ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.24 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7286 524878 524876 2026-10-13T14:54:11Z ידידיה צ' צבאן 4871 עודף מובאות 524878 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, '''וְקַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ '''בַקַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט. #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} אדם העוסק ב[[יבוש]] פירות בחום השמש. בעיקר [[תאנה#תְּאֵנָה|תאנים]] לעשותן [[דבלה|דבלות]]. #:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין''', כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|מקואות|ט|ז}} #:* {{צט/תוספתא|הָרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל, צבי '''קַיָּץ''', שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת?|קידושין|ה|טו}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] sbnly80wmk9cwhcp9s01cdly42zhi87 524879 524878 2026-10-13T15:31:25Z ידידיה צ' צבאן 4871 524879 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט. #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} אדם העוסק ב[[יבוש]] פירות בחום השמש. בעיקר [[תאנה#תְּאֵנָה|תאנים]] לעשותן [[דבלה|דבלות]]. #:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין''', כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|מקואות|ט|ז}} #:* {{צט/תוספתא|הָרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל, צבי '''קַיָּץ''', שׁוּעָל חֶנְוָנִי, זְאֵב מוֹכֵר קְדֵרוֹת?|קידושין|ה|טו}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] o2p0hzeklpcixrvlcpe7voxlu45mjk3 524882 524879 2026-10-14T06:49:50Z ידידיה צ' צבאן 4871 קיץ המזבח; קייץ: הגדרות, מובאות 524882 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט. #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת '''לְקֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...ואם לאו ימכרו לחייבי זבח אחר יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות '''בקיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} אדם ה[[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או ה[[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]] #:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין''', כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|מקואות|ט|ז}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} # {{רובד|חז"ל}} מלקט [[קוץ|קוצ]]ים (לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]]) #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] dh5osps8lpytybfn3r8tfsl401prlp4 524883 524882 2026-10-14T06:52:45Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קַיָּץ */ 524883 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט. #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת '''לְקֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...ואם לאו ימכרו לחייבי זבח אחר יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות '''בקיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} אדם ה[[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או ה[[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]]ן בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]] #:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין''', כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|מקואות|ט|ז}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} # {{רובד|חז"ל}} מלקט [[קוץ|קוצ]]ים (לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]]) #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] s8bb3urazmcaor6la1zymn5w15jmcpi 524884 524883 2026-10-14T07:03:06Z ידידיה צ' צבאן 4871 524884 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} אדם ה[[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או ה[[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]]ן בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]] #:*{{צט/משנה|מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין... אֵין חוֹצְצִין; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל '''קַיָּצִין'''.