ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.24 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7286 524892 524884 2026-10-14T20:03:19Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קַיָּץ */ אלה לא שני משמעים, אלא מחלוקת 524892 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פעל#פֹּעַל|פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; ולפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]], מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 1rhantbup4sdee2pm4zvi1luth7qtoe 524893 524892 2026-10-14T20:06:40Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קַיִץ */ 524893 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פעל#פֹּעַל|פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; ולפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]], מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 9b709mg2xc2a6h3k7d2fiwuyow82y6m 524894 524893 2026-10-14T20:09:19Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קַיָּץ */ 524894 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פעל#פֹּעַל|פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]] – מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{שכתוב|סיבה=מקור הפועל ודיוק הגדרה}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש|קוץ|ק־ו־ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל |נטיות=}} # הסיר צִנִּים מענפי התמר. #:* כדי לייעל את עבודתו, '''קייץ''' הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה. ===ראו גם=== * [[גדיד]] * [[כיוס]] * [[קוץ]] * [[תמר]] {{קצרמר}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:עונות השנה]] [[קטגוריה:חקלאות]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] c0oyc1up23083rymbw3i8uj6jopx6kq 524895 524894 2026-10-14T20:22:59Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קִיֵּץ */ שכתוב לפי בן־יהודה, הרמב"ם והמאגרים; משמע הקוצים בקוץ 524895 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פעל#פֹּעַל|פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]] – מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|חז"ל}} גרם ל[[בלה#בִּלָּה|בלות]] את ה[[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט/רבה|קיץ וחורף, '''מקייץ''' אני עליהם את העוף, היך מה דאת אמר וקץ עליו העיט|בראשית|לד|יא}} #:* {{מאגרים|צט='''יקייץ''' עליהם כל עוף השמים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600014&mm15=008014009580‚36&mismilla=8|מתוך=תעלה ארוכה חבוש כאבי (סילוק)|ויקיפדיה=ללא|כותב=אלעזר בירבי קליר|שנה=לפני 640}} # {{רובד|חז"ל}} הקריב [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה מכספי מותר, כדי שה[[מזבח]] לא יעמוד בטל (קיץ המזבח) #:* {{צט/תוספתא|איזהו קיץ למזבח, לוקחין עולות '''ומקייצין''' את המזבח|שקלים|ב|ח}} #:* {{צט/בבלי|מותר תרומה מה היו עושין בה, לוקחין פירות בזול ומוכרין אותן ביוקר והשכר '''מקייצין''' בו את המזבח|כתובות|קו|ב}} # {{רובד|ימי הביניים}} [[קטף#קָטַף|קטף]] או [[יבש#יִבֵּשׁ|ייבש]] פירות [[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט|ושל קייצין '''שמקייצין''' בו הפירות טהור מכלום|רמב"ם הלכות כלים כז יד}} ===ראו גם=== * [[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] {{שורש|קוץ}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:עונות השנה]] b1nlb9duq80fw9y75063kqjfhdp6urn 524896 524895 2026-10-14T20:24:16Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קִיֵּץ */ 524896 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פעל#פֹּעַל|פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]] – מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|חז"ל}} גרם [[בלה#בִּלָּה|לבלות]] את ה[[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט/רבה|קיץ וחורף, '''מקייץ''' אני עליהם את העוף, היך מה דאת אמר וקץ עליו העיט|בראשית|לד|יא}} #:* {{מאגרים|צט='''יקייץ''' עליהם כל עוף השמים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600014&mm15=008014009580‚36&mismilla=8|מתוך=תעלה ארוכה חבוש כאבי (סילוק)|ויקיפדיה=ללא|כותב=אלעזר בירבי קליר|שנה=לפני 640}} # {{רובד|חז"ל}} הקריב [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה מכספי מותר, כדי שה[[מזבח]] לא יעמוד בטל (קיץ המזבח) #:* {{צט/תוספתא|איזהו קיץ למזבח, לוקחין עולות '''ומקייצין''' את המזבח|שקלים|ב|ח}} #:* {{צט/בבלי|מותר תרומה מה היו עושין בה, לוקחין פירות בזול ומוכרין אותן ביוקר והשכר '''מקייצין''' בו את המזבח|כתובות|קו|ב}} # {{רובד|ימי הביניים}} [[קטף#קָטַף|קטף]] או [[יבש#יִבֵּשׁ|ייבש]] פירות [[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט|ושל קייצין '''שמקייצין''' בו הפירות טהור מכלום|רמב"ם הלכות כלים כז יד}} ===ראו גם=== * [[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] {{שורש|קוץ}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:עונות השנה]] l3omny7nizb1sj7ukfcxsym5j86n1np 524897 524896 2026-10-14T20:27:13Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קַיָּץ */ רואים שאני עייף 524897 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]] – מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|חז"ל}} גרם [[בלה#בִּלָּה|לבלות]] את ה[[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט/רבה|קיץ וחורף, '''מקייץ''' אני עליהם את העוף, היך מה דאת אמר וקץ עליו