ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.24 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע טלה 0 6565 524992 503719 2026-10-21T12:31:59Z CrescentStorm 15545 /* טָלֶה */ 524992 wikitext text/x-wiki ==טָלֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טלה |הגייה= ta'''leh''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ט|ל|א}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ' טַלְיָה; ר' טְלָאִים; טְלֵה־}} {{נגן|קובץ=He-טָלֶה.ogg|כתובית=הגיה}} {{מזל |מזל=טלה |תמונה=Aries constellation map.png |התחלה=21 ב[[מרץ]] |סוף=20 ב[[אפריל]] |חודש עברי=[[ניסן]] |סמל=Aries.svg }} # [[כבש#כֶּבֶשֹ|כֶּבֶשֹ]] צעיר, אשר גילו קטן משנה. #:* {{צט/תנ"ך|כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה – בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ '''טְלָאִים''', וּבְחֵיקוֹ יִשָּׁא; עָלוֹת יְנַהֵל.|ישעיהו|מ|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמּוֹצִיא תֶבֶן, כִּמְלא פִי פָרָה; עֵצָה, כִּמְלא פִי גָמָל; עָמִיר, כִּמְלא פִי '''טָלֶה'''; עֲשָׂבִים, כִּמְלא פִי גְדִי.|שבת|ז|ד}} #:*{{צט/משנה|הַגּוֹנֵב '''טָלֶה''' מִן הָעֵדֶר וְהֶחֱזִירוֹ, וָמֵת אוֹ נִגְנַב, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.|בבא קמא|י|ח}} #:*{{צט/משנה|פַּעַם אַחַת הָיוּ תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִין בַּשָּׂדֶה וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת '''טְלָאִים''' זֶה לָזֶה, וְנִפְסְקָה זְנָבוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וַהֲרֵי הוּא בְכוֹר, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ.|בכורות|ה|ג}} #:*{{צט/משנה|אָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהָבִיאוּ '''טָלֶה''' מִלִּשְׁכַּת '''הַטְּלָאִים''', וַהֲרֵי לִשְׁכַּת '''הַטְּלָאִים''' הָיְתָה בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית.|תמיד|ג|ג}} #:*{{צט|ישוב '''טלה''' אל חיק האם/ ישכב בדיר וירדם/ והכבשה תישק אותו/ והיא תקרא אותו בשם|ערב מול הגלעד, לאה גולדברג}} # מזל מ[[גלגל המזלות]]. #:*{{צט/רבה|הִתְחִיל הָרָשָׁע לִשְׂמֹחַ, חָזַר וּבָדַק בַּמַּזָּלוֹת, '''טָלֶה''', זְכוּת פֶּסַח.|אסתר|ז|יא}} #:*{{צט|הקדוש ברוך הוא לא נתן התורה לא בניסן ולא באייר מפני שמזל ניסן '''טלה''' ומזל אייר שור אין נאה להם לקלס ולשבח|פסיקתא רבתי/כ}} #:* מי שנולדו בין ה־21 ב[[מרס]] ל־20 ב[[אפריל]] הם בני מזל '''טלה'''. ===צירופים=== *[[טלה חלב]]<!---במקרא---> ===נגזרות=== * [[טליה]] ===מילים נרדפות=== *[[שה]] ===תרגום=== * אנגלית: ({{ת|אנגלית|lamb}} (1) ; {{ת|אנגלית|Aries}} (2 * ערבית: {{ת|ערבית|طلي}} * רוסית: 1. {{ת|רוסית|овен}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מזל טלה}} [[קטגוריה:מזלות]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] nsu2t4ax9c06dm6nhkiiohc3ylsoyga חרף 0 6889 525008 516733 2026-10-21T18:26:24Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* ניגודים */ 525008 wikitext text/x-wiki ==חֹרֶף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חורף |הגייה='''kho'''ref |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ר|ף}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות=ר' חֳרָפִים; חֹרְף־, ר' חֹרְפֵּי־ }}{{תמונה|Firewood in the snow.jpg|מראה טיפוסי של חורף ב[[אירופה]].}} {{עונות השנה}} # אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[קר]]ה ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה מועטות. #:*{{צט/תנ"ך|עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ '''וָחֹרֶף''' וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ|בראשית|ח|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל-גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ '''וָחֹרֶף''' אַתָּה יְצַרְתָּם|תהלים|עד|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|'''מֵחֹרֶף''' עָצֵל לֹא-יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן|משלי|כ|ד}} ===גיזרון=== *יתכן שיש קשר בינה לבין השרש {{שרש3|ע|ר|ף|ב}} שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.{{הערת שוליים|רש"ר הירש דברים לב, ב.}} בנוסף, ע־ר־ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש {{שרש3|ע|ר|ב}}, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה; ר' [[ערף#עָרַף ב|ערף]]. *המילה קיימת במספר לשונות שמיות. מילה זו נחשבה נרדפת במשמעותה למילה "סתיו", אך חל פיצול במשמעות. לשם השוואה, בערבית: {{ערבית|خَرِيف|חַ'רִיף}} – סתיו, לעומת {{ערבית|شِتَاء|שִׁתָאא}} – חורף. === צירופים === * [[בית חרף|בית חורף]] * [[ימי חרף|ימי חרפי]] * [[חרף גרעיני|חורף גרעיני]] * [[שנת חרף|שנת חורף]] ===נגזרות=== *[[חרפי]] ===מילים נרדפות=== * [[ימות הגשמים]] * [[תקופת טבת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|winter}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|invierno}} * ערבית: {{ת|ערבית|شتاء}} (תעתיק: שִׁתָאא) * צרפתית: {{ת|צרפתית|hiver}} * רוסית: {{ת|רוסית|зима}} ===ראו גם=== * [[אביב]] * [[קיץ]] * [[סתיו]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חורף}} {{שורש|חרף}} ==חָרַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ף}} |בניין=קל }} # {{רובד|עברית חדשה}} שהה בחודשי החורף במקום מסויים. #:* הנחליאלי '''חורף''' בארץ # {{משלב|סלנג}} ('''חָרַפּ''') ישן שינה חזקה וארוכה. ===גיזרון=== * 1. מן חורף. 2. מן [[שנת חרף|שנת חורף]] ===נגזרות=== *[[חרפן|חורפן]] ===ניגודים=== * [[קץ#קָץ ד|קָץ]] ===ראו גם=== *[[חרופ]] ==חֵרֶף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חרף |הגייה='''khe'''ref |חלק דיבר=מילת חיבור |מין= |שורש={{שרש3|ח|ר|ף}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=}} # {{רובד|מ}} [[למרות]], [[על אף]], מילה הבאה לבטא תוצאת ויתור. #:*'''חרף''' מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון. ===גיזרון=== * מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של {{צט/תנ"ך|יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, '''חֵרֵף''' שֹׁאֲפִי|תהלים|נז|ד|}}:<ref>מילון אבן-שושן ערך חרף.</ref> בפסוק '''חֵרֵף''' הוא פועל במשמע 'גידף, קילל', ומשמע הכתוב "שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא '''יקלל''' את שונאי". אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני/שונאי, והוביל לקריאה "יושיעני על ידי שהוא '''יְחָרֵף''' שונאי" = "יושיעני '''חרף''' שונאי" כמו "יושיעני '''למרות''' שונאי", ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|despite}} ===מידע נוסף=== אחרי המילים [[למרות]] וחרף לעולם לא תבוא ש' השעבוד. הצורה הנכונה לשימוש במילים אלו היא שלאחריהן יבוא '''שם עצם''' גרידא, למשל: לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכִּשָּׁלוֹן, לַמְרוֹת זֹאת וכו'. לפיכך הצורות "למרות ש" או "חרף ש" אינן תקינות מבחינה דקדוקית. כאשר רוצים לבטא קשר של ויתור במשפט מורכב יש להשתמש ב־"על אף". [[קטגוריה:מילות חיבור]] ==חֵרֵף, חֵרַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חרף |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ף}}, [[גזרת השלמים]], [[פ"ג]],[[ע"ג]] |בניין=פיעל |נטיות=לְחָרֵף, חֵרַפְתִּי, מְחָרֵף, אֲחָרֵף, חָרֵף! }} # גידף, קילל. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי '''חֵרַפְתִּי''' אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.|שמואל א|יז|י}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶת-מִי '''חֵרַפְתָּ''' וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.|ישעיהו|לז|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי '''חֵרְפוּנִי''' צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.|תהלים|מב|יא}} # סיכן (בעיקר בצירוף "[[חרף נפשו]]"). #:*{{צט/תנ"ך|זְבֻלוּן עַם '''חֵרֵף''' נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.|שופטים|ה|יח}} #:*החייל '''חרף''' נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב. ===גיזרון=== *'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%97%D6%B8%D7%A8%D6%B7%D7%A3?lang=he מילון יסטרוב]. </ref> כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).<ref>[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xrp%20N&cits=all CAL].</ref> משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_חוּרְפָּא?lang=he מילון יסטרוב].</ref> מהפועל האכדי חרפֻּ ששימש בהוראת 'לחתוך'. משם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית {{סורית|40083|ܚܰܪܶܦ}} (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית {{ערבית|حَرْف|חַרְף}} 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: {{סורית|22344|ܚܳܪܶܦ}} (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', {{ערבית|‫حِرّيف‬|חִרּיף}} 'חריף' (אוכל). * שתי המשמעויות כנראה משורש שונה גם באכדית נכתבות שתי המילים באופן זהה אך במשמעות שונה: 1)לחתוך 2)להקדים . המשמעות המופיעה לעיל בסעיף (1) מצויה בשימוש נרחב יותר וקשורה בצורתה ובמשמעותה בפועל '[[חרב]]' בהוראת קילקל,הרס . המשמעות בסעיף (2) נמצאת רק בהקשר אחד בעל מקבילה מאכדית שהגייתה: חַרַפֻּ (ḫarāpu) בהוראת 'להקדים', לפיכך על פי האכדית הקדומה מסתבר הביטוי "'''חרף''' נפשו למות" בהוראת: "'''הקדים''' מוות לנפשו". * על פי פרשן המקרא רשב"ם ביטוי לחרף המקראי מצוי בתיבה"[[חרוף|חָרוּף]]" ובצירוף [[שפחה חרופה]]. בערבית "חרוף" ([[:en:خروف|خَرُوف]]) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי - חַרִפַ (خَرِفَ) - מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף, חירפון {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003, עמ' 400 :ḫrp}}. ===צירופים=== * [[חרף נפשו]] ===נגזרות=== * [[חרוף#חֵרוּף|חֵרוּף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|swear}} (1) ===מידע נוסף=== * כפועל קל בצורת הבינוני {{צט/תנ"ך|ואענה חורפי דבר|תהלים|קיט|מב}} וב{{צט/תנ"ך|ואשיבה חורפי דבר|משלי|כז|יא}} === ראו גם === * [[חריף]] * [[חרפה]] * [[חפר#חָפַר ב|חפר]] {{שורש|חרף}} et73miatpnrd0fzrcmpdw7543dj5jpd גזרה 0 9761 525000 520270 2026-10-21T17:33:32Z Samp10l 41077 /* גִּזְרָה */ ניקוד הנטיות 525000 wikitext text/x-wiki ==גְּזֵרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גזירה |הגייה=gze'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=ר' גְּזֵרוֹת; גְּזֵרַת־, ר' גְּזֵרוֹת־ }} # [[תקנה]] או [[חק|חוק]] שיש בהם כדי להגביל ולהקשות, [[צו]]. #:*{{הדגשה|שר בשר ודם גוזר '''גזרה''', ספק מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה ... ואילו משה רבנו גזר כמה '''גזרות''' ותקן כמה תקנות וקימות הן לעולם ולעולמי עולמים.|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד א)}} #:* "מקרה תלמי היה מקרה זמני; הוא בא, ראה ונצח, ובזה תם הדבר ואין להשיב. צריך היה שתבא '''גזרת''' השמד של אנטיוכוס וישרפו כאלף חסידים בבת אחת במערה בשבת" ([https://benyehuda.org/malal/malal_018.html "פקוח נפשות במקום איסור"], [[w:משה לייב לילינבלום|משה ליב ליליינבלום]]) # [[גורל]]. לפי ה[[אמונה]], מה שנגזר על אדם מ[[שמים]]. #:* {{צטבי|'''גְּזֵרָה''' נִגְזְרָה וּבָאָה/מֵאֵת אֲדֹנָי יָצַאָה/לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְרָאֵל|http://benyehuda.org/rihal/rihal10_1.html| פתיחה|ר' יהודה הלוי}} ===גיזרון=== * מן [[גזר|גָּזַר]]. מִלה מקראית שנכנסה לשִמוש כנראה בהשפעת הארמית. המִלה מופיעה פעם אחת בספר ויקרא פרק טז פסוק כב {{ציטוטון|"וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ '''גְּזֵרָה''' וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר"}} ושם קשה לפרש{{הפניה|1|גזרה}}; ופעמיים בארמית בספר דניאל במובן שלעיל. ===צירופים=== * [[גזרה מן השמים]] * [[ארץ גזרה]] * [[גזרה שאין הצבור יכול לעמד בה|גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה]] * [[גזרה שוה|גזרה שווה]]{{הבהרה|אינה צירוף להגדרה המובאת}} ===ניגוד=== * [[בחירה]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|decree|ordinance|restrictive rule}} * ערבית: {{ת|ערבית|مَرْسوم|أَمْر}} (1) * ערבית: {{ת|ערבית|قضاء وقدر}} (2) ===הערת שוליים=== #{{הערה|גזרה}} על פי חז"ל, מקום שההר גזור, מצוק תלול {{הדגשה|ומניין שבצוק – תלמוד לומר גזרה.|(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סז, עמוד ב)}} {{שורש|גזר}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==גִּזְרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גזרה |הגייה=giz'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ז|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}} |נטיות=גִּזְרַת־; ר' גְּזָרוֹת, גִּזְרוֹת־ }}{{תמונה|Dress formSerie1893.jpg|גזרה (1,2) נשית}} {{תמונה|Circle arc.svg|גזרה (3) של מעגל (מסומנת בירוק)}} #[[צורה|צורת]] ה[[גוף]]. #:*{{צט/תנ"ך|זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר '''גִּזְרָתָם'''.|איכה|ד|ז}} # [[תבנית]] שעל פיה [[גזר|גוזרים]] את ה[[בד]] ל[[תפירה|תפירת]] [[בגד]]. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָדַד אֶת-הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה '''וְהַגִּזְרָה''' וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה.|יחזקאל|מא|יג}}{{הבהרה|(הכיצד 'גִּזְרָה' מתקשרת כאן ל'בד לתפירת בגד', מדובר על בּ-נ-י-ה!). ראו פירוש הגיוני בסעיף הגזרון}} # {{משלב|גאומטריה}} {{בהשאלה|2}} [[שטח]] ה[[מעגל]] הכלוא בין שני [[רדיוס]]ים. #:*{{משפט מדגים}} # {{רובד|ח}} {{בהשאלה|3}} [[שטח]] [[קרקע]] שהוגדרו גבולותיו לצורך פעילות כלשהי. #:*הועלתה רמת הכוננות '''בגזרת''' הר דב. #{{משלב|דקדוק}} קבוצת ה[[פעל]]ים הנוטה לפי אותה [[תבנית]]. #:*בעברית קיימות תשע '''גזרות''' חוץ מגזרת השלמים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[גזר]]. *(2:) {{צט/תנ"ך|וְהַ'''גִּזְרָה''' וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ|יחזקאל|מא|יג}} - תרגום יונתן בשפה הארמית מתרגם את תיבת "גִּזְרָה" מספר יחזקאל בהוראת [[גזוזטרה]] שיש הרואים בה (גזוזטרה) צורה קדומה לתיבת 'גזרה' המקראית.{{הערת שוליים|שמעון שרביט.'''תורת ההגה של לשון חכמים'''.האקדמיה ללשון העברית.2016 .עמוד: 121}} ===צירופים=== ====5==== * [[גזרת המרובעים]] * [[גזרת השלמים]] * [[גזרת חפי"צ]] * [[גזרת חפ"נ]] * [[גזרת נל"א]] ===מילים נרדפות=== *[[אזור|איזור]] (4) *[[טליה]] (1) *[[פיגורה]] (1) *[[תחום]] (4) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|figure|form}}‏ (1), {{ת|אנגלית|model}}‏ (2), {{ת|אנגלית|sector}}‏ (3), {{ת|אנגלית|verb type}}‏ (5) * ערבית: {{ת|ערבית|قطاع}} (3) ===ראו גם=== * [[רצועה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גזרה}} ===הערת שוליים=== [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:טקסטיל]] [[קטגוריה:גזרות|*]] b3osmn9a2mbpoc2rtpu75crhmmt4ax3 כלו כל הקצין 0 11823 525007 519975 2026-10-21T18:24:11Z ידידיה צ' צבאן 4871 525007 wikitext text/x-wiki ==כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כלו כל הקיצין |הגייה=ka'''lu''' kol haki'''tsin''' |חלק דיבר=משפט |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} <br /> # נגמרה התקווה, אפסו הסיכויים. #:* מיכאל קיווה לעבור במתמטיקה, אך כאשר שהמורה הכריזה על הבוחן לאחר שלא למד, הבין ש'''כלו כל הקצין'''. #:* "מירל, הַרְפִּי! מירל הַסִּי! '''כלו כל הקצין'''… כבר עבר מועד, מירל, אני אומר לך בתום לב – הרפי, אני רוצה למות…" ([https://www.benyehuda.org/perets/ptirat_hamenagen.html "פטירת המנגן",] [[w:י"ל פרץ|י"ל פרץ]]) ===מקור=== *{{צט/בבלי|אמר רב: כלו כל הקצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים|סנהדרין|צז|ב}} בלשון חז"ל, "קץ הימים" הוא עת ביאת המשיח. "קצין" היא צורת הריבוי של המילה קץ, ומשמעותה בהקשר זה: זמנים בהם היה אמור להגיע המשיח. פירושו של הביטוי "כלו כל הקיצין" בתלמוד הוא שכעת, עברו כל הזמנים שהיו מוכשרים לביאת המשיח בפני עצמם, והסיבה היחידה שביאת המשיח מתעכבת היא שמחכים שבני ישראל יעשו תשובה ויתנהגו כראוי. ===ראו גם=== * [[כלה#כָּלָה א|כָּלָה]] * [[קץ|קֵץ]] {{שורש|כלה}} {{שורש|קצץ}} [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] [[קטגוריה:ניבים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] pm1qlf01zwvjvluzcwscd7x10rupbq1 נער 0 12620 525024 516238 2026-10-21T18:45:18Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 525024 wikitext text/x-wiki ==נַעַר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נער |הגייה='''na'''ar |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=נַעַר־; ר' נְעָרִים; ס' נַעֲרֵי־ }} {{תמונה|Birthdayparty.jpg|קבוצת נערים במסיבה}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[אדם]] [[צעיר]] שכבר אינו [[ילד]] אך עדיין לא הגיע ל[[בגרות]]. על פי רוב בגיל 12-15. #:*{{צט/תנ"ך|וְשָׁם אִתָּנוּ '''נַעַר''' עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ.|בראשית|מא|יב}} #:* {{צט/תנ"ך|וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה לֹא-יָדַעְתִּי, דַּבֵּר: כִּי-'''נַעַר''', אָנֹכִי.|ירמיהו|א|ו}} # {{רובד|לשון המקרא}} עבד, משרת, פקיד. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר בֹּעַז '''לְנַעֲרוֹ''', הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים; לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?|רות|ב|ה}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ '''נַעֲרֵי''' מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי|מלכים ב|יט|ו}}. ===גיזרון=== * שם זה מופיע בלשון [[w:אוגריתית|אוגריתית]] בצורה:(𐎐𐎓𐎗) נ-ע-ר. ===מידע נוסף=== * בחותמו של "נתביהו נער מתן" מן המאה ה־7 לפנה"ס מופיעה המילה "נער" במשמעות "פקיד".{{הערת שוליים|נחמן אביגד, על תארים וסמלים בחותמות עבריים. ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה,‎ 1981.}} ===צירופים=== {{ע|3| * [[אל הנער הזה התפללתי]] * [[נער הייתי וגם זקנתי]] * [[נערי האוצר]] * [[נער לווי]] * [[נערי רפול]] * [[נער שליחויות]] * [[נער שעשעים|נער שעשועים]] * [[לאט לי לנער]] * [[נער תא]] * [[נער ספון|נער סיפון]] * [[נער הקברניט]] }} ===נגזרות=== * [[נעורים]] * [[נערה]] ===מילים נרדפות=== * [[צעיר]] * [[עלם]] * [[מתבגר]] ===ניגודים=== * [[זקן]] * [[קשיש]] === תרגום === {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|giovane|adolescente}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|teenager|adolescent}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Jugendliche}} : * יוונית: {{ת|יוונית|νεανίσκος}} (תעתיק: neanískos) :::{{ת|יוונית|έφηβος}} (תעתיק: éfivos) * ספרדית: {{ת|ספרדית|adolescente|joven}} : * ערבית: {{ת|ערבית|مراهق}} (תעתיק: מֻרָאהִק) :::{{ת|ערבית|فتى}} (תעתיק: פַתָא[ן]) * צרפתית: {{ת|צרפתית|jeune}} * רוסית: {{ת|רוסית|юноша}} (תעתיק: júnoša) }} ===ראו גם=== * [[בחור]] * [[צעיר]] * [[גבר]] * [[ילד]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נער}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:גילים]] ==נֹעַר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נוער |הגייה='''no'''ar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }}{{תמונה|Birthdayparty.jpg|בני נוער ב[[מסיבה]].}} #{{רובד|המקרא}} ה[[תקופה]] במשך ה[[חיים]] הקודמת ל[[בגרות]]. #:*{{צט/תנ"ך|עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ '''מִנֹּעַר'''; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה.|תהלים|פח|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|תָּמֹת '''בַּנֹּעַר''' נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים.|איוב|לו|יד}} # בני נוער. [[קבוצה|קבוצת]] [[בן אדם|בני־אדם]] בתקופה הזו בחייהם. #:* '''הנוער''' של היום הוא לא מה שהיה פעם. #:*{{צטשיר|אם צועקים לך: "זה '''נוער''', זה? - זה בררה!"|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}334&wrkid{{=}}2391|סימן שאתה צעיר|יוסי גמזו}} ===צירופים=== * [[אכסניית נוער]] * '''בני נוער''' * [[נער גבעות|נוער גבעות]] * [[תנועת נוער]] ===מילים נרדפות=== *[[נעורים]] (1) *'''בני נוער''' (2) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|youth}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Jugend}} * יוונית: {{ת|יוונית|νεολαία}} (תעתיק: neolaía) * ספרדית: {{ת|ספרדית|juventud}} * ערבית: {{ת|ערבית|شباب}} (תעתיק: שַׁבָאב) * צרפתית: {{ת|צרפתית|jeunes|jeunesse}} * רוסית: {{ת|רוסית|молодёжь}} (תעתיק: molodjóžʹ) ===ראו גם=== * [[גיל ההתבגרות]] [[קטגוריה:גילים]] ==נָעַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נער |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ע|ר|א}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]] |בניין=קל }} # השמיע קול [[נעירה]], קולו של החמור. #:* שמעתי את העַיִר '''נוער'''. ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: {{צט/תנ"ך|יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ '''נָעֲרוּ''' כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת.|ירמיהו|נא|לח}} ושם הקול מיוחס לאריות דווקא. ===נגזרות=== * [[נעירה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bray}} {{שורש|נער א}} [[קטגוריה:קולות בעלי חיים]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==נִעֵר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ניער |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ע|ר|ב|גזרה=השלמים}} |בניין=פיעל }} # [[טלטל]] דבר־מה. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ '''וַיְנַעֵר''' יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם|שמות|יד|כז}} #:*{{צט/תנ"ך|...כָּכָה '''יְנַעֵר''' הָאֱלֹהִים אֶת־כָּל־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ, וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק...|נחמיה|ה|יג}} #:*{{צט/משנה|בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ '''וּמְנַעֲרָהּ'''.|שבת|כא|ג}} #:*{{צט/משנה|מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן; וְאִם '''נִעֵר''', בְּכִי יֻתַּן.|מכשירין|ד|ב}} #:*{{צט/משנה|הָיְתָה טְבוּלַת יוֹם '''מְנַעֶרֶת''' אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, וְרָאֲתָה מַשְׁקִין עַל יָדֶיהָ, סָפֵק מִן הַקְּדֵרָה נִתְּזוּ, סָפֵק שֶׁהַקֶּלַח נָגַע בְּיָדֶיהָ, הַיָּרָק פָּסוּל וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה.|טהרות|ב|א}} #:* '''ניערתי''' את חולצתי מהאבק שדבק בה. ===צירופים=== * [[נער חצנו|ניער חוצנו]] ===נגזרות=== * נֹעַר (צורת הסביל) **[[מנער|מְנֹעָר]] * [[נעור|נִעוּר]] ===מילים נרדפות=== * [[טלטל]] * [[שקשק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|shake}} ===קישורים חיצוניים=== *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|יש לשכשך לפני השימוש|2017/04/30}} {{שורש|נער ב}} mg6a4aqlcq06ynmfkak81dwri01nnw6 גמם 0 18710 525009 523789 2026-10-21T18:26:47Z ידידיה צ' צבאן 4871 525009 wikitext text/x-wiki ==גָּמַם (<small>גם:</small> גַּם)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גמם או גם |שורש וגזרה={{שרש3|ג|מ|ם}}, [[נספח:גזרת הכפולים|גזרת הכפולים]] |בניין=קל |נטיות= }} # {{חזל}} גדע, כרת, קצץ עד לבסיסו. #:* {{צט|הגומם את כרמו פחות מטפח חייב ערלה מפני מראית עין דברי חכמים עד ש'''יגום''' מעם הארץ|תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק א', הלכה ו'}} #:* {{צט| אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. רבי יהודה אומר, כדרכה, אסור; אלא או מגביה עשרה טפחים, או '''גומם''' מעם הארץ|משנה, מסכת שביעית, פרק ד', משנה ה'}} #:* {{צט| אם רצה '''גומם''' עד פחות מטפח וזורע ואחר כך משרש|כלאיים, פרק ב', משנה ד' }} ===גזרון=== * השוו לפועל [[גמגם]] ===נגזרות=== *[[גמגם]] ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[קץ#קָץ א|קָץ]] *[[חתך]] *[[גזר]] *[[חטב]] *[[גרז]] | *[[גדע]] *[[זמר]] *[[גזם]] *[[התז]] *[[כרת]] }} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cut down|cut}}‏ ===ראו גם=== * [[גמד]] * [[גמום]] * [[נגמם]] * [[גמה#גֻּמָּה|גומה]] [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==גִּמֵּם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גימם |שורש וגזרה={{שרש|גמם|ג־מ־ם}}, [[נספח:גזרת השלמים|גזרת השלמים]] |בניין=פיעל }} # {{חזל}} גדע, כרת, קצץ עד לבסיסו. #:* {{צט|הכרם הזה בשעה שאינו עושה פרות, מה בעליו עושים לו, '''מגממים''' אותו|בראשית רבה, נ"ח, פרשה ל"ח, סימן ט'}} ===גיזרון=== *השורש מצוי במשנה בצורות העתיד: יגם, {{צט/משנה|נִּגְמַם|שביעית|ח|ט}} מקביל בהוראתו לשורש ק-צ-ץ. {{להשלים}} ===מילים נרדפות=== * [[קצץ#קִצֵּץ|קִצֵּץ]] * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cut down|cut}}‏ ===ראו גם=== *[[גמום]] *[[גמד]] {{שורש|גמם}} r3lh756k052o3s87xokmv6bio17v4c4 ראש 0 19217 525011 511257 2026-10-21T18:28:04Z ידידיה צ' צבאן 4871 525011 wikitext text/x-wiki ==רֹאשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ראש |הגייה=rosh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|ראשׁ|ר־א־שׁ}} |דרך תצורה= |נטיות= [נ' (כתואר) רֹאשָׁה] ר' רָאשִׁים; רֹאשׁ־, ר' רָאשֵׁי־; כ' רֹאשׁוֹ, רֹאשָׁם, רָאשֵׁיהֶם }}{{תמונה|Head anatomy lateral view.svg|ראש אדם}} {{תמונה|Sideview of George Washington Statue at Mt Rushmore.jpg|הר חצוב בדמות ראשו של [[w:ג'ורג' וושינגטון|ג'ורג' וושינגטון]]}} # ה[[איבר]] ה[[עליון]] ב[[בעלי חיים]] המחובר ב[[קדמה|קדמת]]־הגו, אשר בו נמצאים ה[[מח]], ה[[עין|עיניים]], ה[[אזן|אזניים]], וה[[פה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ '''רֹאשׁ''', וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב|בראשית|ג|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּחֶל שְׂעַר-'''רֹאשׁוֹ''' לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח.|שופטים|טז|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-'''רֹאשׁוֹ''' וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן.|שמואל א|יז|לח}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְמַן יְהוָה-אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל-'''רֹאשׁוֹ''' לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל-הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.|יונה|ד|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|בְּכָל-עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל-'''רֹאשְׁךָ''' אַל-יֶחְסָר.|קהלת|ט|ח}} # ה[[קצה]] ה[[עליון]] של עצם כלשהו. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל '''וְרֹאשׁוֹ''' בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.|בראשית|יא|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל-'''רֹאשׁ''' הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת.|מלכים א|ז|יט}} #:*{{צט/תוספתא|הנוטע בספינה בעציץ '''ובראש''' הגג חייב בערלה נזרעו בעציץ שאינו נקוב נשבר וחזר וזרען בעציץ נקוב אם יכול לחיות|עורלה|א|ג}} #:*{{צטבי|הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ/ מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵ'''רֹאשׁ''' הָרִים?|bialik/bia001.html|אֶל הַצִפּוֹר|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטשיר|על '''ראש''' הברוש שבחצר / שמחה והמולה / שם כל הציפורים בעיר / הקימו מקהלה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}383&wrkid{{=}}2219|מקהלה עליזה|לאה נאור}} # ה[[קצה]] ה[[קדמי]], ה[[התחלה]]. #:*{{צט/תנ"ך|הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם '''רֹאשׁ''' חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.|שמות|יב|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ, גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים '''מֵרֹאשׁ''' וְעַד־סוֹף.|קהלת|ג|יא}} #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ '''בְּרֹאשׁ''' הָעֲגָלָה אוֹ '''בְּרֹאשׁ''' הַסְּפִינָה – כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.|סוכה|ב|ג}} #:*{{צט/תוספתא|יוֹם טוֹב '''שֶׁלְּרֹאשׁ''' הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת; בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים מִתְפַּלֵּל עֶשֶׂר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע.|ראש השנה|ב|יז}} #:*{{צטשיר|סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם / וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית '''וָרֹאשׁ''' / וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם / שָׁרוֹת/ אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}743&wrkid{{=}}944|האם השלישית|נתן אלתרמן}} #:* מקומו של תוכן העניינים הוא ב'''ראש''' הספר. # [[מנהיג]], [[מוביל]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן לָקַח-לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-פִּינְחָס אֵלֶּה '''רָאשֵׁי''' אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם.|שמות|ו|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת־חָצוֹר וְאֶת־מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי־חָצוֹר לְפָנִים הִיא '''רֹאשׁ''' כָּל־הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה.|יהושע|יא|י}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם־קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ '''רֹאשׁ''' שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ יהוה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל.|שמואל א|טו|יז}} #:*{{צט/משנה|והֱוֵה זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי '''רֹאשׁ''' לַשּׁוּעָלִים.|אבות|ד|טו}} # [[מחשבה|מחשבות]]יו ו[[רגש]]ותיו של אדם, עולמו ה[[פנימי]]. #:* אינך יכול לדעת מה מתרחש ב'''ראשו''' של אדם אחר. # <small>עממי</small> [[יכולת]] [[חשיבה]] ו[[תפיסה]] טובה. #:* היא מתקשה באנגלית אבל יש לה '''ראש''' לא רע למתמטיקה. # <small>עממי</small> [[אופי]], דרך [[מחשבה]], [[הלך רוח]], [[הנעה]] [[פנימי]]ת ל[[התנהגות]] מסוימת. #:* ב'''ראש''' שלך לבוא אתנו למסיבה? #:* לא מוצא חן בעיניי ה'''ראש''' שלך, את כל הזמן מחפשת איפה לא בסדר. # פרט מתוך [[עדר#עֵדֶר|עדר]] בהמות. #:* בעדר של עמוס יש כמעט חמישים '''ראשי''' בקר. #{{רובד|לשון המקרא}} אחת מקבוצות הלוחמים במערך טקטי שבו מתפצל הכוח לקבוצות אחדות. #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת־הָעָם שְׁלֹשָׁה '''רָאשִׁים''' וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ־הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת־עַמּוֹן עַד־חֹם הַיּוֹם|שמואל א|יא|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה '''רָאשִׁים''' וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי.|איוב|א|יז}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[מיטב]], מהאיכות הטובה ביותר. #:*{{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל־'''רָאשֵׁי''' בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} # {{פירוש לקוי}} השורש האכיל בירקות שורש מסויימים. #:* הבאתי מהירקן ארבעה ראשי בצל ושני ראשי שום. ===גיזרון=== * אכדית: résu; אוגריתית: ראש; ארמית: רֵישׁ, רֵישָׁא; ערבית: רָאְשׂ (רָאס). * המשמעויות שמקורן בלשון המקרא (1–5 ו-9) הסתעפו בעיקר בדרך [[מטאפורה|מטאפורית]] מראש כאיבר בגוף. המשמעויות האחרות הקשורות בראש כמשכן במחשבות והרגשות הסתעפו בעברית החדשה בדרך של [[מטונימיה]] (וכן מעורבת כאן השפעה זרה), שכן בעת העתיקה הלב הוא שנתפס כמושב המחשבות ולא הראש - ואכן במילה [[לב]] חלו התפתחויות סמנטיות דומות עוד בלשון המקרא.{{הפניה|1|נצר}} * בישיבת מליאת האקדמיה ב-12 בנובמבר 2012, האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – '''רֹאשַׁת''' ממשלה, '''ראשת''' עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – '''המשנָה''' לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)"<ref>{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012)|2012/11/20}}</ref>. *ב[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad36.pdf גיליון אקדם (36) של האקדמיה ללשון העברית משנת 2008] רונית גדיש כותבת: :::למילה [[ראש]] אין "מין ביולוגי" ולכן אין היא נוטה לנקבה, אבל ייתכן שבעתיד יקרה לה מה שקרה למילה [[כוכב]] כאשר יוחסה לבני אדם: הוא "כוכב קולנוע" אבל היא "כוכבת קולנוע". על־פי התקדים הזה אין מניעה שתיווצר הצורה '''רֹאשָׁה''' (מילה הקיימת בצירוף "[[אבן הראשה]]" בקשת), ונוכל להבחין בין "ראש עיר" ממין זכר ובין "רֹאשַׁת עיר" ממין נקבה. ===צירופים=== {{ע|5| *[[אבן הראשה]] *[[אבד את הראש|איבד את הראש]] *[[בראש ובראשונה]] *[[בראש חוצות]] *[[בראש טוב]] *[[בראש מעיניו]] *[[גלוי ראש]] *[[גלוח ראש]] *[[דמו בראשו]] *[[הניד בראשו]] *[[העלה על ראש שמחתו]] *[[הקל ראש]] *[[הרכין ראש]] *[[חר בראש|חור בראש]] *[[חמור קופץ בראש]] *[[חפוי ראש]] *[[טמן ראשו בחול]] *[[יושב ראש]] ([[יו"ר]]) *[[כאב ראש]] *[[כבד ראש|כובד ראש]] *[[כסוי ראש|כיסוי ראש]] *[[מכף רגל ועד ראש]] *[[נפלה עטרת ראשנו]] *[[נפל על הראש]] *[[נקוי ראש|ניקוי ראש]] *[[נתן בראש]] *[[נתן על הראש|נתן לו על הראש]] *[[סכת ראש|סיכת ראש]] *[[על ראש הגנב בוער הכובע]] *[[עם הראש בעננים]] *[[עמד בראש]] *[[עמידת ראש]] *[[עריפת ראשים]] *[[ציצית ראש]] *[[קלות ראש]] *[[קפד ראשו]] *[[ראש בקיר]] *[[ראש ביצה]] *[[ראש בראש]] *[[ראש גדול]] *[[ראש גשר]] *[[ראש דיו]] *[[ראש הספינה]] *[[ראש השנה]] *[[ראש התרן|ראש התורן]] *[[ראש וראשון]] *[[ראש חדש|ראש חודש]] *[[ראש חץ]] *[[ראש כרוב]] *[[הוה זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים|ראש לשועלים]] *[[ראש ממשלה]] *[[ראש נפץ]] *[[ראש עיר]] *[[ראש על הכתפים|ראש על הכתפיים]] *[[ראש פנה|ראש פינה]] *[[ראש פרק]] *[[ראש פתוח]] *[[ראש קטן]] *[[ראש רגלאים]] *[[ראש שקט]] *[[ראשי תבות|ראשי תיבות]] *[[ראשי פרקים]] *[[שבר את הראש]] *[[שומר ראש]] *[[תפלין של ראש|תפילין של ראש]] *[[לתפוס ראש]] }} ===נגזרות=== *[[הראש]] (שם פרטי) *[[מראש]] *[[ראשון]] *[[ראשי]] *[[ראשית]] *[[ראשן]] ===מילים נרדפות=== * [[התחלה#הַתְחָלָה|התחלה]], [[ראשית#רֵאשִׁית|ראשית]] (3) * [[מנהיג]] (4) * [[מחשבה]] (5) * [[גישה]] (8) ===ניגודים=== * [[זנב#זָנָב|זנב]] (1) * [[תחתית]] (2) * [[אחרית]], [[סוף#סוֹף|סוף]], [[סיום]], [[קץ]] (3) * [[זבורית#זִבּוּרִית|זיבורית]] (11) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|head}} (1, 2, 3) * אוקסיטנית: {{ת|אוקסיטנית|cap}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Kopf}} (1), {{ת|גרמנית|Haupt}} (4) * יידיש {{ת|יידיש|קאָפּ}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|cabeza}} * ערבית: {{ת|ערבית|راس}} * קטלאנית: {{ת|קטלאנית|cap}} * רומנית: {{ת|רומנית|cap}} * רוסית: {{ת|רוסית|голова|глава}} ===ראו גם=== * [[חרטום]] * [[פנים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ראש|ויקישיתוף=Category:Head|שם ויקישיתוף=ראש}} === הערות שוליים === # {{הערה|נצר}} נ' נצר, "'בָּראש שלך לתפוס ראש טוב?' להסתעפותה הסמנטית של 'ראש' בעברית העממית", {{אלף|קטלוג=ULS|חיפוש=ISSN=07923252|טקסט='''בלשנות עברית'''}} 47 (תש"ס), עמ' 27–38 (ובפרט עמ' 33 והלאה). [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:כיוונים]] {{שורש|ראשׁ}} ==רֹאשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ראש |הגייה=rosh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|ראשׁ|ר־א־שׁ}} |דרך תצורה= |נטיות= }}{{תמונה|Conium.jpg|ראש עקוד}} # צמח [[רב שנתי]] [[רעיל]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]]. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה; עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי־'''רוֹשׁ''', אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ.|דברים|לב|לב}} #:*{{צט/תנ"ך|לָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת־הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה, וְהִשְׁקִיתִים מֵי־'''רֹאשׁ'''.|ירמיהו|ט|יד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי '''רֹאשׁ'''; וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.|תהלים|סט|כב}} #:*{{צט|זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ / וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ / לַעֲנָה '''וָרוֹשׁ''' שֻׂבְּעוּ וְרָווּ / וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ / כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ|קינות/איכה ישבה חבצלת השרון}} ===צירופים=== * [[שורש פורה ראש ולענה]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cicuta}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|hemlock}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Schierling}} *יוונית: {{ת|יוונית|κώνειο}} (תעתיק: kóneio) *ספרדית: {{ת|ספרדית|cicuta}} *ערבית: {{ת|ערבית|شوكران}} (תעתיק: שַׁוְכַרָאן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|bolehlav}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|ciguë}} *רוסית: {{ת|רוסית|болиголов}} (תעתיק: boligolóv) }} ===ראו גם=== * [[לענה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=רוש|שם ויקיפדיה=ראש|ויקימינים=Conium|ויקישיתוף=Category:Conium}} [[קטגוריה:צמחים]] e8v651w69cn8rsj49juric0jt8z1cf6 קופיץ 0 23079 525041 479432 2026-10-21T23:17:35Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קוֹפִיץ */ 525041 wikitext text/x-wiki ==קוֹפִיץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קופיץ |הגייה=ko'''fitz''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|פ|ץ|ג}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' קוֹפִיצִים; קוֹפִיץ־, ר' קוֹפִיצֵי־ }}{{תמונה|Cleaver (PSF).jpg|קופיץ}} #{{רובד|חזל}} [[סכין]] גדולה לחיתוך [[בשר]], סכין [[קצב]]ים. #:*{{צט/משנה|אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ [...] וּבַמֻּקְדָּשִׁין [[קצץ|קוֹצֵץ]] בַּ'''קּוֹפִיץ''', שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.|פסחים|ז|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים [...] לֹא בַקַּרְדּם וְלֹא בַמְּגֵרָה וְלֹא בַמַּגָּל, אֶלָּא בַ'''קּוֹפִיץ'''.|ביצה|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|אֶלָּא מַנִּיחִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בַּ'''קּוֹפִיץ'''; אָמְרוּ לוֹ, אֵין מִיתָה מְנֻוֶּלֶת מִזּוֹ.|סנהדרין|ז|ג}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κοπίς|kopís}}, נגזרת של הפועל {{יוונית|κόπτω|kóptō}} – [[חתך|אחתוך]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cleaver|chopper}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קופיץ|ויקישיתוף=CATEGORY:Cleavers|שם ויקישיתוף=קופיצים}} [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:כלי מטבח]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] qv3cazp24w477p6t80jcm9g2jxln1ji רהב 0 27590 524993 520636 2026-10-21T14:31:34Z ~2026-56228-15 46743 /* רָהַב */ 524993 wikitext text/x-wiki ==רָהַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ר|ה|ב}} |בניין= קל }} # {{פירוש לקוי}} לעג, התגאה #:*{{צט/תנ"ך|...'''יִרְהֲבוּ''' הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.|ישעיהו|ג|ה}} #:*{{צט|הִשָּׁמֵר אַל '''תִּרְהַב''' מְאֹד, וְאַל תִּדְמֶה בַּחֲסֵירֵי מַדָּע|בן סירא יג}} # {{פירוש לקוי}} שעשע! רומם! #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס '''וּרְהַב''' רֵעֶיךָ|משלי|ו|ג}} ===גיזרון=== * הפועל מופיע פעמיים במקרא. * מקבילה בערבית: {{ערבית|رَهِبَ|רַהִבַ}} – [[פחד]], [[ירא]] * (2:) מקבילה בפרסית בהגיית רהבּאר {{פרסית|رَهِبَ|רַהִבַ}} בהוראת: מדריך, מורה-דרך ===מילים נרדפות=== * [[התגאה]] ===ניגודים=== * [[שפל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|boast}} ===ראו גם=== * [[הרהיב]] {{שורש|רהב}} ==רַהַב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רהב |הגייה='''ra'''hav |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{משקל|קֶטֶל}} |דרך תצורה={{שרש3|ר|ה|ב}} |נטיות=ר' רְהָבִים }} # תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא. #:*{{צט/תנ"ך|וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, '''רַהַב''' הֵם שָׁבֶת|ישעיהו|ל|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה '''וְרָהְבָּם''' עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה|תהלים|צ|י}} #:*{{צטבי|מתי ועל מי נאמרו הדברים הנועזים האלה? הדברים כנים אלה או אך '''רהב''' הם ותעתועים?|https://benyehuda.org/bialik/habaxur_mipadova.html|הבחור מפדובה|חיים נחמן ביאליק}} ===גיזרון=== * מקבילה בערבית {{ערבית|رَهَب|רַהַב}} – [[פחד]] ===צירופים=== * [[דברי רהב]] ===מילים נרדפות=== * [[גאוה|גַּאֲוָה]] * [[יהירות|יְהִירוּת]] ===ניגודים=== * [[ענווה|עֲנָוָה]] * [[צניעות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|arrogance}} * ערבית: {{ת|ערבית|غطرسة}} ===ראו גם=== *[[מרהיב]] ==רַהַב‏ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = רהב | הגייה = '''ra'''hav | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{משקל|קֶטֶל}} | דרך תצורה = {{שרש3|ר|ה|ב}} | נטיות = }} {{מערכת השמש|גוף=נפטון|תמונה=Neptune.jpg|סימן=[[♆]]}} # {{רובד|מ}} [[בריה]] [[אגדי]]ת בדמות [[נחש]], הנחשבת ל[[יד ימינו]] של [[שר הים]]. #:*{{צט/תנ"ך|עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יהוה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת '''רַהַב''', מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין|ישעיהו|נא|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ '''רָהַב'''.|איוב|כו|יב}} # {{רובד|ח}} {{משלב|אסטרונומיה}} [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השמיני ב[[מערכת השמש]]. #:* '''רהב''' שייך לקבוצת כוכבי הלכת "הענקים הגזיים" יחד עם צדק, שבתאי ואורנוס. ===גיזרון=== * 2: על שם רַהַב (1), "שָׂרוֹ של ים" במסורת היהודית, בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים במיתולוגיה הרומית. בניגוד לחמשת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי) הנראים מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת, רהב (או נפטון) נתגלה רק בשנת 1846, ולכן לא ניתן לו שם עברי במסורת ישראל. בשנת 2009 הוחלט לקבוע שמות עבריים לכוכבי־הלכת [[אורנוס]] ([[אורון]]) ונפטון (רהב).<ref>אבי בליזובסקי, [https://www.hayadan.org.il/hebrew-names-to-uranus-and-neptune-3112090 אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב], אתר הידען, 31 בדצמבר 2009.</ref><ref>[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/hodaot/Pages/30dec2010.aspx כוכב עברי נולד], מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.</ref> ===מילים נרדפות=== * 1: [[דרקון]], [[לויתן]], [[נחש בריח]], [[נחש עקלתון]] [[תנין]] * 2: [[נפטון]] ===תרגום=== * אנגלית: 1: {{ת|אנגלית|dragon}}, 2: {{ת|אנגלית|Neptune}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נפטון|ויקישיתוף =Neptune (planet)|שם ויקישיתוף =רהב (כוכב הלכת)}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]] [[קטגוריה:כוכבי לכת]] 0zue2a1yrn4tnjr57ls51sjzv6iaxox 524994 524993 2026-10-21T14:32:13Z ~2026-56228-15 46743 /* גיזרון */ 524994 wikitext text/x-wiki ==רָהַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ר|ה|ב}} |בניין= קל }} # {{פירוש לקוי}} לעג, התגאה #:*{{צט/תנ"ך|...'''יִרְהֲבוּ''' הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.|ישעיהו|ג|ה}} #:*{{צט|הִשָּׁמֵר אַל '''תִּרְהַב''' מְאֹד, וְאַל תִּדְמֶה בַּחֲסֵירֵי מַדָּע|בן סירא יג}} # {{פירוש לקוי}} שעשע! רומם! #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס '''וּרְהַב''' רֵעֶיךָ|משלי|ו|ג}} ===גיזרון=== * הפועל מופיע פעמיים במקרא. * מקבילה בערבית: {{ערבית|رَهِبَ|רַהִבַ}} – [[פחד]], [[ירא]] * (2:) מקבילה בפרסית בהגיית רהבּאר (رهبر) בהוראת: מדריך, מורה-דרך ===מילים נרדפות=== * [[התגאה]] ===ניגודים=== * [[שפל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|boast}} ===ראו גם=== * [[הרהיב]] {{שורש|רהב}} ==רַהַב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רהב |הגייה='''ra'''hav |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{משקל|קֶטֶל}} |דרך תצורה={{שרש3|ר|ה|ב}} |נטיות=ר' רְהָבִים }} # תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא. #:*{{צט/תנ"ך|וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, '''רַהַב''' הֵם שָׁבֶת|ישעיהו|ל|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה '''וְרָהְבָּם''' עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה|תהלים|צ|י}} #:*{{צטבי|מתי ועל מי נאמרו הדברים הנועזים האלה? הדברים כנים אלה או אך '''רהב''' הם ותעתועים?|https://benyehuda.org/bialik/habaxur_mipadova.html|הבחור מפדובה|חיים נחמן ביאליק}} ===גיזרון=== * מקבילה בערבית {{ערבית|رَهَب|רַהַב}} – [[פחד]] ===צירופים=== * [[דברי רהב]] ===מילים נרדפות=== * [[גאוה|גַּאֲוָה]] * [[יהירות|יְהִירוּת]] ===ניגודים=== * [[ענווה|עֲנָוָה]] * [[צניעות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|arrogance}} * ערבית: {{ת|ערבית|غطرسة}} ===ראו גם=== *[[מרהיב]] ==רַהַב‏ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = רהב | הגייה = '''ra'''hav | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{משקל|קֶטֶל}} | דרך תצורה = {{שרש3|ר|ה|ב}} | נטיות = }} {{מערכת השמש|גוף=נפטון|תמונה=Neptune.jpg|סימן=[[♆]]}} # {{רובד|מ}} [[בריה]] [[אגדי]]ת בדמות [[נחש]], הנחשבת ל[[יד ימינו]] של [[שר הים]]. #:*{{צט/תנ"ך|עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יהוה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת '''רַהַב''', מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין|ישעיהו|נא|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ '''רָהַב'''.|איוב|כו|יב}} # {{רובד|ח}} {{משלב|אסטרונומיה}} [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השמיני ב[[מערכת השמש]]. #:* '''רהב''' שייך לקבוצת כוכבי הלכת "הענקים הגזיים" יחד עם צדק, שבתאי ואורנוס. ===גיזרון=== * 2: על שם רַהַב (1), "שָׂרוֹ של ים" במסורת היהודית, בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים במיתולוגיה הרומית. בניגוד לחמשת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי) הנראים מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת, רהב (או נפטון) נתגלה רק בשנת 1846, ולכן לא ניתן לו שם עברי במסורת ישראל. בשנת 2009 הוחלט לקבוע שמות עבריים לכוכבי־הלכת [[אורנוס]] ([[אורון]]) ונפטון (רהב).<ref>אבי בליזובסקי, [https://www.hayadan.org.il/hebrew-names-to-uranus-and-neptune-3112090 אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב], אתר הידען, 31 בדצמבר 2009.</ref><ref>[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/hodaot/Pages/30dec2010.aspx כוכב עברי נולד], מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.</ref> ===מילים נרדפות=== * 1: [[דרקון]], [[לויתן]], [[נחש בריח]], [[נחש עקלתון]] [[תנין]] * 2: [[נפטון]] ===תרגום=== * אנגלית: 1: {{ת|אנגלית|dragon}}, 2: {{ת|אנגלית|Neptune}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נפטון|ויקישיתוף =Neptune (planet)|שם ויקישיתוף =רהב (כוכב הלכת)}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]] [[קטגוריה:כוכבי לכת]] jqcal58ejqqksglty1u8e649amz8dn7 524995 524994 2026-10-21T14:33:33Z ~2026-56228-15 46743 /* גיזרון */ 524995 wikitext text/x-wiki ==רָהַב== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ר|ה|ב}} |בניין= קל }} # {{פירוש לקוי}} לעג, התגאה #:*{{צט/תנ"ך|...'''יִרְהֲבוּ''' הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד.|ישעיהו|ג|ה}} #:*{{צט|הִשָּׁמֵר אַל '''תִּרְהַב''' מְאֹד, וְאַל תִּדְמֶה בַּחֲסֵירֵי מַדָּע|בן סירא יג}} # {{פירוש לקוי}} שעשע! רומם! #:*{{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס '''וּרְהַב''' רֵעֶיךָ|משלי|ו|ג}} ===גיזרון=== * הפועל מופיע פעמיים במקרא. * מקבילה בערבית: {{ערבית|رَهِبَ|רַהִבַ}} – [[פחד]], [[ירא]] ===מילים נרדפות=== * [[התגאה]] ===ניגודים=== * [[שפל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|boast}} ===ראו גם=== * [[הרהיב]] {{שורש|רהב}} ==רַהַב {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רהב |הגייה='''ra'''hav |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{משקל|קֶטֶל}} |דרך תצורה={{שרש3|ר|ה|ב}} |נטיות=ר' רְהָבִים }} # תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כנעלה מן האחר, ונוהג בזולתו גסות רוח כחשוב ונישא. #:*{{צט/תנ"ך|וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, '''רַהַב''' הֵם שָׁבֶת|ישעיהו|ל|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה '''וְרָהְבָּם''' עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה|תהלים|צ|י}} #:*{{צטבי|מתי ועל מי נאמרו הדברים הנועזים האלה? הדברים כנים אלה או אך '''רהב''' הם ותעתועים?