא בכח}} 

===גיזרון===
* פעמים רבות במקרא.

===מילים נרדפות===
* [[במטותה]]
* [[בבקשה]]
* [[נא]]

===תרגום===
{{עמודות|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|please}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|bonvolu}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|bitte}}
* יידיש: {{ת|יידיש|ביטע}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|por favor}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَفَضَّلْ|لُطْفًا}} (תעתיק: לֻטְפַאן, תפצ'ל [קרי: תְפַדַּל])
* צרפתית: {{ת|צרפתית|s'il vous plaît|s'il te plaît}}
* רוסית: {{ת|צרפתית|пожалуйста}} (תעתיק: pojaluysta)
}}
===מידע נוסף===
*האות '''[[נ]]'''' מנוקדת ב[[דגש לתפארת הקריאה]].

===מובאות נוספות===
*{{צט/תנ&quot;ך|וָאֹמַר '''אָנָּא''' יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וָחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָיו|נחמיה|א|ה}}

[[קטגוריה:מילות קריאה]]
[[קטגוריה:מלים המנוקדות בדגש לתפארת הקריאה]]
[[קטגוריה:ברכות]]</text>
      <sha1>9ie9ac82lnqxrdjcynlq4m8xui7y8l4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרכז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>32820</id>
    <revision>
      <id>523589</id>
      <parentid>519652</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T22:39:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>523589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4448" sha1="cqagxdcary16h3qydeujvsfp2qiuzei" xml:space="preserve">{{חסר|מִרְכֵּז|מְרַכֵּז|מְרֻכָּז}}

==מֶרְכָּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרכז
|הגייה=mer'''kaz'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|כ|ז}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מֶרְכָּזִים; מֶרְכַּז־, ר' מֶרְכְּזֵי־
}}{{תמונה|Circlehe.png|מרכז המעגל}}
{{תמונה|Tadistrict telaviv heb.png|מפת [[גוש דן]] (מרכז ישראל)}}
# {{רובד|לשון ימי הביניים}} ה[[אזור]] בגוף כלשהו ש[[מרחק]]יו מכל [[קצה|קצות]]־הגוף [[שוה|שווים]], בקרוב.
#:* &quot;'''מרכז''' - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים.&quot; (ר' שמואל אבן תבון, 'פירוש המילות הזרות', נספח לתרגומו למורה נבוכים, 1244)
#:*{{צטבי|'''מרכז'''&quot; הוא, כידוע, מושׂג יחוסי.  כשם שלא יצויר &quot;אב&quot; בלי בנים, כך לא יצויר &quot;'''מרכז'''&quot; בלי &quot;היקף|ginzberg/Gnz_080.html|מילים ומושגים|אחד העם}}
#:*הגלגל מסתובב סביב הציר הנעוץ ב'''מרכזו'''
#{{בהשאלה}} מקום חשוב, לב העניין
#:*{{צטבי|'''מרכז''' צריך עתה לישראל, '''כמרכז''' אשר היה לו תמיד בגלותו – אשר כחו תהיה התורה. כי רק התורה כחנו באמת, ורק בירושלם נוכל להקים עתה '''מרכז''' לדתנו|by/zarix.html|מרכז צריך עתה לישראל|אליעזר בן יהודה}}
#:* אני גר ב'''מרכז''' הארץ.
#:*דרישות העובדים עמדו ב'''מרכזו''' של הדיון שערכה הנהלת המפעל.
#{{הקשר|מתמטיקה}} אוסף ה[[איבר]]ים ב[[חבורה]] המתחלפים עם כל יתר האיברים בה.

===גיזרון===
*{{חידוש|התיבונים}} {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|مَرْكَز|מַרְכַּז}} במשמעות &quot;מרכז, עמדה&quot;. שמושים ראשונים של המלה היו כנראה בספרות המתמטיקה של ימי הבינים. למשל: ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38607&amp;pgnum=12 פתיחת ספר המשיחה והתשבורת] נכתב: {{הדגשה|ושטח העגול הוא המקיף אותו קו אחד ובאמצעיתו נקודה שכל הקוים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שוים זה אל זה, והנקודה הזאת נקראת ציר העגול ונקרא בלשון הערבי '''מרכז'''&quot;|('''ספר המשיחה והתשבורת''', מאת [[w:אברהם בר חייא|אברהם בר חייא]])}}

===צירופים===
{{ע|3|
* [[חבר מרכז]]
* [[מרכז אכלוסיה|מרכז אוכלוסיה]]
* [[מרכז כבד]]
* [[מרכז מידע]]
* [[מרכז מסה]]
* [[מרכז מסחרי]]
* [[מרכז נער|מרכז נוער]]
* [[מרכז ציפה]]
* [[מרכז קהילתי]]
* [[נקדת מרכז|נקודת מרכז]]
* [[עמד במרכז]]
* [[פקוד מרכז|פיקוד המרכז]]
}}
===נגזרות===
* [[מרכזי]]
* [[מרכזיה]]
* [[מרכזן]]
*{{שרש4|מ|ר|כ|ז}}

===מילים נרדפות===
* [[אמצע]] (1)
*[[טבור]]
* [[לב]] (2)
*[[עקר#עִקָּר|עיקר]] (2)
* [[תוך#תָּוֶך|תווך]]

===ניגודים===
{{ע|3|
*[[הקף|היקף]]
*[[סוף]]
*[[פאה]]
*[[פנה#פִנָּה|פינה]]
*[[פריפריה]]
*[[קטב#קטב|קוטב]]
*[[קצה]]
*[[שול]]יים
}}
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hub|center}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مركز}}
* רוסית: {{ת|רוסית|центр}}