|מקואות|ט|ז}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} # {{רובד|חז"ל}} מלקט [[קוץ|קוצ]]ים (לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]]) #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] lwomg4oyw9j7lysn2vgzmg6b2cxq4b3 0 10122 524886 518192 2026-10-14T10:25:57Z Samp10l 41077 עריכה 524886 wikitext text/x-wiki ==זָהָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זהב |הגייה=za'''hav''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ה|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות=זְהַב־ }}{{תמונה|Gold Ingots on white background.jpg|מטילי זהב}} #[[יסוד]] [[כימי]] [[מתכתי]] נדיר ויקר שסימולו הכימי Au, [[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 79 ו[[מצב צבירה|מצב צבירתו]] בטמפרטורת החדר הוא [[מוצק]]. #:*{{צט/תנ"ך|שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן; הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל־אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר־שָׁם '''הַזָּהָב. וּזֲהַב''' הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.|בראשית|ב|יא|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְצִפִּיתָ אֹתוֹ '''זָהָב''' טָהוֹר; וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר '''זָהָב''' סָבִיב.|שמות|כה|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקַּח אֶת־עֲטֶרֶת־מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר '''זָהָב''' וְאֶבֶן יְקָרָה; וַתְּהִי עַל־רֹאשׁ דָּוִד, וּשְׁלַל הָעִיר הוֹצִיא הַרְבֵּה מְאֹד.|שמואל ב|יב|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, לָלֶכֶת אוֹפִירָה '''לַזָּהָב'''; וְלֹא הָלָךְ, כִּי־נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.|מלכים א|כב|מט}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְהִנֵּה מְנוֹרַת '''זָהָב''' כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ...|זכריה|ד|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|מְקוֹם־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ; וְעַפְרֹת '''זָהָב''' לוֹ.|איוב|כח|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְכָל־סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם; בִּכְלֵי־כֶסֶף '''בַּזָּהָב''' בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת, לְבַד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּב.|עזרא|א|ו}} # גוון של הצבע ה[[צהוב]], קרוב לזה של המתכת '''זהב (1)'''. #:* איזו [[פוזה]], קנה מכונית בצבע '''זהב'''. #::{{צבע|זהב|FFCC00}} #{{בהשאלה}} יקר ערך, נדיר. #:* זו ממש בחורה '''זהב''', שמור עליה! ===גיזרון=== * מפרוטו־שמית *דַ'הַבּ-. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות, בהן: ארמית דְּהַב ([[חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ]]); ערבית {{ערבית|ذَهَب|דַ'הַבּ}}. ===צירופים=== {{ע|3| * [[גיל הזהב]] * [[הבהלה לזהב]] * [[זהב אדם|זהב אדום]] * [[זהב ירק|זהב ירוק]] * [[זהב לבן]] * [[זהב נורדי]] * [[זהב סגור]] * [[זהב פרוים]] * [[זהב שחוט]] * [[זהב שחר|זהב שחור]] * [[חתונת זהב]] * [[ירושלים של זהב]] * [[לא כל הנוצץ זהב הוא]] * [[לב זהב]] * [[ידי זהב]] * [[מדלית זהב]] * [[מי זהב]] * [[מכרה זהב]] * [[נולד עם כפית זהב בפה]] * [[עגל הזהב]] * [[שביל הזהב]] * [[שוה משקלו בזהב]] * [[שיר זהב]] * [[תור הזהב]] * [[תפוח זהב]] }} ===מילים נרדפות=== * [[חרוץ|חָרוּץ]] (1) * [[פז]] (1,3) * [[סגור]] (1)<!