|https://benyehuda.org/bialik/habaxur_mipadova.html|הבחור מפדובה|חיים נחמן ביאליק}} ===גיזרון=== * מקבילה בערבית {{ערבית|رَهَب|רַהַב}} – [[פחד]] ===צירופים=== * [[דברי רהב]] ===מילים נרדפות=== * [[גאוה|גַּאֲוָה]] * [[יהירות|יְהִירוּת]] ===ניגודים=== * [[ענווה|עֲנָוָה]] * [[צניעות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|arrogance}} * ערבית: {{ת|ערבית|غطرسة}} ===ראו גם=== *[[מרהיב]] ==רַהַב‏ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = רהב | הגייה = '''ra'''hav | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{משקל|קֶטֶל}} | דרך תצורה = {{שרש3|ר|ה|ב}} | נטיות = }} {{מערכת השמש|גוף=נפטון|תמונה=Neptune.jpg|סימן=[[♆]]}} # {{רובד|מ}} [[בריה]] [[אגדי]]ת בדמות [[נחש]], הנחשבת ל[[יד ימינו]] של [[שר הים]]. #:*{{צט/תנ"ך|עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יהוה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת '''רַהַב''', מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין|ישעיהו|נא|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ '''רָהַב'''.|איוב|כו|יב}} # {{רובד|ח}} {{משלב|אסטרונומיה}} [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] השמיני ב[[מערכת השמש]]. #:* '''רהב''' שייך לקבוצת כוכבי הלכת "הענקים הגזיים" יחד עם צדק, שבתאי ואורנוס. ===גיזרון=== * 2: על שם רַהַב (1), "שָׂרוֹ של ים" במסורת היהודית, בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים במיתולוגיה הרומית. בניגוד לחמשת כוכבי הלכת הקרובים לשמש (כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי) הנראים מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת, רהב (או נפטון) נתגלה רק בשנת 1846, ולכן לא ניתן לו שם עברי במסורת ישראל. בשנת 2009 הוחלט לקבוע שמות עבריים לכוכבי־הלכת [[אורנוס]] ([[אורון]]) ונפטון (רהב).<ref>אבי בליזובסקי, [https://www.hayadan.org.il/hebrew-names-to-uranus-and-neptune-3112090 אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב], אתר הידען, 31 בדצמבר 2009.</ref><ref>[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/hodaot/Pages/30dec2010.aspx כוכב עברי נולד], מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.</ref> ===מילים נרדפות=== * 1: [[דרקון]], [[לויתן]], [[נחש בריח]], [[נחש עקלתון]] [[תנין]] * 2: [[נפטון]] ===תרגום=== * אנגלית: 1: {{ת|אנגלית|dragon}}, 2: {{ת|אנגלית|Neptune}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נפטון|ויקישיתוף =Neptune (planet)|שם ויקישיתוף =רהב (כוכב הלכת)}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:יצורים מיתולוגיים]] [[קטגוריה:כוכבי לכת]] s6sb4nj4s7xnfza1k8dcvwi4ncljn9g חי 0 28164 525032 519565 2026-10-21T21:35:39Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 525032 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=פועל ובתואר|אחר=ר"ת|ראו=[[ח"י]]}} ==חַי (גם: חָיָה)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חי |שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # הָיָה בֵּן־הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו״ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר '''חַי''' תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה...|בראשית|ה|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא '''תִחְיֶינָה'''|יחזקאל|יג|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה '''חָיוּ''' מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ|במדבר|יד|לח}} #:*{{הדגשה|כָּל יָמָיו אֲשֶׁר '''חָיָה''', אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה|([[w:ואמרתם כה לחי|ואמרתם כה לחי]])}} #:* אפיקורוס, פילוסוף, '''חי''' ביוון בין השנים 343–273 לפני הספירה. # [[גר]] בקביעות, ניהל את פעילותו במקום. #:* רוב שנות נערותי '''חייתי''' בירושלים, כיום אני ומשפחתי '''חיים''' באמריקה. #{{מקרא}} קָם לִתְחִיָּה. #:*{{צט/תנ"ך|מֵתִים-בַּל '''יִחְיוּ''', רְפָאִים-בַּל יָקֻמוּ...|ישעיהו|כו|יד}} #{{מקרא}} הִבְרִיא, שָׁב לְאֵיתָנוֹ. #:*{{צט/תנ"ך|...הַ'''אֶחְיֶה''' מֵחֳלִי זֶה?|מלכים ב|ח|ח}} # הִתְקַיֵּם מִן־, נִזּוֹן וְכִלְכֵּל עַצְמוֹ. #:* אתה '''חי''' על חשבוני. ===גיזרון=== * ארמית: חֲיָא – חי; ערבית: {{יוניקוד|حياة|מוגדל}} חַיָאה. ===צירופים=== {{ע|3| * [[צעק חי וקים|צעק חי וקיים]] * [[חי ובועט]] * [[חי מהיד לפה]] * [[חי בלה לה לנד]] * [[חי בסרט]] * [[חי את הרגע]] * [[חי את החלום]] * [[חי את חייו]] * [[חיים רק פעם אחת]] * [[חי ונושם]] * [[חיה ותן לחיות]] * [[שכה אחיה|שֶׁכֹּה אֶחְיֶה]] * [[נחיה ונראה]] * [[חס על החי וחי על החסה|חס על החי '''וחי''' על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[דו-חי|דו־חי]] * [[חיים]] * [[חיה]] * [[תחיה|תְּחִיָּה]] * [[חיות]] ===ניגודים=== * [[מת]] * [[גוע]] * [[נפטר]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|vivere}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|live}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|leben}} *יוונית: {{ת|יוונית|ζω}} (תעתיק: zo) *יידיש: {{ת|יידיש|לעבן}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|vivir}} *ערבית: {{ת|ערבית|حيي}} (תעתיק: חַיִיַ) :::{{ת|ערבית|عاش}} (תעתיק: עָאשַׁ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|vivre}} *רוסית: {{ת|רוסית|жить}} (תעתיק: žitʹ) }} ===ראו גם=== * [[החיה]] * [[התחיה]] {{שורש|חיה}} ==חַי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חי |הגייה=khay |חלק דיבר=תואר |מין=ז |שורש={{שרש3|ח|י|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ׳ חַיָּה, ר׳ חַיִּים, נ״ר חַיּוֹת }} # נושם, יש נשמה באפו, פעיל, חיוני. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי '''חָי'''|בראשית|מה|ג}} #:* {{הדגשה|דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם '''חיים''' הם או אם ירויים|/נתן אלתרמן}} # שקשור ל[[בעל חיים|בעלי חיים]]. #:* {{הדגשה|הצופה חובב את '''החי''' והצומח ומגן עליהם|/ 10 דיברות הצופה:}} #:* כל '''החיים''' הם רב־תאיים, ניידים, המפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן ומפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכת מזון מהסביבה. # {{רובד|חז"ל}} שאינו מבושל. {{רובד|ח}} שאינו מעובד. #:* חתיכה חיה, חלב חי. ביצה חיה. ראויה לגומעה חיה. #:* לחם חי # {{בהשאלה}} כמות שהוא. #:* רצח קנדי – היה בין האירועים הבולטים ביותר באמצע המאה העשרים ששודר בשידור '''חי'''. #:* השחיתות במפלגת ש״ס היא דוגמה '''חיה''' לכך שהחרדים אינם [[טלית שכולה תכלת]]. #:* לצורך צילום סצנה, טוענים את הרובים בכדורי סרק, ולא משתמשים באש '''חיה'''. #{{רובד|המקרא}} [[נשבע]]תי ב־ #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ; '''חַי''' יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.|מלכים א|יח|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן; וְאָמְרוּ '''חֵי''' אֱלֹהֶיךָ דָּן, '''וְחֵי''' דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע – וְנָפְלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.|עמוס|ח|יד}} ===גיזרון=== * מילה מקראית. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אבר מן החי]] *[[אגדה חיה]] *[[אש חיה]] *[[גדר חיה]] *[[דוגמה חיה]] *[[הופעה חיה]] *[[הלך בדרך כל חי]] *[[יצור חי]] *[[כה לחי]] *[[לחם חי]] *[[שדור חי|שידור חי]] *[[חס על החי וחי על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[חידק]] * [[חיוני]] ===מילים נרדפות=== *[[אנימלי]] (2) *[[בחיי]] (5) *[[חייתי]] (2) *[[ישיר]] (4) *[[נא]] (3) ===ניגודים=== *[[מת]] (1) *[[צמחי]] (2) *[[דומם]] (1, 2) ===תרגום=== *אנגלית: *# {{ת|אנגלית|alive|living}} *# {{ת|אנגלית|animal}} *# {{ת|אנגלית|live|raw}} *# {{ת|אנגלית|live}} ===ראו גם=== * [[חיים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חי|ויקישיתוף=Category:Animalia}} hdtf5s5ifxdwt13i507zkkt8r12n5v1 525033 525032 2026-10-21T21:35:52Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 525033 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=פועל ובתואר|אחר=ר"ת|ראו=[[ח"י]]}} ==חַי (גם: חָיָה)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חי |שורש וגזרה={{שרש3|ח|י|ה}}, [[גזרת הכפולים]]+[[גזרת נל"י/ה]] |בניין=קל }} # הָיָה בֵּן־הַחַיִּים, הִתְקַיֵּם וּבִצַּע פְּעֻלּוֹת חִיּוּנִיּוֹת לְצֹרֶך כָּךְ כְּגוֹן נְשִׁימָה, אֲכִילָה, שְׁתִיָּה וכיו״ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר '''חַי''' תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה...|בראשית|ה|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|...לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא '''תִחְיֶינָה'''|יחזקאל|יג|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה '''חָיוּ''' מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ|במדבר|יד|לח}} #:*{{הדגשה|כָּל יָמָיו אֲשֶׁר '''חָיָה''', אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה|([[w:ואמרתם כה לחי|ואמרתם כה לחי]])}} #:* אפיקורוס, פילוסוף, '''חי''' ביוון בין השנים 343–273 לפני הספירה. # [[גר]] בקביעות, ניהל את פעילותו במקום. #:* רוב שנות נערותי '''חייתי''' בירושלים, כיום אני ומשפחתי '''חיים''' באמריקה. #{{מקרא}} קָם לִתְחִיָּה. #:*{{צט/תנ"ך|מֵתִים-בַּל '''יִחְיוּ''', רְפָאִים-בַּל יָקֻמוּ...|ישעיהו|כו|יד}} #{{מקרא}} הִבְרִיא, שָׁב לְאֵיתָנוֹ. #:*{{צט/תנ"ך|...הַ'''אֶחְיֶה''' מֵחֳלִי זֶה?|מלכים ב|ח|ח}} # הִתְקַיֵּם מִן־, נִזּוֹן וְכִלְכֵּל עַצְמוֹ. #:* אתה '''חי''' על חשבוני. ===גיזרון=== * ארמית: חֲיָא – חי; ערבית: {{יוניקוד|حياة|מוגדל}} חַיָאה. ===צירופים=== {{ע|3| * [[צעק חי וקים|צעק חי וקיים]] * [[חי ובועט]] * [[חי מהיד לפה]] * [[חי בלה לה לנד]] * [[חי בסרט]] * [[חי את הרגע]] * [[חי את החלום]] * [[חי את חייו]] * [[חיים רק פעם אחת]] * [[חי ונושם]] * [[חיה ותן לחיות]] * [[שכה אחיה|שֶׁכֹּה אֶחְיֶה]] * [[נחיה ונראה]] * [[חס על החי וחי על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[דו-חי|דו־חי]] * [[חיים]] * [[חיה]] * [[תחיה|תְּחִיָּה]] * [[חיות]] ===ניגודים=== * [[מת]] * [[גוע]] * [[נפטר]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|vivere}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|live}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|leben}} *יוונית: {{ת|יוונית|ζω}} (תעתיק: zo) *יידיש: {{ת|יידיש|לעבן}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|vivir}} *ערבית: {{ת|ערבית|حيي}} (תעתיק: חַיִיַ) :::{{ת|ערבית|عاش}} (תעתיק: עָאשַׁ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|vivre}} *רוסית: {{ת|רוסית|жить}} (תעתיק: žitʹ) }} ===ראו גם=== * [[החיה]] * [[התחיה]] {{שורש|חיה}} ==חַי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חי |הגייה=khay |חלק דיבר=תואר |מין=ז |שורש={{שרש3|ח|י|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=נ׳ חַיָּה, ר׳ חַיִּים, נ״ר חַיּוֹת }} # נושם, יש נשמה באפו, פעיל, חיוני. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי '''חָי'''|בראשית|מה|ג}} #:* {{הדגשה|דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע/ ואין אות אם '''חיים''' הם או אם ירויים|/נתן אלתרמן}} # שקשור ל[[בעל חיים|בעלי חיים]]. #:* {{הדגשה|הצופה חובב את '''החי''' והצומח ומגן עליהם|/ 10 דיברות הצופה:}} #:* כל '''החיים''' הם רב־תאיים, ניידים, המפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן ומפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכת מזון מהסביבה. # {{רובד|חז"ל}} שאינו מבושל. {{רובד|ח}} שאינו מעובד. #:* חתיכה חיה, חלב חי. ביצה חיה. ראויה לגומעה חיה. #:* לחם חי # {{בהשאלה}} כמות שהוא. #:* רצח קנדי – היה בין האירועים הבולטים ביותר באמצע המאה העשרים ששודר בשידור '''חי'''. #:* השחיתות במפלגת ש״ס היא דוגמה '''חיה''' לכך שהחרדים אינם [[טלית שכולה תכלת]]. #:* לצורך צילום סצנה, טוענים את הרובים בכדורי סרק, ולא משתמשים באש '''חיה'''. #{{רובד|המקרא}} [[נשבע]]תי ב־ #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ; '''חַי''' יהוה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו.|מלכים א|יח|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|הַנִּשְׁבָּעִים בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן; וְאָמְרוּ '''חֵי''' אֱלֹהֶיךָ דָּן, '''וְחֵי''' דֶּרֶךְ בְּאֵר שָׁבַע – וְנָפְלוּ, וְלֹא יָקוּמוּ עוֹד.|עמוס|ח|יד}} ===גיזרון=== * מילה מקראית. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אבר מן החי]] *[[אגדה חיה]] *[[אש חיה]] *[[גדר חיה]] *[[דוגמה חיה]] *[[הופעה חיה]] *[[הלך בדרך כל חי]] *[[יצור חי]] *[[כה לחי]] *[[לחם חי]] *[[שדור חי|שידור חי]] *[[חס על החי וחי על החסה]] }} ===נגזרות=== * [[חידק]] * [[חיוני]] ===מילים נרדפות=== *[[אנימלי]] (2) *[[בחיי]] (5) *[[חייתי]] (2) *[[ישיר]] (4) *[[נא]] (3) ===ניגודים=== *[[מת]] (1) *[[צמחי]] (2) *[[דומם]] (1, 2) ===תרגום=== *אנגלית: *# {{ת|אנגלית|alive|living}} *# {{ת|אנגלית|animal}} *# {{ת|אנגלית|live|raw}} *# {{ת|אנגלית|live}} ===ראו גם=== * [[חיים]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חי|ויקישיתוף=Category:Animalia}} ev8s6zcmpjujcrx8emzh5a485a8bqnb כרת 0 33011 525012 516808 2026-10-21T18:28:57Z ידידיה צ' צבאן 4871 525012 wikitext text/x-wiki ==כָּרַת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כרת |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ר|ת}}, [[גזרת השלמים]] |בניין=קל}} # [[הוריד]] מ[[מקום]] [[חיבור]]ו בעזרת [[כלי]] [[חד]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, '''וַתִּכְרֹת''' אֶת־עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע לְרַגְלָיו...|שמות|ד|כה}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל, '''וַיִּכְרְתוּ''' מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד...|במדבר|יג|כג|}} #:*{{צט/תנ"ך|רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע, כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית '''וְכָרָתָּ'''...|דברים|כ|כ}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל־יוֹאָשׁ, הוֹצֵא אֶת־בִּנְךָ וְיָמֹת; כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבַּח הַבַּעַל, וְכִי '''כָרַת''' הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו.|שופטים|ו|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר '''כָּרַת''' אֶת־כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.|שמואל א|כד|ה}} ===צירופים=== *[[כרת את הענף שעליו הוא יושב]] *[[כרת ברית]] *[[כרת דברים]] ===נגזרות=== *[[כריתה]] *[[נכרת]] *[[כרוּת]] *[[כורת#כּוֹרֵת|כּוֹרֵת]] ===מילים נרדפות=== {{ע|3| *[[קץ#קָץ א|קָץ]] *[[חתך]] *[[גזר]] *[[חטב]] *[[גרז]] *[[גדע]] *[[זמר]] *[[גזם]] *[[התז]] *[[גם#גַּם ב|גַּם]] }} ===תרגום=== *יידיש: {{ת|יידיש|אָפּהאַקן|אַראָפּהאַקן}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|sever|cut down}} *ערבית: {{ת|ערבית|جَدَعَ|صَرَمَ}} ==כָּרֵת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כרת |הגייה=Ka'''ret''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=ז |שורש={{שרש3|כ|ר|ת}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' כָּרֵתוֹת; כָּרֵת־}} #{{משלב|יהדות}} עֹנֶשׁ מָוֶת מִשָּׁמַיִם הַנִּתָּן לְאָדָם טֶרֶם הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. #:*{{צט|שמעון התמני אומר, כל שחייבין עליו '''כרת''' בידי שמיים|משנה, סדר נשים, מסכת יבמות, פרק ד', י"ג}} #:*{{צט|הקדישן בשעת היתר במות, והקריבן בשעת איסור במות-הרי אלו בעשה ולא תעשה, ואין חייבין עליהן '''כרת'''|משנה, סדר קודשים, מסכת זבחים, פרק י"ד, ט'}} #:*{{צט|ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה כל דבר שחייבין על זדונו '''כרת''' ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת בין בשוגג בין במזיד אסור ...|תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת תרומות, דף י"ב, א', פרק ב'}} ===גזרון=== * מן כ-ר-ת, כָּרַת. ===מידע נוסף=== * המילה אינה מופיעה בצורתה זו במקרא. חז"ל, שהיו הראשונים להגותה ולהשתמש בה, הסתמכו על פסוקים אחדים מן המקרא בהם השורש כ-ר-ת בא לתאר כריתה רוחנית מן העולם ולא כריתה פיזית כפי שנראה ביתר הפסוקים (מעניין לראות כי בכל המשמעויות הרוחניות השורש הוא בבניין נפעל דווקא), כמו למשל; {{צט/תנ"ך|תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל אֹיְבֶיךָ '''יִכָּרֵתוּ'''|מיכה|ה|ח}} או {{צט/תנ"ך|וּרְשָׁעִים, מֵאֶרֶץ '''יִכָּרֵתוּ'''; וּבוֹגְדִים, יִסְּחוּ מִמֶּנָּה|משלי|ב|כב}} או {{צט/תנ"ך|וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְ'''נִכְרְתָה''' הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ|בראשית|יז|יד}}. עונש זה נחשב לאחד העונשים החמורים ביותר הניתנים מידי אלוהַּ, אם לא החמור ביותר. ===פרשנים מפרשים=== *רש"י: "ונכרתה הנפש, הולך ערירי ומת קודם זמנו" – דהיינו, הכרת הוא עונש של ערירות ומיתה מוקדמת. *רמב"ם: "הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה – שתיכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים" – דהיינו, הנפש אינה נשארת לחיי העולם הבא ===ראו גם=== *[[מיתה]] ==כֹּרֶת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כורת |הגייה='''ko'''ret |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|ר|ת}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' כְּרָתִים; כֹּרֶת־, ר' כָּרְתֵי־ }} {{נגן|קובץ=He-כֹּרֶת.ogg|כתובית=הגיה}} # {{רובד|לשון חז"ל}} גזע העץ, גזע האילן. #:* {{צט|תני. עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. אמ' ר' יודה ביר' אלעאי. לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו.|ירושלמי ברכות א א}} ===גיזרון=== * מן כָּרַת. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הגאוגרפיה, 1959 (סירת כֹּרֶת); מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970). ===צירופים=== * [[סירת כרת|סירת כורת]] ===ראו גם=== * [[קורה]] 82fbpw7buj0wuo5ek4gcf8qfiq161pj גזם 0 33862 525013 511082 2026-10-21T18:29:48Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* מילים נרדפות */ 525013 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=הפועל גזם מלשון חז"ל|ראו=[[הגזים]]}} ==גָּזַם גם גִּזֵּם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גזם |שורש וגזרה={{שרש3|ג|ז|ם א}} |בניין=קל }} #. גזירה וקיצוץ גזירה וקיצוץ של ענפים. #:* הָאִישׁ '''גָּזַם''' אֶת הֶעָנָף.. ===גיזרון=== בלשון חז"ל עפ"ר בבניין פיעל {{צט/בבלי|כאן וכאן אין מגזמין|עבודה זרה|נ|ב}} ===נגזרות=== * [[גזימה]] * [[נגזם]] * [[גזום]] * [[גזמת|גזומת]] *'''גֶּזֶם''' === מילים נרדפות === {{עמודות| *[[קץ#קָץ א|קָץ]] *[[חתך]] *[[גזר]] *[[חטב]] *[[גרז]] | *[[גדע]] *[[זמר]] *[[גמם]] *[[התז]] *[[כרת]] }} === תרגום === * ספרדית: {{ת|ספרדית|podar}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cutting}} === ראו גם === ==גֶּזֶם== {{ניתוח דקדוקי |כתיב מלא=גזם |הגייה='''ge'''zem |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר' גִּזְמֵי־ }} # {{רובד|ח}} ענפים ועצים כרותים. #:* משאית איסוף '''גזם''' אוספת ביום שני בבוקר. ===גיזרון=== *מן הפועל גָּזַם === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית| trimmings}} {{קצרמר}} ===ראו גם=== *[[נשר|נְשָׁר]] ==גָּזָם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה=gazam |חלק דיבר= |מין= זכר |שורש={{שרש3|ג|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קָטָל}} |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} חרק מעופף ומזיק לתבואה. #:* {{צט/תנ"ך|יֶתֶר '''הַגָּזָם''' אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל|יואל|א|ד}} ===גיזרון=== * השורש מופיע במקרא בשמו של החרק המכרסם מסתבר שיש קשר לפועל גָּזַם * בתרגום התנ"ך של המלך ג'ימס, ה"גזם" מופיע כסוג של [[תולעת]] הקרויה: "תולעת-[[דקל]]" ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|langosta}} ===ראו גם=== * [[ארבה]] * [[חסיל]] * [[ילק]] * [[חגב]] * [[סלעם]] * [[חנמל]] {{שורש|גזם}} ==גֵּזָם== # שם מקראי לזכר. #:* {{צט/תנ"ך|בני רצין בני נקודא בני גזם|עזרא|ב|מח}} {{שורש|גזם א}} sxjcx7qi5eqtrls1zazdutt96kkslpm התז 0 34342 525014 335403 2026-10-21T18:29:54Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* מילים נרדפות */ 525014 wikitext text/x-wiki {{חסר|הֶתֵּז}} ==הֵתֵז== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=התז |שורש וגזרה={{שרש3|ת|ז|ז}}, [[נספח:גזרת הכפולים|גזרת ע"ע]] |בניין=הפעיל}} #{{מקרא}} קַץ וְכָרַת עֳפָאִים אוֹ גִּזְעֵי עֵצִים. #:*{{צט/תנ"ך|כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה; וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר '''הֵתַז'''|ישעיהו|יח|ה}} ===גיזרון=== *לשורש ת־ז־ז מופע יחיד בתנ"ך. ===נגזרות=== *[[התזה]] {{שורש|תזז}} ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[קץ#קָץ א|קָץ]] *[[חתך]] *[[גזר]] *[[חטב]] *[[גרז]] | *[[גדע]] *[[זמר]] *[[גזם]] *[[גמם#גַּם (גם: גָּמַם)|גַּם]] *[[כרת]] }} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] fls6rp7zu60f06jymruwjoe0acy3fzp קצץ בנטיעות 0 36047 525042 490169 2026-10-21T23:45:16Z ידידיה צ' צבאן 4871 רובד, הגדרה, מובאות, מקור, ירושלמי, תרגום 525042 wikitext text/x-wiki ==קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיצץ בנטיעות |הגייה=ki'''tsets''' binti''''ot''' או beneti''''ot''' |חלק דיבר=צרף |מין= |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}}, {{שרש3|נ|ט|ע}} |דרך תצורה= |נטיות=בהווה גם קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת }} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה}} כפר ב[[עקרון|עקרונות]] וב[[יסוד]]ות ה[[אמונה]] שבה האמין; ובהרחבה, [[פרק עול]] [[מצווה|מצוות]] #:* {{צט/בבלי|אחר '''קיצץ בנטיעות'''|חגיגה|יד|ב}} #:* {{הדגשה|”אם יטעה אחד מעדת עם ה' להשיג איזה השגה מוטעת חלילה ממשיגי הגוף הוא '''קוצץ בנטיעות'''“|2=(משה זלמן אהרנסון, אך טוב לישראל, '''[[W:הלבנון|הלבנון]]''', 28 באוקטובר 1874, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hlb/1874/10/28/01/article/3/ באתר עיתונות יהודית היסטורית])}} ===מקור=== * מהתלמוד, על [[w:אלישע בן אבויה|אלישע בן אבויה]], אחד מארבעת הנכנסים לפרדס ===מידע נוסף=== * בירושלמי הצירוף מתפרש כמעשה ממשי: אלישע בן אבויה הרג לומדי תורה, והסיט תלמידים מלימודם.<ref>[[S:ירושלמי חגיגה ב א|תלמוד ירושלמי, חגיגה ב א]]</ref> ===תרגום=== {{תר}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|apostatize}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[כפירה]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} {{שורש|נטע}} [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] o13fhye2lbjsdnxsly7r20tn5tsxko3 קצץ 0 40724 525026 490093 2026-10-21T20:31:03Z ידידיה צ' צבאן 4871 רבדים, מובאות, גיזרון, ריבית קצוצה, אזמל 525026 wikitext text/x-wiki ==קָצַץ (גם: קַץ)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קצץ, קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וְ'''קַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''קוֹצְצִין''' בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה|שביעית|ד|ה}} #:*יש '''לקצוץ''' את הבצל דק־דק. # {{רובד|חז"ל}} <small>(נאמר בייחוד בענייני דמים)</small> הֶחְלִיט וְקָבַע בַּאֲשֶׁר לְ־ #:*{{צט/משנה|וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר '''שֶׁיִּקְצֹץ''' לָהֶם מְזוֹנוֹת|שביעית|ד|א}} #:*{{צט|הנותן איגרת לגוי להוליכה לעיר אחרת, אם '''קצץ''' עמו שכר הולכה, מותר|רמב"ם הלכות שבת ו כ}} ===גיזרון=== *שורש מקראי, כנראה צורה מקבילה ל[[קצה]] ול[[קוץ]]. השוו אוגריתית qṣ, חתך, שחט; אכדית kaṣāṣu (גם gaṣāṣu), שייף, ובבניין D גזם; ארמית קַץ, ובסורית ובארמית ארץ־ישראלית נוצרית גם קבע, הבטיח (וכן משמע 2: {{צט/בבלי|מִשּׁוּם דְּלָא קַץ לֵיהּ|בבא מציעא|סז|א}}); וערבית {{יוניקוד|قَصَّ|מוגדל}}, גזר, קטע.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.243 ערך I קצץ]</ref><ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/55367 ערך קצץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> *השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>מרקוס יסטרוב, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קְטַל?lang=he ערך קְטַל], באתר ספריא</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). === צירופים === * [[אץ קוצץ]] * [[ריבית קצוצה]] ===נגזרות=== *[[קצוץ]] *[[קציצה]] *[[קצצה]] *[[קצצת#קְצֹצֶת|קְצֹצֶת]] ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[גזר]] (1) *[[חתך]] (1) *[[כרת]] (1) | *[[קטם]] (1) *[[קבע]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] *[[התקצץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קִצֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קיצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְ'''קִצֵּץ''' פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן...|שמות|לט|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ '''וַיְקַצְּצוּ''' אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו|שופטים|א|ו}} #:*'''קיצצתי''' את הירקות לסלט. #{{רובד|עברית חדשה}} הִפְחִית אֶת הַכַּמּוּת (ב־) #:*שר הביטחון והרמטכ"ל קבעו כי יש '''לקצץ''' בכמות אנשי הקבע במספר חילות. #:*הממשלה '''קיצצה''' בְּמַשְׂכֻּרְתָּם של שריה. ===גיזרון=== *מן המקרא. השורש קצ"ץ רגיל יותר במקרא בבניין פיעל מאשר בקל. === צירופים === *[[קצץ בנטיעות|קיצץ בנטיעות]] *[[קצץ את כנפיו|קיצץ את כנפיו]] ===נגזרות=== *[[קצוץ#קִצּוּץ|קִצּוּץ]] * קֻצַּץ (צורת הסביל) ===מילים נרדפות=== *[[הפחית]] (2) *[[המעיט]] (2) *[[הקטין]] (2) *[[קזז#קִזֵּז|קיזז]] (2) === ניגודים === *[[הגדיל]] (2) *[[הוסיף]] (2) {{שורש|קצץ}} ==קֻצַּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קוצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פועל }} # {{רובד|המקרא}} נִקְטַע, נֶחְתַּךְ ונִכְרַת #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם '''מְקֻצָּצִים'''...|שופטים|א|ז}} #:*הבשר '''קוצץ''' במכונה. #{{רובד|עברית חדשה}} הֻפְחֲתָה הַכַּמּוּת #:*בית-התמחוי נאלץ להגיש מנות '''מקוצצות''' בשל חוסר בנדבות. #:*מנכ"ל החברה הודיע על משכורות חדשות וּ'''מקוצצות''' לעובדיו מפאת ההפסדים. ===גיזרון=== *השורש קצ"ץ מופיע פעם אחת במקרא בבניין פועל. ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[נגדע]] (1) *[[נכרת]] (1) *[[נגזר]] (1) *[[נחתך]] (1) | *[[הפחת#הֻפְחַת|הֻפְחַת]] (2) *[[המעט#הֻמְעַט|הֻמְעַט]] (2) *[[הקטן#הֻקְטַן|הֻקְטַן]] (2) *[[צמצם#צֻמְצַם|צֻמְצַם]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] {{שורש|קצץ}} ==קַצָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה=ka'''tsats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' קַצָּצִים }} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|ספרותי}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת קִצּוּץ הַצְּמָחִים וְגִזּוּמָם (בייחוד עצים) #:*{{צט/רבה|הביא '''קַצָּצִים''' לקוצו|ויקרא|כג|ג}} # {{רובד|עברית חדשה}} אִזְמֵל לַחֲצִיבַת מַתֶּכֶת קָרָה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/48703_1 קַצָּץ], מילון טכניקה, באתר האקדמיה ללשון העברית, תרפ"ט</ref> ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===מילים נרדפות=== *[[חוטב]] *[[כורת]] ===ראו גם=== *[[גנן]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קֶצֶץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה='''ke'''tsets |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר': קְצָצִים}} {{תמונה|Špalek na štípání.jpg|קְצָצִים עֲרוּמִים בַּעֲרֵמָה}} # {{רובד|חז"ל}} <small>נדיר</small> מַה שֶּׁנִּקְצַץ מִן הַצְּמָחִים #:*{{צט/תוספתא|טול את ה'''קצצין''' ותן לי את הנטיעות|בבא קמא|ג|ב}} ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===ראו גם=== *[[קצצה]] *[[קציצה]] {{שורש|קצץ}} b6letug0t2n4a7hwxe6w0mjekhicef6 525034 525026 2026-10-21T21:48:35Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קָצַץ (גם: קַץ) */ הניקוד לא חד משמעי 525034 wikitext text/x-wiki ==קָצַץ (גם: קַץ)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קצץ, קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וְ'''קַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''קוֹצְצִין''' בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה|שביעית|ד|ה}} #:*יש '''לקצוץ''' את הבצל דק־דק. # {{רובד|חז"ל}} <small>(נאמר בייחוד בענייני דמים)</small> הֶחְלִיט וְקָבַע בַּאֲשֶׁר לְ־ #:*{{צט/תוספתא|כל שיש לו גורן '''קוצץ''' עמו כשער גורן|בבא מציעא|ו|ה}} #:*{{צט|הנותן איגרת לגוי להוליכה לעיר אחרת, אם '''קצץ''' עמו שכר הולכה, מותר|רמב"ם הלכות שבת ו כ}} ===גיזרון=== *שורש מקראי, כנראה צורה מקבילה ל[[קצה]] ול[[קוץ]]. השוו אוגריתית qṣ, חתך, שחט; אכדית kaṣāṣu (גם gaṣāṣu), שייף, ובבניין D גזם; ארמית קַץ, ובסורית ובארמית ארץ־ישראלית נוצרית גם קבע, הבטיח (וכן משמע 2: {{צט/בבלי|מִשּׁוּם דְּלָא קַץ לֵיהּ|בבא מציעא|סז|א}}); וערבית {{יוניקוד|قَصَّ|מוגדל}}, גזר, קטע.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.243 ערך I קצץ]</ref><ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/55367 ערך קצץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> *השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>מרקוס יסטרוב, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קְטַל?lang=he ערך קְטַל], באתר ספריא</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). === צירופים === * [[אץ קוצץ]] * [[ריבית קצוצה]] ===נגזרות=== *[[קצוץ]] *[[קציצה]] *[[קצצה]] *[[קצצת#קְצֹצֶת|קְצֹצֶת]] ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[גזר]] (1) *[[חתך]] (1) *[[כרת]] (1) | *[[קטם]] (1) *[[קבע]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] *[[התקצץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קִצֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קיצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְ'''קִצֵּץ''' פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן...|שמות|לט|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ '''וַיְקַצְּצוּ''' אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו|שופטים|א|ו}} #:*'''קיצצתי''' את הירקות לסלט. #{{רובד|עברית חדשה}} הִפְחִית אֶת הַכַּמּוּת (ב־) #:*שר הביטחון והרמטכ"ל קבעו כי יש '''לקצץ''' בכמות אנשי הקבע במספר חילות. #:*הממשלה '''קיצצה''' בְּמַשְׂכֻּרְתָּם של שריה. ===גיזרון=== *מן המקרא. השורש קצ"ץ רגיל יותר במקרא בבניין פיעל מאשר בקל. === צירופים === *[[קצץ בנטיעות|קיצץ בנטיעות]] *[[קצץ את כנפיו|קיצץ את כנפיו]] ===נגזרות=== *[[קצוץ#קִצּוּץ|קִצּוּץ]] * קֻצַּץ (צורת הסביל) ===מילים נרדפות=== *[[הפחית]] (2) *[[המעיט]] (2) *[[הקטין]] (2) *[[קזז#קִזֵּז|קיזז]] (2) === ניגודים === *[[הגדיל]] (2) *[[הוסיף]] (2) {{שורש|קצץ}} ==קֻצַּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קוצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פועל }} # {{רובד|המקרא}} נִקְטַע, נֶחְתַּךְ ונִכְרַת #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם '''מְקֻצָּצִים'''...|שופטים|א|ז}} #:*הבשר '''קוצץ''' במכונה. #{{רובד|עברית חדשה}} הֻפְחֲתָה הַכַּמּוּת #:*בית-התמחוי נאלץ להגיש מנות '''מקוצצות''' בשל חוסר בנדבות. #:*מנכ"ל החברה הודיע על משכורות חדשות וּ'''מקוצצות''' לעובדיו מפאת ההפסדים. ===גיזרון=== *השורש קצ"ץ מופיע פעם אחת במקרא בבניין פועל. ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[נגדע]] (1) *[[נכרת]] (1) *[[נגזר]] (1) *[[נחתך]] (1) | *[[הפחת#הֻפְחַת|הֻפְחַת]] (2) *[[המעט#הֻמְעַט|הֻמְעַט]] (2) *[[הקטן#הֻקְטַן|הֻקְטַן]] (2) *[[צמצם#צֻמְצַם|צֻמְצַם]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] {{שורש|קצץ}} ==קַצָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה=ka'''tsats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' קַצָּצִים }} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|ספרותי}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת קִצּוּץ הַצְּמָחִים וְגִזּוּמָם (בייחוד עצים) #:*{{צט/רבה|הביא '''קַצָּצִים''' לקוצו|ויקרא|כג|ג}} # {{רובד|עברית חדשה}} אִזְמֵל לַחֲצִיבַת מַתֶּכֶת קָרָה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/48703_1 קַצָּץ], מילון טכניקה, באתר האקדמיה ללשון העברית, תרפ"ט</ref> ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===מילים נרדפות=== *[[חוטב]] *[[כורת]] ===ראו גם=== *[[גנן]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קֶצֶץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה='''ke'''tsets |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר': קְצָצִים}} {{תמונה|Špalek na štípání.jpg|קְצָצִים עֲרוּמִים בַּעֲרֵמָה}} # {{רובד|חז"ל}} <small>נדיר</small> מַה שֶּׁנִּקְצַץ מִן הַצְּמָחִים #:*{{צט/תוספתא|טול את ה'''קצצין''' ותן לי את הנטיעות|בבא קמא|ג|ב}} ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===ראו גם=== *[[קצצה]] *[[קציצה]] {{שורש|קצץ}} tc1bqyshpkz65468p3zd4bbslbooj49 525036 525034 2026-10-21T21:57:51Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* גיזרון */ דו־עיצורי 525036 wikitext text/x-wiki ==קָצַץ (גם: קַץ)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קצץ, קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וְ'''קַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''קוֹצְצִין''' בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה|שביעית|ד|ה}} #:*יש '''לקצוץ''' את הבצל דק־דק. # {{רובד|חז"ל}} <small>(נאמר בייחוד בענייני דמים)</small> הֶחְלִיט וְקָבַע בַּאֲשֶׁר לְ־ #:*{{צט/תוספתא|כל שיש לו גורן '''קוצץ''' עמו כשער גורן|בבא מציעא|ו|ה}} #:*{{צט|הנותן איגרת לגוי להוליכה לעיר אחרת, אם '''קצץ''' עמו שכר הולכה, מותר|רמב"ם הלכות שבת ו כ}} ===גיזרון=== *שורש מקראי, כנראה צורה מקבילה ל[[קצה]] ול[[קוץ]]. השוו אוגריתית qṣ, חתך, שחט; אכדית kaṣāṣu (גם gaṣāṣu), שייף, ובבניין D גזם; ארמית קַץ, ובסורית ובארמית ארץ־ישראלית נוצרית גם קבע, הבטיח (וכן משמע 2: {{צט/בבלי|מִשּׁוּם דְּלָא קַץ לֵיהּ|בבא מציעא|סז|א}}); וערבית {{יוניקוד|قَصَّ|מוגדל}}, גזר, קטע.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.243 ערך I קצץ]</ref><ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/55367 ערך קצץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> *השורש הדו־עיצורי הכללי ק־ץ, קרוב אל ק־ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>מרקוס יסטרוב, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קְטַל?lang=he ערך קְטַל], באתר ספריא</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). === צירופים === * [[אץ קוצץ]] * [[ריבית קצוצה]] ===נגזרות=== *[[קצוץ]] *[[קציצה]] *[[קצצה]] *[[קצצת#קְצֹצֶת|קְצֹצֶת]] ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[גזר]] (1) *[[חתך]] (1) *[[כרת]] (1) | *[[קטם]] (1) *[[קבע]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] *[[התקצץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קִצֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קיצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְ'''קִצֵּץ''' פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן...|שמות|לט|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ '''וַיְקַצְּצוּ''' אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו|שופטים|א|ו}} #:*'''קיצצתי''' את הירקות לסלט. #{{רובד|עברית חדשה}} הִפְחִית אֶת הַכַּמּוּת (ב־) #:*שר הביטחון והרמטכ"ל קבעו כי יש '''לקצץ''' בכמות אנשי הקבע במספר חילות. #:*הממשלה '''קיצצה''' בְּמַשְׂכֻּרְתָּם של שריה. ===גיזרון=== *מן המקרא. השורש קצ"ץ רגיל יותר במקרא בבניין פיעל מאשר בקל. === צירופים === *[[קצץ בנטיעות|קיצץ בנטיעות]] *[[קצץ את כנפיו|קיצץ את כנפיו]] ===נגזרות=== *[[קצוץ#קִצּוּץ|קִצּוּץ]] * קֻצַּץ (צורת הסביל) ===מילים נרדפות=== *[[הפחית]] (2) *[[המעיט]] (2) *[[הקטין]] (2) *[[קזז#קִזֵּז|קיזז]] (2) === ניגודים === *[[הגדיל]] (2) *[[הוסיף]] (2) {{שורש|קצץ}} ==קֻצַּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קוצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פועל }} # {{רובד|המקרא}} נִקְטַע, נֶחְתַּךְ ונִכְרַת #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם '''מְקֻצָּצִים'''...|שופטים|א|ז}} #:*הבשר '''קוצץ''' במכונה. #{{רובד|עברית חדשה}} הֻפְחֲתָה הַכַּמּוּת #:*בית-התמחוי נאלץ להגיש מנות '''מקוצצות''' בשל חוסר בנדבות. #:*מנכ"ל החברה הודיע על משכורות חדשות וּ'''מקוצצות''' לעובדיו מפאת ההפסדים. ===גיזרון=== *השורש קצ"ץ מופיע פעם אחת במקרא בבניין פועל. ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[נגדע]] (1) *[[נכרת]] (1) *[[נגזר]] (1) *[[נחתך]] (1) | *[[הפחת#הֻפְחַת|הֻפְחַת]] (2) *[[המעט#הֻמְעַט|הֻמְעַט]] (2) *[[הקטן#הֻקְטַן|הֻקְטַן]] (2) *[[צמצם#צֻמְצַם|צֻמְצַם]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] {{שורש|קצץ}} ==קַצָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה=ka'''tsats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' קַצָּצִים }} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|ספרותי}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת קִצּוּץ הַצְּמָחִים וְגִזּוּמָם (בייחוד עצים) #:*{{צט/רבה|הביא '''קַצָּצִים''' לקוצו|ויקרא|כג|ג}} # {{רובד|עברית חדשה}} אִזְמֵל לַחֲצִיבַת מַתֶּכֶת קָרָה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/48703_1 קַצָּץ], מילון טכניקה, באתר האקדמיה ללשון העברית, תרפ"ט</ref> ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===מילים נרדפות=== *[[חוטב]] *[[כורת]] ===ראו גם=== *[[גנן]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קֶצֶץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה='''ke'''tsets |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר': קְצָצִים}} {{תמונה|Špalek na štípání.jpg|קְצָצִים עֲרוּמִים בַּעֲרֵמָה}} # {{רובד|חז"ל}} <small>נדיר</small> מַה שֶּׁנִּקְצַץ מִן הַצְּמָחִים #:*{{צט/תוספתא|טול את ה'''קצצין''' ותן לי את הנטיעות|בבא קמא|ג|ב}} ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===ראו גם=== *[[קצצה]] *[[קציצה]] {{שורש|קצץ}} 0gaqf973zu8uukua4jnkrajb7vlwc7v 525038 525036 2026-10-21T22:44:46Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* נגזרות */ 525038 wikitext text/x-wiki ==קָצַץ (גם: קַץ)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קצץ, קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וְ'''קַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} #:*{{צט/משנה|אֵין '''קוֹצְצִין''' בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה|שביעית|ד|ה}} #:*יש '''לקצוץ''' את הבצל דק־דק. # {{רובד|חז"ל}} <small>(נאמר בייחוד בענייני דמים)</small> הֶחְלִיט וְקָבַע בַּאֲשֶׁר לְ־ #:*{{צט/תוספתא|כל שיש לו גורן '''קוצץ''' עמו כשער גורן|בבא מציעא|ו|ה}} #:*{{צט|הנותן איגרת לגוי להוליכה לעיר אחרת, אם '''קצץ''' עמו שכר הולכה, מותר|רמב"ם הלכות שבת ו כ}} ===גיזרון=== *שורש מקראי, כנראה צורה מקבילה ל[[קצה]] ול[[קוץ]]. השוו אוגריתית qṣ, חתך, שחט; אכדית kaṣāṣu (גם gaṣāṣu), שייף, ובבניין D גזם; ארמית קַץ, ובסורית ובארמית ארץ־ישראלית נוצרית גם קבע, הבטיח (וכן משמע 2: {{צט/בבלי|מִשּׁוּם דְּלָא קַץ לֵיהּ|בבא מציעא|סז|א}}); וערבית {{יוניקוד|قَصَّ|מוגדל}}, גזר, קטע.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.243 ערך I קצץ]</ref><ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/55367 ערך קצץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> *השורש הדו־עיצורי הכללי ק־ץ, קרוב אל ק־ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>מרקוס יסטרוב, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קְטַל?lang=he ערך קְטַל], באתר ספריא</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). === צירופים === * [[אץ קוצץ]] * [[ריבית קצוצה]] ===נגזרות=== * [[קוצץ]] * [[קצוץ]] *[[קציצה]] *[[קצצה]] *[[קצצת#קְצֹצֶת|קְצֹצֶת]] ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[גזר]] (1) *[[חתך]] (1) *[[כרת]] (1) | *[[קטם]] (1) *[[קבע]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] *[[התקצץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קִצֵּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קיצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} גָּזַר וְחָתַךְ #:*{{צט/תנ"ך|וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְ'''קִצֵּץ''' פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן...|שמות|לט|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ '''וַיְקַצְּצוּ''' אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו|שופטים|א|ו}} #:*'''קיצצתי''' את הירקות לסלט. #{{רובד|עברית חדשה}} הִפְחִית אֶת הַכַּמּוּת (ב־) #:*שר הביטחון והרמטכ"ל קבעו כי יש '''לקצץ''' בכמות אנשי הקבע במספר חילות. #:*הממשלה '''קיצצה''' בְּמַשְׂכֻּרְתָּם של שריה. ===גיזרון=== *מן המקרא. השורש קצ"ץ רגיל יותר במקרא בבניין פיעל מאשר בקל. === צירופים === *[[קצץ בנטיעות|קיצץ בנטיעות]] *[[קצץ את כנפיו|קיצץ את כנפיו]] ===נגזרות=== *[[קצוץ#קִצּוּץ|קִצּוּץ]] * קֻצַּץ (צורת הסביל) ===מילים נרדפות=== *[[הפחית]] (2) *[[המעיט]] (2) *[[הקטין]] (2) *[[קזז#קִזֵּז|קיזז]] (2) === ניגודים === *[[הגדיל]] (2) *[[הוסיף]] (2) {{שורש|קצץ}} ==קֻצַּץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קוצץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}}, [[גזרת הכפולים]] |בניין=פועל }} # {{רובד|המקרא}} נִקְטַע, נֶחְתַּךְ ונִכְרַת #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם '''מְקֻצָּצִים'''...|שופטים|א|ז}} #:*הבשר '''קוצץ''' במכונה. #{{רובד|עברית חדשה}} הֻפְחֲתָה הַכַּמּוּת #:*בית-התמחוי נאלץ להגיש מנות '''מקוצצות''' בשל חוסר בנדבות. #:*מנכ"ל החברה הודיע על משכורות חדשות וּ'''מקוצצות''' לעובדיו מפאת ההפסדים. ===גיזרון=== *השורש קצ"ץ מופיע פעם אחת במקרא בבניין פועל. ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[נגדע]] (1) *[[נכרת]] (1) *[[נגזר]] (1) *[[נחתך]] (1) | *[[הפחת#הֻפְחַת|הֻפְחַת]] (2) *[[המעט#הֻמְעַט|הֻמְעַט]] (2) *[[הקטן#הֻקְטַן|הֻקְטַן]] (2) *[[צמצם#צֻמְצַם|צֻמְצַם]] (2) }} ===ראו גם=== *[[נקצץ]] {{שורש|קצץ}} ==קַצָּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה=ka'''tsats''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר' קַצָּצִים }} # {{רובד|חז"ל}} {{משלב|ספרותי}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת קִצּוּץ הַצְּמָחִים וְגִזּוּמָם (בייחוד עצים) #:*{{צט/רבה|הביא '''קַצָּצִים''' לקוצו|ויקרא|כג|ג}} # {{רובד|עברית חדשה}} אִזְמֵל לַחֲצִיבַת מַתֶּכֶת קָרָה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/48703_1 קַצָּץ], מילון טכניקה, באתר האקדמיה ללשון העברית, תרפ"ט</ref> ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===מילים נרדפות=== *[[חוטב]] *[[כורת]] ===ראו גם=== *[[גנן]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ==קֶצֶץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצץ |הגייה='''ke'''tsets |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות=ר': קְצָצִים}} {{תמונה|Špalek na štípání.jpg|קְצָצִים עֲרוּמִים בַּעֲרֵמָה}} # {{רובד|חז"ל}} <small>נדיר</small> מַה שֶּׁנִּקְצַץ מִן הַצְּמָחִים #:*{{צט/תוספתא|טול את ה'''קצצין''' ותן לי את הנטיעות|בבא קמא|ג|ב}} ===גיזרון=== * מן קָצַץ ===ראו גם=== *[[קצצה]] *[[קציצה]] {{שורש|קצץ}} k8qunhws9jes3687fx2ac9iio670o65 אשוח 0 42786 525003 519744 2026-10-21T18:04:41Z CrescentStorm 15545 525003 wikitext text/x-wiki ==אַשּׁוּחַ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשוח |הגייה=A'''shu'''akh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|שׁ|ח|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}} |נטיות= }} {{תמונה|Abies fabri in mist.jpg|עץ אשוח ב[[סין]]}} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[עץ]] [[מחטני]] [[ירוק עד]] ממשפחת ה[[ארן|ארניים]]. מן העצים שה[[נוצרי]]ם נוהגים ל[[קשט]] לכבוד [[חג המולד]]. #:* {{צמ|וּבַכַּר '''אַשּׁוּחַ''' עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן, וְעַנְפֵי '''הָאַשּׁוּחַ''' – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב|קאלוואלה (טשרניחובסקי)}} #:* {{צטבי|העירותי ברוב ענוה שכל עץ הוא אלון או '''אשוח''', או מין אחר; אין עץ סתם, ואם כל עץ יקבל את חלקת-האדמה שהוא זקוק לה – לא תהא סיבה לחשוש ליער.|https://benyehuda.org/arlosoroff/jj_mar1932.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} ===גיזרון=== * ארמית: אַשּׁוּחָא. ערבית: {{ערבית|شُوح|שׁוּח}}. בבלית-עתיקה (ממקור שאול) בהגיית: אֳשֻׁחֻ (ašūḫu) {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašūḫu , page: 478}}. * בעגה המואבית החקוקה ב[[w:כתובת מישע|כתובת מישע]] מצוייה תיבת 'אשוח' 𐤀𐤔𐤅𐤇 (a-sh-u-kh) בהוראת מאגר מים. גם בעברית מקראית שימשה המילה "אשוח" בהוראת "מאגר מים".{{הערת שוליים|חיים רבין, שפות שמיות, 1991. עמ' 75.}} קרוב אל תיבת [[שוחה]] המקראית בהוראת בור או באר {{צט/תנ"ך|'''שׁוּחָה''' עֲמֻקָּה, פִּי זָרוֹת|משלי|כב|יד}} השוו: [[שיח]]. ראו גם: בן סירא בצורת [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31018_83.pdf אשִיח]. מופע נוסף למילה ניתן למצוא ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] שורה 46,"'''באשוח''' שיבית הכרם בבואך". * ישנם פרשנים שקשרו בין עץ הדעת לאשוח,"העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי עץ החרוב ופריו כאשכולות הענבים טוב מאוד וריח ההוא מתרחב ונדף למרחוק" {{הערת שוליים|ספר חנוך א', לב, ד' - מהדורת אברהם כהנא}}. ש' הרטום בתרגומו מוסיף: "העץ ההוא דומה בגובהו לעץ אחר, גם הוא ממשפחת האורניים, הוא עץ ה[[אורן]]". גם בלשון חז"ל: "בנות שוח". ===נגזרות=== * [[אשוחית]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|fir}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Tanne}} * יוונית: {{ת|יוונית|έλατος}} (élatos) * ערבית: {{ת|ערבית|شُوح}} (שׁוּח) * צרפתית: {{ת|צרפתית|sapin}} * רוסית: {{ת|רוסית|ёлка}} (jólka), {{ת|רוסית|пихта}} (píxta) ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשוח|ויקימינים=Abies|ויקיפדיה 2=עץ חג המולד}} t15npwimb88l28lg79x0e7oa8efiu2b 525004 525003 2026-10-21T18:09:12Z CrescentStorm 15545 525004 wikitext text/x-wiki ==אַשּׁוּחַ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אשוח |הגייה=A'''shu'''akh |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|שׁ|ח|קט=לא}} |דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}} |נטיות= }} {{תמונה|Abies fabri in mist.jpg|עץ אשוח ב[[סין]]}} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[עץ]] [[מחטני]] [[ירוק עד]] ממשפחת ה[[ארן|ארניים]]. מן העצים שה[[נוצרי]]ם נוהגים ל[[קשט]] לכבוד [[חג המולד]]. #:*{{צט/בבלי|מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה התם בארזי '''ואשוחי'''|שבת|קנז|א}} #:* {{צמ|וּבַכַּר '''אַשּׁוּחַ''' עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן, וְעַנְפֵי '''הָאַשּׁוּחַ''' – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב|קאלוואלה (טשרניחובסקי)}} #:* {{צטבי|העירותי ברוב ענוה שכל עץ הוא אלון או '''אשוח''', או מין אחר; אין עץ סתם, ואם כל עץ יקבל את חלקת-האדמה שהוא זקוק לה – לא תהא סיבה לחשוש ליער.|https://benyehuda.org/arlosoroff/jj_mar1932.html|יומן ירושלים|חיים ארלוזורוב}} ===גיזרון=== * ארמית: אַשּׁוּחָא. ערבית: {{ערבית|شُوح|שׁוּח}}. בבלית-עתיקה (ממקור שאול) בהגיית: אֳשֻׁחֻ (ašūḫu) {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašūḫu , page: 478}}. * בעגה המואבית החקוקה ב[[w:כתובת מישע|כתובת מישע]] מצוייה תיבת 'אשוח' 𐤀𐤔𐤅𐤇 (a-sh-u-kh) בהוראת מאגר מים. גם בעברית מקראית שימשה המילה "אשוח" בהוראת "מאגר מים".{{הערת שוליים|חיים רבין, שפות שמיות, 1991. עמ' 75.}} קרוב אל תיבת [[שוחה]] המקראית בהוראת בור או באר {{צט/תנ"ך|'''שׁוּחָה''' עֲמֻקָּה, פִּי זָרוֹת|משלי|כב|יד}} השוו: [[שיח]]. ראו גם: בן סירא בצורת [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31018_83.pdf אשִיח]. מופע נוסף למילה ניתן למצוא ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] שורה 46,"'''באשוח''' שיבית הכרם בבואך". * ישנם פרשנים שקשרו בין עץ הדעת לאשוח,"העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי עץ החרוב ופריו כאשכולות הענבים טוב מאוד וריח ההוא מתרחב ונדף למרחוק" {{הערת שוליים|ספר חנוך א', לב, ד' - מהדורת אברהם כהנא}}. ש' הרטום בתרגומו מוסיף: "העץ ההוא דומה בגובהו לעץ אחר, גם הוא ממשפחת האורניים, הוא עץ ה[[אורן]]". גם בלשון חז"ל: "בנות שוח". ===נגזרות=== * [[אשוחית]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|fir}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Tanne}} * יוונית: {{ת|יוונית|έλατος}} (élatos) * ערבית: {{ת|ערבית|شُوح}} (שׁוּח) * צרפתית: {{ת|צרפתית|sapin}} * רוסית: {{ת|רוסית|ёлка}} (jólka), {{ת|רוסית|пихта}} (píxta) ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אשוח|ויקימינים=Abies|ויקיפדיה 2=עץ חג המולד}} i601bkpcb4r8o0mn19ogoryyt85itjw קוץ 0 42787 524999 524984 2026-10-21T17:31:00Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קוֹץ */ 524999 wikitext text/x-wiki ==קוֹץ == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוץ |הגייה=kots |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹל}} |נטיות=ר' קוֹצִים, קוֹצֵי־; בלשון חז"ל גם קוֹצוֹת }}{{תמונה|Milk thistle flowerhead.jpg|גדילן, אחד מהצמחים המכונים "קוצים" (1)}} #{{רובד|המקרא}} כינוי ל[[צמח]]ים בעלי [[פרח]]ים, על־פי־רוב ממשפחת ה[[מרכב|מורכב]]ים, ש[[עלה|עלי]]הם בעלי [[קצה|קצוות]] [[חד]]ים #:*{{צט/תנ"ך|וְ'''קוֹץ''' וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה|בראשית|ג|יח}} #:*{{צט/משנה|הַמְקַיֵּם '''קוֹצִים''' בַּכֶּרֶם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קִדֵּשׁ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא קִדֵּשׁ, אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּמִין.|כלאים|ה|ח}} #:*השריפה כילתה עד מהרה את שדה ה'''קוצים'''. #{{רובד|חז"ל}} חלק [[בולט]] ו[[חד]] הנמצא בצמחים ובעלי חיים מסויימים #:*{{צט/משנה|שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְמַלִּין לַחַטָּאת, וְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה, וְנָטַל זֶה לָזֶה '''קוֹצוֹ'''|פרה|ז|יא}} #:*{{הדגשה|בספרות הבוטנית המקצועית, ישנם מושגים אחדים המאפיינים אברונים חדים: '''קוצים''', זיפים שיכים ושערות|[http://www.bio.huji.ac.il/upload/H225%20קוצים%20קוצים%20%202006%20לטבע%20הדברים.doc "קוצים, קוצים" – על קוצים בישראל], מאת פרופ' [[w:אבישי שמידע|אבישי שמידע]], 2006. פורסם גם ב־"פרחי ירושלים" מאת אבישי שמידע ודוד דרום, הוצאת נכה-כרטא, ירושלים, 1986}} #:*לוורד יש הרבה '''קוצים'''. #{{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|ספרותי}} קצת, מעט; בפרט: [[פרט]] [[קטן]] מתוך נושא מסויים #:*{{צטבי|[...] והיה גם מדקדק גדול ובעל מקרא ומסרה ותרגום, בקי מאד בכל תנועה נקודה ו'''קוץ'''|sapir_yaakov/masa_teiman.html|ספר מסע תימן|יעקב ספיר הלוי}} #:*{{צטבי|וכל '''קוצו''' של כאב פה למטה הוא ים של יסורים שם למעלה|hameiri/white_messiah.html|המשיח הלבן|אביגדור המאירי}} #{{רובד|חז"ל}} [[עוקץ]] קטן בכתיבת אות, כגון ה[[תג]] שבראשה #:*{{צט/בבלי|שֶׁעָתִיד לִדְרוֹשׁ עַל כׇּל '''קוֹץ''' וָ'''קוֹץ''' תִּילִּין תִּילִּין שֶׁל הֲלָכוֹת|מנחות|כט|ב}} ===גיזרון=== * יתכן שהשם נגזר מהפועל [[קץ#קָץ ב|קָץ]] שמשמעו לא רצה כיון שהקוצים אינם רצויים בדרך כלל בחקלאות. או מ[[קץ#קָץ א גם קָצָה|קָץ]] שמשמעו לקצור ולקצץ. ובן־יהודה גוזר מן [[קצץ]], ומשמעו המקורי לדעתו הקצה הקצוץ (2), ורק משם הצמח (1).<ref name="בן־יהודה">[https://benyehuda.org/dict/24412/54796 קוֹץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref> HALOT אינו גוזר מפועל, אלא משווה אותו לדגם קָל > קוֹל, כמו [[חוח|חוֹחַ]].<ref>[https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.85 I קוֹץ], The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (HALOT)</ref><ref>Hans Bauer, Pontus Leander, [https://archive.org/details/historischegramm01baueuoft/page/451/mode/1up Historische Grammatik der hebräischen Sprache des Alten Testamentes], 1922, עמ' 451 (§ 61n)</ref> * משמעות (1) מופיעה כבר בלשון המקרא. באכדית giṣṣu, קוץ, ובצמד עם daddaru, בדומה ל־"קוץ ודרדר".<ref>Wolfram von Soden, [https://archive.org/details/akkadischeshandw0001sode/page/292/mode/1up Akkadisches Handwörterbuch], כרך 1, 1965, עמ' 292</ref> במצרית qḏ, שיח קוצני, המתועד ב[[w:פפירוס אנאסטאזי א|פפירוס אנאסטאזי א]], שאול כנראה מן הכנענית בתקופה הרעמססית.<ref>[https://simondschweitzer.github.io/aed/162690.html qḏ], Thesaurus Linguae Aegyptiae; ‏James E. Hoch, Semitic Words in Egyptian Texts of the New Kingdom and Third Intermediate Period, 1994, עמ' 310, ערך 445</ref> ===מידע נוסף=== * בדרשה {{צט/ירושלמי הלכה|אל תקוץ בתוכחתו – אל תעשם קוצים קוצים|מגילה|ג|ז}} יסטרוב ובן־יהודה מפרשים חתיכות, מן [[קצץ]].<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קוֹץ_II קוֹץ II], מרקוס יסטרוב, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, באתר ספריא</ref><ref name="בן־יהודה"/> ===צירופים=== * [[אליה וקוץ בה]] * [[במדבר כל קוץ הוא פרח]] * [[הטיל קוצים בעיניו]] * [[זרע אל קוצים]] * [[ישב על קוצים]] * [[כאש בשדה קוצים]] * [[כל קוץ וקוץ]] * [[כלה קוצים מן הכרם|כילה קוצים מן הכרם]] * [[כקוץ מונד]] * [[קוץ בתחת]] * [[קוצו של יוד]] ===נגזרות=== * [[קוצה|קוֹצָה]] * [[קוצי]] * [[קוציות]] * [[קוציץ]] * [[קוצני]] * [[התקוץ]]<!---לשון חז"ל---> ===מילים נרדפות=== * [[אטד]] (1) *[[ברקן]] (1,2) * [[דרדר]] (1,2) * [[חדק]](2) * [[חוח]] (1,2) * [[נעצוץ]] (1) * [[קרטוב|קורטוב]] (3) * [[שביב]] (3) * [[שית]] (1) * [[שמיר]] (1) * [[שמץ]] (3) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|thistle}} (1), {{ת|אנגלית|thorn}} (2), {{ת|אנגלית|spike}} (2), {{ת|אנגלית|bit|detail}} (3), {{ת|אנגלית|tittle}} (4) * ערבית: {{ת|ערבית|شوك}} (1), {{ת|ערבית|شوكة}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|шип}} (2) ===ראו גם=== * [[זוטה]] (3) * [[עקץ#עֹקֶץ|עוקץ]] * [[תג]] (4) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קוץ}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קִוֵּץ== {{אין לבלבל עם|קוץ'}} {{אין לבלבל עם|כוץ}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קווץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=פיעל }} #{{רובד|חז"ל}} סילק קוצים מן השטח #:* {{צט/תוספתא|מסקלין, '''מקווצין''', מקטפין, ומסתתין, ומצדדין, ומגמזין עד ראש השנה, ונוטל את הרואה|שביעית|א|יא}} #:*{{צט/תוספתא|זיתי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, מסקלין, '''מקווצין''', ממלין נקעין שתחתיהן עפר|שביעית|ג|ז}} #:*{{צט/בבלי|יוצאין '''לקווץ''' את הדרכים|מועד קטן|ה|א}} ===גיזרון=== מן '''קוֹץ''' ===ראו גם=== *[[התקוץ|הִתְקַוֵּץ]]<!---שדה שנתקווצה באותה משמעות---> *[[קווץ|קָווּץ]] {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:קוצים]] o0f7miz6vfjgs8xmpjblwlfvj1eona5 525015 524999 2026-10-21T18:30:44Z ידידיה צ' צבאן 4871 525015 wikitext text/x-wiki ==קוֹץ == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוץ |הגייה=kots |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹל}} |נטיות=ר' קוֹצִים, קוֹצֵי־; בלשון חז"ל גם קוֹצוֹת }}{{תמונה|Milk thistle flowerhead.jpg|גדילן, אחד מהצמחים המכונים "קוצים" (1)}} #{{רובד|המקרא}} כינוי ל[[צמח]]ים בעלי [[פרח]]ים, על־פי־רוב ממשפחת ה[[מרכב|מורכב]]ים, ש[[עלה|עלי]]הם בעלי [[קצה|קצוות]] [[חד]]ים #:*{{צט/תנ"ך|וְ'''קוֹץ''' וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה|בראשית|ג|יח}} #:*{{צט/משנה|הַמְקַיֵּם '''קוֹצִים''' בַּכֶּרֶם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קִדֵּשׁ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא קִדֵּשׁ, אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּמִין.|כלאים|ה|ח}} #:*השריפה כילתה עד מהרה את שדה ה'''קוצים'''. #{{רובד|חז"ל}} חלק [[בולט]] ו[[חד]] הנמצא בצמחים ובעלי חיים מסויימים #:*{{צט/משנה|שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְמַלִּין לַחַטָּאת, וְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה, וְנָטַל זֶה לָזֶה '''קוֹצוֹ'''|פרה|ז|יא}} #:*{{הדגשה|בספרות הבוטנית המקצועית, ישנם מושגים אחדים המאפיינים אברונים חדים: '''קוצים''', זיפים שיכים ושערות|[http://www.bio.huji.ac.il/upload/H225%20קוצים%20קוצים%20%202006%20לטבע%20הדברים.doc "קוצים, קוצים" – על קוצים בישראל], מאת פרופ' [[w:אבישי שמידע|אבישי שמידע]], 2006. פורסם גם ב־"פרחי ירושלים" מאת אבישי שמידע ודוד דרום, הוצאת נכה-כרטא, ירושלים, 1986}} #:*לוורד יש הרבה '''קוצים'''. #{{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|ספרותי}} קצת, מעט; בפרט: [[פרט]] [[קטן]] מתוך נושא מסויים #:*{{צטבי|[...] והיה גם מדקדק גדול ובעל מקרא ומסרה ותרגום, בקי מאד בכל תנועה נקודה ו'''קוץ'''|sapir_yaakov/masa_teiman.html|ספר מסע תימן|יעקב ספיר הלוי}} #:*{{צטבי|וכל '''קוצו''' של כאב פה למטה הוא ים של יסורים שם למעלה|hameiri/white_messiah.html|המשיח הלבן|אביגדור המאירי}} #{{רובד|חז"ל}} [[עוקץ]] קטן בכתיבת אות, כגון ה[[תג]] שבראשה #:*{{צט/בבלי|שֶׁעָתִיד לִדְרוֹשׁ עַל כׇּל '''קוֹץ''' וָ'''קוֹץ''' תִּילִּין תִּילִּין שֶׁל הֲלָכוֹת|מנחות|כט|ב}} ===גיזרון=== * יתכן שהשם נגזר מהפועל [[קץ#קָץ ב|קָץ]] שמשמעו לא רצה כיון שהקוצים אינם רצויים בדרך כלל בחקלאות. או מ[[קץ#קָץ א|קָץ]] שמשמעו לקצור ולקצץ. ובן־יהודה גוזר מן [[קצץ]], ומשמעו המקורי לדעתו הקצה הקצוץ (2), ורק משם הצמח (1).<ref name="בן־יהודה">[https://benyehuda.org/dict/24412/54796 קוֹץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref> HALOT אינו גוזר מפועל, אלא משווה אותו לדגם קָל > קוֹל, כמו [[חוח|חוֹחַ]].<ref>[https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.85 I קוֹץ], The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (HALOT)</ref><ref>Hans Bauer, Pontus Leander, [https://archive.org/details/historischegramm01baueuoft/page/451/mode/1up Historische Grammatik der hebräischen Sprache des Alten Testamentes], 1922, עמ' 451 (§ 61n)</ref> * משמעות (1) מופיעה כבר בלשון המקרא. באכדית giṣṣu, קוץ, ובצמד עם daddaru, בדומה ל־"קוץ ודרדר".<ref>Wolfram von Soden, [https://archive.org/details/akkadischeshandw0001sode/page/292/mode/1up Akkadisches Handwörterbuch], כרך 1, 1965, עמ' 292</ref> במצרית qḏ, שיח קוצני, המתועד ב[[w:פפירוס אנאסטאזי א|פפירוס אנאסטאזי א]], שאול כנראה מן הכנענית בתקופה הרעמססית.<ref>[https://simondschweitzer.github.io/aed/162690.html qḏ], Thesaurus Linguae Aegyptiae; ‏James E. Hoch, Semitic Words in Egyptian Texts of the New Kingdom and Third Intermediate Period, 1994, עמ' 310, ערך 445</ref> ===מידע נוסף=== * בדרשה {{צט/ירושלמי הלכה|אל תקוץ בתוכחתו – אל תעשם קוצים קוצים|מגילה|ג|ז}} יסטרוב ובן־יהודה מפרשים חתיכות, מן [[קצץ]].<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קוֹץ_II קוֹץ II], מרקוס יסטרוב, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, באתר ספריא</ref><ref name="בן־יהודה"/> ===צירופים=== * [[אליה וקוץ בה]] * [[במדבר כל קוץ הוא פרח]] * [[הטיל קוצים בעיניו]] * [[זרע אל קוצים]] * [[ישב על קוצים]] * [[כאש בשדה קוצים]] * [[כל קוץ וקוץ]] * [[כלה קוצים מן הכרם|כילה קוצים מן הכרם]] * [[כקוץ מונד]] * [[קוץ בתחת]] * [[קוצו של יוד]] ===נגזרות=== * [[קוצה|קוֹצָה]] * [[קוצי]] * [[קוציות]] * [[קוציץ]] * [[קוצני]] * [[התקוץ]]<!---לשון חז"ל---> ===מילים נרדפות=== * [[אטד]] (1) *[[ברקן]] (1,2) * [[דרדר]] (1,2) * [[חדק]](2) * [[חוח]] (1,2) * [[נעצוץ]] (1) * [[קרטוב|קורטוב]] (3) * [[שביב]] (3) * [[שית]] (1) * [[שמיר]] (1) * [[שמץ]] (3) === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|thistle}} (1), {{ת|אנגלית|thorn}} (2), {{ת|אנגלית|spike}} (2), {{ת|אנגלית|bit|detail}} (3), {{ת|אנגלית|tittle}} (4) * ערבית: {{ת|ערבית|شوك}} (1), {{ת|ערבית|شوكة}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|шип}} (2) ===ראו גם=== * [[זוטה]] (3) * [[עקץ#עֹקֶץ|עוקץ]] * [[תג]] (4) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קוץ}} ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קִוֵּץ== {{אין לבלבל עם|קוץ'}} {{אין לבלבל עם|כוץ}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קווץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=פיעל }} #{{רובד|חז"ל}} סילק קוצים מן השטח #:* {{צט/תוספתא|מסקלין, '''מקווצין''', מקטפין, ומסתתין, ומצדדין, ומגמזין עד ראש השנה, ונוטל את הרואה|שביעית|א|יא}} #:*{{צט/תוספתא|זיתי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, מסקלין, '''מקווצין''', ממלין נקעין שתחתיהן עפר|שביעית|ג|ז}} #:*{{צט/בבלי|יוצאין '''לקווץ''' את הדרכים|מועד קטן|ה|א}} ===גיזרון=== מן '''קוֹץ''' ===ראו גם=== *[[התקוץ|הִתְקַוֵּץ]]<!---שדה שנתקווצה באותה משמעות---> *[[קווץ|קָווּץ]] {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:קוצים]] jkcs8ce2eqphiseud02b77y8mdufk3n צופה 0 50254 525025 522946 2026-10-21T18:47:50Z CrescentStorm 15545 /* צוֹפֶה */ הגהה 525025 wikitext text/x-wiki ==צוֹפֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=צופה |הגייה=tso'''fe''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|צ|פ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות=נ' צוֹפָה, ר' צוֹפִים, ר"נ צוֹפוֹת }}{{תמונה|Lookoutboy.jpg|צופה (1)}} {{תמונה|Israel Scout Uniform.jpg|צופים (2)}} # {{רובד|לשון המקרא}} אדם העומד על ה[[משמר]] במקום [[גבוה]] כדי ל[[התריע]] מפני [[סכנה]], [[אויב]] [[התקרב|מתקרב]] וכדומה. #:* {{צט/תנ"ך|וְ'''הַצֹּפֶה''' עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֵאל|מלכים ב|ט|יז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְ'''הַצֹּפֶה''' כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד '''הַצֹּפֶה''' אֶדְרֹשׁ.|יחזקאל|לג|ו}} #:* {{הדגשה|"עליכם לדעת שהם קיימו מה שקרוי שמירה מָלָאית באונייה הזו – כל אנשי הצוות ישנים, ורק ההגאים וה'''צופים''' מתחלפים."|[[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], לורד ג'ים. מאנגלית: [[w:אמציה פורת|אמציה פורת]], 2005)}} # חבר ב[[תנועת נוער]] חובקת עולם השמה דגש על [[פעילות|פעילויות]] בחיק ה[[טבע]], כגון [[שדאות]] ו[[מחנאות]]. #:*{{משפט מדגים}} # מי שנחשב לחלק מ[[קהל]] [[הצגה]], [[מופע]], או [[תכנית טלויזיה]]. #:*{{משפט מדגים}} #{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} כינוי ל[[נביא]]. #:* {{צט/תנ"ך|בֶּן אָדָם '''צֹפֶה''' נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשֹרָאֵל|יחזקאל|ג|יז}} #:* {{צט/בבלי|[[מנצפ"ך]] '''צופים''' אֲמָרוּם.|מגילה|ג|ב}} #:* {{הדגשה|עשרה שמות נקרא נביא עבד. מלאך שליח. צופה. חוזה. חולם. ציר. רואה. נביא. איש האלהים|מסכת אבות דרבי נתן פרק לז }} ===גיזרון=== *בינוני מן הפועל [[צפה#צָפַה|צָפַה]] ===צירופים=== * [[מגדל צופים]] * [[הר הצופים]] * [[קן הצופה]] ===נגזרות=== * [[צופים]] (תנועת נוער) ===מילים נרדפות=== * [[תצפיתן]] (1) * [[חוזה|חוזה]] (4) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lookout|watchman|scout}} {{כ}}(1) :::{{ת|אנגלית|spectator|viewer}} {{כ}}(3) * יוונית: {{ת|יוונית| σκοπός}} (תעתיק: skopós) (1,2) :::{{ת|יוונית|θεατής}} (theatís) (3) * לטינית: {{ת|לטינית|scopus}} * ערבית: {{ת|ערבית|ناطور}} (תעתיק: נָאטוּר) (1) :::{{ת|ערבית|كشاف}} (תעתיק: כַּשָּׁאף) (1,2) :::{{ת|ערבית|مشاهد}} (תעתיק: מֻשָׁאהִד) (3) ===ראו גם=== * [[משקיף]] * [[מצפה]] * [[שומר]] * [[תצפית]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תצפיתן|שם ויקיפדיה=צופה|ויקישיתוף=Category:Watchers|שם ויקישיתוף=צופים|ויקישיתוף 2=Category:Scouting|שם ויקישיתוף 2=צופים (תנועת נוער)}} {{שורש|צפה}} [[קטגוריה:דרגות ותפקידים בצי]] cjwisjoe0e9brhrevgopzjc9nqyb2dt קצה 0 51970 525016 508484 2026-10-21T18:31:38Z ידידיה צ' צבאן 4871 525016 wikitext text/x-wiki {{חסר|קֵצֶה}} ==קָצָה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קצה |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ה}} |בניין=קל }} # {{רובד|חז"ל}} חתך והפריש. #:* {{צט/משנה|תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין '''קוֹצִין''' אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל '''קוֹצֶה''' אוֹתָם בְּחֻרְבָּה|שביעית|ח|ו}} #:* {{צט/משנה|הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת '''וְקוֹצָה''' חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ|חלה|ב|ג}} #:* {{צט/משנה|הַפּוֹשֶׂה בָרִאשׁוֹן, חוֹלֵץ '''וְקוֹצֶה''' וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ|נגעים|יג|א}} ===גיזרון=== קרוב אל [[קץ#קָץ א|קָץ]] ו[[הקצה|הִקצָה]] {{קצרמר}} ===ראו גם=== [[קצר|קָצַר]] ==קָצֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קצה |הגייה=ka'''tse''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=קְצֵה־; ר' קְצָווֹת, קְצוֹת־ וגם קַצְוֵי־ }} # המקום שבו משהו מסתיים במיוחד על פני שטח כלשהו, סוף. #:*{{צט/תנ"ך|וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר '''בִּקְצֵה''' שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.|בראשית|כג|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר '''בִּקְצֵה''' הַמִּדְבָּר.|במדבר|לג|ו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-'''קְצֵה''' הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת...|שופטים|ו|כא}} #:* {{צטבי|וכשהוא בא, סוף-סוף, גם אז הרי הוא יושב על '''קצה''' הכסא, מנומס כל-כך, כמו זר...|brenner/erev_uboker.html|ערב ובוקר|י"ח ברנר}} ===גיזרון=== * קרוב אל [[קץ]]. שורשים נוספים חולקים את השורש הפנימי ק־ץ, כמו [[קצר]], [[קצץ]] וגם [[הקיץ]]. כולם שייכים ל[[סופיות]]. * השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: '''קצ'''ר, '''קצ'''ץ, '''קצ'''ב, '''קצ'''ע, '''קצ'''ה, '''קֵץ''', '''קט'''ע, '''קט'''ף, '''קט'''ם<ref>ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.</ref>, גם '''קט'''ל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית '''קט'''ל 'חתך'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%A7%D6%B0%D7%98%D6%B7%D7%9C?lang=he מילון יסטרוב].</ref>), וסביר להניח '''קט'''ן (=שקטעו אותו). ===צירופים=== * [[על קצה המזלג]] * [[קצה גבול היכולת]] * [[אפס קצה|אפס קצהו]] * [[על קצות האצבעות]] * [[אחז את החבל בשני קצותיו]] * [[כל קצוי ארץ]] * [[קצה חוט]] * [[אור בקצה המנהרה]] ===נגזרות=== *[[קיצון]] *[[קצין]](משוער) ===מילים נרדפות=== * [[גבול]] * [[זנב]] * [[פאה]] * [[שפה]] ===ניגודים=== * [[התחלה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|edge|tip|end}} * ערבית: {{ת|ערבית|حافة|نهاية|طَرَف}} ===ראו גם=== * [[שוליים#שׁוּלַיִם|שולים]] {{שורש|קצה}} [[קטגוריה:כיוונים]] lmkqaxfmefndtaavf9czyhsqybrqpfm קץ 0 52363 525005 510777 2026-10-21T18:21:58Z ידידיה צ' צבאן 4871 פיצול קָץ ב, מובאות, גיזרון 525005 wikitext text/x-wiki {{שהות}} {{פירוש נוסף|אחר= '''קֹץ'''|ראו= כתיב מלא [[קוץ]]}} ==קֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קץ |הגייה=ketz |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' קִצִּים }} # סוף, אחרית. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי '''מִקֵּץ''' אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה|בראשית|ח|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתָּה לֵךְ '''לַקֵּץ''' וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ '''לְקֵץ''' הַיָּמִין|דניאל|יב|יג}} #:* {{צט/תנ"ך| וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם '''קִצּוֹ''' יַעַר כַּרְמִלּוֹ|ישעיהו|לז|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|הוֹדִיעֵנִי יְהוָה '''קִצִּי''' וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי|תהלים|לט|ה}} ===גיזרון=== * מילה מקראית קרוב אל [[קצה]]. גם אל [[קצר]] [[קצץ]] [[הקיץ]] . תיבת "קץ" מופיעה בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנ"כי 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) {{צט/תנ"ך|עַד-אָנָה'''!''' תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין''',''' . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.|איוב|יח|ב}} בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ '''סוף למלל''' ! נדבר רק לאחר שתבינו". * {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב '''קָיִץ'''; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא '''הַקֵּץ''' אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל|עמוס|ח|ב}} - עפ"י [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]] משחק המילים: קיץ-קץ שבספר עמוס עשוי לשקף הבדלי הגייה שהיו נהוגים בשבטי אפריים ושומרון המבוטאים באמצעות התכווצות התנועה י' (-ay) גם בהברה מוטעמת, כבעברית של [[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]] {{הערת שוליים|[[w:שלמה מורג|שלמה מורג]], '''לשאלת ייחוד לשונו של הושע''': קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490}}. ===צירופים=== * [[הקיץ הקץ]] * [[קץ הימין]] ===מילים נרדפות=== * [[סוף]] * [[קצה#קֵצֶה|קֵצֶה]] * [[תכלית]] * [[סיום]] ===ניגודים=== * [[התחלה]] *[[ראשית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|end}} ===ראו גם=== * [[קיץ]] ==קָץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} חתך #:* {{צט/תנ"ך|וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.. '''וְקַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} ===מילים נרדפות=== * [[קצץ|קָצַץ]] * [[פסק|פָּסַק]] ===ראו גם=== * [[הקצה|הִקְצָה]] {{שורש|קצץ}} ==קָץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} מאס ב־, נגעל מ־ #:* {{צט/תנ"ך|'''קַצְתִּי''' בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת|בראשית|כז|מו}} #:* {{צט/בבלי|מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה ו'''קץ''' בה|נדה|לא|ב}} #:* {{מאגרים|צט=וגופו שזף קדח, '''קץ''' מפני חורב, וקט מפני חורף|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=903001&mm15=029050099020%2080&mismilla=9|מתוך=אחור והפכפך עקוש ופתלתול|ויקיפדיה=ללא|כותב=יניי|שנה=500–600}} ===גיזרון=== * צורה מקבילה ל[[קוט]]. השוו ארמית יהודית קוּץ, מאס, וסורית קְנַט, פחד.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.83 ערך I קוץ]</ref> ===מילים נרדפות=== * [[מאס]] ===ניגודים=== * [[רצה]] * [[חפץ]] * [[אבה]] * [[תאב]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[פחד]] מפני #:* {{צט/תנ"ך|וַ'''יָּקֻצוּ''' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|שמות|א|יב}} ===גיזרון=== * ראו [[#קָץ ב|קָץ ב]]. ===פרשנים מפרשים=== * חז"ל קושרים אותו לקוץ: {{צט/בבלי|ויקצו מפני בני ישראל, מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים|סוטה|יא|א}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} שהה בימי [[קיץ]] #:*{{צט/תנ"ך|'''וקץ''' עליו העיט|ישעיהו|יח|ו}} ===גיזרון=== * מן [[קיץ|קַיִץ]]. השוו ערבית قَاظَ, בילה את הקיץ, מן قَيْظ, חום הקיץ (דונש בן לברט).<ref>דונש בן לברט, [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=755002&mm15=000000114150%2000&mismilla=14 תשובות על מנחם], באתר מאגרים</ref> ===ניגודים=== * [[חרף#חָרַף|חָרַף]] ===מידע נוסף=== בפסוק {{צט/תנ"ך|ויקצו מזעזעיך|חבקוק|ב|ז}} יש אומרים שהשורש י־ק־ץ הפועל הוא יקץ|יָקַץ ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} 65ki24labmmjue6fta7hxykwb7roqqy 525021 525005 2026-10-21T18:38:30Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קָץ {{משני|ב}} */ צירוף 525021 wikitext text/x-wiki {{שהות}} {{פירוש נוסף|אחר= '''קֹץ'''|ראו= כתיב מלא [[קוץ]]}} ==קֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קץ |הגייה=ketz |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' קִצִּים }} # סוף, אחרית. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי '''מִקֵּץ''' אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה|בראשית|ח|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתָּה לֵךְ '''לַקֵּץ''' וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ '''לְקֵץ''' הַיָּמִין|דניאל|יב|יג}} #:* {{צט/תנ"ך| וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם '''קִצּוֹ''' יַעַר כַּרְמִלּוֹ|ישעיהו|לז|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|הוֹדִיעֵנִי יְהוָה '''קִצִּי''' וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי|תהלים|לט|ה}} ===גיזרון=== * מילה מקראית קרוב אל [[קצה]]. גם אל [[קצר]] [[קצץ]] [[הקיץ]] . תיבת "קץ" מופיעה בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנ"כי 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) {{צט/תנ"ך|עַד-אָנָה'''!''' תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין''',''' . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.