===ראו גם===
*[[רכז]]
*[[הצנטרום של הפילה|הצנטרום של הפיילה]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרכז}}
* [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4126425,00.html הסבר של ד&quot;ר תמר עילם־גינדין על השורש ר־כ־ז]

{{שורש|רכז}}
{{שורש|מרכז}}
[[קטגוריה:גאומטריה]]
[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]</text>
      <sha1>cqagxdcary16h3qydeujvsfp2qiuzei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרגא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>38575</id>
    <revision>
      <id>523595</id>
      <parentid>503214</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T23:26:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1024" sha1="9ezh3qr9vsewo54x47qzte7gh77fcuf" xml:space="preserve">==שְׁרָגָא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שְׁרָגָא
|הגייה='''shra'''ga
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' שְׁרָגֵי
}}
#{{רובד|חז&quot;ל}} {{ארמית}} [[נר]].
#:*{{צט/בבלי|מהו לטלטולי '''שרגא''' ד[[חנוכה|חנוכתא]] מקמי חברי בשבתא ואמר להו שפיר דמי שעת הדחק|שבת|מה|א}}
# שם פרטי לזכר.
#:*{{הדגשה|הדמות '''שרגא''' מרחוב סומסום היתה אחת הדמויות המבהילות מהילדות, במיוחד במערכון בו '''שרגא''' מבהיל את עוגיפלצת| / מוישׁ'ה אופניק}}

===גזרון===
*{{לועזית|פרסית}} {{ערבית|چراغ‎|גִּרָאע'}} מקבילה בארמנית {{יוונית|ճրագ|črag}} וערבית {{ערבית|سِرَاج|סִרָאג'}}

===ראו גם===
*[[נור]]א
*[[מנורה|מנורתא]]

{{קצרמר}}
[[קטגוריה:שמות]]</text>
      <sha1>9ezh3qr9vsewo54x47qzte7gh77fcuf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>41367</id>
    <revision>
      <id>523586</id>
      <parentid>520233</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T18:34:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-51037-09</username>
        <id>46647</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ מרק בערבית זה ציר ולא תבשיל או רוטב. למשל ההגדרה במילון אלמעאני المَرَقُ : الماءُ أُغلي فيه اللَّحْمُ فصار دَسِمًا, גזרון</comment>
      <origin>523586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12380" sha1="gja9m8axsblp04p1wpd8wpyby16u4a0" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=מַרְק, שם פרטי|ראו=[[מרכוס]]}}
==מָרָק (גם מָרַק)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מרק
|הגייה=ma'''rak'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=מְרַק־; ר' מְרָקִים, מִרְקֵי־
}}{{תמונה|Chicken &amp; veg soup-3.jpg|שתי קערות מרק}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[תבשיל]] [[נוזלי]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל '''וְהַמָּרַק''' שָׂם בַּפָּרוּר; וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים – קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת '''הַמָּרַק''' שְׁפוֹךְ; וַיַּעַשׂ כֵּן.|שופטים|ו|יט|כ}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ; הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר, '''וּמְרַק''' פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.|ישעיהו|סה|ד}}
#:*{{צטשיר|יושבים סועדים סלט '''ומרק''' ופלפל ממולא. / וכבר לא ילכו לבקר / חבר שלהם, אדון שוקו אחר.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}166&amp;wrkid{{=}}37|אדון שוקו|חיה שנהב}}
#:* במסעדה זו מגישים בכל יום '''מרקים''' שונים: '''מרק''' כתום, '''מרק''' בצל, '''מרק''' עגבניות, '''מרק''' עדשים '''ומרק''' עוף.
#:* בערב חורף קר אין כמו קערת '''מרק''' מהביל לארוחת הערב.

===גיזרון===
*בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ&quot;י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ&quot;י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית: {{ערבית|مَرَقَة|מַרַקַה}} או مَرَق (מַרַק) - ציר בשר. יש הגוזרים משורש {{שרש3|ר|ו|ק|קט=לא}} או {{שרש3|ר|י|ק|קט=לא}} בהוראת: להערות, לשפוך, להוציא נוזלים.
*ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/radak/radak04.pdf ספר השורשים לרד&quot;ק], המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: &quot;וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר&quot; (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/547/542.html רוביק רוזנטל] טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.

===צירופים===
* [[אבקת מרק]]
* [[מרק פרות|מרק פירות]]
* [[מרק צח]]
* [[שקדי מרק]]
* [[מה מבין חמור במרק פרות|מה מבין חמור במרק פירות]]
* [[המרק הקדום]]