העיט|בראשית|לד|יא}} #:* {{מאגרים|צט='''יקייץ''' עליהם כל עוף השמים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600014&mm15=008014009580‚36&mismilla=8|מתוך=תעלה ארוכה חבוש כאבי (סילוק)|ויקיפדיה=ללא|כותב=אלעזר בירבי קליר|שנה=לפני 640}} # {{רובד|חז"ל}} הקריב [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה מכספי מותר, כדי שה[[מזבח]] לא יעמוד בטל (קיץ המזבח) #:* {{צט/תוספתא|איזהו קיץ למזבח, לוקחין עולות '''ומקייצין''' את המזבח|שקלים|ב|ח}} #:* {{צט/בבלי|מותר תרומה מה היו עושין בה, לוקחין פירות בזול ומוכרין אותן ביוקר והשכר '''מקייצין''' בו את המזבח|כתובות|קו|ב}} # {{רובד|ימי הביניים}} [[קטף#קָטַף|קטף]] או [[יבש#יִבֵּשׁ|ייבש]] פירות [[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט|ושל קייצין '''שמקייצין''' בו הפירות טהור מכלום|רמב"ם הלכות כלים כז יד}} ===ראו גם=== * [[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] {{שורש|קוץ}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:עונות השנה]] ispv67ae36sqaxvhufutk8kyflloyvg 524898 524897 2026-10-14T20:27:57Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* הערות שוליים */ 524898 wikitext text/x-wiki ==קַיִץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיץ |הגייה='''ka'''yits |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' קֵיצִים; קֵיץ־, ר' קֵיצֵי־ }}{{תמונה|PikiWiki Israel 37743 Vacation Experience.jpg|ילדה מבלה את חופשת הקיץ ב[[חוף ים|חוף הים]].}} {{עונות השנה}} # {{רובד|מ}} אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[חם|חמה]] ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה רבות יותר. #:*{{צט/תנ"ך|...וְקֹר וָחֹם, וְ'''קַיִץ''' וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה; לֹא יִשְׁבֹּתוּ.|בראשית|ח|כב|}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי '''קַיִץ'''; סֶלָה.|תהילים|לב|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז; וַיָּכִינוּ בַ'''קַּיִץ''' לַחְמָם.|משלי|ל|כה}} # {{רובד|מ}} {{הקשר|ארכאי}} [[פירות]] [[בשל]]ים ש[[נקטף|נקטפו]] מן העץ, ו[[תאנה|תאנים]] בפרט #:*{{צט/תנ"ך|...חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים – וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם לֶחֶם וּמֵאָה צִמּוּקִים, וּמֵאָה '''קַיִץ''' וְנֵבֶל יָיִן.|שמואל ב|טז|א}} #:*{{צט/תנ"ך|כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי יהוה; וְהִנֵּה כְּלוּב '''קָיִץ'''.|עמוס|ח|א}} #:*{{צט/משנה|אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן, כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת '''קֵיצוֹ''', הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.|בבא בתרא|ג|א}} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה|1}} '''קיץ המזבח''': [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה שהוקרבו מקופת ה[[מקדש]] בזמן שה[[מזבח]] היה פנוי מקורבנות יחיד #:* {{צט/משנה|רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְ'''קֵיץ''' הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר תְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת.|שקלים|ד|ד}} #:* {{צט/תוספתא|...יביא בהן '''קיץ''' המזבח. '''קיץ''' המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות...|מנחות|י|ב}} #:* {{צט/ירושלמי הלכה|וזה וזה לא היו מודין בפירות ב'''קיץ''' למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת|שקלים|ד|ב}} ===גזרון=== * ישנה הקבלה בהתאם ל-[[חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ]] לכנענית 𐤒𐤑 (קץ)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430</ref>, אוגריתית 𐎖𐎑 (קטֿ),<ref>לוחות UT 77, 121 I, 121 II, 1 Aqht</ref><ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711</ref> ארמית [[קיט|קַיִט/קַיְטָא]]. המילה מתועדת בלוחות [[w:אל-עמארנה|אל-עמארנה]] הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית קֶצִי qe-e-şi (צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר ל[[גבל#גְּבָל|גבל]] עד קציר הקיץ, הם יכבשוה"). ובניב עברי-כנעני המופיע ב[[w:לוח גזר|לוח גזר]], קיץ בהוראת '''קצ'''יר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: {{יוניקוד|قَيْظ|מוגדל}} (קיטֿ) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. [[w:אונקלוס|אונקלוס]] מתרגם את {{צט/תנ"ך|וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף'''|בראשית|ח|כב}}, לארמית: {{צט/אונקלוס|וְ'''קֵיטָא''' וְסִתְוָא|בראשית|ח|כב|}}. * לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H6972 Gesenius Lexicon], and [https://biblehub.com/bdb/6972.htm BDB].</ref> כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'<ref>[https://www.blueletterbible.org/lang/lexicon/lexicon.cfm?strongs=H7019 Gesenius Lexicon]. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%E1%BC%84%CE%BC%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek harvest], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/morph?l=%CF%84%CF%81%CF%8D%CE%B3%CE%B7%CF%84%CE%BF%CF%82&la=greek gathering of fruits].</ref>: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו {{צט/תנ"ך|עַל '''קֵיצֵךְ''' וְעַל '''קְצִירֵךְ'''|ישעיהו|טז|ט|}}, {{צט/תנ"ך|עָבַר '''קָצִיר''' כָּלָה '''קָיִץ''' וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ|ירמיהו|ח|כ|}}. בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ. * השורש הדו-עיצורי ק-ץ, הקרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). * גדליה בן אחיקם מורה לשארית העם שלא גלה לבבל: {{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְ'''קַיִץ''' וְשֶׁמֶן|ירמיהו|מ|י}} הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז, זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ. כך החל השם "קיץ" לעונת שנה, ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם.{{הערת שוליים|מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן, [https://hofesh.org.il/articles/philology/origin_of_languages/1.html "העברית איננה מקור כל השפות"]}} עפ"י אתר האקדמיה לעברית "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה. ===צירופים=== *[[בהרת קיץ]] *[[בית קיץ]] *[[כבכורה בטרם קיץ]] *[[מחנה קיץ]] *[[שעון קיץ]] ===נגזרות=== *[[קיצי]] ===מילים נרדפות=== *[[גריד]] *[[ימות החמה]] *[[קציר]] *[[תקופת תמוז]] ===תרגום=== {{תר|אחת מעונות השנה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|estate}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|musim panas}} *אירית: {{ת|אירית|samhradh}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|በጋ}} (תעתיק: bäga) *אנגלית: {{ת|אנגלית|summer}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|somero}} *ארמית: [[קיט|קַיְטָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|ամառ}} (תעתיק: amaṙ) *בסקית: {{ת|בסקית|uda}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზაფხული}} (תעתיק: zapxuli) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Sommer}} *דנית: {{ת|דנית|sommer}} *הודית: {{ת|הודית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zomer}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|nyár}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mùa hè}} *ולשית: {{ת|ולשית|haf}} *זולו: {{ת|זולו|ihlobo}} *טגלית: {{ת|טגלית|tag-init|tag-araw}} *טורקית: {{ת|טורקית|yaz}} *יוונית {{ת|יוונית|καλοκαίρι}} (תעתיק: kalokaíri) :::{{ת|יוונית|θέρος}} (תעתיק: théros) *יידיש: {{ת|יידיש|זומער}} *יפנית: {{ת|יפנית|夏}} (תעתיק: natsu) *כורדית: {{ת|כורדית|havîn|tavistan}} *לטינית: {{ת|לטינית|aestās}} *מלאית: {{ת|מלאית|musim panas}} *מלטית: {{ת|מלטית|sajf}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|sommer|sumar}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kiangazi}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|ऊष्ण}} (תעתיק: ūṣṇa) :::{{ת|סנסקירית|ग्रीष्म}} (תעתיק: grīṣma) *ספרדית: {{ת|ספרדית|verano|estío}} *ערבית: {{ת|ערבית|صيف}} (תעתיק: צַיְף) *פולנית: {{ת|פולנית|lato}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|verão|estio}} *פינית: {{ת|פינית|kesä|suvi}} *פרסית: {{ת|פרסית|تابستان}} (תעתיק: תָאבִסְתָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|léto}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|été}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|여름}} (תעתיק: yeoreum) :::{{ת|קוריאנית|하계}} (תעתיק: hagye) *רומנית: {{ת|רומנית|vară}} *רוסית: {{ת|רוסית|лето}} (תעתיק: léto) *שוודית: {{ת|שוודית|sommar}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ฤดูร้อน}} (תעתיק: rʉ́-duu-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|หน้าร้อน}} (תעתיק: nâa-rɔ́ɔn) :::{{ת|תאילנדית|คิมหันต์}} (תעתיק: kim-hǎn) }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[קיט|קַיִט]] * [[קיטנה]] * [[החפש הגדול|החופש הגדול]] * [[קץ]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קיץ}} {{שורש|קוץ}} ==קַיָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קייץ |הגייה=ka'''yats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' קַיֶּצֶת, ר' קַיָּצִים, נ"ר קַיָּצוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} [[פועל]] [[חקלאי#חַקְלָאִי|חקלאי]]: [[לקט#לִקֵּט|מלקט]] פירות קיץ, בעיקר [[תאנה|תאנים]], או [[יבש#יִבֵּשׁ|מייבש]] אותם בחום השמש לעשותן [[דבלה|דבלות]]; לפי פירוש [[w:שמשון משאנץ|ר"ש משאנץ]] – מלקט [[קוץ|קוצים]] #:* {{צט/משנה|וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל '''קייצים''' מפני שהיא מקבלת האוג|כלים|כו|ג}} #:* {{צט/בבלי|סוכת רועים, סוכת '''קייצים''', סוכת בורגנין, סוכת שומרי פירות... כשירה|סוכה|ח|ב}} #:* {{מאגרים|צט=דורס גגות וגרנות מצירין בו, '''קייצין''' מצירין בו|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=772000&mm15=000044004030%2000&mismilla=27|מתוך=אגדת בראשית|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1050}} ===גזרון=== *מן '''קַיִץ''' לעיל. {{שורש|קוץ}} ==קִיֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קייץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|חז"ל}} גרם [[בלה#בִּלָּה|לבלות]] את ה[[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט/רבה|קיץ וחורף, '''מקייץ''' אני עליהם את העוף, היך מה דאת אמר וקץ עליו העיט|בראשית|לד|יא}} #:* {{מאגרים|צט='''יקייץ''' עליהם כל עוף השמים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600014&mm15=008014009580‚36&mismilla=8|מתוך=תעלה ארוכה חבוש כאבי (סילוק)|ויקיפדיה=ללא|כותב=אלעזר בירבי קליר|שנה=לפני 640}} # {{רובד|חז"ל}} הקריב [[עולה#עוֹלָה|עולות]] נדבה מכספי מותר, כדי שה[[מזבח]] לא יעמוד בטל (קיץ המזבח) #:* {{צט/תוספתא|איזהו קיץ למזבח, לוקחין עולות '''ומקייצין''' את המזבח|שקלים|ב|ח}} #:* {{צט/בבלי|מותר תרומה מה היו עושין בה, לוקחין פירות בזול ומוכרין אותן ביוקר והשכר '''מקייצין''' בו את המזבח|כתובות|קו|ב}} # {{רובד|ימי