|איוב|יח|ב}} בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ '''סוף למלל''' ! נדבר רק לאחר שתבינו". * {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב '''קָיִץ'''; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא '''הַקֵּץ''' אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל|עמוס|ח|ב}} - עפ"י [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]] משחק המילים: קיץ-קץ שבספר עמוס עשוי לשקף הבדלי הגייה שהיו נהוגים בשבטי אפריים ושומרון המבוטאים באמצעות התכווצות התנועה י' (-ay) גם בהברה מוטעמת, כבעברית של [[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]] {{הערת שוליים|[[w:שלמה מורג|שלמה מורג]], '''לשאלת ייחוד לשונו של הושע''': קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490}}. ===צירופים=== * [[הקיץ הקץ]] * [[קץ הימין]] ===מילים נרדפות=== * [[סוף]] * [[קצה#קֵצֶה|קֵצֶה]] * [[תכלית]] * [[סיום]] ===ניגודים=== * [[התחלה]] *[[ראשית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|end}} ===ראו גם=== * [[קיץ]] ==קָץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} חתך #:* {{צט/תנ"ך|וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.. '''וְקַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} ===מילים נרדפות=== * [[קצץ|קָצַץ]] * [[פסק|פָּסַק]] ===ראו גם=== * [[הקצה|הִקְצָה]] {{שורש|קצץ}} ==קָץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} מאס ב־, נגעל מ־ #:* {{צט/תנ"ך|'''קַצְתִּי''' בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת|בראשית|כז|מו}} #:* {{צט/בבלי|מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה ו'''קץ''' בה|נדה|לא|ב}} #:* {{מאגרים|צט=וגופו שזף קדח, '''קץ''' מפני חורב, וקט מפני חורף|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=903001&mm15=029050099020%2080&mismilla=9|מתוך=אחור והפכפך עקוש ופתלתול|ויקיפדיה=ללא|כותב=יניי|שנה=500–600}} ===גיזרון=== * צורה מקבילה ל[[קוט]]. השוו ארמית יהודית קוּץ, מאס, וסורית קְנַט, פחד.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.83 ערך I קוץ]</ref> ===צירופים=== * [[קצה נפשו]] ===מילים נרדפות=== * [[מאס]] ===ניגודים=== * [[רצה]] * [[חפץ]] * [[אבה]] * [[תאב]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[פחד]] מפני #:* {{צט/תנ"ך|וַ'''יָּקֻצוּ''' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|שמות|א|יב}} ===גיזרון=== * ראו [[#קָץ ב|קָץ ב]]. ===פרשנים מפרשים=== * חז"ל קושרים אותו לקוץ: {{צט/בבלי|ויקצו מפני בני ישראל, מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים|סוטה|יא|א}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} שהה בימי [[קיץ]] #:*{{צט/תנ"ך|'''וקץ''' עליו העיט|ישעיהו|יח|ו}} ===גיזרון=== * מן [[קיץ|קַיִץ]]. השוו ערבית قَاظَ, בילה את הקיץ, מן قَيْظ, חום הקיץ (דונש בן לברט).<ref>דונש בן לברט, [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=755002&mm15=000000114150%2000&mismilla=14 תשובות על מנחם], באתר מאגרים</ref> ===ניגודים=== * [[חרף#חָרַף|חָרַף]] ===מידע נוסף=== בפסוק {{צט/תנ"ך|ויקצו מזעזעיך|חבקוק|ב|ז}} יש אומרים שהשורש י־ק־ץ הפועל הוא יקץ|יָקַץ ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} r3onuiskagmsbf9e0nr24u9s3dqsmyp 525022 525021 2026-10-21T18:39:31Z ידידיה צ' צבאן 4871 ביטול גרסה [[Special:Diff/525021|525021]] של [[Special:Contributions/ידידיה צ' צבאן|ידידיה צ' צבאן]] ([[User talk:ידידיה צ' צבאן|שיחה]]) 525022 wikitext text/x-wiki {{שהות}} {{פירוש נוסף|אחר= '''קֹץ'''|ראו= כתיב מלא [[קוץ]]}} ==קֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קץ |הגייה=ketz |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' קִצִּים }} # סוף, אחרית. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי '''מִקֵּץ''' אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה|בראשית|ח|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתָּה לֵךְ '''לַקֵּץ''' וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ '''לְקֵץ''' הַיָּמִין|דניאל|יב|יג}} #:* {{צט/תנ"ך| וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם '''קִצּוֹ''' יַעַר כַּרְמִלּוֹ|ישעיהו|לז|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|הוֹדִיעֵנִי יְהוָה '''קִצִּי''' וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי|תהלים|לט|ה}} ===גיזרון=== * מילה מקראית קרוב אל [[קצה]]. גם אל [[קצר]] [[קצץ]] [[הקיץ]] . תיבת "קץ" מופיעה בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנ"כי 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) {{צט/תנ"ך|עַד-אָנָה'''!''' תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין''',''' . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.|איוב|יח|ב}} בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ '''סוף למלל''' ! נדבר רק לאחר שתבינו". * {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב '''קָיִץ'''; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא '''הַקֵּץ''' אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל|עמוס|ח|ב}} - עפ"י [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]] משחק המילים: קיץ-קץ שבספר עמוס עשוי לשקף הבדלי הגייה שהיו נהוגים בשבטי אפריים ושומרון המבוטאים באמצעות התכווצות התנועה י' (-ay) גם בהברה מוטעמת, כבעברית של [[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]] {{הערת שוליים|[[w:שלמה מורג|שלמה מורג]], '''לשאלת ייחוד לשונו של הושע''': קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490}}. ===צירופים=== * [[הקיץ הקץ]] * [[קץ הימין]] ===מילים נרדפות=== * [[סוף]] * [[קצה#קֵצֶה|קֵצֶה]] * [[תכלית]] * [[סיום]] ===ניגודים=== * [[התחלה]] *[[ראשית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|end}} ===ראו גם=== * [[קיץ]] ==קָץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} חתך #:* {{צט/תנ"ך|וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.. '''וְקַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} ===מילים נרדפות=== * [[קצץ|קָצַץ]] * [[פסק|פָּסַק]] ===ראו גם=== * [[הקצה|הִקְצָה]] {{שורש|קצץ}} ==קָץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} מאס ב־, נגעל מ־ #:* {{צט/תנ"ך|'''קַצְתִּי''' בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת|בראשית|כז|מו}} #:* {{צט/בבלי|מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה ו'''קץ''' בה|נדה|לא|ב}} #:* {{מאגרים|צט=וגופו שזף קדח, '''קץ''' מפני חורב, וקט מפני חורף|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=903001&mm15=029050099020%2080&mismilla=9|מתוך=אחור והפכפך עקוש ופתלתול|ויקיפדיה=ללא|כותב=יניי|שנה=500–600}} ===גיזרון=== * צורה מקבילה ל[[קוט]]. השוו ארמית יהודית קוּץ, מאס, וסורית קְנַט, פחד.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.83 ערך I קוץ]</ref> ===מילים נרדפות=== * [[מאס]] ===ניגודים=== * [[רצה]] * [[חפץ]] * [[אבה]] * [[תאב]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[פחד]] מפני #:* {{צט/תנ"ך|וַ'''יָּקֻצוּ''' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|שמות|א|יב}} ===גיזרון=== * ראו [[#קָץ ב|קָץ ב]]. ===פרשנים מפרשים=== * חז"ל קושרים אותו לקוץ: {{צט/בבלי|ויקצו מפני בני ישראל, מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים|סוטה|יא|א}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} שהה בימי [[קיץ]] #:*{{צט/תנ"ך|'''וקץ''' עליו העיט|ישעיהו|יח|ו}} ===גיזרון=== * מן [[קיץ|קַיִץ]]. השוו ערבית قَاظَ, בילה את הקיץ, מן قَيْظ, חום הקיץ (דונש בן לברט).<ref>דונש בן לברט, [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=755002&mm15=000000114150%2000&mismilla=14 תשובות על מנחם], באתר מאגרים</ref> ===ניגודים=== * [[חרף#חָרַף|חָרַף]] ===מידע נוסף=== בפסוק {{צט/תנ"ך|ויקצו מזעזעיך|חבקוק|ב|ז}} יש אומרים שהשורש י־ק־ץ הפועל הוא יקץ|יָקַץ ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} 65ki24labmmjue6fta7hxykwb7roqqy 525045 525022 2026-10-22T00:30:14Z ידידיה צ' צבאן 4871 קָץ ה (הקליר); הערת חבקוק ב ז הועברה אליו 525045 wikitext text/x-wiki {{שהות}} {{פירוש נוסף|אחר= '''קֹץ'''|ראו= כתיב מלא [[קוץ]]}} ==קֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קץ |הגייה=ketz |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' קִצִּים }} # סוף, אחרית. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי '''מִקֵּץ''' אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה|בראשית|ח|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|וְאַתָּה לֵךְ '''לַקֵּץ''' וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ '''לְקֵץ''' הַיָּמִין|דניאל|יב|יג}} #:* {{צט/תנ"ך| וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם '''קִצּוֹ''' יַעַר כַּרְמִלּוֹ|ישעיהו|לז|כד}} #:* {{צט/תנ"ך|הוֹדִיעֵנִי יְהוָה '''קִצִּי''' וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי|תהלים|לט|ה}} ===גיזרון=== * מילה מקראית קרוב אל [[קצה]]. גם אל [[קצר]] [[קצץ]] [[הקיץ]] . תיבת "קץ" מופיעה בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנ"כי 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) {{צט/תנ"ך|עַד-אָנָה'''!''' תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין''',''' . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.|איוב|יח|ב}} בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ '''סוף למלל''' ! נדבר רק לאחר שתבינו". * {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב '''קָיִץ'''; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא '''הַקֵּץ''' אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל|עמוס|ח|ב}} - עפ"י [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]] משחק המילים: קיץ-קץ שבספר עמוס עשוי לשקף הבדלי הגייה שהיו נהוגים בשבטי אפריים ושומרון המבוטאים באמצעות התכווצות התנועה י' (-ay) גם בהברה מוטעמת, כבעברית של [[w:חרסי שומרון|חרסי שומרון]] {{הערת שוליים|[[w:שלמה מורג|שלמה מורג]], '''לשאלת ייחוד לשונו של הושע''': קווים סימנטיים ומילוניים.תרביץ,כרך נג‎, חוברת ד‎ (תמוז-אלול תשמ"ד), עמ'-490}}. ===צירופים=== * [[הקיץ הקץ]] * [[קץ הימין]] ===מילים נרדפות=== * [[סוף]] * [[קצה#קֵצֶה|קֵצֶה]] * [[תכלית]] * [[סיום]] ===ניגודים=== * [[התחלה]] *[[ראשית]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|end}} ===ראו גם=== * [[קיץ]] ==קָץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|צ|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} חתך #:* {{צט/תנ"ך|וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.. '''וְקַצֹּתָה''' אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ|דברים|כה|יב}} ===מילים נרדפות=== * [[קצץ|קָצַץ]] * [[פסק|פָּסַק]] ===ראו גם=== * [[הקצה|הִקְצָה]] {{שורש|קצץ}} ==קָץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} מאס ב־, נגעל מ־ #:* {{צט/תנ"ך|'''קַצְתִּי''' בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת|בראשית|כז|מו}} #:* {{צט/בבלי|מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה ו'''קץ''' בה|נדה|לא|ב}} #:* {{מאגרים|צט=וגופו שזף קדח, '''קץ''' מפני חורב, וקט מפני חורף|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=903001&mm15=029050099020%2080&mismilla=9|מתוך=אחור והפכפך עקוש ופתלתול|ויקיפדיה=ללא|כותב=יניי|שנה=500–600}} ===גיזרון=== * צורה מקבילה ל[[קוט]]. השוו ארמית יהודית קוּץ, מאס, וסורית קְנַט, פחד.<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.83 ערך I קוץ]</ref> ===מילים נרדפות=== * [[מאס]] ===ניגודים=== * [[רצה]] * [[חפץ]] * [[אבה]] * [[תאב]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[פחד]] מפני #:* {{צט/תנ"ך|וַ'''יָּקֻצוּ''' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|שמות|א|יב}} ===גיזרון=== * ראו [[#קָץ ב|קָץ ב]]. ===פרשנים מפרשים=== * חז"ל קושרים אותו לקוץ: {{צט/בבלי|ויקצו מפני בני ישראל, מלמד שהיו דומין בעיניהם כקוצים|סוטה|יא|א}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ד}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} שהה בימי [[קיץ]] #:*{{צט/תנ"ך|'''וקץ''' עליו העיט|ישעיהו|יח|ו}} ===גיזרון=== * מן [[קיץ|קַיִץ]]. השוו ערבית قَاظَ, בילה את הקיץ, מן قَيْظ, חום הקיץ (דונש בן לברט).<ref>דונש בן לברט, [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=755002&mm15=000000114150%2000&mismilla=14 תשובות על מנחם], באתר מאגרים</ref> ===ניגודים=== * [[חרף#חָרַף|חָרַף]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} ==קָץ {{משני|ה}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=קץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=קל }} # {{רובד|ימי הביניים}} [[התעורר]] #:* {{צט|כְּשָׁר תָּם מְקוֹם מַה נּוֹרָא, לְעֵת '''קָץ''' חָז וַיִּירָא|אב ידעך}} ===גיזרון=== * צורת קל מקבילה ל[[יקץ|יָקַץ]] ול[[הקיץ#הֵקִיץ א|הֵקִיץ]] ===מידע נוסף=== * השוו {{צט/תנ"ך|וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ|חבקוק|ב|ז}}, מן [[יקץ|יָקַץ]] {{שורש|קוץ}} {{שורש|יקץ}} 7hnj74wx3d2hrmzvc40zlc6arpstm7x בחל 0 52857 525017 518563 2026-10-21T18:31:45Z ידידיה צ' צבאן 4871 525017 wikitext text/x-wiki ==בָּחַל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= בחל |שורש וגזרה={{שרש3|ב|ח|ל א}} |בניין= קל }} # חש [[תחושה|תחושת]] גועל ודחיה. #:* {{צט/תנ"ך|וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם '''בָּחַלָה''' בִּי|זכריה|יא|ח}} #:* {{הדגשה|וּ'''בָחַלְתִּי''' בְּתורָתָךְ, וּבָחַרְתִּי בְּתורָתִי, וְעָזַבְתִּי רְצונֶךָ, וְהָלַכְתִּי בְּתַאֲוָתִי.|פיוט ליוה"כ "לך אלי תשוקתי" ר' אברהם אבן עזרא}} #:* [[ההכרח לא יגנה|ההכרח לא יגונה]] ובשבוע הבחירות איני '''בוחל''' לעסוק בפוליטיקה. #:* הוא [[התנכל]] אליו ולא '''בחל''' בשום אמצעי על מנת [[הגה מן המסילה|להגותו מן המסילה]]. ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק הנ"ל. המשמעות נראית מתוך ההקשר אך אינה מוסכמת. ===פרשנים מפרשים=== לא כל המפרשים מפרשים את המילה במשמעות זו. רש"י ע"פ חז"ל סובר שלשון מילוי וגודל (-נפשם מלאה מידי) לדבריהם יש קשר למילה בֹּחַל. ===נגזרות=== * [[בחילה]] ===מילים נרדפות=== * [[מאס]] ָ* [[תעב]] * [[קץ#קָץ ב|קָץ]] * [[שקץ#שִׁקֵּץ|שיקץ]] ===ניגודים=== * [[אבה]] * [[אהב]] ===ראו גם=== * {{שורש|בחל}}{{שורש|בחל א}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==בִּחֵל== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= ביחל |שורש וגזרה={{שרש3|ב|ח|ל ב}} |בניין= פיעל }} # {{רובד|חז"ל}} [[פרי]] [[מאכל]] שצמח והגיע לשלב שראוי לאכילה. #:* {{צט/משנה|מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה '''ביחלו''' כונס לתוך ביתו|שביעית|ד|ז}} ===גיזרון=== * לשון חז"ל נדיר בבנין פיעל מוכר יותר בבנין הפעיל. ===מילים נרדפות=== * [[הבחיל]] * [[הבשיל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|ripe}} ===ראו גם=== *[[הבחלה]] *[[פג]] * {{שורש|בחל ב}} ==בֹּחַל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= בוחל |הגייה= '''bo'''khal''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ב|ח|ל ב}} |דרך תצורה= {{משקל|קֹטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|מקרא}} פרי בשלב ראשוני, הקרוב לשלב בו הוא ראוי לאכילה #:* {{צט/תנ"ך|נַחֲלָה, '''מבְחלֶת''' בָּרִאשׁוֹנָה; וְאַחֲרִיתָהּ, לֹא תְבֹרָךְ|משלי|כ|כא}} #:* {{צט/משנה|משל משלו חכמים באשה פגה '''בוחל''' וצמל: פגה- עודה תנוקת. '''בוחל'''- אלו ימי נעוריה. בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה צמל- כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה|נידה|ה|ז}} #:* ===גיזרון=== * יחידאי במקרא ,מצוי פעם אחת בלשון חז"ל ורק כמשל. *בספרו "בעקבות הלשון והספר", מראה פרופ' נ.ה טור סיני כי בפסוק זה: {{צט/תנ"ך|מֵשִׁיב יָגָע, וְלֹא יִבְלָע; '''כְּחֵיל''' '''תְּמוּרָתוֹ''', וְלֹא יַעֲלֹס|איוב|כ|יח}} השתבשו שתי תיבות, האחת:תיבת "כחיל" שיש לקראה "בְּחִיל" בהוראת פרי בתחילת התפתחותו ,והשנייה: "תמורתו" שיש לקרוא: "תּמַרו" בהוראת עץ התמר שלו. פירוש: הרשע משול לעץ דקל שלעולם נשאר במצב "בחל" ואינו מבשיל לגמרי,פועל יוצא מרשעותו. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|underripe}} ===ראו גם=== * [[פג#פַּג|פַּג]] * [[בסר#בֹּסֶר (גם: בֵּסֶר)|בוסר]] {{שורש|בחל}} kk1d8nthxaoirjtqdrf3iy1qaahr0ca עתר 0 54008 525001 514512 2026-10-21T17:38:21Z שלו22 10523 /* גיזרון */ הגהה 525001 wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==עָתַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עתר |שורש וגזרה={{שרש3|ע|ת|ר}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[פנה]] לבעל ה[[שררה]] ב[[תקוה]] שזה [[מלא|ימלא]] את [[מאוה|מאוויו]] #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֶּעְתַּר''' יִצְחָק לַיהוה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יהוה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.|בראשית|כה|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה; '''וַיֶּעְתַּר''' אֶל־יהוה.|שמות|ח|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֶּעְתַּר''' מָנוֹחַ אֶל־יהוה, וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי; אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא־נָא עוֹד אֵלֵינוּ...|שופטים|יג|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|'''יֶעְתַּר''' אֶל־אֱלוֹהַּ, וַיִּרְצֵהוּ; וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה, וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ.|איוב|לג|כו}} ===גיזרון=== *באכדית: {{אכדית|4058|utāru}} – [[עצם]], [[רב]] ===נגזרות=== * [[עתירה]] * [[נעתר]] ===מילים נרדפות=== * [[העתיר]](1) {{שורש|עתר}} ==עֲתַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה= |בניין= }} # {{רובד|המקרא}} עשן מרובה, וסמיך . #:* {{צט/תנ"ך|וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן-שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ, בְּיָדוֹ; וַ'''עֲתַר''' עֲנַן-הַקְּטֹרֶת, עֹלֶה|יחזקאל|ח|יא}} ===גיזרון=== *2: ערבית, כפועל: עַתַרַ عَتَرَ בהוראת להקריב, לזבוח (ע"י העלאת עשן הקורבן שנצלה באש) עטר عِطْر בהוראת ניחוח. השוו אודור [https://en.wiktionary.org/wiki/odore odore] בהוראת ריח ===נגזרות=== * [[זעתר]] * [[עטרן]] ===ראו גם=== *[[העתיר|העתיר ב]] *[[הקטיר]]-מקטרתו {{שורש|עתר ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==עֲתָר או עֶתֶר== # כלי להפך את התבואה #:* ענבל קצרה את החיטה עם חרמש גדול, ואז הפכה את התבואה שעל הקרקע למחרת בעזרת '''עתר''' - על מנת לייבש אותה. ===מילים נרדפות=== * [[קלשון]] ===מידע נוסף=== * חז"ל קשרו את שמו לפועל עָתַר "מפני מה נמשלה תפילתם של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה כך תפילתן מהפכת מידת הדין למידת רחמים" * מדרש: רבי יוחנן וריש לקיש רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר ריש לקיש אמר שהיפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דאפיך אידרא. רבי לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא (בראשית רבה סג, ה) על פי המדרש השורש עת"ר נתון במחלוקת חכמים ורבי יוחנן מפרש שעתר כמו עשר בחילוף ת"ש וריש לקיש מפרש שעתר זה הפך ואילו רבי לוי דורש עתר בחילוף ח"ע כמו חתר. רוב הפרשנים על התנ"ך נקטו בפשטות כדעה שעתר מלשון גדול ומרובה ועבה כמו עתיר נכסי שהוא עשיר המרובה בנכסים וכן עתירה שהיא ריבוי דברים וכפי שפירש לדוגמא הרשב"ם: ויעתר - רבוי דברים כדכתיב העתרתם עלי דבריכם (בראשית כה, כא) ==עֶתֶר== # עיר מקראית בארץ כנען #:*{{צט/תנ"ך|עין רימון ועתר|יהושע|יט|ז}} oeqpbjnpggf35mvt0ib8f68xfw9pzrb 525002 525001 2026-10-21T17:44:05Z שלו22 10523 /* עֲתָר או עֶתֶר */ הגהה 525002 wikitext text/x-wiki {{שהות}} ==עָתַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=עתר |שורש וגזרה={{שרש3|ע|ת|ר}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[פנה]] לבעל ה[[שררה]] ב[[תקוה]] שזה [[מלא|ימלא]] את [[מאוה|מאוויו]] #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֶּעְתַּר''' יִצְחָק לַיהוה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יהוה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.|בראשית|כה|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה; '''וַיֶּעְתַּר''' אֶל־יהוה.|שמות|ח|כו}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַיֶּעְתַּר''' מָנוֹחַ אֶל־יהוה, וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי; אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא־נָא עוֹד אֵלֵינוּ...|שופטים|יג|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|'''יֶעְתַּר''' אֶל־אֱלוֹהַּ, וַיִּרְצֵהוּ; וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה, וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ.|איוב|לג|כו}} ===גיזרון=== *באכדית: {{אכדית|4058|utāru}} – [[עצם]], [[רב]] ===נגזרות=== * [[עתירה]] * [[נעתר]] ===מילים נרדפות=== * [[העתיר]](1) {{שורש|עתר}} ==עֲתַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה= |בניין= }} # {{רובד|המקרא}} עשן מרובה, וסמיך . #:* {{צט/תנ"ך|וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן-שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם, עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ, בְּיָדוֹ; וַ'''עֲתַר''' עֲנַן-הַקְּטֹרֶת, עֹלֶה|יחזקאל|ח|יא}} ===גיזרון=== *2: ערבית, כפועל: עַתַרַ عَتَرَ בהוראת להקריב, לזבוח (ע"י העלאת עשן הקורבן שנצלה באש) עטר عِطْر בהוראת ניחוח. השוו אודור [https://en.wiktionary.org/wiki/odore odore] בהוראת ריח ===נגזרות=== * [[זעתר]] * [[עטרן]] ===ראו גם=== *[[העתיר|העתיר ב]] *[[הקטיר]]-מקטרתו {{שורש|עתר ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==עֲתָר או עֶתֶר== # כלי להפוך את התבואה #:* ענבל קצרה את החיטה עם חרמש גדול, ואז הפכה את התבואה שעל הקרקע למחרת בעזרת '''עתר''' - על מנת לייבש אותה. ===מילים נרדפות=== * [[קלשון]] ===מידע נוסף=== * חז"ל קשרו את שמו לפועל עָתַר "מפני מה נמשלה תפילתם של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה כך תפילתן מהפכת מידת הדין למידת רחמים" * מדרש: רבי יוחנן וריש לקיש רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר ריש לקיש אמר שהיפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דאפיך אידרא. רבי לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא (בראשית רבה סג, ה) על פי המדרש השורש עת"ר נתון במחלוקת חכמים ורבי יוחנן מפרש שעתר כמו עשר בחילוף ת"ש וריש לקיש מפרש שעתר זה הפך ואילו רבי לוי דורש עתר בחילוף ח"ע כמו חתר. רוב הפרשנים על התנ"ך נקטו בפשטות כדעה שעתר מלשון גדול ומרובה ועבה כמו עתיר נכסי שהוא עשיר המרובה בנכסים וכן עתירה שהיא ריבוי דברים וכפי שפירש לדוגמא הרשב"ם: ויעתר - רבוי דברים כדכתיב העתרתם עלי דבריכם (בראשית כה, כא) ==עֶתֶר== # עיר מקראית בארץ כנען #:*{{צט/תנ"ך|עין רימון ועתר|יהושע|יט|ז}} 1gob8bqn7akdirdf3f2wlqghgenemu2 יצא מהאף 0 54620 525018 511026 2026-10-21T18:32:37Z ידידיה צ' צבאן 4871 525018 wikitext text/x-wiki ==יָצָא מֵהָאַף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יצא מהאף |הגייה= |חלק דיבר=פועל |שורש={{שרש3|י|צ|א}}; {{שרש3|א|נ|ף}} |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} #{{משלב|עממי}} [[קץ#קָץ ב|קץ]] בו. היה יותר מדי עד ש[[נמאס]]. #:* השיר הזה כבר '''יצא לי מהאף''', איני מסוגל יותר לשמוע אותו. ===מקור=== * במקרא {{צט/תנ"ך|לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא|במדבר|יא|יט|כ}} * במקור נאמר על [[מאכל]], לפי רש"י: תיאור ציורי כביכול האוכל עולה עד ל[[אף]] שנמצא מעל הפה ויוצא ממנו. להבנות אחרות יהיה [[ריח]]ו רע (מדרשים ועוד) ===ביטויים קרובים=== * [[יצא מכל החורים]] * [[היה לזרא]] ===ראו גם=== * [[עד בלי די]] {{שורש|יצא}} [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]] 6x73xnadaab44j14zvn99x29ljtq312 חגלה 0 54888 524997 412412 2026-10-21T17:19:51Z Samp10l 41077 /* חָגְלָה */ תעתיק פונטי 524997 wikitext text/x-wiki ==חָגְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חוגלה |הגייה=khog'''la''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ח|ג|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קָטְלָה}} |נטיות=ר' חָגְלוֹת }}{{תמונה|Alectoris-chukar-001.jpg|חוגלה}} #{{רובד|חדשה}} [[עוף]] בעל צבע [[אפרפר]] ממשפחת ה[[פסיון|פסיונאים]] שבסדרת ה[[תרנגול]]אים. היא [[שמן|שמנה]] למדי, ועל כן חסרת יכולת [[תעופה]]. #:*{{הדגשה|"אז מה, השתכנעת? שאלה '''החגלה''' את התן. גברתי הנכבדה ענה התן גרמת לי לצחוק, גרמת לי לבכות, נתת לי ארוחה טובה והצלת את חיי,אך חכמה את מדי מלהמנות על חוג ידידיי"|"התן והחגלה". מתוך סיפורי פונג'אב / מאת-פ.א.