--איוב כח,טו--> ===תרגום=== {{תר|תרגום}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|emas|kencana}} *אירית: {{ת|אירית|}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ወርቅ}} (תעתיק: wärḳ) *אנגלית: {{ת|אנגלית|gold}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|oro}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|ոսկի}} (תעתיק: oski) *בסקית: {{ת|בסקית|urre}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ოქრო}} (תעתיק: okro) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Gold}} *דנית: {{ת|דנית|guld}} *הודית: {{ת|הודית|सोना}} (תעתיק: sonā) :::{{ת|הודית|स्वर्ण}} (תעתיק: svarṇ) :::{{ת|הודית|कंचन}} (תעתיק: kañcan) *הולנדית: {{ת|הולנדית|goud}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|arany}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|vàng}} *ולשית: {{ת|ולשית|aur}} *זולו: {{ת|זולו|igolide}} *טגלית: {{ת|טגלית|ginto|oro}} *טורקית: {{ת|טורקית|altın}} *יוונית: {{ת|יוונית|χρυσός}} (תעתיק: chrysós) *יידיש: {{ת|יידיש|גאָלד}} *יפנית: {{ת|יפנית|金}} (תעתיק: kin) :::{{ת|יפנית|黄金}} (תעתיק: ōgon) *כורדית: {{ת|כורדית|zêrr}} *לטינית: {{ת|לטינית|aurum}} *מלאית: {{ת|מלאית|emas|kencana}} *מלטית: {{ת|מלטית|deheb}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|gull}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|dhahabu}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सुवर्ण}} (תעתיק: suvarṇa) :::{{ת|סנסקירית|काञ्चन}} (תעתיק: kāñcana) *ספרדית: {{ת|ספרדית|oro}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|злато|zlato}} *ערבית: {{ת|ערבית|ذَهَب}} (תעתיק: דַ'הַב) *פולנית: {{ת|פולנית|złoto}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ouro}} *פינית: {{ת|פינית|kulta}} *פרסית: {{ת|פרסית|طلا}} (תעתיק: טַלָא) :::{{ת|פרסית|زر}} (תעתיק: זַר) *צ'כית: {{ת|צ'כית|zlato}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|or}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|황금}} (תעתיק: hwanggeum) *רומנית: {{ת|רומנית|aur}} *רוסית: {{ת|רוסית|золото}} (תעתיק: zóloto) *שוודית: {{ת|שוודית|guld}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทอง}} (תעתיק: tɔɔng) }}{{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים |ויקיפדיה=זהב|ויקישיתוף=CATEGORY:Gold|שם ויקישיתוף=זהב}} {{הטבלה המחזורית}} [[קטגוריה:מתכות]] [[קטגוריה:צבעים]] ==זָהֹב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זהוב |הגייה=za'''hov''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ה|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}} |נטיות=ר' זְהֻבִּים, זְהֻבֵּי־; נ' זְהֻבָּה, זְהֻבַּת־; נ"ר זְהֻבּוֹת; זְהֹב־ }} # {{רובד|ח}} ב[[צבע]] הזהב. #:* שיערה ה'''זהוב''' התנופף ברוח. #:* החקלאי ירד אל שדהו, מלא סיפוק סקר את השיבולים ה'''זהובות''' והבשלות. ===נגזרות=== *[[זהבים|זהובים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|golden}} ===ראו גם=== * [[מזהב|מוזהב]] * [[כסוף#כָּסוּף|כסוף]] * [[מוריק]] * [[הזהיב]] gumoysujnqv23g5xy7dx2l2y2723gut 0 26240 524885 518950 2026-10-14T09:11:12Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 524885 wikitext text/x-wiki ==חָפַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חפר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|פ|ר|א|גזרה=שלמים}} |בניין=קל }} {{תמונה|Bundesarchiv Bild 183-81672-0003, Osterweddingen, Zuschütten einer Drainage.jpg|אנשים חופרים תעלה}} # יצר [[בור]] או [[גומה]] באדמה באמצעות ידיו או כלי עזר; פִּנה עפר. #:*{{צט/תנ"ך|בּוֹר כָּרָה '''וַיַּחְפְּרֵהוּ'''; וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל.|תהלים|ז|טז}} #:* יהונתן '''חפר''' בור שעומקו שני מטרים. #{{בהשאלה}} חפש את הנסתר, בקש לגלות, ריגל. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל '''לַחְפֹּר''' אֶת הָאָרֶץ.|יהושע|ב|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ '''וַיַּחְפְּרֻהוּ''' מִמַּטְמוֹנִים.|איוב|ג|כא}} #{{משלב|סלנג}} [[דיבר]] ו[[דן]] ארוכות בנושא מסוים. עד ש[[היה לזרא]]. #:* אמא, הפסיקי '''לחפור''' לי, אני כבר ילד גדול. #:* המרצה לפסיכולוגיה לא מספיק '''לחפור''' על המאמרים שכתב. ===גיזרון=== *השורש במשמעות זו קיים גם באכדית ({{אכדית|2423|ḫapāru}}), ארמית ({{ערבית|ܚܦܰܪ|חְפַר}}), ערבית ({{ערבית|حَفَرَ|חָפָרַ}}), געז ({{יוונית|ቀፈረ|ḳäfärä}}) ובשפות שמיות נוספות. ===נגזרות=== *[[חפירה]] *[[חפור]] ===מילים נרדפות=== * [[חצב]] * [[חתר]] * [[כרה]] ===תרגום=== * אנגלית: :{{מספור|1}} {{ת|אנגלית|dig}} :{{מספור|2}} {{ת|אנגלית|search|explore}} * ספרדית: *#{{ת|ספרדית|cavar|excavar}} *#{{ת|ספרדית|discutir|indagar|espiar}} *#{{ת|ספרדית|debatir}} * ערבית: :{{מספור|1}} {{ת|ערבית|حفر}} ===ראו גם=== *[[דחפור]] *[[חפרפרת]] {{שורש|חפר א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] {{שורש|חפר}} ==חָפַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חפר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|פ|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=פָּעַל}} # התבייש, נכלם. #:*{{צט/תנ"ך|בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד '''חָפְרָה''' יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה.|ירמיהו|נ|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וּבֹשׁוּ הַחֹזִים '''וְחָפְרוּ''' הַקֹּסְמִים וְעָטוּ עַל-שָׂפָם כֻּלָּם כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִים|מיכה|ג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר '''וְיַחְפְּרוּ''' חֹשְׁבֵי רָעָתִי|תהלים|לה|ד}} ===גיזרון=== * אכדית: {{אכדית|7234|ḫāpiru}} – [[נוד]]. * געז: {{יוונית|ኀፈረ|ḫäfärä}} * סורית ארמית: חפרא, [https://en.wiktionary.org/wiki/%DC%9A%DC%A6%DC%AA%DC%90 ܚܦܪܐ] * ערבית: {{ערבית|خَفِرَ|חָ'פִרַ}} ===סימוכין=== * אֶרְנֶסְט דוד קליין, "מילון גזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי", כרטא 1987, עמ'228, "חפר" ===ראו גם=== *[[מחפיר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|be ashamed}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|avergonzar}} * ערבית: {{ת|ערבית|خفر}} {{שורש|חפר ב}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==חֵפֶר== #שם פרטי לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|וּצְלָפְחָד בֶּן-'''חֵפֶר''' לֹא-הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם-בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה|במדבר|כו|לג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-אֲחֻזָּם וְאֶת-'''חֵפֶר''' וְאֶת-תֵּימְנִי וְאֶת-הָאֲחַשְׁתָּרִי אֵלֶּה בְּנֵי נַעֲרָה|דברי הימים א|ד|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''חֵפֶר''' הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִי|דברי הימים א|יא|לו}} ===נגזרות=== *[[W:עמק חפר|עמק חפר]] [[קטגוריה:שמות]] bt25vb21r94ckwuf32k0uoc3ol9ay8d 0 35166 524887 520543 2026-10-14T10:46:04Z Samp10l 41077 הוספת משמעות משנית 524887 wikitext text/x-wiki ==זִקּוּק {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זיקוק |הגייה=zi'''kuk''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ק|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות= }} {{תמונה|Distillation_by_Retort.png|זיקוק באמצעות [[אביק]]}} # תהליך [[פיזיקה|פיזיקלי]] המשמש להפרדת [[נוזל|נוזלים]] מ[[תערובת]] על סמך [[נקודת רתיחה|נקודות הרתיחה]] שלהם. #:*זיקוק נפט הוא תהליך הכרחי ליצירת דלק. #{{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה}} הבאת נוזל לאיכותו הגבוהה ללא תערובת פסולת. #:* {{צט/משנה|אם היה שמן מזוקק, אינו מוציא לו שמרים|בבא מציעא|ג|ח}}. #{{רובד|הביניים}} {{בהשאלה}} [[השמטה]] או [[העלמה]] של [[מידע]] מתוך [[דבר]]ים הנאמרים ב[[פרהסיה]] מפאת [[רגישות]]ם. #:*{{משפט מדגים}} ===נגזרות=== * [[מזקקה]] ===צירופים=== * [[בית זקוק|בית זיקוק]] * [[זקוק יבש|זיקוק יבש]] ===מילים נרדפות=== * [[דיסטילציה]] * [[זכוך|זִכּוּךְ]] * [[צנזורה]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|distillation}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Destillation}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|distillation}} * רוסית: {{ת|רוסית|дистилляция}} ===ראו גם=== * [[הפרדה]] * [[זכוך]] * [[זך]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=זיקוק}} {{שורש|זקק}} [[קטגוריה:כימיה]] [[קטגוריה:פיזיקה]] ==זִקּוּק {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = זיקוק | הגייה = zi'''kuk''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ז|ק|ק}} | דרך תצורה = {{משקל|קִטּוּל}} | נטיות = ר' זִקּוּקִים זִקּוּקִין }}{{תמונה|Hendriks kerze.jpg|זיקוק}} # {{רובד|ת}} ניצוץ של אש, זיק. #:{{צט/רבה|ועשן המערכה עולה כמין שני '''זקוקין''' של אש יוצאין מבין שני בדי הארון ושורפים לפניהם|שיר השירים|ג|}} # {{רובד|ח}} קיצור של [[זקוקין די נור]]. #: התעוררתי בבהלה לשמע קולות נפץ, התברר שבשכונת הפחים ירו '''זיקוקים''' בחתונת בת הסו ===גיזרון=== * צורה אחרת של [[זק]] ו[[זיק]] 'ניצוץ של אש', שקיימות במקרא: {{צט/תנ"ך|כְּמִ[[התל|תְלַהְלֵהַּ]], הַיֹּרֶה '''זִקִּים''' חִצִּים וָמָוֶת|משלי|כו|יח}}. לפיכך, השורש המקורי של זיקוק הוא השורש של זיק: ז-נ-ק<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_זֵיק.1?lang=he יסטרוב].</ref> שמתאר את הזיקים כאש שמזנקת. * בצורה המקורית זיק, זק, קשור לאכדית {{אכדית|9785|zīqu}} 'אבוקה'. === מידע נוסף === * אכדית זיקֲאתִי [https://www.de-bruyn.it/english/1078_zaqa.shtml zikāti] [מקור מפוקפק?], ניצוצות; תרגום יונתן: "זִיקוּקֵי אֵשָׁא". ===צירופים=== * [[זקוקין די נור]] ===מילים נרדפות=== *[[הבזק]] *[[חזיז]] *[[רשף]] *[[גץ]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|firework}} [[קטגוריה:אש]] {{-}} ==זָקוּק {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זקוק |הגייה= za'''kuk''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|ק|ק}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=נ' זְקוּקָה, ר' זְקוּקִים, נ"ר זְקוּקוֹת }} # אדוק וקשור. #:* {{הדגשה|ומה מלחמה עושים בני אדם '''זקוקים''' בזיקים והנתונים בשלשלאות|(ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שכא)}} #:* {{הדגשה|מכיון שהיא '''זקוקה''' לביאה פסולה פוסלת|ירושלמי יבמות פרק ח הלכה ב}} # {{הקשר|הלכה}} קשור/ה בקשר מחייב של יבום הניתר רק ב[[חליצה]]. #:* {{צט/תוספתא|הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז ומת אם נתנה אין '''זקוקה''' ליבם ואם לאו '''זקוקה''' ליבם|גיטין|ה|ה}} # צריך או מוכרח. #:*{{צט/בבלי|נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו - אין '''זקוק''' לבער. הפקידו אצלו - '''זקוק''' לבער. יחד לו בית - אין '''זקוק''' לבער|פסחים|ו|א}} #:* {{צט/רבה|כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקדוש ברוך הוא '''זקוק''' לי והייתי ספון בפניו והיה