הביניים}} [[קטף#קָטַף|קטף]] או [[יבש#יִבֵּשׁ|ייבש]] פירות [[קיץ#קַיִץ|קיץ]] #:* {{צט|ושל קייצין '''שמקייצין''' בו הפירות טהור מכלום|רמב"ם הלכות כלים כז יד}} ===ראו גם=== * [[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] {{שורש|קוץ}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] [[קטגוריה:עונות השנה]] gvzgnu002qrhdjzdawdxf69qdeky6rt 0 27960 524906 523816 2026-10-15T01:30:05Z Ovedc 2909 קטגוריה:ממשל ומדיניות 524906 wikitext text/x-wiki ==מֶמְשָׁלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ממשלה |הגייה=memsha'''la''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|מ|שׁ|ל}} |דרך תצורה={{משקל|מֶקְטָלָה}} |נטיות=ר' מֶמְשָׁלוֹת; מֶמְשֶׁלֶת־ }} # {{רובד|המקרא}} {{פירוש לקוי}} שליטה, שלטון אדם על אוכלוסיה. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ '''מֶמְשַׁלְתּוֹ'''|מלכים א|ט|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ '''וּמֶמְשַׁלְתְּךָ''' אֶתֵּן בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה|ישעיהו|כב|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאַתָּה מִגְדַּל־עֵדֶר עֹפֶל בַּת־צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה '''הַמֶּמְשָׁלָה''' הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת־יְרוּשָׁלִָם|מיכה|ד|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים '''וּמֶמְשַׁלְתְּךָ''' בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר|תהלים|קמה|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל־לָכִישׁ וְכָל־'''מֶמְשַׁלְתּוֹ''' עִמּוֹ עַל־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל־כָּל־יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לֵאמֹר|דברי הימים ב|לב|ט}} # {{משלב|ממשל ומדיניות}} החלק ה[[בכיר]] שב[[רשות מבצעת|רשות המבצעת]] – [[רשות]] ה[[אחראי]]ת ל[[ניהול]] [[ענין|ענייני]] ה[[מדינה]] בפועל. ===גיזרון=== *מן הפועל [[משל#מָשַׁל|משל]]. ===צירופים=== * [[ממשלת אחדות]] * [[ממשלת צללים]] * [[ראש ממשלה]] ===תרגום=== '''2''' {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|governo}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|government}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Regierung}} *הודית: {{ת|הינדית|सरकार}} (תעתיק: sarkār) *הולנדית: {{ת|הולנדית|regering|overheid}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|kormány}} *טורקית: {{ת|טורקית|hükûmet}} *יוונית: {{ת|יוונית|κυβέρνηση}} (תעתיק: kyvérnisi) *יפנית: {{ת|יפנית|政府}} (תעתיק: séifu) *לטינית: {{ת|לטינית|gubernatio}} *מלאית: {{ת|מלאית|kerajaan}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|regjering}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|serikali}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|vlada}} *סלובקית: {{ת|סלובקית|vláda}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|gobierno}} *ערבית: {{ת|ערבית|حكومة}} (תעתיק: חֻכוּמַה) *פולנית: {{ת|פולנית|rząd}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|governo}} *פינית: {{ת|פינית|hallitus}} *פרסית: {{ת|פרסית|حکومت}} (תעתיק: חֻכוּמַת) *צ'כית: {{ת|צ'כית|vláda}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|gouvernement}} *קוראנית: {{ת|קוריאנית|정부}} (תעתיק: jeongbu) *רומנית: {{ת|רומנית|guvern}} *רוסית: {{ת|רוסית|правительство}} (תעתיק: pravítelʹstvo) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ממשלה|ויקיציטוט=ממשלה}} [[קטגוריה:ממשל ומדיניות]] 1wq3nf68kq4a9fbzy819i93k4vedkhj 0 40822 524904 516357 2026-10-14T23:54:40Z CrescentStorm 15545 /* מְפֻנָּק */ 524904 wikitext text/x-wiki {{קצרמר}} ==מְפַנֵּק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מפנק |הגייה=mefa'''nek''' |חלק דיבר=שם תואר |מין= |שורש={{שרש3|פ|נ|ק}} |דרך תצורה={{משקל|מְקַטֵּל}} |נטיות= }} # דבר מענג. דבר המשרה תחושת רוך, נינוחות והנאה. # {{סלנג}} אדם הגורם לאחרים הרגשת עונג. משקיע, אוהב לתת מעצמו. #:* בעל החומוסיה הוא בחור '''מְפַנֵּק'''. תמיד נותן לנו תוספות בלי לדפוק חשבון. ===גיזרון=== הפועל (והשורש) נמצא פעם אחת בתנ"ך {{צט/תנ"ך|'''מְפַנֵּק''' מִנֹּעַר עַבְדּוֹ|משלי|כט|כא}}. בארמית השורש מקביל ל'מענג', 'מעדן'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cozy}} {{שורש|פנק}} {{-}} ==מְפֻנָּק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מפונק |הגייה=mefu'''nak''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|נ|ק}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ׳ מְפֻנֶּקֶת, ר׳ מְפֻנָּקִים, נ״ר מְפֻנְּקוֹת }} #{{רובד|חזל}} עדין, ענוג ודורשני. #:*{{צט/רבה|חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה '''מְפֻנָּק''' וּמֵת בְּיָדָם.