=== מילים נרדפות ===
* [[נזיד]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|minestra|brodo|zuppa}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|soup}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Suppe}}
*הודית: {{ת|הינדית|सूप}} (תעתיק: sūp)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|soep}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|leves}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|canh}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çorba}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σούπα}} (תעתיק: soúpa)
*יפנית: {{ת|יפנית|汁}} (תעתיק: shiru)
*כורדית: {{ת|כורדית|şorbe}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|suppe}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सूप}} (תעתיק: sūpa)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sopa|caldo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|شوربه}} (תעתיק: שׁוּרְבָה)
:::{{ת|ערבית|حساء‎}} (תעתיק: חַסָאא)
*פולנית: {{ת|פולנית|zupa}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sopa}}
*פינית: {{ת|פינית|keitto}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سوپ‎}} (תעתיק: סוּפּ)
:::{{ת|פרסית|شورباه‎}} (תעתיק: שׁוּרבאה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|polévka}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|potage|soupe|velouté}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|국}} (תעתיק: guk)
:::{{ת|קוריאנית|탕}} (תעתיק: tang)
*רומנית: {{ת|רומנית|supă|ciorbă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суп}} (תעתיק: sup)
*שוודית: {{ת|שוודית|soppa}}
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מרק|ויקישיתוף=Category:Soups}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2011/03/15/%D7%9E%D6%B8%D7%A8%D6%B8%D7%A7-%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D/ מָרָק – אוכלים או שותים?], אתר האקדמיה ללשון העברית

{{שורש|מרק}}
[[קטגוריה:מאכלים]]

==מֵרֵק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ר|ק}}
|בניין=פיעל
}}
#{{מקרא}} שפשף גוף בחזקה להסיר זוהמתו אף הבלועה בתוכו. או לעשותו חלק ומבריק.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה '''וּמֹרַק''' וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם|ויקרא|ו|כא}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים '''מִרְקוּ''' הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת|ירמיהו|מו|ד}}
#:*{{צט/בבלי|אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה&quot;כ לכפר ולא ביסורין '''למרק''' אלא כולן תולין ומיתה '''ממרקת'''|יומא|פו|א}} 
#:*{{הדגשה|אמר נתן: מפני מה נתעכב משה כל ששת ימים ישרה עליו כבוד בשביל '''למרק''' כל אכילה ושתיה שבמעיו עד שיתקדש ויהיה כמלאכי השרת|אבות דרבי נתן (הוספות) פרק א}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} {{בהשאלה}} סיים פעולה. השלים את החסר במלאכה.
#:* {{צט/משנה|הביאו לו את התמיד קרצו '''ומרק''' אחר שחיטה על ידו קבל את הדם וזרקו|יומא|ג|ד}}
#:* {{צט/משנה|חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן '''מירק''' את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו|תמיד|ד|ב}} 
#:* {{צט/משנה|המחתך לבשל אף על פי שלא '''מירק''' אינו חבור לכבוש ולשלוק ולהניח על השלחן חבור|עוקצין|ב|ה}} 

===גיזרון===
{{מספור|1}} מההקשר במקרא ברור שהכוונה לסוג מסוים של נקיון. חז&quot;ל פירשו שהכוונה: שטיפה היטב.{{הערת שוליים|ראו בתלמוד הבבלי זבחים צו ע&quot;ב.}} אחרים פירשו: &quot;להבריק&quot;, ע&quot;פ החילוף בין המילים &quot;מָרוּק&quot; ([[s:דברי הימים ב ד טז|דה&quot;ב ד,טז]]) ל&quot;[[ממרט|מְמֹרָט]]&quot; ([[s:מלכים א ז מה|מל&quot;א ז,מה]]), וכן הוראת המילה בארמית: [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=mrq%20V&amp;cits=all מרק] וסורית: {{סורית|8551|ܡܪܵܩܵܐ}} (מְרָקָא). אחרים פירשו שהכוונה שפשוף, ע&quot;פ השוואה לאכדית: 𒈠𒊏𒆪 {{אכדית|1641|marāqu}} - לשפשף, להבריק. סורית: {{סורית|34547|ܡܵܪܹܩ}} (מָרִק) - להסיר ע&quot;י שפשוף, לטהר. 
:חילוף מ/ב עם השורש {{שרש3|ב|ר|ק|קט=לא}}. יש אומרים ששורש מ־ר־ק הוא שורש תנייני משורש {{שרש3|ר|י|ק|קט=לא}} (כמו [[הריק]]). ייתכן שקרוב לשורש {{שרש3|מ|ר|ח|קט=לא}}, השוו ערבית: {{ערבית|مَرَخَ|מַרַחַ'}} – לשפשף, למשוח. 
{{מספור|2}} לפי חלק מהפרשנים המילה באה בהשאלה ממירוק כלי (רמב&quot;ם) ומובאות רבות בחז&quot;ל מתאימות לפירוש זה. לדעת אחרים לשון [[הרקה]] שבפעולתו שופך ומרוקן דם הקרבן מגופו (הון עשיר).

===פרשנים מפרשים===
ויקרא ו'
* תרגום יונתן: וְאִין בְּמָנָא דִנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵׁל וְיִסְתְּפַן בְּגַרְגִישְׁתָּא וְיִשְׁתְּטִיף בְּמוֹ - ואם בכלי נחושת תתבשל וישופשף בגוש אדמה וישתטף במים.
* רש&quot;י ואב&quot;ע: ומורק: לשון &quot;מרקו הרמחים&quot; להוציא בליעתו כי המ&quot;ם שורש.
* הכתב והקבלה: ומרק. (א) לשון ה[[הרקה]], להוציא מה שבלוע בו. כמו ואת המרק שפוך (שופטים) ומרק פגולים כליהם (ישעיה מ&quot;ה), ונקראו המים שנתבשל בהם הבשר [[מרק#מָרָק|מָרָק]], לפי שיש בו מריקת הבשר, וכן תמרוקי נשים ש[[הריק|מריק]]ין הזוהמא מן הבשר, גם מרקו הרמחים שיוציאום מתעריהן, גם נחושת מרוק שהוציא ממנו העפרורית והוא נחשת טוב, ויאמר כאן על הוצאת הבלוע בו ואין זה אלא ע&quot;י הגעלה בחמין (רנ&quot;ו), (ב) וי&quot;א תמצית שרש מרק הוא חרירה ובשול.