משלח לי אגרת בכל שעה|שמות|כ|ז}} #:* כשהרגשתי שאני '''זקוק''' לתספורת, הלכתי להסתפר. #:* בעמותה מפעילים מתנדבים המסייעים למשפחות ה'''זקוקות''' לעזרה בבניית הסוכה. ===גיזרון=== * מן [[זקה|זיקה]]. ביחוד משמעות 2. המצויה בהקשר זה יש בה את שני המובנים בדרך כלל. ===מילים נרדפות=== *[[צריך]] (3) *[[מוכרח]] (3) ===ראו גם=== * [[זקק]] * [[נזקק]] * [[הזדקק]] * [[הזקק|הוזקק]] {{שורש|זקק}} <references /> == זָקוּק {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = זקוק | הגייה = za'''kuk''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ז|ק|ק}} | דרך תצורה = {{משקל|קָטוּל}} | נטיות = ר' זְקוּקִים זְקוּקִין, זְקוּקֵי־ }} #{{רובד|לשון ימי הביניים}} יחידת משקל ומטבעות השווה לחצי [[ליטרה]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|mark}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Mark}} {{שורש|זקק}} 4t2g4z9geja7v4x1gr246akkwvj4hu0 0 55616 524880 453308 2026-10-13T21:19:52Z Sabababanana 38280 /* גָּדָה */ תיקון השורש לגד"י במקום גד"ד 524880 wikitext text/x-wiki == גָּדָה == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = גדה | הגייה = ga'''da''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = נ | שורש = {{שרש3|ג|ד|י/ה}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטְלָה}} | נטיות = גְּדַת־; ר' גָּדוֹת, גְּדוֹת־ }} # {{רובד|המקרא}} [[שפה|שפת]] ה[[נהר]], חומת האדמה הגבוהה התוחמת את שפך הנהר. #:*{{צט/תנ"ך|וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל '''גְּדוֹתָיו''' כֹּל יְמֵי קָצִיר|יהושע|ג|טו}} #:* שתי גדות יש לירדן ===צירופים=== * [[עלה על גדותיו]] * [[הגדה המערבית]] ===מילים נרדפות=== * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bank}} ===ראו גם=== *[[גדודית]] *[[כף#כֵּף|כף]] *[[חוף]] [[קטגוריה:גאוגרפיה]] [[קטגוריה:מים]] 7c50qmq98933keu707924uts97w3q0o 0 56347 524881 489415 2026-10-13T22:00:04Z CrescentStorm 15545 524881 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=יוּטֶּה, פועל בעתיד|ראו=צורת העבר [[הטה]]}} ==יוּטָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יוטה |הגייה='''yu'''ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות= }}{{תמונה|Tessuto iuta.jpg|בד יוטה}} # [[בד]] המיוצר מ[[סיב]]י צמח ה[[מלוכיה]] {{שם מדעי|Corchorus}}. #:* {{צטבי|חזרה, נכנסה למעין חצי־חדר, שווילון עבה של '''יוטה''' רקומה הפרידוֹ מן החדר שבו ישבנו, ולאחר שהשתהתה שם כחמש דקות או יותר, באה והניחה לפני שלושה צרורות מכתבים, ענובים בסרטים תכולים, ולכל אחד מהם צמוד פתק שרשומה עליו השנה: 1983, 1984, 1985.|https://benyehuda.org/read/23549|עוול|אהרון מגד}} #:*{{צטבי|עגלה היתה עמוסה כל טוב: שקי '''יוטה''' חומים ועבים לגג של הסוכה ולקירותיה, ואם יספיק – גם לרפד בהם את רצפתה.|https://benyehuda.org/read/23942|ספר הגעגועים: רומאן|אהוד בן עזר}} #:* בד '''יוטה''' משמש ליצירה, לגידור, לציור ולשימושים רבים נוספים. ===גיזרון=== * מבנגלית: jhuto {{יוניקוד|→|מוגדל}} {{לועזית|סנסקריט}} {{יוונית|जूट|jūṭa}}, שיער מסולסל.{{הערת שוליים|[https://www.etymonline.com/search?q{{=}}Jute Online Etymology Dictionary]}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|jute|burlap}} ===ראו גם=== *[[כתנה|כותנה]] *[[פשתן]] *[[קנבוס]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יוטה (בד)|ויקישיתוף=Category:Jute|שם ויקישיתוף=יוטה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:טקסטיל]] ==יוּטָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יוטה |הגייה='''yu'''ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|לשון המקרא}} [[ישוב]] מקראי בדרום הר [[חברון]], המזוהה עם העיר הפלשתינאית [[w:יטא|יטא]] של ימינו. #:*{{צט/תנ"ך|וְחֻמְטָה, וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן; וְצִיעֹר, עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן. מָעוֹן כַּרְמֶל וְזִיף '''וְיוּטָּה'''.