|ויקרא|יט|ו}} #:* "ועוד משהו על עוגיות. אם הכלב שלכם '''מפונק''', הוא לא יסתפק בעצמות ובשר. חברת דוגלי מציעה לו עוגיות." ("מעריב", 31 באוגוסט 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית) #:* {{צטשיר|תרד אל הבננות, אם אתה לא '''מפונק''' / ושם, אומרים, אולי תוכל לשמוע את הקנאק|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}960&wrkid{{=}}2146|מכופף הבננות|שלום חנוך}} ===גיזרון=== *בינוני סביל מן [[פנק|פינק]] ===נגזרות=== *[[מפנדרק|מפונדרק]] ===מילים נרדפות=== * [[איסטניס]] * [[אנין]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spoiled}} {{שורש|פנק}} g3vfh4tu8ajs6eq8ho8x9r87kd7gy1b 524905 524904 2026-10-14T23:55:09Z CrescentStorm 15545 524905 wikitext text/x-wiki {{קצרמר}} ==מְפַנֵּק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מפנק |הגייה=mefa'''nek''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|נ|ק}} |דרך תצורה={{משקל|מְקַטֵּל}} |נטיות= }} # דבר מענג. דבר המשרה תחושת רוך, נינוחות והנאה. # {{סלנג}} אדם הגורם לאחרים הרגשת עונג. משקיע, אוהב לתת מעצמו. #:* בעל החומוסיה הוא בחור '''מְפַנֵּק'''. תמיד נותן לנו תוספות בלי לדפוק חשבון. ===גיזרון=== הפועל (והשורש) נמצא פעם אחת בתנ"ך {{צט/תנ"ך|'''מְפַנֵּק''' מִנֹּעַר עַבְדּוֹ|משלי|כט|כא}}. בארמית השורש מקביל ל'מענג', 'מעדן'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cozy}} {{שורש|פנק}} {{-}} ==מְפֻנָּק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מפונק |הגייה=mefu'''nak''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|פ|נ|ק}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ׳ מְפֻנֶּקֶת, ר׳ מְפֻנָּקִים, נ״ר מְפֻנְּקוֹת }} #{{רובד|חזל}} עדין, ענוג ודורשני. #:*{{צט/רבה|חַי שִׁלְשְׁלוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁהָיָה '''מְפֻנָּק''' וּמֵת בְּיָדָם.|ויקרא|יט|ו}} #:* "ועוד משהו על עוגיות. אם הכלב שלכם '''מפונק''', הוא לא יסתפק בעצמות ובשר. חברת דוגלי מציעה לו עוגיות." ("מעריב", 31 באוגוסט 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית) #:* {{צטשיר|תרד אל הבננות, אם אתה לא '''מפונק''' / ושם, אומרים, אולי תוכל לשמוע את הקנאק|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}960&wrkid{{=}}2146|מכופף הבננות|שלום חנוך}} ===גיזרון=== *בינוני סביל מן [[פנק|פינק]] ===נגזרות=== *[[מפנדרק|מפונדרק]] ===מילים נרדפות=== * [[איסטניס]] * [[אנין]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|spoiled}} {{שורש|פנק}} dvd8l99zfka8oiu12ppfvfmzkee4tif 0 50667 524903 451278 2026-10-14T23:52:32Z CrescentStorm 15545 524903 wikitext text/x-wiki ==אִסְטְנִיס== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=איסטניס |הגייה=ist'''nis''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=נ' אִסְטְנִיסִית; ר' אִסְטְנִִיסִים, אִסְטְנִיסוֹת }} # שאינו יכול ל[[סבל|סבול]] צער, מיאוס וגועל, או שינוי קל בהרגליו. #:*{{צט/משנה|לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ; אָמַר לָהֶם, אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, '''אִסְטְנִיס''' אֲנִי.|ברכות|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן.|יומא|ג|ה}} #:*{{צט/בבלי|שהביאו מלבן ותלו לו לפרעה בצוארו, וכל אחד ואחד מישראל שאמר להם '''איסטניס''' אני, אמרו לו: כלום '''איסטניס''' אתה יותר מפרעה|סוטה|יא|א}} ===גיזרון=== * {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ἀσθενής|asthenḗs}} חלש, לעניים רפה, חולה. ===פרשנים מפרשים=== * הרמב"ם (פיה"מ לברכות) כותב שאיסטניס משורש צינה - קור הגוף. (והסמ"ך והטי"ת מחליפות את הצד"י). תפארת ישראל (יומא פ"ג) כותב שבלשון יוון פירוש המילה הוא אדם [[חלש#חַלָּשׁ|חלש]]. * רס"ג תרגם המילה שמקורה יווני - "אַסְטנֵס" שהוראתה חלש,חולה [https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B1%CF%83%CE%B8%CE%B5%CE%BD%CE%AE%CF%82 ασθενής] {{צט/משנה|אסטניס|ברכות|ב|ו}}. (תורגם לערבית - "מתקזז זיק [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B6%D8%B9%D9%8A%D9%81 ضعيف] אלד'עיף") בהוראת חלשלוש {{הערת שוליים|נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171}}. ===נגזרות=== * [[אסטניסות]] ===מילים נרדפות=== * [[מפונק]] * [[מעדן#מְעֻדָּן|מעודן]] * [[ענוג]] * [[אנין דעת]], [[אנין טעם]] * [[רגיש]] ===ניגודים=== * [[סגפן]] * [[גבור]] * [[סתגלן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|squeamish}} ===סמוכין=== cq885lz07hz5phhgldau16uqg4gvcyg 0 57325 524901 522257 2026-10-14T22:03:33Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 524901 wikitext text/x-wiki ==תָּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תר |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ו|ר}} |בניין=קל }}{{תמונה|Stamp of Israel - Festivals 5715.jpg|בול ועליו ה[[מרגל]]ים '''שתרו''' בארץ}} # [[התהלך]] בחלקת ארץ כלשהי כדי ל[[הכיר]]ה מקרוב. #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, '''וְיָתֻרוּ''' אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ, כֹּל נָשִׂיא בָהֶם.|במדבר|יג|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|לְבַד מֵאַנְשֵׁי '''הַתָּרִים''', וּמִסְחַר הָרֹכְלִים; וְכָל־מַלְכֵי הָעֶרֶב, וּפַחוֹת הָאָרֶץ.|מלכים א|י|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֶל־אֶרֶץ אֲשֶׁר־'''תַּרְתִּי''' לָהֶם; זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – צְבִי הִיא לְכָל־הָאֲרָצוֹת.|יחזקאל|כ|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְנָתַתִּי אֶת־לִבִּי לִדְרוֹשׁ '''וְלָתוּר''' בַּחָכְמָה, עַל כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים, לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.