===נגזרות===
*'''מֹרַק''' (צורת הסביל){{הערת שוליים|במקום הצורה הרגילה '''מֻרַק''' כיון שהרי&quot;ש אינה מקבלת דגש}}
* [[מרוק|מֵרוּק]]
* [[תמרוק]]

===מילים נרדפות===
*[[הבריק]]
*[[לטש|ליטש]]


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|polish}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|pulir|bañar}}

===מובאות נוספות===
* {{צט/משנה|כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן או שמרקן ונשברו הרי אלו חוצצין|מקואות|י|א}} על פי הנ&quot;ל בפירוש המילה כאן נחלקו י&quot;מ לשון שטיפה וי&quot;מ לשון גמר ההכנסה (רמב&quot;ם ור&quot;ש מקוצי). 
===ראו גם===
* 
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|מרק}}

==מָרַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|מ|ר|ק}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} צחצח וניקה.
#:* {{צט/משנה|כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש|זבחים|יא|ו}} 
#:* {{צט/תוספתא|היכן מורקן ושוטפן בפנים יצא לחוץ מכניסן מורקן ושוטפן בפנים נטמאו בחוץ מטהרין ומכניסן מוריקן ושוטפן בפנים|זבחים|י|יג}} 
===גיזרון===
* צורת הפועל הקל בלשון חז&quot;ל המשמעות כלשון התורה מֵרֵק במקרא מופיעה הנגזרת 
[[מרוק|מָרוּק]]
=== תרגום ===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|cepillar|limpiar}}

===ניגודים===
* [[זהם]]

{{שורש|מרק}}
==מֶרֶק==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|ר|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|ח}} {{פירוש לקוי}} חומר גמיש העשוי להחלקה של משטחים ולאטימת חריצים
#:*  {{משפט מדגים}}

===גיזרון===
* מן הפועל מרק שמשמעו לצחצח או להחליק 


* ספרדית: {{ת|ספרדית|masilla}}

===ראו גם===
* 

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה= מרק (חומר)}}

{{שורש|מרק}}</text>
      <sha1>gja9m8axsblp04p1wpd8wpyby16u4a0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יפי טופי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44999</id>
    <revision>
      <id>523590</id>
      <parentid>505232</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T22:49:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="458" sha1="8e1y9qef7pvmw98x0cu7j32ywd69pp3" xml:space="preserve">==יֹפִי טוֹפִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=[[יופי]] [[טופי]]
|הגייה='''yo'''fi '''to'''fi
|חלק דיבר=תואר־הפועל
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=}}
#{{סלנג}} [[טוב]]; [[בסדר]].
#:* איך הייתה ההרצאה של נחמן? '''יופי טופי'''.

===מילים נרדפות===
*[[אחלה בחלה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|hunky dory}}</text>
      <sha1>8e1y9qef7pvmw98x0cu7j32ywd69pp3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>46416</id>
    <revision>
      <id>523602</id>
      <parentid>459510</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:37:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1940" sha1="pefz0zqgzfxez4xggnukla5kkmp260h" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=מג&quot;ב|ראו=[[מג&quot;ב]]}}
==מַגֵּב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגב
|הגייה=ma'''gev'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ג|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַגְּבִים; מַגֵּב־, ר' מַגְּבֵי־ 
}}
[[קובץ:Rodo comum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגב רצפות]]
[[קובץ:Windshield Wiper 2.jpg|184px|ממוזער|מגב שמשת רכב (וישר)]]
# {{רובד|עברית חדשה}} מכשיר לנגוב נוזלים העשוי מפס גומי שמחובר למקל או לידית קצרה המשמשים לאחיזה. מכשיר כזה הנועד לניגוב שמשת הרכב, מותקן על השמשה באופן קבוע ונקרא [[וישר]] בלשון הדיבור.
#:* אנשים רבים משתמשים '''במגב''' כשהם שוטפים את הרצפה.
#:* כאשר יורד גשם, נוהגים להפעיל את '''מגבי''' שמשת הרכב כדי לפנות את המים.

===גיזרון===
* מהפועל [[נגב]]

===צירופים===
* [[מגב שמשה]]
* [[מגב רצפה]]

===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|trapeador|limpiaparabrisas}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wiper|squeegee}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ممسحة}}

===מידע נוסף===
*בציבור רווחת ההגייה: מַגָּב וברבים: מַגָּבִים; ב{{משקל|מַקְטָל}}.

===ראו גם===
* [[וישר]]
* [[מטאטא]]
* [[מגבת]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7859567 &quot;האקדמיה ללשון רוצה שנאמר מַגֵּב. אין לכך סיבה&quot;.], עיתון [[w:הארץ|&quot;הארץ&quot;]], 18 בספטמבר 2019.
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגב}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מכשירים]]</text>
      <sha1>pefz0zqgzfxez4xggnukla5kkmp260h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523603</id>
      <parentid>523602</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:37:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>523603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1940" sha1="cf8ryvav1j71v2rofoji22qwd2wjofy" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=מג&quot;ב|ראו=[[מג&quot;ב]]}}
==מַגֵּב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגב
|הגייה=ma'''gev'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ג|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַגְּבִים; מַגֵּב־, ר' מַגְּבֵי־ 
}}
[[קובץ:Rodo comum.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגב רצפות]]
[[קובץ:Windshield Wiper 2.jpg|184px|ממוזער|מגב שמשת רכב (וישר)]]
# {{רובד|עברית חדשה}} מכשיר לנגוב נוזלים העשוי מפס גומי שמחובר למקל או לידית קצרה המשמשים לאחיזה. מכשיר כזה הנועד לניגוב שמשת הרכב, מותקן על השמשה באופן קבוע ונקרא [[וישר]] בלשון הדיבור.
#:* אנשים רבים משתמשים '''במגב''' כשהם שוטפים את הרצפה.
#:* כאשר יורד גשם, נוהגים להפעיל את '''מגבי''' שמשת הרכב כדי לפנות את המים.