סטיל}}. #{{רובד|המקרא}} שם פרטי לנקבה. #:*{{צט/תנ"ך|וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה '''חָגְלָה''' מִלְכָּה וְתִרְצָה|במדבר|כו|לג}} #:*{{צט/תנ"ך|וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף בֵּית '''חָגְלָה''' צָפוֹנָה|יהושע|יח|יט}}. ===גיזרון=== * ארמית-סורית: [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xgl%20N&cits=all ܚܓܠܐ (חַגְלָא)]; ערבית: {{ערבית|حَجَل|חַגַ'ל}}. ===מידע נוסף=== * בתימן, שם המשפחה "עוקבי" במשמעות חוגלה (תרנגול-בר). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|partridge}} ===ראו גם=== * [[קורא]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חוגלה (עוף)|ויקימינים=Alectoris|ויקישיתוף=CATEGORY:Alectoris|שם ויקישיתוף=חוגלות}} * שם כותב, [https://www.netofa.org.il/objDoc.asp?PID=190019&OID=190022&DivID=1&oAcl=0 החוגלה], נטופה [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:שמות]] ===סמוכין=== dy02bgh86qfq2836wyjijxf46mfeqhj קווץ 0 57726 525019 524914 2026-10-21T18:33:24Z ידידיה צ' צבאן 4871 525019 wikitext text/x-wiki {{אין לבלבל עם|כווץ}} {{אין לבלבל עם|קוץ'}} ==קָווּץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קווץ |הגייה=ka'''vuts''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=נ' קְווּצָה, ר' קְווּצִים }} # {{רובד|חז"ל}} מלא ב[[קוץ|קוצים]] #:*{{צט/בבלי|(לולב) '''קווץ''' סדוק עקום|סוכה|לב|א}} ===גיזרון=== * מן [[קוץ|קוֹץ]] ===צירופים=== * [[קווצי עור]] ===ניגודים=== *[[חלק#חָלָק|חָלָק]] ===מידע נוסף=== *בברייתא שם יש גורסים [[כווץ|כָּווּץ]] כמו [[מכוץ|מְכֻוָּץ]] (הלכות פסוקות, הלכות לולב; הלכות גדולות, הלכות לולב; ר"ח שם; מאירי שם כט ע"ב) *הערוך (ערך קווץ) מפרש כאן "ענין צמיתה", כלומר התכווצות, כמו בגרסתו בחולין מג ע"ב: "כל שחתכו וקווץ" (בדפוסים: "וכויץ") ובסוכה כג ע"ב: "זימנין דקווצא" (בדפוסים: "דכווצא"). רש"י (שם לב ע"א, ד"ה קווץ) מפרש שיוצאים בשדרת הלולב עוקצים כמין קוצים.<ref>[https://benyehuda.org/dict/24412/54800 ב. קָוַץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref> ===ראו גם=== *[[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] ==קָווּץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = קווץ | הגייה = ka'''vuts''' | חלק דיבר = תואר | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ק|ו|ץ}} | דרך תצורה = {{משקל|קָטוּל}} | נטיות = ר' קְווּצִים }} # {{רובד|חז"ל}} בעל שיער ראש מגודל ומתולתל #:*{{צט/רבה|מָשָׁל לְ'''קָווּץ''' וְקֵרֵחַ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל שְׂפַת הַגּוֹרֶן, עָלָה הַמּוֹץ '''בַּקָּווּץ''' וְנִסְתַּבֵּךְ בִּשְׂעָרוֹ|בראשית|סה|טו}} #:*{{מאגרים|צט=שיכנה כעדר '''קווצי''' תלתלות|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=600002&mm15=002051008210%2090&mismilla=4|מתוך=אלופים ומסובלים בעבי נגהך|ויקיפדיה=ללא|כותב=אלעזר בירבי קליר|שנה=לפני 640}} #:*{{מאגרים|צט=…בחור אחד '''קווץ''' נאה…|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=92000&mm15=000001005320%2000&mismilla=13|מתוך=דברים רבה|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 800}} ===גיזרון=== כנראה מן [[קווצה]] ===ניגודים=== *[[קרח#קֵרֵחַ|קרח]] ===מידע נוסף=== *ה[[w:משה בן מימון|רמב"ם]] ([[s:רמב"ם הלכות שקלים ב י|הלכות שקלים ב, י]]) מביא את הדין {{צט/ירושלמי הלכה|קווץ לא יתרום|שקלים|ג|ב}} בלשון "עני או מי שהוא נבהל להון לא יתרום". ה[[w:אברהם בן דוד מפושקירא|ראב"ד]] (בהשגות שם) חולק עליו: לדבריו נדמה לרמב"ם שהמילה מן {{צט/תנ"ך|[[קץ#קָץ ג|ויקוצו]]|שמות|א|יב}} או מן {{צט/תנ"ך|קצתי בחיי|בראשית|כז|מו}}, אבל פירושה "'''בעל שיער'''", מלשון {{צט/תנ"ך|[[קווצה|קווצותיו]] תלתלים|שיר השירים|ה|יא}}, שמא יביא בשערו. כך מפרש גם [[w:דוד פרנקל|קרבן העדה]] בירושלמי שם. *יסטרוב ובן־יהודה מנקדים את המילה במובן זה קִוֵּץ.<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קִיוֵּוץ קִיוֵּוץ], מרכוס יסטרוב, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, באתר ספריא</ref><ref>[https://benyehuda.org/dict/24412/54802 קִוֵּץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref> ===ראו גם=== *[[מתלתל|מתולתל]] *[[שעיר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} msn9tlqv7z5ns9tc3a6y9vtx377c6cm קוצה 0 57727 524998 503545 2026-10-21T17:28:03Z ידידיה צ' צבאן 4871 קורטם, אלמוג, קוץ אות, מקורות; קווצה: גיזרון, צמר 524998 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= פועל קוֹצֶה|ראו=צורת עבר [[קצה|קָצָה]]}} ==קוֹצָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצה |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{משוערת}} [[w:קורטם הצבעים|קורטם הצבעים]], צמח קוצני שהפיקו ממנו צבע #:*{{צט/משנה|וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים, סְפִחֵי סְטִיס וְ'''קוֹצָא'''|שביעית|ז|א}} # {{רובד|עברית חדשה}} סוג אלמוגים ממשפחת האבוקניים ([[w:en:Echinophyllia|''Echinophyllia'']])<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/121326_1 קוֹצָה], מילון אלמוגים, באתר האקדמיה ללשון העברית, תשפ"ג</ref> ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[קוץ]]. ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:צמחים]] {{-}} ==קוֹצָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצה |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|עברית חדשה}} [[קוץ]] אות #:* {{הדגשה|”בפגעם לבטל '''קוצה''' אחת של יו"ד מן התורה“|2=('''[[W:הלבנון|הלבנון]]''', 16 באפריל 1872, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hlb/1872/04/16/01/article/4/ באתר עיתונות יהודית היסטורית])}} ===גיזרון=== * צורת נקבה מן [[קוץ]]. {{שורש|קוץ}} {{-}} ==קְוֻצָּה== {{אין לבלבל עם|קבוצה}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קווצה |הגייה=kvu'''tza''' |חלק דיבר=שם עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֻלָּה}} |נטיות=ר' קְוֻצּוֹת }}{{תמונה|Locke (fcm).jpg|קווצת שיער}} # {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} קבוצת שיער בראש האדם #:*{{צט/תנ"ך|קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל '''קְוֻצּוֹתַי''' רְסִיסֵי לָיְלָה|שיר השירים|ה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז '''קְוֻצּוֹתָיו''' תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב |שיר השירים|ה|יא}} #:*{{צט/תוספתא|וראיתיו יפה עינים וטוב רואי '''וקווצותיו''' תלתלים|נזיר|ד|ז}} # {{רובד|עברית חדשה}} בגידול צאן: ציצת סיבי צמר שנפרדת בגיזה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?munnahimList=50527_1 קְוֻצָּה], מילון גידול צאן, באתר האקדמיה ללשון העברית, תש"ב</ref> ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל. המשמעות והגיזרון נתונים לפרשנות. * לפי ‏HALOT מן השורש ק־צ־ץ, שבלשון חז"ל ובארמית יהודית בא בצורה קוץ במובן [[קצץ]]. השוו סורית קוּצְתָא וערבית قُصَّة, בלורית, קווצת שיער (מן قَصَّ, גזר) (בן־יהודה; ‏HALOT).<ref name="בן־יהודה">אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/54805 ערך קְוֻצָּה], באתר פרויקט בן־יהודה</ref><ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.88 ערך *קְוֻצּוֹת]</ref> * לפי מטינגר שם תוצאה מפועל משוער ק־ו־ץ, סלסל.<ref>Tryggve N. D. Mettinger, [https://doi.org/10.1093/jss/XVI.1.2 "The Nominal Pattern 'qeṭulla' in Biblical Hebrew"], ‏Journal of Semitic Studies 16 (1971), עמ' 6</ref> השוו בלשון חז"ל [[קווץ#קָווּץ ב|קִוֵּץ]], בעל שיער מגודל (בן־יהודה).<ref name="בן־יהודה"/> ====פרשנים מפרשים==== *אבן עזרא: מן [[קצה]] - קצות השיער - ק־צ־ה בשיכול עיצורים *רש"י: (נראה מדבריו) חילוף עיצורים משורש ק־ב־ץ אולי [[קבוצה|קבוצת]] שיער *מלבי"ם: (בדרך הדרש) מן [[קוץ]] ===נגזרות=== * [[קווץ|קָווּץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tuft|strand|locke}} ===ראו גם=== *[[מחלפות]] *[[תלתל]] *[[שוונץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שיכול עיצורים]] [[קטגוריה:שיער]] 5mhe8aujgdkvazl3wuigxqyv46hoq6x 525031 524998 2026-10-21T21:31:59Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* פרשנים מפרשים */ 525031 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= פועל קוֹצֶה|ראו=צורת עבר [[קצה|קָצָה]]}} ==קוֹצָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצה |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{משוערת}} [[w:קורטם הצבעים|קורטם הצבעים]], צמח קוצני שהפיקו ממנו צבע #:*{{צט/משנה|וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים, סְפִחֵי סְטִיס וְ'''קוֹצָא'''|שביעית|ז|א}} # {{רובד|עברית חדשה}} סוג אלמוגים ממשפחת האבוקניים ([[w:en:Echinophyllia|''Echinophyllia'']])<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/121326_1 קוֹצָה], מילון אלמוגים, באתר האקדמיה ללשון העברית, תשפ"ג</ref> ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[קוץ]]. ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:צמחים]] {{-}} ==קוֹצָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצה |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|עברית חדשה}} [[קוץ]] אות #:* {{הדגשה|”בפגעם לבטל '''קוצה''' אחת של יו"ד מן התורה“|2=('''[[W:הלבנון|הלבנון]]''', 16 באפריל 1872, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hlb/1872/04/16/01/article/4/ באתר עיתונות יהודית היסטורית])}} ===גיזרון=== * צורת נקבה מן [[קוץ]]. {{שורש|קוץ}} {{-}} ==קְוֻצָּה== {{אין לבלבל עם|קבוצה}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קווצה |הגייה=kvu'''tza''' |חלק דיבר=שם עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֻלָּה}} |נטיות=ר' קְוֻצּוֹת }}{{תמונה|Locke (fcm).jpg|קווצת שיער}} # {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} קבוצת שיער בראש האדם #:*{{צט/תנ"ך|קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל '''קְוֻצּוֹתַי''' רְסִיסֵי לָיְלָה|שיר השירים|ה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז '''קְוֻצּוֹתָיו''' תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב |שיר השירים|ה|יא}} #:*{{צט/תוספתא|וראיתיו יפה עינים וטוב רואי '''וקווצותיו''' תלתלים|נזיר|ד|ז}} # {{רובד|עברית חדשה}} בגידול צאן: ציצת סיבי צמר שנפרדת בגיזה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?munnahimList=50527_1 קְוֻצָּה], מילון גידול צאן, באתר האקדמיה ללשון העברית, תש"ב</ref> ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל. המשמעות והגיזרון נתונים לפרשנות. * לפי ‏HALOT מן השורש ק־צ־ץ, שבלשון חז"ל ובארמית יהודית בא בצורה קוץ במובן [[קצץ]]. השוו סורית קוּצְתָא וערבית قُصَّة, בלורית, קווצת שיער (מן قَصَّ, גזר) (בן־יהודה; ‏HALOT).<ref name="בן־יהודה">אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/54805 ערך קְוֻצָּה], באתר פרויקט בן־יהודה</ref><ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.88 ערך *קְוֻצּוֹת]</ref> * לפי מטינגר שם תוצאה מפועל משוער ק־ו־ץ, סלסל.<ref>Tryggve N. D. Mettinger, [https://doi.org/10.1093/jss/XVI.1.2 "The Nominal Pattern 'qeṭulla' in Biblical Hebrew"], ‏Journal of Semitic Studies 16 (1971), עמ' 6</ref> השוו בלשון חז"ל [[קווץ#קָווּץ ב|קִוֵּץ]], בעל שיער מגודל (בן־יהודה).<ref name="בן־יהודה"/> ====פרשנים מפרשים==== *אבן עזרא: מן [[קצה]] - קצות השיער - {{שרש3|ק|צ|ה}} בשיכול עיצורים *רש"י: (נראה מדבריו) חילוף עיצורים משורש {{שרש3|ק|ב|ץ}} – אולי [[קבוצה|קבוצת]] שיער *מלבי"ם: (בדרך הדרש) מן [[קוץ]] ===נגזרות=== * [[קווץ|קָווּץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tuft|strand|locke}} ===ראו גם=== *[[מחלפות]] *[[תלתל]] *[[שוונץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שיכול עיצורים]] [[קטגוריה:שיער]] rp1sxfxxoojav2zal0l57iqbvv759mi 525035 525031 2026-10-21T21:50:05Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* קְוֻצָּה */ 525035 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= פועל קוֹצֶה|ראו=צורת עבר [[קצה|קָצָה]]}} ==קוֹצָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצה |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{משוערת}} [[w:קורטם הצבעים|קורטם הצבעים]], צמח קוצני שהפיקו ממנו צבע #:*{{צט/משנה|וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים, סְפִחֵי סְטִיס וְ'''קוֹצָא'''|שביעית|ז|א}} # {{רובד|עברית חדשה}} סוג אלמוגים ממשפחת האבוקניים ([[w:en:Echinophyllia|''Echinophyllia'']])<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/121326_1 קוֹצָה], מילון אלמוגים, באתר האקדמיה ללשון העברית, תשפ"ג</ref> ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[קוץ]]. ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קוץ}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:צמחים]] {{-}} ==קוֹצָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצה |הגייה= |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|עברית חדשה}} [[קוץ]] אות #:* {{הדגשה|”בפגעם לבטל '''קוצה''' אחת של יו"ד מן התורה“|2=('''[[W:הלבנון|הלבנון]]''', 16 באפריל 1872, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hlb/1872/04/16/01/article/4/ באתר עיתונות יהודית היסטורית])}} ===גיזרון=== * צורת נקבה מן [[קוץ]]. {{שורש|קוץ}} {{-}} ==קְוֻצָּה== {{אין לבלבל עם|קבוצה}} {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קווצה |הגייה=kvu'''tza''' |חלק דיבר=שם עצם |מין= נקבה |שורש={{שרש3|ק|ו|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֻלָּה}} |נטיות=ר' קְוֻצּוֹת }}{{תמונה|Locke (fcm).jpg|קווצת שיער}} # {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} קבוצת שיער בראש האדם #:*{{צט/תנ"ך|קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל '''קְוֻצּוֹתַי''' רְסִיסֵי לָיְלָה|שיר השירים|ה|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז '''קְוֻצּוֹתָיו''' תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב |שיר השירים|ה|יא}} #:*{{צט/תוספתא|וראיתיו יפה עינים וטוב רואי '''וקווצותיו''' תלתלים|נזיר|ד|ז}} # {{רובד|עברית חדשה}} בגידול צאן: ציצת סיבי צמר שנפרדת בגיזה<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?munnahimList=50527_1 קְוֻצָּה], מילון גידול צאן, באתר האקדמיה ללשון העברית, תש"ב</ref> ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל. המשמעות והגיזרון נתונים לפרשנות. * לפי ‏HALOT מן השורש {{שרש3|ק|צ|ץ}}, שבלשון חז"ל ובארמית יהודית בא בצורה קוץ במובן [[קצץ]]. השוו סורית קוּצְתָא וערבית قُصَّة, בלורית, קווצת שיער (מן قَصَّ, גזר) (בן־יהודה; ‏HALOT).<ref name="בן־יהודה">אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/54805 ערך קְוֻצָּה], באתר פרויקט בן־יהודה</ref><ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.88 ערך *קְוֻצּוֹת]</ref> * לפי מטינגר שם תוצאה מפועל משוער ק־ו־ץ, סלסל.<ref>Tryggve N. D. Mettinger, [https://doi.org/10.1093/jss/XVI.1.2 "The Nominal Pattern 'qeṭulla' in Biblical Hebrew"], ‏Journal of Semitic Studies 16 (1971), עמ' 6</ref> השוו בלשון חז"ל [[קווץ#קָווּץ ב|קִוֵּץ]], בעל שיער מגודל (בן־יהודה).<ref name="בן־יהודה"/> ====פרשנים מפרשים==== *אבן עזרא: מן [[קצה]] - קצות השיער - {{שרש3|ק|צ|ה}} בשיכול עיצורים *רש"י: (נראה מדבריו) חילוף עיצורים משורש {{שרש3|ק|ב|ץ}} – אולי [[קבוצה|קבוצת]] שיער *מלבי"ם: (בדרך הדרש) מן [[קוץ]] ===נגזרות=== * [[קווץ|קָווּץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tuft|strand|locke}} ===ראו גם=== *[[מחלפות]] *[[תלתל]] *[[שוונץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שיכול עיצורים]] [[קטגוריה:שיער]] sx97v6nl18pcs8dv6kfybsyc4dr4imk הקיץ 0 58907 525029 524985 2026-10-21T20:57:37Z ידידיה צ' צבאן 4871 הֵקִיץ ב (ישעיהו ז 6), יסטרוב 525029 wikitext text/x-wiki ==הֵקִיץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הקיץ |שורש וגזרה={{שרש3|י|ק|ץ}} |בניין=הפעיל }} # {{רובד|המקרא}} [[פקח]] את [[עין|עיניו]] ו[[שב]] ל[[הכרה|הכרתו]], משנה או משכרות {{משלב|ספרותי}} #:*{{צט/תנ"ך|...וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין '''מֵקִיץ''' כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.|שמואל א|כו|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל, '''וְהֵקִיץ''' וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ...|ישעיהו|כט|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל-יָדָעְתִּי מָתַי '''אָקִיץ''' אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.|משלי|כג|לה}} # {{רובד|המקרא}} {{בהשאלה|1}} קם לתחייה, התעורר משנת המוות #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר לֹא '''הֵקִיץ''' הַנָּעַר.|מלכים ב|ד|לא}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא-יָקוּם עַד-בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא '''יָקִיצוּ''' וְלֹא-יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם.|איוב|יד|יב}} #:* {{צט/רבה|'''לכשיקיץ''' אותו שניברא בדמותך אשבעה|בראשית|כא|ז}} # {{רובד|המקרא}} {{בהשאלה|1}} נחלץ לפעולה, התעורר לעשות דבר #:*{{צט/תנ"ך|הָעִירָה '''וְהָקִיצָה''' לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי.|תהלים|לה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי, '''הָקִיצָה''' אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.|תהלים|מד|כד}} #:*{{צט/תנ"ך|...אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל '''הָקִיצָה''' לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם...|תהלים|נט|ו}} # {{רובד|חז"ל}} העיר אחר משנתו #:* {{צט|המעורר ישנים '''והמקיץ''' נרדמים|נשמת}} #:* {{צט/רבה|והיו מתיראין '''להקיצו''' מפני אימת המלכות|במדבר|י|ד}} #:* {{מאגרים|צט=וכשהגיע למחוז חפצו '''הקיץ''' המלח ויאמר לך לך לארצך|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=1503001&mm15=000000055002036&mismilla=1|מתוך=שלשלת הקבלה|כותב=גדליה אבן יחיא|שנה=1587}} # {{רובד|ימי הביניים}} עורר את תשומת הלב, העיר או הזהיר #:* {{מאגרים|צט=וגם '''הקיץ''' לנו על עיון הדברים הנראים לעין והשאלה והחקירה על מחדשם ובוראם|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=667000&mm15=000000001060%2000&mismilla=2|מתוך=מחכימת פתי|כותב=יוסף הרואה בן אברהם|מתרגם=טוביה בן משה|ויקיפדיה=ללא|ויקיפדיה יוצר=ללא|ויקיפדיה מתרגם=ללא}} #:* {{מאגרים|צט=כי השם יתברך שמו '''הקיץ''' לחוטא בשלשה חלקים|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=657003&mm15=000000004550%2000&mismilla=26|מתוך=משיבת נפש|כותב=לא ידוע|שנה=לפני 1100|ויקיפדיה=ללא|ויקיפדיה יוצר=ללא}} ===גיזרון=== * מן השורש {{שרש3|י|ק|ץ}}, הנוטה בבניין הפעיל על דרך ע"ו.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hapoal/3-9-כללים-הנוגעים-לגזרות-שונות/#target-3266 3.9 כללים הנוגעים לגזרות שונות], החלטות בדקדוק, האקדמיה ללשון העברית, סעיף ב12</ref> משום כך יש מילונים שייחסו את הפועל לשורש {{שרש3|ק|ו|ץ}}<ref>מרקוס יסטרוב, [https://www.sefaria.org.il/Jastrow,_קִיץ ערך קִיץ, קוּץ], באתר ספריא</ref> או ק־י־ץ.<ref>[https://benyehuda.org/dict/24412/54954 ב. קִיץ], אליעזר בן־יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, באתר פרויקט בן־יהודה</ref><ref>קיץ, וילהלם גזניוס, Hebräisches und aramäisches Handwörterbuch über das Alte Testament, מהדורה 17 בעריכת פרנץ בוהל (1921), [https://archive.org/details/32882013627800-wilhelmgesenius/page/712/mode/1up עמ' 712]</ref><ref>[https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.135 II קיץ], The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (HALOT)</ref> ===צירופים=== * [[בהקיץ]] * [[חלם בהקיץ]] ===מילים נרדפות=== * [[העיר]] (4) * [[התעורר]] (1) * [[יקץ]] (1) * [[נעור]] (1) * [[קם]] (1) ===ניגודים=== * [[הרדים]] (4) * [[ישן]] (1) * [[נרדם]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|wake up|awake}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/לקסיקון BDB|קוץ (שורש)|6974}} ===הערות שוליים=== <references /> {{שורש|יקץ}} [[קטגוריה:חילופי גזרות]] {{-}} ==הֵקִיץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=הקיץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=הפעיל }} # {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} הפחיד, הטיל אימה; ויש מפרשים קרע, ביקע לחתיכות #:*{{צט/תנ"ך|נַעֲלֶה בִיהוּדָה '''וּנְקִיצֶנָּה''' וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ|ישעיהו|ז|ו}} ===מידע נוסף=== * ‏HALOT מפרש הפחיד, מן [[קץ#קָץ ג|קָץ]], פחד;<ref>‏HALOT, [https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&id=QOPH.83 ערך I קוץ]</ref> קוהלר ובאומגרטנר מפרשים קרע,<ref>Ludwig Koehler, Walter Baumgartner, Lexicon in Veteris Testamenti libros, ליידן 1953, [https://archive.org/details/lexiconinveteris0000khle_a0j5/page/834/mode/1up עמ' 834], ערך II קוץ</ref> לפי ערבית قاض, כפי שהציע אורלינסקי לאיוב יד 12;<ref>Harry M. Orlinsky, [https://www.jstor.org/stable/1452587 "The Hebrew and Greek Texts of Job 14.12"], ‏Jewish Quarterly Review 28 (1937), עמ' 65</ref> ובן־יהודה מפרש קצץ לחתיכות, מן [[קוץ]].<ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/54798 ערך ב. קוּץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> ===הערות שוליים=== <references /> {{שורש|קוץ}} qzjwf7gq7gw4bnsstk5vg41nh0fklj2 יחזקאל 0 60121 525027 513981 2026-10-21T20:50:43Z Samp10l 41077 /* יְחֶזְקֵאל */ כללי התעתיק הפונטי 525027 wikitext text/x-wiki == יְחֶזְקֵאל == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = יחזקאל | הגייה = yekhez'''kel''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ח|ז|ק}} |דרך תצורה=[[חזק|יחזק]] + [[אל]] |נטיות= }} {{תמונה|Ezekiel 3 (Cropped).jpg|יחזקאל ב[[ציור קיר]] מהמאה ה-3 שנמצא ב[[:w:בית הכנסת בדורה אירופוס|בית הכנסת בדורה אירופוס]]}} # שם פרטי לזכר. #:*{{צטבי|בבית הורי '''יחזקאל''' היתה מְשָׁרֶתֶת זקנה ושמה שרה. הורי '''יחזקאל''' נָהֲגוּ בה כבוד, כי הלא זקנה היא. ומלבד זאת אהבו אותה על אמונתה הָרַבָּה וְישֶׁר לבבה: היא שמרה את כלי בֵית אדוניה, ולא חָשְׂכָה נפשה מכל עמל וָטֹרַח למנֹע נזק והַפְסֵד מן הַבַּיִת ולהביא בו ברכה. אך '''יחזקאל''' שְׂנֵאָהּ על קַפְדָּנוּתָהּ הַיְתֵרָה ועל תלונותיה עליו כפעם בפעם|https://benyehuda.org/read/10676|יחזקאל|יהודה שטיינברג|שנה=1930}} #:*{{צטבי|קשה היה למצוא בין הפועלים אחד שידע את השפה הערבית, פתגמיה ושיחתה הנמלצת, '''כיחזקאל''' חנקין. בסכסוכי "השומר" עם ערביים, השתדל '''יחזקאל''' להתפשר בדרך נאה ובשלום.|https://benyehuda.org/read/23726|יחזקאל חנקין|יעקב יערי־פולסקין|שנה=1964|שם המתרגם=יוסף לואידור}} #:*{{צטבי|לפני כששים שנה הגיעה ירושלימה אוֹרחה קטנה שבאה מבגדד עיר הקדם הרחוקה, זאת היא משפחת זקני רבי שלמה '''יחזקאל''' יהודה ז"ל|https://benyehuda.org/read/30994|חכם בנימין יחזקאל יהודה ז"ל|דוד ילין|שנה=1946|שם המתרגם=יוסף לואידור}} # {{רובד|המקרא}} [[נביא]] מזרע ה[[כהן|כהנים]] שהתנבא ב[[בבל]] בעקבות [[גלות]] [[יהויכין]]. #:*{{צט/תנ"ך|הָיֹה הָיָה דְבַר־יהוה אֶל־'''יְחֶזְקֵאל''' בֶּן־בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל־נְהַר־כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד־יהוה.|יחזקאל|א|ג}} #:*{{צטשיר|אנו בעד הנביא '''יחזקאל''' / נלך אחריו עם תרמיל ומקל / אל כל מקום שאותנו יביא / הנביא '''יחזקאל''' הוא בומבה של נביא.|https://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid=339&wrkid{{=}}1557|מתוך=יחזקאל|כותב=חיים חפר}} #:*{{צטבי|זה הכל באשמת '''יחזקאל'''/ והנביא ישעיהו/ שבאו להפוך סדרי בראשית / ולתקן אחרית מראשית.|read/32717|[זה הכל באשמת יחזקאל]|ברכה סרי|שנה=2007}} # אחד משלושת ספרי [[נביאים]] אחרונים שאינם כלולים ב[[תרי עשר]], המרכז את [[נבואה|נבואותיו]] של אותו נביא #:*{{צט/בבלי|הרואה ספר מלכים, יצפה לגדולה; '''יחזקאל''', יצפה לחכמה; ישעיה, יצפה לנחמה; ירמיה, ידאג מן הפורענות.|ברכות|נז|ב}} #:*{{צט/בבלי|סדרן של נביאים – יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה '''ויחזקאל''', ישעיה ושנים עשר.