|קהלת|א|יג}} ===גיזרון=== *קיים דמיון למילה הצרפתית tour באותה המשמעות, שמקורה מלטינית: tornō – [[הסתובב|אסתובב]]. *מקבילה באכדית: {{אכדית|târu|19}} – [[שב]], [[חזר]] ===מילים נרדפות=== * [[אתר|איתר]] * [[חפש|חיפש]] * [[טיל|טייל]] * [[רגל|ריגל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tour}} ===ראו גם=== * [[בלש]] * [[הסתובב]] (עממי) ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|תור (שורש)|8446}} {{שורש|תור}} [[קטגוריה:תשמו"ץ]] k8x354wmw1z513kpfq90ogfn5qla3sp 524902 524901 2026-10-14T22:03:48Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ תקלדה 524902 wikitext text/x-wiki ==תָּר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=תר |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ו|ר}} |בניין=קל }}{{תמונה|Stamp of Israel - Festivals 5715.jpg|בול ועליו ה[[מרגל]]ים '''שתרו''' בארץ}} # [[התהלך]] בחלקת ארץ כלשהי כדי ל[[הכיר]]ה מקרוב. #:*{{צט/תנ"ך|שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, '''וְיָתֻרוּ''' אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ, כֹּל נָשִׂיא בָהֶם.|במדבר|יג|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|לְבַד מֵאַנְשֵׁי '''הַתָּרִים''', וּמִסְחַר הָרֹכְלִים; וְכָל־מַלְכֵי הָעֶרֶב, וּפַחוֹת הָאָרֶץ.|מלכים א|י|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אֶל־אֶרֶץ אֲשֶׁר־'''תַּרְתִּי''' לָהֶם; זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – צְבִי הִיא לְכָל־הָאֲרָצוֹת.|יחזקאל|כ|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְנָתַתִּי אֶת־לִבִּי לִדְרוֹשׁ '''וְלָתוּר''' בַּחָכְמָה, עַל כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים, לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ.|קהלת|א|יג}} ===גיזרון=== *קיים דמיון למילה הצרפתית tour באותה המשמעות, שמקורה מלטינית: tornō – [[הסתובב|אסתובב]]. *מקבילה באכדית: {{אכדית|19|târu}} – [[שב]], [[חזר]] ===מילים נרדפות=== * [[אתר|איתר]] * [[חפש|חיפש]] * [[טיל|טייל]] * [[רגל|ריגל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tour}} ===ראו גם=== * [[בלש]] * [[הסתובב]] (עממי) ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|תור (שורש)|8446}} {{שורש|תור}} [[קטגוריה:תשמו"ץ]] qhn0wtwvkb7bb4at9tcdwums8ry1a18 0 58907 524899 524877 2026-10-14T20:41:19Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* גיזרון */ עוד 524899 wikitext text/x-wiki ==הֵקִיץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הקיץ |שורש וגזרה={{שרש3|י|ק|ץ}} |בניין=הפעיל }} # {{רובד|המקרא}} [[פקח]] את [[עין|עיניו]] ו[[שב]] ל[[הכרה|הכרתו]], משנה או משכרות {{משלב|ספרותי}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין '''מֵקִיץ''' כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.|שמואל א|כו|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל, '''וְהֵקִיץ''' וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ...|ישעיהו|כט|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל-יָדָעְתִּי מָתַי '''אָקִיץ''' אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.|משלי|כג|לה}} # {{רובד|המקרא}} {{בהשאלה|1}} קם לתחייה, התעורר משנת המוות #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר לֹא '''הֵקִיץ''' הַנָּעַר.|מלכים ב|ד|לא}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא-יָקוּם עַד-בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא '''יָקִיצוּ''' וְלֹא-יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם.|איוב|יד|יב}} #:* {{צט/רבה|'''לכשיקיץ''' אותו שניברא בדמותך אשבעה|בראשית|כא|ז}} # {{רובד|המקרא}} {{בהשאלה|1}} נחלץ לפעולה, התעורר לעשות דבר #:*{{צט/תנ"ך|הָעִירָה '''וְהָקִיצָה''' לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי.|תהלים|לה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי, '''הָקִיצָה''' אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.|תהלים|מד|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|...אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''הָקִיצָה''' לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם...|תהלים|נט|ו}} # {{רובד|חז"ל}} העיר אחר משנתו #:* {{צט|המעורר ישנים '''והמקיץ''' נרדמים|נשמת}} #:* {{צט/רבה|והיו מתיראין '''להקיצו''' מפני אימת המלכות|במדבר|י|ד}} #:* {{מאגרים|צט=וכשהגיע למחוז חפצו '''הקיץ''' המלח ויאמר לך לך לארצך|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=1503001&mm15=000000055002036&mismilla=1|מתוך=שלשלת הקבלה|כותב=גדליה אבן יחיא|שנה=1587}} # {{רובד|ימי הביניים}} עורר את תשומת הלב, העיר או הזהיר #:* {{מאגרים|צט=וגם '''הקיץ''' לנו על עיון הדברים הנראים לעין והשאלה והחקירה על מחדשם ובוראם|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=667000&mm15=000000001060%2000&mismilla=2|מתוך=מחכימת פתי|כותב=יוסף הרואה בן אברהם|מתרגם=טוביה בן משה|ויקיפדיה=ללא|ויקיפדיה יוצר=ללא|ויקיפדיה מתרגם=ללא}} #:* {{מאגרים|צט=כי השם יתברך שמו '''הקיץ''' לחוטא בשלשה חלקים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=657003&mm15=000000004550%2000&mismilla=26|מתוך=משיבת נפש|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1100|ויקיפדיה=ללא|ויקיפדיה יוצר=ללא}} ===גיזרון=== * מן השורש {{שרש3|י|ק|ץ}}, הנוטה בבניין הפעיל על דרך ע"ו.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hapoal/3-9-כללים-הנוגעים-לגזרות-שונות/#target-3266 3.9 כללים הנוגעים לגזרות שונות], החלטות בדקדוק, האקדמיה ללשון העברית, סעיף ב12</ref> משום כך יש מילונים שייחסו את הפועל לשורש {{שרש3|ק|ו|ץ}} או ק־י־ץ.