===גיזרון===
* מהפועל [[נגב]]

===צירופים===
* [[מגב שמשה]]
* [[מגב רצפה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wiper|squeegee}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|trapeador|limpiaparabrisas}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ممسحة}}

===מידע נוסף===
*בציבור רווחת ההגייה: מַגָּב וברבים: מַגָּבִים; ב{{משקל|מַקְטָל}}.

===ראו גם===
* [[וישר]]
* [[מטאטא]]
* [[מגבת]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7859567 &quot;האקדמיה ללשון רוצה שנאמר מַגֵּב. אין לכך סיבה&quot;.], עיתון [[w:הארץ|&quot;הארץ&quot;]], 18 בספטמבר 2019.
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגב}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מכשירים]]</text>
      <sha1>cf8ryvav1j71v2rofoji22qwd2wjofy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523604</id>
      <parentid>523603</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:41:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>523604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1674" sha1="dhu2ipv64g63bdtxzf8k2zl59t47yaq" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=מג&quot;ב|ראו=[[מג&quot;ב]]}}
==מַגֵּב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מגב
|הגייה=ma'''gev'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ג|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}}
|נטיות=ר' מַגְּבִים; מַגֵּב־, ר' מַגְּבֵי־ 
}}{{תמונה|Rodo comum.jpg|מגב רצפות}}
{{תמונה|Windshield Wiper 2.jpg|מגב לשמשת הרכב}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[כלי]] ל[[גריפה|גריפת]] [[נוזל]]ים העשוי מפס [[גומי]] שמחובר ל[[מוט]]־אחיזה.
#:* אנשים רבים משתמשים '''במגב''' כשהם שוטפים את הרצפה.
#:* כאשר יורד גשם, נוהגים להפעיל את '''מגבי''' שמשת הרכב כדי לפנות את המים.

===צירופים===
* [[מגב שמשה]]
* [[מגב רצפה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wiper|squeegee}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|trapeador|limpiaparabrisas}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ممسحة}}

===מידע נוסף===
*בציבור רווחת ההגייה: מַגָּב וברבים: מַגָּבִים; ב{{משקל|מַקְטָל}}.

===ראו גם===
* [[וישר]]
* [[מטאטא]]
* [[מגבת]]

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7859567 &quot;האקדמיה ללשון רוצה שנאמר מַגֵּב. אין לכך סיבה&quot;.], עיתון [[w:הארץ|&quot;הארץ&quot;]], 18 בספטמבר 2019.
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגב}}

{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מכשירים]]</text>
      <sha1>dhu2ipv64g63bdtxzf8k2zl59t47yaq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ככר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>48550</id>
    <revision>
      <id>523593</id>
      <parentid>518020</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T22:58:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>523593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7352" sha1="bes6a8gqvtncgke5o1jplet1p5wflj4" xml:space="preserve">==כִּכָּר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כיכר
|הגייה=ki'''kar'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|כ|כ|ר|קט=לא}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטָּל}}
|נטיות=ר' כִּכָּרוֹת
}}{{תמונה|FD 1.jpg|כיכרות לחם}}{{תמונה|LUMC-rotonde.JPG|כיכר תנועה}}{{תמונה|Rabin-square-tel-aviv-april-2014.jpg|[[w:כיכר רבין|כיכר רבין]] כדוגמה לכיכר עירונית.}}
#יחידה [[שלם|שלמה]] של [[לחם]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְכִכַּר''' לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יהוה.|שמות|כט|כג}}
#:*{{צט/משנה|אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, '''כִּכָּרוֹת''' שֶׁל נַחְתֹּם, [...] הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.|בבא מציעא|ב|א}}
#:*{{צט/משנה|שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל '''כִּכָּר''' זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אכְלֶנָּה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אכְלֶנָּה, וַאֲכָלָהּ, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אֶחָת.|שבועות|ג|ז}}
#{{רובד|המקרא}} יחידת משקל בעולם העתיק השווה ל־60 [[מנה]]. במקרא ערכה 3000 [[שקל]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''כִּכָּר''' זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל־כֵּלֶיהָ.|שמות|לז|כד}}
#{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[בקעה]], ובקעת ה[[ירדן]] בפרט.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּבְחַר־לוֹ לוֹט אֵת כָּל־'''כִּכַּר''' הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ־כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי '''הַכִּכָּר''' וַיֶּאֱהַל עַד־סְדֹם.|בראשית|יג|יא|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת־הַנֶּגֶב וְאֶת־'''הַכִּכָּר''' בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד־צֹעַר.|דברים|לד|ג}}
#[[אי תנועה]] [[עגול]] הנמצא ב[[צומת]], המאלץ את ה[[רכב]]ים העוברים בו ל[[הקיף|הקיפו]].
#:*{{צטשיר|'''בכיכר''' שוטר תנועה / (תן חיוך, תן חיוך) / מסבך את התנועה / (תן חיוך, תן חיוך)|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}971&amp;wrkid{{=}}160|אח, איזה יום יפה!|חיים חפר}}
#:*{{צטשיר|אבל הם באו מרחוק / בדרכים עקלקלות / ככה נתניה – הכל '''בכיכרות'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}2400&amp;wrkid{{=}}7489|המסיבה של הפיג'מות|אילן רוזנפלד}}
#[[רחבה]] [[עירוני]]ת גדולה הנועדה ל[[התאספות]] של [[קהל]] רב.
#:*{{צטשיר|חָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם / לַ[[שוק#שׁוּק|שּׁוּק]] '''וְלַכִּכָּר''' / שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת / בָּעִיר הָעַתִּיקָה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}738&amp;wrkid{{=}}1619|יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב|ויקיפדיה=ירושלים של זהב|נעמי שמר}}
#:*{{צטשיר|אל תגידו יום יבוא / הביאו את היום / כי לא חלום הוא / ובכל '''הכיכרות''' הריעו רק שלום.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}578&amp;wrkid{{=}}3005|שיר לשלום|ויקיפדיה=כן|יענקל'ה רוטבליט}}