|יהושע|טו|נד|נה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת־עַיִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת־'''יֻטָּה''' וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ; אֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ, עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה.|יהושע|כא|טז}} ===גיזרון=== {{להשלים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יוטה (אתר מקראי)}} {{-}} ==יוּטָה {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יוטה |הגייה='''yu'''ta |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות= }}{{תמונה|Salt Lake City, August 2012 (7707261420) (cropped).jpg|קו הרקיע של בירת יוטה}} # אחת ממדינות [[ארצות הברית]]. #:*{{צטבי|ואל נא יבהלו אחינו מפני השם "מדבר". מי שראה את ה"מדבריות" של קליפורניה, של טכסס, '''יוטה''' וקלורדה באמריקה[...] – יבין שבקרב הימים לא יגביל המדבר את פעולת האדם.|https://benyehuda.org/read/24011|הנגב|מנחם שינקין|שנה=תרצ"ה}} #:* {{צטבי|סיפוח השטחים לא התקבל בעין יפה במקסיקו, אשר ראתה בהם חלק משטחה, והדבר הוביל למלחמת ארצות הברית־מקסיקו (1846–1848) שבמהלכה הביסו הכוחות האמריקאים את מקסיקו וסיפחו לארצות הברית טריטוריות חדשות הכוללות, לפי הגבולות של היום, את קליפורניה, נבדה, '''יוטה''', אריזונה, וחלקים מויומינג, קולורדו, וניו מקסיקו.|https://benyehuda.org/read/26672|פרקים בתולדות עם ישראל העת החדשה|הנרי רומנוב}} #:* רוב תושביה של '''יוטה''' הם מורמונים. ===גיזרון=== * על שמם של האינדיאנים ילידי המקום בני שבט Ute, מילולית: אנשי ההרים. ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|Utah}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Utah}} * גאורגית: {{ת|גאורגית|იუტა}} (הגייה: iuṭa) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Utah}} * דנית: {{ת|דנית|Utah}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|Utah}} * הינדית: {{ת|הינדית|यूटा}} (הגייה: yūṭā) * טורקית: {{ת|טורקית|Utah}} * יוונית: {{ת|יוונית|Γιούτα}} (הגייה: Yiúta) * יפנית: {{ת|יפנית|ユタ}} (הגייה: Yuta) * מקדונית: {{ת|מקדונית|Ју́та}} (הגייה: Júta) * סינית (מנדרינית): {{ת|סינית|猶他}} (הגייה: Yóutā) * ספרדית: {{ת|ספרדית|Utah}} * ערבית: {{ת|ערבית|يُوتَا}} (הגייה: yūtā) * פולנית: {{ת|פולנית|Utah}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Utah}} * פינית: {{ת|פינית|Utah}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|Utah}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|Utah}} * קוריאנית: {{ת|קוריאנית|유타}} (הגייה: Yuta) * רוסית: {{ת|רוסית|Ю́та}} (הגייה: Júta) * שוודית: {{ת|שוודית|Utah}} * תאית: {{ת|תאית|ยูทาห์}} (הגייה: yuu-tâa) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יוטה|ויקישיתוף=CATEGORY:Utah|ויקימסע=יוטה}} {{ארצות הברית}} 07pn04cz8kkzufuuyc3payuaoyq0a9c 0 58064 524888 510650 2026-10-14T11:41:33Z Tomer T 785 /* ראו גם */ 524888 wikitext text/x-wiki ==עַמְךָ (עַמְכֹה)== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''am'''kha, '''am'''kho |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{משלב|סלנג}} כינוי לאוכלוסיה פשוטה #:* מתנהג כמו עמך #:* כל מיני עמכות #:* ===גיזרון=== * [[עם|עַם]] בשיוך לנוכח. מהגיית דוברי עברית יידישאית קיצור מן עַמְךָ ישׂרָאֵל (השיוך במקור הוא לקב"ה). אז שמשה גם במובן של "שייכות אל העם היהודי" ===ראו גם=== *[[עממי]] {{מיזמים|ויקיפדיה=עמך (ביטוי)| עמך}} 8muw06tavaas4fuxxrwl8zsafrtw1gd