<ref>[https://benyehuda.org/dict/24412/54954 ב. קִיץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref><ref>[https://archive.org/details/32882013627800-wilhelmgesenius/page/712/mode/1up קיץ], וילהלם גזניוס, Hebräisches und aramäisches Handwörterbuch über das Alte Testament, מהדורה 17 בעריכת פרנץ בוהל (1915), עמ' 712</ref><ref>[https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.135 II קיץ], The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (HALOT)</ref> ===צירופים=== * [[בהקיץ]] * [[חלם בהקיץ]] ===מילים נרדפות=== * [[העיר]] (4) * [[התעורר]] (1) * [[יקץ]] (1) * [[נעור]] (1) * [[קם]] (1) ===ניגודים=== * [[הרדים]] (4) * [[ישן]] (1) * [[נרדם]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|wake up|awake}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|קוץ (שורש)|6974}} ===הערות שוליים=== <references /> {{שורש|יקץ}} me0adv9n4ydt4hni6h2eyaggg5qyohk 524900 524899 2026-10-14T20:44:55Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* גיזרון */ 524900 wikitext text/x-wiki ==הֵקִיץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הקיץ |שורש וגזרה={{שרש3|י|ק|ץ}} |בניין=הפעיל }} # {{רובד|המקרא}} [[פקח]] את [[עין|עיניו]] ו[[שב]] ל[[הכרה|הכרתו]], משנה או משכרות {{משלב|ספרותי}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין '''מֵקִיץ''' כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.|שמואל א|כו|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל, '''וְהֵקִיץ''' וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ...|ישעיהו|כט|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל-יָדָעְתִּי מָתַי '''אָקִיץ''' אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.|משלי|כג|לה}} # {{רובד|המקרא}} {{בהשאלה|1}} קם לתחייה, התעורר משנת המוות #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר לֹא '''הֵקִיץ''' הַנָּעַר.|מלכים ב|ד|לא}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא-יָקוּם עַד-בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא '''יָקִיצוּ''' וְלֹא-יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם.|איוב|יד|יב}} #:* {{צט/רבה|'''לכשיקיץ''' אותו שניברא בדמותך אשבעה|בראשית|כא|ז}} # {{רובד|המקרא}} {{בהשאלה|1}} נחלץ לפעולה, התעורר לעשות דבר #:*{{צט/תנ"ך|הָעִירָה '''וְהָקִיצָה''' לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי.|תהלים|לה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי, '''הָקִיצָה''' אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.|תהלים|מד|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|...אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''הָקִיצָה''' לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם...|תהלים|נט|ו}} # {{רובד|חז"ל}} העיר אחר משנתו #:* {{צט|המעורר ישנים '''והמקיץ''' נרדמים|נשמת}} #:* {{צט/רבה|והיו מתיראין '''להקיצו''' מפני אימת המלכות|במדבר|י|ד}} #:* {{מאגרים|צט=וכשהגיע למחוז חפצו '''הקיץ''' המלח ויאמר לך לך לארצך|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=1503001&mm15=000000055002036&mismilla=1|מתוך=שלשלת הקבלה|כותב=גדליה אבן יחיא|שנה=1587}} # {{רובד|ימי הביניים}} עורר את תשומת הלב, העיר או הזהיר #:* {{מאגרים|צט=וגם '''הקיץ''' לנו על עיון הדברים הנראים לעין והשאלה והחקירה על מחדשם ובוראם|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=667000&mm15=000000001060%2000&mismilla=2|מתוך=מחכימת פתי|כותב=יוסף הרואה בן אברהם|מתרגם=טוביה בן משה|ויקיפדיה=ללא|ויקיפדיה יוצר=ללא|ויקיפדיה מתרגם=ללא}} #:* {{מאגרים|צט=כי השם יתברך שמו '''הקיץ''' לחוטא בשלשה חלקים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=657003&mm15=000000004550%2000&mismilla=26|מתוך=משיבת נפש|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1100|ויקיפדיה=ללא|ויקיפדיה יוצר=ללא}} ===גיזרון=== * מן השורש {{שרש3|י|ק|ץ}}, הנוטה בבניין הפעיל על דרך ע"ו.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hapoal/3-9-כללים-הנוגעים-לגזרות-שונות/#target-3266 3.9 כללים הנוגעים לגזרות שונות], החלטות בדקדוק, האקדמיה ללשון העברית, סעיף ב12</ref> משום כך יש מילונים שייחסו את הפועל לשורש {{שרש3|ק|ו|ץ}} או ק־י־ץ.<ref>[https://benyehuda.org/dict/24412/54954 ב. קִיץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref><ref>קיץ, וילהלם גזניוס, Hebräisches und aramäisches Handwörterbuch über das Alte Testament, מהדורה 17 בעריכת פרנץ בוהל (1921), [https://archive.org/details/32882013627800-wilhelmgesenius/page/712/mode/1up עמ' 712]</ref><ref>[https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.135 II קיץ], The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (HALOT)</ref> ===צירופים=== * [[בהקיץ]] * [[חלם בהקיץ]] ===מילים נרדפות=== * [[העיר]] (4) * [[התעורר]] (1) * [[יקץ]] (1) * [[נעור]] (1) * [[קם]] (1) ===ניגודים=== * [[הרדים]] (4) * [[ישן]] (1) * [[נרדם]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|wake up|awake}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|קוץ (שורש)|6974}} ===הערות שוליים=== <references /> {{שורש|יקץ}} 9sxmvtzrvfhiqufvgo41zxxtla47hoa 0 64489 524889 524849 2026-10-14T15:29:15Z CrescentStorm 15545 524889 wikitext text/x-wiki ==סוֹכְנוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סוכנות |הגייה=sokh'''nut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה=[[סוכן]] + ־וּת |נטיות=סוֹכְנוּת־, ר' סוֹכְנֻיּוֹת וגם סוֹכְנוּיוֹת }} # [[גוף]] [[מסחר]]י שמספק שירות מסוים. #:* {{צטבי|תקוותי הגדולה הייתה בת דודתי רחל בן אפרים, שבבעלות בעלה היו '''סוכנות''' ביטוח משגשגת ומשרד עורכי דין. רציתי להשתלב במקצוע הביטוח.