===גזרון===
*מן השורש כ-כ-ר שמשמעו הבסיסי 'עגול', קרוב אל [[כרכר]] 'ריקד סביב'. כל הגדרות המילה נגזרות ממשמע בסיסי זה:
*# מן הצורה העגולה של המאפה.{{הערת שוליים|HALOT, 473}} מקביל לאוגריתית - כּכּרדַן [http://journals.pan.pl/Content/108812/PDF/FoliaOrientalia+55-18+16Watson.pdf?handler=pdf kkrdn] בהוראת אופה, חיתית מאוכדת - &quot;כַּכַּרְדִינּוּ&quot; kakardinnu בהוראת - מומחה מלכותי לאפייה ולבישול. באכדית - כַּכַּרֻ kakkaru מאפה עגול. 
*# פיסת מתכת עגולה (מטבע). מקביל לאכדית ''kakkaru,''&lt;ref&gt;Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgat (2000). ''A Concise Dictionary of Akkadian''. Harrassowitz Verlag, Wiesbaden. p.&amp;nbsp;141&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;http://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=kakkartum&amp;language=rawakkadian&lt;/ref&gt; אוגריתית ''kkr,''&lt;ref&gt;Stieglitz, Robert R. (1979). &quot;[https://www.jstor.org/stable/598945 Commodity Prices at Ugarit]&quot;. Journal of the American Oriental Society. 99 (1): 15–23.&lt;/ref&gt; פיניקית kkr (𐤒𐤒𐤓).&lt;ref&gt;Krahmalkov, Charles R. ''Phoenician-Punic Dictionary''. p.&amp;nbsp;225&lt;/ref&gt;
*#מצרית קדומה &quot;כֲּכֹּת&quot; kwākwt  בהוראת - &quot;מים מתחת לבור רדוד באדמה&quot;, דרך {{הערת שוליים|&quot;Kkt&quot;  - עמ' 295. '''Toponymy on the Periphery:'''Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai&quot; - Julien Charles Cooper ,2015}}.

===צירופים===
*[[ככר לחם]]
*[[ככר תנועה]]

===מילים נרדפות===
*[[מעגל תנועה]] (4)
*[[רחבה]] (5)

===תרגום===
{{תר|יחידה שלמה של לחם}}{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|loaf}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|hogaza}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|bochník}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|יחידת משקל קדומה}}{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|talent}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|talento}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|talent|hřivna}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|אי תנועה עגול בצומת}}{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|roundabout}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|rotonda}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|kruhový objezd}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|רחבה עירונית גדולה}}{{ע|3|
*אנגלית: {{ת|אנגלית|square|plaza}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|zócalo|azogue|plaza}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית|náměstí}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
{{חבלי ארץ ישראל}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כיכר|ויקישיתוף=Category:Bread|שם ויקישיתוף=כיכר לחם|ויקישיתוף 2=Category:Roundabouts|שם ויקישיתוף 2=כיכר תנועה|ויקישיתוף 3=Category:Urban squares|שם ויקישיתוף 3=כיכר עירונית}}
*{{מקור/אינטרנט|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet{{=}}1&amp;id{{=}}1126|יוצר=יעקב עציון|כותרת=מכיכר הלחם עד כיכר תחריר|שם האתר=מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות|תאריך=3/2011}}
===הערות שוליים===

[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מאפים]]
[[קטגוריה:יחידות מידה]]
[[קטגוריה:תעבורה]]</text>
      <sha1>bes6a8gqvtncgke5o1jplet1p5wflj4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50856</id>
    <revision>
      <id>523598</id>
      <parentid>511402</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:02:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* לָוָה */</comment>
      <origin>523598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4777" sha1="izosrx0dgjcm0pedj5h6cd7qtyvw4az" xml:space="preserve"> 
==לֹוֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לווה
|הגייה=lo'''ve'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=נ' לֹוָה ר' לֹוִים לׂווֹת  
}}
#  {{משלב|משפט}} מי שנזקק לקבל רכוש מחברו, ומחויב להשיב לאחר זמן.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּ'''לֹּוֶה''' כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ|ישעיה|כד|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד '''לֹוֶה''' לְאִישׁ מַלְוֶה|משלי|כב|ז}} 
#:* {{צט/משנה|זרקו לו, קרוב למלוה זכה ה'''לוה''' קרוב ל'''לוה''' ה'''לוה''' חייב|גיטין|ח|ג}} 
===גיזרון===
* שם נגזר מצורת הפועל בהווה {{צט/תנ&quot;ך|'''לֹוֶה''' רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם|תהלים|לז|כא}} לקיחת [[הלואה]]. השורש מ[[לוה#לִוָּה|לוה]] ה[[עשיר]] [[התלוה]] אל ה[[עני#עָנִי|עני]] בנתינת מעותיו.