|בבא בתרא|יד|ב}} === גיזרון === * הלחם [[חזק|יחזק]] + [[אל]] * (3:) על פי התלמוד נערך ספר יחזקאל סופית בתקופתו של [[w:חנניה בן חזקיה|חנניה בן חזקיה]] , סמוך לחורבן ביהמ"ק השני. {{צט/בבלי|חנניה בן חזקיהו שמו שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה מה עשה העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן|שבת|יג|ב}}. === צירופים === * [[מקדש יחזקאל]] * [[גבולות יחזקאל]] === תרגום === {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|Ezechiele}} * אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Yehezkiel}} * אירית: {{ת|אירית|Eizicéil}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Ezekiel}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Jeĥezkel}} * ארמנית: {{ת|ארמנית|Էզեկիել}} (תעתיק: Ezekiyel) * גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ეზეკიელი}} (תעתיק: Ezek’ieli) * גרמנית: {{ת|גרמנית|Ezechiel}} * דנית: {{ת|דנית|Ezekiel}} * הודית: {{ת|הודית|यहेज़क़ेल}} (תעתיק: Yahezqel) * הולנדית: {{ת|הולנדית|Ezechiël}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|Ezékiel}} * ולשית: {{ת|ולשית|Eseciel}} * טגלית: {{ת|טגלית|Ezekiel}} * טורקית: {{ת|טורקית|Hezekiel}} * יוונית: {{ת|יוונית|Ιεζεκιήλ}} (תעתיק: Iezekiíl) * יפנית: {{ת|יפנית|エゼキエル}} (תעתיק: Ezekieru) * לטינית: {{ת|לטינית|Ezechiel}} * מלאית: {{ת|מלאית|Yehezkiel}} * נורווגית: {{ת|נורווגית|Esekiel}} * סווהילית: {{ת|סווהילית|Ezekieli}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|Ezequiel}} * ערבית: {{ת|ערבית|حِزْقِيَال}} (תעתיק: חִזְקִיָאל)‎ * פולנית: {{ת|פולנית|Ezechiel}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Ezequiel}} * פינית: {{ת|פינית|Hesekiel}} * פרסית: {{ת|פרסית|حزقیال}} (תעתיק: חִזְקִיָאל)‎ * צ'כית: {{ת|צ'כית|Ezechiel}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|Ézéquiel}} * קוריאנית: {{ת|קוריאנית|에제키엘}} (תעתיק: Ejekiel) * רומנית: {{ת|רומנית|Ezechiel}} * רוסית: {{ת|רוסית|Иезекииль}} (תעתיק: Ijezekiilʹ) * שוודית: {{ת|שוודית|Hesekiel}} * תאילנדית: {{ת|תאילנדית|เอเสเคียล}} (תעתיק: Xe-s̄e-kheī-yl) }} === ראו גם === * [[תנ"ך]] === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=יחזקאל|ויקיטקסט=יחזקאל|ויקישיתוף=Category:Ezekiel|שם ויקישיתוף=יחזקאל}} {{ספרי התנ"ך}} [[קטגוריה:דמויות מקראיות]] [[קטגוריה:שמות]] oi1sxy382e8h6kjafs57avskw57rzy2 חגי 0 60142 525028 518817 2026-10-21T20:55:48Z Samp10l 41077 /* חַגַּי */ כללי התעתיק הפונטי 525028 wikitext text/x-wiki == חַגַּי == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= חגי |הגייה= kha'''gay''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ג|ג}} |דרך תצורה= |נטיות= }} {{תמונה|Tissot Haggai.jpg|חגי. ציור מעשה ידי [[:w:ג'יימס טיסו|ג'יימס טיסו]]}} {{תרי עשר}} # הספר העשירי מבין [[תרי עשר]] ה[[נביא]]ים האחרונים, התנבא לאחר [[שיבת ציון]]. # שם פרטי לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן '''וְחַגִּי''' שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי.|בראשית|מו|טז}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִתְנַבִּי '''חַגַּי''' נְבִיָּא וּזְכַרְיָה בַר־עִדּוֹא נְבִיַּיָּא עַל־יְהוּדָיֵא דִּי בִיהוּד וּבִירוּשְׁלֶם בְּשֻׁם אֱלָהּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהוֹן.|עזרא|ה|א}} #:*{{צט/רבה|אָמַר רַבִּי '''חַגַּי''' דְּבָרִים שֶׁרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה|ויקרא|יד|ב}} #:*{{צטשיר|עם עודד זה לא עובד / ועם רן זה מסוכן / '''וחגי''' רצה יותר מידי.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}23807&wrkid{{=}}63684|להתחתן איתי|שחר טבוך}} === תרגום === {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|Aggeo|Ageo}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|Haggaí}} * אירית: {{ת|אירית|Hagaí}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Haggai}} * גאורגית: {{ת|גאורגית|ინგლისური}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Haggai}} * דנית: {{ת|דנית|Haggaj}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|Haggai}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|Haggeus}} * יוונית: {{ת|יוונית|Αγγαίος}} (תעתיק: Angaíos) * יפנית: {{ת|יפנית|ハガイ}} (תעתיק: Hagai) * ספרדית: {{ת|ספרדית|Hageo|Ageo}} * ערבית: {{ת|ערבית|حجاي‎}} * פולנית: {{ת|פולנית|Aggeusz}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Ageu}} * פינית: {{ת|פינית|Haggai}} * פרסית: {{ת|פרסית|حجی}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|Ageus}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|Agée|Aggée}} * רוסית: {{ת|רוסית|Аггей}} * שוודית: {{ת|שוודית|Haga}} * תאית: {{ת|תאית|ฮักกัย}} }} === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=חגי|ויקיטקסט=חגי|ויקישיתוף=Category:Haggai|שם ויקישיתוף=חגי|ויקיציטוט=יואל}} {{ספרי התנ"ך}} [[קטגוריה:שמות]] b1bidt9ubpyvo0rpslhgqrrzmyh9i49 נחום 0 60358 524996 442464 2026-10-21T16:51:49Z Samp10l 41077 /* נַחוּם */ התאמה לכללי התעתיק הפונטי של ויקימילון 524996 wikitext text/x-wiki {{חסר|נִחוּם}} == נַחוּם == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נחום |הגייה=na'''khum''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ח|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַטּוּל}} |נטיות= }} {{תמונה|Amiens cathedral 010.JPG|פסל נחום הנביא מקתדרלת אמיאן}} {{תרי עשר}} # הספר השביעי מבין [[תרי עשר]] ה[[נביא]]ים האחרונים. ע"פ [[חז"ל]]<ref>[[:w:סדר עולם רבה]], פרק כ</ref> התנבא במלכות [[מנשה]]. #:*{{צט/תנ"ך|מַשָּׂא נִינְוֵה '''סֵפֶר''' חֲזוֹן '''נַחוּם''' הָאֶלְקֹשִׁי.|נחום|א|א}} # שם פרטי לזכר. #:*{{צט/משנה|אָמַר '''נַחוּם''' הַלַּבְלָר, מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבִּי מְיָאשָׁא, שֶׁקִּבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת...|פאה|ב|ו}} #:*{{צט/משנה|וְזוֹ טָעוּת טָעָה '''נַחוּם''' הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם '''נַחוּם''' הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים; אָמְרוּ לוֹ לֹא, וְהִתִּירָן '''נַחוּם''' הַמָּדִי.|נזיר|ה|ד}} ===צירופים=== *[[כפר נחום]] === תרגום === {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|Naum}} * איסלנדית: {{ת|איסלנדית|Nahúm}} * אירית: {{ת|אירית|Nahúm}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Nahum}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Nahum}} * דנית: {{ת|דנית|Nahum}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|Nahum}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|Náhum}} * טורקית: {{ת|טורקית|Nahum}} * יוונית: {{ת|יוונית|Ναούμ}} (תעתיק: Naoúm) * יפנית: {{ת|יפנית|ナホム}} (תעתיק: Nahomu) * ספרדית: {{ת|ספרדית|Naún}} * ערבית: {{ת|ערבית|ناحوم}} * פולנית: {{ת|פולנית|Nahum}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Naum}} * פינית: {{ת|פינית|Nahum}} * פרסית: {{ת|פרסית|ناحوم}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|Nahum}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|Nahum}} * קוריאנית: {{ת|קוריאנית|말라기}} (תעתיק: Mallagi)1 * רומנית: {{ת|רומנית|Naum}} * רוסית: {{ת|רוסית|Нау́м}} (תעתיק: Naúm) * שוודית: {{ת|שוודית|Nahum}} }} === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=נחום|ויקיטקסט=נחום|ויקישיתוף=Category:Nahum|שם ויקישיתוף=נחום}} {{ספרי התנ"ך}} ===הערות שוליים=== [[קטגוריה:שמות]] 4ktpoipz36lb0oc3b44oakemasyr1x9 רוחניק 0 60914 525006 522406 2026-10-21T18:24:02Z CrescentStorm 15545 525006 wikitext text/x-wiki {{שהות}} <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==רוּחְנִיק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''rukh'''nik |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ר|ו|ח}} |דרך תצורה={{מוספית|רוח|־נִיק}} |נטיות=נ' רוּחְנִיקִית, ר' רוּחְנִיקִים }}{{תמונה|RussianRainbowGathering 4Aug2005.jpg|רוחניק}} # {{סלנג}} אדם הדוגל ב[[עקרון|עקרונות]] [[תנועה|תנועת]] ה[[מרי]] של שנות ה־60 של המאה ה־20: אי־[[אלימות]], חיבור ל[[טבע]], צריכת [[סם|סמים]], [[אהבה]] [[חפשי]]ת, וכו'. #:* איזה '''רוחניק''' המורה לשל"ח. #[עממי] כינוי בקרב החוזרים בתשובה, או כאלה שנתפסו לסגידה לדתות המזרח הרחוק, למי שדוחה חיים במסגרת מקובלת לטובת חיי פרישות ורוחניות: לאחר התרגול פצח המורה בדקלום רוחניקי מתמשך; הוא מאס בעיר הגדולה ועבר להתגורר עם הרוחניקים ושם הוא השתבלל לתוך עצמו. ===גיזרון=== * נגזרת של המילה [[רוחני]]. ===נגזרות=== * [[רוחניקיות]] ===מילים נרדפות=== * [[היפי]] ===ניגודים=== * [[סאחי]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|hippie}} *ערבית: {{ת|ערבית|خُنفوس‎}} (תעתיק: חֻ'נְפ֫וּס) ===ראו גם=== *[[בוהמי]] *[[העידן החדש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=היפים|ויקישיתוף=CATEGORY:Hippies|שם ויקישיתוף=רוחניקים}} [[קטגוריה:מדעי החברה]] 58wul6updo1ykbympy6ixpneyyo6x0g 525010 525006 2026-10-21T18:26:48Z CrescentStorm 15545 "נתפסו בסגידה לדתות המזרח הרחוק" זה חלק מה"וכולי" של ההגדרה הראשונה. 525010 wikitext text/x-wiki {{שהות}} <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==רוּחְנִיק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''rukh'''nik |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ר|ו|ח}} |דרך תצורה={{מוספית|רוח|־נִיק}} |נטיות=נ' רוּחְנִיקִית, ר' רוּחְנִיקִים }}{{תמונה|RussianRainbowGathering 4Aug2005.jpg|רוחניק}} # {{סלנג}} אדם הדוגל ב[[עקרון|עקרונות]] [[תנועה|תנועת]] ה[[מרי]] של שנות ה־60 של המאה ה־20: אי־[[אלימות]], חיבור ל[[טבע]], צריכת [[סם|סמים]], [[אהבה]] [[חפשי]]ת, וכו'. #:* איזה '''רוחניק''' המורה לשל"ח. ===גיזרון=== * נגזרת של המילה [[רוחני]]. ===נגזרות=== * [[רוחניקיות]] ===מילים נרדפות=== * [[היפי]] ===ניגודים=== * [[סאחי]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|hippie}} *ערבית: {{ת|ערבית|خُنفوس‎}} (תעתיק: חֻ'נְפ֫וּס) ===ראו גם=== *[[בוהמי]] *[[העידן החדש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=היפים|ויקישיתוף=CATEGORY:Hippies|שם ויקישיתוף=רוחניקים}} [[קטגוריה:מדעי החברה]] juohkx71wbtl8o1c954698f2agrrnsx 525020 525010 2026-10-21T18:37:00Z CrescentStorm 15545 525020 wikitext text/x-wiki {{שהות}} <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==רוּחְנִיק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''rukh'''nik |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ר|ו|ח}} |דרך תצורה={{מוספית|רוח|־נִיק}} |נטיות=נ' רוּחְנִיקִית, ר' רוּחְנִיקִים }}{{תמונה|RussianRainbowGathering 4Aug2005.jpg|רוחניק}} # {{סלנג}} אדם הדוגל ב[[עקרון|עקרונות]] [[תנועה|תנועת]] ה[[מרי]] של שנות ה־60 של המאה ה־20: אי־[[אלימות]], חיבור ל[[טבע]], צריכת [[סם|סמים]], [[אהבה]] [[חפשי]]ת, וכו'. #:*חשבתם שהחוות החקלאיות הן מאחזים של "נערי גבעות" או של '''רוחניקים''' מתבודדים? חשבו שוב.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=הבטחוניסטים|כתובת=https://x.com/habithonistim/status/1900208024263750125|כותרת=|שם האתר=X|תאריך=13.03.2025}}) #:* איזה '''רוחניק''' המורה לשל"ח. ===גיזרון=== * נגזרת של המילה [[רוחני]]. ===נגזרות=== * [[רוחניקיות]] ===מילים נרדפות=== * [[היפי]] ===ניגודים=== * [[סאחי]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|hippie}} *ערבית: {{ת|ערבית|خُنفوس‎}} (תעתיק: חֻ'נְפ֫וּס) ===ראו גם=== *[[בוהמי]] *[[העידן החדש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=היפים|ויקישיתוף=CATEGORY:Hippies|שם ויקישיתוף=רוחניקים}} [[קטגוריה:מדעי החברה]] pu8p9ohn3nj2lc585mmluv6jiel8g24 525023 525020 2026-10-21T18:44:24Z CrescentStorm 15545 525023 wikitext text/x-wiki {{שהות}} <!--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל--> ==רוּחְנִיק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''rukh'''nik |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ר|ו|ח}} |דרך תצורה={{מוספית|רוח|־נִיק}} |נטיות=נ' רוּחְנִיקִית, ר' רוּחְנִיקִים }}{{תמונה|RussianRainbowGathering 4Aug2005.jpg|רוחניק}} # {{סלנג}} אדם הדוגל ב[[עקרון|עקרונות]] [[תנועה|תנועת]] ה[[מרי]] של שנות ה־60 של המאה ה־20: אי־[[אלימות]], חיבור ל[[טבע]], צריכת [[סם|סמים]], [[אהבה]] [[חפשי]]ת, וכו'. #:* בנם של שמואל ודפנה, אהוד, הוא ההפך הגמור – '''רוחניק''' ואמן בנפשו שלא נוקף אצבע וגם כשהוא עושה את זה, הוא עובד ללא תמורה כספית.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=דוד רוזנטל|כתובת=https://e.walla.co.il/item/1484447|כותרת=כילכול קיבה|שם האתר=וואלה|תאריך=13/05/2009}}) #:* יוגה כבר מזמן לא מזוהה רק עם טבעונים מנשנשי גרנולה וכוסמת, וגם לא עם '''רוחניקים''' שחזרו מהמזרח עם מודעות עצמית והילה על הראש.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=לי רותם|כתובת=https://www.mako.co.il/spirituality-self-improvement/body/Article-b1477ac34f05811004.htm|כותרת=איזה סוג יוגה מתאים לכם?|שם האתר=מאקו|תאריך=6/10/2010}}) #:* למדתי להתפלל בגיל 38 ומאז הספיקו לזרוק אותי בפרדס חנה משלושה בתי כנסת: גם מבני עקיבא, גם מבית כנסת מרוקאי, גם מבית כנסת של '''רוחניקים''', יעני מקום שמאפשר.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=כרמית ספיר ויץ|כתובת=https://www.maariv.co.il/culture/literature/article-1209214|כותרת="מתח, פנטזיה, קונספירציות": ריאיון על ספרו החדש של שחר אריאל|שם האתר=מעריב|תאריך=27/06/2025}}) #:* חשבתם שהחוות החקלאיות הן מאחזים של "נערי גבעות" או של '''רוחניקים''' מתבודדים? חשבו שוב.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=הבטחוניסטים|כתובת=https://x.com/habithonistim/status/1900208024263750125|כותרת=|שם האתר=X|תאריך=13/03/2025}}) #:* איזה '''רוחניק''' המורה לשל"ח. ===גיזרון=== * נגזרת של המילה [[רוחני]]. ===נגזרות=== * [[רוחניקיות]] ===מילים נרדפות=== * [[היפי]] ===ניגודים=== * [[סאחי]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|hippie}} *ערבית: {{ת|ערבית|خُنفوس‎}} (תעתיק: חֻ'נְפ֫וּס) ===ראו גם=== *[[בוהמי]] *[[העידן החדש]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=היפים|ויקישיתוף=CATEGORY:Hippies|שם ויקישיתוף=רוחניקים}} [[קטגוריה:מדעי החברה]] hfc76hyhpspsmjpx7kqejqlefzgerm4 קוץ (שורש) 0 64490 525030 524869 2026-10-21T21:20:41Z ידידיה צ' צבאן 4871 קישורים פנימיים 525030 wikitext text/x-wiki '''ק־ו־ץ''' – שלושה שורשים הומונימיים: (א) מאיסה ואימה; (ב) בילוי הקיץ; (ג) סילוק קוצים, מן [[קוץ]]. בבניינים [[קל]] ו[[הפעיל]] הם נוטים על דרך [[גזרת נע"ו/י]], ובבניינים [[פיעל]] ו[[התפעל]] על דרך [[גזרת השלמים]]. ===א. מאיסה, אימה=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־ו־ץ |קל עבר=[[קץ#קָץ ב|קָץ]] |קל הווה=קָץ |קל עתיד=יָקוּץ |קל ציווי=קוּץ |קל שם הפועל=לָקוּץ |נפעל עבר=-אין- |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר=[[הקיץ|הֵקִיץ]] |הפעיל הווה=מֵקִיץ |הפעיל עתיד=יָקִיץ |הפעיל ציווי=הָקֵץ |הפעיל שם הפועל=לְהָקִיץ |הופעל עבר=-אין- |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=-אין- |פיעל הווה= |פיעל עתיד= |פיעל ציווי= |פיעל שם הפועל= |פועל עבר=-אין- |פועל הווה= |פועל עתיד= |התפעל עבר=-אין- |התפעל הווה= |התפעל עתיד= |התפעל ציווי= |התפעל שם הפועל= }} ===ב. קיץ=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־ו־ץ |קל עבר=קָץ |קל הווה=קָץ |קל עתיד=יָקִיץ |קל ציווי=קִיץ |קל שם הפועל=לָקִיץ |נפעל עבר=-אין- |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר=-אין- |הפעיל הווה= |הפעיל עתיד= |הפעיל ציווי= |הפעיל שם הפועל= |הופעל עבר=-אין- |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=[[קיץ#קִיֵּץ|קִיֵּץ]] |פיעל הווה=מְקַיֵּץ |פיעל עתיד=יְקַיֵּץ |פיעל ציווי=קַיֵּץ |פיעל שם הפועל=לְקַיֵּץ |פועל עבר=-אין- |פועל הווה= |פועל עתיד= |התפעל עבר=-אין- |התפעל הווה= |התפעל עתיד= |התפעל ציווי= |התפעל שם הפועל= }} ===ג. סילוק קוצים=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־ו־ץ |קל עבר=-אין- |קל הווה= |קל עתיד= |קל ציווי= |קל שם הפועל= |נפעל עבר=-אין- |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר=-אין- |הפעיל הווה= |הפעיל עתיד= |הפעיל ציווי= |הפעיל שם הפועל= |הופעל עבר=-אין- |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=[[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] |פיעל הווה=מְקַוֵּץ |פיעל עתיד=יְקַוֵּץ |פיעל ציווי=קַוֵּץ |פיעל שם הפועל=לְקַוֵּץ |פועל עבר=-אין- |פועל הווה= |פועל עתיד= |התפעל עבר=הִתְקַוֵּץ |התפעל הווה=מִתְקַוֵּץ |התפעל עתיד=יִתְקַוֵּץ |התפעל ציווי=הִתְקַוֵּץ |התפעל שם הפועל=לְהִתְקַוֵּץ }} <noinclude> [[קטגוריה:ק (שורשים)]] </noinclude> am4q5pxh0kstl69f7idq7kfyzwsn8xv 525044 525030 2026-10-22T00:14:38Z ידידיה צ' צבאן 4871 /* ג. סילוק קוצים */ קישורים פנימיים 525044 wikitext text/x-wiki '''ק־ו־ץ''' – שלושה שורשים הומונימיים: (א) מאיסה ואימה; (ב) בילוי הקיץ; (ג) סילוק קוצים, מן [[קוץ]]. בבניינים [[קל]] ו[[הפעיל]] הם נוטים על דרך [[גזרת נע"ו/י]], ובבניינים [[פיעל]] ו[[התפעל]] על דרך [[גזרת השלמים]]. ===א. מאיסה, אימה=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־ו־ץ |קל עבר=[[קץ#קָץ ב|קָץ]] |קל הווה=קָץ |קל עתיד=יָקוּץ |קל ציווי=קוּץ |קל שם הפועל=לָקוּץ |נפעל עבר=-אין- |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר=[[הקיץ|הֵקִיץ]] |הפעיל הווה=מֵקִיץ |הפעיל עתיד=יָקִיץ |הפעיל ציווי=הָקֵץ |הפעיל שם הפועל=לְהָקִיץ |הופעל עבר=-אין- |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=-אין- |פיעל הווה= |פיעל עתיד= |פיעל ציווי= |פיעל שם הפועל= |פועל עבר=-אין- |פועל הווה= |פועל עתיד= |התפעל עבר=-אין- |התפעל הווה= |התפעל עתיד= |התפעל ציווי= |התפעל שם הפועל= }} ===ב. קיץ=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־ו־ץ |קל עבר=קָץ |קל הווה=קָץ |קל עתיד=יָקִיץ |קל ציווי=קִיץ |קל שם הפועל=לָקִיץ |נפעל עבר=-אין- |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר=-אין- |הפעיל הווה= |הפעיל עתיד= |הפעיל ציווי= |הפעיל שם הפועל= |הופעל עבר=-אין- |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=[[קיץ#קִיֵּץ|קִיֵּץ]] |פיעל הווה=מְקַיֵּץ |פיעל עתיד=יְקַיֵּץ |פיעל ציווי=קַיֵּץ |פיעל שם הפועל=לְקַיֵּץ |פועל עבר=-אין- |פועל הווה= |פועל עתיד= |התפעל עבר=-אין- |התפעל הווה= |התפעל עתיד= |התפעל ציווי= |התפעל שם הפועל= }} ===ג. סילוק קוצים=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־ו־ץ |קל עבר=-אין- |קל הווה= |קל עתיד= |קל ציווי= |קל שם הפועל= |נפעל עבר=-אין- |נפעל הווה= |נפעל עתיד= |נפעל ציווי= |נפעל שם הפועל= |הפעיל עבר=-אין- |הפעיל הווה= |הפעיל עתיד= |הפעיל ציווי= |הפעיל שם הפועל= |הופעל עבר=-אין- |הופעל הווה= |הופעל עתיד= |פיעל עבר=[[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]] |פיעל הווה=מְקַוֵּץ |פיעל עתיד=יְקַוֵּץ |פיעל ציווי=קַוֵּץ |פיעל שם הפועל=לְקַוֵּץ |פועל עבר=-אין- |פועל הווה= |פועל עתיד= |התפעל עבר=[[התקוץ|הִתְקַוֵּץ]] |התפעל הווה=מִתְקַוֵּץ |התפעל עתיד=יִתְקַוֵּץ |התפעל ציווי=הִתְקַוֵּץ |התפעל שם הפועל=לְהִתְקַוֵּץ }} <noinclude> [[קטגוריה:ק (שורשים)]] </noinclude> dufvddvbr39s0ojc3m0gt2szesl2hg1 קוצץ 0 64497 525037 2026-10-21T22:44:13Z ידידיה צ' צבאן 4871 יצירת דף עם התוכן "==קוֹצֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצץ |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה}} משחית, רשע; ויש מפרשים אדם פחות ושפל<ref>מהרש"א, חידושי אגדות, כתובות כח ע"ב</ref> #:*{{מאגרים|צט=רשע בן רשע, ר' נתן אומר,..." 525037 wikitext text/x-wiki ==קוֹצֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצץ |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה}} משחית, רשע; ויש מפרשים אדם פחות ושפל<ref>מהרש"א, חידושי אגדות, כתובות כח ע"ב</ref> #:*{{מאגרים|צט=רשע בן רשע, ר' נתן אומר, '''קוצץ''' בן '''קוצץ'''|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=6000&mm15=000007006240%2000&mismilla=25|מתוך=מכילתא דרבי ישמעאל|כותב=לא ידוע|מראה מקום=בחודש ו|שנה=לפני 300}} ===גיזרון=== * בינוני של [[קצץ|קָצַץ]] שנעשה שם עצם ===צירופים=== * [[אץ קוצץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} 741rdymtkvd84jjofkfc1yl2t1931rq 525039 525037 2026-10-21T22:47:16Z ידידיה צ' צבאן 4871 525039 wikitext text/x-wiki ==קוֹצֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קוצץ |הגייה= |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ק|צ|ץ}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} {{בהשאלה}} משחית, רשע #:*{{מאגרים|צט=רשע בן רשע, ר' נתן אומר, '''קוצץ''' בן '''קוצץ'''|קישור=https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=6000&mm15=000007006240%2000&mismilla=25|מתוך=מכילתא דרבי ישמעאל|כותב=לא ידוע|מראה מקום=בחודש ו|שנה=לפני 300}} ===גיזרון=== * בינוני של [[קצץ|קָצַץ]] שנעשה שם עצם * לפי המהרש"א, "קוצץ" נאמר גם על אדם פחות, ובנקבה "קצצה".<ref>מהרש"א, חידושי אגדות, [https://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=2&id=1876 כתובות כח ע"ב], באתר פורטל הדף היומי</ref> ===צירופים=== * [[אץ קוצץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} {{שורש|קצץ}} ot37jhzha3gt2rzddnfqvcpeyvvhi84 אץ קוצץ 0 64498 525040 2026-10-21T23:12:41Z ידידיה צ' צבאן 4871 יצירת דף עם התוכן "==אָץ קוֹצֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אץ קוצץ |הגייה=ats ko'''tsets''' |חלק דיבר=צרף |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|ח}} {{משלב|ספרותי}} {{בהשאלה}} סגנון קשה ומליצי, מלא חידות ומשחקי לשון #:* {{הדגשה|”וינאמו נאום '''אץ קוצץ''' ומליצי חידות“|2=(קול עלה נדף, '''הקול''', 7 בי..." 525040 wikitext text/x-wiki ==אָץ קוֹצֵץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אץ קוצץ |הגייה=ats ko'''tsets''' |חלק דיבר=צרף |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|ח}} {{משלב|ספרותי}} {{בהשאלה}} סגנון קשה ומליצי, מלא חידות ומשחקי לשון #:* {{הדגשה|”וינאמו נאום '''אץ קוצץ''' ומליצי חידות“|2=(קול עלה נדף, '''הקול''', 7 בינואר 1880, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hakolrodkinson/1880/01/07/01/article/5/ באתר עיתונות יהודית היסטורית])}} ===גיזרון=== * על שם [[w:אץ קוצץ|הפיוט]] של [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]] לשבת זכור, הפותח במילים "אץ קוצץ בן קוצץ" (עמלק, על פי [[קוצץ|קוֹצֵץ]] בן קוֹצֵץ שבמדרש), ושנעשה סמל לסגנונו * לפעמים בצירוף "לְשׁוֹן אָץ קוֹצֵץ"<ref>[https://hebrew-academy.org.il/דף-מילה/לְשׁוֹן%20%22אָץ%20קוֹצֵץ%22/ לְשׁוֹן "אָץ קוֹצֵץ"], מילון ההווה, באתר האקדמיה ללשון העברית</ref> ===ראו גם=== * [[קצץ|קָצַץ]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} 8gpulh4omqiaverhl6sw6t7c3ituc2t התקוץ 0 64499 525043 2026-10-22T00:13:59Z ידידיה צ' צבאן 4871 יצירת דף עם התוכן "==הִתְקַוֵּץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=התקווץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=התפעל }} # {{רובד|חז"ל}} (שדה, דרך וכדומה) נוקה מ[[קוץ|קוצים]] #:*{{צט/משנה|שָׂדֶה '''שֶׁנִּתְקַוְּצָה''', תִּזָּרַע בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית|שביעית|ד|ב}} ===גיזרון=== * מן [[קוץ]], כ..." 525043 wikitext text/x-wiki ==הִתְקַוֵּץ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=התקווץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=התפעל }} # {{רובד|חז"ל}} (שדה, דרך וכדומה) נוקה מ[[קוץ|קוצים]] #:*{{צט/משנה|שָׂדֶה '''שֶׁנִּתְקַוְּצָה''', תִּזָּרַע בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית|שביעית|ד|ב}} ===גיזרון=== * מן [[קוץ]], כמו [[קוץ#קִוֵּץ|קִוֵּץ]]<ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/54799 ערך א. קָוַץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> {{שורש|קוץ}} {{-}} ==הִתְקַוֵּץ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=התקווץ |שורש וגזרה={{שרש3|ק|ו|ץ}} |בניין=התפעל }} # {{רובד|ימי הביניים}} [[התכוץ|התכווץ]] #:* {{הדגשה|”'''ויתקויץ''' או יתפשט העצל אשר אותו העצב נאחז בו“|2=([[W:אברהם אבן דאוד|אברהם אבן דאוד]], אמונה רמה, בתרגום שלמה לביא, מאמר א פרק ו, [https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/emuna/emunarama.pdf#page=53 באתר דעת])}} #:* {{הדגשה|”את סגולת הפלדה '''להתקווץ''' בקור ולהתרחב בחום“|2=(אהוד אורבך, במערכות הכלכלה, '''מאבק''', 26 ביוני 1953, [https://www.nli.org.il/he/newspapers/maavak/1953/06/26/01/article/10/ באתר עיתונות יהודית היסטורית])}} ===גיזרון=== * צורה מקבילה ל[[התכוץ|הִתְכַּוֵּץ]]<ref>אליעזר בן־יהודה, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, [https://benyehuda.org/dict/24412/54800 ערך ב. קָוַץ], באתר פרויקט בן־יהודה</ref> ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ka99dau99f344aaxbypqbnevdv1lkug