|https://benyehuda.org/read/61114?q|זכרונות מהמסע הגדול|דוד שדכנוביץ'}} #:* {{צטבי|את הבקשות לאשרות־תיירים הגשנו באמצעות '''סוכנות''' נסיעות ישראלית חודשים לפני הנסיעה, אבל בשל מצב ניתוק־היחסים מוענקת האשרה עצמה רק במקום שיש בו קונסוליה סובייטית|https://benyehuda.org/read/11461?q|יריד במוסקבה|חנוך ברטוב}} # גוף, [[מוסד]] או [[נציגות]] ממלכתית שפועלים למען קידום [[מטרה]] מסוימת. #:* {{צטבי|'''הסוכנות''' היהודית תובעת אפוא כי מעתה ואלך תינקט מדיניות אנושית וליברלית לגבי פליטים יהודים.|https://benyehuda.org/read/69471?q|"סטרומה": מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון|משה שרת}} #:* {{צטבי|בדחותה את פנייתו של הנשיא קרטר לחקור את בעיית העבמים, פסקה '''סוכנות''' החלל והתעופה (נאס"א) בעצם שהיא תעשה זאת רק אם יוצגו בפניה נתונים ‘מוצקים’.|https://benyehuda.org/read/68689?q|ד"ר ג'וזף אלן הייניק על... עבמים: שגעון חולף או סיכוי לפריצת־דרך| ג'וזף אלן}} ===גיזרון=== * מן [[סוכן]] + סיומת ־וּת. ===צירופים=== * [[סוכנות בטוח|סוכנות ביטוח]] * [[סוכנות ביון]] * [[סוכנות דאר|סוכנות דואר]] * [[סוכנות החלל והתעופה]] * [[סוכנות ידיעות]] * [[סוכנות מודיעין]] * [[סוכנות נסיעות]] * [[סוכנות רכב]] * [[סוכנות ריגול]] ===מילים נרדפות=== * [[ארגון]] * [[משרד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|agency}} * ערבית: {{ת|ערבית|وِكالة}} ===ראו גם=== * [[בא כח|בא כוח]] [[קטגוריה:מדעי המדדינה]] kbhyfp527zaks1adp78g2sxpmzxjaki 524890 524889 2026-10-14T15:29:23Z CrescentStorm 15545 /* ראו גם */ 524890 wikitext text/x-wiki ==סוֹכְנוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סוכנות |הגייה=sokh'''nut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה=[[סוכן]] + ־וּת |נטיות=סוֹכְנוּת־, ר' סוֹכְנֻיּוֹת וגם סוֹכְנוּיוֹת }} # [[גוף]] [[מסחר]]י שמספק שירות מסוים. #:* {{צטבי|תקוותי הגדולה הייתה בת דודתי רחל בן אפרים, שבבעלות בעלה היו '''סוכנות''' ביטוח משגשגת ומשרד עורכי דין. רציתי להשתלב במקצוע הביטוח.|https://benyehuda.org/read/61114?q|זכרונות מהמסע הגדול|דוד שדכנוביץ'}} #:* {{צטבי|את הבקשות לאשרות־תיירים הגשנו באמצעות '''סוכנות''' נסיעות ישראלית חודשים לפני הנסיעה, אבל בשל מצב ניתוק־היחסים מוענקת האשרה עצמה רק במקום שיש בו קונסוליה סובייטית|https://benyehuda.org/read/11461?q|יריד במוסקבה|חנוך ברטוב}} # גוף, [[מוסד]] או [[נציגות]] ממלכתית שפועלים למען קידום [[מטרה]] מסוימת. #:* {{צטבי|'''הסוכנות''' היהודית תובעת אפוא כי מעתה ואלך תינקט מדיניות אנושית וליברלית לגבי פליטים יהודים.|https://benyehuda.org/read/69471?q|"סטרומה": מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון|משה שרת}} #:* {{צטבי|בדחותה את פנייתו של הנשיא קרטר לחקור את בעיית העבמים, פסקה '''סוכנות''' החלל והתעופה (נאס"א) בעצם שהיא תעשה זאת רק אם יוצגו בפניה נתונים ‘מוצקים’.|https://benyehuda.org/read/68689?q|ד"ר ג'וזף אלן הייניק על... עבמים: שגעון חולף או סיכוי לפריצת־דרך| ג'וזף אלן}} ===גיזרון=== * מן [[סוכן]] + סיומת ־וּת. ===צירופים=== * [[סוכנות בטוח|סוכנות ביטוח]] * [[סוכנות ביון]] * [[סוכנות דאר|סוכנות דואר]] * [[סוכנות החלל והתעופה]] * [[סוכנות ידיעות]] * [[סוכנות מודיעין]] * [[סוכנות נסיעות]] * [[סוכנות רכב]] * [[סוכנות ריגול]] ===מילים נרדפות=== * [[ארגון]] * [[משרד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|agency}} * ערבית: {{ת|ערבית|وِكالة}} ===ראו גם=== * [[בא כח|בא כוח]] [[קטגוריה:מדעי המדינה]] 00pn4apntia4ivp5l3tu8cyfe4i7lhb 524891 524890 2026-10-14T15:29:41Z CrescentStorm 15545 524891 wikitext text/x-wiki ==סוֹכְנוּת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סוכנות |הגייה=sokh'''nut''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה=[[סוכן]] + ־וּת |נטיות=סוֹכְנוּת־, ר' סוֹכְנֻיּוֹת וגם סוֹכְנוּיוֹת }} # [[גוף]] [[מסחר]]י שמספק שירות מסוים. #:* {{צטבי|תקוותי הגדולה הייתה בת דודתי רחל בן אפרים, שבבעלות בעלה היו '''סוכנות''' ביטוח משגשגת ומשרד עורכי דין. רציתי להשתלב במקצוע הביטוח.|https://benyehuda.org/read/61114?q|זכרונות מהמסע הגדול|דוד שדכנוביץ'}} #:* {{צטבי|את הבקשות לאשרות־תיירים הגשנו באמצעות '''סוכנות''' נסיעות ישראלית חודשים לפני הנסיעה, אבל בשל מצב ניתוק־היחסים מוענקת האשרה עצמה רק במקום שיש בו קונסוליה סובייטית|https://benyehuda.org/read/11461?q|יריד במוסקבה|חנוך ברטוב}} # גוף, [[מוסד]] או [[נציגות]] ממלכתית שפועלים למען קידום [[מטרה]] מסוימת. #:* {{צטבי|'''הסוכנות''' היהודית תובעת אפוא כי מעתה ואלך תינקט מדיניות אנושית וליברלית לגבי פליטים יהודים.|https://benyehuda.org/read/69471?q|"סטרומה": מכתב אל המזכיר הראשי ג'ון מקפרסון|משה שרת}} #:* {{צטבי|בדחותה את פנייתו של הנשיא קרטר לחקור את בעיית העבמים, פסקה '''סוכנות''' החלל והתעופה (נאס"א) בעצם שהיא תעשה זאת רק אם יוצגו בפניה נתונים ‘מוצקים’.|https://benyehuda.org/read/68689?q|ד"ר ג'וזף אלן הייניק על... עבמים: שגעון חולף או סיכוי לפריצת־דרך| ג'וזף אלן}} ===גיזרון=== * מן [[סוכן]] + סיומת ־וּת. ===צירופים=== * [[סוכנות בטוח|סוכנות ביטוח]] * [[סוכנות ביון]] * [[סוכנות דאר|סוכנות דואר]] * [[סוכנות החלל והתעופה]] * [[סוכנות ידיעות]] * [[סוכנות מודיעין]] * [[סוכנות נסיעות]] * [[סוכנות רכב]] * [[סוכנות ריגול]] ===מילים נרדפות=== * [[ארגון]] * [[משרד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|agency}} * ערבית: {{ת|ערבית|وِكالة}} ===ראו גם=== * [[בא כח|בא כוח]] [[קטגוריה:ממשל ומדיניות]] giewt51bru2i2ztbtcvxj8ohvw43mu5