===נגזרות===
* [[לוי]]

===מילים נרדפות===
* [[בעל חוב]]
* [[שואל]]

===ניגודים===
* [[מלוה#מַלְוֶה|מַלְוֶה]]
* [[נשה#נֹשֶׁה|נֹשֶׁה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrower}}

==לָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא='''la'''va'''
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ה}}
|בניין=
}}
# [[לקח]] דבר מאחר, תוך ש[[הבטיח]] ל[[החזיר]] שוה־ערך [[תמורה|תמורתו]].&lt;ref&gt;בניגוד ל[[שאל#שָׁאַל|שאל]], בו מחזירים את הדבר עצמו.&lt;/ref&gt;
#:*{{צט/משנה|יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללות הימנו והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת '''לוה''' הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת|בבא מציעא|ה|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''לֹוֶה''' רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם|תהלים|לז|כא}}
#:* הייתי זקוק לכסף דחוף אבא של '''לוה''' מאח שלו ונתן לי.
#:* בבית של רבקה נגמר החלב, היא '''לָוְתָה''' מִשְּׁכֶנְתָּהּ שקית חלב. 


===גיזרון===
*שורש מקראי. ראו [[הלואה]].

===נגזרות===
* [[מלוה#מִלְוֶה|מִלְוֶה]]

===מילים נרדפות===
* [[לקח הלואה]]
* [[התחייב]]

===ניגודים===
* [[הלוה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrow}}

===הערות שוליים===

{{שורש|לוה}}

==לִוָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ליווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ה}}
|בניין=פיעל
}}
#{{רובד|המקרא}} [[הצטרף]] לאחר ב[[לכת]]ו ל[[דרך|דרכו]]; שהה איתו במשך זמן; [[הפר]] את [[בדידות]]ו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר; עַתָּה הַפַּעַם '''יִלָּוֶה''' אִישִׁי אֵלַי, כִּי־יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים...|בראשית|כט|לד}}
#:* '''ליוויתי''' את חברי לביתו כי הוא פחד ללכת לבד בלילה
#:* כדוד שליווהו לה' בשירות ותשבחות.

===גיזרון===
*פועל זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

===נגזרות===
* [[לוי]]
* [[לויה]]
* [[לווי|ליווי]]
* [[מלוה#מְלַוֶּה|מלווה]]

===מילים נרדפות===
* [[ארח לחברה]]
* [[התלוה]]
* [[נלוה#נִלְוָה|נִלְוָה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|accompany|escort}}

===ראו גם===
* [[שלח#שִׁלֵּחַ|שִׁלֵּחַ]]

{{שורש|לוה}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==לֻוָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=לווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ה}}
|בניין=פועל
}}
# שהצטרף אליו אחר. 
#:* קבוצת המטיילים '''לוותה''' ע&quot;י מסוק משטרתי.
#:* הטיפול הרפואי היה לא נעים ן'''לווה''' בתחושת בחילה.

===ניגודים===
* [[נעזב]]
* [[ננטש]]

{{שורש|לוה}}</text>
      <sha1>izosrx0dgjcm0pedj5h6cd7qtyvw4az</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>523599</id>
      <parentid>523598</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T00:02:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערות שוליים */</comment>
      <origin>523599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4805" sha1="418kydo306km00ti4e7v9drna0qr7kw" xml:space="preserve"> 
==לֹוֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לווה
|הגייה=lo'''ve'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}}
|נטיות=נ' לֹוָה ר' לֹוִים לׂווֹת  
}}
#  {{משלב|משפט}} מי שנזקק לקבל רכוש מחברו, ומחויב להשיב לאחר זמן.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּ'''לֹּוֶה''' כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ|ישעיה|כד|ב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד '''לֹוֶה''' לְאִישׁ מַלְוֶה|משלי|כב|ז}} 
#:* {{צט/משנה|זרקו לו, קרוב למלוה זכה ה'''לוה''' קרוב ל'''לוה''' ה'''לוה''' חייב|גיטין|ח|ג}} 
===גיזרון===
* שם נגזר מצורת הפועל בהווה {{צט/תנ&quot;ך|'''לֹוֶה''' רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם|תהלים|לז|כא}} לקיחת [[הלואה]]. השורש מ[[לוה#לִוָּה|לוה]] ה[[עשיר]] [[התלוה]] אל ה[[עני#עָנִי|עני]] בנתינת מעותיו.


===נגזרות===
* [[לוי]]

===מילים נרדפות===
* [[בעל חוב]]
* [[שואל]]

===ניגודים===
* [[מלוה#מַלְוֶה|מַלְוֶה]]
* [[נשה#נֹשֶׁה|נֹשֶׁה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrower}}

==לָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא='''la'''va'''
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ה}}
|בניין=
}}
# [[לקח]] דבר מאחר, תוך ש[[הבטיח]] ל[[החזיר]] שוה־ערך [[תמורה|תמורתו]].&lt;ref&gt;בניגוד ל[[שאל#שָׁאַל|שאל]], בו מחזירים את הדבר עצמו.&lt;/ref&gt;
#:*{{צט/משנה|יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללות הימנו והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת '''לוה''' הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת|בבא מציעא|ה|י}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''לֹוֶה''' רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם|תהלים|לז|כא}}
#:* הייתי זקוק לכסף דחוף אבא של '''לוה''' מאח שלו ונתן לי.
#:* בבית של רבקה נגמר החלב, היא '''לָוְתָה''' מִשְּׁכֶנְתָּהּ שקית חלב. 


===גיזרון===
*שורש מקראי. ראו [[הלואה]].

===נגזרות===
* [[מלוה#מִלְוֶה|מִלְוֶה]]

===מילים נרדפות===
* [[לקח הלואה]]
* [[התחייב]]

===ניגודים===
* [[הלוה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|borrow}}

{{שורש|לוה}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==לִוָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ליווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ה}}
|בניין=פיעל
}}
#{{רובד|המקרא}} [[הצטרף]] לאחר ב[[לכת]]ו ל[[דרך|דרכו]]; שהה איתו במשך זמן; [[הפר]] את [[בדידות]]ו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר; עַתָּה הַפַּעַם '''יִלָּוֶה''' אִישִׁי אֵלַי, כִּי־יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים...|בראשית|כט|לד}}
#:* '''ליוויתי''' את חברי לביתו כי הוא פחד ללכת לבד בלילה
#:* כדוד שליווהו לה' בשירות ותשבחות.

===גיזרון===
*פועל זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

===נגזרות===
* [[לוי]]
* [[לויה]]
* [[לווי|ליווי]]
* [[מלוה#מְלַוֶּה|מלווה]]

===מילים נרדפות===
* [[ארח לחברה]]
* [[התלוה]]
* [[נלוה#נִלְוָה|נִלְוָה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|accompany|escort}}

===ראו גם===
* [[שלח#שִׁלֵּחַ|שִׁלֵּחַ]]

{{שורש|לוה}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==לֻוָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=לווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ו|ה}}
|בניין=פועל
}}
# שהצטרף אליו אחר. 
#:* קבוצת המטיילים '''לוותה''' ע&quot;י מסוק משטרתי.
#:* הטיפול הרפואי היה לא נעים ן'''לווה''' בתחושת בחילה.

===ניגודים===
* [[נעזב]]
* [[ננטש]]

{{שורש|לוה}}</text>
      <sha1>418kydo306km00ti4e7v9drna0qr7kw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יפי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>62355</id>
    <revision>
      <id>523591</id>
      <parentid>519733</parentid>
      <timestamp>2026-09-21T22:54:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* יֹפִי */</comment>
      <origin>523591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2567" sha1="cr3yo3ii2owoeujzxvybm5rnnw8g3vp" xml:space="preserve">==יֹפִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=יופי
|הגייה='''yo'''fi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|י|פ|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=
}}
# [[מראה]] [[נעים]] ו[[שובה לב]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מֶלֶךְ '''בְּיָפְיוֹ''' תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.|ישעיהו|לג|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת '''יֹפִי'''. בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹנַיִךְ כָּלְלוּ '''יָפְיֵךְ'''.|יחזקאל|כז|ג|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי מַה־טּוּבוֹ וּמַה־'''יָפְיוֹ'''; דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת.|זכריה|ט|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ '''יָפְיֵךְ'''; כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲוִי־לוֹ.|תהלים|מה|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|[[שקר החן והבל היפי|שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל '''הַיֹּפִי''']]; אִשָּׁה יִרְאַת־יהוה הִיא תִתְהַלָּל.|משלי|לא|ל}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|לְהָבִיא אֶת־וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת; לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׁרִים אֶת־'''יָפְיָהּ''' כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.|אסתר|א|יא}}
# {{משלב|מילת קריאה|ללא קטגוריה=ללא}} [[טוב]]; [[בסדר]].
#:*{{צט/משנה|בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, '''יֹפִי''' לָךְ מִזְבֵּחַ, '''יֹפִי''' לָךְ מִזְבֵּחַ.|סוכה|ד|ה}}

===צירופים===
* [[היופי הוא בעיני המתבונן]]
* [[יופי טופי]]
* [[מלכת יופי]]

===מילים נרדפות===
* [[הדר]]
* [[טוב]]
* [[חן]]
* [[נוי]]
* [[קישוט]]
* [[תאוה לעינים]]
* [[תפארת]]

===ניגודים===
* [[כיעור]]

===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|beauty}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جَمَال}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|beldad|belleza}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=יופי}}

[[קטגוריה:תכונות]]
[[קטגוריה:מילות קריאה]]</text>
      <sha1>cr3yo3ii2owoeujzxvybm5rnnw8g3vp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פלוץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64283</id>
    <revision>
      <id>523605</id>
      <timestamp>2026-09-22T09:02:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-50961-23</username>
        <id>46648</id>
      </contributor>
      <comment>ריח טוב</comment>
      <origin>523605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13" sha1="mu8btc4lpp0c0rzoknwebc6vzq7i1v6" xml:space="preserve">ריח טוב</text>
      <sha1>mu8btc4lpp0c0rzoknwebc6vzq7i1v6</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>